צווארון לבן
צווארון לבן

מעצרים וחקירות של אנשי "צווארון לבן"

 פרק זה נועד לדון אך ורק בנושא מעצר לצורכי חקירה פלילית של מי שמכונים "עברייני צווארון לבן".

בשאלת המעצר לצורכי חקירה פלילית (בעברייני צווארון לבן יש גם את רשות המיסים, הרשות לניירות ערך ועוד ועוד רשויות!

 למרות מה שמצטייר כשוני מהותי – הכללים לחקירות במשטרה דומים לשאר זרועות האכיפה.
לא אחת ההבנה שיש אדם שיתקשה להתמודד אל מול ההליכים מובילה את החוקרים לטירוף מערכות (עיין פרשת אלוביץ).
מכאן גם הזכויות וגם החובות דומות ! (מלבד אי אילו שינויים ודיוקים ברשות המיסים).
ראוי לציין – תיקים ציבוריים מובילים את המשטרה לטירוף מערכות ! המטרה של המשטרה היא להוביל את הנחקר להתמוטטות – ולא אחת תרגילי החקירה עוברים כל גבול.
רצ"ב כתבה על חקירת אלוביץ על הניסיון לפטר את עורכי הדין בחסות המשטרה. תרגיל אחד יותר מידי :
https://www.mako.co.il/news-law/2019_Q3/Article-d5cff4924ec0d61027.htm

 חקירת צווארון לבן – מעצרם של אנשים נורמטיביים

נושא מעצרם של אנשים נורמטיביים, בעבירות שיוגדרו "עבירות צווארון לבן" לחקירה במשטרה, שונה ממעצר בעבירות של מי שאינם נורמטיביים.
עבירות צווארון לבן הן כמובן העבירות הפליליות שמבצע אדם בעת תפקידו  -וכחלק ממנו.

החוקרים פעמים רבות סבורים שהאדם מולם "אמור" להישבר ! בנסיבות אלא הם יעלו את רף הטירוף ורף האכזריות.

כיום לא קיימת מציאות של הכאה – אבל יש מציאות של השפלה מתמשכת ! שלילת זכויות ופגיעה באנישם בלי שום בסיס ובלי שום רצון מלבד הרצון להשפילם – ובכך להפוך אותם לעדים מרצים.

חשוב לקרוא על פרשת אלוביץ כמשל – חקירת משפחת אלוביץ !


תפקיד עורך הדין הפלילי

באנשים מהציבור התפקיד של עורך הדין הוא להביא משב של אמת לאירועים ! באנשים נורמטיביים התפקיד מועצם !
המטרה היא להוביל למציאות שהמעשים הנלוזים שנעשים יקבלו תיעוד ראוי ! לא לתת לאירועים לחמוק מתחת לראדר.
במשך השנים משרדי, כמשרד עורך דין פלילי, ייצג בתיקים אלו ועוד רבים אחרים אנשים בעלי משרות ציבוריות נכבדות – אלו לא היות תיקי צווארון לבן !

כאן עובדת הנורמטיביות שימשה לזכותם – כמו גם ההסבר אודות הנזק שיתקיים בהם – והם סיימו את התיקים בתוצאות טובות ! פעמים רבות גם באי הרשעה, סגירה ועוד.


הקושי של אישי ציבור בעת החקירות

לאישי ציבור, כמו לאנשים שרואים את עצמם כנורמטיביים, יש מספר נקודות לחובתם ! לעיתים הנקודות זכות הופכות להיות התקלה החמורה ביותר.
חשוב לזכור, איש לא מבין מה מתקיים, לנחקרים לראשונה אין ניסיון במסכת הלחצים שיכולה המשטרה להפעיל !
הם חשים שיש להם החובה להסביר – לבטח בייחס לעבודתם! הם רוצים לרצות, הם מפחדים מכול תג שיגידו – הבסיס הוא לרצות.
אין להם את הכישורים להתמודד עם האוכלוסייה הכללית שנמצאת בחדרי המעצר!
למעשה  נכון להגדירם כלא מנוסים בחקירות פליליות.

שימוש בלחץ שאינו הוגן

המדינה יודעת (המשטרה) שיש לחצים שאתה כאיש ציבור לא מסוגל לעמוד בהם. התמונה בעיתון, עדת הצלמים שירוצו אחרייך במעברים.

הדוגמה הבולטת בשנים האחרונות היא של החיפוש בביתו של מר שלומי לחיאני. שם לחופש הגיעה עדת צלמים אין סופית לצורך ההשפלה !

אין שום דרך בעולם שהם יגיעו לביתו של מר לחיאני (ראש עיריית בת ים לשעבר) בלי מידע מוקדם מהמשטרה. באם המשטרה הייתה חושדת שיש הדלפה היא הייתה חוקרת – הם ההדלפה!

כאן על הנחקר לצאת לסדרה ארוכה של "נקמות" שימחישו את מה שהוא עבר ויאפשרו שימוש הפוך בתרגילים הנ"ל! לעיתים הדבר יעשה עוד בחדרי החקירות – פעמים אחרות בסיוע יחצנים בהמשך!

נחקר חכם גובה מחיר על פגיעה בזכויותיו !


האם זהו מקרה יחידאי?

מיותר לציין – התקשורת היא כלי רב עוצמה בפעולות החקירה!

העניין בישי ציבור הוא כלי מרכזי !

הדלפות מחקירה הוא כלי מרכזי של החוקרים !

נחקר חכם  – יודע את כל זאת – ונחקר חכם יכול ל"העניש" את החוקרים גם בזמן אמת !


כיצד נגדיר חשוד בעבירת צווארון לבן?

נהוג להגדיר "עברייני צווארון לבן" כאנשים שבד"כ שמנצלים את מיקומם בעבודה לצורך ביצוע פעולות פליליות (לא תמיד במקום העבודה הישיר, או בהקשר ישיר לעבודה).
– פעולות שבד"כ הבסיס להן הוא העובדה שהן אמורות ליצור להם רווח כספי, בין דרך עבודתם החוקית ובין בהקשרים אחרים.

לדוגמה – עבירות צווארון לבן
מתן/קבלת שוחד לפקיד.
שימוש בכסף ציבורי והעברתו לצרכים פרטיים – בין בשרות ובין במזומן בדרך של "עמלת שרות" וכו.

צווארון לבן – ההבחנה שאמורה ליצור שוני

ההבחנה בין סוגי הנחקרים יוצרת שוני אצל החוקרים (לא פעם גם אפשר לומר שיחידות שונות חוקרות אירועים שונים ועבריינים שונים).
השוני בהתייחסות אצל המשטרה, אמור להוביל לשינוי גישה גם אצל הנחקר עצמו. מיותר לציין גם עורכי הדין הפליליים מתייחסים באופן שונה – הרי מהות הייעוץ, לבטח בחקירה הפלילית, הוא הבנת נפש האדם.
חשוב לזכור יחידות חקירה מסתייעות בפסיכולוגית ועוד.
עבירות צווארון לבן
עבירות צווארון לבן !

שנחקר חושף נקודת חולשה – מתוך ציפייה לאנושיות, לא אחת אותה הנקודה תשמש כנגדו.
קשה לי להבין מה עבר לחוקרים שהם הורידו טבעות נישואין ממשפחת אלוביץ, ללא ספק הרצון להשפיל. הרצון של אדם לפגוע במי שמעליו באיררכיה הכלכלית – ובכך לקדם את עצמו היה חלק מהותי.

החלק החסוי של החקירה – עבירות צווארון לבן

אחת הסיבות המרכזית לשוני היא העובדה שהחקירות בנושאי "עבירות צווארון לבן" הן חקירות בעלות פן חסוי וסמוי והחקירה הגלויה היא סופו של ההליך ולא תחילתו.
כמו כן, בעל חברה שחשוד במתן שוחד – סביר שלא יברח ויעמוד בכול תנאי שיוטל עליו כך שנושא ה"מסוכנות" לא באמת יכול להית מיוחס לו בקלות. כך שעקרונית אפשר לשחררו ולהמשיך בחקירה שהוא משוחרר.
בפועל: בשנים האחרונות שמענו על עוד ועוד עצורים – שלא תמיד יש סיבת אמת למעצרם מלבד הרצון ליצור נקודת לחץ בתיק הפלילי תוך שימוש ב"נורמטיביות" כנקודה לחיסרון ולא יתרון.
הרי כאן הפחד והפניקה של הנחקר משמשים את החוקר. זאת לא מטרת המעצר הלגיטימית שאמורה להתקיים.
שלא יהיה ספק שאלת המעצר מובחנת לחלוטין משאלת המאסר בסיומו של ההליך הפלילי – לאחר משפט הוכחות – כאן יוצא שבסיום ההליכים הפליליים יכול גם אדם שלא נעצר כלל להיות נדון לעונש מאסר – אפילו ממושך.

והעולם משתגע

צווארון לבן
צווארון לבן
לאחרונה נחשפנו למעצרם של דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו ועוזר הרמטכ"ל לשעבר מר ארז וינר – ללא ספק אירוע שקשה להבין את ההצדקה שלו.
הרי מדובר באירועים מזמן עבר רחוק.
אין חשש לבריחה של אנשים הנטועים בארץ.
קשה להניח רצון לשיבוש מהותי – הרי על החקירה הם יודעים זה מכבר.
הטענה הבסיסית הייתה "מסוכנות" כאן חייבים להבין – אדם שנטוע היטב בקהילה, שהוא בעל יושרה, שעה שמדובר באירוע "ישן" של עבירת צווארון לבן קלאסית.
– קשה להבין כיצד יוחסה לו אותה המסוכנות! גם באם יש "מסוכנות" מסוימת מכול אדם – זהו הסיכון החברתי הראוי – ובית המשפט מצווה לקחת "סיכונים" שכאלו- ככה זה שיש הבנה שיש זכויות לחשודים.
לציין ברשת היו טענות שהפרקליטות רואה במעצר "טעות" – אבל השאלה תמיד היא – למה היה אותו האירוע?
האם הפעלת לחץ ? האמת שמדובר באירוע מוזר.

ראוי לדעת בעבירות "רגילות"
לדוגמה בחקירה פלילית של תיק סמים שהנחקר הוא אדם נורמטיבי לחלוטין חשוב לנחקר, בנוסף לתשובות על השאלות שנישאל לדאוג לרישום בדבר חלקו הנורמטיבי (בנוסף להיבטים של האירוע עצמו) – אפילו הוא אשם.
כמובן מקום בו הוא אינו אשם בחשדות כנגדו.
(נושא "זכות השתיקה" בחקירה במשטרה אינו בפרק זה).
השוני בין הנחקרים (עתירי זכויות מול כאלו שרק באו בדרישות כל חייהם לדוגמה) השונים יוצר שוני בהיבט העונש (לא פעם לחומרה) וכן בהיבט החקירה שמסתעפת ביותר.
– לא פעם לאור החשש של המשטרה מהסברים באולם המשפט – הסברים שאז הם יעמדו ללא תשובה.

פרק זה דן ב"מעצר בעברות צווארון לבן"

קיימת תמיד השאלה מה מאפיין את האירוע הפלילי שנחשב לאירוע של "עבירות צווארון לבן" העבירה עצמה או העבריין עצמו?
מקובל לציין: עבירות צווארון לבן הן עבירות פליליות של אנשים בעלי מעמד שמתרחשות במהלך ניהול עסקים חוקי וכחלק ממנו.
אם זאת ההגדרה אז איך נראה עברת תעבורה חמורה של אישיות ציבורית ? ואם בזמן העבודה?
או אפילו העסקת עובד זר האם זו עבירת צווארון לבן?
לציין עבירות מיסים שהן חלק ניכר מסוג עבירות אלו מכילות מאפיינים נוספים בהם פרק זה לא יגע.

הסיווג של העבירה הוא הפחות חשוב, מטרתו, בפועל כיום, אקדמית בלבד.


 לדוגמה 
האם ניתן לעלות על הדעת מקרה בו מתפתחת חקירה כמו במקרה העסקת העובדת הפיליפינית של שר הביטחון מר אהוד ברק (סליחה אשתו)?
הרי הודיה מהירה בחריגה אמורה הייתה להוביל לקנס מנהלי – כאן עצם הנחקרת הפכה את החקירה "למעניינת" הרבה יותר.
ראוי לציין שמאות מקרים דומים נסגרים כל שנה בקנס מנהלי.

הקושי המרכזי אצל נחקרים בעבירות צווארון לבן

בד"כ שהחקירה יוצאת מהחלק החסוי שלה והופכת לגלוי – יש המון חשודים!
המון אנשים נורמטיביים שהם חשודים היינו יש הנחה שחלקם לפחות ירצו להפוך לעדי מדינה
לחוקרים יש הקלטות ועוד.
למעשה יש הנחת עבודה של "שיתוף פעולה" כחובה – זה המקום לציין אין חובה שכזאת! בוזי הרצוג שתק בחקירתו על נושא העמותות!
כאן חשוב לבצע הערכה של המציאות ולענות על מציאות קיימת ולא על השערות שירחיבו את החקירות עוד ועוד.