עבירות מין בחדשות.
פרק זה בבניה - דצמבר 2011.
הפרק המרכזי בנושא עברות מין נרשם בפרק "עבירות מין" - פרק זה בא לדון במספר מקרים ידועים ולהציג את המציאות לאורם - לפי הבנת עו"ד אדטו מוטי.
בשנים האחרונות היו תיקים רבים בגין עבירות מין - קיבלו משמעות חדשותית עצומה, די אם נזכיר את התיקים של עופר גלזר, חיים רמון, חנן גולדבלט וכמובן של הנשיא לשעבר מר משה קצב.
לכול אחד מהתיקים בגין עברת מין איפיון שונה ובניה שונה (כמובן גם עבירות מין שונות לחלוטין) - אבל גם קווים מאפ]יינים שמאפיינים את כלל עבירות המין או לפחות חלק גדול מהן - העובדה שחלק גדול מהציבור מכיר את הנושאים שם מאפשר לסקור במעט את חלק מהתיקים ולהאיר נקודות משפטיות בהם.
לאור זאת נירשם פרק זה.
הדברים בפרק זה הם הרהורים של עו"ד מוטי אדטו אודות האירועים מתוך החומרים שפורסמו. כל הערה תתקבל בברכה.
מה משותף למרבית התיקים בגין עבירות מין:
אם ישנו משהו שמאחד את כל הדיונים בעברות הללו הוא אחד - מלחמה עד ל"כדור האחרון".
זה המקום לספר, קשה ביותר לנאשם להודות בעבירות מין - במיוחד באם אתה אדם ידוע והדבר יזכה לפרסום מה שיגרור לפגיעה קשה בכבוד - לעיתים דחיית הקץ מקבלת חשיבות לא ברורה - ומובילה לנזקים קשים לתיק הפלילי.
לא רק זאת אלא קיימים מקרים רבים בהן הבנתו הסוביקטיבית של הנאשם את האירועים המיוחסים לו שונה מאשר הנטען בכתב האישום.
בנוסף לכך, הסיכוי, אפילו קלוש שבקלושים, לזיכוי עדיף בחלק ניכר מהמקרים מהודיה בעובדות - כך יוצא שנאשמים בעבירות מין מעדיפים לנהל את התיק עד לסיום, להגיש ערעורים על ערעורים - והכול תוך חוסר רצון להפנים את העובדה שאולי מוטב לעיתים לסיים את הפרשיות בהבנה לטעות וסטיה מנורמה של הנאשם.
עצם ההודיה בעברה היא קריעת ים סוף לאנשים שחיו באופן שנחשבו לניכבדים - יש לשער שחלק מכך נובע מהעובדה שלעבירות מין, הרבה יותר מכול עבירה אחרת, יש תדמית שלילית ביותר.
משרד עו"ד אדטו יצג אדם שהיה מוכן להיות נענש על כך שלטענתו זרק גברת מסויימת לתוףך פח זבל - אל כפר בכך שנשק לה נשיקה חטופה.
ההתנהלות במהלך החקירה במשטרה:
אם קיים מקום בו ראוי ונכון להשקיע מאמצים וכוחות - הוא בזמן החקירה במשטרה. חובה לנשום עמוק ולקבוע את הנקודה לעימות - הרעיון של להכחיש "הכול" הוא רעיון ביעותים, בד"כ, שרק מקדם את המצב של המדינה בתיק הפלילי - חובה להבין מהן החשדות ומכאן לזרום להמשך התיק הפלילי - מתוך מודעות והבנה של המציאות הפלילית הכוללת.
כאם חייבים לציין - אירוע יכול להסתיים במשטרה - למרות אשמה - גם בעברות מין - בקלות גדולה הרבה יותר מאשר בבית המשפט (עיינו חיים רמון). גם היכולת להוביל לסגירת התיק מחייבת בניית קו הטיעון מההתחלה בתיק.
קשה ביותר, לעורך דין פלילי מוכשר ככול שיהיה, לנהל תיק בלי שתוף פעולה בהליכי החקירה של הנאשם - וחמור מכך שעה שהנאשם מתנכר לעובדות -לא פעם בשל נסיבות היוצאות מחוץ לתיק הפלילי.
האירוע הראשון שניגע בו הוא מר משה קצב, נשיא המדינה לשעבר, בתיק שם ישנן נקודות לרוב לנדון רק בחלק מהמורכבות הגכדולה של התיק שם.
נקודת המפתח להבנת התיק הוא הסירוב להסדר הטיעון.
זה המקום להזכיר - מר משה קצב סרב להסדר טיעון מקל שבמקלים שהוגדר כפחות חמור מכתב האישום בעיניינו של מר חיים רמון. (ללא ספק הישג מהותי ביותר לצות המשפט שליווה אותו בתיק זה).
חייבים לדעת - הסרוב להסדר טיעון היה להסדר על בסיס חומר ראיות שלא היה החומר הסופי בתיק - לאחר הסירוב להסדר הטיעון החליטה המערכת לשפר את הבסיס הראייתי שלה ולצאת למסע השלמה של החומרים בתיק.
נחקרו המתלוננות שוב, עכשיו כבר ידעו כל המתלוננות מה מצפים מהן על מנת שלא לעבור מסע השפלות בשנית - (קשה לכנות בשם אחר את הגישה של הפרקליטות למתלוננות בדיונים בבית המשפט העליון שהיו מתוך מטרה לסיים את התיק בהסדר טיעון).
האומנם התנהלות ראויה של המדינה ?
נכון, זה המקום לציין, הנשיא מר משה קצב סרב להסדר טיעון חלומי - לא רק זאת אלא תוך השפלה של המערכת - השאלה היא מה היה על מערכת המשפט לעשות במצב הדברים ?
בכול אופן המערכת חקרה את התיק באופן מיטבי הרבה יותר, החליפה את הצוות בפרקליטות, החליפה בית משפט - כאן ועכשיו התיק התנהל באופן שונה לחלוטין והוא הורשע בעברות ונדון לעונש מאסר.
הערעור הפלילי בעיניינו של מר משה קצב:
זה המקום לדעת -בערעור פלילי בתיקי מין קשה עד בלתי אפשרי לשנות קביעות המבוססות על אמון במתלוננת.
המקומות בהם יכולה להיות התערבות בהערכת מהימנות בתיק על עברות מין:
המשך יבוא....
בקרו שוב בקרוב!
|
