עימות

 בפעולת החקירה של עימות, מול הנחקר יעמוד/תעמוד בנוסף לחוקר המשטרה המנווט את תחילתו של העימות ושואל שאלות לאורכו גם נחקר/עד/מתלונן – לא רק בעדותו אלא בשר ודם !

היינו, בעימות, אדם נוסף, שהוא בעל גרסה שונה מגרסתו שלו.

אותו אחר הוא גם בעל אינטרס ! הוא רוצה לקדם את גרסתו שלו ! לחלקם אינטרס ציבורי (צדק לדוגמה) ולחלקם אינטרס אישי (קידום גרסתם שלהם).

אבל גם זה וגם זה יכולים לטעות מי בשל האינטרס האישי ומי בשל כשל אישי.

לדוגמה :

“הזיהוי” הוא למרות שיש מגבלה שמונעת את אותו זיהוי (לדוגמה האיש היה בלי משקפיים).

כיום הפעלת עימות היא “תרגיל חקירה” בסיסי ביותר ! הוא בידיעת הנחקרים ! לא פעם על הנחקר ליזום את אותו עימות – על מנת למנוע מהמשך השקר לרבוץ על התיק הפלילי ! עורך דין פלילי מבצע הכנה ניכרת לעימות על מנת לגלות את כל הכשלים שיתקיימו בדרך ויאפשרו קידום הגרסה !

השוני בין הגרסאות אמור להיות בד”כ בפרט מהותי המוכר מידיעה אישית לשני הצדדים ולכול אחד שכזה אינטרס להוביל את חוקרי המשטרה לאמון בגרסתו שלו.

כאן כבר יש אחר, שלרוב רודף תוצאה גם כן, שלרוב טוען שהיה במקום/שמע מכלי ראשון/יודע. למעשה.

האחר, מנסה להביס ולהוביל את גרסתו שלו – האמת תצוץ במבחר דרכים – שיהיה ברור  לא רק במילים, לא רק במחוות הגוף – האמת צצה בד”כ שהרוחות יסערו – שהאמת של האחד משתיקה את האחר

היא חוסר יכולת להגיב על טענות שמתקיימת באמצע האירוע בצירוף מלמול זה או אחר.

שתיקה – היינו לאחר ההטחה האיש משתתק ובוחר ל”שמור על זכות השתיקה” – אחרי שכבר לקח חלק בהליך. מיותר לציין – באם אתה כבר חלק מהתהליך – ויתרת על זכות השתיקה !

יש כאן דוגמאות אין סוף – אבל היגיון אחד – “אותות אמת” שנעלמים !

כך “יתנגשו” להן שתי הגרסאות – “יעומתו” – הכול ממקור ראשון ! שני הנחקרים המכירים את האירועים ממקור ראשון “בקרב תרנגולים” איש מול אחיו – החוקר יושב, לאחר מיכן גם יפה בקלטת להבחין בדקויות – אבל הוא שם, רואה ובוחן.

לאחר שמסר את גרסתו באופן מלא ונוקדני, האחר שתחילה עוד חשב לענות גמגם השתתק ושתק – כך שגרסתו שלו זכתה לאמון והתיק כנגדו נסגר. (אירוע מסוג זה הינו אירוע חקירתי הגובל בשגרתי).

חלק ניכר של העימותים הוא בהקשר של עבירות מין – במיוחד שאין ריאות מחזקות/מסייעות !

במסגרת העימות – לקוח של המשרד – אחרי שהגב’ נכנסה לכעס גדול היא הטיחה בו “אתה נשואי”. כאן האיש אחז את ההזדמנות בשתי ידיים – ושאל אותה: “למה זה רלוונטי שאני נשואי אם את טוענת לאונס על ידי אדם זר” ?

לא פעם כל אדם אחרי שהוא מסיים אירוע והולך – יוצר בתחושה שהיו לו עוד כמה מילים להוסיף. שחבל שהוא לא אמר את המילה המכרעת. אבל … עימות יהיה רק אחד עד למשפט.

לכן ראוי ונכון לבוא מוכן לעימות – מאוד מוכן. במשרדי מתכוננים לעימות לעיתים ימים רבים מראש.

במסגרת הפעולה של העימות מפגישים “מעמתים” את החשוד באחרים בעלי גרסה שונה בנקודה מהותית, מציגים את הנקודה שבמחלוקת (בד”כ על ידי שוטר שנוכח בעימות ומשמש כזרז וממקד לטענות ). גם הנחקר יכול לשלוט בנקודות המחלוקת ולמקד את האירוע של העימות בנקודות שהוא בוחר.

נחקר חכם יצור מצב במסגרתו הוא יובל את האחר לנקודות החשובות לו וימנע מלהיכנס לשאלות שהן אין הוא מעוניין כלל לתת באותו השלב את התשובה.

 החשיבות, יכול ותהה, היא השליטה בסדר הנושאים !

יש מקרים בהם התשובה במקום חיצוני – וביצור המתלונן על גרסה שברור שאפשרי להוכיח בהמשך שקר חשוב הרבה יותר מאשר מתן התשובה עבורו.

המתלוננת ממקמת את האירוע במקום בו יש צילום – אין סיבה להתמודד עם המקום – או לספר לה שיש שם צילום ! אפשרי בהחלט לתת את הנקודה הנ”ל למתלוננת – ולהחליט מתי לחשוף נקודה זו או אחרת.

כידוע העימות אינו רק מילים – אלא גם יש סוג של אנרגיה והצילום לא פעם ממחיש את המציאות המלאה.

בד”כ השוטר, לפי הדינמיקה בחדר, ינווט את האירועים, כך יחליט על רמת המעורבות שלו בשיחה – או אפילו, יצא מהחדר על מנת לבחון את הדינמיקה שמתפתחת שלא בנוכחותו. על הנחקר להכין עצמו ולהבין מראש את התסריטים האפשריים של הדינמיקה ולהיות מוכן לכול התפתחות בתחום.

מיותר לציין – הכול (אמור להיות) מוסרט ומצולם.

“עימות טוב” ( מבחינת צוות החקירה במשטרה ) – הוא אירוע שהדינמיקה בו יוצרת את הראיות עבור המשטרה בינהן ראיות “חדשות” או אישרור לראיות “מוכמנות” – מ”עימות טוב” אמורים החוקרים שיושבים בחדר, כמו גם אלו בחדר הבקרה, או אולי אלו שיצפו בהמשך בקלטת לאסוף את הראיות  – שממש יגיעו לרגליהם.

כך יוכלו להכריע בקלות החוקרים במשטרה להבין של מי הגרסה הנכונה ומה מדויק ומה אינו מדויק.

האותנטיות, שאפשר להבחין בה בחלק מהמקרים, בקלות יחסית, מחזקת את הראיות ביותר.

עימות טוב עבור הנחקר הנו אירוע שבמסגרתו גרסתו שלו מקבלת את הבכורה מאמינים לה – כך שהגרסה האחרת יורדת מהפרק.

התשובה היא שלא תמיד לחוקר יש את היכולת לדעת (אין לו) מה יסביר הנחקר בשלב בו הוא יהיה נאשם ועורך דין פלילי ינסה, לא פעם, גם לבטל את הודעתו במשטרה בין בטענת זוטא או בטענה אחרת של משקל ועוד – לאור זאת אפשר גם ליצור הפגשה בין שני חשודים שמאשרים אחד את דברי האחר.

שאלת המפתח בכול עימות היא אחת – מי מוביל את העימות ?

העימות באדם אחר שמטיח, לא פעם, שקרים היא פעולה שאינה טיבעית למרבית האנשים.

לאור המיוחדות של העימות יש להתכונן לעימות – והכנה לעימות דורשת זמן הכנה ניכר להפנמת דרך החשיבה של העימות.

העימות מצולם (חייב להיות אבל יש פעמים שלא מבוצע בפועל) על מנת לדעת לא רק את המילים אלא גם להבחין באמת ובשקר שיוצאים החוצה במהלך הדברים בשפת הגוף והדינמיקה שנוצרת.

לדוגמה – אדם שמסרב לענות ומשפיל מבט שמוטחות בו טענות קשות – בבית המשפט כבר הוא יצטרך להסביר את עצמו – ולבטח דבר מסוג זה לא מעלה את המאמינות.

עימות בעבירות מין: חלק גדול מהעימותים הם בנושא עבירות המין – ועל כך יש פרק מיוחד תחת הנושא של עבירות מין.

רק לצורך הערה – בעבירות מין משתנה נקודת המבט על האירועים – ללא הפסקה – כך שאירוע שהחל כמין מהנה וטהור, יכול להפוך עד לאחר התלונה לאירוע של תקיפה חמורה.

אדם ששומר על זכות השתיקה אמור להמשיך לשמור על זכות השתיקה – למרות שמדובר באירוע שהופך למגוחך – יש צורך בנסיבות אלו להסביר את השימוש בזכות.

למעשה הסיטואציה מסבירה עד כמה הזכות אינה קיימת – הרי העימות יתקיים – וקשה להבין כיצד שימוש בזכות יכול לפגוע במשתמש באותה הזכות – שתיקה בעימות – פוגעת קשות באמינות של המתעמת. (במרבית המקרים).

דוגמה להסבר לשתיקה:  “לי זה ברור שאתה משקר ולמה, חבל, אבל העו”ד הפלילי שלי אמר לי לשמור על זכות השתיקה, אם הייתי עונה כל הטענות שלך היו מגוחכות, אבל אני חייב לשתוק”.

המיקום ה”נכון”, במהלך החקירה הפלילית, של העימות הוא בד”כ לאחר קבלת גרסת החשוד – אז הוא מעומת אל מול גרסה אחרת של המתלונן, שעה שהוא “כבול” לגרסתו בפ]ני החוקר – עד או אחר. אבל זהו לא המצב היחידי לעימות.

יתכן עימות (אפילו טלפוני) בשלבי החקירה הראשוניים (נהוג לכנות אירוע זה “הפגשה”) אז לדוגמה תקשרת “נאנסת” לאנס ותשאל אותו שאלות שהתשובה להן תוביל לעיבוי המערך הראיתי של המשטרה בחקירה הפלילית – הכול עוד לפני שאותו אדם מודע לקיומה של חקירה בכלל.

משום מה יש נחקרים רבים, גם דוברי אמת, שלשמע המילה “עימות” הפחד נופל עליהם לפעמים לפניו ולעיתים אף בשלבים אלו ואחרים של התהליך.

התהליך במהלך החקירה הפלילית, החוקר “מאיים” ב”עימות” – והנחקר מתחיל לחשוש ולפחד מהתהליך – החשש הוא מ”חוסר נעימות” לא פעם – אז ברור לחלוטין שיש חובה על נחקר חכם להעביר את הדברים לעורך דינו לפני כל תשובה.

במיוחד במקום בו יש גרסה מול גרסה  – יש רצון של החשוד ליצור את הראיה הנוספת שתוביל את התיק כנגדו לסגירה.

זה המקום לציין – שתפקוד ללא דופי בעימות – והוכחת חלקים מהגרסה במהלך העימות יכולים לסדוק גם גרסאות שהיו נחשבות למבוססות – עוד לציין  – באם המתלונן עדיין לא מגובש ושקריו יחשפו הדבר יוביל לפגיעה אנושה בתיק הפלילי שהוא כל כך מתאמץ לייצר.

אחת הבעיות של “עימות” על הדוכן היא שהנחקר מקבל את החקירות הקודמות שלו – לפני העדות – מצד שני בעימות במשטרה אין את הפרווילגיה הנ”ל לנחקר !

סרוב לקחת חלק בעימות, יכול ויחשב לחלק מזכות השתיקה, אבל לציין ….. .אין שתיקה סלקטיבית, היינו באם מסרת גרסה ואתה מסרב להתעמת עליה – משקלה הסגולי של הגרסה לצורכי אמון  נמוך ביותר.

ראוי לדעת בתיק פלילי הסירוב לקחת חלק בעימות יכול ויחזק את הגרסה שכנגד. השאלה תמיד היא מה הסיבה לסרוב – וכאן חייבים להסביר את הנושא ולהיות מסוגלים להישיר עיניים ולהסביר את הנושא גם בהמשך  – בבית המשפט.

בעימות המטרה היא ליצור סיטואציה במסגרתה הנחקר או הנחקרים יאלץ להתמודד עם אדם, בד”כ המוכר לו, ושם הוא יאלץ למסור את גרסתו בעימות מול אותו אדם.

בד”כ האחר מכיר את האירועים – אבל יכל להיות מצב שהאחר יצור עומס רגשי בלבד.

לעיתים שיש פרטים רבים ונושאים רבים אותם יש לזכור – ניתן להכין פתק קטן עם מספר נקודות להתייחסות.

חשיבות גדולה נתונה לקביעת “סדר היום” של העימות  -ולא ליפול לסדר היום המוכתב.

בתיק מפורסם – והנספחים שלו היה עימות נוסף בין י. שטענה שנאנסה לבין מי שהיה החשוד באונס. בסופו של הליך התיק הפלילי כנגדו נסגר – למרות שהסביר שאכן ביקשה פעם אחת ממנו שיחדול.

הציטוטים הנ”ל לקוחים מאתר וואלה והובאו שם כחלק מכתבה על אותו האירוע: קריאה של הציטוטים שלהם הוספה בכתבה נימה שהיא כנגד החשוד מעלה דבר אחד – הוא שלט בעימות. באתר שם הוסיפו פרשנויות למבטים ועוד – מדובר באי הבנה.

– אי הבנה של צדדים לעימות – בעימות יש חשיבות למידע שעובר -שצד אחד משקיע את עצמו במבטים וכו – הוא מאבד של השליטה באירועים שמתקיימים ממש מולו.

זה המקום להסביר – חייבים להתכונן לעימות – ולא פעם שמכינים חשוד לעימות ההכנה אורכת ימים רבים – אבל חייבים להבין, להפנים ולהתכונן לעימות.

י’: “מסאז’? בשום פנים ואופן לא. כמה פעמים אמרתי לך די?”.

י’: “אתה לא יודע כשהבחורה אומרת לך ‘לא’, אתה צריך להפסיק באותו רגע? אתה לא ראית שאני סובלת? לא ראית שכואב לי? לא ראית?”

החוקר חזן: “פ …. די”.