adminהפרוצדורה הפלילית נועדה להגן על האזרח. לאפשר עיון של אמת בראיות ולקבוע כללים כיצד נוכל להאמין לראיות שיש.
בע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי (להלן- הלכת סילוסטר), נקבע ע"י כבוד השופט זמורה:
"הפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על ידי הפרזה בפורמליות. פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות דין,
אחד הכלים המרכזיים שיש לנאשם על מנת להתגונן מפני אישום פלילי הוא החשיפה של כל החומרים שהיחידה החוקרת יצרה או שהיו צריכים להיות בחזקתה ! סעיף 74 לחסד"פ הוא כלי מרכזי (לא יחידי) בחיפוש אחרי חומרי הראיות ש"נעלמו" מהתיק.
הקדמה הצורך בחומרי החקירה – דרך סעיף 74 לחסד"פ :
תיקים פליליים מוכרעים לא רק על בסיס אמונה בעדויות של עד זה או אחר – אלא לא פחות בעזרת פרוצדורות פליליות.
הפרוצדורות הן כלי נשק רב עוצמה בזיכוי נאשם ! לבטח בתיקים מורכבים ! זה המקום לציין שכול תיק יכול ויהיה מורכב ! חייבים לדעת למשטרה יש כוח עצום בייחס לאזרח הפשוט ! גם הפחות פשוט ! היא מפעילה מערכת חקירתית שלמה – שלא תמיד אפשרי לראות את כולה מעיון בתיק !
הצעת חוק יסוד: זכויות המשפט:
מדובר בהאשמה כבדה -מצד שני אחרי ניהול תיק פלילי אחרי תיק פלילי -חקירת מפקדי צוות חקירה אחד אחרי האחר – קשה להימנע מאמירת דברים אלו.
דוגמה לשיבוש תיק פלילי !
ראש צוות חקירה בתיק רצח : "עורך דין אדטו, מה שאני מתקשה אולי להבין. הלא אנחנו יודעים שהגרסה במשטרה הייתה גרסת הסמטה. אין חולק על זה, נכון ?".
הכרעת הדין: עמוד 35: "אלא שלדידי, יש בתיק זה ראיות מכריעות ושיקולים ראייתיים נוספים, שתומכים באופן מובהק בגרסאת הנאשם, ומאפשרים לקבוע פוזיטיבית ממצאים לעניין המקום והזמן של הדקירה הקטלנית – בדשא, לפני הסמטה…. ".
האומנם ראש צוות החקירה אינו מכיר את התיק הפלילי ?
משום מה כל העדים (עדי תביעה) מסרו גיסאות "חדשות" ! במשפט ! האומנם אפשרי להניח ששמונה עדים בחרו לשקר ? או אולי העובדה שלכול עד ועד היו שיחות "אישיות" (רק כך אפשרי להגדיר שיחות של חוקרים ללא תיעוד עם נחקרים ! רק היא יצרה תמונת שקר ?
הכרעת הדין : עמוד 37 : "74. כיצד ניתן להסביר את תופעת "הרשומון" האמורה ?
יתכן שהזמן הקצר בו התרחשו הדברים השפיע על כך. שיתכן שתאורת הלילה המועטה, שאינה בהירה כאור יום, תרמה לדבר. אפשר שההתרגשות והמתח, שהיו מנת חלקם של כל העדים, בין כמשתתפים פעילים ובין כעדים לאירוע מלחיץ, יצרו טעויות. …….. ואין לשלול זאת, שהמגמתיות של מי מהעדים או של כולם השפיע גם היא".
האומנם אנו מניחים כשיטה ששמונה עדים בחרו לשקר – ולא שוטר אחד ? מיותר לציין – התיק כאן הוכרע רבות בזכות בקשות על בקשות לפי סעיף 74 ! זהו נישקו של הנאשם בפלילים !
בסיוע העלמת חומרים המשטרה בונה על "קונספציה" – כאן בזכות בקשות על בקשות התגלו פערים בחומרי החקירה ומשם הדרך הייתה סלולה להוכיח את ההפך מקו המדינה – בתיק רצח !!!
החובה לחפש חומרים גם תיקים "קטנים" – לדוגמה סעיף 74 :
תיק החזקת רכוש חשוד כגנוב.
הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ הוא לעשות חקירה כמו שקריה ראוי שתהה ! היינו לקבל את התלונות של כל מתלונן ומתלונן. הדבר היה מטיל עבודה אין סופית והופך תיק פלילי "קטן" לארגזי חומרים.
מכאן המדינה העדיפה לסגת למעשה מכתב האישום (התחייבות להימנע מעבירה).
תיק רצח אחר – לדוגמה סעיף 74 לחסד"פ :
תיק החקירה ריק מחומרי חקירה מאחרי דיון העצר. בעת דיון המעצר הטוען הצהיר שהוא רוצה לבצע מספר רב של פעולות חקירה שהן הכרחיות וחשובות לתיק.
בקשה לקבל את המסמך הצליחה.
כך שאותו העד עולה לדוכן יש לברר מה התרחש עם אותן בעיות בוערות ? למה הוא החליט שלא לבחון דבר !
בסיוע הבקשה לפי סעיף 74 לחסד פ אנו מבצעים דבר חשוב ביותר !
הבקשה יכול ותהה כלי להוביל את המדינה לחקור כיאות את האירוע ! (מבנית).
האם החקירה היא חלק ממכלול ? או עומדת בזכות עצמה ? הרי ראיה של המכלול יכולה להוביל לטענות הגנה מהצדק !
אותה הבקשה יכול ותהה כלי להבנת הסיבה למה התיק החל ? למה הוא התנהל ? מה הבטיחו למוטבים שונים במקומות שונים ? (לדוגמא בדיוני מעצר).
חיפוש אחרי חומרי ראיות ש"נעלמו" ו"הועלמו" על ידי המדינה – כאלו שיכול וישנו את נקודת ההשקפה. אלו הן כלים רבי חשיבות בדרך את הזיכוי. הוא יכול להציג את התמונה הפלילית באופן שיוביל את המדינה להעדר רצון להציג תמונה כלל !
נחקר חכם ובעקבותיו נאשם חכם מוביל את ההליך המשפטי למציאות של ברור וחיפוש להבנת מלוא התמונה ! במיוחד הדבר אמור בתיקים מורכבים של מרמה ותיקים פליליים חמורים שם יש פעולות משטרה מורכבות.
לפי החוק יש חובה למסור את מלוא חומרי הראיות להגנה :
רק אחרי עיון בכול החומרים יש את היכולת לדעת מה יעשה בהמשך התיק הפלילי.
לדוגמה לסירוב להציג את מלוא הראיות :
האומנם המדינה מסתירה חומרי חקירה ?
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי – מסירת מלוא חומרי הראיות להגנה !
לפי החוק, על המדינה יש את החובה להעביר הכול – המדינה משתדלת למקד את החומרים באלו שיש לה תחת היד ושימשו את מנסחי כתב האישום – ולא בכול החומרים – ולאור זאת הפרק המאוד חשוב הזה.
חומרים שלא רוצים:
החובה למסור להגנה את כל חומר הראיות ורשימה של חומר החקירה:
חקירה פלילית מטרתה איסוף ראיות פליליות לצורך הגשת אישום פלילי:
תקדים מיום – 13.11.12:
רקע – סעיף 74 לחסד"פ :
דוגמא להבנה – חשיבות הגילוי של חומרי חקירה שלא נחשבו לכאלו :
זהו מקרה הממחיש עד כמה חשוב לבלוש ולברר על אודות עדי התביעה – כמובן במגבלות החוק.
דוגמה נוספת – סעיף 74 לחסד"פ :
בנסיבות אלו, שלא כל הראיות היו בידי ההגנה, הייתה הסכמה להקלה משמעותית בעונש.
דוגמה נוספת – סעיף 74 לחסד"פ :
חשוב לציין מבדובר בתקדים -המסמכים המובאים לשופט מעצרים אינם בנקל נמסרים להגנה !
דוגמה נוספת סעיף 74 לחסד"פ :
דוגמה נוספת סעיף 74 לחסד"פ :
דוגמה לחשיבות המידע שמושג בזכות הבקשה :
מטרת החקירה הפלילית היא לאסוף ראיות כנגד הנאשם.
האם בכול תיק פלילי יש חובה למסור את מלוא חומרי החקירה להגנה ?
מתי צומחת הזכות לקבלת החומר ראיות:
לצייןבין השימוע ובכתב אישום ראוי לבחון האם נוספו חומרים לתיק החקירה ?
חומרי חקירה שהכללים על מסירה אינם חלים עליהם:
מהו חומר חקירה :
הנחיות הפרקליטות – למסור את כל החומר בכול מקום בו אין פגיעה באינטרס – אם יש פגיעה באינטרס לבצע שק"ד.
תעודת חיסיון:
מתן אפשרות ראיה של החומר היא הבסיס להליך הוגן:(החומר חייב להיות מועבר במלואו לאחר הגשת האישום).
הדרך לניצחון:
חומרי חקירה וראיות
מהו חומר חקירה:
רשימת החומר שנאסף:
לציין הרשימה האמורה יוצרת טרחה רבה לתביעה/משטרה – אבל ללא אותה רשימה בלתי אפשרי לבחון את החומר שנמסר והאם הוא ממצא את מלוא הזכויות. (כאן בנושא הרשימה ראוי לשבח את יוצרה של הרשימה המלאה שמכילה את מלוא החומר שנאסף -עו"ד מר דיוד וינר ז"ל).
מועד קבלת חומרי הראיות:
כאן חשוב רק לדעת במהלך דיוני מעצר הימים – אין לסנגור חומר ראיות והוא לא יודע למעשה מה מסר כל עד ועד – להגשת כתב האישום. (גם בשימוע יש זכות אבל לפי החוק מוגבלת יותר).
העונש על התובע/פרקליט שכושל בהעברת מלוא חומר הראיות להגנה
פרקליט יכול וינסה שלא לברר עד הסוף ראיות שהן מראש בעלות פוטנציאל "בעיתי" מבחינתו -וגם זאת בעיה – בעיה קשה.
ראיות לא מתועדות :
לכן ראוי לדעת – מותר ורצוי לעיין במלוא החומר. קיימות בעיות מבניות בחלק מהבדיקות – כמו לדוגמא בעיון בצילומי נתיחה – על כך בשאיפה המשך.
דוגמה נוספת:
העדים נחקרו ואחד מהם סיפר שהוא היה יחד עם חבריו ושוטרים עיכבו אותם לאור סימני דם על הבגדים של אחד מהם – כאם מתברר שאין כל תיעוד של השוטרים. השאלה היא באם יש סימני דם – כיצד אלו הגיעו ? לא מדובר בשאלה של מה בכך.
דוגמא נוספת:
בפועל מדובר בעבירה על החוק, הרי בעצם האמירות יש פעולת חקירה – ואין זה תפקידה של פרקליטה לחקור עדים (הדבר אסור) – השאלה שיש תמיד היא אילו עוד ראיות הוצגו ובאין תגובה אין התייחסות ?
ראיות חסויות:
למרות האמור רשאית המדינה שלא לספק ראיות אשר לגביהן קיימת תעודת חיסיון (פרק זה לא ידון בכך) – חיסיון הכוונה לחומר שהוצא לגביו תעודת חיסיון שמתירה את אי חשיפתו.
מהו חומר חקירה:
ד. ועוד הרבה חומרים הכל לפי המקרה.
חומר מודיעיני :
חומר רקע:
דוגמה: יומנים ותלונות קודמות:
מוצגים לבדיקה:
מסמכים ממעצר:
לדוגמא שם התברר שהמדינה יזמה פעולות מסויימות והתעלמה מהבטחות אחרות לשופט בדין.
דוגמא: הבאת חומר על ידי עד אחר:
המוטב בדיון:
השופט כדרך דיון אמור לעיין בחומרים שהתובע אמור לדאוג להבאתם לבית המשפט – לפני שהוא נותן החלטה בבקשה – כך יוצא שישנם חומרים שלא היו בידי המדינה וחייבים למסור אותם לשופט לאור הבקשה – וכך אלו נאספים.
מועד הדיון:
משרד זה הגיש בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ בעת הערעור והחומר הרב שהתקבל הוביל להסדר מקל במסגרת הערעור.
מה עושים עם חומר הראיות של התיק הפלילי:
ראוי לדעת לדוגמא גם נאשם עצור זכאי לצפות בקלטות ושלטונות שב"ס חייבים לדאוג ולארגן את הסדרי הצפיה בקלטות שלא פעם הן רבות ביותר.
כיצד התגלו החומרים החסויים ?
אמצעי נוסף לגילוי היה עיון בחומרים שנתפסו – מה שהמחיש שהתיאור של הממצאים היה לקוי ביותר – שלא לומר חסר.
כמה מההלכות המשפטיות בתחום:
חומר בעל נגיעה לאישום שהתביעה סבורה שאי מסירתו לא פוגע בהליך הוגן – יש אפשרות לא למסור (כמובן חייבת להיות חובת דיווח ותיאור של החומר ברשימה).
חומר ראיות קלאסי -לפי דרישה.
ברקו – בש"פ 7936/08 – חומר שנאסף ונרשם ולמרות זאת אינו חומר ראיות -כמובן חייבים לרשום אותו ברשימה.
הגבלות סטטוריות על מסירת חומרי הראיות:
ראיונות עם עדים:
סעיף 108 לחסד"פ:
סעיף 108 לחסד"פ:
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על אדם שברשותו מסמך אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם המסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".