|
הקדמה:
ללא הרשעה פלילית - "אי הרשעה":
פרק זה הוא מהפרקים היותר נקראים באתר, לא פעם, שעה שמגיע לקוח לפגישה ראשונה במשרד, הוא מגיע שהוא אוחז בדפי פרק זה שהודפסו על ידו מהאתר, מטרתו, לא פעם, היא לברר מדוע בעניינו במשפט הפלילי "שלו" הייתה ענישה שונה - מדוע ולמה הוא כן הורשע בדין במשפט הפלילי, מדוע הוא לא הבין את משמעות ההרשעה בזמן אמת ופעל למניעת ההרשעה הפלילית במשפט הפלילי - ומה בכלל ההבדל בין אשמה פלילית להרשעה פלילית.
השאלה שאני שואל היא הפוכה, "למה עכשיו?", לא פעם, שנים אחרי המשפט הפלילי, מסתבר שעדיין/עכשיו הנאשם שהורשע במשפט הפלילי עדיין מתמודד וממשיך להתמודד עם תוצאות הרשעתו בדין, תוצאות שממשיכות לרבוץ כנטל על חיו - עכשיו עולה השאלה מדוע לא ניסה להגיע למצב של "אי הרשעה", היינו סיום ללא הרשעה פלילית.
המטרה בפרק זה היא להראות את מכלול השיקולים המנחים בענישה פלילית, שיקולים שיוכולים להוביל גם ל"אי הרשעה" במשפט פלילי - במקרים המתאימים לכך - אפילו הוכחה האשמה מעבר לכל ספק סביר - וכיצד ניתן לבחון האם המקרה הזה מתאים לכך.
ראוי לציין, חלק מרכזי בעבודה במקרים שכאילו הוא בעבודה מול שירות המבחן למבוגרים, שהיא הבסיס להימנעות מהרשעה במשפט הפלילי - העבודה מול שרות המבחן אינה פשוטה - לאור זאת,ף מרגע בו יש חשש למשפט פלילי, יש צורך לנקוט בפעולות רבות לפני הפגישה עם שרות המבחן וקציני המבחן.
כאן המקום להסביר - עבודות ההכנה מייאשות, קשה להכין את עצמך להליך שיקומי, במיוחד באם אתה חש שאין צורך בהליך שיקומי הליך שלא בטוח שיסייע בסיומו של דבר במשפט הפלילי עצמו - כאן חשוב לדעת - אם יש עבירה פלילית וסטית, אתה כנאשם, עד כדאי כך מהנורמה - יש שתי אפשרויות ענישה היא אפשרות אחת והשניה היא שיקום - הדרך לשיקום היא טיפול לפני כל דבר אחר.
ללא הרשעה פלילית - "אי הרשעה":
ככלל, במשפט פלילי, הרשעה מתלווה לקביעה בדבר האשמה הפלילית.
אנשים שאשמים באירוע פלילי - במשפט פלילי - מוקלנים כעבריינים - על כל ההשלכות שבדבר.
כמובן חייבים קודם להוכיח במשפט פלילי שהאשמה הוכחה מעבר לכל ספק סביר, אולם, לא תמיד הרשעה, שהיא צורת הקביעה על הקלון המתלווה לאשמה פלילית - חייבת להיות צמודה לאשמה - ניתן לסיים תיקים פליליים תוך ללא הרשעה פלילית !!!
למעשה, אם ניבחן לעומק, הרשעה פלילית במשפט פלילי היא הקלנה חברתית ושאלת ההקלנה מנותקת משאלת האשמה (בתיקי נוער הדבר בולט במיוחד) כל הקישור בין השאלות הוא לאור העובדה שהמשפט הפלילי (חוץ מבנוער) נועד להוביל להוכחת אשמה שברגיל מלווה בהקלנה חברתית.
כאן המקום להסביר, אפשר שהנאשם במשפט פלילי ימצא אשם - אולם לא יורשע ושאלת ההקלנה (ההרשעה) להיבחן בשירות המבחן על ידי קצין מבחן ורק אז יערך הדיון בשאלת ההרשעה.
(פרק זה דן בעיקרו בתיקי בוגרים, במשפט פלילי, ולא בתיקי נוער - שם - בנוער במשפט פלילי של נוער - קודם נקבעת האשמה ואז רק לאחר תסקיר שירות מבחן נבחנת שאלת ההרשעה בדין) כך שאחוז התיקים בהם נמנעים מהרשעה פלילית גדול משמעותית.
במשפט פלילי של בגירים יכול והתיק הפלילי יסתיים ללא הרשעה פלילית בנסיבות מיקרה המסוים, בסיומם של ההליכים המשפטיים - למרות ששאלת האשמה הוכרעה לחובתו של הנאשם -
קיימים מקרים רבים בהם במשפט פלילי תהה הסתפקות בקביעת אשמה "ללא הרשעה" בדין היינו ללא "אות הקלון" - גם בעבירות פליליות חמורות יחסית - וזאת לאור הנאשם ה"מיוחד" שנימצא אל מול המערכת החרטה שהוא חש, הפנמת האשמה מצידו והשלכות האירועים על כל חיו ועתידו בחיים - הכול אל מול המציאות של חיו.
העונש בפועל:
במצב דברים זה ה"עונש" בפועל במשפט פלילי יהיה, בד"כ, שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ), או אפילו ללא של"צ. פעמים אחרות תהה אפילו הסתפקות בהליך טיפולי של "מבחן" (פגישות עם קצין המבחן או מסירת מידע טיפולי) בין אם לגיבוי ובין כעונש יחיד.
קשה לאדם שאינו בא במגע עם הרשויות להבין באופן אינטואיטיבי את חשיבות הנושא של הימנעות מהרשעה ועד כמה גדול ניזקה של הרשעה.
מצאתי ציטוט מעניין בנושא ההרשעה הפלילית באחד מפסקי הדין ואני מביא אותו כלשונו: (הדגשה לא במקור).
"הימנעות מהרשעתו של אדם אשר נמצא אשם בביצוע עבירה בכלל, ועבירה מסוג פשע בפרט (כמו עבירה אחת בענייננו) היא חריגה, ושמורה לנסיבות יוצאות דופן הנוגעות לאופיו של העבריין, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית והנפשית, מצבו השכלי, טיב העבירה שעבר, וכל נסיבה מקילה אחרת... למעשה, אמת המידה הבוחנת את היחס בין חומרת העבירה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, מהווה יישום של כלל המידתיות, המחייב את כל רשויות המדינה, ובהן הרשות השופטת. הרשעתו של אדם מהווה פגיעה בכבודו, שהרי היא מטילה עליו אות קלון. פגיעה שכזו חייבת להיות לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש,... בבסיסה של הוראת חוק זו עומד "עקרון המידתיות", אשר דורש בחירת אמצעי אשר תואם את המטרה שלשם השגתה פועלת הרשות, וכן יחס ראוי בין הפגיעה בזכות לבין התועלת הצפויה לציבור ממנו... בבואו לשקול את האפשרות של הימנעות מהרשעה, מצווה בית המשפט לשקול גם את הצורך בהרתעה אפקטיבית של עבריינים אחרים, ואת האינטרס הציבורי... בעבירות חמורות, כמו שוחד, חייב בית המשפט "להטביע חותם של פליליות" על ידי הרשעת הנאשם, שאם לא כן, עלול הוא להעביר מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת"... אמנם אין לקבוע כלל מוחלט, המחייב הרשעה בכל מקרה בו מדובר בעובד ציבור; אך היותו של הנאשם עובד ציבור, מהווה שיקול משמעותי לדחות את עתירתו להימנע מהרשעה. המקרים בהם יזכה עובד ציבור לחסד יוצא הדופן של הימנעות מהרשעה הם נדירים...".
תסקיר שירות המבחן - במשפט פלילי:
במשפט פלילי בית המשפט בוחן את כלל הנסיבות של האדם שמולו על מנת להבין את התמונה של האירוע הפלילי - לא במנותק מהאיש, אלא, אל מול האיש המסוים שהוא עתה הנאשם בפלילי - בית המשפט בוחן את עברו, מעשיו, רצונותיו וחלומותיו היינו כל חייו של האדם ניפרסים מול בית המשפט - בין בטיעון לעונש ובין באמצעות תסקיר שרות המבחן.
לאור מורכבות הבדיקה והרצון שלא "ליפול" בהבטחות ללא כיסוי מצד אחד או באנשים שמתקשים להסביר את מלוא הנסיבות מצד שני מועברת משימת האבחון של הנאשם במשפט הפלילי לידי שירות המבחן.
התסקיר, המוגש לבית המשפט, בוחן את תולדות חייו של הנאשם סוקר את יחסו לעבירה, נזקקות לטיפול ועוד ועוד לסיום יש במקרים מסוימים המלצה להימנע מהרשעה או המלצה לענישה מסוג זה או אחר.
מדובר בהמלצה בלבד - לבית המשפט, במשפט הפלילי, השיקול הסופי והמלא בשאלה.
הדרך בה שירות המבחן בוחן את הנאשם - במשפט הפלילי:
שירות המבחן פוגש את הנאשם, במשפט הפלילי, הנאשם מתבקש לעמוד בסדרה ארוכה של מטלות חלקן גלויות וחלקן סמויות מהעין.
הנאשם, במשפט פלילי מתבקש להביא מסמכים על חייו עד לאותו הרגע ומאז, נאשם חכם מביא עימו פגישה "תיק" בו נימצאים כל הפרטים על עברו וחייו, המלצות, מכתבים ממעסיקים, מכתב אישי של הנאשם, חלומותיו לעתיד ועוד ועוד.
אם יש צורך משלב שירות המבחן את הנאשם במשפט פלילי בטיפול, בהתאם לבעיה שמתבררת, אם יש צורך אותו בקבוצה טיפולית, במקרים אחרים פוגש שירות המבחן את המערך התומך של הנאשם ובכלל זה בן זוג/בת זוג מעסיק, הורים ועוד.
לא פעם ישוחחו אף במסגרת התסקיר של שרות המבחן ישוחחו עם המתלונן/הנפגע ואפילו ינסו לבצע הליך של צדק מאחה (בד"כ בנוער).
המטרה בכול הליך הבדיקה היא לבחון את אמיתות היחס של הנאשם לעבירה ואת הדרכים בהן נית ן לטפל בנאשם ולמנוע מסוכנות ולהגביר את פוטנציאל השיקום -וכמובן בייחס לשאלת השיקום והעתיד נבחנת שאלת ההרשעה הפלילית ומולה שאלת ההימנעות מהרשעה פלילית.
ראוי לציין סיום ההליך הבדירה הוא בדו"ח שהניקרא: "תסקיר" של שירות המבחן - תסקיר שיאפשר לבית המשפט לבחון את עומק חייו של הנאשם יחסו עבירה, העתיד המצפה לו ואת האפשרות והיכולת לבוא לקראתו - אם בכלל.
אופן בניית התסקיר: חלק מרכזי באיבחון תהה בחינת התרשמות הגורם המיקצועי מהשיחות עם הנאשם - הגורם כאן הוא איש שירות המבחן המכין חוות דעת אודות הנאשם - אותה חוות דעת ניקראית תסקיר.
על המועמד לאיבחון בשירות המבחן, לאור משפט פלילי, להביא עימו מסמכי נורמטיביות הסוקרים את חיו, כמו גם להפנים את העובדות בהן הורשעה ולהסביר את התייחסות לעבירה הספציפית בה הוא מואשם.
הפנמה של הארוע הפלילי היא התחלת הבדיקה והאיבחון של האירועים - ללא הפנמה קשה ביותר להגיע לתוצאות חיוביות שימליצו על הימנעות מהרשעה.
ראוי לכן לחשוב רבות על הצורך בערעור במסגרת התיק הפלילי - הרי שופטי הערעור יראו את מלוא התמונה וקשה לטעון להעדר אשמה מקום בו שירות המבחן מספר סיפור שונה לחלוטין.
כמו כן ראוי לדעת: קשה, עד כמעט ביותר, "לתקן" מציאות שלא הועברה כיאות בתסקיר וראוי לפרוס את מלוא התמונה לאוזני קצין/ת המבחן.
הדיון בנושא ההרשעה פלילית:
תסקיר שירות המבחן הוא הבסיס שרק בהתקיים המלצה בו אפשר לבקש סיום תיק תוך הימנעות מהרשעה פלילית (למעט מיקרים חריגים) - מעבר לו קיים הטיעון, העדים והצגת מלוא המציאות שבשלה ראוי להגיע לאי הרשעה פלילית.
המציאות חייבת להיות מוצגת כיאות על כל הבסיסים לה וכל הנסיבות.
ראוי לזכור: אין מועד ב' ולא ראוי להתבסס על "תיקון" (ערעור פלילי) בהמשך - שיובהר - גם בערעור אפשר לבטל הרשעה !!! (כמו שגם מוצג באתר) - אולם שעה שהמציאות אינה מוצגת כיאות בבית המשפט הראשון הופך הדבר לתאורטי בלבד.
יודגש: העבודה ה"נכונה" על "אי הרשעה פלילית" מתחילה בד בבד יחד עם הליכי החקירה הפלילית שם נשתלים הזרעים להמנעות מהרשעה ותחילת הצגת הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומיקרה תוך הסבר מלא על יחודיות המיקרה - לפי הכללים של אי הרשעה.
ענישה פלילית ככלל:
ככלל תמיד הענישה הפלילית חייבת לקחת בחשבון מיהו האדם שעומד לדין על כל המורכבות שלו כאדם - כאן באה הנקודה המרכזית - חייבים לחשוף את האנושיות בעת החקירה, בתסקיר ובבית המשפט - הרי אתה מעוניין בענישה מקלה - הפוך את עצמך לאדם יחודי, שונה הראוי להתחשבות מיוחדת.
אין הכוונה לשקר, אולם לא להימנע מחשיפת הנקודות המהותיות כל כך.
נקודות לבדיקה כוללות בין היתר את התשובה לשאלות הכלליות מה אותו אדם עשה בעברו, מה הוא עושה בהווה ומהם הדברים שהוא מתעתד לעשות בעתיד.
כמובן כל זאת נישקל אל מול העבירה הפלילית המסויימת שנימצאת מולינו. יש עבירות ש"מקובל" שלא להרשיע כמו שימוש בסם והחזקה של סם מסוכן לשימוש אישי, אולם כל עבירה כמעט יכולה להסתיים ללא הרשעה - והכוונה גם לעבירות חמורות - הכל בשים לב לנסיבות המיוחדות של העבירה, לנסיבות האיש ועוד.
שיקולים אילו ואחרים מחובתו של בית המישפט לישקול - כמעט בכל עבירה פלילית - והם בסיס היכולת לישקול את העונש הראוי.
פירוט הענישה הפלילית:
לא כל האנשים שווים, הרי לא שר לשעבר (עיין מקרה איציק מרדכי שנדון להרשעה ומאסר על תנאי ומקרים נוספים של בכירים ) כאחרון עברייני המין (שנענשים בחומרה) שלא תרם ולא סייע לחברה בשום שלב בחיו תרומה הראויה לציון - כלל זה חל בד"כ על נאשמים בדין.
לאחרונה נוצר כלל הפוך במסגרתו מוגשים כתבי אישום וקיימת החמרה בענישה - לא רק לנוכח העבירה, אלא, לנוכח האדם, לא בשל מעשיו הרעים, אלא, בשל ולאור שמו הטוב של האדם והרצון של המערכת לבוא חשבון עם האיש שכול מעשיו עד לאותו הרגע חיוביים לחלוטין - ראוי להזכיר בהקשר זה את מר חיים רמון.
היינו אדם ניכבד "זוכה" לא פעם לטיפול מסור יותר של הרשויות ולכתב אישום מהיר ו"אלים" יותר (עיין מקרה חיים רמון, צר לי אבל אני לא סבור- על בסיס פרסומים ואימרות של היועמ"ש - שמקרה דומה היה מביא לכתב אישום כנגד כל אדם אחר, ובטוח שלא היה מביא להפעלה חזקה כל כך של היכולות בחקירה).
זהו הכלל - לאור זאת כל הזמן נענשים אנשים שונים על עבירה דומה באופן שונה לחלוטין, אפילו המישפט הוא אצל אותו השופט באותו היום, אפילו באותו התיק הפלילי.
הבחינה האישית של כל אדם ואדם מחוייבת, הרי הרשעה פלילית של שר לשעבר עבורו היא אובדן קריירה ודרך חיים ואין להשוות בינה לבין הרשעה של מי שלא ניזוק מעצם ההרשעה הפלילית עצמה כלל.
עיקרון זה פתח את הפתח לענישה פלילית שלא תביא קלון וקיין על הנאשם - ענישה "ללא הרשעה" פלילית.
חידוש:
לאחרונה נוסד כלל חדש של הרשעה פלילית ללא קלון - מקרה השר חיים רמון. המעשה נחשב לקל ערך במיוחד (קיים ספק באם היה מוגש כתב אישום דומה כלפי אדם אחר - הפליה הפוכה), שם הוחלט שהנאשם יורשע - אולם לאור המעשה עצמו שהו קל ערך יחסית וקצר מועד לא יוטל על הנאשם קלון.
סיום ההליך הפלילי "הימנעות מהרשעה פלילית":
פרק זה הוא חשוב במיוחד למי ש"טעה" באירוע פלילי חד פעמי וחושש לעתידו בחברה, עתיד שהרשעה פלילית יכולה לקטוע.
האפשרות המוצגת כאן יכולה לשרת את אותו אדם, בניהול התיק הפלילי, על מנת שהעונש לא יהיה בעל פוטנציאל הרס כולל לחייו בלי כל קשר לעבירה ולמהלך חייו עד לאותו הרגע.
עונש של הרשעה פלילית אפילו בלא כל עונש נוסף, יכול להיות לאנשים נורמטיביים עונש חמור ביותר, חסר כל היגיון בנסיבות וחמור הרבה יותר מהנדרש לאור נסיבות האיש והעבירה, העונש יכול להוציא בפועל את הנדון מהחברה הכללית, תוך אפשרות לפגיעות קשה ביותר בו ובעתידו.
מדובר כמובן במיקרים בהם קיימות ראיות לאשמה הפלילית.
מתי הפתרון המוצג יעיל:
חשוב לדעת שזהו אינו הפתרון בכול אירוע פלילי - ההרשעה, ככלל, היא הנורמה של מי שנימצא אשם במסגרת משפט פלילי, מה שמוצג כאן היא אפשרות נוספת לענישה, ענישה ללא אות הקלון הפלילי.
במיקרים בהם אדם לא מורשע מאוזנים, אלא מול אלא, שיקולי החברה להרשעת ה"עבריין", אל מול שיקוליים ספציפיים של אותו עובר עבירה והחברה בשיקומו ומניעת המשך הנזקים מהאירוע הפלילי - וההכראה בהם היא להימנע מהרשעה פלילית.
התוצאה מושגת בד"כ לאור שיקום וטיפול באדם - כזה שמנטרל את המסוכנות העתידית, ובשים לב לטיב העבירה ניתן לוותר על ההקלנה של הנאשם.
חלק מהמיקרים כאן ניבנה הטיול/שיקום/הקלה בענישה מיד עם תחילת החקירה, ולעיתים בהזדמנות מאוחרת יותר.
המועד לבניית הטיעון לסיום תוך "הימנעות מהרשעה פלילית":
הכלל הוא - אל תיהיה פאסיבי, בנה את הראוי בניה, שכור עורך דין פלילי מהרגע הראשון, עבור על ההלכות ובנה את עצמך כדמות הראויה להקלה.
סיום תיק "ללא הרשעה" מחייב כמובן שבתיק הפלילי הוגש כנגד הנאשם.
אבל....חלק ניכר מהנסיבות יכולות להיות נסיבות שהתרחשו מרגע העבירה (ואפילו לפניה) ועד להגשת כתה האישום.
לאור זאת חשוב להציף נקודות שיכולות להביא לכדי סיום התיק הפלילי ללא הרשעה, ההצפה מתחילה עם בניית תוכנית השיקום במועד הראשון האפשרי - כך מובטח סיכוי הצלחה רב ביותר.
חשוב לזכור - לעיתים הליכה לכיוון זה מחייבת "גילוי לב" והודעה "מלאה" בעובדות והסבר על הנסיבות - מה שיכול לגרום למשפט - מקום שברגיל לא היו ראיות כלל. לכן חשוב במסגרת הליכי החקירה לבחון את הראיות ולהחליט על הדרך הראויה.
הימנעות מהרשעה פלילית:
לא כל משפט פלילי בו נקבע שה"עבריין" אשם בדין אפילו הודה בעבירה בבית המשפט ( כמובן שאין כל חשיבות אם הודה במשטרה בזמן החקירה או שלא) תתלווה לאותה קביעה של אשמה גם "הרשעה" פלילית בבית המשפט - במערכת הצבאית המצב שונה ונושא ההמנעות מהרשעה עדיין לא התקבל.
לציין, בימים אילו קיימים מספר מקרים בהם נטען שחובה להכיל את ההלכה מהמשפט הפלילי ה"רגיל" גם על המערכת הצבאית.
לאור העובדה שקיימת הבחנה בין שאלת האשמה בדין לבין שאלת ההרשעה חשוב להדגיש את ההבדלים, עבירה על חוק ואשמה פלילית יכולה מצד אחד להוביל לעונש ומצד שני אפילו לזיכוי (הגנת זוטי דברים לדוגמא - עבירות קלות ערך) - השאלה אינה האם הנאשם אשם אלא האם קיים אינטרס ציבורי בהגשת האישום כנגדו, האם האינטרס ממשיך להחול על ניהול הליכי משפט ואם כן האם הרשעה פלילית היינו אות הקלון של המערכת הפלילית הוא אמצעי ראוי בנסיבות.
האינטרס הציבורי משתנה כל העת לא רק לאור העבירה אלא גם בשל נסיבות העבירה וגם הנסיבות המיוחדות של האדם שבפנינו חרטה כנה הבנת המעסים תוכנית שיקום הסיכוי שהעבירה תחזור ועוד.
דוגמא:
המקרה המפורסם האחרון בו נבחנת ההרשעה הפלילית במנותק משאלת האשמה הפלילית הוא השליחה של מר חיים רמון לצורך בחינת סוגיית ההרשעה לשירות המבחן להכנת תסקיר.
לאחר מתן ה"תסקיר" (חוות הדעת של שירות המבחן ) נערך דיון בשאלת ההרשעה הפלילית - בסיומו במקרה זה ההרשעה נותרה על כנה - לציין התסקיר המליץ שם על ביטול ההרשעה הפלילית - יש לשער שהתסקיר היה נדבר מרכזי בהחלטת השופטים לביטול או הקלון בהרשעה - למרות ההרשעה.
שאלת קיומו של משפט פלילי:
שאלת הגשת כתב אישום פלילי, כמו שציינו קודם, יכולה להיות מנותקת משאלת האשמה, או קיומן של ראיות פליליות, לאור בחינת הנסיבות הכוללות של האיש והאירוע - נסיבות שיכולות להביא לסגירת התיק בשל הנסיבות המיוחדות (בד"כ - אין עיניין לציבור).
פעמים אחרות יכול היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק הפלילי, אחרי בקשה, בשל הנסיבות המיוחדות שבנאשם או בעבירה.
גם לאחר הגשת התיק לבית המשפט וברור שאלת האשמה (או הודיה בעובדות) לא פעם למרות שה"אשמה" הוכחה בחקירה (לדוגמא הנאשם הודה) התיק כלל לא יגיע לבית המשפט, הסיבות יכולות להיות מגוונות החל ב"איין עיניין לציבור" דרך בקשות לקצין החקירות לפרקליטות וליועמ"ש על שלל הנימוקים להן ועד הסכמים לפיצוי וסוגים של צדק מאחה ( פיצוי כספי/רוחני לנפגע), אבל גם שעה שהתיק מגיע לבית המשפט ונמצא שהנאשם אשם לא תמיד ילווה נושא ה"אשמה הפלילית" ב"הרשעה" - היינו הקלון שבאשמה.
מהי הרשעה ? הרשעה מהווה סוג של "אות קלון" שיכול ויגביל את חייו של המורשע בכול מהלך חיו העתידי ויכול ותביא לצמצום יכולותיו בחברה (במיוחד בעבודות/עיסוקים הדורשים עבר "נקי" החל מנהג מונית ועד דירקטור בחברה ציבורית.
לאור זאת, אפיון נוסף של הלקוח הלא עבריין הוא צורך מרכזי שלו שהענישה לא תהה מלווה בהרשעה. מדובר כמובן במקרים בהם האשמה (האחריות לקרות האירוע הפלילי) ברורה וידועה - רק אז, משנבחנות האפשרויות לענישה, נבחנת גם האופציה של ענישה ללא הרשעה פלילית.
הרשעה פלילית היא למעשה "אות קלון" שיכול "לרדוף" את הנאשם עוד שנים הרבה, למנוע ממנו עשרות אפשרויות הקיימות לו כיום כמו אפשרות לעיסוקים מקציעיים (נהג ציבורי, קבלן, עריכת דין, ראיית חשבון, שמאות ועוד ועוד) ואפילו מניעה של ויזות והיתרים (לגדוגמאת ויזת עבודה לארצות הברית, אזרחות שם ועוד).
לא תמיד הדבר אפשרי. הבחינה של האפשרות להימנע מהרשעה מתרחשת, כאמור, רק לאחר ברור האשמה, אולם, לא פעם ההתמקדות המרכזית בתיק היא בסוגיה של ההקלה בעונש ולא בסוגית האשמה שהיא ברורה על פי הראיות.
לציין, לא פעם ההשגים שיוצגו בהמשך שורשיהם בהכנה נכונה של הנאשם בשלבי החקירה ומיקוד הנאשם להליך החקירתי ולצורך שלו מהליך זה - ההליך החקירתי הוא השלב הראוי שבו נכון ורצוי לחשוב על העונש.
לצורך בחינת נושא ההרשעה בד"כ נשלח הנאשם ל"שירות המבחן" (מופעל ע"י משרד העבודה והרווחה) קצין/ת המבחן משוחח/ת עימו ובוחנ/ת את יחסו לעבירה אל מול העבירה עצמה וכן נבחן הנזק האפשרי שעצם ההרשעה הפלילית יכולה לגרום למרקם חיו של הנאשם - הנתונים כולם משוכללים לתסקיר שירות המבחן. קשה עד כמעט בלתי אפשרי להגיע לאי הרשעה - ללא תסקיר חיובי - לכן ראוי להערך לתסקיר בידיוק כמו לדיון חשוב.
בטיעונים לעונש שיתקיימו לאחר קבלת התסקיר ישמש התסקיר כנדבך מרכזי בדיון - אולם לא היחידי.
לציין לישיבה/ת עם קצינת המבחן ראוי להערך כראוי ולהביא את מלוא המסמכים המעידים על כל שלב ושלב בחיי הנאשם.
תוצאות הרשעה פלילית.
כאשר מוטל מעיין "אות הקין" הציבורי הזה על אדם, נמנעות מהנאשם מגוון אפשרויות לחיות חיים "נורמליים" והתפתחות ראויה בקהילה שתהה בהתאם לכישוריו.
לדוגמא: היכולת לעסוק במגוון ניכר של עיסוקים הדורשים עבר פלילי נקי כתנאי לרישיון - החל מנהג מונית דרך רואה חשבון, עו"ד דירקטור בחברה, קבלן, ח"כ ועוד. היכולת להוציא "תעודת יושר" (המשמשת כתנאי קבלה לעבודות רבות בסקטור הפרטי - בד"כ בפועל מבקשים "גיליון רישום ע"פ), היכולת לצאת את הארץ לצורכי עבודה בחו"ל (ויזות עבודה) ועוד.
קשה מעט לבחון תיקים שאינם עוסקים בעבירות סמים בשל הנסיבות השונות בכל תיק. למרות זאת יוצגו מספר החלטות שהתקבלו לגבי לקוחות שבטיפול המשרד.
פרטי התיקים טושטשו באופן שלא נמסר בית המשפט אלא רק מספר ההליך, זאת כמובן על מנת שפרטי הנאשמים לא יחשפו. במקרים של שמות משפחה ייחודיים ונדירים מאוד - הושמטו גם אלו. כל התיקים נמצאים, כמובן, במשרד.
חשיבה לעתיד:
הרשעה פלילית יכולה לגרום לנזקים אדירים - בזמן עתיד.
אני לא אציג כאן מקרים כמו ברורים כמו ראשיון נהיגה במונית, עריכת דין , רו"ח, עבודות בהוראה, דירקטור בחברה ועוד.
הרי גם עבודות בחברות בין לאומיות בתחומי ההיט טק (הזנק) יכול ותיפגע הרי אין אפשרות להוציא ראשיון עבודה בחו"ל ללא גיליון נקי.
לכן, לאור העובדה שאיש אינו יודע מה יוליד יום ראוי לעשות כמעט הכל על מנת להימנע מהרשעה פלילית וחשוב להעבק בנקודה זאת - במיוחד שמדובר באדם צעיר.
מדיניות לעתיד:
עבירות נהיגה, ברובן, כיום אינן חלק מהעבר הפלילי של הנאשם.
כבר כיום קיימת מגמה של הכנסת עוד ועוד עבירות אל תוך המרשם הפלילי, בעתיד הקרוב תחל מגמה של הכנסת עוד ועוד עבירות פליליות אל תוך הקלון הפלילי - כמו נהיגה בשכרות ועוד.
שירות המבחן:
לקציני המבחן, באמצעות "תסקיר שירות המבחן" חשיבות גדולה בשאלת ההרשעה הפלילית והענישה של נאשמים בסיום ההליך הפלילי (פרק זה אינו דן בתסקירי מעצר).
לאור החשיבות המכרעת של אותם "קציני המבחן" חייב הנאשם להגיע לעורך הדין ותהתכונן לפני הפגישה עם אותו קצין מבחן - חשוב לדעת לעיתים ההכנה לאותו תסקיר מתחילה עם הכניסה לתיק הפלילי היינו אפילו משלב החקירה.
בבגירים, ככלל, אין חובת תסקיר שירות מבחן.
(אלא אם מדובר בהטלת מאסר בפועל לבגיר שביום ביצוע העבירה לא מלאו לו 21 שנים).
אולם קיימים מקרים רבים בהם בפועל יש חובה לבקש תסקיר שירות מבחן ובית המשפט יענה בד"כ כמו מקרים של התמכרויות לסמים, עבירה ראשונה או חלוף זמן ניכר מהעבירה הקודמת, נסיבות מיוחדות, תוכנית שיקום מהותית, טיפול נפשי ועוד.
בקטינים, מוטלת חובה על פי חוק לקבלת תסקיר שירות המבחן.
קיימים מיקרים בהם גם בהמלצה שלילית לאי הרשעה בית המשפט יבחר שלא להרשיע (במיוחד בקטינים).
תסקיר שירות המבחן נערך על ידי קצין המבחן מתבסס על שיחות עם הנאשם בנודע לעברו, משפחתו, מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי ונסיבות פרטניות.
ראוי להגיע לקצין המבחן "מוכנים" וזאת באמצעות בנייית "תיק קצין מבחן" הכולל מסמכים שונים שמעידים על מיהו הנאשם ועל יחסו לעבירה הפלילי לסוגיית ההרשעה בדין.
שירות המבחן, הוא למעשה זרוע של בית המשפט להשגת מלוא הנתונים אודות הנאשם ויחסו לעבירה (לדוגמא מבצע בדיקות שתן בעבירות סמים) לא פעם ימליץ השירות על טיפול מסוג זה או אחר כתחליף לענישה.
בית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצות תסקיר שירות המבחן, אולם לא יקרה אירוע במסגרתו בית המשפט יתעם מהתסקיר - השופט הוא המחליט והתסקיר הוא נימוק לענישה/הרשעה בדין.
שירות המבחן הינו גוף אשר נחשב למקצועי, אמין ויסודי ועל כן, לא פעם, גם התביעה מאמצת את חוות דעתו לאופן סיום ההליכים.
לציין קיימים מקרים רבים בהם החזרה מאישום/הקלה משמעותית תלויות בתסקיר שירותה מבחן.
ה"זרוע הענישתית טיפולית" בתסקיר הוא מתן שעות לטובת הציבור - של"צ - אין מדובר בעונש אלא תרומה לקהילה חלף עונש ממשי.
המקומות בהן הרשעה פלילית משפיעה: (מאתר משרד המישפטים).
מדובר כאמור מהשפעות בארץ, כמובן כמעט כל הגירה ו/או הוצאת ויזת לימודים/עבודה במדינות אחרות מחייבת "תעודת יושר" מארץ מקור, כך שקיימת לעבר פלילי בארץ גם השפעה ניכרת בחו"ל ובאפשרותיות החיים שם.
מקצועות בהם פסול בעל רישום פלילי מלעסוק
- סוכן מכס ( חוק סוכני המכס)
- ממזער מוסמך (הוראות מס הכנסה ותקנות מע"מ (ניהול פנקסי חשבונות) )
- מתווך מקרקעין (חוק המתווכים במקרקעין)
- קבלן ( חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות )
- תעודת מורשה להיתר לאדריכל רשוי (חוק התכנון והבניה)
- מהנדס רשות מקומית (חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית) )
- סוכן ביטוח ( תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (רשיון לסוכן ביטוח ) )
- נהג אוטובוס (רשיון דרגה 6) , נהג מונית (רשיון דרגה 5) , נהג אמבולנס , נהג רכב כיבוי אש (רשיון דרגה 2 ) , נהג רכב חילוץ (רשיון דרגה 3)( תקנות התעבורה)
- רשיון ניהול בית ספר לנהיגה / רשיון להוראת נהיגה (תקנות התעבורה).
- רשיון להפעלת מונית (תקנות התעבורה)
- שופטים
- חינוך (חוק פיקוח על בתי ספר).
- חבר מועצה ( חוק הרשויות המקומיות (בחירות) ).
- כבאי ( תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים ) )
- מורשה מטעם המוציא לפועל (חוק ההוצאה לפועל)
- רופא וטרינרי (חוק הרופאים הוטרינרים)
- קבלן כוח אדם ( חוק העסקת עובדים על יד קבלני כוח אדם)
- ממונה על אבטחת מידע (חוק הגנת הפרטיות)
- רשיון עיסוק בחשמל (חוק משק החשמל)
- עמותת אימוץ ילדים (חוק אימוץ ילדים)
- יועץ השקעות / מנהל תיקי השקעות (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות
- נושא משרה בחתם (תקנות ניירות ערך (חיתום) )
- מבקר פנימי בגוף ציבורי (חוק הביקורת הפנימית)
- דירקטור מטעם הציבור (פקודת החברות)
- דירקטור / מנהל כללי בחברה ממשלתית (חוק החברות הממשלתיות).
- דירקטור של מנהל קרן / נאמנות ( חוק השקעות משותפות בנאמנות)
- מנהל מעבדה רפואית ( תקנות בריאות העם - מעבדות רפואיות)
- רשיון השטת סירה (תקנות הנמלים (רישוי משיטי כלי שיט קטנים) )
- כהונה במשרה ציבורית
מקצועות בהם ניתן לפסול בעל רישום פלילי מלעסוק
- מדביר מזיקים (תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים).
- רואה חשבון (חוק רואי חשבון)
- עורך דין ( חוק לשכת עורכי הדין).
- עובד מדינה ( חוק שירות המדינה (משמעת) )
- רופא / רופא שיניים (פקודת הרופאים / פקודת רופאי השיניים)
- פסיכולוג ( חוק הפסיכולוגים)
- מיילדת (פקודת המיילדות )
- רוקח (פקודת הרוקחים)
- חוקר פרטי / שומר ( חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה)
- שמאי מקרקעין (חוק שמאי מקרקעין)
- נותן שירות תיירות (חוק שרותי תיירות)
- עורך פטנטים (חוק הפטנטים)
- אופטומטריסט (חוק העיסוק באופטומטריה)
- עובד סוציאלי ( נחוק העובדים הסוציאלים)
- רשיון לניהול לשכה פרטית לתעסוקה (חוק שירות התעסוקה)
- מהנדס / אדריכל (חוק המהנדסים והאדריכלים)
- יצואן מורשה של צמחי נוי (כללי המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושווק)
- סיעוד ( תקנות בריאות העם)
- רשיון ממשרד התחבורה (פקודת התעבורה).
הימנעות מהרשעה פלילית - עבירות פליליות:
בתחום זה מובאים התיקים בהם הסתיים ההליך בבית המשפט תוך החלטה של אשמה והימנעות מהרשעה - להבדיל מתיקים שם נסוגה התביעה מכתב האישום בשל נסיבות כאלה ואחרות.
התיקים כולם נימצאים במשרד ומיוחסים לבגירים.
עבירות מין.
"מעשים מגונים":
פ 1586-05-07 - טל - מעשה מגונה בפומבי (בפני קטינים), ביום הכניסה לתיק היה הנאשם עצור לאור בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים, למחרת לאחר הקראה שונה כתב האישום למעשה מגונה שלא בפני קטינים והנאשם שוחרר ממעצרו בתנאים.
סיום התיק - ללא הרשעה פלילית וללא של"צ. (סיום ספט' 2007) לאור הנסיבות המיוחדות של העבריין והפחתת העבירה ממעשה מגונה בפני קטינים למעשה מגונה שלא בפני קטינים (שליש עונש).
זהו תיק דוגמא לטיפול מישפטי נכון וראוי, ניבנתה תוכנית שיקום, הוצגו מסמכים בצורה מסודרת התסקיר המליץ על סיום התיק ללא הרשעה פלילית תוך הטלת מיבחן טהור - וכך הסתיים התיק.
לציין התביעה בתיק עתרה בטיעוניה לעונש למאסר בפועל ממש (לא עבודות שירות), זאת אותה התביעה שהגישה בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים ולא הסכימה לשיחרור אפילו לא בתנאים "לאור מסוכנותו" - לאחר התסקיר נערך דיון נוסף עם ראש השלוחה שעמד על מאסר בפועל !!!
ההישג בתיק זה כולו עבודת עורך דין נכונה ובניית הפתרונות לענישה/טיפול.
פ 5404/02 - דחקנוב - התיק הפלילי החל כתלונה על אונס - אם נדייק סידרה ארוכה של מעשי אונס במשפחה - לאחר חקירה הוגש כתב אישום "רק" על 6 עבירות תקיפה/איום/פגיעה בפרטיות - בית המשפט השלום שחרר בדיון בבקשת המעצר עד לתום ההליכים בתנאים - 3 פעמים הוגש ערר על החלטת השחרור ממעצר ( על ידי המדינה).
פעמיים התיק הוחזר לבית המשפט השלום ששחרר שוב ושוב - בפעם השלישית הסביר בית המשפט המחוזי שיש שופט שחושב אחרת והוא מאמץ את השיחרור.
לאחר ניהול הוכחות - במסגרת ניהול התיק הפלילי נחקרה המתלוננת ארוכות על ידי עו"ד אדטו, לפי בית המשפט נמצא שעדות המתלוננת אינה אמינה והנאשם נקבע שביצע שתי עבירות תקיפה קלה בהן הודה מראש - התיק הפלילי הסתיים ללא הרשעה פלילית ושל"צ (שרות לתועלת הציבור - נמדד בשעות בודדות) קצר. (סיום 2006 התחלה 2002).
פ 1376/04 - מעשה מגונה בפומבי - הנאשם סיים את התיק ללא הרשעה והוטל עליו של"צ. נבנתה תוכנית טיפול כוללת לנאשם ולאורה הענישה המקלה כל כך שאיפשרה הימנעות מהרשעה פלילית.
במקרה זה תוכנית הטיפול והתסקיר שיכנעו את התביעה שראוי לסיים את התיק (למרות שהוא תיק מיני) בתוצאה זאת.
פ 9216/01- רזון - מעשה מגונה בקטינה - ללא הרשעה בפלילים. נהג מונית - מעשים חמורים ביותר של פגיעה מינית (בקטינה). הקטינה צוינה בגילה בכתב האישום, אולם סעיף העובדות לא כלל את עובדת היותה קטינה (כפי הנראה בשל העובדה שכתב האישום הוגש ע"י יחידת התביעות) המעשים המיניים חמורים ביותר.
מדובר מהכנסת ידיים לתוך ומתחת לחצאית על ידי נהג מונית שלא חדל ממעשיו - הרשעה פלילית הייתה יוצרת נזק חמור עוד יותר לחיו של הנאשם מה עוד שכתב האישום הוגש בשיהוי מסויים (שנתיים).
הטיעון לעונש המובנה הביא את התיק הפלילי לכדאי אפשרות להימנעות מהרשעה פלילית.
פ 1861/01- זילקה - אירוע חמור בו פנה הנאשם לילד והציע לו יחסי מין אורליים תמורת סכום כסף גדול. לנאשם עבר פלילי בתחום המין שם ריצה 1/2 שנה עבודות שירות. ההגנה הוכיחה שלפני שנים רבות עבר טראומה שהותירה עליו את חותמה. בית המשפט מצא לנכון כי מתן טיפול מתאים לנאשם ראוי יותר מענישתו בפלילים - וובחר בדרך שיקומית של מבחן ללא הרשעה.
מיותר לומר שתיק נדיר ביותר.
עבירות אלימות:
פ 4500-09 - איליה - סיום דצמבר 2010 - תיק תקיפה של נהג אחר בכביש - לאחר ניגרמו פגיעו קשות בפניו גמו גם נזק רכושי (נופצה שמשת הרכב ובין היתר הזגוגית גרמה לחתכים בקרנית) - סיום 250 שעות של"צ בלי הרשעה.
עורך דין אדטו הוכיח שמדובר באירוע שונה מהותית מהחד צדדיות שמאפיינת את כתב האישום.
ת"פ 38487-06-10 - אורעד - תיק איומים והעלבת עובדי ציבור - ההישג הוא בכך שהתוצאה (התחייבות להימנע מעבירה) ללא תסקיר שירות מבחן וביום ההקראה הראשון.
פ 5953/06 - שי - סידרה ארוכה של אישומים על עבירות במשפחה - חלק גדול מכתב האישום נימחק - בחלק שנותר היה חמור דיו - מההחלטה: "הנאשם אמר לה "תעופי מהבית, אם לא תעופי זה יגמר רע", לקח מצית וניסה להדליק את המצעים, שבר מקלדת של מחשב ואת הטלפון הנייד של המתלוננת. בהמשך תקף את המתלוננת בחדר המדרגכות של ביתם......לאחר כמה שבועות, ליד בית הכנסת, תפס את פניה של המתלוננת בחוזקה בידיו, קילל וצרח כשתוך כדאי לקח את מפתחות ריכבה ואת מכשיר הטלפון הנייד שלה. בתאריך 29.8.06 הצמיד הנאשם את המתלוננת למיטה בחדרם בחוזקה וסתר לה על פניה". - סיום 7.9.09 - מדובר בעובדות שהופיעו בכתב האישום המתוקן - המקורי חמור הרבה יותר - הסיום ? ללא הרשעה בפלילים - ניהול נכון וראוי של הנסיבות תוך ליווי התיק מסיום החקירות ועד לגמר הובילו לתוצאה נדירה כל כך באישום חמור ביותר.
5675/07 - בלילתי - סיום 5.3.09 - תיק של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור - תיק חמור לכול הדעות - מבחינה ראייתי היו שני שוטרים שטענו שהנאשם תקף אחד מהם - כתב האישום תוקן להעלבה והתנהגות פרועה במקום ציבורי - ההגנה הצליחה לשכנע את ב"כ המדינה שלא כול הנאמר הוא אמת - מדיברי התובע: "מדובר באירוע שבאופן כללי לא היה חד כיווני" - ללא תסקיר שירות המבחן הסתיים התיק ללא הרשעה תוך חתימה על התחייבות להימנע בעתיד מעבירות.
פ 6416/08 - ידיד - קריעת פנקס הדוחות של פקח חניה תוך כדאי קללות לפקח החניה - התחייבות להימנע מעבירה - ללא תסקיר שירות מבחן, הנסיבות הוצגו והתקבלו על ידי המדינה בלי תלות בשירות המבחן.
פ 2325/07 - קירמה - תיק של שני אירועי תקיפה אלימה (2 אנשים) - "תקיפה סתם" ו"תקיפה הגורמת חבלה של ממש" - באמצע דיוני ההוכחות (לקראת סיום פרשת התביעה) הגעה להסדר במסגרתו נותר רק האירוע החמור יותר - הנאשם נשלח לתסקיר - סיום התיק ללא הרשעה - למרות התנגדות של ב"כ המדינה.
בית המשפט מעדיף את הענישה ללא הרשעה פלילית (של"צ) לאחר שהוצגו מכלול הנסיבות והטיעון לעונש ניבנה באופן שענה על כל הצרכים.
1158/08 חסיד (סיום 22.12.08) ויכוח באתר עבודה של קבלן עם המפקח על העבודה מטעם צה"ל הוביל לנגיחה בראש באחד המפקחים באתר - על ידי האחראי על העבודות מטעם הקבלן -
אור הפגיעה נצפה "אודם" במצח - אירוע חמור ביותר שיכול היה להסתיים בענישה מחמירה כמו שהסבירה התובעת - הסיום - חזרה מאישום תמורת תרומה ופיצוי בסך כולל של 5000 ש"ח סה"כ.
להדגיש - כתב האישום נמחק בטרם הקראה - הישג מרשים לכל הדעות.
פ 6257/06 (סיום 7.12.08) - בייבי - תיק אלימות קשה שהחל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מדובר באם שתקפה את ביתה - לאחר תחילת הדיונים התיק "ירד" לבית המשפט השלום.
בהמשך שוונו העבירות ותוקן כתב האישום לאירוע מינורי.
התיק הפלילי הסתיים "ללא הרשעה" - למרות מספר תסקירי שירות מבחן שלא המליצו כך - ואפילו לא הצליחו למצוא סיבה לאי הרשעה או לענישה מקלה - גם התסקיר הסופי לא היה חיובי ביותר !!!
(יודגש, התסקיר הסופי כן המליץ על ללא הרשעה, אולם היו גם הבטים שליליים ביותר בדבר המצב הכולל ). ניהול התיק נמשך כמעט 3 שנים של תסקירים ובדיקות ולבסוף התוצאה המקווה.
פ 4618/05 פיקל - סיום מרץ 2007 - החל כ"תקיפה" של קטין "שגורמת חבלה של ממש" (יש תיעוד רפואי). התלונה היתה על חבטות בפנים ובעיטות לבטן, הסתיים ב"תקיפה סתם" (הרמה הנמוכה ביותר של תקיפה) על כך שמשך בדש ביגדו של הילד - הסיום "ללא הרשעה" תוך חתימה על התחייבות - ללא של"צ וללא תסקיר שירות מבחן.
התיק הסתיים בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לאחר תחילת הדיונים בתיק לאור המלצות בית המשפט (שנחשף לחומר ושמע ראיות) - כך שבית המשפט סמך את ידיו הבין את המציאות ויכול היה להגיע לתוצאה של הימנעות מהרשעה פלילית בנסיבות המיוחדות.
פ 10462/03 אקלר - תקיפה חבלנית ותקיפה - בני זוג שתקפו מצילים (מציל ומצילה) בבריכה שהעירו לבנם - הסדר באמצע הוכחות - ללא הרשעה בפלילים (כ"א תוקן). בהתחשב בנסיבות תוצאה מדהימה לאישום לא קל.
הסיבה המרכזית להסדר - חקירת העדים שהוכיחה שגם "הם לא טמנו ידם בצלחת" - לאור זאת נוצרה האפשרות להפחתת האישום ולסיום התיק בתוצאה של הימנעות מהרשעה פלילית - לאור מסכת החיים של הנאשמים.
גם במצב דברים זה התוצאה נדירה ביותר - ביחס לעבירת אלימות חמורה.
פ 4848/03 - וינר - תקיפה בנסיבות מחמירות - מחיקת אחד הנאשמים מהאישום הפלילי ומבחן ללא הרשעה בפלילים לנאשמת השנייה. הנסיבות המחמירות - המותקף הוא בנם של הנאשמים. תיק בו ההיבט המרכזי שעמוד מול בית המשפט היה שיקום המשפחה ושיקום זה דרש סיום תוך הימנעות מהרשעה פלילית.
עווידה - ירושלים - השלכת בקבוק על שוטרי מג"ב במהלך התפרעות - בהסדר טיעון שנחתם שעה שהעדים הגיעו לדיון - ולא יכולו להעיד לאור העובדה שהם היו רעולי פנים ולא הייתה תעודת חיסיון - שונה כתב האישום להפרת סדר. התיק הסתיים ב 60 שעות של"צ - ללא הרשעה פלילית.
עבודת עורך דין פלילי למופת שמנע את האפשרות לניהול התיק (מחסור בתעודת חיסיון בעת דיון ההוכחות) וכך נוצרו התנאים להסדר טיעון (ללא תסקיר לשאלת ההרשעה) עם הסכמה של הימנעות מהרשעה פלילית.
פ 3827/05 - בן עזרה - התחזות לאחר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור - הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה ברח לשוטרים וקילל אותם בקללה "נאצי" - של"צ ( "שירות לתועלת הציבור") "ללא הרשעה" פלילית וכן תרומה בסך 1500 ש"ח.
תיק שמסווג בקלות כ"ביריונות אלימה", הרשעה, במקרה זה, הייתה יוצרת נזק חמור ביותר לנאשם, הצורך היה לאזן בין נזק נורא לנאשם לבין המעשה החמור שעשה - הנאשם אדם נורמטיבי שלא חי בארץ בדרך השיגרה יכול להמשיך בחיו בחול לאור הסיום ללא הרשעה פלילית (בכול מצב אחר לא היה מקבל אישור שהיה במדינת המקור).
רכוש:
פ 2008/00 - שלוש עבירות גניבה ממעסיק - ללא הרשעה פלילית. למרות שאחת העבירות בסכום ניכר - בדרך להחזרת הרכוש עבר הנאשם תאונה ונפצע (ללא נכות).
מדובר היה באיש הי טק (הזנק) שגנב את הציוד בעבודת הסטודנטים שלו (במהלך לימודיו) - ענישתו דרך הרשעה פלילית תפגע בכל עתידו ולכן ראוי היה לסיים את התיק הפלילית ללא הרשעה בפלילים .
פ 3880/99 - קשירת קשר לביצוע עוון, זיוף מסמך עם אחרים, שימוש במסמך מזויף, התחזות כבעל תעודה, קבלת דבר במרמה - ללא הרשעה (הנאשמת 5). הנאשמת הייתה זוטרה יחסית בקשר הכולל למרות תפקידה המכריע- קשר שהביא להדפסת ה"רישיונות" מסוגים שונים לאנשים שלא היו זכאים להם. למרות חומרת העבירות הנאשמת סיימה את התיק ללא הרשעה בפליליים על מנת שלא לפגוע בעתידה.
פ 2364/01 -צדקה - ירושלים - ניסיון לקבלת דבר במרמה - ניסיון למכור רכב שלא שייך לנאשם למוסך "כחלקים" (לאחר שהנאשם הרס את הרכב (השכור בתאונה) - גזר הדין - ללא הרשעה פלילית. הנאשם בגיר - לציין כנסיבה מחמירה בתיק מקביל שני קטינים שהואשמו בנפרד. כך שמבחינת הגיל הנאשם היה בעל ה"סמכות".
למרות זאת הצליחה ההגנה להראות על הנזק המיוחד שיגרם לנאשם באם יורשע בפלילים.
פ 4544/98 ת"א - פריצות לרכבים, גניבה מהם והחזקת רכוש גנוב (עשרות מקרים סה"כ) - תיק חמור ביותר שמסוגו לא נסגרים ללא הרשעה פלילית בשום תנאי (בד"כ) - סיום התיק ללא הרשעה בפלילים. הנסיבה המרכזית - חלוף הזמן - הנאשמים צעירים (לא קטינים) - התגייסו והשתחררו עוד קודם שהוגש כתב האישום.
פ 5045/00 - כ"א גניבה ופריצה לבניין (הסתיים בעבירה של "סיוע" ולא בעבירה המלאה) - הסתיים ללא הרשעה בפליליים. במהלך הדיונים לאור טענה מקדמית הופחת האישום לאור טענת זוטא (פסילת הודעות הנאשם - שהודה בעבירות בחקירות במשטרה). לאחר ההודיה נשלח הנאשם לתסקיר, בניית תוכנית שיקום לנאשם הביא לתוצאה של ללא הרשעה לאור העובדה שהרשעה בפלילים יכולה לפגוע ברקמת חייו כיום.
כיום להבדיל מיום ביצוע העבירה.
פ 1590/02 - גניבה ממעביד (3 עבירות) - ללא הרשעה בפלילים (כ"א תוקן). הכספים יוחזרו במסגרת פיצוי.
פ 5009/02 - בירושלים - ניהול משחקי אסורים - ללא הרשעה פלילית - הסדר. בשנת 2002 הדגש על משחקים אסורים היה נמוך הרבה יותר מאשר כיום. אולם גם אז הסיום תוך הימנעות מהרשעה פלילית היה הישג מדהים בנסיבות.
ע"פ 4456/09 - דיקלה - מחוזי בירושלים - סיום 6.9.09 - במסגרת הערעור על ההרשעה בגניבה ממעביד ורישום כוזב במסמכי תאגיד - תוצאת הערעור - זיכוי בעבירה של גניבה ממעביד (פרשניות שונה ליסוד הכוונה בתיק) נותרה העובדה של זיוף המסמכים (רישום כוזב במסמכי תאגיד) - העונש שונה לעונש ללא הרשעה - במסגרת ערעור !!!
הזיכוי בעבירה החמורה יותר הוביל להימנעות מהרשעה פלילית.
עבירות סמים.
לפני מספר שנים התמחה המשרד באופן בולט בעבירות סמים, המשרד הגיע להישגים משמעותיים ביותר של הימנעות מהרשעה בכול מגוון הקשת של עבירות הסמים:
באתר זה מובאים השגים לרוב, השגים אילו כפי שמוצגים בתיקים כאן נחשבים לחריגים ביותר בתחום הענישה בעבירות סמים, הסיבה להשגים היא העובדה שבמידה וקיימת אשמה נבנתה תוכנית שיקום כוללת המתחשבת באיש ובמלוא הפוטנציאל השיקומי שלו. אין המדובר כאן בתיקי קטינים.
2833/07 - בן לולו - החזקה של 420 גרם חשיש (לא לצריכה אישית), לפי כתב האישום הנאשם רכש את הסם ותיכנן למכור אותו ב 7,000 ש"ח, (כך הוא גם הודה), התביעות הציעו מאסר בפועל של מעל לשנה בתחילת ניהול התיק הפלילי - וגם זאת רק במסגרת הסדר הטיעון -
הסיום ללא הרשעה פלילית (סיום ב 16.7.09) לאחר ניהול פרשה ממושכת של בניית הטיעון לעונש.
הנסיבות הכוללות הובילו למצב בו ההימנעות מהרשעה פלילית הייתה התוצאה הנכונה ביותר לסיום מסכת האירועים.
ת"פ 1239-09 בן שמעון - תיק זעיר שלא הצליחו כל הבקשות לאור העובדה שלנאשם היו שתי הרשעות מעברו הצבאי - (עבירות סמים) למרות כל אלו בסופו של דבר הוחלט על התחייבות להימנע מעבירה - ראוי לציין במסגרת הסדר עם התובע.
12052/01 - יבוא סמים (ג'רס הודי) - לוי - ללא הרשעה פלילית (בהסדר טיעון - ההסדר בהמלצת לישכת היועץ המשפטי לממשלה) - אחת העבירות החמורות ביותר על פי חוק העונשין. התוצאה - ללא הרשעה בפלילים. המתלוננת שלחה מתנות לחבריה מהודו בדמות מנות סם. הרשעה פלילית יכול הייתה שתחסום את יכולתה להתקדם בעבודה ולפגוע בשיקומה בחיים.
הנסיבות המיוחדות היו החד פעמיות של האירוע מול הנורמטיביות של הנאשמת הובילו לאפשרות לסיים את התיק תוך הימנעות מהרשעה פלילית.
תיק 6909/03 (תל אביב) כתב האישום - 11 מקרי סחר בסמים והחזקת כמות של "חשיש" שלא לשימוש אישי (הנאשם הודה בחלק ניכר מהאישומים בחקירתו).
התיק הסתיים באירוע בובדד של סחר בסמים (בו הודה למעשה בחקירה והקונה נתפס בכף) והחזקה של סמים שלא לשימוש אישי - הסתיים ללא הרשעה פלילית - בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה.
הנסיבות: בתיק זה שימוש בחקירה מטעם הנאשם לימד, שקונה הסם סובל מבעיות זיכרון קשות וומפעיל אתר אינטרנט המייעץ לאנשים במצבו - התוצאה - אין דרך להתבסס על עדותו של סובל מבעיות זיכרון.
לאור זאת הופחת האישום בכתב האישום לאירוע אחד של סחר והחזקת סמים (לא לצריכה אישית). הסיום כאמור תוך הימנעות מהרשעה פלילית לאחר טיעון לעונש ממוקד ויעיל.
פ 5719/98 - 10 פעמים קנייה של 50 גרם סמים (מריחואנה) והחזקת כמות קטנה של מריחואנה - ללא הרשעה פלילית. הסיבה הנורמטיביות של הנאשם שהובילו להימנעות מהרשעה פלילית.
פ 1062/01 - נהריה - סחר בסמים (מריחואנה) החזקה ושימוש בסמים - ללא הרשעה פלילית. הסדר. הסחר בסם היה בכמות של 50 גרם. בתוך תיק צפוני מדובר בתיק חריג ביותר של הימנעות מהרשעה פלילית - הסיבה תוכנית השיקום והטיפול.
פ 12304/01 - ת"א - החזקת סמים (מריחואנה), גידולם, אספקת סם - ללא הרשעה פלילית, ללא הסדר טיעון - טיעון חופשי לאחר בניית תוכנית שיקום בסיוע שירות המבחן. בנסיבות אילו ניתן היה לסיים את התיק תוך הימנעות מהרשעה פלילית.
פ 1262/00- קלימי - סחר בסמים (מריחואנה) (450 גרם - 700 ש"ח) - ללא הרשעה פלילית. בטיעון (ההסדר הפחית את האישום מסחר בסמים להספקת סמים בכסף). לא היה הסדר לעונש והצדדים טענו באופן חופשי. הסיבה להימנעות מהרשעה פלילית - הנזק החריג לנאשם מעצם ההרשעה.
9115/00 - תל אביב - סחר בסם קנאבוס – של"צ + הרשעה בפלילים.
פ 2437/02 - מקרמן - החזקה של 1.5 ק"ג סמים, (קנאבוס) ושל 2.5 אקסטות (אקסטזי) ומשקל אלקטרוני (החזקה ברכב) - הכמות נקבעה כשימוש אישי - העונש: של"צ ללא הרשעה פלילית. הסיבה להימנעות מהרשעה פלילית הייתה הנורמטיביות של הנאשם.
פ 93/98 - ת"א - לתיק של 200 גרם צורף תיק של 859 גרם "ברוטו" (שימוש אישי) - של"צ ללא הרשעה פלילית. בתיק הבסיס (200 גרם) תוקן כתב האישום ל 50 גרם. תיק שנמשך מספר שנים לא קטן, התוצאה הייתה ראויה ובהסכמה לאור הנסיבות השונות. ההישג של הימנעות מהרשעה (למרות הכמויות) לאור הבנת המורכבות של האירועים.
פ 1607/02 - כפר סבא - שני נאשמים בגידול סמים (מריחואנה) (73 גרם) - התוצאה: חזרה מאישום. תסקיר שנערך הביא לחזרה מהאישום (ביחס לשני הנאשמים). מהסדר הטיעון: "אם התסקיר יהיה חיובי, במובן של ניקיון מסם, נסכים לחזור מכתב האישום ללא הרשעה".
פ 4164/01 - חדרה, החזקה של 740 גרם קנאבוס ו 5 ריבועי ל.ס.ד - ללא הרשעה פלילית - תיק הממחיש את ההיבט הטיפולי והסכנה שהרשעה בפלילים תחסום את יכולתו של הנאשם להתקדמות בחברה.
הנאשם אדם תורם לחברה בנסיבות אילו ראוי היה לסיים את התיק תוך הימנעות מהרשעתו בדין.
פ 2448/04 - חן - שני אישומים החזקה לשימוש מסחרי של קנאבוס והשני גידול סמים (סמים מסוג קנאבוס) והחזקה שלא לצריכה עצמית - ללא הרשעה פלילית - 240 שעות של"צ. הסיבה להימנעות מהרשעה - הנורמטיביות (החריגה לטובה) של הנאשם.
5457/99 - היסטד - החזקת לא לצריכה אישית של סם (קנאבוס) וגידול (קנאבוס) - הנאשמים בנו חממה ושם (בביתם) גידלו סמים במשך שנים לצריכה אישית - התיק הסתיים תוך הימנעות מהרשעתם בדין בשל"צ - לאישה 60 שעות של"צ ולגבר 80 שעות של"צ (ללא הרשעה פלילית).
1813/99 - הלפרין - החזקת סם שלא לצריכה אישית - 302.61, וכן 100 גרם וכן 200 גרם - כמויות לא קטנות אולם לאור העתיד שצפוי לנאשם התיק הסתיים ללא הרשעה פלילית - יחד עם ההימנעות מההרשעה על הנאשם הוטלו עבודות לתועלת הציבור. (של"צ).
סיכום:
הדרך לסגירת התיק ב"אי הרשעה" עוברת לא פעם בהתנהלות נכונה בחקירה במשטרה, תוך הבניית הטיעון לעונש בחקירה עצמה, כמו גם הגשת בקשות לסגירה הרבה קודם לכן, היינו בהכנת התיק - וטובה שעה אחת קודם - עיין בפרק על שיקום וטיפול בהליך הפלילי.
סגירות תיקים:
קיימים תיקים רבים בהם נסגרו התיקים הפליליים בשל בקשות סגירה למשטרה/לשכת התביעות/יועץ משפטי לממשלה.
בחלק מהתיקים הסגירה הותנתה בתרומה כספית או אחרת לקהילה - יודגש - הסגירות שלא סיום דיון בפני שופט.
מרבית התיקים נגנזו (גם אצלי - ואינם באתר) בהכנת האתר נימצאו מספר תיקים שבהחלט לא מייצג את הכמות הניכבדה של תיקים שנסגרו בבקשות שונות, אחד מאיפיוניו של המשרד לאור העובדה שהוא מטפל בלקוחות נורמטיביים היא הגשת בקשות סגירה/עיכוב הליכים כמעט בכול תיק ותיק.
לא פעם בתיקים מסויימים הוגשו אפילו שלוש בקשות סגירה עד לקבלת התוצאה המיוחלת, כמובן שהייתה דינמיות בין הבקשות והמוטב היה שונה בכול פעם.
דוגמאות אילו מתיקים בכול הארץ מיצגים חלק מהתיקים.
פ 3649/08 - אשד - תיק סמים - הבקשה לסגירת התיק הפלילי לא צלחה, אולם, דקות לפני ההקראה חזרה המדינה מכתב האישום.
לציין שאר הנאשמים זוכו מ"חוסר ראיות" נאשם זה לקח על עצמו את האשמה והודה בפועל בהחזקת הסמים ולמרות שבעברו תיק סמים שניסגר ולמרות הכמות (שימוש מסחרי) בשל הנסיבות ניסגר התיק הפלילי.
פ 5836/07 גוטליב - החזקת סם לצריכה עצמית - חזרה מאישום. זהו תיק שני לאיש מהסגירה הקודמת (בית משפט אחר).
פ"א 1665/02 - גוטליב - סגירה בלשכת תביעות.
פ 1685/08גינת - החזקת סם שלא לצריכה עצמית - חזרה מאישום אחרי בדיקת שתן.
1747/06 ורסנו (צפון) - חזרה מאישום לאחר הזהרה.
540/04 - קציר - תיק מהצפון הרחוק - תרומה של 2000 ש"ח וחזרה מהאישום הפלילי.
2054/04 - נעים - 2000 ש"ח תרומה - תיק ממרכז הארץ - וחזרה מאישום.
595/04 - זיו - תיק מהצפון הרחוק - הזהרה וחזרה מאישום.
2925/01 - דאוס - סגירה בלשכת התביעות. חזרה מאישום.
2495/02 - קשת - סגירה ביועמ"ש.
4820/002 - פלג - צפון רחוק - סגירה ביועמ"ש.
1786/00 - זיסינובודלי - סגירה ביועמ"ש.
7781/01 - (גליל) - סגירה בלשכת תביעות.
פ 1845/02 - בר יוסף - סגירה בלשכת תביעות. חזרה מאישום.
פ 2347/03 - כץ - חזרה מאישום.
פ 3289/02 - מחיקה בטרם הקראה. חזרה מאישום.
פ 1027/03 - יצחקי - (אילת) - עיכוב הליכים בלשכת היועמ"ש.
פ 11530/01 - איליה - עיכוב הליכים בלשכת היועמ"ש.
1413/00 - דומבק - עיכוב הליכים בלשכת היועמ"ש.
1978/01 - לירון - חזרה מאישום בלשכת תביעות.
פ 2407/02 - סמל - עיכוב הליכים - בלשכת היועמ"ש.
פ 1153/01 - סופר - עיכוב הליכים. בלשכת היועמ"ש.
13768/00 - נוריס - עיכוב הליכים. בלשכת היועמ"ש.
פ"א 18911/98, 1818/98, 1846/98 - אבני - אין עיניין לציבור.
פ 8495/04 - סרור - תרומה בסך 2500 ש"ח וחזרה מאישום.
פ"א 14/00 - צוויבאן - סגירה בבקשה. חזרה מאישום.
פ"א 1485/99 - ברגר - סגירה בבקשה. חזרה מאישום.
פ 3232/03 - גלר - תרומה בסך 2000 ש"ח לסגירת התיק. חזרה מאישום.
פ 5037/02 אילת - עיכוב הליכים. בלשכת היועמ"ש.
1845/02 בן צבי, החזקה ושימוש בסמים - סגירה במכתב - חזרה מאישום.
פ 2348/03 אהרוני. סגירה. אלימות בין שכנים. חזרה מאישום.
9919/01 הקר - 74 גרם קנאבוס - חזרה מאישום.
2179/00 - סולומון - שני נאשמים בחזקת סמים - אחד מהם נימחק, חזרה מאישום, מהאישום והשני ללא הרשעה.
711/01 אלמוג - גניבה והחזקת סמים - בית המישפט מחק את האישום לאור הנתונים של הנאשם.
פ"א 12129/04 כפר סבא - שלושה נאשמים - אחד הנאשמים הוצא מכתב האישום שנסגר מחוסר אשמה, לנאשם אחר מע"ת ולשלישי הארכת תנאי.
שפר - הסעת שב"ח - סגירה בחוסר אשמה ביחידת התביעות - למרות שהייתה המלצה להעמדה לדין במשטרה.
ת"פ - 1855/04 - שרון - סגירה לאור גיוס לצה"ל - (פירוק חלקים מרכב, החזקת כלי פריצה, אחזקת רכוש החשוד כגנוב) לא תיק קטין.
קטינים ונוער:
נושא ההרשעה בעבירות קטינים:
ביחס לקטינים הגישה המערכתית היא גישה שיקומית, ברור לכולם שלא פעם אין אנו רואים את ה"נסיבות הקונקרטיות" לאי הרשעה, אולם, למרות זאת חשוב ביותר להימנע מהרשעה לאור הצורך למנוע פגיעה בהתפתחות עתידית של הקטין.
גם הצבא מביט באופן שונה בתיק שמסתיים באי הרשעה יחסית לתיק בו הרשע הקטין.
בתיקי נוער, בד"כ, (למעט תיקים חמורים ביותר) הרבה יותר חשוב מהעבירה עצמה היא תוכנית השיקום והטיפול וההחזרה לקהילה.
לאור זאת הדוגמאות כמעט ואינן אומרות ולו דבר מלבד אולי מעורבות בהליך השיקום הכולל לנאשם.
המשרד מטפל בד"כ בלקוחות בגירים על פי אותן אמות מידה המקובלות בקטינים - היינו שיקום וטיפול ובחירה באפיק הטיפולי/שיקמי על פני הענישתי.
פ 2015/01 דהן - הדחת קטין, סחר בסם, החזקה שלא לצריכה עצמית, שימוש - חזרה מאישום לאחר בקשה ליועמ"ש.
פ 950/04 קומיסיונרו - איומים נהיגה ברשלנות תקיפה- 500 ש"ח פיצוי לשוטר ומכתב התנצלות. הנאשם התגייס לצה"ל ליחידה לוחמת במהלך התיק הפלילי. האירוע היה נהיגה פרועה ותקיפה של שוטר שניסה לעוצרו - התקיפה גרמה לפגיעה קשה באצבעו של השוטר.
בן ישראל - 7 אירועי סחר בסמים (בין היתר מכירות לשוטר) - סיום מבחן טהור ללא הרשעה - לציין האירוע מספר ימים לפני יום הולדת 18 - הדיונים בבית המשפט אחרי יום הולדת 18. במסגרת הסדר כתב האישום תוקן לשני אירועים, נבנתה תוכנית שיקום מלאה לאיש שכללה לימודים ועבודה.
קוקיה - 18.5.06 - חזרה מאישום לאור גיוס לצה"ל - תיק סמים.
פ 1097/02 בורנשטיין - חזרה מאישום - בעיה טכנית באישום.
שאלות ותשובות:
1. האם ללא המלצה בתסקיר אין אפשרות לסיום התיק ללא הרשעה ?
תיאורטית, תיק יכול להסתיים ללא הרשעה גם ללא תסקיר וגם במיקרים של תסקיר שירות מיבחן שלילי.
כמובן שהמיקרים בהם התסקיר שלילי ולמרות זאת התיק מסתיים ללא הרשעה נדירים יחסית - אבל קיימים.
2. האם קיימות נסיבות לאי הרשעה שאינן בתחום הניבחן על ידי שירות המיבחן ?
כמובן, לבית המישפט מבט כולל הרבה יותר מאשר לשירות המיבחן שבוחן את הנאשם בלבד.
3. האם ניתן לבטל הרשעה ?
ברור, לא פעם מורשע הנאשם ונישלח לןשירות המיבחן - לאחר תסקיר שירות מיבחן תתקבל המלצה של שירות המיבחן ל"אי הרשעה" נדבר זה נוסף לשאר השיקולים ובסיום ההליך התיק יכול ויסתיים התיק הפלילי ב"אי הרשעה".
|
