ערעורים בעבירות מין

 ערעורים בעבירות מין

ערעורים בעבירות מין
ערעורים בעבירות מין
ערעור פלילי, בין אם על הרשעה ובין אם על עונש, הוא פעולה קשה – מדויק יותר הערעור הפלילי הוא פעולה שקשה להצליח בה.
לבטח שאין עבודה של בניה מראש לפי העניין.
ערעור פלילי חכם, על הכרעת דין, נבנה כבר בשלב התיק העיקרי, לכול המאוחר, תהה שם גרסה עובדתית חליפית אפשרית לאירועים. (שהספק נוגע לטיב המעשים).
ערעור פלילי אפשרי על עונש, לא אחת, יתחיל להיבנות עוד בשלבי החקירה הפלילית – בהבניה של שיקום לאורך התיק ועוד ועוד.
חשוב לציין, נחקר חכם נוקט בתרגילי חקירה שיקדמו אותו, כמו יצירת נושאים שברור שלא יחקרו, הסבר חליפי לאירועים ועוד ועוד.
 חשוב לדעת, במהלך ניהול התיק הפלילי נבנות טענות מסוגים שונים (לדוגמה טענות משפטיות). טענות משפטיות שלא תמיד יזכו לתגובה! חשוב לבנות הסבר שם הכוונה היא מעט שונה מהכוונה המיוחסת על ידי הצד האחר. (במרבית התיקים המעשים המיוחסים הם מוסכמים והגדון נע על שאלת הכוונה, המודעות, ההסכמה וכו).

 טעונת אלא יבואו אל תוך התיק הפלילי, חלקן יעלו בסיכומים ויכול וימשיכו לערעור על מנת לבצע עוד שינוי קטן או אפילו שינוי גדול בערעור הפלילי עצמו.

ערעורים בעבירות מין

 חובה לומר את הבסיס: 
לכל נאשם ברגע אחר, מומלץ לא להחליט על הגשת ערעור לפני שהולכים לבית לנוח ולקרוא את הכרעת הדין וגזר הדין. הדבר חשוב במיוחד בתיקים של עבירות מין.

הדברים נאמרים במיוחד שהאדם משוחרר, ואז יעבר עוד זמן ניכר עד להחלטה בערעור, לא אחת מדובר בזמן חיים מבוזבז. חשוב לחשוב על כך מראש.

עוד עצה היא לאפשר לעוד זוג עיניים לנסות לרואת דברים בתיק שלא הבחינו בהם בפעם הקודמת. לא אחת זוג עיניים "חדש" מגלה צפונות בתיק פלילי ישן.

לאורך השנים שימשתי כאותו זוג עיניים לא אחת, ויחד עם הלקוח או אפילו עורך הדין הפלילי, מצאנו דרכים אחרות לתוך המציאות הפלילית. מציאות שהקלה באופן ניכר בהמשך על התוצאות.


אחוז הזיכויים בערעור בעבירות מין

במציאות שם אחוז הזיכויים בערעור הנו זניח – בעבירות מין, קשה לבית המשפט שלא ראה את המתלוננת (בד"כ) להתערב. הדברים נאמרים למרות שבית המשפט כן מתערב ויש שופטים שנוטים יותר להתערב מול מציאות ברורה שתוצג בפניהם כמציאות חליפית לראיית האירועים.
ערעור פלילי אינו פעולה "קלה" הרי הטענות נפרסות בסיכומים ובטיעון לעונש – והכרעת הערעור משתדלת שלא להתערב בממצאי עובדה, למעט מקרים חריגים! אבל חשוב לציין, חובה להילחם על אותם המקרים החריגים.
באם יש ערעורים "קשים" במיוחד, שם קשה לסתור את האמון של בית המשפט בעד זה או אחר ולבטח במתלוננת בעבירת מין – אלו הם הערעורים בתיקים שנושאם עבירות מין.
מדובר במציאות קשה ביותר – הרי לבית המשפט של הערעור אין את ההתרשמות הישירה מהקורבן! (לא תמיד יש צורך באותה התרשמות ישירה).

רק הקושי הזה חייב להוביל כל חשוד בעבירת מין, אפילו בפוטנציה קלושה להיות נאשם בעבירת מין – לעשות הכול על מנת להצליח בהזדמנות הראשונה לבטל את החשדות כנגדו.

או לכול היותר בערכאה הראשונה – לא לחכות לערעור הפלילי. העבודה המרכזית היא בתיק העיקרי – מדובר בעבודת צוות של עורך הדין הפלילי והחשוד כמו גם במערכת התומכת בו!


אופן בחינת העדות בבית המשפט

אני מביא ציטוט מתוך פסק דין שימחיש שלמעשה אין בדיקה מחמירה מצד המתלוננת של העדות – ולבטח שלא חיפוש אחרי כל סתירה וכול בעיה בעדות.

ע"פ 1987/17 "….. הגישה הראיתית הנהוגה בעבירות מין, ובעבירות מין במשפחה בפרט, היא
שאין לדקדק בפרטי העדות, וניתן להסתפק בגרעין האמת המצוי בה, ולעיתים אף בגרעין
הקשה בלבד.

זאת, גם כאשר העדות לוקה בבלבול, באי-דיוק, ובחוסר בהירות (על
"המובלעת הראייתית" הייחודית לעבירות מין בכלל ולעבירות מין במשפחה בפרט ראו
פסק דיני בע"פ 09/5582 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקאות 82-90 והאסמכתאות שם
(2010.10.20) (להלן: ע"פ 09/5582


האמון בבית המשפט הראשון

פלוני 7474/19:

"הכרעת הדין

21.       רבות מן הטענות שמעלה המערער ביחס להכרעת הדין עניינן בממצאי עובדה ובקביעות מהימנות של בית המשפט קמא. כידוע, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים. הרציונל העומד ביסודה של הלכה זו נוגע ליתרונה המובנה של הערכאה הדיונית, אשר מתרשמת באופן ישיר ובלתי אמצעי מן העדויות (לעניין הלכה זו והרציונל שבבסיסה, ראו, למשל: ע"פ 9302/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 36 לחוות דעתי (19.6.2019) (להלן: "ע"פ 9302/17"); ע"פ 989/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (19.12.2019); ע"פ 8560/18 זבורוף נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (23.4.2020) (להלן: "עניין זבורוף"). לעניין החריגים להלכה זו, ראו: ע"פ 1275/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (1.9.2009)ע"פ 5500/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 49 (3.8.2011); עניין זבורוף, פסקה 21)".


זיהום בחקירות:

חשוב לדעת "בתיק רגיל" חשיפה של מתלונן אחד למתלונן אחר יוצרת זיהום חקירתי ! גם בתיקי מין זאת התמונה – למעט מקרים של קשר מיוחד בין המתלוננות.

ע"פ 7474/19

"…..ראשית, לא מצאתי ממש בטענת המערער בדבר זיהום עדויותיהן של המתלוננות. בית משפט זה כבר עמד על כך כי בנסיבות כגון דא, בהן מספר נפשות מאותה משפחה חוו עבירות מין, אך טבעי הוא שייווצר שיח בין המתלוננות, מתוך רצון לחלוק בקשיים עימם נאלצו להתמודד ולמצוא נחמה אחת אצל רעותה, ואין בשיח מעין זה כדי לזהם את עדויותיהן אשר נמצאו מהימנות על ידי בית המשפט קמא (ראו והשוו: ע"פ 6352/10 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 14 (15.10.2012); ע"פ 6691/17, פסקה 47)".


עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבירות מין

אחת הבעיות הקשות ביותר של מורשעים היא שלא אחת בית המשפט קובע שהם יכנסו לתחילת ריצוי העונש עוד בטרם הערעור בעיניינם נדון.

הדבר מבוסס על פסק דין מהותי ביותר :

מתוך ע"פ 3352/19 "….הקפדה על הכלל בדבר ביצועו המידי של העונש חשובה עד מאוד מקום שמדובר בעונש מאסר שהושת בגין עבירות מין – מאסר שאחת ממטרותיו היא הרתעת עבריינים בכוח מלבצע עבירות דומות (כמוסבר בהחלטתי בע"פ 8560/18 זבורוף נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (26.12.2018) (להלן: עניין זבורוף)).

ראוי לציין – במקרים בהם הערעור מבוסס, או הוא על עונש מאסר קצר וכו – יש נטיה גם בעבירות מין לתת עיכוב ביצוע.


הכללים לעיכוב ביצוע

ע"פ פלוני 4707/20  מהם הכללים לעיכוב ביצוע?

"לצד זאת, יש להביא שיקולים נוספים בחשבון בבוא בית המשפט להידרש לבקשה לעיכוב ביצוע, ובהם סיכויי הערעור; משך תקופה המאסר שנגזרה; חומרת העבירה ונסיבותיה; עברו הפלילי של מבקש הבקשה; אם היה המערער משוחרר בערובה ולא הפר את התנאים המגבילים; נסיבותיו האישיות; ואם מדובר בערעור נגד הכרעת דין או רק נגד גזר דין (עניין שוורץ; ע"פ 5287/15 חיר נ' מדינת ישראל,(10.8.2015); ע"פ 6179/12 טובול נ' מדינת ישראל (27.9.2012); ע"פ 9956/16 מויאל נ' מדינת ישראל (23.12.2016); בש"פ 9113/15 גביש נ' מדינת ישראל (12.1.2016); ע"פ 4506/15 בר נ' מדינת ישראל (17.9.2015)).


עיכוב ביצוע בערעור על העונש בלבד

"כאשר הערעור נסב על חומרת העונש […] הפרכת חזקת החפות – היא חלוטה. […] בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון. כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש" (ראו הלכת שוורץ, בעמוד 282; ההדגשה הוספה – א.ש.(.

https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=4&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=0


הערה על חקירת עבירות מין 

גישה זאת של מערכת המשפט מחייבת כל נחקר בעבירת מין להילחם במלוא עוזו בחשדות – מהשלב הראשוני !

כל שביב של תחושה שהוא אינו פועל די הצורך – יכול לחרוץ את גורלו.

פמעים רבות, לאחר זמן אין מה לתקן.

נחקר מבולבל שמשנה גרסאות – יתקשה מאוד להוכיח ולו דבר  -בנסיבות אלא חשוב להתייעץ בעורך דין פלילי רבות לפני החקירה הראשונה ! כמו גם בהמשך החקירות.


ערעורים בעבירות מין – פליליים יש שני סוגים

א. ערעורים כנגד ההרשעה.
ב. ערעורים כנגד העונש. (כמובן אפשרי ערעורים משולבים).
בערעורים כנגד העונש אין שוני מהותי מערעורים אחרים (מלבד היבט מניעתי מסוים) – ופרק זה דן בערעורים כנגד ההרשעה הפלילית בעבירת מין:
מיותר לציין שחלק גדול מהערעורים הם הן על ההרשעה והן על העונש!
___________________________________________________________________________________

ערעור פלילי

ערעורים  פליליים זה קשה – בערעורים על הרשעה פלילית – צריך למצוא כשל שזועק, או טעות משפטית חמורה – כל אלו צריכים להוביל לפגיעה מהותית בהליך הפלילי כולו. בערעורים על הכרעת דין בעבירות מין – הדבר קשה שבעתיים!

– המילים "טעה בית המשפט" שמסבירות את הכשל – הן מילים שלא תמיד קל להוכיח – הרי בתי המשפט הם מקצועיים ובהם שופטים שיודעים את מלכתם. הם הרי ראו את המתלוננת בעינהם שלהם – מה שאין להרכאת הערעור את היכולת לעשות !


 משמעות הטעות בהכרעת הדין?

עצם מציאת הטעות בתיק הפלילי לא תשנה לבטח את התוצאה – על הטעות להיות שורשית ויסודית ! כזאת שתמשך לתוך התיק כולו ותחייב סוג של שינוי – בין בשמיעה של עד זה או אחר – ובין בדרך של זיכוי!
ערעורים  פליליים  בתחום עבירות המין  זה מאוד קשה. בשל העובדה שאותו בית המשפט ראה את המתלוננת !
משום מה יש תחושה שזיכוי הוא פגיעה במתלוננת עצמה – ואין זה כך!

– הרי יתכן מצב שהמתלוננת מספרת על אירוע מתוך החוויה שלה  – ושם זה מוצג כאירוע של עבירה פלילית – והנאשם מספר על האירוע כאירוע מתוך החוויה שלו – וזה לא אירוע פלילי !!! מיותר לציין שבמצב שכזה אסור שהאירוע יוביל להרשעה.


 זיכוי מפורסם

2016 זיכויו של מר ניסים חדד היה אירוע מהותי – אירוע שמלמד הרבה יותר מאשר על הזיכוי בעליון – על קלות ההרשעה בבית המשפט המחוזי ! ראוי לציין שם – מדובר באירוע שלא לבטח היה נפגע של עבירת מין (תינוק קטין).
האומנם האירוע יכול היה להתקיים במקום בו אין אפילו את הזמן לבצע את המעשה ? או יכול היה להתקיים במקום בו יש גישה חופשית לאנשים ? האומנם האירוע יכול היה להתקיים ?
כאן יש אדם עתיר הון – עם עורך הדין הפלילי הטוב בישראל – וגם זה היה בחוד השערה ! כאן כספים עצומים הוכנסו על מנת להוביל למציאות שנוצרה ! הזיכוי כאן מלמד הרבה יותר על הקלות בעלילה – הרבה יותר מכול דבר אחר.
http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2016-df0489cea80b1510/Article-e0b84ea94c0b151006.htm

לדוגמה – ערעורים בעבירת מין – פרשת חיים רמון

כולם מכירים את פרשת מר חיים רמון – פרשה שהוציאה מהציבוריות אל מר רמון.
בוא נבחן את העובדות:
א. מתנהלת שיחה עם קצינה משוחררת.
ב. צילום קרוב (רצון שלה) של הזוג.
ג. חיבוק קרוב (רצון שלה).
ד. נשיקה – כפי הנראה הטענה שברצון שלו ללא קבלה של הסכמתה !
ה. השאלה מתי מסרה את המספר הנייד שלה וניסתה לקבוע טיול משותף ??? (לדבריו אחרי לדבריה לפני).
האם לא יתכן מצב שהאיש "טעה" – היינו האירוע גלש לתחום שמעבר לרצון שלה בשל מעשים שהיא עשתה והיא לקחה בהם חלק.
זה המקום לציין – טעות במצב הדברים היא הגנה פלילית !
כך יתכן מצב דברים של אירועים שם למרות שהמתלוננת אמינה לחלוטין (במקרה רמון הוא הורשע) ועדיין האדם יצא זכאי שכן הוא ראה מציאות שונה מהמציאות אותה המתלוננת חייה!
___________________________________________________________________________________

 בערעור בעבירות מין  – יש בעיה

בית המשפט של הערעור מעדיף שלא להיכנס אל תוך הזירה של "האמון במתלוננת" – היינו באם בית המשפט הראשון שראה את המתלוננת בחר להאמין לה – הרי יש קביעת אמון – וקשה ביותר לחדור מתחת לאותה קביעת אמון.
אפשרי אבל לא פשוט.
כיום שלא פעם החקירות מוקלטות – אין כל בעיה לבחון את האמון שוב בערעור – אבל ההלכה של בית המשפט העליון אינה מעוניינת שנושא האמון יפתח בשנית (למעט מקרים חריגים מאוד).
___________________________________________________________________________________

אם הרושם הראשוני היה שמדובר בערעור סרק – אין זה המצב

גם לא שהטענה בערעור היא טענה לזיכוי מלא ולשקרים של המתלוננת.
אולי, ככה לא ראוי להתחיל פרק על ערעורים בעבירות מין  – אבל זאת המציאות שלעתים היא מעבר לכול מה שניתן להאמין.
כל חוסר דיוק מקבל משמעות שונה שמדובר במתלוננת בעבירות מין – לבטח לאחר הקביעה העובדתית של השופט הראשון  -לכן חובה לעשות הכול החל משלב החקירה הפלילית במשטרה על מנת ליצור מציאות של זיכוי – ליצור את הפגמים בעדות מההתחלה !
הרי איש אינו מצפה מהמתלוננת לדייק – ומצד שני מצפים גם מצפים לכך מהנאשם – ומה לעשות בתחום המיני יש שני צדדים שמסיבות השמורות איתם ועם סולם הערכים שלהם – משקרים לא פעם.
________________________________________________________________________

מתוך ערעורים בעבירות מין – ערעור הנשיא לשעבר מר משה קצב

בית המשפט רואה את האפשרות שהמתלוננות לא תדייק  "אי אפשר לצפות ממתלוננות באירוע כזה לרשום כל פרט"
השופטת עדנה ארבל הוסיפה: "…… היא הדחיקה את זה, לא רצתה להתלונן. זו התזה". 
עכשיו עולה השאלה – מה על הנאשם שלא רצה לספר את הדברים ?
האם היה רומן "אסור" ? מה עליו ?
למה מניחים שרק למתלוננת יש קשיים אובייקטיביים בעת מתן עדותה.
כאן חייבים להבין  -מהנאשם מצפים להרבה יותר – כאילו הכול יושב על גבו הצר וללא ספק הוא מעוניין למסור את האמת מההתחלה – מה לעשות שהאמת שונה – נאשמים, כמו מתלוננות, לא תמיד רוצים שייחשף שניהלו רומן "אסור" !
בנקודה זאת ראוי לבחון את קו ההגנה במשפט קצב – בערעור עורכי הדין פעלה בניגוד לטענות הנאשם – מציאות אפשרית אך קשה ביותר !
________________________________________________________________________

ערעורים בעבירות מין – פסק דין מנוגד למה שתואר

משפטים הוא מקצוע של מלחמה לטובת הלקוח  -פסק דין נימר  (לא ייצוג המשרד) ממחיש זאת.
שם המתלוננת התלוננה מספר חודשים אחרי.
הגב' שם הייתה במוסד וטענה שהנהג פגע בה מינית.
שם נבחנה התמיכה בתלונה – התברר שמדובר ב"תמיכה פנימית".
ע"פ נימר – בית המשפט העליון קבע – (שלמרות שיש תמיכה בתלונה לעבירת האונס ( הורשע במחוזי בניסיון אונס) – מדובר ב"תמיכה פנימית" (מצבה הנפשי שלה מתלוננת).

לתלונה – בנסיבות שם אין די בכך ( קיימים שם תכנים מיניים בעיתיים אצלה מתלוננת שסבלה מבעיה בתחום הנפש לאור אירועים מיניים בילדותה), וכי יש צורך, לצורך הרשעה, גם בתמיכה "חיצונית" כמו סימני זרע ותלונה תכופה.


ערעורים על העונש

קשה ביותר היא המלאכה של ערעורים על העונש בעבירות מין – פסק הדין כאן שם מספר דגשים שראוי שיהיו בפנינו.

ע"פ 8802/18 : הדגשים לא במקור  -ככלל ראוי לקרוא מסקי דין במקור:

"קשה היא מלאכת גזירת הדין באופן כללי, וביתר שאת בעבירות מין.

מצד אחד, פגיעתן של עבירות אלה דבקה אף בנפשו של נפגע. הן נוגדות באופן מובהק את הנורמות של החברה. מצד שני, עקרון ההלימה של עונש עומד בראש מגדל התכליות שקבע המחוקק במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

אף אם ככלל נכון להחמיר בעבירות אלה, עבירה עבירה לפי נסיבותיה.

לכן, בבואו של בית המשפט לגזור עונש בגין עבירות אלה, נדמה כי עליו לתת דעתו גם על קריטריונים אובייקטיביים.

לא כל עבירות המין עומדות בשורה אחת.

העונש חייב לשקף את העובדה שכמעט בכל המקרים ישנן עבירות חמורות יותר וחמורות פחות. שורת הדין דורשת הנמקה.

בענייננו יש לזכור את גילם של נפגעי העבירה, תדירות המקרים ואורך התקופה שבה בוצעו המעשים. בנינו ובנותינו הקטינים זקוקים להגנת החברה, לבל יהפוך גופם הפקר. זאת במיוחד כאשר מדובר בקטינים רכים בשנים, כפי שכאן".

משמעות כמות הנפגעים :

"….כל נפגע עבירה הוא בגדר עולם שלם בפני עצמו.

העונש חייב לשקף את מספר הנפגעים, לאו דווקא כ"מכפיל אריתמטי", אלא כהכרה בכך שלכל נפגע עבירה סיפור משלו, וכל אחד מהם נפגע בכבודו ובחירותו, בנפשו ובגופו. בענייננו, תסקירי נפגעי העבירה משקפים זאת היטב.

אמנם יש נימוקים לקולא, כגון התסקיר שמלמד על תחילת דרך ורצון לקבל טיפול והשתתפות בקבוצות שונות; ברם, אין בכל אלה כדי לגבור על חומרת המעשים המתוארים לעיל.


ערעורים על העונש – שהעונש חורג!

בית המשפט של הערעור הפלילי לא נוטה להתערב בענישה  לבטח בעבירות מין – אלא  שיש נסיבות חריגות, אבל מה עושים שהענישה חמורה הרבה יותר מהמקובל ?

ע"פ 6823/18 רומן לווין מדובר בפסק דין בעבירות מין חמורות מאוד והתערבות !!! : בהקשר זה ראוי להדגיש את האינטרס הציבורי בהקפדה על עיקרון אחידות הענישה, המהווה עיקרון יסוד במשפט הפלילי, ומורה כי בנסיבות דומות מבחינת אופי העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען, יש להחיל – כל כמה שניתן – ענישה אחידה, שוויונית ועקיבה. זאת, על-מנת למנוע שרירות בענישה ולהבטיח שוויון בפני החוק (ראו למשל: ע"פ 419/81 פייביש נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 701, 708-707 (1981); ע"פ 4450/11 עספור נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (8.2.2012); ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (18.7.2013); ע"פ 2580/14 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (23.9.2014)).


בנושא תיק פלילי זה ראוי לדעת

המתלוננת משם, הגישה תלונה נוספת, הפעם כנגד לקוח של המשרד, שם היא תיקנה שני ליקויים שהיו לה בתלונה הקודמת:
א. התלונה הייתה מידי.
ב. על בגדיה היו סימני זרע.
היינו תמיכה חיצונית מהירה ומידית.
ממה הגב' ענתה על הטענות של בית המשפט העליון.
לאור המורכבות הגיעו של הצדדים להסדר טיעון.

________________________________________________________________________

תיק 1987/17  – משנת 2019 – גישה לבחינת עבירות מין בערעור

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\870\019\e15&fileName=17019870.E15&type=4

הדגשות לא במקור !

"…. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה לא יתערב בממצאי מהימנות של הערכאה
הדיונית אלא במקרים חריגים. לגבי משקלו של כלל אי-ההתערבות בעבירות מין, ניתן
להצביע על שלוש גישות בבית משפט זה.

על פי הגישה "הותיקה" והמושרשת מזה שנים רבות, כוחו של כלל אי
ההתערבות חזק במיוחד בעבירות מין, ועוד יותר בעבירות מין במשפחה, והדבר נאמר
בעשרות פסקי דין (מובאים בפסק הדין – מ.א).

"…. הטעם לכך הוא שההתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים שהופיעו בפניו מקבלת משנה
חשיבות מקום בו המעשים נעשו בחדרי חדרים וידועים רק לפוגע ולקורבן, כך שההכרעה
תלויה במידה רבה בהכרעה בין גרסאותיהם.

טעם נוסף נובע מההכרה בכך שעדויות העוסקות בעניין כה טעון עלולות להיות נרגשות ומבולבלות, כך שישנה חשיבות רבה
במיוחד להיבטים כמו "הטון, אופן הדיבור, שפת הגוף וכל אותם גורמים שאינם שייכים
ישירות לעולם התוכן" (יש פסקי דין לרוב – מ.א).

"…. ואכן, כל שופט שדן בעבירות מין, מכיר את המעמד הקשה והרגיש בו נפגעת עבירת המין מגוללת את סיפורה מעל דוכן
העדים, ואת הסיטואציות בהן "אותות האמת", במובן הצר של המילה, פורצים מאליהם
ומדברים בעד עצמם. לגישה זו, ההתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדות
היא בעלת משקל כה רב, שגם הצפייה בקלטות חקירת נפגעת עבירת מין לא מבטלת את
עדיפות הערכאה הדיונית  (יש פסקי דין  מ.א).

הגישה ההפוכה:

מול גישה זו, אנו מוצאים את הגישה ההפוכה לכאורה, ולפיה דווקא בעבירות
מין על ערכאת הערעור לבחון בקפדנות יתרה את מסקנותיה של הערכאה הדיונית (ע"פ
10/3250 מדינת ישראל נ' פלוני, בפסקאות 9-8 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א'
גרוניס (2012.1.12 ;(ע"פ 11/8279 מור נ' מדינת ישראל (2013.7.1 ;(עניין ניימן בפסק
דינו של השופט י' דנציגר).

גישת הביניים:

"…הגישה השלישית, שהיא הגישה המועדפת לטעמי, היא גישת ביניים ולפיה אין
סתירה בין כלל אי-ההתערבות בעבירות מין לבין בחינה קפדנית של המסקנות אליה
הגיעה הערכאה הדיונית (ע"פ 11/5484 פלוני נ' מדינת ישראל (2012.4.19 ,(ע"פ
11/7653 ידען נ' מדינת ישראל, בפסקה 22) 2012.7.26 ;(ע"פ 10/5676 שונים נ' מדינת


ערעורים בעבירות מין – כיצד מרשיעים בעבירת מין

בתיקי עבירות מין קיימים תיקים רבים שכול מה שיש מולנו הוא האמרה של המתלוננת – היינו ללא כל תמיכה ראייתית שהיא. האם באמת יש אדם שיכול לפענח את צפונות הלב ?
האם מדובר ב"שחקנית" מחוננת או נפגעת אמת ?
תמיד קשה לדעת !
ברור ששעה שאדם מורשע בעבירת מין בית המשפט נוטה להאמין למתלוננת !

"לאמונה" הזאת לא תמיד יש צידוק בחומר הראייתי. עורכי הדין נוטים לטעון שקודם נקבעת ההרשעה ואז מובאות הראיות להצדקתה.


לדוגמה – עבירת מין בקיצור התיק הפלילי
תלונה על אירוע מין שנים אחרי התלונה.
אין כל תמיכה בתלונה.
האם מדובר בתלונת אמת ?
קשה לדעת – אבל באופן מובנה יש ספק – מסתבר שבתיקים שמגיעים לבית המשפט אחוז ההרשעות הוא כזה שלא פעם לא רואים שכול ספק הוא לטובת ההגנה!
________________________________________________________________________

 ערעורים בעבירות מין – עדות המתלוננת – בעבירות מין

תיאור אירוע – עד כמה קשה להתמודד על המציאות:
המתלוננת עומדת על הדוכן ופוצחת בבכי מר בעת מתן התלונה  – מרגע זה – מבחינת הנאשם השמיים נופלים.
למה היא בוכה ? בשל הזיכרון על האמת ? או אולי בשל השקר שנחשף ?
בכול מקרה מרגע שבית המשפט יחליט להאמין למתלוננת – ומכאן שלא להאמין לנאשם – קשה ביותר לשנות את דעתה של הרכאת הערעור  -הרי זאת תגיש בצדק שהיא לא ראתה את המתלוננת ולא נחשפה לאוטות האמת הרשים שראה בית המשפט הראשון.
במציאות שכזאת חייבים לאפשר נקודות "טכניות" רבות לצורכי הערעור.

היינו כבר בשלבים הראשונים של התיק יש ליצור מציאות של עימות המתלוננת מול נקודות מזכות.


דוגמאות – ערעורים בעבירות מין
התלונה כנגד ניצב בר לב שסיימה קרירה מבטיחה של ניצב שטרם רבות למדינה.
ראינו גב' מכובדת ביותר שהתלוננה  -שהיא נחשפת מתחת לכול מצלמת תקשורת.
הנטייה של עורכי דין פליליים הייתה לחשוב שהתיק יגיע לבית המשפט – לכול הפחות.
התיק נסגר בסופו של דבר בסוג של התנצלות רפה.
האם היה אירוע פלילי ?
סביר להניח שבאם היה סיכוי סביר להרשעה  – היה מוגש כתב אישום!
אבל לא הוגש.
היינו מאחורי התלונה המהירה והנחושה – לא הסתתרה אמת – לפחות לא כזאת שאפשר לקחת לבית משפט.
זה המקום להזכיר – די בתלונה של מתלוננת על מנת להרשיעה ! לבטח על מנת ליצור מציאות של "סיכוי סביר להרשעה" כך שמתלוננות שמפרשות את האירועים באופן לקוי יש גם יש.
דוגמה נוספת – פרשת הנשיא קצב
פרשת הנשיא קצב העלתה את אחת הבעיות הקשות ביותר של המשפט הפלילי בתחום עבירות המין אל המודעות – בוא ניראה מה אנו יודעים:
א. התלונה שנים אחרי.
ב. המדינה, המשטרה, פנתה לחלק מהמתלוננות.
ג. חלק מהתלונות/הרשעות על אונס.
האם יתכן ומדובר היה ביחסי מין בהסכמה ?
מר קצב לא הודה בכך מעולם.
הסיבה היא שלו חשוב ביותר שלא להודות באירוע המיני – בכול אירוע מיני  – זאת ראינו גם בדחיית ההסדר טיעון.
מכאן עולה השאלה – האם ערעור פלילי חייב לדון בשאלות שלא עולות?
___________________________________________________________________________________
הרצאה חשובה בתחום – עבירות מין 
האירוע המשמעותי ביותר שיכול להעיד על השינוי שאולי יגיע למערכת הוא מר יהודה היס. בהרצאה שלפרופסור יהודה היס ראש המכון באבו כביר שהוא האדם האחראי על איסוף ראיות מקורבנות אונס. (הרצאה מיום 3.6.08).
נקודת המפתח בהרצאה
"צריך לזכור שיש נשים שמביימות תקיפה מינית וצריך להיות מאוד רגישים לעניין ….אין ספק שאנחנו צריכים להאמין לתלונה….אבל באיזשהו מקום במוח צריך לחשוב שאולי זה לא בדיוק נכון, ושאולי היה ביום. נהוג לחשוב שמי שמביימת (תלונה על) אונס הן נשים מבוגרות ולא ילדות או נערות, שכן לילדות או נערות אין מספיק רוע לב לביים דברים , אבל זה היה נכון לפני שלושים שנה.  ועדיין התופעה הזאת בשולים".
ועל מערכת המשפט נאמר
"קיימות הרשעות בלי ביסוס עובדתי, בשלוש השנים האחרונות אני מלא התפעלות מהשופטים שאין להם שום מושג רפואי ….שאיכשהו מגיעים בצורה מתוחכמת למסקנה מסוימת – וזה מאוד בעייתי כי היום אונס זה כמו רצח מבחינת העונשים".
על צורת החקירה/הרשעה
"חשוב להדגיש : זה שאין סימני חבלה, לא כלליים ולא באברי המין , לא שולל תלונה על אונס. אך בסופו של דבר צריך לבסס אותה. כשהרופא המשפטי מגיע לדוכן ואומר הייתה תלונה, אך אין שום נתון נוסף שהחקירה המשטרתית הגיע אליו – זו מילה כנגד מילה , וצריך לשאול האם אנחנו לא הולכים צעד אחד מהר מידי, והאם לא צריך לעשות חושבים לפני שמרשיעים".
על סם האונס אמר
"בכל הנושא שלסם האונס אין לנו אפילו לא ראיה אחת בארץ, … זה נכון שמשך החיים של הסם קצר מאוד ואנחנו מודעים לזה, ומכירים את זה, כמעט כל המתלוננות עוד לפני שאנחנו פותחים איתן בשיחה כבר יודעות להגיד :"תשמע זה היה סם אונס". אין לה ספק שאנס ואותה, אין לה ספק שזה סם אונס"אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא עד עכשיו אפילו לא מקרה אחד".
אפשר לעצום עיין אחת, אפשר לעצום עיין שנייה – אבל הדובר הוא ראש המעבדה לזיהוי פלילי – תחתיו עברו מאות אם לא אלפי נפגעות מיניות – האם לא הגיע הזמן להקשיר ולחפש את אותה אמת ?

מידע נוסף

מה נחשב לאלימות

בכדי לדעת מה נחשב לאלימות יש צורך לבחון את המקרה, להבין את המהות ואת מה שעומד מאחורי הדברים, אך לא פעם קיימת הפרדה ברורה בין

קרא\י עוד »

קבלת דבר במרמה

2.2.1 יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה מתוך : פ 29739-07-17 נוי: " סעיף 415 לחוק העונשין, קובע כעבירה קבלת דבר במרמה: "המקבל דבר במרמה,

קרא\י עוד »

ניצול יחסי מרות

ניצול יחסי מרות הם ניצול של מעמד בתפקיד בכיר, או במקום בו לאדם יש שליטה על אדם אחר, ומתוך תפקידו או מעמדו הוא מנצל את

קרא\י עוד »

היזהרו מהבטחות

היזהרו מהבטחות! אחד הדברים שצריכים להנחות אתכם בבחירת עורך דין פלילי במרכז היא לדעת להיזהר מהבטחות. לא תמיד הדברים תלויים בידיו של עורך הדין המייצג

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן