מסדר זיהוי

"מסדר הזיהוי" מבחן לזיכרונו של עד.

המבחן בא על מנת לחזק את העדות בשאלת הזיהוי.

מסדר זיהוי

מיותר לציין – עדות של עד בודד יכולה להוביל להרשעה!
על מנת להרשיע העדות חייבת להיות אמינה מעבר לכול ספק.
מסדר הזיהוי בא על מנת לחזק את העדות! חיזוק בשאלת זיהוי!

כוחו של הזיהוי הוא במיקוד העדות! מיקוד כלפי אדם מסוים.

אדם שאין בייחס אליו שום הכרות מוקדמת (שאם לא כן אין צורך הזיהוי).

אין משמועת כלל למסדר זיהוי במקום בו יש הכרות בין העד לבין האובייקט!

בעת המסדר עורך הדין הפלילי (שנמצא במסדר) של החשוד ינסה לברר סוגיה מעין זאת! כמו גם את עוצמת הזיהוי ועוד ועוד.

חשוב לדעת, עורך הדין נימצא במסדר הזיהוי ויכול לשאול את העד המזהה שאלה, כו גם לפעול במסדר הזיהוי.

נהלי משטרת ישראל במסדרי הזיהוי.


מסדר זיהוי מוטעה

לאורך השנים, במיוחד לאורו של פרויקט החפות האמריקאי התגלו אין סוף מקרים בהם מסדר הזיהוי הכשיל את עצמו ואת החקירה הפלילית.

כך שיוקרתו של מסדר הזיהוי הלכה ופחתה בשנים האחרונות.

ביקורת על מסדרי הזיהוי בארץ

הוועדה לבחינת הרשעות שווא בדקה ובחנה וגילתה שאחר מכול 4 זיהויים הוא טעות – ויחד עם זאת שבתי משפט נותנים למסדרים משקל גבוה.

הנושא מחייב בחינה בכול תיק עם מסדר זיהוי  – פרסום בנושא : https://news.walla.co.il/item/3311382


מסדר זיהוי כפעולת חקירה

מסדר הזיהוי הוא פעולת חקירה במשטרה חשובה ביותר לצורך ההבנה עד כמה העד מדויק ובעל יכולת הבחנה האישית שלו !

במסדר זיהוי אינו עיון בתמונות של אלבומי עבריינים! במידה והיה עיון קודם, וזיהוי קודם – אין שום משמועת למסדר!

העיון בתמונות עבריינים בפוטנציה הוא פעולת זיהוי שונה בתכלית!

החשיבות בולטת לאור ההליך – את המסדר עורך איש זיהוי פלילי (לא מצוות החקירה), יש נוכחות של עורך דין פלילי מטעם החשוד נערך פרוטוקול – ועוד! הכול מלמד על חשיבות ההליך!


ביסוס הזיהוי

זיהוי יכול להוביל לביסוס העדות (שיש להניח שהיא מפלילה). מכאן הדרך להרשעה קצרה הרבה יותר – כמובן באם זאת תזכה לאמינות מעבר לכול ספק בסיומו של המשפט הפלילי!
עוד ידוע שחלק עצום מההרשעות שהתבררו כלא נכונות התבססו על עדות עד מזהה. הזיהוי מובחן מהעדות עצמה.

עד מזהה ככלל ינסה להרעיף מילים רבות על הזיהוי שלו – על מנת לחזקו – גם במקום בו אין לו בטחון מלא בזיהוי. הדבר הוכח במקרים רבים – לכן (בהנחה שאין מטרת העד לשקר) במקרים רבים השאלות לזיהוי תהנה שונות מערעור האיש- אלא ערעור היכולת לזהות.


 השאלה ל"מבחן הזיהוי" חייבת להיות פשוטה 

    • האם נקודת ההתבוננות (במסדר זיהוי של ראיה) הייתה כזאת שתוביל להבחנה מספקת לזיהוי?
    •  הם הייתה יכולת צפייה והתבוננות מספקת?
    •  האם יש הכרות מוקדמת, או חשיפה מוקדמת (פרסום התמונה בעיתון לדוגמה) לאובייקט?
    • האם החוקרים שוטרים זיהמו את הזיהוי?
  • האם המבחן של של הזיהוי מאתגר מספיק למזהה?

 מסדר הזיהוי

מסדר זיהוי

 זהו אמצעי חקירה המשתלב בעדות העד ומחזק אותה, הראיה שנוצרת היא עצמאית – והיא למעשה עדות סברה.

המסדר נערך בעת החקירה הפלילית במשטרה, באמצעותו מנסה המשטרה לבחון את זיכרונו של עד במבחן שמנסה להיות אובייקטיבי עד שעומד במבחן הזיכרון מחזק ביותר את עדותו ומקנה לה משקל עודף בשאלת הזיהוי.
כישלון בזיהוי, בעת מסדר זיהוי, אינו מבטל את העדות. אולם ללא ספק יכול להוביל לפגיעה בשאלת היכולת של העד לזהות את האדם/חפץ.
פעמים רבות אחרי כישלון בזיהוי התיק הפלילי ייעצר ולא יגיע לבית המשפט – כאישום פלילי.

זיהוי ודאי לא מוביל להרשעה בטוחה!

חייבים לדעת! גם שעד יזהה בכול "מאת האחוזים" לתחושתו כזיהוי ודאי ביותר – אין מדובר ב"הרשעה בטוחה".

 כידוע יש חוסר יכולת בסיסי אנושי לזהות יכול ויבחן בסדרה ארוכה של פרמטרים – אבל – ללא ספק זיהוי ללא כל ספק מחזק את עדות אותו העד.


המבחן הדו שלבי

ע"פ ע"פ 3055/18 – גאבר: דגשים לא במקור. חשוב לקרוא פסק דין זה במקור, שכן הוא חשוב ביותר.

"כדי לגשת למלאכה נראה לי שנכון יהיה להסתייע במבחן כפול – פנימי וחיצוני. המבחן הראשוני הוא בחינה פנימית של עדות הזיהוי. השני, בחינה חיצונית.

הראשון יחייב כניסה לתוך פרטי העדות: מידת בהירותה, קיומן של סתירות או היעדרן, תוכן העדות ובאיזה מידה בית משפט מאמין שהעד מתאר את מה שאכן ראו עיניו.

לא הרי עד שטען כי הוא בטוח בעדותו ב-"30%" כהרי עד שבטוח בעדותו ב-"99%". בית המשפט יכול לדחות את עדותו של עד המזהה על פי המבחן הפנימי, כגון קביעה שהעד מטעם התביעה משקר וכלל לא היה במקום הזיהוי.

במקרה כזה העדות לא תסייע לתביעה.

            ברם, אף אם העדות מתקבלת מבחינה פנימית, עדיין יש צורך במבחן השני – בחינה חיצונית.


בחינה חיצונית

דרכה בית משפט בוחן, בהנחה שהעד אומר אמת, מה המשמעות שיש לתת לעדות ומשקלה: נתונים אישיים של העד, נסיבותיו אירוע הזיהוי, היכרות מוקדמת בין העד לחשוד, תנאי הראות והתאורה, המרחק והזווית ממנה בוצעה הזיהוי ועוד.

ודוגמה אחרונה – האם יש בתהליך הזיהוי פגם שעלול להפחית ממשקלו. כך למשל, עד שזיהה את הנאשם לאחר ששמע את שמו מידי המשטרה או מגורם אחר.

כל אלה יכולים להצביע על כך שגם אם העדות צולחת את המבחן הפנימי, עדיין בטעות יסודה: ודוקו – בטעות ולא בשקר, דהיינו החלטה מכוונת שלא לומר את האמת.

"במצב כמו כאן… שהעד המזהה חפץ לומר את האמת ומאמין בעדותו – יש להתמקד בעיקר בקושי השני והוא האם חרף רצונו של העד לדייק, טועה הוא"

(ע"פ 2098/08 פרעוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (28.12.2011) (להלן: עניין פרעוני). השוו בנוסף: ע"פ 9040/05 אוחיון נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (7.12.2006)ע"פ 8902/11 חזיזה נ' מדינת ישראלפסקאות 49-50 (15.11.2012) (להלן: עניין חזיזה)).


פרויקט החפות האמריקאי

בארה"ב הופעל פרויקט חפות לפי ממצאי די אן אי – שם הוכח שהיו עיוותי דין קשים בין הייתה לאור זיהוי ודאי!
בנסיבות למעלה ועוד עם השנים יש הכרה גוברת בכך שזיהוי "בטוח" של עד של אדם הוא כלי מרכזי שגורם לעיוות דין.
 עורך הדין הפלילי מטרתו בזמן אמת להטיל ספק ולבחון בכליו שלו עיוות מובנה בזיהוי.

נוכחות עורך דין פלילי

יודגש: לחשוד יש את הזכות שעורך דין פלילי מטעמו יהיה חלק מהמסדר הזיהוי, ואף להיות זה שיקבע את הצבת החשודים (במקום בו מדובר בחשודים) לעיני המזהה.
הוא נוכח שם, בוחן את פרוטוקול הזיהוי ורשאי לשאול שאלה את המזהה בסיומו של ההליך. למעשה לעורך הדין הפלילי חשיבות רבה במסדר זיהוי.
לאור המשקל הרב שהוענק בעבר (לעתים גם כיום) לזיהוי במסדר זיהוי – והחובה לבחון את הזיכרון ולא ליפול שדוד בעקבות זיהוי מוטעה.

הכשל בזיהוי של במסדר

כיום ברור לחלוטין, במיוחד אחרי תוכנית בחינת ההרשעות פליליות בארצות הברית מבחן הנערך בסיוע בדיקות של די אן אי – שחלק עצום מההרשעות שהתבססו על זיהוי במסדרי זיהו – מוטעות.
זה המקום להסביר – גם בלי לזהם בכוונה את מסדר הזיהוי, יתכן והזיהוי במדר יהיה פגום בשל סיבות רבות מספור. אתר זה הוא עדיין לא המקום להרחיב על כל הפגמים הנ"ל. גם נוכחות עורך דין פלילי אין בכוחה תמיד לרפא הכול!

 דוגמה לפגם בזיהוי – במסדר הזיהוי – ללא כוונה רעה אצל המזהה

בזמן אונס שעברה האישה היא נשבעה לעצמה להתמקד בכול פרט ולזהות את התוקף – מתברר הטלוויזיה הייתה דלוקה, הנאנסת זיהתה את האדם שהופיעה שם (שידור ישיר) כאנס הדבר ממחיש את הקושי לזהות באירוע מסעיר.

דוגמה לפגם בזיהוי – של מסדר זיהוי – בלי כוונה רעה אצל המזהה

באם היה מצב של מבט בוחן באלבום עבריינים לפני. התמונה שנראתה שם מושרשת אצלנו הזיהוי ומשבשת את יכולתו לזהות זיהוי אמת במסד הזיהוי.

עורך דין פלילי מסדר זיהוי – הזיהוי

במידה והבחינה, במסדר, תוביל לזיהוי ודאי  (לתחושתו של העד המזהה).
למרות הקשיים שיוצבו באופן אובייקטיבי – על העד המזהה במסדר הזיהוי כדין – הדבר יחזק את העדות של העד באופן בולט כמו גם ימקד את הדברים שמסר אותו העד  – כנגד החשוד.
מיותר לציין – מדובר בתחושתו של העד – ותחושה בלבד.
יודגש – על מנת שהזיהוי יהיה באמת זיהוי – יוצרים קשיים אובייקטיביים על המזהה.
על עורך הדין הפלילי הנוכח במסדר לבחון בחינות רבות של הראיות המוצגות על מנת שהזיהוי יוכל להיות ברמת הביטחון הגבוהה  – ולא אירוע מקרי או כזה שמבוסס על הכרות, או על עיוות תפיסה.
עורך הדין הפלילי מסדר בעצמו את התמונות/אנשים  – יכול להוסיף משל עצמו וכן לאתר את עד הזיהוי (במידה של זיהוי ) בשאלת זיהוי!

סוגי מסדרי זיהוי

קיימים "מסדרי זיהוי" לפרטים ברי זיהוי רבים – המקובל ביותר הוא זיהוי של מראה פנים של אדם שהיה מעורב באירוע פלילי (ומכחיש את מעורבותו).
בגלל מורכבותו של מסדר זיהוי ה"חי" (מסדר שם הנוכחים הם אנשים חיים) הדורש 8 אנשים דומים מבוצעים הרבה יותר מסדרי זיהוי "בתמונות – למרות שהאמינות המיוחסת להם פחותה.
במסדרי זיהוי לעורך הדין הפלילי תפקיד חשוב ביותר בסחירה ועימוד של הדמויות השונות – עורך הדין הפלילי בוחן את העמידה בכללים ואת היישום של המציאות – וכמובן הוא בעכל זכות לשאול שאלת זיהוי לעד – באם יש זיהוי.
אי עמידה בכללים של מסדר זיהוי  – כמו לדוגמה העדר נוכחות עורך דין פלילי – או – לדוגמה – "בעיות" במהלך המסדר.
כמו שאלות הפוגמות בזיהוי, או יצירת מסדר שאינו הוגן, פוגמים קשות בערכו כמסדר זיהוי – או בתוצאות של המסדר.
חלק ממטרתו של עורך הדין הפלילי במסדר כהליך חקירתי בו הוא משתתף, הוא לחשוף "בעיות" בזיהוי ובמסדר לצורך שימוש עתידי.
לצורך בחינת הדברים הוא רשאי לשאול את המזהה שאלת זיהוי וצורך הבנת הבסיס לזיהוי/עוצמת הזיהוי – כול נרשם בפרוטוקול  שנערך בידי איש המז"פ.
ראוי לציין – את המסדר עורך איש היחידה לזיהוי פלילי – לחוקר המשטרה אין כל משמעות במקום והוא מביא את העד בלבד – הכול בשם שנים של ניסיון של חוקרים להוטים מידי.
מסדר זיהוי

בעיות בזיהוי – במסדר  
למסדר זיהוי בעיות רבות  – המרכזית היא שלעד יש בד"כ זמן קצר להביט בפניו (בד"כ) של החשוד.
  – הכול במציאות לוחצת (בד"כ) כך שפעמים רבות הוכח שהאדם שזוהה לא היה האדם שנצפה בפועל.
בלימודים קרימינולוגיה נוהגים לערוך תרגילי זיהוי – ושם מתברר – לא אחת – שאין קשר בין הדמות הנצפית לבין הזיהוי.
עוד לציין – שחשיפה לעדים אחרים (אפילו מילולית) משבשת כל דרך לזיהוי עצמי – והדבר בולט במיוחד אצל קטינים.
זה המקום לציין כיום יש מומחים רבים שבכוחם להסביר מדוע הזיהוי אינו כדין – וגם על כך נותנים בתי המשפט את הדעת לא פעם.
הנקודה שחשוד לדעת היא – שיש אמצעי זיהוי אחר, אפילו צילום של חלקיק פנים, או חלקיק אדם, תעדיף המשטרה לפתח את התמונה במעבדותיה ולנסות ליצור זיהוי באמצעים טכנולוגיים – זיהוי מדויק הרבה יותר.
– כך שאל המסדר זיהוי מגיעים, כיום, לא תמיד כדרך המלך – אלא כדרך האין ברירה.

זיהוי שלא במסדר 

דוגמאות לזיהוי שלא באמצעות מסדר – אדם קרוב – בשנים האחרונות עם צילום של עבירות ואירועים פליליים רבים קיימים צילומים של חשודים בביצוע האירוע.
 לא פעם, החשוד מכחיש את היותו האדם המצולם בצילומים. לאור זאת מוזמן בן משפחה קרוב והצילומים מוצגים בפניו – לא פעם במנותק מההקשר הכולל!
הכול מתוך מטרה שיזהה את בן משפחתו – זהו לא מסדר הזיהוי החוקי – זהו הליך שונה שפרק זה אינו דן בו כלל.
מיותר לציין שזיהוי על ידי אדם המקורב לחשוד – הוא זיהוי ברמת  אמון גבוהה ביותר.

מתי מתקיים "מסדר הזיהוי"

מסדר הזיהוי הוא הליך חקירתי – ולכן הוא מתנהל במקביל לחלקים אחרים של החקירה במשטרה (לא פעם לאחר השלב הראשוני שנותר ספק, אבל לעתים גם בעיצומה של חקירה מסועפת).
לא פעם מסדר זיהוי מתנהל בעת שקיים מעצר, או הגבלה אחרת, על החשוד. (לא מחייב).
במקרים שכאלו "הידיעה" של החשוד – על "כישלון" במסדר הוא אירוע מהותי ביותר מבחינתו – כמובן גם הדבר מוביל את התשובות בחקירות השונות.
בכלל כל מה שמתקיים במסדר זיהוי הוא חשוב במיוחד לנחקר  – לכן חשוב שיהיה שם נוכח אדם מטעמו  – עורך דין פלילי מטעמו.

תפקיד עורך הדין הפלילי במסדר 

מטבע הדברים עורך הדין הפלילי של החשוד יודע מיהו החשוד – הוא האחראי על סידור התמונות לדוגמה.
כך יוצא שבמידה וההליך הוא תקין ואין זיהוי של לקוחו הוא מחריש.

עורך הדין הפלילי חי בסביבת ה"ספק הסביר" היינו הלקוח על מנת להיות מזוכה – חייב להיות באזור בו אין ראיות מגובשות די הצורך להובלה לאישום פלילי והוכחתו מעבר לכול ספק סביר בהמשך. 

עורך דין אדטו מוטי לקח חלק במסדרי זיהוי רבים – מסדרים שבהם האנשים שייצג לא זוהו, או בהמשך לא היו נאשמים באישום פלילי כלל.

כמו כל הליך חקירה המסדר מתנהל בתקופה בה אין ודאות בייחס לראיות – אבל במסדר זיהוי חייבת להיות ודאות על הפרט שיוצרת את הזיהוי – ללא הידיעה מתקשה עורך הדין הפלילי בבחירת התמונות (במסדר תמונות , לדוגמה).


לדוגמה למסדר זיהוי

העד מזהה את הנאשם לפי גובהו, כמו גם זיהוי משוער כלשהו.
בנסיבות שכאילו אין טעם להביא למסדר אנשים לפי מראה פנים  – תוך התעלמות משאלת הגובה.
ה"עבודה" מתחילה שקיים סיכוי לזיהוי – על כך בפרק זה.
הרי באם אין זיהוי  -אין משמעות לנוכחות.

נוכחות עורך הדין הפלילי – בעת "המסדר זיהוי"

המשטרה, בעת החקירה הפלילית, משתדלת ש"לא להאמין" למסדרי זיהוי – היינו שלא לערוך את מסדרי הזיהוי באופן סיטונאי.
אלא, במקרים בהם יש חולשה ראיתית מובנית בחומר הראיות – או שהם בטוחים ביכולתו של העד לזהות את האובייקט החשוד.
הסיבה לחשש של המשטרה הוא מקרים רבים שהעדים לא הצליחו לזהות את החשוד – אפילו מדובר בחשוד שידוע שהוא האדם מהצד השני.
לכן, מבחינת הנחקר בחקירה פלילית, יש לשקול היטב מצד הנחקר בחקירה פלילית כל שת"פ עם "המסדר זיהוי" מקום בו עולה שאלת השת"פ עם מסדר הזיהוי עצמו.
מיותר לציין, שמצד הנחקר, חייבים לדעת מהו פריט הזיהוי שבשלו יש סיכוי לזיהוי –  הכול לפני כל שת"פ עם ההליך של המסדר זיהוי.
לדוגמה נקודת זיהוי ברורה
באם העדים טוענים שיש אדם עם זקן ושפם – אז נקודת הזיהוי ברורה – ולכן האנשים הנוספים במסדר חייבים גם הם להיות בעלי אותה התכונה.

לדוגמה:

"<yoastmark

באם טענת העדים המזהים היא בייחס לגובהו של החשוד בעת החקירה במשטרה.
לכן חייבים שהנוכחים האחרים בעת המסדר יהיו בגובה דומה.
סיכום הנקודה:
מבלי לדעת מהו פרט הזיהוי – אין דרך להשתתף באופן אפקטיבי מצד החשוד.

נוכחות עורך דין פלילי בהליכי הזיהוי

כאן חייבים להבין – נוכחות עורך דין פלילי בהליך החקירה, במיוחד מסדר זיהוי, יוצרת פעמים רבות "גילוי" של הכשל הראייתי.
עדים רבים לא יזהו מעבר לכול ספק. בעבר היו מקרים שהם הוכוונו לכיוונה של תמונה מסוימת – כך שכיום עורך מסדר זיהוי הוא אדם שאינו חלק מצוות החקירה.
– איש מז"פ – בעבר היו מקרים רבים בעייתיים מאוד – היום מקובל להניח שההקפדה על נוכחות עורכי דין פליליים הובילה להפחת הבעתיות.
אחת הבעיות בזיהוי היא פשוטה – זהו אינו החשוד הנכון.
בעיה אחרת היא: החשיפה של המזהה אל האובייקט בד"כ קצרת מועד.
מיותר לציין, במסדר זיהוי, אין כל דרך לזהות אדם מוכר – כך שאפילו אם נחשף המזהה לעיון באלבומי העבריינים – אין משמעות לזיהוי.
זיהוי של אדם המוכר למזהה:

הם מכירים – לכן אין כל משמעות לזיהוי של אדם מוכר. (או מוכר למזהה).


דוגמה אין משמעות למסדר הזיהוי – הכרות

באם יש תלונה על החנווני בסופר מרקט השכונתי – תוך נקיבה בשמו – אין כל משמעות לזיהוי של האיש במסדר זיהוי בייחס לעבירה הפלילית.
באם החשוד אינו מכחיש נוכחות במקום:
במקרים מסוג זה אין כלל צורך במסדר זיהוי להוכחת השהות במקום.
באם הצילום של החשוד פורסם באמצעי התקשורת:
במקרים מסוג זה עולה השאלה מה האיש מזהה את ה"עיתון" או שמע את האדם שראה?
הרי הכול מתערבב, האירוע, הראיה, הצילום ועוד ועוד
בנסיבות שכאילו מקפידה המשטרה להוציא צווי איסור פרסום על תמונתו של אדם שיש כוונה לנסות לזהותו במסדר.
נסיבות הראיה לקויות:
אין כל צורך לערוך מסדר זיהוי מקום בו לאיש יש או הייתה בעיה בראיה.

מה מברר עורך דין פלילי בעת מסדר הזיהוי

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי – מסדר זיהוי
לפני מסדר זיהוי מתקיימת שיחה עם השוטר האחראי על הזיהוי.
איש מז"פ ויחד עמו מכין עורך הדין הפלילי את המסדר – כן לעורך הדין יש שליטה רבה על מה שיוצג – לעד המזהה – את העד הוא יראה רק בעת המסדר ועורך הדין הפלילי רשאי לשאול את האיש שאלות בסופו.
ראוי לדעת מדובר בד"כ בשוטר שהוא לא חלק מצוות החקירה של האירוע  (איש מז"פ בד"כ).
עורך הדין הפלילי מקפיד שהעד לא ישהה בקרבת מקום המסדר עד לרגע האחרון בו הוא נדרש (כמו כן עדיף שהחוקר שמוביל את המסדר.
כך יגיע גם הוא רק אז – אין הרי כל סיבה שיראה את מיקומו של החשוד – קודם למסדר זיהוי עצמו.
כך שעורך הדין הפלילי בודק לפני תחילת המסדר זיהוי את הכלי באמצעותו הם מזהים כמו גם כמובן הכרות עם המזוהה, נקודות אלו עוד לפני התחלת המסדר זיהוי.
לעיתים תבחן הכרות מוקדמת לעד – שפעמים רבות תכשיל את המסדר (לא בכול מצב).

סיום מסדר הזיהוי

בסיומו של מסדר זיהוי מתקיים הליך של שאלה למזהה, שם אפשר לברר את עוצמת הזיהוי.
– כמו גם נקודות אחרות (לדוגמה האם ראה את תמונתו בתקשורת?  כמה הוא התעניין בפרשה ועוד)  ומתקיים פרוטוקול מסודר של הזיהוי.
לדוגמה :
לקוח של המשרד היה במסדר תמונות.
העד הביט בתמונות וסיפר שהוא לא הכריע בין שתי תמונות – כך שאין משמעות לזיהוי.
דוגמה אחרת:

העד המזהה הצביע על התמונה של הלקוח – לשאלה מהי הודאות הוא ציין ב 80%.


מימוש הפגם – בזיהוי לא מוחלט

תיק רב אישומים של המשרד. (שתי נאשמות).
במסדר זיהוי חי היו שני זיהויים – הנאשמות הודו באירועים האילו.
(מיד לאחר הזיהויים הופסק המסדר על ידי עורך דין אדטו שקיבל את המידע בטלפון) בשל העובדה שלא נכח במסדר והיה מעוניין במסדרי זיהוי בתמונות בלבד.

אירוע נוסף לזיהוי היה גיבוי של ט.א ולכן הן הודו גם באותו האישום.


עדות השיטה?
בייחס לכול שאר הזיהויים (עשרות תיקים) הוגש החומר (עשרות אישומים) שם מידת הזיהוי הייתה החל מ 99% ועד ל 50%. (העדים המזהים מבוגרים יחסית)  -שם כבר נכח עורך דין אדטו בכול המסדרים פסקו.
הנאשמות לא עלו לעדות בבית המשפט – היינו אין פרשת הגנה.
עורך דין מוטי אדטו ביקש לסכם את התיק הפלילי – שכול החומר על האישומים שבמחלוקת מוגש.
ב"כ המדינה הסכים.
מיד לאחר שעורך דין מוטי התחיל בסיכומים הוא ביקש ב"כ המדינה לחזור לתיק – כמובן שהדבר לא ניתן לו.
מדוע טעה ב"כ המדינה?
הרי הזיהוי היה יכול לחיות רק באם יש ראיה נוספת כמו "עדות השיטה" היינו הוכחה של שיטת הביצוע.
כאן לא הוגש חומר על המקרים בהן הן אשמות כך שלא ניתן להוכיח ביצוע באמצעות תיק אחד בו לא מודים.
הנאשמות זוכו מכול אותם התיקים.
זוהי דוגמה "קלסית" לעבודת עורך דין פלילית נכונה בתוך אולם בית המשפט.

הסיבה להעדפה של המסדר התמונות על המסדר החי באותו המקרה – הסיבה פשוטה -התמונה הייתה לא מייצגת, בחיים ניתן היה בקלות לזהות את הגב' בשל נקודת מבט כוללת הרבה יותר.


אבל, כאמור, ניתן לזהות פרטים רבים שונים ומשונים כמו
א.  חפץ – מכול סוג שאפשר לחשוב עליו.
ב.  ריח.
ג.  צליל.
ד.  קול
ה.  ועוד ועוד…

קיימים מספר סוגים של מסדרי הזיהוי

א.  זיהוי בתמונות – המסדר המקובל ביותר. (למרות שהמסדר ה"חי" זוכה למשקל הגבוהה ביותר – פשוט הוא קשה לביצוע)
לנחקר במסדר הזכות (אם לא יובא סנגור ציבורי) לנוכחות במסדר הזיהוי.

ראוי לציין – תפקיד עורך הדין במסדר הזיהוי הזה קריטי.


עורך הדין הפלילי:
1.  בוחר את התמונות מהם יזוהה החשוב מאלבום משטרתי (זכאי להביא גם תמונות מצדו).
2.  הזיהוי יהיה משמונה תמונות.
3.  קובע את סדר התמונות.
4.  רשאי לאתגר את העד המזהה בשאלה על מהות הזיהוי.
5.  מקפיד עם השוטר ודואג שהפרוטוקול ייצג את המתרחש במקום.

למרות שזהו המסדר המוביל  – על המשטרה לנסות ליצור את התנאים למסדר זיהוי פורמלי (אנושי).
אולם שם נדרשת הסכמת החשוד.
כמו כן עריכת המסדר הפורמלי היא מורכבת הרבה יותר.
ב.  מסדר פורמאלי: כאן יעמדו 8 חשודים, נדרשת הסכמת החשוד, עורך הדין יכול לערבב בין החשודים ובין פרטי לבוש. (הוא זכאי לקבל את סמן הזיהוי לפני החלוקה והסידור).
באופן אידאלי תהה זכוכית חד כיוונית והמזהה לא יכול להיות נצפה על ידי המזוהים.
ג.  מסדר זיהוי מאולתר – הפגשה "מקרית" בתחנה או במקום אחר – ברור לחלוטין שהחשוד רואה את האיש (בד"כ באזיקים) הזיהוי הוא מלא – אבל חסר משמעות משפטית בד"כ.

כללים למסדר חוקי לצורכי הזיהוי

(על מנת ליצור את התנאים לאמון בזיהוי).
א.  8 דמויות.
ב.  לחשוד הזכות לפסול דמויות או לשנות את מיקומן.
ג.  נוכחות עורך דין (מהזמנים עוד לפני המסדר).
ד.  במידה ועורך דין אינו נוכח הדבר מחליש שת משקלו של מסדר הזיהוי.
ה.  חשוד שמסרב להשתתף במסדר זיהוי יכול ואותו הסירוב יחשב לחובתו (לא בטוח יתכן ועתה לאור הזכות לשתוק הדבר יכול להיות כלול באותה הזכות).
ו.  ההכנות למסדר יעשו שרק עורך הדין הפלילי נוכח במקום.
ז.  בסיום מסדר זיהוי יכול עורך הדין לשאול את העד המזהה שאלה מכוונת זיהוי.
ח.  לציין חובה להביא לעורך הדין הפלילי את ממד הזיהוי – על מנת שיוכל לבחור את העדים באופן מיטבי.
___________________________________________________________________________________

מה העדות לאחר המסדר יוצרת למעשה

העדות מצהירה על יכולתו של העד לזהות.
שהעד הקפיא את התמונה באופן שהוא יכול לזהות.
העד שומר עדיין בראשו את התמונה.
אין השפעות חיצוניות.
העד מסוגל להשוות את היום לתמונה שבראשו.
היינו למעשה מדובר בעדות עצמית של העד! היינו עדות סברה!
בד"כ עדויות סברה אינן מתקבלות בבית המשפט – שאלה מכרעת תמיד היא האם יש הכרות מוקדמת עם העד המזהה והאובייקט – בעבר כל הכרות שכזאת שללה את היכולת להיות עד זיהוי – כיום שוב אין מדובר במציאות שכזאת.

סיכום – מסדרי הזיהוי

זהו הליך חקירתי חשוב שיכול להכריע תיק פלילי, בדרך של חיזוק מהותי לזיהוי האדם! די בעדות חזקה על מנת להרשיע, כאן אנו מחזקים את העדות באופן ניכר בשאלת הזיהוי!
בנסיבות אלו ראוי להיערך להליך חקירתי זה במלוא החשיבות האפשרית – לדעת מהי נקודת הייחוס של העד, מיהו העד, למה נחשף, מה היה מצבו בעת הזיהוי ולמה שם ליבו לפרטים אלו או אחרים.
נוכחות עורך דין פלילי במסדר היא קריטית – ובעזרתה יכול עורך הדין הפלילי להפחית רבות בעדות של העד.
מיותר לציין שאם אין זיהוי – יש חשיבות רבה לידיעה זאת במהלך החקירה לנחקר.

פסק דין ניר חזיזה  – מחוזי מרכז

דגשים לא במקור! כותרות גם! כל פסק דין תמיד ראוי לקרוא במקור  תפ"ח 11459-10-09 מדינת ישראל נ' חזיזה(עציר)

"…כמעט בכל זיהוי על ידי עד ראיה טמון סיכון לטעות. ידועה בהקשר זו אמירתו הקולעת של השופטBrennan בעניין United States v. Wade, 388 S. 218, 228 (1967):

"The vagaries of eyewitness identification are well known; the annals of criminal law are rife with instances of mistaken identification".

ואכן, מחקר אמפירי מהעת האחרונה מלמד כי אחוז גבוה של הרשעות שהתברר בעקבות ממצאי DNA כי הן הרשעות שווא נבעו מטעויות זיהוי של עדי ראיה (ראו Brandon Garrett, "Judging Innocence", 108 Colum. L. Rev. 55, 60, 75-76 (2008)).

ממילא השאלה שצריכה להטרידנו בבואנו לבחון את אמינות עדות זיהוי איננה האם ייתכן שהזיהוי מוטעה, אלא מהי ההסתברות לכך שמדובר במקרה שלפנינו בזיהוי מוטעה.

הסתברות זו היא שמכתיבה במידה רבה את המשקל שראוי לתת לעדות הזיהוי (לדיון מקיף בנושא ראו מאמרם של מנשה ועאסי).


סיבות לטעות בזיהוי!

"….ההסתברות לכך שעד מהימן טעה בזיהוי יכולה לנוע בין משרעת רחבה של אפשרויות. בקצה האחד של הספקטרום מצויים מצבים בהם ההסתברות לטעות בזיהוי היא בגדר סיכון קלוש וספקולטיבי היוצר אפשרות תאורטית בלבד לטעות בזיהוי.

כך, למשל, כשמדובר באדם אשר מחד יש לו היכרות מוקדמת טובה עם הנאשם, ומאידך הייתה לו אפשרות לחזות במבצע העבירה ממרחק קרוב, וללא כל הפרעה.

ודוק, אפילו במצבים אלו עדיין ניתן להעלות תרחישים דמיוניים, העלולים להביא לטעות בזיהוי.

ואולם בהעדר ראיות המבססות תרחיש מסוג זה, מניחים בתי משפט, כעניין שבשגרה, כי ההסתברות לטעות בזיהוי היא בגדר ספקולציה בלבד, אשר איננה יוצרת ספק של ממש בזיהוי הנאשם.

במצבים אלו, בהם ההסתברות לטעות נמוכה מאוד, זיהוי מהימן נתפס גם כאמין, עד כדי ביסוס ההרשעה על עדות יחיד, בנסיבות המתאימות.


סיכוי גבוה לטעות

"…בקצה השני של הספקטרום נמצאים אותם מצבים בהם ההסתברות לטעות בזיהוי גבוהה וממשית.

כך, לדוגמה, כאשר אין היכרות מוקדמת בין העד לבין הנאשם, והעד הצליח לחזות במבצע העבירה רק ממרחק גדול ולזמן קצר.

ודוק, גם במצבים אלו העובדה שהעד זיהה את הנאשם כמבצע העבירה במסגרת מסדר זיהוי היא ראיה קבילה במשפט.

ואולם, מטבע הדברים, בשים לב לכך שההסתברות לטעות גבוהה וממשית, משקלה של עדות כזו, אף אם היא מהימנה, תלוי בנסיבות העניין, ובוודאי שאין מקום לבסס הרשעה עליה לבדה.


חקירה פלילית דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון בליווי חקירות פליליות

עו"ד פלילי עם ידיעה על כל המהלכים של המשטרה בעת החקירה.
עורך דין פלילי מוטי אדטו – עם ניסיון של מעל ל 20 שנה בדין הפלילי.
 
ייצוג במאות הליכים פליליים.
 
במהלך השנים יצירת שינוי בהליכי חקירה רבים מספור – הכול בזכות ידע ומקצועיות.
מוטי אדטו: חירום: 052-2332651.

מידע נוסף

מה נחשב לאלימות

בכדי לדעת מה נחשב לאלימות יש צורך לבחון את המקרה, להבין את המהות ואת מה שעומד מאחורי הדברים, אך לא פעם קיימת הפרדה ברורה בין

קרא\י עוד »

קבלת דבר במרמה

2.2.1 יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה מתוך : פ 29739-07-17 נוי: " סעיף 415 לחוק העונשין, קובע כעבירה קבלת דבר במרמה: "המקבל דבר במרמה,

קרא\י עוד »

ניצול יחסי מרות

ניצול יחסי מרות הם ניצול של מעמד בתפקיד בכיר, או במקום בו לאדם יש שליטה על אדם אחר, ומתוך תפקידו או מעמדו הוא מנצל את

קרא\י עוד »

היזהרו מהבטחות

היזהרו מהבטחות! אחד הדברים שצריכים להנחות אתכם בבחירת עורך דין פלילי במרכז היא לדעת להיזהר מהבטחות. לא תמיד הדברים תלויים בידיו של עורך הדין המייצג

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן