חנינות, חנינה, קציבת עונש מאסר

בקשות חנינה:

מהי חנינה:

סיום ההליך בתיק הפלילי בבית המשפט אינו ממצה את כל האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הנאשם  (קיים חריג בפרשת קו 300 שם ניתנו חנינות עוד ליפני הגשת כתב האישום – אולם זהו חריג נדיר ולא מייצג).

ככלל מקום בו קיימת אפשרות לתיקון על ידי המערכת המשפטית -  שם המקום לתיקון.

אפשרויות הערעור הפלילי:

ניתן, כידוע  להגיש ערעור פלילי בגין פסק דין (גם על הכרעת הדין וגם על גזר הדין וגם על שתיהם) בערעור פלילי  בזכות על הערכאה הראשונה.

לאחר מיכן בנסיבות מיוחדות ניתן להגיש ערעור ברשות – על תוצאות אותו  ערעור.

אולם יש מקרים בהם יש צורך לצאת אל מחוץ למערכת הפלילית לצורך ערעור על העונש.

לצורך כך קבוע מוסד החנינות הפליליות.

חייבים לדעת – לא מדובר בערעור נוסף – אלא בזכות שונה במהותה.

מקרים בהם הערעור מתבקש:

א.       מופעל מאסר על תנאי ישן ביותר ובית המשפט רואה עצמו כמחויב להפעיל את אותו המאסר.

ב.       בית המשפט מגדיר את פעולתו ככזאת הנובעת מאילוץ חוקי.

ג.        שינוי שהתרחש מרגע פסק הדין ועד לרגע זה.

 תוצאות החנינה:

חנינה לנשיא המדינה יכולה לשנות את הענישה באופן של קציבת העונש (במאסרי עולם), הפחתה של העונש, שינויו ואפילו מחיקה מלאה או סיווג העונש מחדש והוצאה מלאה של העונש/הרשעה מהמרשם הפלילי - באופן שיהיה ברור שמעולם לא התרחש ולו דבר.

בעבר היה מקרה ייחודי במסגרתו עוד בתחילת החקירה ניתנה חנינה והחקירה הפלילית הסתיימה מרגע החנינה (בעקבות אירועי "קו 300(

מתי ראוי להגיש בקשה לחנינה מנשיא המדינה:

 קיימים מקרים מובהקים בהם עדיפה פניה לחנינה על ערעור או כל טיפול אחר.

לדוגמא: לצורך בחנינה - שהמציאות המשפטית כובלת את שיקול הדעת השיפוטי, או, שקיים שינוי נסיבות מהותי, במיוחד כזה שהתרחש מסיום הדיונים ועד לתחילת הענישה בפועל, או במהלך הענישה, מחייב שיקול דעת נוסף.

לא פעם במצב דברים שכזה ידחה בית המשפט את ריצוי העונש אפילו בתקופה ארוכה  - עד לקבלת התשובה על הבקשה לחנינה.

לא פעם צריכים להחליט בהם להשתמש במסמך מסוים במסגרת הערעור הפלילי או אולי ניתן להגיע להישגים מהותיים ביותר בבקשה לחנינה.

עיכוב ביצוע ענישה פלילית לצורכי בקשת חנינה:

התשובות לבקשות חנינה אינן מהירות, קיימים מקרים שריצוי העונש ידחה בתקופה מסוימת על מנת לנסות ולהגיש חנינה  - שם החנינה תחשב ההליך הראוי.

מה שלא ראוי זה להגיש גם חנינה וגם ערעור פלילי על העונש.

במצב דברים זה לא יהיה דיון בחנינה אלא הבקשה תידחה לאור ההליך המשפטי שמתנהל ויכול ויביא לכדאי צדק  - בלי צורך בחנינה.

זירוז הטיפול בבקשות חנינה מנשיא המדינה:

ראוי לדעת, במקרים דחופים נהוג בבית הנשיא לזרז את התור ולדון באופן מידי בבקשות מסוימות.

לכן, במקרים בהם קיימת דחיפות מיוחדת לקבלת חנינה ראוי לרשום זאת על בקשת החנינה וליצור קשר במקביל עם בית הנשיא לצורך הבהרת הסיבה שמובילה לזירוז הבקשה.

סוגי חנינות:

 בקשת החנינה,מנשיא המדינה לא פעם, מוגשת לא על העונש עצמו, אלא, על השלכותיו של העונש כמו על מחיקת הרישום הפלילי ו/או קיצור תקופת ההתיישנות של העבירה כמו גם על גודל קנסות וכמובן עונשי מאסר.

לשכת הנשיא יכולה להיות "יצירתית" הרבה יותר מאשר השופט ובמסגרת ההחלטה על החנינה ולהמיר/לשנות/לבטל את העונש ולהתאימו למציאות שנחשפת בבקשה - לדוגמא מאסר על תנאי חב הפעלה יכול להיות מבוטל ע"י לשכת הנשיא (מה שבית המשפט לא יכול לעשות כלל).

שיקולים משפטיים כמו שיקולים שהיו אל מול עיני בית המשפט - אינם מעניינה של לשכת הנשיא בעת ההחלטה על החנינה הרי שיקולים אלו נדונו בעבר – ולכן ראוי להתייחס לנסיבות שונות.

שיקול של חלוף הזמן הוא שיקול מרכזי שקיים בהחלטות על חנינה -  שיקולי הזמן ושיקולים שנוצרו במהלכו הם שיקולים מהותיים ביותר בבקשות מסוג זה.

השאלה של חלוף הזמן מתייחסת לנקודה – מה קרה באותו הזמן.

לדוגמא:

הנאשם נדון לעונש של 1/2 שנה מאסר בפועל.

מאז בנו ניפצע בתאונת דרכים וקשה לאישה לטפל בשלושת הילדים הנוספים. בית המשפט שהטיל את העונש איפשר מספר דחיות.

כאן אפשר לחשוב על חנינה לאור הזמן שחלף – והאירוע המיוחד שהתקיים בו  - אירוע שלא היה בעת הטלת עונש המאסר בפועל.

סוגי שיקולים של לשכת נשיא המדינה בעת מתן חנינה:

לשכת נשיא המדינה שוקלת שיקולים רחבים ביותר, בהחלטה על חנינה, שהם במהותם שונים מהשיקולים במסגרת התיק הפלילי, שיקולים נרחבים הרבה יותר היוצאים אל המציאות הכללית ולא רק המצב המשפטי - שיקול מהותי הוא אירוע שלא היה ידוע בזמן אמת לשופטים בתיק הפלילי ובכוחו להשפיע על ראיית התמונה.

חשוב ונכון על כן לתמוך בקשות לחנינה במיסמוך מתאים וצרף חוות דעת ולהסביר את מלוא השיקולים שעומדים בבסיס הבקשה.

במקרים שמדובר בעונש מאסר קצר קיים מסלול מהיר של בקשות לחנינה, למרות זאת ראוי לקבל "עיכוב ביצוע" לריצוי העונש עד למתן ההחלטה על החנינה בפועל.

שיקולי הגשת חנינה ראוי שיהיו שיקולים שלא היו בפני בית המשפט עצמו - לכן ראוי לא פעם לתכנן את הטיעונים לעונש לפי שיקולי החנינה גם כן.

סוגי תוצאות בבקשות חנינה:

א. החנינה בכוחה ליצור הקלה בעונש. (מאסר, פסילה, קנס).

ב. החנינה בכוחה ליצור קציבה של מאסר העולם.

ג. החנינה בכוחה ליצור קיצור תקופת התיישנות ומחיקת רישום פלילי. 

על בקשה לחנינה לכלול את הפרטים הבאים:

1. פרטי האיש ופרטי פסק הדין.

2. אם הבקשה מבוססת על נסיבות כלשהן - לצרף את מלוא המסמכים המעידים על הנסיבות לדוגמא מסמכים רפואיים, מסמכים כלכליים וכו'.

3. אם נימוקים סוציאליים - חוות דעת מעובדת רווחה או גורם מטפל כמו מורים וכו'.

4. ניתן לצרף מסמכים אישיים שיאפשרו לימוד על מלוא הפרטים של המקרה.

פעולות מחלקת החנינות בבית הנשיא:

מחלקת החנינות בבית הנשיא מעבירה את התיק למחלקת החנינות במשרד המשפטים. זאת פונה לגורמים שונים על מנת להשלים את התמונה לפני מתן ההחלטה בבקשת החנינה.

ע"י בקשת חוות דעת הפרקליטות הרלוונטית.

תמצית הרישום הפלילי  העדכני.

מידע מודיעיני משטרת ישראל.

חוות דעת שב"ס (ביחס לאסירים).

התיק הפלילי הרלוונטי.

לאחר איסוף החומר הרלוונטי נכתבת חוות דעת בייחס לחנינה ונשלחת למשרד המשפטים שם היא משוכללת ומוחזרת חזרה יחד עם התייחסות שר המשפטים לבקשת החנינה.

נשיא המדינה מקבל את מלוא החומר ואמור להחליט על סמך החומר הרלוונטי האם להעניק חנינה.

לעיתים החלטתו היא בניגוד גמור להמלצות שקיימות - שיקול הדעת של הנשיא הנו רחב יותר (יש אירוע חד פעמי שסותר משפט זה אולם אין זה ממין העניין להרחיב בנקודה זאת כאן).

מחלקת החנינות, בבואה לתת המלצה על בקשת חנינה מצווה לקבל את תגובת הפרקליטות, אם אין תגובה היא מצווה לחכות 20 יום לקבלת תגובת הפרקליטות. אם לא תגיע המחלקה יכולה לפעול גם ללא המסמך הרלוונטי ולהמליץ על חנינה כן/לא - בפועל מחכים הרבה יותר מ 20 יום.

דעת הפרקליטות בייחס לחנינה אינה מחייבת את מחלקת החנינות וראוי לציין כי המטרה היא להביא שיקולים רלוונטיים שהיו בידיעת הפרקליט ואולי אינם זוכים להתייחסות בחומר הכתוב.

חתימת קיום של שר המשפטים:

במידה וכול המידע הרלוונטי הגיע לכבוד הנשיא על השר לחתום את חתימת הקיום לצורך קיום החנינה.

מידע נוסף:

בית הנשיא מפעיל באתר האינטרנט שלו "מרכז מידע" בתחום החנינות.

כך שנכון וראוי לבחון את כל הנסיבות של הגשת בקשת חנינה באתר שם – ליפני הגשת החנינה. 

עוד ראוי לציין – לכול תיק בבית הנשיא מוצמד רפרנט – בד"כ אנשים נחמדים ביותר – אפשר ליצור קשר עימם ולברר פרט זה או אחר.

משרד עורך דין פלילי מוטי אדטו מגיש בקשות לחנינה כמו גם בקשות לשינוי עילות סגירה של תיקים פליליים שנסגרו בעילה שהיא לא "חוסר אשמה"  ובקשות למחיקת רישומים פליליים.