ampforwpעימות בחקירה פלילית ? מדובר בפעולת חקירה מהחשובות שיש !
פעולת חקירה שמכריעה תיקים פליליים, לא אחת !
מדהים כמה אנשים מתקשים לשקר מול אדם שהיה נוכח איתם באותו האירוע בזמן עבר. אדם שהוא יודעים היטב שהוא מכיר את העובדות המנחות את האירועים.
בעת העימות הגרסאות השונות מוטחות אחת באחרת – החשוד מול העד ! העד מול החשוד, בטווח החוקר – גרסה מול גרסה. צעקות, עלבונות, בכי מתערבבים בעובדות. זאת לא אמורה להיות תחרות צעקות, אבל היא כן לפעמים.
החוקר במשטרה, לא אחת, רק צריך לאסוף את הראיות שנופלות לידיו כפרי בשל !
הרחבת הידיעה בעת העימות :
לא פעם יריעת המחלוקת תשתחרר ועוד ועוד אירועים ומעשים יעלו ! הרי הכרות של שנים משחררת רסנים. השאלה שתעמוד היא מי בא מוכן – ומי מיקד ובמה את האירועים.
במצבים שכאלה יכול ויהיו חקירות בהמשך בעקבות העימות.
מיקד ? מהי האמת ?
פעמים רבות, לכול אדם, די להביט בסרט העימות והאמת ברורה – גם במקום בו אין מילים מפורשות !
המורכבות גדולה, המילים נזעקות, אולם, לא אחת די להביט בשפת הגוף.
בעיסוק האובססיבי בטפל. כמו גם הימנעות מתשובה לשאלה ברורה !
בהימנעות מתשובות ישירות, או, אפילו בסירוב להביט בצד האחר.
הכול נירשם, הכול מתויק, הכול מתועד לפרטים – האמת עולה על פני השטח במקרים רבים !
שיהיה ברור – כל עימות אמור להיות מצולם ! בכלל חקירות רבות מאוד מצולמות וצורך אמירת הדברים כמו גם שפת הגוף יש לה משקל נכבד בהבנת התמונה.
ההיגיון מאחורי הסירוב (המשטרתי) לעימות :
לפי ההיגיון הזה המשטרה צריכה לשאוף לעימות בכול תיק פלילי בו יש לה עד הסותר את דיברי החשוד ! לבטח שמדובר בעד שמקבל הטבה תמורת עדותו – ואז הוא לבטח יהיה מחויב להליך. (בעדי מדינה הדבר רשום בהסכם).
חשוב לזכור שחשוד שמסרב לעימות – הדבר מחליש מאוד את גרסתו ! (במקרים של עד הדבר מעלה תהיות רבות עד אובדן האמון בגרסה שהוא מעלה).
בפועל זה לא תמיד ההיגיון – המשטרה לא אחת – חוששת לתיק הראיות שלה !
החקירה חוששת שבעימות יש סיכוי שהקו שהיא מובילה יקרוס ! שהחשוד יוביל ויוליך את עמדתו לעליונות ! עם קריסת העדות הדבר יחייב עיון מחדש בכול ! בכול ראיה שנאספה !
שלא יהיה ספק לשוטרים יש אינטרס בחקירה ! עימות מסכן את עמלם.
עימות לא הוגן :
בנסיבות אלא המשטרה שרוצה עימות, רוצה גם שהעימות יוביל אותה להצלחה בהשגת ראיות ! המשטרה מובילה לעימות פעמים רבות שאין הגינות בסיסית בהליך – לדוגמה :
החשוד הוא מיד אחרי החקירה הראשונית, עדיין ללא יעוץ מספיק ולא הצליח לגבש את עצמו מול חשדות מפתיעים ! אז הוא מוכנס לחדר חקירות נוסף, ומתקיים העימות – מיותר לציין הצד האחר היה מוכן הרבה יותר.
ההפתעה מכשילה את הנחקר ! הוא עדיין לא גיבש את עצמו כיאות. עדיין עונה לחוקר בתוך ראשו – ולא הצליח לשנות את כיוון המחשבה מחקירה לעימות.
מתי ימנע עימות ?
מצד שני, שברור שהחשוד רהוט ומוכן היטב עם גרסה מדויקת ורבת הפתעות באופן שהעד יתקשה לעמוד בהתקפה על בסיסי עדותו – ימנע העימות לא אחת !
הסכנה לחקירה ולעדות יובילו את המשטרה שלא לחבל בחקירה ולא להיות נזקקים לחקירה נוספת או ערעור הבסיס של האישום.
דוגמה נוספת לחוסר הגינות בסיסי :
תיק מין, (ניהול משרדי) החשוד טוען שהמתלוננת מופעלת על ידי אימא שלה. אם אלימה וקשה, שיש לו סכסוך כספי איתה והיא ניסה ללכוד אותו לא אחת במלכודת של מין בעצמה.
היינו שיש למתלוננת מפעיל שמוביל אותה לשקר. מפעיל שניסה כבר את כוחו וכשל !
המשטרה מונעת את העימות מול האם, גם במקום בו העימות מול הבת הוא קרב צעקות חסר פשר בלי היכולת להגיד משפט שלם. קיים חשש רב מקריסת הגרסה של הבת – מכך שיתברר שמדובר בילדה מוכה שמובילת לשקר על ידי אימא שלה עצמה.
כיצד מתנהל העימות :
היינו, בעימות, אדם נוסף, שהוא בעל גרסה שונה מגרסתו שלו.
אותו אחר הוא גם בעל אינטרס ! הוא רוצה לקדם את גרסתו שלו ! לחלקם אינטרס ציבורי (צדק לדוגמה) ולחלקם אינטרס אישי (קידום גרסתם שלהם).
אבל גם זה וגם זה יכולים לטעות מי בשל האינטרס האישי ומי בשל כשל אישי.
לדוגמה :
"הזיהוי" הוא למרות שיש מגבלה שמונעת את אותו זיהוי (לדוגמה האיש היה בלי משקפיים).
פעולת העימות בחקירה :
כיום הפעלת עימות היא "תרגיל חקירה" בסיסי ביותר ! הוא בידיעת הנחקרים !
לא פעם על הנחקר ליזום את אותו עימות – ליזום על מנת למנוע מהמשך השקר לרבוץ על התיק הפלילי !
המשטרה במקרים רבים מתוך חשש לתיק הראיות שלה – פשוט מסרבת לבצע עימות – היא מעדיפה מציאות של גרסה מול גרסה, לבטח שיש לה ראיות מגבות והבנה שאם הגרסה של העת תקרוס, הדבר יוביל לראיה מחדש של כל הראיות ! לא פעם באופן שהתיק כולו יקרוס כולל הראיות הפורנזיות שבו שיאבדו את ההסבר להן.
הכנה לעימות :
המטרה של צד מתעמת היא להוביל לאמון בגרסה שלו או לכול הפחות לחבל בגרסה שהמדינה מובילה. (לחשוד – הרי לו די בספק סביר ).
הדבר ניגזר מאופי הראיות בתיק. כמו גם מאופיו של האדם.
חשוב לציין – חובה לעבור הכנה מדויקת לעימות, חשודים רבים חשים שדי באמת וזאת תפציע – זה לא נכון – אין מועדי ב' בעימות ! בתור עורך דין פלילי חייבים להבין את הנפשות ולראות את האדם ויש אנשים שיש צורך למקד ואחרים שצריך לפזר. הכול לפי הנסיבות והאדם.
חובה על החשוד להיות מדויק במקום בו הדבר נידרש, או לערבב את הצד האחר במקום בו זה נידרש. עורך הדין הפלילי שיושב עם החשוד משקף עבורו את הדברים שהוא אומר – ואת ההשפעה האפשרית שלהם על מערכת החוק. כך שתפקיד ההכנה לעימות הוא קריטי.
זכור – יש זכות לכול נחקר להתייעץ בעורך דין פלילי על מנת לתכנן את העימות ! אל תוותר על זכותך להתייעץ בעורך דין פלילי מטעמך לפני התחלת העימות !
פעמים רבות עורך הדין הפלילי יפעל על מנת לקדם קיומו של עימות – מתוך הבנה שאפשרי "לנצח" בעימות באופן מוחלט – מה שימנע משפט פלילי בהמשך ! המשטרה אז תעשה הרבה על מנת למנוע את אותו העימות שמתבקש !
עימות – השוני בין הגרסאות :
השוני בין הגרסאות אמור להיות בד"כ בפרט מהותי המוכר מידיעה אישית לשני הצדדים ולכול אחד שכזה אינטרס להוביל את חוקרי המשטרה לאמון בגרסתו שלו.
כאן כבר יש אחר, שלרוב רודף תוצאה גם כן, שלרוב טוען שהיה במקום/שמע מכלי ראשון/יודע. למעשה.
האחר, מנסה להביס ולהוביל את גרסתו שלו – האמת תצוץ במבחר דרכים.
– שיהיה ברור, האמת צצה לא רק במילים, לא רק במחוות הגוף – האמת צצה בד"כ שהרוחות יסערו – שהאמת של האחד משתיקה את האחר. משנה את התנהלותו !
לא פעם נחקר חכם משאיר תופינים לעימות ! להפתעת הצד האחר ! כך לא יהיה חשד ש"בטעות" חוקר המשטרה יעביר לאחר פרט זה או אחר ובכך ימנע את ההפתעה.
דוגמאות לאמת בעימות – כזאת שצצה גם ללא במילים:
היא חוסר יכולת להגיב על טענות שמתקיימת באמצע האירוע בצירוף מלמול זה או אחר.
שתיקה – היינו לאחר ההטחה האיש משתתק ובוחר ל"שמור על זכות השתיקה" – אחרי שכבר לקח חלק בהליך. מיותר לציין – באם אתה כבר חלק מהתהליך – ויתרת על זכות השתיקה !
יש כאן דוגמאות אין סוף – אבל היגיון אחד – "אותות אמת" שנעלמים !
התנגשות גרסאות בעימות ?
כך "יתנגשו" להן שתי הגרסאות – "יעומתו" – הכול ממקור ראשון ! שני הנחקרים המכירים את האירועים ממקור ראשון "בקרב תרנגולים" איש מול אחיו – החוקר יושב, לאחר מיכן גם יפה בקלטת להבחין בדקויות – אבל הוא שם, רואה ובוחן.
דוגמה להצלחה בעימות :
לאחר שמסר את גרסתו באופן מלא ונוקדני, האחר שתחילה עוד חשב לענות גמגם השתתק ושתק – כך שגרסתו שלו זכתה לאמון והתיק כנגדו נסגר. (אירוע מסוג זה הינו אירוע חקירתי הגובל בשגרתי).
דוגמה נוספת – עימותים בעבירות מין :
חלק ניכר של העימותים הוא בהקשר של עבירות מין – במיוחד שאין ראיות מחזקות/מסייעות לתלונה !
במסגרת העימות – לקוח של המשרד – אינסטלטור שנחשד בניסיון אונס של לקוחה. היה ויכוח גדול בעת העימות, הגברת חשה היטב את זעמו, וזעקה במהירות את טענותיה.
אחרי שהגב' נכנסה לכעס גדול היא הטיחה בו "אתה נשואי". האומנם זהו הנושא ? הנישואין שלו ?
כאן האיש אחז את ההזדמנות בשתי ידיים – ושאל אותה: "למה זה רלוונטי שאני נשואי אם את טוענת לאונס על ידי אדם זר" ?
מכאן הגב' כבר הסתבכה ודיברה על "העדר הגינות" בשל זה שהוא נשואי ! זהו הסיום ! שהוא פרט אחד לאחד את שקריה – דבר כבר לא היה רלוונטי יותר – התיק נסגר.
מוטיב חדר המדרגות – בעימות :
לא פעם כל אדם אחרי שהוא מסיים אירוע והולך – יוצר בתחושה שהיו לו עוד כמה מילים להוסיף. שחבל שהוא לא אמר את המילה המכרעת. אבל … עימות הבא יהיה רק אחד עד למשפט.
לכן ראוי ונכון לבוא מוכן לעימות – מאוד מוכן. במשרדי מתכוננים לעימות לעיתים ימים רבים מראש. אין דרך להתכונן יותר מידי ! על זה בונים תיקים פליליים !
פעולת העימות:
במסגרת הפעולה של העימות מפגישים "מעמתים" את החשוד באחרים בעלי גרסה שונה בנקודה מהותית, מציגים את הנקודה שבמחלוקת (בד"כ על ידי שוטר שנוכח בעימות ומשמש כזרז וממקד לטענות ).
גם הנחקר יכול לשלוט בנקודות המחלוקת ולמקד את האירוע של העימות בנקודות שהוא בוחר. לא תמיד אפשרי להתמודד עם זעקות, אבל צריך למקד את הנושא – ולדרוש תשובה. לעמוד על התשובה – ואז להמשיך.
למעשה קביעת השאלה שבמחלוקת – בדיוק כמו בפוליגרף – היא אחת האומנויות האמיתיות של העימות !
נחקר חכם יצור מצב במסגרתו הוא יובל את האחר לנקודות החשובות לו וימנע מלהיכנס לשאלות שהן אין הוא מעוניין כלל לתת באותו השלב את התשובה.
החשיבות, יכול ותהה, היא השליטה בסדר הנושאים !
יש מקרים בהם התשובה נמצאת במקום חיצוני – וביצור המתלונן על גרסה שברור שאפשרי להוכיח בהמשך שקר חשוב הרבה יותר מאשר מתן התשובה עבורו.
לדוגמה – עימות – תשובה ממקום חיצוני :
המתלוננת ממקמת את האירוע במקום בו יש צילום – אין סיבה להתמודד עם המקום – או לספר לה שיש שם צילום ! אפשרי בהחלט לתת את הנקודה הנ"ל למתלוננת – ולהחליט מתי לחשוף נקודה זו או אחרת.
דוגמה נוספת – צילום חלקים מהאירוע :
ההכנה לעימות:
כידוע העימות אינו רק מילים – אלא גם יש סוג של אנרגיה והצילום לא פעם ממחיש את המציאות המלאה.
האחר מספר על פרט שתומך בחשוד – הוא שבא ברצון להתנגח – מנסה להוביל את הדברים כך שיתברר שהאחר משקר ! צריך וחובה להקשיב ולדעת מהן המטרות !
הכנה לעימות – יהיה בסדר !
ניווט העימות:
בד"כ השוטר, לפי הדינמיקה בחדר, ינווט את האירועים, כך יחליט על רמת המעורבות שלו בשיחה – או אפילו, יצא מהחדר על מנת לבחון את הדינמיקה שמתפתחת שלא בנוכחותו. על הנחקר להכין עצמו ולהבין מראש את התסריטים האפשריים של הדינמיקה ולהיות מוכן לכול התפתחות בתחום.
מיותר לציין – הכול (אמור להיות) מוסרט ומצולם.
המטרה יכולה להיות לשלוט בדינמיקה, או לא לשלוט בדינמיקה – אבל להוביל לתוצאה שהאמת תהה ברורה למי שיעיין בסרט העימות.
עימות "טוב" :
"עימות טוב" ( מבחינת צוות החקירה במשטרה ) – הוא אירוע שהדינמיקה בו יוצרת את הראיות עבור המשטרה בינהן ראיות "חדשות" או אישרור לראיות "מוכמנות" – מ"עימות טוב" אמורים החוקרים שיושבים בחדר, כמו גם אלו בחדר הבקרה, או אולי אלו שיצפו בהמשך בקלטת לאסוף את הראיות – שממש יגיעו לרגליהם.
כך יוכלו להכריע בקלות החוקרים במשטרה להבין של מי הגרסה הנכונה ומה מדויק ומה אינו מדויק.
האם יתכן עימות של הסכמה ?
התשובה היא שלא תמיד לחוקר יש את היכולת לדעת (אין לו) מה יסביר הנחקר בשלב בו הוא יהיה נאשם ועורך דין פלילי ינסה, לא פעם, גם לבטל את הודעתו במשטרה בין בטענת זוטא או בטענה אחרת של משקל ועוד – לאור זאת אפשר גם ליצור הפגשה בין שני חשודים שמאשרים אחד את דברי האחר.
מה מלבד המילים חשוב בזמן עימות :
שאלת המפתח בכול עימות היא אחת – מי מוביל את העימות ?
הכוונה ל"הובלה" מעבר למילים, אלא להובלה של אמת, הובלה בראיות ואישרור של טענות. לעיתים הדרך לשלוט בעימות היא שימוש בטכניקה, נחקר חכם שולט בטכניקה ומוביל את העימות למחוזות בהן הוא "שולט".
מהלך העימות:
העימות באדם אחר שמטיח, לא פעם, שקרים היא פעולה שאינה טיבעית למרבית האנשים.
עוד לציין – לאנשים שונים חוויה שונה, מאותו האירוע, כך שיתכן ששניהם לא ישקרו ועדיין כל אדם יתאר אירוע שונה.
לאור המיוחדות של העימות יש להתכונן לעימות – והכנה לעימות דורשת זמן הכנה ניכר להפנמת דרך החשיבה של העימות.
צילום ותיעוד העימות:
העימות מצולם (חייב להיות אבל יש פעמים שלא מבוצע בפועל) על מנת לדעת לא רק את המילים אלא גם להבחין באמת ובשקר שיוצאים החוצה במהלך הדברים בשפת הגוף והדינמיקה שנוצרת.
זכות השתיקה – עימות:
אדם ששומר על זכות השתיקה אמור להמשיך לשמור על זכות השתיקה – למרות שמדובר באירוע שהופך למגוחך – יש צורך בנסיבות אלו להסביר את השימוש בזכות.
למעשה הסיטואציה מסבירה עד כמה הזכות אינה קיימת – הרי העימות יתקיים – וקשה להבין כיצד שימוש בזכות יכול לפגוע במשתמש באותה הזכות – שתיקה בעימות – פוגעת קשות באמינות של המתעמת. (במרבית המקרים).
"לי זה ברור שאתה משקר ולמה, חבל, אבל העו"ד הפלילי שלי אמר לי לשמור על זכות השתיקה, אם הייתי עונה כל הטענות שלך היו מגוחכות, אבל אני חייב לשתוק".
מתי עורכים עימות:
המיקום ה"נכון", במהלך החקירה הפלילית, של העימות הוא בד"כ לאחר קבלת גרסת החשוד – אז הוא מעומת אל מול גרסה אחרת של המתלונן, שעה שהוא "כבול" לגרסתו בפ]ני החוקר – עד או אחר. אבל זהו לא המצב היחידי לעימות.
יתכן עימות (אפילו טלפוני) בשלבי החקירה הראשוניים (נהוג לכנות אירוע זה "הפגשה") אז לדוגמה תקשרת "נאנסת" לאנס ותשאל אותו שאלות שהתשובה להן תוביל לעיבוי המערך הראיתי של המשטרה בחקירה הפלילית – הכול עוד לפני שאותו אדם מודע לקיומה של חקירה בכלל.
עימות כהפתעה ?
עימות – הפחד משתלט:
משום מה יש נחקרים רבים, גם דוברי אמת, שלשמע המילה "עימות" הפחד נופל עליהם לפעמים לפניו ולעיתים אף בשלבים אלו ואחרים של התהליך.
יוזמת הנחקר – לביצוע עימות :
במיוחד במקום בו יש גרסה מול גרסה – יש רצון של החשוד ליצור את הראיה הנוספת שתוביל את התיק כנגדו לסגירה.
אחת הבעיות של "עימות" על הדוכן היא שהנחקר מקבל את החקירות הקודמות שלו – לפני העדות – מצד שני בעימות במשטרה אין את הפרווילגיה הנ"ל לנחקר !
סירוב לקחת חלק בעימות:
סרוב לקחת חלק בעימות, יכול ויחשב לחלק מזכות השתיקה, אבל לציין ….. .אין שתיקה סלקטיבית, היינו באם מסרת גרסה ואתה מסרב להתעמת עליה – משקלה הסגולי של הגרסה לצורכי אמון נמוך ביותר.
ראוי לדעת בתיק פלילי הסירוב לקחת חלק בעימות יכול ויחזק את הגרסה שכנגד. השאלה תמיד היא מה הסיבה לסרוב – וכאן חייבים להסביר את הנושא ולהיות מסוגלים להישיר עיניים ולהסביר את הנושא גם בהמשך – בבית המשפט.
המטרה בעימות:
בעימות המטרה היא ליצור סיטואציה במסגרתה הנחקר או הנחקרים יאלץ להתמודד עם אדם, בד"כ המוכר לו, ושם הוא יאלץ למסור את גרסתו בעימות מול אותו אדם.
בד"כ האחר מכיר את האירועים – אבל יכל להיות מצב שהאחר יצור עומס רגשי בלבד.
העימות הקלאסי:
עימות קלאסי:
עימות בהפתעה:
נוכחות שוטר – בעימות :
דרך התיעוד – בעימות :
השלית הכתיבה – בעימות :
זכות השתיקה – בעימות :
מיותר לציין שבאם אדם בוחר בזכות השתיקה – אז אין לו כל טעם לקחת חלק בעימות.
העימות הקלסי:
הכנות לעימות:
לעיתים שיש פרטים רבים ונושאים רבים אותם יש לזכור – ניתן להכין פתק קטן עם מספר נקודות להתייחסות.
דוגמה לעומס רגשי – בעימות :
עימות (הפגשה) מהחדשות:
עימות לדוגמה :
בתיק מפורסם – והנספחים שלו היה עימות נוסף בין י. שטענה שנאנסה לבין מי שהיה החשוד באונס. בסופו של הליך התיק הפלילי כנגדו נסגר – למרות שהסביר שאכן ביקשה פעם אחת ממנו שיחדול.
הוא לקח את העימות –
זה המקום להסביר – חייבים להתכונן לעימות – ולא פעם שמכינים חשוד לעימות ההכנה אורכת ימים רבים – אבל חייבים להבין, להפנים ולהתכונן לעימות.
העימות כפי שהגיע אלי – ללא שמות :
י': "ממש".
ניתוח עד כאן – של העימות :
האם אפשרי ללמד אדם להתנהל כך ? לא בקלות – אבל ברור שהשליטה אצלו !
המשך העימות :
י': "מסאז'? בשום פנים ואופן לא. כמה פעמים אמרתי לך די?".
ניתוח העימות ::
ניתוח העימות – הוא הליח להוביל אותה לדון בפריפריות הזויות ! לא בעיקר !
י': "אתה לא יודע כשהבחורה אומרת לך 'לא', אתה צריך להפסיק באותו רגע? אתה לא ראית שאני סובלת? לא ראית שכואב לי? לא ראית?"
ניתוח העימות :
החוקר חזן: "פ …. די".