|
רקע בענישה:
כלל המפתח בענישה בהליך הפלילי: ענישה היא לעולם פרטנית - כל אדם ייענש לא רק לפי העבירה אותה ביצע נסיבותיה ןחלקו האישי באירועים, אלא, גם לפי מי הוא ומה יחסו לאירועים (חרטה, הובלה וכו) - היינו בוחנים את תפיסת העבירה הפלילית אצל הנאשם נסיבות העבירה והתיכנון המוקדם וכן מה הוא תרם ומה הוא עתיד לתרום לחברה במנותק מהעבירה הפלילית.
לדוגמא: תיק החזקת סמים שלא לשימוש אישי. העונש של אדם חסר עבודה, או פועל יהיה שונה באופן מהותי ביותר מרופא צעיר שכול עתידו תלוי בגיליון עבר פלילי נקי.
שלא לציין, נאשם/חשוד שמתחרט, חרטה כנה, לא פעם באירוע פלילי ראשון יסתפקו בכך והתיק יסגר - בשונה מאדם שחוזר על העבירות הפליליות עוד ועוד.
עוד ראוי לדעת - תוכנית שיקום שהיא "עדינה" מידי ומתחשבת מידי יכולה להצליח רק במקום בו יש לנאשם אינטרס להצליח - כך שבמקרים בהם יש בעיית מוטיבציה בנייה על רצונו של הנאשם/חשוד להשתקם תגיע לכדאי כישלון.
הצגת הנסיבות:
מכאן כמובן, הכול תלוי בהצגת הדברים בצורה הראויה ביותר בפני בית המשפט בהליך הפלילי עצמו - כל נאשם שואל את עצמו, בהליך הפלילי, כיצד הוא יוכל להציג עצמו באור שיוביל את העונש להיות הקל ביותר - ואם אפשר לעשות זאת תוך מזעור הנזקים האפשריים לעתיד מה טוב.
מכאן נגזר הכלל השני - כיצד להציג את העתיד והעבר באור הנכון ? אור שיקטין את הענישה למינימום - התשובה היא בהבניה נכונה של המצב הכללי.
הבניה זאת של המצב תיקרא - תוכנת שיקום וטיפול.
_____________________________________________________________________________
שיקום וטיפול בהליך הפלילי:
ראוי לדעת, תוכניות שינוי ושיקום אורכות זמן לא קצר - במידה וקיים סיכוי שעיבוד חומר החקירה יוביל לפתיחה בהליך פלילי היינו לכתב אישום פלילי חייבים לבנות את תוכנית השיקום/טיפול שלעיתים אפילו תביא לסגירת התיק הפלילי, או שתמנע ענישה פלילית או לפחות תקל בעונש ככול שניתן.
זה המקום להסביר, ההליך הפלילי, מעצם הצורך לקבוע את העונש, אמור לאבחן בין האנשים לא רק בעבירה אלא גם בסיכוי לשיקום, חיו של האדם עד לרגע העבירה מעשיו הטובים לטובת החברה, הנורמטיביות שלו ועוד ועוד.
מכאן נגזר, לא יוטל עונש זהה בהליך פלילי דומה על שני אנשים ששניהם ביצעו את אותה עבירה לראשונה (חוץ מעבירת הרצח וגם אז לא תמיד) - שעה שאחד מהם הוא עבריין פעיל ושני אזרח נורמטיבי העובד/לומד חי חיי בחברה מלאים.
שינוי, במיוחד כזה הניתן להצגה בהליך פלילי, בד"כ דורש זמן, שינוי דורש הפנמה ובניה של הדרך האחרת - המשרד אינו "ממציא" או "מפברק" אחלא בונה את תוכניות השיקום, ולכך נידרש זמן - לכן ראוי בבניית השיקום מיד שמתאפשר ולא להמתין לסיום ההליך על מנת לא להענש בחומרה.
קמות מרכזית בהליכי השיקופם הוא קצין מבחן שמשמש כזרוע של שרות המבחן - הגוף שממונה מטעם בית המשפט לאבחן את המצב ולהכין תסקיר בייחס למצב.
מתי מתחילים עם ה"שיקום וטיפול" בהליך פלילי ?
מכאן שהמשרד מתחיל בטיפול השיקומי מיד עם קבלת התיק - ותוך תכנון ההליך הסופי שבדרך כלל מלווה על ידי קצין מבחן.
אם אפשר גם לפני הגשת האישום - אם ניתן אפילו משלב החקירה ! במקרים אידאליים עוד לפני החקירה !
במקרים אילו ניבנית תוכנית השיקום/הכנסת היבטים של שיקום אל תוך התיק הפלילי בשלבי החקירה - מה שמקטין ביותר את האירוע הפלילי אם לא במבטל אותו.
הבעיה בתיקים פליליים היא לא פעם היא שהתחלת טיפול בשיקום וכתוצאה מכך בענישה, נעשית רק לאחר ההרשעה או לאחר הגשת האישום ואז התוכנית שיקום מוגבלת בהכרח ביעדיה האפשריים.
מדוע מדובר בבעיה ?
- תוכניות שיקום/הכנת הטיעון לעונש הן תהליך ארוך וממושך, תוכנית שיקום אמיתית, שמובילה להקלה בעונש, אינה "המצאה" או "הברקה" אלא הליך ארוך וממושך שכולל העזרות באנשי מקצוע וסיוע מקצועי - האחראי לבניית התוכנית הוא בדרך כלל עורך דין פלילי.
השוני שיוצרת התוכנית הוא מהותי ביותר בתוצאה הסופית - ואפשר ליראות פעמים רבות שני תיקים השונים בתכלית השוני - למרות שהעבירה נידמה שהיא זהה - הכול בזכות תוכנית שיקום שקובע העו"ד הפלילי בסיוע אנשי המקצוע.
תוכניות שיקום:
מכאן הצורך בתוכנית שיקומית/טיפולית פרטנית (אישית) חשוב ביותר - המטרה - הצגת השינוי במצב ממצב של עבירה פלילית כדרך חיים מסתברת למצב של אזרח התורם לחברה ולכן ראוי ונכון להקל עימו.
הצורך השני הוא בבנית התוכנית השיקומים החל מהרגע הראשון בו מתבררת העבירה הפלילית, גם בתיקים בהם השאיפה היא לזיכוי - גם שם ראוי ונכון להכין את התוכנית השיקומית מהרגע הראשון בה נודע על האפשרות שיוגש כתב אישום פלילי.
ראוי לציין הערכות מסוכנות בתחום עבירות המין הוא כלי מרכזי בקביעת הענישה - בסיום פרק זה מכתב אותו קיבלתי מ"המכון הישראלי להערכת מסוכנות" המסכם את הנקודה.
הבנת מורכבות הבעיה:
בעיה נוספת שיכולה להיות בתיקים פליליים והיא : חוסר הבנה של הבעיה השיקומית (להבדיל מהתיק הפלילי) - בעיקר של בני המשפחה המורחבת (או של החשוד/נאשם).
על מנת לבנות תוכנית שיקום יש צורך באיגוד כל הכוחות של הנאשם בפוטנציה ומשפחתו - אם קיימת מציאות שכול אחד רוצה שיקום שונה - לא יהיה ולו דבר.
לאור זאת מהפגישה עם עורך הדין הפלילי יש לקחת מסקנה אחת - כיצד יראו החיים בהמשך הדרך - מכאן הכול ניגזר.
בדיקות שתן.
פגישות עם פסיכולוג.
שיקום מיני (סירוס כימי).
גמילה מסמים/אלכוהול.
לימודים.
תוכנית עבודה ועוד ועוד.
במציאות שכזאת לא יעלה על הדעת שחלקים במשפחה, או הנאשם עצמו, יוותרו לנאשם ויסירו חלקים מהתוכנית שיקום - ללא שום תיאום ! התנהלות מסוג זה היא היא המכשילה תוכניות שיקום וטיפול.
לא פעם הנאשם הוא יציר כפיה של התנהלות ללא נתינת דין - כאן חייבת להיות אחידות ופעולה על פי הכוונה של עורך הדין הפלילי בסיוע צוות השיקום שפועל בתיק הפלילי המסויים.
הענישה למעשה:
להדגיש, הענישה המוצגת בחוק היא הענישה המירבית ולא נהוג להטיל אותה אלא במקרים חריגים בחומרתם, קיים כמובן רף הענישה המקובל לעבירה (כל עבירה לגופה) וכמובן אפשר להיות בכיוון ההפוך של חריגות, להקלה - חשוב לכן להיות חריג לכייון השני מה שיחייב להקל בדין הרבה מעבר לרגיל.
הדרך המרכזית הפתוחה לאחר מעשה להקלה חריגה בענישה היא השינוי ותוכנית השיקום - לאחר העבירה.
השינוי יצור תוצאה - העבירה מקבלת רציונליזציה היינו קל להבין את הסיבה לעבירה - ועתה הסיבה לביצוע העבירה נכחדת - לא פעם מגיעים אפילו למצב של תוכניות טיפול שיקוןם בלבד היינו העדר סיבה לענישה (כבר מוחלט ברגע זה שהאיש אשם) ולאור זאת, לא פעם, הסתפקות במבחן/ענישה הצופה פני עתיד.
_____________________________________________________________________________
מהי תוכנית שיקומית:
תוכנית טיפולית שיקומית למעשה באה לטפל בסיבה לעבירה הפלילית ולבטל את הסיבה המרכזית ואת הצורך בענישה לאור תיקון הבעיה שבבסיס העבירה הפלילית.
כאמור לעולם יענש האיש המסויים שמול בית המשפט ולא תענש העבירה, לכן חייבים ליצור מציאות שבמסגרת האיש המסויים יהיה אדם שקימות לזכותו נקודות יתרון משמעותיות עד כמה שניתן - נקודות היתרון יתגלו בבית המשפט בעיקר בשלב - הטיעון לעונש.
חשוב על מנת להגיע ערוכים לטיעון לעונש להבין את הבסיס לעבירה הפלילית לדוגמא: אספנות, חוסר שליטה בכעסים, סמים, ילדותיות, חוסר גבולות ועוד ועוד.
"גילוי" הסיבה יכול להביא להחלמת הנאשם ואיתו שינוי מדיניות הענישה הפרטנית מענישה לשיקום.
שמתגלה בעיתיות המטרה הופכת להיות לא רק טיפול בסימפתומים אלא טיפול כולל בתא המשפחתי על מנת למנוע את הקשיים שהובילו לתיק הפלילי ולהגיע מוכנים מבחינה טיפולית לבית המשפט - הרי ברור שלא עונשו של מי שטיפל בעצמו כמו עונשו של מי שהבעיות יחזרו אליו מיד עם תום המשפט הפלילי.
את המצב לאשורו - במקרים שהאשמה ברורה - חושפים במהלך הטיעון לעונש.
במהלך הטיעון לעונש ניתן להביא עדים שיעידו לזכותו של הנאשם, אפשר להציג מציאות טיפולית.
המציאות הטיפולית תציג את ממצב הנוכחי של הנאשם ( בד"כ שנים אחרי האירוע) לעומת זמן ביצוע העבירה - השינויים שעבר, ההפנמה של ההליכים, השינוי ולאומתו זמן ביצוע העבירה/ות.
דוגמאות:
נאשם בסחר בסמים שיצא ללימודים אקדמיים וסיים אותם בהצלחה - במצב זה יש לאזן בין אדם משוקם לאירועים - כך שלא פעם מגיעים למסקנה שהאיש שמולינו הוא אדם שונה לחלוטין מזה שביצע את העבירה.
נאשם עבירות סמים שעבר טיפול גמילה - כל ענישה שכוללת מאסר תשיג את המצב לאחור - ולאור זאת לא מקובל להעניש בכלא ממש משוקמים מסמים.
_____________________________________________________________________________
שימוש ב"קצין מבחן" פרטי:
ניתן במהלך הליכי השיקום להעזר באנשי טיפול פרטיים, בד"כ פסיכולוגים ואף אנשים ששימשו בעברם כ"קצין מבחן", הטיפול מבגורמים מקצועיים הוא מהלך של שילוב הכוחות המשפחתיים, המיקצועיים והאישיים להליך השיקומי.
השימוש באנשים מהסקטור הפרטי טוב במיוחד שקיימת התנגדות טיבעית להודיה ולשילוב בכוחות בהליך השיקומי.
בד"כ המשרד נעזר (לא מחייב) בגב' לילך אדרת שהייתה במשך כ 7 שנים קצינת מבחן למבוגרים ובעלת ראיה שיקומית נירחבת.
_____________________________________________________________________________
הערכת מסוכנות של עברייני מין:
חלק ניכבד מהענישה נקבע על פי הערכה המבוצעת לעבריין המין לצורך איבחון המסוכנות שתמשיך לנבוע ממנו לחברה - גם לאחר שיחרורו.
כמו כן יצויין - המומונה על עבודות שירות אינו מקבל עברייני מין שלא סווגו כבעלי מסוכנות "נמוכה" - בלבד.
לציין כיום קיימים "עונשים" נוספים הממשיכים לחול על העבריין גם לאחר שיחרורו "חוק הפיקוח על עברייני מין - החוק חל על עבריינים שסווגו כבעלי מסוכנות מעל ל בינונית נמוכה - כך שהתווית התוכנית שיקום/טיפול בעבירות מין היא קריטית במיוחד גם להמשך חיו של האדם בקהילה.
לציין, ניתן להשתמש בהערכת מסוכנות פרטית במקרים מסויימים - והדבר קריטי לטיפול.
לציין בנקודה זאת יכולים גם עברייני מין - גם ללא תיק פלילי לטפל בעצמם על מנת להגיע להכרה ולטיפול בבעיה שבעתיד אם לא תטופל תוביל אותם לבית הכלא.
_____________________________________________________________________________
הטיעון לעונש:
על מנת ל"הכין" את התיק ל"טיעון לעונש" - חייבים לא פעם "לבנות את הליך הטיפול והשיקום" של הלקוח וטובה שעה אחת קודם - רצוי להתחיל להכין את הטיעון לעונש עוד בשלב המקדמי ביותר - למעשה מרגע קבלת התיק הפלילי לטיפול המשרד.
כחלק מהטיפול חייבים לדאוג שהמסגרת בה נימצא הנאשם תהה זאת ההולמת אותו והמסגרת אינה אופציה להמשך האירועים הפליליים בחייו- לדוגמא צעיר המבצע עבירה טוב יהיה אם יהיה במסגרת של לימודים/עבודה/משפחה - חשוב שתהה תוכנית טיפולית בבסיס העבירה הפלילית ועוד.
לקוח שנכנס למשרד הגיע עם בעיה (לא פעם) עצם המצאותו של כתב אישום פלילי הוא בעיה - על מנת להתמודד עם ה"בעיה" קיימות שתי אופציות עיקריות:
1. להציף ולהעלות אל פני השטח את העובדה שהאירועים שבכתב האישום אינם מייצגים את הנאשם.
2. לבנות נאשם משוקם אל מול פני המערכת המשפטית.
3. להציג את הפגיעות שהנאשם עבר כתוצאה מההליך עצמו.
בניית תוכנית שיקום היא חובה בתיקי נוער ותיקים פליליים בהם העבירה הייתה תלויה בכשל פנימי כמו לדוגמא שימוש בסמים, אירועים כתוצאה ממחלה ועוד.
1 - להציף את ה"חיוביות" בנאשם.
נאשם שהוא אדם נורמטיבי ומואשם בתיק פלילי.
ניתן, לא פעם, לסגור את התיק עוד לפני משפט בפניה לשלל הגורמי אכיפה - בתנאי שאותם גורמים יתרשמו שמדובר בקו התנהלות שאינו חופף את מה שמקובל על ידי אותו נאשם.
המטרה אם כך להציף את קווי ההתנהלות החיוביים כמו עבודה, צבא, תרומנה לקהילה, בעיות בריאות, נסיבות העבירה אל מול כל אילו ועוד.
פרק זה אינו מתייחס לכול אילו - אלא לסעיף השני.
2. "בניית הנאשם".
המשרד בטיעוניו ככלל אינו משקר ואינו מרמה - אלא פועל על מנת לשפר את המציאות.
המשרד, על מנת להגיע לתוצאות אליהן הוא מגיע לכול לקוח ולקוח, יוצר את המציאות - כמובן, במידה והמציאות בה נתקל המשרד אינה כזאת שראוי ל"הציפה".
המשרד - מיד בכניסה לתיק פלילי - מתחיל לבנות נאשם שיהיה כזה שהמערכת המשפטית לא תרצה להעניש בחומרה. להדגיש תיק פלילי המנוהל נכון נמשך בד"כ מספר שנים, כן מספר שנים.
כך שיש כר נרחב לבנית תוכניות טיפול ושיקום - ונאשם חכם הוא כזה שמגיע למשרד מיד לאחר החקירה ולא לאחר הגשת כתב האישום - להדגיש: לא פעם ניתן למנוע את הגשת כתב האישום בטיפול מקדים נכון ומקצועי. הדבר היחידי הדרוש מהנאשם הוא נכונות, כל השאר יסופק לו על ידי המשרד, החל מתוכניות לימודים, תוכניות לחיים, תוכניות טיפול ומטפלים מכול סוג ועוד.
לדוגמא: אם מדובר בתיק מין (של עבריין מין סדרתי) אזי יוצא האיש לטיפול מתאים, טיפול שיביא את הנאשם למצב של עבריין מין לשעבר - מה שיביא את העונש למינימום.
בתיק סמים תבנה תוכנית שיקום /טיפול ותווצר מציאות שתמנע, לא פעם, ענישה בהמשך.
לעיתים, שעה שהדבר נכון ודרוש, נשלח האיש למצות את מלוא זכויותיו - לדוגמא האיש נשלח להגיש תביעות נכות, להכשרה מקצועית, לטיפול בבעיות התמכרות, למקום עבודה מוסדר ועוד. (לא יאומן כמה זכויות לא ממומשות קיימות ללקוחות המשרד).
לא פעם הבסיס ביסוד העבירה הפלילית היא מצוקה אישית קשה כמו נכות בשל מחלה או בעיה רפואית לא מטופלת היוצרת עצבנות והתוצאות יכולות להיות התיק הפלילי.
המטרה היא להביא אל מול עיני בית המשפט אדם שונה, לא אותו אדם שעבר את העבירה הפלילית אלא אדם אחר התורם לחברה ומשרת את החברה ומסייע לחברה - אדם שקשה הרבה יותר להעניש.
שוב להדגיש - המשרד אינו יוצר מציאות שקרית לטיעון אלא מציאות פיזית אמיתית ונכונה המאפשרת שיקום מלא ואמיתי - והתוצאה היא הענישה המקלה שמוצגת כאן.
נקודה זאת ראוי להרחיב עוד רבות, אולם נציין - גם בתיקים שהמשרד סבור שיש סיכוי טוב לזיכוי - גם שם - המשרד בונה את הטיעון לעונש מיד עם קבלת התיק הפלילי ומכין את התיק לתוצאה הפוכה.
הסיבה לבניית הטיעון לעונש לכיוון נוסף היא העובדה שטיעון לעונש לוקח להכין לא פעם שנים - כן התוצאות המדהימות שיש באתר זה - תוצאות נדירות בכול קנה מידה לא הגיעו בשל טיעון מבריק בלבד - התוצאות סיבה מהותית להן - בניית והבניית הטיעון לעונש מיד עם קבלת התיק - ועוד יותר חשוב - קבלת התיק מיד לאחר החקירה ועוד לפני הגשת כתב האישום.
במידה וכבר נקבעו תנאי שחרור אזי המטרה להשתמש בתנאים ולבנות תוכנית שיקום בסיוע בית המשפט, תוכנית שתהפוך את בית המשפט לשותף בהליך השיקומי.
3. במסגרת ההקלה בעונש נדבך מרכזי יכול להיות פגיעות שהנאשם נפגע ואפשר לייחס את חלקן להליך שהתנהל - לדוגמא מחלה שספג לאור מצבו הריגשי, פיטורין, קשיי התמודדות, שינוי הסטטוס החברתי ועוד ועוד.
שירות המבחן:
שירות המבחן משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט בלמידה על אורך חיו והסביבה המקיפה את הנאשם כמו גם עמדתו ביחס לעבירה הפלילית ויכולתו לחזור לחיי יצירה ותפקוד בחברה - כמו גם בהצבה ופיקוח על תוכניות שיקום וטיפול.
זהו למעשה חלק מרכזי ביכולות של בית המשפט להעריך את המצב שנוצר, אצל הנאשם כצתוצאה מהעבירה הפלילית, ולאור זאת הבניית העונש על ידי בית המשפט נישענת רבות על אותו תסקיר של שירות המבחן.
לענישה מטרות רבות, חלקן הרתעת הסביבה והרתעת העבריין, המטרה של הרתעת הסביבה מהעיסוק בפשע יכולה ליסוג מפני המטרה של החזרת הנאשם לחיי החברה הפעילים (הרי קיימת הנחה שנאשם ששוקם הוא מורתע מראש) - הכול כנגזרת של הנסיבות ובחינה מלאה של מלוא הנתונים האישיים והמרכיבים של העבירה הפלילית גופה - על כל זאת יכול בית המשפט ללמוד מתסקיר שירות המבחן.
לאור זאת בבנית תוכנית השיקום משולב שירות המבחן המספק לבית המשפט תסקיר שירות מבחן המלמד את הצדדים לדיון על המציאות האנושית של הנאשם.
לעיתים השילוב של שירות המבחן הוא בסקירה של השיקום שכבר נעשה וההצלחה של השינוי !!! זהו המצב האידאלי בתיק פלילי - אפשר בנקודה זאת להביא דוגמאות לרוב, על סחר בסמים יבוא סמים ועוד שהסתימו ללא הרשעה לאור השיקום שעבר הנאשם - עוד לפני מעורבות שירות המבחן !!!
היינו קבלת השיקום העצמי של הנאשם והתיחסות שירות המבחן לשיקום שנעשה כבר לפני כניסת השירות לטיפול בתיק הפלילי.
מכאן נובע שחלק מרכזי בבנייית הטיעון לעונש הוא הכנה של הנאשם לרגע בו יהיה עליו להופיע מול קצין מבחן.
בנסיבות אילו הטיפול וההכנה באם ללמד את קצין מבחן על האדם המיוחד שבפנינו על מורכבותו ועל יכולתו להשתקם ולשוב לחברה.
ראוי לציין, נדירים המיקרים בהם יסתיים תיק "ללא הרשעה" בלי תסקיר ממליץ של שירות המבחן, כמובן קצין מבחן מסוגל להמליץ סידרה ארוכה של המלצות שמשנות את התיק הפלילי והופכות אותו מאירוע חמור לאירוע בו מגוייסים מלוא היכולות לשיקום הנאשם.
תוצאות השיקום היא בהכרח ענישה מופחתת ופניה לפן השיקומי ולא הפן הענישתי.
|
לכב'
עו"ד אדטו
25.3.09
שלום רב
הערכת מסוכנות לאלימות הופכת בשנים האחרונות לצורך חברתי ומשפטי חשוב ביותר. אנו מתמחים בעריכת הערכות מסוכנות המתבססות על הערכה קלינית מקצועית ושימוש בכלי-הערכה מתקדמים.
בתוך ההערכות יש שימוש בכלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית. כתוצאה מהשימוש הגדל בכלי הערכה נוצר מצב בו בתי משפט דורשים שימוש בכלי הערכה במסגרת הערכת מסוכנות (כב' השופטת סביונה רוטלוי, ס.נשיא ביהמ"ש המחוזי תל אביב-יפו, פח 1035/03 מיום 23.7.08) .
בעולם, נותנים מזה למעלה מ-10 שנים, בתי המשפט (בארה"ב, קנדה, ארצות דרום אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה ניו זילנד ועוד) חשיבות רבה להערכות המתבססות על כלים אלה. אלפי אסירים ונאשמים נבדקו ועשרות מחקרים נכתבו על הכלים.
בארץ, נותנים בתי המשפט משקל גדל והולך להערכות של המרכז העושות שימוש בכלים מובנים. הרכבים שיפוטיים שונים נותנים משקל משמעותי להערכות כאלה (כמו ב- פ 4365/05, כב' השופטת כוחן, סג"נ בימ"ש השלום ת"א, 18.10.06) וכן יש התייחסות רצינית של הפרקליטות (כמו ב- פ 3035/05 , כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן,סג"נ בימ"ש השלום ירושלים, 14.1.07).
הערכות מסוכנות מתבצעות בתחומים שונים ובינהם:
- עבירות מין.
- אלימות במשפחה.
- אלימות כללית.
ההערכות מסייעות בין השאר בשלבי:
- הערכת מעצר.
- טיעונים לעונש.
הערכת המסוכנות מתבצעת ע"י סקירה מקיפה של החומר המשפטי, הטיפולי והמנהלי הקיים לגבי הנבדק. כמו כן מתבצעת בדיקה של הסביבה המשפחתית והחברתית כמו גם בדיקה לגבי התפתחותו של הנבדק בגיל הילדות וההתבגרות. כל זאת בנוסף להערכה קלינית-מקצועית מעמיקה. אנשי המקצוע במרכז כוללים קרימינולוגים קליניים, עובדים סוציאלים , פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים. בין אנשי מקצוע יש דוברי רוסית, אמהרית וערבית הנותנים יעוץ ומענה לצורך בהבנה טובה יותר של אוכלוסיות שונות.
הכלים-פרוצדורות המשמשים להערכה הם:
- כלי להערכת רמת פסיכופטיה- 2-PCLR.
- כלי להערכת סיכון לאלימות - HCR-20.
- כלי להערכת סיכון מיני – SVR-20.
- כלי להערכת גורמים דינמיים לסיכון מיני STABLE
- כלים להערכת גורמים סטטיים לסיכון מיני STAT99, MnSOST.
כלים אלה הם מהמובילים והמקובלים בעולם, בתחום הערכת המסוכנות.
ברוב המקרים, ההערכה ניתנת במונחים של נמוכה, בינונית או גבוהה ומתייחסת גם ל:
- סיכון לטווח קצרארוך
- נסיבותקורבנות המועדים לסיכון
- המלצות להפחתת סיכון (טיפוליות או ניהוליות).
הערכת המסוכנות נערכת תוך בחינה של תרחישים עתידיים. כך נבחנים מצבי מגורים ותעסוקה היכולים להשפיע על רמת המסוכנות.
מאז שנת 2006 בוצעו ע"י המכון עשרות רבות של הערכות מסוכנות ורבות מביניהן היו משמעותיות בהליכים המשפטיים הרלוונטיים.
מאמר המציג באופן מורחב את נושא הערכת המסוכנות פורסם על ידי בירחון "הסנגור" באוגוסט 2007. מאמר נוסף באותו ירחון הציג את הנושא של הערכת מסוכנות של אסירים מכחישים (אוגוסט 2009).
|
בברכה
דרור אורטס-שפיגל
מנכ"ל המכון הישראלי להערכת מסוכנות.
MASW |
| |
במידה וקיימות שאלות בנושא זה אשמח לפניה/הערה.
מוטי אדטו, עו"ד.
שאלות:
1. אני נאשם בעבירות של הצתה, האם יש סיכוי שלא הלך לכלא - לציין מדובר הן בהצתה של הרכב והן בהשלכה של בקבוק תבערה על הבית.
הסיכוי קיים. (קיים תיק שכזה באתר).
הסיכוי ימומש באם תבנה תוכנית שיקום שתציג לא רק אופי טוב כיום אלא גם נסיבות חריגות שהובילו למעשה וטיפול בבסיס הנסיבות - התוכנית תבוקר בהמשך על ידי קצין מבחן - אז לכן ראוי שיהיה מדובר בתוכנית אמת רינית וראויה.
2. נאמר לי שבתיקי סמים חשוב במיוחד לבנות תוכנית טיפול - האם זה נכון ?
לא רק בתיק סמים - בכול תיק בו יש אשמה ואז המטרה להתחכות אחר קו החשיבה שהוביל לאירוע והשאלה תהה האם ניתן לשורשו.
המטרה בתיקי סמים היא בעור שורש האירועים.
במידה וניתן למנוע את שורש האירועים, היינו טיפול גמילה ושיקום בקהילה אזי כמעט מכול עבירת סמים ניתן לצאת ללא עונש מוחשי.
לציין גם באירועי סחר, יבוא סמים והחזקות ק"ג ניתן לצאת לא רק ללא כלא אלא גם ללא ע"ש ואפילו ללא הרשעה. (באתר).
ראוי לציין שקצין מבחן הוא רב חשיבות בתיקי סמים - ולעמדתו משקל הרבה יותר גדול מתיקים אחרים - לאור העובדה שהוא האחראי על הבדיקות ותוכניות השיקום בפועל.
3. למה צריך להפסיק לעשן גרס לפני ע"ש ?
שאלה לא במקום - הממונה על עבודות שירות לא יסכים לקבל צרכן סמים לעבודות שירות. ראוי לציין בדיקת סמים נערכת אצל הממונה על עבודות שירות.
ראוי לדעת שקצין מבחן - בטרם הטיעון לעונש - שמגלה שרידי סם רושם עליהם דו"ח מפורט לבית המשפט - מה שימנע עבודות שירות כעונש מראש.
4. האם מי ששותה אדולן יכול להתקבל לעבודות שירות ?
כן. כל עוד שתיית הסמים היא במרשם רפואי - קצין מבחן יבחן את האיש ויערוך בדיקות לגילוי "סמי רחוב".
5. האם השופט יכול לא להרשיע מקום בו בדיקות השתן אצל קצין המבחן לא היו נקיות ?
לא סביר שיעשה כן - יכול כן.
באתר אירוע אחד שכזה (ביחס לקטין) שלמרות בדיקות לא נקיות לא הורשע.
6. הקצין מבחן "עויין אותי" מה לעשות ?
לא לחכות לתסקיר שירות המבחן אלא לטפל בבסיס לבעיה - ואפילו לבקש להחליף את הקצין מבחן במידה והבעיה קשה.
בד"כ ראוי לנסות להבין את נקודות הביקורת של הקצין מבחן ולפעול לפיהם ולא להתנגח.
7. האם ניתן לקחת קצין מבחן פרטי ?
כן.
ניתן לשלב בטיפול נפשי/פסיכולוגי/התנהגותי פרטי וחוות הדעת תמסר לקצין מבחן ואנשי המקצוע ישוחחו בינהם.
לציין אפשר גם להעיד את איש המקצוע בשלב הטיעונים לעונש.
8. האם חוות הדעת של קצין מבחן מחייבת את השופט ?
ממש לא.
אבל היא פקטור מרכזי בקביעת העונש - בד"כ בית המשפט יסביר סטיה מהמלצות שרות המבחן.
9. מה העונש המקובל בעבירה של....
אין עונש מקובל - עונש מקובל מחייב הנחה שהנאשם "חסר איפיון" ואין אנשים ללא איפיון - המטרה בטיפול ושיקום היא לבנות את המיוחדות במקרה זה אל מול מקרים אחרים - לכן ראוי ונכון לבנות נקודות חיוביות בנאשם המסויים - נקודות שיהפכו את העונש עבורו לקל הרבה יותר.
10. נשפטתי על עבירת מין במשפחה ל 10 שנים, כיום בערעור, הדיון נדחה (לבקשת המדינה) מתוך מטרה שיתקיים הליך נוסף של הערכת מסוכנות - פעם קודמת הייתי בינוני - האם להסכים ולחשוף את עצמי בפני הקבוצה והכלא.
אם לא תסכים להליך הטיפולי - לא יורד הסיווג מסוכנות.
במצב זה קשה להניח שתהה הקלה בעונש.
|
