החקירה הפלילית וחקירה במשטרה.
החקירה הפלילית:
נושא ההכוונה והייעוץ בהליך הפלילי כולו וכן שאלות/תשובות, פורק וחולק למספר תתי נושאים, על מנת להקל על ההתמצאות בחומר ומיקוד המידע - מיותר לציין שכול תיק פלילי דורש הבנה בחלקים רבים של המידע - ואין כל דרך למד את הנושא באתר אינטרנט - המטרה של פרקים אלו היא להקנות מידע כללי שיכול לסייע בהבנת המציאות - מיותר לציין שחובה להסתייע בעורך דין פלילי בעת ההתמודדות עם חקירה במשטרה ואין במידע המובא באתר זה תחליף לייעוץ פרטני מעורך דין פלילי.
כולי תקווה שבאמצעות החומר, כפי שהוא מובא באתר זה אוכל לסייע בעצה נכונה בנקודה קריטית בחייו של אדם הנמצא בחקירה פלילית, בד"כ חקירה במשטרה, בסיכון למעצר, או צפוי להיות במצב שכזה, בלא תלות בנסיבות.
בכל מקרה הדברים הנכתבים כאן הם לא ייעוץ פרטני, אלא, כלי שיכול לסייע להבנה של המציאות המשפטית הפלילית - במיוחד בשלב הקריטי של מעצר - מצב מבלבל הדורש התייחסות מחיוחדת.
יודגש, חשוב ביותר להיות מיוצג בכל הליך משפטי פלילי על ידי עורך דין פלילי המומחה למשפט פלילי מטעמך, עורך דין המומחה לפלילים שלאור ניסיונו בתחום הפלילי יצליח לסייע ועבודה ראויה להביא לסגירת/הקטנה של הנזק שהתיק הפלילי יכול לגרום במקרה שלפניו.
בכל מקרה של שאלה אישית ניתן לפנות באמצעות האתר ב "צור קשר" או באמצעות פניה טלפונית.
תודה.
מוטי אדטו, עו"ד פלילי.
לפני הכול:
לאחרונה (נובמבר 2009) מתנהלת מהפכה של ממש בתחום זכויות הנחקרים בעת החקירה במשטרה - במיוחד חקירה תחת מעצר. (חלק מההלכה בפרק על זכות ההיוועצות וזכות השתיקה).
בפועל מערכת המשפט "איבדה" חלק מהסלחנות שאפיינה את הקשר מול מעשים לא ראויים של שוטרים וחוקרים במהלך החקירות הפליליות, מעשים שנעשים לעיתים תוך דריסה של זכויות נחקרים (ביטול זכות היוועצות בעורך דין לדוגמא) - בפרק זה נמצאות מעט מההלכות החדשות ואף מגמות (אפשריות) להמשך.
עיקר השינוי הוא היכולת בפסילה של "הודעות" מפי נחקרים (חשודים) שהתקבלו תוך דריסה של זכויות החשוד.
לאור זאת חשוב ביותר ליצור תיעוד לחד צדדיות החקירה במשטרה - מתוך מטרה שעורך הדין הפלילי יעשה בכך שימוש בהמשך.
עו"ד פלילי מוטי אדטו.
מהי חקירה פלילית:
הקדמה:
חקירה פלילית היא בדיקה (בד"כ משטרתית - אך לא רק) שבאה על מנת לבחון באם בוצע אירוע פלילי הנחשד שבוצע - לאותו החשד יכולות להיות סיבות רבות כמו תלונה, ידיעה, מידע מודיעיני ועוד - חקירה במשטרה יכולה להתחיל גם ללא כל ראיה ממשית, אלא, גם בשל שמועה שהגיע למשטרה ממבחר מקורות - אפילו כתבה בעיתון.
ה"בדיקה" מטרתה לבחון האם התגבש "אירוע" פלילי, או שמע, לא התרחש דבר שיכול להיחשב כאירוע פלילי (להבדיל ממוסרי, או, אזרחי), מטרת החקירה הפלילית במשטרה תהה להביא את הממצאים לצורך החלטה (לקצין החקירות/תביעות/פרקליטות/ממונה על הגבלים/רשות ני"ע ועוד) - אם קיימות ראיות לאירוע פלילי הממצאים יובאו בפני הפרקליטות/תביעות לצורך הגשת כתב אישום ו/או המלצה לסגירת התיק הפלילי.
חקירה שאינה מגלה אירוע פלילי, אלא מתברר שהאירוע במהותו "אזרחי" - תביא לסגירת התיק הפלילי.
בנקודה זאת חשוד לנחקר להבין את האירוע הפלילי המיוחס לו - מה חלקו באירועים - ומדוע חלקו נחשב לפלילי - כך מתחילה חקירה במשטרה (מבחינת הנחקר) - באירועים של מרמה וכו נושא זה חשוב במיוחד - אסור להיכנס למצב במסגרתו החקירה היא תשאול כללי ו"דייג" שמטרתו הבנת מכלול החיים של הנחקר וגיבוש חשדות להמשך.
נחקר "חכם" לא ימשיך להיחקר על ידי המשטרה אלא אם הבין היטב מה עבירה המיוחסת לו ומה המעשים המיוחסים לו במסגרת אותה העבירה.
אני אחזור על הנקודה - חובה על הנחקר להבין את טיב החשדות שהמשטרה מיחסת לו בחקירה במשטרה (על החשדות הוא חותם בסיום ההזהרה - לפני תחילת החקירה) - מכאן עולה שאלה נוספת - מה המעשים המיוחסים לו שמגבשים את החשדות כאמור.
לדוגמא:
עבירות סמים.
המשטרה מצאה סם ומייחסת לנחקר חשדות לסחר בסמים.
נחקר חכם ינסה להבין מאיכן מגיעים החשדות האלו ל"סחר בסמים" - ורק לאחר מיכן לענות לחשדות או בכלל להתעמת איתם.
הרי יתכן ובאמצעות החקירה במשטרה ומציאת הסמים המשטרה מנסה להבין את מכלול חיו של הנחקר - ואולי לצאת עם תיק סחר בסמים - היינו יתכן ואין כל ראיה לסחר בסמים ורק פיו של הנחקר יוביל את החקירה למחוזות אלו.
נחקר חכם יבין תחילה מדוע בחקירה במשטרה השוטר הזהירו בחשד לעבירה של "סחר בסמים" - ורק לאחר מיכן יבחר מהי צורת התגובה הראויה למציאות - החל מתשובה לחשדות ועד לבחירה ב"זכות השתיקה".
דוגמא נוספת:
חשדות לגניבת מסד נתונים מחברה עימה היה בקשר עיסקי - החומר נימצא במחשבים בחברתו הנוכחית.
החוקר: אתה חשוד במרמה והפרת אמונים, ובגניבה ממעסיק.
הנחקר: למה גניבה ? (ראוי לבצע דבר דומה בייחס לכול עבירה).
החוקר: אני שואל שאלות.
הנחקר: ואני עונה ולא הבנתי איך הגעת לגניבה.
החוקר: מצאו אצלך בעסק...
הנחקר: ולמה אתה חושב שמדובר בגניבה ? אתה יודע שבתביעה האזרחית הם מודים שהיה משא ומתן ביני ובינהם ובמסגרתו הם סיפקו לי מידע ? אתה יודע שהם ניהלו את המגעים איתי מתוך רצון להוציא ואתי מהשוק במרמה ? אתה יודע שהם השאירו לי חלקים מבסיס הנתונים שלהם ולא טרחו לקחת אותו בסיום המשא ומתן ? מה הייתי צריך לזרוק את זה ? אז בוא תסביר לי למה אתה עובד עבורם ולא עבור הצדק ומאשים אותי במה שהם בכלל לא האשימו אותי ?
החוקר: בתלונה הם אמרו...
הנחקר: ראית את כתב התביעה האזרחי ? אז לך תראה את החומר לפני שאתה בכלל מתחיל את החקירה, אני מתכוון להגיש נגדם תביעה שכנגד על התלונה הקיקיונית הזאת. אתה חייב לדעת, ההליך פה הוא חלק נוסף מהתיק האזרחי והם מנסים לקדם בעזרתך תיק אזרחי ששם הם מפסידים.
גופי החקירה השונים:
בנוסף למשטרה קיימים גופים רבים להם סמכות חקירה פלילית וסמכויות נלוות, כמו הרשות לני"ע, הרשות להגבלים עסקים, מפקחים של משרד העבודה והרווחה ועוד ועוד - ראוי לציין - גם אמירות בגופים אילו הן אמירות רבות חשיבות - אל תכנסו לחקירה בלי להפנים שכול אמירה לכול גורם יכולה לחרוץ את גורלכם.
מלבד גופים אילו גם חוקרים פרטיים של מקום העבודה, ואפילו המעסיק עצמו, יכולים להפוך לחוקרים לרגע, לתעד את אימרותיכם ולהעביר למשטרה את הדברים - לכן - אם אתה חש שמתחילה חקירה פלילית ? זה המזמן הנכון להתחיל להתייעץ בעורך דין פלילי.
בפרק זה למטרת נוחות כל גופי החקירה יוגדרו "משטרה".
תחילת החקירה הפלילית:
בד"כ חקירה פלילית מתחילה בהגשת תלונה, אולם, החקירה יכולה להתחיל גם ללא כל תלונה, לדוגמא חקירה המתחילה ממידע אפילו קלוש אפילו שמועה שמגיע למשטרה על עבירה שהתרחשה/מתרחשת - מידע שמועבר כשמועה, מגוף חקירה/רשות אחרת, עיתונים/כתבות בטלוויזיה, כתבה בעיתון ועוד ועוד.
המידע יכול להגיע אל המשטרה ממגוון מקורות ודרכים החל משיחת טלפון דרך התקלות באירוע של ניידת סיור/שוטר באירוע ואפילו מתוכניות בטלוויזיה או כתבה בעיתון.
על מנת להבין את החקירה הפלילית והאינטרסים המנחים אותה חשוב להבין את מקור המידע, (לדוגמא שהחקירה במשטרה מתחילה מבקשה של השב"כ אזי המשטרה תהה בעלת אינטרס בתוצאה, או שבעת פינוי בית השלום בחברון פעלה המשטרה בשל סרט חלקי וטענה שאדם מסוים תקף ערבים - למרות הסרט הלקוי והערוך) מקור החקירה לא פעם משפיע על צורת החקירה, הבנת זמן החקירה הסמויה, הרצון בגילוי האמת ועוד - כך שהרצון והצורך בברור האינטרסים שביסוד החקירה ברור לחלוטין.
הרבה פעמים ברור לחלוטין כיצד החקירה מתחילה, אולם, לאיש אינו ברור כיצד היא תסתיים (עיין מקרה מר משה קצב שהיה זה שהתלונן על איומים מצידה של א' והפך לאשם באונס בתיקים רבים אחרים) - לכן חשוב לראות את התמונה הכוללת לפני כל התייחסות לאירועים.
ראוי לזכור שלאחר הגשת התלונה המשטרה פועלת במבחר ערוצים ואין כל דרך לבטל את התלונה על מנת לעצור את החקירה !!! כך שיש לחשוב היטב לפני הגשת תלונה מהשלכות האירוע.
דוגמא: בעל שהגיש תלונה פלילית נגד אשתו על ששברה לו את מכשיר הפלאפון, האישה הודתה בתלונה וטענה שהוא תקף אותה קודם לכן ולכן עשתה זאת - הבעל נעצר.
דוגמא: אדם שהתלונן על גניבה של ארנק, הגנב טען שהוא לקח את הארנק בשל העובדה שהאיש לא שילם לו את שכרו כזונה ממין זכר - התברר במהלך התיק שהזונה ממין זכר הוא גם תושב שטחים ששהה בביתו של האיש ללא אישור !!!
דוגמא: חקירה מאוחרת, לדוגמא האירוע התרחש לפני שבועיים ימים ולמרות שהנחקר הוא אדם ידוע המשטרה מחליטה לזמן אותו לאחר זמן ארוך ביותר - התוצאה - קשה להניח שהנחקר יעצר.
גם בייחס להטלת תנאי שיחרור כמו הרחקה וכו - אין ממש היגיון בטיפול כל כך מאוחר להטיל תנאים לשחרור שהנחקר היה משוחרר ללא תנאים זמן ארוך.
חקירה ישירה:
הבנת מקור התלונה הפלילית ומועדה על ידי הנחקר הוא אחד המהלכים הראשונים שעל כל נחקר לבצע.
אבל חשוב יותר מהבנת מקור התלונה הוא הבנת על מה ההזהרה.
מכאן באה שאלה שניה - אלו ראיות יש למשטרה בחקירה על מנת לבסס את החשדות.
בנקודה זאת ראוי להתעכב ולשאול את החוקר על מה מתבססת נקודה זאת או אחרת.
לדוגמא:
ההזהרה: "אתה חשוד בסחר בסמים....".
הנחקר: "למה סחר ? כל מה שאתה אומר שמצאתם זה 50 גרם גרס בחדר של השותף, תסביר לי למה אני קשור לזה ולמי אתה טוען שמכרתי".
החוקר: "זה החדר שלך, ומצאו ט.א שלך על הקופסא של הסמים, והסם היה מחולק לחבילות".
הנחקר: "התכוונתי למה סחר ?, אני מעשן מידי פעם וזה בגלל בעיה שיש לי בגב....חבילות ? ככה קניתי".
ראוי לדעת תיק סחר בסמים חמור ללא שיעור מתיק החזקת סמים.
חקירה ישירה:
להדגיש, בד"כ בעבירות "רגילות" ו"פשוטות" החקירה הפלילית היא חקירה ישירה בעיקרה (ההיפך מסמויה), אולם, הדבר אינו חייב להיות כך, גם בחקירות שגרתיות ("פשוטות") איסוף המידע יכול להיות גם סמוי היינו מודיעיני ורק לאחר סיום איסוף הראיות תהפוך החקירה לגלויה.
החקירה לא פעם תהה סמויה או בחלקה "עקיפה" לדוגמא על ידי מדובבים בתא, לא רק בשל העבירה אלא בשל מעמדו של החשוד או עיניין ציבורי באירוע.
יודגש שוב - חשוב מאוד לדעת מהו בסיסה של החקירה, גם על מנת לדעת מה סביר שיודעת המשטרה על מכלול האירועים ומי הוא זה שמזין את המשטרה במידע - דבר המאפשר לקבוע את "חזית המריבה" והתשובות המתבקשות בצורה מדויקת הרבה יותר.
כמו כן חשוב לדעת על בסיס החקירה על מנת לדעת מהם הסיכונים שהיא מביאה עימה - הרי לא יעלה על הדעת לעצור אדם שנחשד בהחזקה של סם, אפילו לא מכירה, שהכול היה ידוע לפני מספר חודשים והמשטרה משום מה החליטה לחקור את הראיות בזמן זה.
במקרה שנודע על חקירה סמויה או חשש לכזאת, חשוב ביותר לדעת על מקורות המידע ולהתייעץ עם עורך הדין, באם ניתן, עוד לפני שהחקירה הופכת לגלויה זאת על מנת להתכונן לחקירה הצפויה ולהתכונן את הפעולות שהן נגזרת מחומר הראיות שמצוי.
בכול מקרה, "בניית יריבות" ואינטרס של צד שלישי במהלך חקירה הוא נושא מורכב ביותר, וראוי לעשות זאת רק לאחר יעוץ של עורך דין המומחה לתחום הפלילי.
ראוי לדעת, במידה ואין ידע על בסיס החקירה - לא ראוי לנחש - הניחוש יחזק את התיק - במרבית המיקרים.
חקירה לא ישירה:
בדרך כלל מדובר בשלבים שלפני תחילת החקירה הישירה.
החקירה מתאפיינת באיסוף מידע ממגוון מקורות על מנת להתחיל את החקירה במשטרה והטחת האשמות בהמשך.
נחקר חכם מאפשר למשטרה להשיג מידע בו הוא חפץ - לא פחות חשוב נחקר חכם מודע לחקירה ונימנע מלהפליל את עצמו באמירות שבעתיד הוא יתקשה להתמודד איתן.
בנקודה זאת ראוי לציין שלא פעם לאחר שלב רישוני בחקירה הנחקר משוחרר לצורך המשך החקירה העקיפה - וכאן חובה על כל אדם שנמצא תחת עינה של המשטרה להיות מודע לאפשרות שהוא מתוצפת, מואזן בקווי הטלפון שלו ויתכן אף בריכבו וכו ומקורבים אליו מסייעים בהליכים כנגדו.
החקירה והמעצר:
כאשר אדם, שאינו עבריין, מגיע לקבל ייעוץ משפטי בתחום הפלילי, זהו הרגע החשוף ביותר והפגיע ביותר בחייו. המשרד ער לכך ושומר על האנונימיות של לקוחותיו.
החקירה הפלילית כמעט תמיד (לא תמיד יש חשודים שמחמירים ביותר את מצבם בהתנהלות לא נכונה) מתחילה ביחס לעבירות חמורות הרבה יותר מאשר יואשם בהן האיש בכתב האישום, או יכולה להפוך בהתנהלות בעייתית עבירה פעוטה לאירוע פלילי חמור הרבה יותר, חשוב ביותר למקד את החקירה לחשדות המיוחסים לחשוד.
חשוב גם להתמקד בתשובות לשאלות אותן ניתן להזים.
נשמע מסובך ? לא תמיד, ובד"כ עם הדרכה נכונה ניתן למזער נזקים מחקירה פלילית חמורה - בהתנהלות לא נכונה או שיש התפתחויות בחקירה יכול והמצב יחמיר ביותר - לכן לפעמים עדיף למזער נזקים ופשוט לנקוט במערך של הקטנת נזקים כמו לשתוק בחקירה, או לבחור בדרך אחרת שמטרתה לניעת הגדלת הנזקים.
טענות הגנה:
לא פעם לנחקר מסויים קיימת טענת הגנה מהותית לתיק הפלילי, השאלה מתי ראוי ומתי לא ראוי לפרוס את טענות ההגנה כנגד החשדות היא שאלה מורכבת ביותר.
יש טענות הגנה שאם לא שימעו מתחילת החקירה - אזי קשה להאמין שניתן יהיה להעלות אותן, בהצלחה, בהמשך.
מצד שני, לא פעם, עדיף שלא לחשוף את טענות ההגנה ולחכות איתן עד למשפט עצמו.
כל מקרה על פי נסיבותיו, קשה להסביר את השיקולים בחשיפת/אי חשיפת טענת ההגנה בשלבי החקירה הראשונים או מתי לחשוף את הטענה באופן מיטבי - רק יצוג מלא מעורך דין פלילי יכול להוביל לבחירה בעלת סיכוי גבוהה להיות טובה יותר.
התנהלות בחקירה:
חשוב להיות אהוב, אבל בגבולות:
החקירה הפלילית היא אירוע מלחיץ, מפחיד ומערער ריגשית.
על הנחקר להיות ממוקד בחקירה ולהבין את השלב בו הוא נימצא בכול רגע נתון. הדבר החשוב ביותר הוא להישאר בשליטה ולא לצאת מעורך כנחקר על מנת לרצות את החוקרים.
כל נחקר באופן ברור חושש, החשש מתלווה למעמד והוא ברור לחלוטין, החשש קיים למרות עורך הדין, הפחדים של הנחקר הם בלתי מסתיימים, החוקרים יודעים זאת ומערערים את הנחקר עוד ועוד - וכאן מתחילים חלק מהנחקרים לנסות ולהיות "חברים" של חוקריהם ואולי גם לנסות שלא להרגיז את החוקר.
כל נחקר חייב לדעת: החוקר הוא חוקר, הוא בא לעבודה.
החקירה מתנהלת במטרה לבסס את החשדות שיש כלפי הנחקר.
אסור לנחקר לנסות לסייע לחוקר - אלא לעצמו בלבד - לא פעם הנחקר הלא מנוסה מתחיל לראות את מערך הכוחות וממש "מתאהב" בחוקר ומנסה לרצות אותו ולסייע לחקירה.
כחלק מאותו רצון שלא לריב ולא להתעמת מסכימים נחקרים שלא לקרוא את החקירה, לא להתעמת בניסוח לא מדוייק, לא להתעמת מול חוקר שמצטייר במגמתי (שלא לדבר על המודים ומשתפי הפעולה במקום בו הדבר אינו דרוש) - ועוד ועוד.
נכון, חשוב להיות אהוב (אפילו על ידי חוקרי משטרה), אבל חשוב יותר לצאת בנזק המינימאלי מהחקירה.
לאור זאת ראוי לא פעם להתעמת עם החוקר ולהתעקש על הגרסה המיטבית ועל כל פסיק ומילה בחקירה - חשוב בסיומה לקרוא את כל שנכתב - חשוב להיות ממוקד בחקירה.
בהמשך הפרק יובאו חלק מתרגילי החקירה שמבוצעים על ידי חוקרי משטרה על נחקרים.
ההיבט הרגשי - חקירה פלילית - מעצר:
המעצר לצורכי חקירה והמעצר עד לתום ההליכים הם אירועים הקשים להתמודדות רגשית בקרב העצור ומשפחתו, במיוחד שמדובר בעצור שאינו מורגל למעצר ומשפחה נורמטיבית.
ההתמודדות עם מצב הדחק שונה מאיש לאיש ומאדם לאדם, אבל הקו המנחה הוא הקושי בהתמודדות - בשל אותו המצב הרבה פעמים ההתמקדות היא בשחרור וביצירת התנאים לשחרור ולא בעבודה נכונה על התיק הפלילי - מה שיכול ליצור מציאות בעיתית ביותר בהמשך.
כך שבניית קו ההגנה וההתמודדות עם הליך החקירה הפלילית נותרים בצל האפשרות לשחרור מידי - ואז מיד לאחר השחרור נישכח התיק וקיימת התעלמות מהחקירה הנמשכת והצורך של החשוד להקטין/לבטל את חלקו בפרשיה - זה המקום להזכיר - חשוב לעבוד על התיק גם שמשוחררים !!!
השוטרים המודעים למצב הדחק הרגשי הקשה מובילים, לא פעם, להגברתה של תחושת המצוקה זאת באמצעות האיום במעצר, אפילו ברמזים קלים, חוקי ? לא ממש, יעיל מאוד מבחינת החקירה הפלילית - ללא ספק.
דוגמא: במידה והחשוד מודה אין עוד צורך במעצר לצורכי חקירה (בעבירות מסוימות) כך שמוסבר לחשוד כמה כדאי לו לשתף פעולה (להודות !!!) ולהימנע ממעצרו.
במצב דברים שכזה חשוב לספר על המצב לעורך הדין מיד לאחר השחרור - עורך הדין המומחה לפלילים ידע כיצד להשתמש באירוע שכזה על מנת ליצור מציאות של פסילת ההודעה במשטרה.
שילוב ההליך השיקומי :
מההיבט השיקומי, לא פעם ניתן ל"השתמש" באירוע המעצר והחקירה הפלילית כאירוע שיקונן שינוי בין בעציר ובין בסביבתו - כך שמצב הדברים לאחר השחרור יהיה שונה לחלוטין וניתן יהיה לגבר תוכנית שיקום לעצור ולמשפחתו.
חשוב לכן לבני המשפחה להבין את ההליך ולקבוע את הכיוון שאליו המשפחה מעוניינת לרתום את כוחותיה ומשאביה הרגשיים והכלכליים - עורך דין פלילי נבון יכול להציג את מלוא היתרונות למצב שנוצר.
זהירות:
ניסיון למנוע תלונה ?
הסכנה הגדולה ביותר בה נימצא חשוד בעבירה פלילית בעת החקירה במשטרה היא הניסיונות "למנוע" את התלונה הפלילית או להעלים ראיות אותן המשטרה מחפשת - מדובר בעבירה פלילית חמורה ביותר של שיבוש מהלכי חקירה ושיבוש מהלכי משפט.
לדוגמא, חשוד נימצא עצור לצורכי חקירה פלילית בעבירות הטרדה, באמצעות המחשב מביתו, בתחנת המשטרה, שנודע לו שעומד להיות חיפוש בביתו לצורך תפיסת המחשב האישי שלו (הוא הודה בחקירה בהחזקה על מחשב) הוא מעביר מסר להוריו בתחנה להעלים את המחשב.
ברור כשמש שהמשטרה תגיע לבית.
ברור שהם מודעים למחשב.
כמו כן ברור שלאור החבלה בחקירה הפלילית יפתחו תיקים פליליים להוריו שסייעו לו ולו עצמו.
דוגמא לנזק מסוג שונה: בחורה שמודיעה שתגיש תלונה על עבירת מין, במידה וה"חשוד בפוטנציה" יפנה ויבקש ממנ ש"לא להרוס לו את החיים" ולא להגיש תלונה ויציא פיצוי כספי יכול הדבר להוות מעין "הודיה" במעשה.
עוד יצוין שניסיונות למנוע הגשת תלונה פלילית/עדות פלילית מהווים עבירה פלילית עצמאית, שלא פעם חמורה יותר מהעבירה שאותה מנסים למנוע.
גם הטיפול המשטרתי בעבירות שיבוש/הדחה בחקירה נמרץ הרבה יותר.
מתי ראוי להיוועץ בעורך דין ?
אם קיים תחום בו המשרד סבור שחשוב במיוחד לשכור עורך דין אזי השלב הוא אם אפשר עוד לפני החקירה הפלילית !!! אם החלה החקירה אל תחקר והשתמש ב"זכות השתיקה " עד להיוועצות בעורך דין פלילי.
יודגש: עוד לפני הגעת החוקרים של המשטרה/הרשות החוקרת, יעוץ בשלב של לפני החקירה הפלילית הוא בניה "מחדש" של הסיפור ולא בניית טלאים ותיקון טעויות, מה שמביא להצלחה גדולה הרבה יותר.
במקרה וזה אינו אפשרי חשוב במהלך החקירה הפלילית להיוועץ עם עורך דין המומחה לדין הפלילי במהלך החקירה באופן אקטיבי.
ראוי לציין,לא הזכות להיוועצות מתחילה עם ההחלטה לעצור (גרסת המשטרה) - כך לא פעם הנחקר הלא מוכן גורם לעצמו נזק קשה ביותר בחקירה הראשונית - נזק שלא פעם אינו בר תיקון.
הגוף החוקר:
לציין חקירות לא מתנהלות רק ע"י שוטרים אלא לא פעם החוקרים הם מטעם מקום העבודה כמו בשל החוק למניעת הטרדה מינית ו/או חוקרים פרטיים בשל חשדות לגניבה ממעביד וכו. ראוי לשים לב להבחנות בין סוגי החוקרים ולאפשרויות העומדות בפניהם.
לא פחות חשוב להבין שחוקר מטעם מקום העבודה יכול להביא לנזק עצום ל"חשוד" נזק שאפילו עולה על כל אפשרות בהענשה בפלילי - לדוגמא פיטורין לאחר שנות עבודה רבות בשל "הטרדה" מינית חמורים לא פעם הרבה יותר מכול השלכה פלילית של המעשה - ולציין הבודק מטעם מקום העבודה הוא לא פעם גם החוקר וגם השופט. או לפחות הממליץ על העונש - כמו כן הבודק אינו כפוף לדיני הראיות המקובלים.
מהו ייעוץ אקטיבי בפלילים?
החקירה הפלילית אינה נחה, אבל, לא פעם, המטרת החקירה היא "חד ממדית" - ביסוס החשד - מה שיוביל להרשעה במשפט של החשוד.
ה"מטרה" של החקירה הפלילית, יכולה להיות להבנת החוקרים, להוכיח את האישומים וכל מידע שאין בו כדי לחזק את האישומים נדחה באחת. במצב דברים שכזה חשוב ביותר שלא להסתפק בליווי החקירה אלא לראות כיצד ניתן ל"סייע" לחקירה.
האם צריך להעלות חשודים נוספים ? האם קיימות עדויות המפריכות את הראיות ? האם פוליגרף יסייע במקרה זה ? האם חסר מידע טכני לחוקרים ? האם קימת מגבלה שלא בידיעת החוקרים (לדוגמא חשוד חולה סכרת מה שמשפיע על יכולתו המינית) ?
קיימים אירועים רבים בהם ייעוץ אקטיבי של עו"ד אדטו סיים תיקים פליליים בשלבי החקירה.
חובה על הסנגור ללוות את החקירה עקב בצד אגודל ולראות בכל זמן נתון מה הוא יודע אודות חומר הראיות וכיצד ניתן להראות צדדים שונים של אותו החומר.
בזכות ייעוץ שכזה הסתיימו תיקים רבים של לקוחות המשרד, לציין לא פעם באמצע הליכי החקירה יוזם המשרד חקירות אודות האירוע הפלילי באמצעיו שלו על מנת להתכונן למשפט מבעוד מועד.
זה המקום לציין - הישגי המשרד בתחום החקירות הם המשמעותיים ביותר מכל הישגיו.
ראוי לציין - עם השחרור ממעצר העבודה והחקירה אינן נחות, חשוב ביותר לקחת את התיק בשלב השחרור ולבנות את המצב בין להכנה לטיעון לעונש ובין לבניית קו ההגנה בתיק - ואפילו לשניהם יחד.
ניהול משברים:
למעשה החקירה הפלילית מצטיירת כמשבר - ולאור זאת עובדים תקפים כללי הניהול של "ניהול משברים" מעולם העסקים - במיוחד בשים לב למצב של החשוד, מפלס החרדה, צורת מתן ההוראות, היכולת לקבל וליישם את ההמלצות ועוד.
זה המקום להסביר שקיימים אנשים שאינם מסוגלים ליישם את כל ההמלצות לדוגמא אדם "שחייב" להסביר את עצמו, או אחר שמאופיו הוא מוגבל ביכולתו לענות על שאלות שלא נישאל.
כל אחד מהם יזכה לייעוץ שונה לחלוטין - אפילו מדובר בתמונה ראייתית דומה.
חשיבות (ההתנהלות) בחקירה:
בייעוץ נכון והתנהלות נכונה בחקירה במשטרה, תיקי ענק הפכו עצמם לאירועים קטנים יותר או אף מינוריים שלא הוגשו בהם כתבי אישום. אירועים חמורים קיבלו הסבר ואיפשרו בניה של קו הבנה ראוי בעת המשפט - זהו הרגע בו חשיבה חיצונית של מי שמכיר את המערכת חשובה במיוחד.
לא פעם נתקלים בתיקים בהם העבריין האמיתי הצליח לרתום את המשטרה על מנת שתסייע לו תוך התעלמות מכול חומר הראיות.
לאור זאת חשוב לדעת מה מצב החקירה ומה המידע שנימצא בידי החוקרים, ריגול ? שיחות עם החוקרים עובדות לשני הכיוונים.
מטרת החקירה במשטרה:
מטרת הייעוץ הינה להביא להפחתת האישומים ואף לביטולם תוך רתימת הכוחות החקירתיים שנימצאים ברשות החוקרת לצד ה"נכון".
, חשוב ביותר שהייעוץ במהלך החקירה במשטרה יעשה תוך ראייה מרחבית של התיק כולו וכן של הנחקר על כל המיוחדות האישית שלו ונסיבותיו האישיות - במיוחד בשים לב למגבלות של הנחקר שלא תמיד מסוגל לקיים הוראות מסוגים שונים.
לדוגמא:
נחקר שלא מפסיק לדבר ולהתנצל על האירוע שביצע.
עם נחקר שכזה אין דרך השתמש בזכות השתיקה כדוגמא - וזה גם לא ראוי.
ראוי הרבה יותר לתת הסבר לאירועים והסבר לצער שהוא חש.
ראוי לדעת, לא תמיד בעת החקירה במשטרה המטרה היא הפסקת החקירה בשלב בו היא נימצאת - לא פעם העלאת טענות מסויימות תוביל להמשך הצורך במעצר בעת החקירה.
אפשר שייעוץ יביא להפחתת האישומים או לביטולם - רק בשלב מאוחר יותר של התהליך ואילו בשלב הראשוני המטרה תהה לא אחת שהמשטרה תבצע את מלוא הבדיקות - אפילו אם הדבר אומר הכבדה מסוימת על הנחקר בשלב הבסיסי.
המשרד יכול לזקוף לזכותו תיקים רבים שהסתיימו בשל התנהלות נכונה של הנחקר שקיבל ייעוץ והכוונה שעיקרה את החשדות או אף הפכה אותו מעבריין עיקרי לקורבן תוך הגשת כתב אישום כנגד העבריין האמיתי.
דוגמא לחשיבות ההכנה לחקירה במשטרה:
אישי ציבור מזוכים באחוזים ניכרים.
סה"כ במערכת הכללית אחוז הזיכויים קטן הרבה יותר.
מה הסיבה, הרי הפרקליטות אותה פרקליטות, המשטרה אותה משטרה - אבל הנחקר אינו אותו נחקר.
לאור זאת הנחקר אינו נעצר, הנחקר מגיע לחקירות אחרי הכנה ארוכה ביותר.
יום אחרי יום הוא מתרגל את החקירה, מכין עצמו לדגשים הנכונים ומוסר את אותה הגרסה. אם אתה כנחקר כל כך מוכן - הסיכוי לזיכוי הוא גדול הרבה יותר.
שלא לומר שאחוז התיקים הנסגרים לאישי ציבור הוא אסטרונומי - די ליזכור עד כמה תיקים נסגרו לראש הממשלה במהלך השנים.
האם מותר להקליט חקירה על ידי נחקר?
נחקר הרוצה להקליט את החקירה במשטרה רשאי, לעשות כן - והחומר ישמר כחלק מחומר הראיות בתיק הפלילי - היינו המטרה העומדת מאחורי הכלל היא יידוע של החוקר על מנת למנוע ממנו "שגיאות" בהתנהלות.
אילו הכללים שקבועים לכל תחנת משטרה, המשטרה למעשה "נלחמת" בהקלטות סמויות של החקירה בטענה שמדובר בחשד לשיבוש הליכי החקירה. ומכאן האזנת סתר אסורה - הסיבה היא פשוטה - המשטרה אינה מעוניינת שיהיה תיעוד לחקירות באופן שיציג את החקירות כפי שהן, לא פעם, במציאות (חד מימדיות).
מיותר לציין שלא כל הקלטה סמויה הופכת לשיבוש או חדש לשיבוש הליך חקירתי, אבל מה שמובא כאן הוא הכלל כפי שהוא קבוע לשוטרים.
לדוגמא: מתי חשוב להקליט את החקירה ?
חשוב להקליט את הליך החקירה שעה שמדובר לדוגמא ב"עימות" ותחנת המשטרה מודיעה שאין ברשותה ציוד לתיעוד השיחה. אירוע זה לא יחזור בשנית ולכן חשוב לראות את אותו האירוע ולא להתבסס על הבנת החוקר את מה שקרה באירוע.
המעצר כגורם לחץ בחקירה:
המעצר, למרות שאסור שיהיה, הוא הכלי המרכזי של המשטרה בחקירות - בין באיום ובין בפועל.
עצור שיושב בתא מעצר, או אדם שחושש מהמעצר בסיום החקירה, ניכנס ללחצים נפשיים קשים שעה שעולמו נחרב עליו ובטחונו בעצמו ובאירועים הולך ומתערער - על בסיס זה קל הרבה יותר לחקור אותו וכן לבצע תרגילי חקירה שיובילו אותו לפגוע בקו הגנתו - לא פעם הנחקר הזה גם ירצה לרצות את החוקרים ולספק להם מידע שלא ראוי היה לספק - שלא לדבר על כל המיקרים בהם נחקרים במשטרה הודו בעבירות שלא ביצעו ולו מתוך מגמה לרצות את החוקרים.
חשוב לדעת, לא רק החוקר יכול "להרויח" מתוצאות המעצר - המעצר יכול להיות גם כלי, לא פחות חשוב, אצל החשוד באופן שהוא מטפל בחקירה - חשוב לכן להיערך מראש ולדעת כיצד "להשתמש" במעצר ובתרגילי החקירה שמתרחשים בו.
חשוד חכם יודע שלא פעם עדיף להיות עצור מספר ימים ובלבד שהמטרות שלו מהתיק העיקרי יקודמו (הרי קיימת בקרת בית המשפט להליך המעצר ואפשר לא פעם לרתום את בית המשפט לעזרה וסיוע). לאור זאת חשוב לבחון את הדברים בראיה מרחבית - חשוב הרבה יותר מאשר קיצור יום במעצר.
המשרד סבור שהצלחותיו בתחום זה הן המשמעותיות ביותר.
לא פעם המשרד אינו חושף עצמו כמייצג בעת ההכוונה בחקירה במשטרה, אלא, המשרד נימצא כמייעץ מאחורי הקלעים. מטעמים מובנים לא ינתנו דוגמאות. מקרים אילו הם הקשים ביותר לייצוג ומצד שני ההצלחות הגדולות ביותר בייצוג.
לרשות המשרד עומדים מומחים פרטיים בתחום הרפואי והנפשי, מומחי פוליגרף, חוקרים פרטיים ועוד המסייעים בחקירה ומאפשרים לחשוד להביא את גרסתו באופן הנכון ביותר אל מול החוקר.
המשרד מלווה את החשוד בכול שלבי החקירה במשטרה (ולעיתים אף לפני) מספק ייעוץ אקטיבי יום יומי במהלך ימי המעצר והחקירה על ההליך שמתנהל ומסייע רבות לחשוד ומשפחתו לעבור את הלם המעצר - עד השחרור.
"זכות השתיקה" (חשודים):
השאלה הנכונה היא האם בכלל קיימת "זכות שתיקה" לחשודים.
הרי לא יכולה להיות "זכות" אם שימוש בזכות מוביל ל"חיזוק הראיות" שביידי המדינה.
המשטרה מציגה בפני הנחקר החשוד "מציאות" במסגרתה השימוש ב"זכות השתיקה" הוא שימוש שיחשב לחובתו של הנחקר (נוסח ההזהרה).
לציין, לעמדת המשטרה יש אחיזה במציאות - (מקרה ח"כ נעומי בלומנטל), אולם אם כך צריך להפסיק לקרוא לדבר "זכות" - אם קימת "זכות" לנחקר לשתוק אין דרך שהדבר יחשב לחובתו !!! לא יתכן ששימוש בזכות יפגע בנחקר !!!
החלה של כלל שכזה שמשמעותו החלת חובה לשתף פעולה יכולה להיות רק בחוק - ואין כלל חוק שכזה !!
לציין, לפי החוק, השתיקה במשפט (בניגוד לחקירה) נחשבת לבעלת משקל ראייתי עצמאי - השתיקה בחקירה אינה כזאת - אין דרך על דרך של הזהרה יציר כפי המשטרה להפוך את השתיקה בחקירה לראיה עצמאית במשפט - למעשה מנסה המשטרה ליצור מציאות משפטית בהרחבה של ההזהרה - אך ללא סמכות חוקית !!!
בנושא זכות השתיקה חייבים לדעת - זכות זאת חיה יד ביד יחד עם הזכות להיוועצות עם עורך דין וכיום (לאחרונה אושרר) נקבע שללא היוועצות עם עורך דין מתקיימת קיפוח זכותו של החשוד והדבר יכול להוביל אפילו לביטול ההודעה (בד"כ הראיה המרכזית מה שמוביל לא אחת לזיכוי).
בנושא זה ראוי לציין: חוסר שיתוף פעולה אינו עילה למעצר (יכול להוביל להתארכות החקירה מה שכן עילה למעצר), אולם אסור שנתון זה יוביל לשיתוף פעולה מקום בו לא ראוי לשתף פעולה.
חייבים לזכור - נאשם לא צריך להוכיח את חפותו - על המשטרה/פרקליטות להוכיח את אשמתו - הוא זכאי להישאר פאסיבי לנוכח המציאות הזאת ולחכות שהם יעשו את עבודתם (אם יכשלו - יזוכה) - אין ולא יכולה להתקיים מציאות של חובה לשתף פעולה - הרי עצם האמירה הופכת את הנטל וגורמת לכך שהנאשם יהיה זה שחייב להוכיח את חפותו - והוא הרי חף מכול אשמה אלא אם הם הוכיחו את ההיפך.
זכות שתיקה (עדים):
אם לחשוד אין חובה לשתף פעולה - לעד יש חובה שכזאת למעט שאלה ספציפית שיכולה לפגוע בו.
ראוי לדעת עד יכול במחי הזהרה להפוך לחשוד - לא פעם חקירה מתחילה כעד (על מנת להרדים את הנחקר לא אחת) ולאחר זמן קצר הוא הופך לחשוד.
ברגע הזהרה מה שנכון לחשוד לבצע זה לעצור את החקירה ולבקש להתייעץ עם עורך דין על מנת להיות מסוגל לעמוד על הסיבות לשינוי ועל דרכי ההתנהלות הנכונות כחשוד.
הייעוץ בחקירה:
עד כמה שהדבר ברור, החוקר אינו יועץ לנחקר.
הדבר לכאורה ברור, אולם, לא פעם החוקר לוקח לעצמו את התפקיד הנ"ל מתוך ציפיה שהייעוץ יבטל ייעוץ נגדי ויסייע לו לסיים את החקירה כמו שהוא מצפה.
לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין מטעמך ולא עם אחרים.
עוד ראוי לציין, הייעוץ ראוי שיהיה אקטיבי - היינו בסיום כל יום חקירה - מתבצעת הערכה של יום החקירה וניקבעים יעדים להמשך החקירה - מצד הנחקר.
תרגילי חקירה:
במהלך החקירה נוקטים החוקרים בסדרה של "תרגילי חקירה" שנועדו לערער את אמונתו של הנחקר בקיים, בעצמו, בייעוץ שהוא מקבל, מה שיוביל את הנחקר "לסמוך" על החוקרים במשטרה יותר מאשר על כל אדם אחר.
החקירה הפלילית היא אירוע קשה רגשית ומביאה את הנחקר, לא פעם, לספר לחוקרים על מה שהם כלל אינן יודעים - ואפילו "לעליל" על עצמו ולספר דברים שאין ביכולתו לבצע.
למעשה הודיה של הנחקר נחשבת בפסיקה לא פעם ל"מלכת הראיות" ועל מנת להשיג את אותה "המלכה" נוקטים החוקרים בשיטות רבות ומשונות.
דוגמא לתרגילי חקירה (קיימים תרגילים רבים ומשונים) שרק חלק קטן מהם יסקר בעמודים אילו. כלל הכוונה בתרגילים היא לערער את הנחקר, לפגוע ביכולתו להסתמך על הנתונים השונים - כמו חבריו, לגרום לו לנסות לשבש את החקירה ועוד.
כחלק מהתרגילים שנעשו עד היום:
מרבית תרגילי החקירהמאפיינים חקירות מורכבות, לא סביר שינקטו בתרגילים מורכבים בחקירה "פשוטה" (אלא אם כן החשוד הוא אדם "מיוחד" (עיין מקרה חיים רמון, שם בחקירה של מעשה מיני זניח נעשה שימוש באמצעים חריגים לעבירה).
לאחרונה עלה אמצעי מרכזי בו השתמשה המשטרה בחקירות והוא השימוש ב"מאיצים".
היינו מפעילים על חשוד אמצעים כדי שיעשה מהלך שיכול או לסבך אותו או להבהיר מה שקורה סביבו. אחד האמצעים הוא שחרור "מידע" (לעיתים גם דרך התיקשורת), בד"כ המידע הוא חלקו השערות וחלקו ראיות, אולם, הפעולות שמבצע החשוד על מנת למנוע את החקירה, לשבשה, להעלים ראיות ועוד מסבך את החשוד ויוצר תיעוד למקומות שלהם ראוי לחוקרים לפנות.
. דוגמאות לתרגילי חקירה במשטרה:
תרגיל חקירה הוא בעצם השגת מידע תוך ביטול יכולתו של הנחקר להגן על עצמו באופן ראוי.
האם ראוי לשלול/לבטל את יכולתו של הנחקר ?
האומנם ראוי להביא נחקר למצב בו אין הוא מסוגל לבחור בקו הגנה לעצמו ? ראוי לדעת חלקם של תרגילי החקירה נאסרו מי בחוק ומי בפסיקה - המשטרה של היום על יחידות החקירה שלה אינה דומה למה שהתקיים בשנות השיבעים והשמונים של המאה הקודמת.
תרגילי החקירה אז היו אלימים - היום ברובם הם בנויים על הפחדים וחוסר היכולת של הנחקר להבין מציאות משפטית/חקירתית.
לפני שנדון בתרגילי החקירה הערה אחת:
התרגיל האולטימטיבי הוא חוקר נחמד שמצטייר כהגון - עד שהנחקר חש "שלא בנוח" להעמיד אותו על "טעויות" שהוא מבצע ברישום העדות - לא פעם ה"תרגיל" הזה בנוי על רשלנות בלבד - אבל נחקר חכם מקפיד על רישום מדוייק של דבריו.
כמו כן נחקר חכם מקפיד על קריאה יסודית של העדות בסיומה.
תרגילי החקירה:
1. ערעור נחקרים: לכך יש מבחר דרכים, נקיבה בעונש המאסר הקבוע בחוק (מפחיד ביותר), שקשוק באזיקים, הכנסת בני משפחה של הנרצח לחדר, הקרנת תמונות הקורבן על הקירות. (בניי השר מועדי) - יצירת אפשרות לראיה של משפחת החשוד "בתמורה" לעזרה מצד הנחקר.
בסיום התרגיל הנחקר לא אחת מוכן לסייע לחקירה - הכול מתוך פחד וערעור עצמי.
2. הפגשות: מיותר לציין מוקלטות, עם חשודים ועדים הקשורים לפרשיה, האירועים יכולים להתקיים במבחר מקומות, כמו הפגשות מקריות ברכב הליווי, בתאונת דרכים מבוימת, בתחנת משטרה ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.
כאן על הנחקר לדעת שאין מיקריות בחקירה - והסכנה הגדולה ביותר עבורו הוא תפיסה שלו בניסיונות לשבש את החקירה הפלילית.
3. זיוף ראיות והצגתן לנחקר - כאן מתחיל מרוץ בין נחקרים מי יהיה הראשון שיסייע לחוקר - כחלק ממערך זה מוצגים בפני הנחקר סרטים המציגים נחקרים אחרים שמשתפים פעולה, אפילו זיוף ותיפלול של סרטים שכאילו - לעיתים הנחקר נחשף רק לחלק זעיר מהסרט - וההמשך מוסבר לו - כך שהזיוף הוא בהסבר.
כך למעשה הנחקר מקבל רושם, לדוגמא, שנחקר אחר מפליל אותו - התוצאה ברורה.
4. לקיחת הנחקר מחוץ לחדר החקירות?: מדהים עד כמה הוצאה מחדר החקירות מערערת נחקרים - בתחום זה גם פניה בחדר השירותים לשיחת אגב מביאה לתוצאות לחוקרים - שלא לדבר על פינת העישון ביחידות החקירה שהפכו כבר לנקודות התוודות לכל חשוד וחשוד.
כאן חייבים לדעת חשוד השומר על זכות השתיקה - שומר עליה בכול מקום - גם מחוץ לחדרי החקירות.
5. עימותים - התרגיל השכיח ביותר מתקיים בכול תיק מין כמעט - חובה להתכונן לעימות כהלכה - מתקיימים עימותים "מתוכננים" ואירועים של הפגשה והטחה "ללא הסכמה" - ואפילו הפגשות "מקריות".
חשוב לזכור - אין ללכת לעימות ללא הכנה אצל עורך דין.
6. כחלק מזיוף ראיות לערעור נחקר יש לציין בנפרד - זיוף פרוטוקולים של דיונים המתייחסים לנחקרים אחרים, בתחום הזיוף בעבר היה זיוף של כתבות בעיתונים שסיפרו ומסרו ידיעות כוזבות על המצב בתיק.
הזיוף מוצג בנפרד לאור הכעס של בית המשפט במקרים שכאלו.
7. זיוף חקירות של אחרים, חקירות המלמדות שאין טעם להסתיר את האמת - או הצגה של חלקיק חקירה והסבר על מה כתוב בהמשך.
כאן נחשף הנחקר לחלקי חקירות שמונחות ברישול בתווח ראיתו.
8. "ייעוץ לנחקר" להבריח מידע לאחרים או להבריח רכוש - חלק מהייעוץ נעשה ע"י חברים לתא ומדובבים. לעיתים המדובב נחשף לאוזני הנחקר בצורות שבונות לו מעמד "מיוחד" כך שההצגה שלמה הרבה יותר.
9. בתחום הייעוץ לנחקר יש מקרה ידוע בו המדובב ייעוץ לנחקר לנקות את הידיים בקפה שחור למחיקת עקבות ירי - עקבות שלא היו יכולות להתקיים כלל - הנחקר רחץ את הידיים בשאריות קפה - הדבר לימד שהוא הכן ירה בנשק - או סבור שהוא ירה.
10. מדובבים בכול מקום ומכול סוג. ראוי לשים לב החשוד שמגיע עם שש בש למעצר ימים - לא יכול להיות נחקר רגיל !!! אין עצורים בימים שיש להם שש בש/דמקה/פלאפון בתא - כמובן הברחות של פלאפונים לתא המעצר על ידי "עצורים אחרים".
11. השארת חומר על השולחן ויציאה מהחדר - החדר מצולם בכול רגע נתון וגניבת ראיות מלמדת על הרצון העלים את הראיות - (נימרודי).
12. זיוף תוצאות בדיקה כמו זיוף פוליגרף, בדיקות מעבדה ועוד - היינו הנחקר מסכים לשתף פעולה והתוצאות של הבדיקה מזויפות על מנת לערער אותו.
13. שוטר אחד מכה את העצור שלפני (שוטר שהסכים להיות מוכה) - הנחקר מתחיל להבין מה יהיה גורלו לאחר שיסרב לספר את גרסתו. כך בלא כל איום ישיר מתחיל החשוד להרגיש מאוים פיזית - ומדבר.
14. שיכלול של ה"תרגיל" הקודם, כובלים את המוכה והנחקר לעתיד ביחד למשך שעות - בין אם אחרי המכות או לפניהם - וכך רואה הנחקר מה הוא גורלו של מי שלא משתף פעולה בחקירה במשטרה.
15. הכנסת "מגדת עתידות" לתא או למקום אליו מגיעה הנחקר על מנת שתחזה שחורות לחשודה ותביא אותו לערעור מצבה הנפשי.
16. בעבר היה נהוג תרגיל מרכזי - מכות. "תרגיל" חקירה זה כבר אינו בשימוש, למרות זאת הלחצים בחקירה הם קשים ביותר, חלק מתפקידו של עורך הדין הפלילי במצבים אילו הוא להגיע אל הנחקר ולהרגיע את המערכת החוקרת בשל הבקשה על הפעולות שהיא מבצעת.
כיום האיום יכול להיות "איום בפגיעה" בד"כ על ידי אחרים - כמו חשודים אחרים או עצורים אחרים.
17. עליה לקבר של הקורבן. לשם מביאים את הפוגע על מנת להחליש את רוחו.
18. האזנות סתר והקלטות בכל מקום לכל זמן. - לעיתים אפילו משוחרר החשוד למעצר בית על מנת שיקבל "ביטחון" וישוחח אל ההקלטות.
באחד מתיקי ארגון הפשיעה מהגדולים בארץ נישלח ראש הארגון למעצר בית ושם דיבר עצמו ללא הפסקה למכשירי ההקלטה - התוצאה ? 13 שנים נוספות של מאסר.
19. באחד המקרים באמצע החקירה הייתה "הפסקת חשמל" בתחנה, לחשודים ברור היה שאין מכשיר הקלטה שיכול לעבוד ללא חשמל וזאת הזדמנות חד פעמית לתאם גרסאות ולהעביר חוויות - אז זהו שלא. "הפסקת החשמל" הייתה דמי הפסקת חשמל - ההקלטה סיימה את החקירה למעשה.
20. ה"תרגיל" הקלאסי הוא החוקר הטוב מול החוקר הרע, היינו זה ש"מבין" את הנחקר וממש נותן לו את הגרסה, גרסה הכוללת הסבר "סביר" למעשה, או לפחות כתף, לבין זה שרואה בנחקר "פסולת אדם" ויוצר את הרעב והצורך להישאר עם ה"חוקר הטוב" ולפטם אותו בסיפורים ואירועים - כך יוצא שבמחיר כוס קפה הולך אותו הנחקר לשנות מאסר.
ראוי לחזור לנקודת המוצא - החוקר אינו חבר - אין חוקר טוב וחוקר רע וראוי שהמטרה מאחורי החקירה תחול על כל ההליך החקירה.
שיכלול של תרגיל זה הוא השוטר הטוב והטוב יותר - השוטרים "מחזקים" את החשוד ששמח לסייע להם - מדהים כמה החשוד מתנתק מהשיקולים של עצמו.
21. שקיים חשוד שיש צורך ל"דרבן" אדם שברור שלא יסייע למשטרה - פעולות שבוצעו בעיר יפו - באמצעי דרסתי של הפחדה - ההפחדה אמורה ליצור שרשרת פעולות שיובילו בתעות של החשוד - לדוגמא - שיחת טלפון מאיימת מ"חבר" של החשוד המזהירה את העד בפוטנציה בשיתוף פעולה עם המשטרה. (שיחות היזומות על ידי המשטרה).
"שיא" בתרגילי ההפחדה הוא זימון למשטרה והודעה שעומדים לפגוע בחייו של החשוד - לאחר מיכן מביימים ניסיון לפגיעה - לפי אחד הסיפורים אף השליכה המשטרה רימון הלם לכיוון הבית של העד בפוטנציה. כמובן למחרת פונה העד למשטרה על מנת שתגן עליו תוך שיתוף פעולה עימה.
22. שחרור של מידע מגמתי לתקשורת - שוב החשוד יתחיל להתיעץ עם חבריו - שיחות שהמטרה מקווה להקליט וכך ללמוד על מערכת היחסים הפנימית בין החשודים בזמן אמת ובאופן ספונטני.
23. השמעה של חלקי עדות של אחר - ומתן פרשנות לאותם הדברים.
24. פניה אל הנחקר תוך הנחה של העט והבטחה שמדובר בשיחה "שלא לציטוט".
25. קיים האמצעי הפשוט והקל ביותר - פונים לאיש ומסבירים לו שהוא עד בלבד - כל פעם שהוא עוצר את הסיפור מסבירים לו שהוא יכול להפוך לחשוד אלא אם ימסור גרסה לרוחם.
סיכום הנקודה:
קיימים תרגילים רבים ומשונים של חקירה.
קשה ביותר ללא ייעוץ יום יומי במהלך הליכי החקירה קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם ההליכי החקירה הכוללים את התרגילים הנ"ל.
להדגיש אחת ממטרות החקירה היא לערער את אמונתו של הנחקר בייעוץ שהוא שכר לעצמו, כך שהנחקר יפעל בניגוד לייעוץ ויפגע בעצמו, חשוב להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום של פלילים המכיר את הדין על בוריו מודע למצב וייעץ כהלכה.
תרגילי חקירה - היתרון:
נחקר חכם הופך את תרגילי החקירה לכר נרחב למסירת גרסתו, ומסמוס הקו המוביל של המשטרה.
חשוב לכן להיות כל הזמן עם היד על הדופק, להיוועץ עם עורך דין המתמחה בפלילים ולפעול בהתאם.
לציין גם ששאלת האשמה היא ברורה ייעוץ נכון מביא להקטנת הנזקים ולהקלה משמעותית בעונש - הבניה של קו הטיעון וההקלה מתחיל מיד עם התחלת החקירה.
האם "מותר" לבצע כל תרגיל חקירה ?
אין הכוונה כאן לאלימות, אולם העבר הוכיח שכמעט כל תרגיל חקירה בפועל "עבר".
אפילו איום באלימות בנוסח של הכאת "שוטר" המחופש לעציר אחר (המסרב להודות) - אושרה כתקינה.
נכון, תרגילים "חריגים" זכו לא פעם לתקיפה של בית המשפט (במיוחד אם זויף פרטיכול) אולם, האם מותר לעשות לנחקר כמעט כל דבר בשם הצרכים החקירה הפלילית ?
התשובה היא כמעט תמיד כן.
בתי המשפט רבים מחייכים ועוצמים את עיניהם, לא פעם, אל מול מציאות במסגרתה המשטרה מבצעת תרגילים שיכולים לערער כל אדם ולפגוע ביכולתו להתגונן/לארגן את גרסתו, זכורים לנו השיחזורים שהתבררו כשיקריים אבל במקרים רבים האמת נשארת חסויה לנצח. (בד"כ במסגרת הסדרי טיעון).
בסיסם של התרגילים הוא בד"כ בערעור הנאשם והבאתו למצב במסגרתו הוא מודה בכול דבר שיתבקש, ערעור החשוד יכול להעשות במגוון רחב ביותר של תרגילי חקירה, מה שלא פעם נשכחת היא המורכבות האנושית והשוני בין נחקרים לא תמיד ברורים לשוטר, לא תמיד השוטר יודע מה הרף של הנחקר שמולו, מתי הנחקר ישבר באופן סופי, והתוצאה אנושה. (עיין מיקרה עו"ד דיויד וינר ז"ל מי שכיהן כסגן הסנגורית הארצית והתאבד אחרי חקירה קשה שלא לומר הרבה יותר מזה על החקירה המבישה, שלא במקומה, שלמרבה הצער מעולם האחראים לה לא הוענשו ).
תרגילים כמו בימי כנופיית מע"צ - מכות באישון לילה בחוף הים ובפרדסים והוצאות להורג מבוימות אולי איין היום אולם התרגילים לא פעם מצליחים להביא להודעת שקר של חשוד.
האם ההודיה של מר עמוס ברנס הייתה אמת ?
האם הרוצח של חנית קיקוס נימצא במעצר ?
האם במידה ולא היו נעצרים "משחררי הגליל" באמצע פיגוע האם אז לא היו מורשעים חםפים מפשע ברצח אולג שיחט (אחרים הועמדו לדין אחרי הודיה שהוצאה בלחץ).
תרגילי חקירה שלא בתחנת המשטרה:
ראוי להזכיר, תרגילי החקירה אינם מתנהלים רק בחקירת משטרה ישירה.
לא פעם אנו נתקלים בתרגילים שנערכים שלא בתחנת המשטרה - לדוגמא הפגשה "מקרית" בין מתלוננת בעבירת מין לתוקף, עימות טלפוני, מידע "מיקרי" ועוד ועוד.
אפילו הגיעו הדברים לכדי כך שלא פעם נציג המשטרה "מזהיר" אדם שהוא על הכוונת של ארגון פשע אחר לפגוע בו, הדבר נועד כדי להוביל את אותו האדם לכדי שיתוף פעולה.
קיימת טענה שלא פעם המשטרה אף הגדילה לעשות ויצרה מציאות מאיימת בדמות "מתנקשים" - היינו שוטרים שיצרו מציאות מפחידה כלפי היעד מתוך מטרה שזה יבחר בהגנה משטרתית על פני מוות או סיכון במוות.
שאומרים מציאות מפחידה הרי הטענה שלא פעם שוטרים אף שתלו "מטעני נפץ" ביימו ניסיונות לרצח ועוד - כל התרגילים האילו דורשים אישורי פרקליטות - אבל ............. לא פעם ניתקל בתרגילים שמבוצעים ללא אישורים כנ"ל וללא תיעוד מתאים - הכל בשם ה"מלחמה" בפשע והגדלת ראש של השוטרים שחשים שהכל הוא בר רשות.
שתיקה נמשכת:
בבית המעצר אבו כביר, על פי המיתולוגיה, רשומה כתובת בשחור על הקיר הגדול: "שותקים ימים מרוויחים שנים".
הסבר ?
עדיף לשתוק ולהיות עצורים, לאור השתיקה והתארכות החקירה, עוד מספר ימים מאשר "לשבת" שנות מאסר.
אחת הסיבות המרכזיות לאחוז ה"מופלא" של מערכת המשפט ( 98% ) בהרשעת נאשמים, היא העובדה שרבים מאוד מהחשודים מודים בחקירה - נכון שימוש בזכות השתיקה יכול, פרקטית, להוביל למעצר ממושך יותר - אבל ברמה של ימים בלבד, זאת מול עונש אפשרי של שנות מאסר.
לפעמים גם אפשר ל"דבר" אולם הדיבורים הם למעשה שתיקה, באמצעות דיבור על הטפל וסירוב להתייחס לעיקר.
המשטרה בהזהרה מכריזה שהשימוש ב"זכות" משמש כנגד החשוד לא רק במעצר ימים, אלא גם במשפט עצמו, אולם, במידה וכך הדבר הרי מבוטלת זכות השתיקה - הרי "זכות" מעצם טיבה אינה יכולה להוביל לפגיעה בעצור - אם כך היה הדבר הרי לא היה מדובר בזכות.
מתי ראוי לעשות שימוש בזכות ? האם בכלל ראוי לשתוק ? הרי גם השופט הוא אדם וברור ששימוש בזכות יוצר עננה מסויימת - אבל עננה אינה תחליף לראיות.
חובה להוועץ עם עורך דין המומחה לדין הפלילי - גם לעורך הדין אין ההחלטה קלה והיא בנויה, בין היתר, על הראיות, החשדות, שיחות עם השוטרים וכן על היכולות של החשוד לשתוק.
כאן המקום לציין שוב - שתיקה משמעה שתיקה לכול אורך הקו - לא רק עם השוטרים בחקירה אלא גם מחוץ לחקירה, גם במעברים, גם עם עצירים אחרים (מדובבים), גם עם חולים במיטה ליד (בבית החולים), גם עם האחיות - למעשה עם כל העולם - אסור לפגוע בזכות השתיקה - למדובבים ולחוקרים פנים רבות - לא תמיד צפויות.
זכות ההוועצות עם עורך דין:
לאחרונה (נובמבר 2009) יצאו מספר הלכות מרכזיות מבית המשפט העליון ששמות את זכות ההוועצות עם עורך דין במדרגה של זכויות נאשם שכרסום בהן יכול להוביל לזיכוי.
היינו ביטול או שימת חסמים על היכולת של העצור להוועץ עם עורך דין הובילה לכך שהנאשם זוכה במשפט - לאור העובדה שההודאה בוטלה לחלוטין.
מדובר במהפכה של ממש בתחום זכויות העצורים בהליך החקירתי - השינוי עדיין לא חילחל לכול דרגי השטח, עדיין רואים שוטרים שמבלךים את רצונו של חשוד להוועץ עם עורך דין - אולם מציאות זאת אמורה להעלם יחד עם ישום פסקי הדין החדשים בתחום.
למה לא מפרסמים תיקי מעצר (באתר) ?
בתחום המעצר, לצורכי חקירה, ראוי ונכון לציין: אין כל טעם לתת דוגמאות לתיקים בהם המשרד ייצג - התיקים הרי חלק גדול מהם מעולם לא נועד להגיע לכדי כתב אישום פלילי, עובדה ידועה היא שלא פעם תיקים שהצדיקו מעצר ימים על ידי מערכת בתית המשפט נסגרים "מחוסר עיניין לציבור" בהמשך.
עוד עובדה שראוי לשים לב אליה היא: במעצר לצורכי חקירה קיימים מקרים רבים מאוד שהאיש חף מפשע והתיק אפילו התחיל כתיק אונס או רצח נסגר בחוסר אשמה/אין די ראיות. היינו החקירה מגיע למסקנה שהחשד לא היה כדין או שאין די ראיות לצורך העמדה לדין.
העובדה העצובה ביותר היא שרוב המעצרים אינם מסתיימים בכתב אישום - למה עצובה ? לא פעם לא ברור למה היה נחוץ המעצר, בתיקים רבים אחרי מעצר לא קצר והודיה התיק נסגר בשל "אין עיניין לציבור" - היה והציבור אינו מתענין באירוע האם מותר למשטרה ולבתי המשפט לעצור על אירוע זה ?
החקירה הפלילית:
השוני בין התיקים שעיניינם מעצר/חקירה גדול מאוד - לאור זאת אין דרך לתת "דוגמאות" מרבית התיקים בשלבים הראשונים אינםן עוברים ביקורת בפרקליטות, וגם אילו שכן אזי הביקורת מתבססת על מידע חלקי ביותר. לאור זאת אין דרך להסביר הישג בתיק מעצר.
המשרד ייצג בכול מגוון העבירות, תיקי רצח, אונס, תקיפות חמורות, סחר בסמים ועוד - תיקים שהנחקר בהם מעולם לא הגיע לבית המישפט בכתב אישום.
בחלק מהתיקים התקבלו טענות הגנה כמו "הגנה עצמית", "הסכמה ליחסים", בתיקים אחרים התקבלה גרסת החשוד, קיימים גם תיקים שהמטרה בהם הייתה מניעת כתב האישום בשל חוסר ראיות - כמובן גם חלק אחד ששם הוסברה קלות העבירה והתיק נסגר מ"חוסר עיניין לציבור"
לא פעם המשרד מצדד במעצר של מספר ימים נוספים על מנת שהחקירה תמוצה ולא יוגש כלל כתב אישום.
קיימת חשיבות גדולה ביותר לקו ההגנה מתחילת התיק ועד לסופו - המעצר והחקירה בעיקבותיהם הם המועד הנכון לתחילת גיבוש קו ההגנה - לאור זאת חשיבות הייצוג משלב זה.
מחדלי חקירה:
לא פעם נוצרים מחדלים חמורים על ידי המשטרה, המחדלים מונעים מהחקירה להיות חד משמעית ולהגיע לתוצאה הנכונה - היינו ברור האמת - מציאות שכזאת יכולה להוביל גם עד כדי זיכוי.
בד"כ למרות הנטיה לחשוב שמחדלי חקירה מובילים לזיכוי תמיד - אין הדבר כך.
למערכת אין מטרה (שהייתה לא פעם בעבר) ל"חנך" את המשטרה, המחדל ניבחן ספציפית לבחינת הכישלון בתיק. האומנם יצר המחדל עיוות דין ? או אפילו פוטנציאל לעיוות דין.
עורך דין פלילי הפועל כיאות בוחן את המחדלים האפשריים ולעיתים נילחם לברור מלוא העובדות במהירות ושקידה ראויים לשמם ולעיתים יוצר את הבסיס לטענת מחדל - גם במהלך הליכי החקירה.
 עצות (בסיסיות) לחקירה:
1. העונש הוא הסיום - כתב אישום הוא האמצע הכול מתחיל בחקירה. האם אתה מוכן לחקירה במשטרה ?
אין הכנה "תוך כדי" חקירה - אין ניסיון שני בד"כ - תגיע מוכן לחקירה.
ראוי להבין בדיוק על מה החקירה, להבין מה המידע שמצוי בידי החוקר, במקרה הצורך לבקש לשוחח עם עורך דין המתמחה בדין הפלילי לפני כל דבר. לא פעם הדבר יכול להוביל לאיום במעצר "ימים" אבל חשוב ביותר להיוועץ לפני מסיגת הגרסה.
אם אתה עצור אתה זכאי שיודיעו לבן משפחה אודות המעצר - בקש שידאג בהקדם לעו"ד שיגיע לחדר החקירות בו אתה נימצא. אם אתה לא עצור התקשר בעצמך, עכב את החקירה והמתן.
הכנה טובה לחקירה תכלול תרגול של טכניקות חקירה וכן מיקוד החקירה בנושאים רצויים.
2. החוקר אינו חבר. - למרות שלפעמים הוא להצטייר ככזה.
אין שיחות סרק ושיחות "התייעצות" עם החוקר במשטרה - ה כ ו ל הופך למזכר כתוב וחלק מראיות התביעה. הדמות המקצועית היחידה להתייעצות היא עורך הדין מטעמך.
מיותר לציין שלחוקר פנים רבות וכול שיחה במשטרה היא חלק משיחת חקירה זאת או אחרת.
ה"חברים לתא" הם לא פעם סייענים/מדובבים של החוקר וההתעניינות בתיק נועדה לצורכי המיקרופון. נצל את המיקרופון לצרכיך - "אוזניים לכותל" נאמר אולם דאג שה"אוזניים" יתמכו בגרסתך.
הנח שאין טעויות, טלפון שמוכנס לתא ע"י עצור אחר - נימצא תחת להאזנה ועוד.
הבטחות ל"עזרה" וכו של החוקר אינן מחייבות את המשטרה ברוב רובם של המקרים. אם הבטיחו לך דבר מה דאג שההבטחה תיכנס לחקירה הבאה שתחקר באופן שגם שם החוקר שהבטיח יצוין. לדוגמא: "החוקר יוסי הסביר לי שאם הודה ב... אשוחרר מיד".
3. לפעמים למשטרה בשלבי החקירה אין מידע מספק - חשוב לדעת מה יודעת המשטרה ?
חשוב לנחקר להבין אילו עובדות ידועות ובאיזו מידת וודאות ואילו אינן ידועות - המטרה, של הנחקר, היא, כידוע, מזעור נזקים ולא צדק לכול.
לדוגמא: אם נתפסת עם סם בכיס המכנסיים יש להניח שראוי להודות בהחזקה של הסם - (הראיות כמעט מוחלטות) אם אתה נחשד ב"סחר בסמים" בקש לראות ולדעת מהן העובדות שמובילות את המשטרה לאישום זה - עוד לפני התיחסות לשאלה.
ערפול והפחדה מצד החוקר אסור להן שישפיעו על נחקר המוכן לחקירה.
ראוי לדעת, אסור לחשוש לולטעון שעד משקר - הכול בתנאי שהעד פוגע בך כחשוד.
במידה ואתה מתבקש לחוות דעה על אדם - השתדל להימנע מכך.
4. חשוב לקרוא את ההזהרה (חקירת חשוד מתחילה בהזהרה) ולהבין איזו עובדה מתייחסת לאיזה אישום ומהו סעיף האישום.
במידה ואין הזהרה ואתה נחקר כעד, המעבר בין עד לחשוד הוא מהיר ביותר, הזהרה פשוטה - זכור זאת. אל תחשוב שאתה רק עד לאור העובדה שלא הוזהרת - עצם החקירה הופכת אותך לא פעם ל"חשוד בפוטנציה".
לידיעה : לעד אין "זכות שתיקה" נתון זה משמש את החוקרים לא פעם.
עוד לציין, בספרי הדרכה לחקירה "יעילה" המשמשים חוקרים הם מונחים להסוות עד כמה שניתן את עצם ההזהרה - נשמע תמוהה ? עובדה !!!
5. חשוב לדאוג שהחוקר ירשום מילה במילה את הדברים הנאמרים - קיצור, לא פעם, הוא תחילת הטעות.
הרחבה "מוגזמת" תאפשר לחוקר לאמת פרטים שאולי לא רצוי לאמת - לכן לא פעם הקיצור הכרחי.
בחקירה הימנע מציניות - ציניות מתפרשת באופן לא רצוי בקריאת הדברים ולא פעם יוצאים הדברים מהקשרם הנכון.
6. לא ראוי לספר יותר מפעם אחת על כל נושא (תמיד בסיפור מורכב יהיו שינויים בין גרסאות - אפילו זאת האמת) - בחקירות המשך להפנות לחקירה הקודמת, ביחס לתשובה ספציפית.
7. אם המשטרה מתיימרת להיות בעלת ראיות בנושא מסוים - ראוי ונכון להציג את אותו חומר ראיות לנחקר - חשוב שהנחקר יבקש את זה. לא ראוי שהשאלות יהיו כלליות וחד צדדיות - תשאל גם אתה ותבקש הבהרה על כל שאלה כללית.
מותר לסרב לענות על שאלה שהיא חסרת מסוימות, החקירה אינה מסע דייג !!!
8. "זכות השתיקה" -
הזכות כורסמה עד דק בשנים האחרונות - אבל עדיף לשתוק מאשר לשקר או למסור תשובה רעה שבהמשך תופרך.
קיימת הבחנה בין זכות השתיקה לבין הזכות להימנע מהפללה עצמית.
כמו כן קיימת שאלה משפטית האם הזכות קיימת גם על מסירת חומר למשטרה וכו.
נושאים אילו הם נרחבים ביותר, מה שחשוב לדעת הם העובדות הבאות:
אם יש סיבה לכך שאתה חש שאתה לא מוכן לשוחח עם השוטר הספציפי או להיחקר על ידו - ספר על כך.
בכול מקרה קיימת חובה לספר על מכות שהוכת או התנהגות לא ראויה שהייתה כנגדך על ידי שוטרים.
ושוב, עדיף לא לספר דבר מאשר להפליל את עצמך, המתן לעורך דין לפני כל אמירה בעיתית, אפילו חלקית !
כמעט מיותר לציין - חשוב שהאמירות יעלו על הכתב בצורה מדויקת ומלאה.
זכות היועצות עם עו"ד:
כיום הפכה הזכות להיוועצות עם עורך דין לזכות (כמעט) חוקתית והפרת הזכות יכולה להוביל בתנאים מסויימים לבטלות החקירה.
9. שחרור מהמעצר:
גם אם שוחררת ממעצר אין זאת אומרת שהחקירה הפלילית הסתיימה - לאור זאת התייעץ אך ורק עם עור דינך ולא עם "חברים". זכור אין תמיד תלות בין המעצר לחקירה - למעשה המעצר הוא רק שלב בחקירה. לכן ראוי להמשיך לשמור על כל הכללים שהיו בעת החקירה גם לאחר השחרור.
כמובן גם להיפך, אם אתה נעצרת זה לא אומר שיוגש כנגדך כתב אישום.
10. "שליטה" בחקירה:
"יהיה בסדר", "אנשים הרגו והלכו הביתה", "מה הם יעשו לי" ועוד הם משפטים קלאסיים של אסירים לעתיד, נאשמים עוד רגע ונחקרים שלא התכוננו לחקירה באופן ראוי - הכנה טובה לחקירה מביאה למצב שבו הנחקר "שולט" בחקירה.
ה"שליטה" יכולה להיות באופן הצגת הבעיות, קביעת הסדר יום של החקירה - כמו דרך הגשת תלונות, הצגת סתירות בדברי העדים, בניית שחזורים, בדיקות פוליגרף ועוד ועוד.
קיימת דרך נוספת להגעה לשליטה והיא באמצעות יצירת "חולשה" כלפי חוץ של הנחקר - חולשה שמביאה לסיוע ועזרה של החוקר.
כמו כל מחזה טוב, לצורך השליטה והתמצאות בהליכים יש צורך במחזאי - המחזאי הוא עורך הדין. עורך דין טוב בשלב החקירה לא פעם גם כותב את המחזה. עזרה שניתן לתת בשלב החקירה היא הרבה יותר גדולה מאשר בכול שלב אחר.
העצות בחקירה מתאימות עצמן למציאות המשתנה, לאירוע הספציפי ועוד, ניתן כמובן לנקוט בכמה כללים כללים בסיסיים שראוי להכיר - אולם לא פעם המציאות מורה לנקוט בפעולות הפוכות לחלוטין.
נושא השליטה בחקירה הוא נושא נרחב ביותר וחשוב ביותר וחלק ניכר מזמן ההכנה לחקירה נועד להגיע לנקודה זאת.
11. תקופת המעצר.
למעצר אין רק פן משפטי, אלא מדובר מעל לכול באנשים שעצורים - היינו פן רגשי.
חשוב להתייעץ עם עורך הדין (גם מהפן הריגשי) בתקופת המעצר וללמוד היטב על הזכויות השונות שיש לעצור.
חשוב לא פעם ששיחה זאת תהה במשרד, חשוב לדעת מה מותר ומה אסור להכניס לעצור בכול שלב ומה הציוד שמותר שיהיה בחדר המעצר.
שיהיה במעצר שעה שיש ציוד מלא שונה לחלוטין מתקופת מעצר ללא ציוד מלא.
עדיף לא פעם ש/השיחה תהה במשרד עורך הדין ובסיום השיחה לקבל את מהות הדברים בכתב - מה שמבטיח שהזכויות ימולאו במלואן.
12. שימוע פלילי:
לא פעם בסיום החקירה במשטרה מועבר התיק לפרקליטות/תביעות משטרה ואז מקבל החשוד מכתב בו הוא מתבקש למסור את גרסתו למסכת האירועים.
עצור !!!
זכות השימוע היא זכות מהותית וחשוב מאוד שעורך דין המתמחה בפלילים יקשיב לסיפור שלך ויבחן האם ראוי להפעיל את הזכות לשימוע.
לא פעם ייעץ עורך הדין להימנע מ"להשתמש" בזכות זאת לאור העובדה שהדבר יקל וימקד את המדינה בדבר טענות שהחדוש/נאשם אינו רוצה למקד אותן.
13. מדוע חשוב הייצוג משלב החקירה.
לא פעם בשלב החקירה במשטרה יכול הנחקר למקד את החקירה בנתונים שהם לטובתו ולמנוע נזק גדול הרבה יותר בהמשך שלב זה הוא החלק המכריע - והחלק בו מרבית הנחקרים טועים בהערכת הראיות שנמצאות בידי המשטרה.
חשוב לדעת, תרגילי החקירה נועדו לערער את מצבו של הנחקר ולטעת בליבו את החשש שהמשטרה יודעת הרבה יותר מאשר היא יודעת בפועל - כך שכדאי לו לשתף פעולה עם החוקרים.
עורך הדין אמור להיות זה שמייעץ לנחקר ולספק לו ניתוח בזמן אמת על מצב החקירה ועד כמה ראוי ונכון לשתף פעולה - וכן מה ראוי למסור על מנת שתוכח צדקתו.
14. סוכן מדיח.
במידה וקיים סוכן שבעצם פעולותיו יצר למעשה את העבירה הפלילית - חשוב ביותר להעלות את מאמצי השכנוע שלו בחקירות.
חשוב לדעת סוכן בד"כ מתעד את המעשים - אולם רק את אילו שנשאו פרי - לכן חשוב למקד את מעשיו האחרים שאם לא כן אין להם כל אזכור אחר.
כיום קיימת הצעת חוק שבה מוצע לראות בפעולות שבוצעו לאור מעורבות מדיחה של סוכן מדיח כנסיבה מקילה.
בארצות הברית בחקירת משטרה שם, בנסיבות דומות, רואים בהתנהלות שכזאת ככזאת שמובילה לכדי פטור מענישה.
15. עימות:
עימות הוא הפגשה, בחקירת משטרה, של שני אנשים הנוגעים נגיעה ישירה לחקירה (בד"כ נאשם ועד, לעיתים שני נאשמים) במהלך העימות מטיח אחד הצדדים את גרסתו אל מול האחר, החלק החשוב בעימות הוא התגובה אל מול ה"עובדות".
חשוב לדעת: חלק גדול ביותר מהעימותים מצולם בווידאו !!! לאור זאת היה והחוקר יוצא לרגע המצלמה אינה נחה.
במצלמה (כמו כל מצלמה) נקלטות גם הבעות פנים ותנועות ידיים - במיוחד מאיימות.
סירוב למסור גרסה בעימות חייבת להיות מנומקת היטב.
חלק עצום מתיקי המין מוכרעים בהתנהלות לא נכונה בעימות, יש צורך בהכנה לעימות ותרגול הנקודות החשובות לקראתו.
עימות יכול ויתקיים לאחר הודעה מראש, ועימות יכול ויהיה ללא הודעה מראש, עימות יכול להתקיים גם ללא הסכמה של החשוד/נחקר - במקרים אילו חשוב להתכונן למגוון תרחישים אפשריים.
16. אמצעים לשכנוע.
כאמור אפשר להביא עדים על מנת לחזק נקודה זאת או אחרת שיכולה לסייע לחשוד בחקירתו במשטרה - בתחום הראייתי, ברור שמביאים עדים שיש "התנגשות" בין גרסאות, אולם, קימים מיקרים שגם שאין מחלוקת ראיתית ראוי להביא עובדות מסוימות לידיעת החוקרים על מנת להדגיש אותה ולאפשר להסיק מעובדה זאת עובדות מסתברות בהמשך.
לא פעם חשוב להביא לידיעת החוקרים במשטרה בעיות בריאות, אירועים מהעבר, ממצאי פוליגרף (למרות חוסר הקבילות בהליך עצמו), חוות דעת מסוכנות (או תסקיר שירות מבחן) ועוד שיכולים לסתור מסוכנות ולגרום להימנע מאישום פלילי.
17. בניית תוכניות שיקום.
תחילת החקירה הפלילית הוא המקום להתחיל לבנות את תוכנית השיקום (במידה והדבר לא נעשה עם לפני כן), חשוב ביותר להמחיש לחוקר שמדובר בנחקר "שונה" (במיוחד שעה שהאשמה ברורה) - אולם ההחלטה על הגעה לקו טיעון זה מחייבת בחינה מלאה של חומר הראיות על ידי גורם חיצוני מטעם הנאשם.
18. "תשובות מגירה".
סכנה גדולה במיוחד לחשוד בחקירה במשטרה היא להשתמש ב"תשובות מגירה" היינו תשובות שניתנו למקרה "דומה" ואינן מתאימות למקרה אשר בפנינו. תשובות אילו ניתנות בד"כ על ידי חבר שעבר אירוע "דומה" או אפילו לא פעם ע"י עו"ד שאינו מהתחום הפלילי ורק רוצה לסייע.
כמובן קיימים מקרים בהן העצות "טובות" ו"נכונות" (בדיוק כמו ששעון עומד מדייק פעמיים ביום) - אבל קיימים גם מיקרים אחרים - לאור זאת חשוב הטיפול הפרטני.
דוגמא:
תיק מעשה מגונה במהלך טיפול רפואי, הייעוץ לצמצם בתשובות ולומר - נגעתי אבל ללא כוונה מינית.
למה התשובה בעיתית במקרה זה ?
מדובר בתשובה מעולה אבל למקרה אחר, במקרה זה אין דרך להסביר את המגע, הישיר באברי המין, בלי להרחיב את התשובה ולהסביר את המיבנה האנטומי והצורך הרפואי. צמצום הוא בעיה במקרה זה.
הודעה במגע בלי להסביר את הצורך הרפואי נותרת רק ההודיה במגע.
מתי התשובה תהה טובה ? במקרה של בעיה באיבר המין עצמו שנדרש מגע באיבר עצמו, או מקרה של, מגע אקראי (לא באיבר המין) ללא כוונה מינית.
19. פוליגרף.
האם פוליגרף הוא זכות או שמע נטל ?
לא ברור, בד"כ מקובל לטעון שהפוליגרף אינו קביל, אולם לא פעם נערכות בדיקות כאמור, בחקירות במשטרה ולבטח בחקירות בשב"כ, בדיקות אילו משמשות במהלך הליכי החקירה במשטרה להמחשת תחושת האמינות וכן למיקוד החקירה - יודגש הפוליגרף יכול לשמש בהליכי המעצר.
לעולם המתלונן אינו נחקר במשטרה בבדיקות אילו, ולעיתים מצורת הכנת הבדיקה מתבררת הסיבה שעומדת בבסיס הרצון בבדיקה.
לכן חשוב לשקול היטב האם לשתף פעולה עם הליך שכזה.
20. אדם הגיש תלונה כנגדי התיק הפלילי נסגר בשל הסיבה "אין ראיות", בדקתי והתיק ממשיך להיות רשום במשטרה, מה ניתן לעשות על מנת שהרישום ימחק (אין אשמה).
ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה של התיק הפלילי (לגורם שסגר את התיק) כמו כן ניתן להגיש ערר על החלטת התובע לפרקליטות המדינה.
21. התלוננתי על תקיפה והתיק כנגד התוקף נסגר, להבנתי שלא בצדק.
ניתן תוך 30 יום מקבלת ההודעה להגיש ערר ליועמ"ש (באמצעות תחנת המשטרה שם נחקר התיק הפלילי ושם גם ניסגר.
22. הבטחת רשות - הובטח לי בחקירה הפלילית שעברתי, שאם אני אמסור בדיקת רוק ( D.N.A ) הבדיקה היא לצורך חקירה מסוימת בלבד ותושמד מיד אחריה.
צר לי לספר לך - אל תאמין.
רוב הסיכויים שהדגימה לא תושמד אלא תיכנס ותיסרק בייחס למאגר גם לזמן עבר וגם לעתיד. (כמו שהתרחש גם בעבר).
23: טביעת אצבע בזירת העבירה.
די בטביעת אצבע (ט.א) בזירת העבירה הפלילית באופן שקשור לביצוע העבירה - על מנת להרשיע בעבירה פלילית את בעל הטביע אצבע - בתנאי שיש מספיק נקודות השקה - היינו זיהוי ודאי.
הסבר: נוכחות הטביעת אצבע היא הוכחה חד משמעית למגע עם אותו החפץ.
השאלה המרכזית שראוי לשים אליה לב קודם כל (לאחר בדיקת מספר נקודות המגע) - האם הטביעת אצבע המלאה נימצאה על חפץ נייד או נייח - חפץ שעצם ההחזקה בו אסורה (כמו: נשק, סמים) או חפץ תמים שאפשר לשאת במבחר תנאים ? ויש לקשר אותו לעבירה.
כידוע טביעת אצבע היא ראיה מוחלטת להוכחת מגע - ודי במציאתה על חפץ שהוא חלק מהעבירה הפלילית - ללא הסבר סביר - על מנת להביא להרשעה במשפט הפלילי - (לדגומא בהחזקת סכין, אקדח או סמים).
כאן עולה שאלת החפץ - האם חפץ פלילי מעצם נוכחותו או להוכחת מגע ? האם יתכן מגע סתמי בחפץ ?
האם קיימת היכולת להזיז את החפץ - והסבר אפשרי (אפילו מקורב) לנוכחות הטביעה על החפץ - לדוגמא במקרה של ט.א על חפץ כמו קסדה, תיק, בגד, קיר בבית, תריס ועוד ועוד.
זה המקום להסביר שבד"כ אין תערוך לגיל תביעת האצבע - מצד שני עולה לעיתים שאלה האם הטביעת אצבע היא מעל או מתחת - לדוגמא - האם הטביעה היא על דם ? מכאן תיעוד גיל כתם הדם יביא לגילוי "גיל" טביעת האצבע -מיד עם הוכחת זמן כתם הדם.
יובהר: יש צורך, בד"כ, להתמודד עם ה ט.א ולהתייחס לנסיבות האפשריות לקיומה של הטביעת אצבע - שתיקה אינה התמודדות.
24. מכות בחקירה הפלילית:
נהוג להניח שאין מכות במהלך החקירה הפלילית, אבל....יש יוצאים מהכלל והוא מעצר עבריינים/נחשבים לעבריינים בעיקר נערים וכו. האירועים האלימים (בד"כ) מתקיימים במהלך המעצר עצמו ועיקרם הוא שימוש בכוח יתר. ראוי לציין, אירוע של שימוש בכוח יתר יכול להתקיים גם ללא סיבה "אמיתית" כמו התזה של תרסיס פלפל על אדם שאינו מתנגד וכו.
אם משהו סובר שאין שימוש בכוח יתר - הוא טועה.
האם תלונה במח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) על כך תסייע ? לא תמיד, אולם, ראוי להעביר את מלוא המידע על השימוש בכוח לעורך הדין ולא להחריש.
ניתן גם, כמובן, לדאוג שהחוקר בתחנה ירשום על האירועים מנקודת הראות של המתלונן - לעיתים הדבר יסייע ופעמים אחרות הדבר יוביל את השוטרים העוצרים "לבנות" אירוע (בדוחות) שבמסגרתו הם הותקפו ונאלצו להתגונן.
25. ההליכים שלאחר החקירות במשטרה.
כאמור חייבים להתחיל לבנות את תוכנית השיקום מיד לאחר השחרור (במידה ויש מעצר).
אבל לא פחות חשוב להישמר ממדובבים למיניהם (בד"כ קשורים לעבירה) שיכולים להגיע על מנת להקטין את חלקם בדרך של הקלטה ודיבוב.
עוד ראוי ליזכור את העובדה שהחקירה הפלילית ממשיכה גם לאחר השחרור וכך שניתן גם להאזין לטלפונים ועוד על מנת לגבש את החשדות לכדאי אישומים.
26. שוחררתי למעצר בית, לאחר החקירה הפלילית, הסכמתי להארכת מעצר הבית עד לסיוןם ההליכים - הכול על מנת להשתחרר באופן מידי - היום אחרי 7 חודש של מעצר בית מלא, אני מרגיש שאני משתגע מה לעשות ?
למה חיכית 7 חודש ?
ראוי לבקש שילוב בקצין מבחן מיד עם השחרור, הדבר מאפשר יציאה מהבית ושחרור לחצים בזכות קצין המבחן.
27. "הפגשות".
פעמים רבות חקירה פלילית של מספר נחקרים תחל בהפגשה של כולם ביחד בחדר אחד - לראות כיצד יגיבו איש לאחר ומה יגידו באופן "ספונטני" איש לשני.
הדבר יכול להתבצע לאחר החקירה הראשונית, למנוחת לילה יגיעו כולם ויכלאו יחדיו.
מיותר לציין שהמפגש מוקלט ומוסרט לכול אורכו, ולמרות זאת , באופן מוזר למדי, העצורים מתחילים מיד בסיפור המעשה אחד לשני.
זה המקום להזכיר לנחקר - אתה בהפגשה של חקירה - זכור זאת.
מקרים מהזמן האחרות: נחקרים שסיפרו על אירוע מסוים וחוסר קשר בנהם ממש נפלו איש על צוואר אחיו בהפגשה.
28. שיטת "עזוב אותך".
החוקר במשטרה פנה אלי באמצע החקירה הפלילית מניח את הדף ואמר לי: דבר חופשי כמו גבר שלא לציטוט - האם החוקר "גבר" ?
אין קשר, חקירה פלילית אינה אירוע שבודק גבריות - השיחה הוקלטה על ידי מצלמה וכן בוצע תיעוד אודיו של האירוע.
במידה והחוקר במשטרה לא עשה כך מדובר בעבירה חמורה ביותר מצד החוקר במשטרה - עבירה כל כך חמורה שלא תאפשר לו להמשיך להיות חוקר פלילי - כך שאין להניח שהוא עשה כך.
29. חבר שהוא קצין בכיר בתחנה מציע לי לפעול לצורך סגירת התיק הפלילי - האם אפשר לחסוך את עורך הדין הפלילי ?
קודם כל קשה להאמין שאותו חבר יסכן את הפנסיה שלו בפעילות אקטיבית, לכול היותר רק יברר פרטים, וגם אז יש בכך סיכון חמור עבורו.
מיותר לציין שפניה לחבר שיפעל באופן שכזה מגיע לכדאי עבירה פלילית.
עו"ד פלילי שפועל בתיק מכשיר את היכולת לפעול - ויוצר תנאים - כאן בפעולה של קצין משטרה יכול ותיווצר תגובת נגד של המערכת.
סיום החקירה במשטרה:
בסיום החקירה תגיש המשטרה את המלצתה (בד"כ) לזאת תירשם בתיק החקירה.
המלצת הרשות החוקרת, שנרשמת לא פעם בסיום החקירה הפלילית, אינה מחייבת איש ומהווה לא יותר מהתרשמות אישית/מקצועית של החוקר ואינה מחייבת את התובע/פרקליט בבואם להחליט על גורלו של התיק הפלילי.
למרות זאת יש לה משקל (התחשבות) - במיוחד בתיקים פליליים "קטנים" (בעלי עניין ציבורי מועט) שם אילו נסגרים כדרך שיגרה בסיום החקירה הפלילית - גם שקיימת אשמה פלילית בעיקר בשל "אין עניין לציבור" או "אין ראיות" (מתוך מגמה של תיעדוף בחקירות הפליליות).
במידה ובסיום החקירה הפלילית אין ראיות לעבירה פלילית התיק ייסגר מחוסר ראיות פליליות - ממשיך להיות רשום במרשם הפלילי.
אם מסתבר בסיום החקירה הפלילית שלא התרחש אירוע פלילי/או אין אשמה בחשוד התיק ייסגר מעילה של "אין אשמה פלילית" במצב שכזה התיק נימחק כליל מהמרשם הפלילי.
אם מתברר בסיום החקירה הפלילית שקיימות ראיות מספקות, אולם, העבירה הפלילית במהותה קלת ערך ,או, נסיבות אחרות מביאות למסקנה שלא ראוי להגיש כתב אישום (לדוגמא חריגות האירוע/נסיבות רפואיות ועוד, התיק ייסגר בשל : "אין עניין לציבור". (נותר רשום באגף התיקים הסגורים).
קיימת אפשרות נוספת במסגרתה התיק שנסגר בשל אחת הנסיבות שאינן העדר אשמה בסיום החקירה הפלילית ימשיך להיות רשום כתיק פלילי סגור, אולם, במרשם מסווג - סיווג הפתוח לקציני מודיעין בלבד - כך שאינו ניראה גם לא לשוטר ה"רגיל" ובכל הוא מאבד את יכולתו לפגוע בחשוד לשעבר.
חקירות פליליות שלא יגיעו לכדאי אישום פלילי:
לא פעם, למרות שברור בסיום החקירה הפלילית שהתגבש אירוע פלילי חמור, יתכן ולא ראוי לפתוח בחקירה פלילית ואם נפתחה חקירה פלילית הרי התיק יכול להיסגר ממבחר נסיבות וסיבות - על כל ההשלכות של הדבר. (יצוין המקרים בהם לא תפתח חקירה כלל נדירים ביותר - וגם בד"כ במקרים שברור שלא יוגש אישום בד"כ תבוצע חקירה לברור מלוא הנסיבות ומעורבותם של אחרים שכנגדם יתכן וכן יוגש אישום פלילי).
ראוי לציין אם קיימות נסיבות וסיבות שבכוחן למנוע את החקירה הפלילית מראשיתה ראוי להבהיר זאת בתחילת החקירה על מנת למנוע את הנזק שברישום.
דוגמא:
עבירת סמים ראשונה (סמים קלים) שמדובר בשימוש אישי.
(הנחיות היועמ"ש קובעות שראוי במקרים שכאלו לסיים את התיק בהזהרה בלבד).
דוגמא: מעשה מיני שמבצע ילד לפני גיל האחריות הפלילית, האם הוא אירוע פלילי ? האומנם ראוי לבחון את הממצאים באופן פלילי ? או אולי האופן הסוציאלי עדיף כך שלא תפתח חקירה משטרתית המלווה ברישום והטלת כתם ?
יצוין החקירה הפלילית יכולה ליצור הקלנה מעצם פתיחת ההליכים, גם הצבא בהמשך יראה את עובדת היות הנער חשוד כעבריין מין.
דוגמא נוספת: אירוע, שהוא סכסוך עסקי, צד מסוים יכול לנסות "לצבוע אותו" ב"פסים" פליליים על מנת לרתום את המשטרה לצורך "סגירת חשבונות" תוך הפעלת כוחה של המשטרה לקידום של הנושא האזרחי - כאן הנחקר בחקירה הפלילית חייב לעמוד על המשמר ולהציג את ההיבטים האזרחיים של התיק.
יודגש, סיווג האירוע "כמרמה" פלילית תקדם את האינטרס של המתלונן. במצב שכזה חשוב לעצור את ההליך החקירה הפלילית בראשיתו וליצור את הבחנה בין פלילי לאזרחי - תוך הסבר למשטרה על הנסיבות האזרחיות של האירועים.
מקרים מסוג זה חשוב להציג את מלוא הבעייתיות ואת הטענות השונות שיש לצדדים - במצב דברים שכזה התיק יסווג כ"סכסוך אזרחי" - וחשוב לבחון את העילה שנרשמה לסגירת התיק הפלילי.
כאן חשוב לדעת, לא פעם באם מתנהלים הליכים אזרחיים וצד מסויים שומר על זכויותיו המדינה תעדיף שהטיפול ישאר אזרחי למרות כל נסיבה אחרת.
עו"ד פלילי נבון יכול בסיוע כללים אילו והרבה כללים אחרים, במהלך הפגישות עם הנחקר, במהלך החקירות הפליליות, להביא לכדי הקטנת הנזקים שהחקירה/אישום הפלילי עשוי לגורם לנחקר. לאור זאת חשוב ביותר להתיעץ עם עורך דין פלילי בהליכי המעצר חשוב להיפגש עם עורך הדין בין החקירות השונות והליכי החקירה.
|
