|
הנושא של הפרק מופיע גם בכללים לחקירה, אולם לאחרונה (נובמבר 2009 ) יושמה מדיניות חדשה של פסילת הודעות חשודים שנגבו בחקירה במשטרה בעת המשפט הפלילי עצמו, הודעות שניגבו שלא בהתאם לכללים ותוך ביטול זכותו של החשוד ליוועץ עם עורך דין פלילי, בנסיבות אילו ראוי לתת תשומת לב מיוחדת לאמור כאן - כהדגשה.
לציין רק לאחרונה החלו בתי המשפט להקנות לאונס זכות השתיקה את המעמד הראוי לו.
בסיום הפרק יורחב החלק הנוגע לאחת העיצות והיא סירות לשתף פעולה בחקירה - "זכות השתיקה" - וכן יוסבר על זכות השתיקה בבית המשפט במובחן מזכות השתיקה בחקירת משטרה.
רקע:
עד לא מזמן המצב היה שבית המשפט "נזף" במשטרה כל פעם שדרסה את זכויות החשוד/נאשם בעת חקירה במשטרה.
מצד שני בית המשפט ראה באותה אימרה כאימרה מושלמת ולאור זאת העניש, לא פעם, את הנאשם בשל תוכן האימרה תוך התעצמול באופן גביית האימרה.
מקרים בהם "ביטלה" המשטרה את זכות היוועצות בעו"ד פלילי שהובילו לכך שנחקר ומסר את גרסתו מבלי להמתין להגעת עורך הדין הפלילי למרות שביקש זאת - בית המשפט היה מעיר למשטרה אולם משתמש באימרה - לא פעם לצורך הרשעה פלילית.
כך שנוצר תמריץ למשטרה לרמוס את זכות היוועצות עם עו"ד פלילי ובכך "לקדם" את החקירה.
מיותר לציין שהנזיפה של בית המשפט בחוקרים היו הרבה יותר מנזיפה לחוקרים והתקבלו במשטרה כתעודת כבוד של החוקר בפני מפקדיו על דבקות במטרה ו"ביעור הפשע".
התוצאה הייתה "שזכותו" של החשוד להיוועץ בעו"ד פלילי מטעמו נידרסה ונעלמה - מערכת המשפט התמקדה בסופו של הליך רק בתוצאות של אותה דריסת זכויות - בהודעה שנגבתה - ללא ייעוץ ללא היוועצות ותוך דריסה מוחלטת של הזכויות המוקנות לנחקר.
כיום המצב משתנה - בע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ניקבעה - הלכה חדשה - שם שוטרים באמצעות מדובבים דאגו להבאיש את ריחו של הסנגור באוזני הנאשם עד שזה התעלם מהעיצה לשמור על זכות השתיקה והודה במעשים - בניגוד לעיצת עורך דינו - כאן לראשונה ניפסלו הודעותיו בפני המדובבים וכן הודעותיו לחוקרים וכן השיחזור. (הרי כל אלו הושגו תודות לדרך הניפסדת להשגת הראיות).
_____________________________________________________________________________
עצות אותן נוהגים לתת עו"ד פליליים:
משום מה השתרשה אמונה שעו"ד פליליים מייעצים לנחקרים לשתוק בחקירה כעצה מרכזית וחשובה.
זהו אינו המצב בפועל.
שתיקה, והשימוש ב"זכות השתיקה" היא הגבול האחרון בהחלט - לא מדובר בעצת סף המתאימה לכול מקרה, אלא, עצה למקרים מיוחדים ביותר - במיוחד באירועים מורכבים, או אירועים של פשיעה של עבריינים ואירגוני פשע.
במרבית הארועים, המטרה קודם כל היא הפחתת האישומים והפיכת האירוע לפחות חמור או להביא לסיום התיק כבר בשלב החקירה הפלילית.
הדרך תהה, לא פעם, דרך של שיתוף פעולה ו"סיוע" למשטרה.
לצורך הבנת רף ה"סיוע" ועד כמה אפשר ורצוי להיות מעורב בחקירה יש צורך לפני כל דבר אחר להבין את האירוע, להבין מה הראיות שיש ו/או יכולות להיות למשטרה - מה יהיו התוספות הראיתיות כתוצאה ממתן תשובות ואיזה נזק יגרם בש אותן ראיות, האם מדובר בנזק ראוי בנסיבות ?
התשובות לשאלות אלו ורבות אחרות הן שיובילו להחלטה האם לשתף פעולה ובאיזה שיעור עם החקירה הפלילית.
כאן חייבים לשקול גם את המסוגלות של הנחקר, נחקרים רבים ועצורים רבים באבו כביר ידקלמו: "מותב לשתוק ימים מאשר לשבת שנים" - אולם כמה באמת מסוגלים לשתוק תחת איום של מעצר ימים ?
במקרים מורכבים ביותר שלא ברור דבר, וקיים נחקר שמסוגל לשתוק - אחת העיצות האפשריות בארסנל של הסנגור הפלילי היא - לשתוק - ואם לשתוק אזי לכול אורך החזית, בחקירה, בתא המעצר, בהפגשות ועוד ועוד ועוד - קשה להאמין עד כמה נחקרים אינם מצליחים לבצע פעולה שניראית פשוטה לאדם מחוץ לחקירה, אולם, קשה ביותר לנחקר לבצע אותה - במיוחד אם אין מדובר בעבריין המתורגל בכך.
_____________________________________________________________________________
הסיבות ל"זכות השתיקה" לנחקר:
המטרה מאחורי מתן "זכות השתיקה" היא הרצון למנוע את הפיכת החקירה לחקירה שכול תכליתה הפעלת לחץ על הנחקר, המטרה שעומדת בבסיס הנורמה הוא מניעת לחצים בחקירה הכול מתוך הידיעה שאנשים שונים מתמודדים עם הלחצים באופן שונה, התיקה מוקנית מבלי שהנחקר יצטרך להוסיף ולדבר או אף להסביר את שתיקתו - הכול מבלי שהדבר יזקף לחובתו של הנחקר הכול מתוך הבנה שהנחקר עשוי להיכנס ללחצים פנימיים קשים בחקירה (בבסיס מקורם בלחצים קשים מצד החוקרים).
הבסיס לזכות השתיקה היו הימים בהם הופעל לחץ פיזי קשה ביותר על הנחקרים.
למען הסר ספק: נחקרים שיוצאים מחדר המעצר למסיבות עיתונאים בהם הם מפרטים ועונים לכול שאלה - נקראים מתאבדים - למרות שניראו מספר כאלו לאחרונה - נחקר חכם אינו מוסיף מקום שלא התבקש - והשאלה שתעלה בפרק זה היא האם השתיקה מקום שהתבקש לדבר יכולה לשמש לחובתו.
הלחצים כיום:
כיום נחקר שנכנס לחקירת משטרה נמצא בסוג שונה של לחצים, וקשה לדעת מה חמור יותר, היום הנחקר נימצא באיום תמידי של אובדן והשחטה של שמו הטוב, החוקר שנמצא מולו שולט באפשרות לעשות נזקים לשמו הטוב ובחופש של הנחקר.
שליטה זאת יוצרת לחץ קשה ביותר, אנשים מודים בעבירות שלא ביצעו לאור זאת - דב"כ התהליך מתקיים שעה שהנחקר אינו מוצא נקודת איזון בדמות עורך דין שיסייע לו ויחזיר אותו לקרקע המציאות תוך ראיה והבנה של האינטרסים שלו עצמו.
מכאן אנו מגיעים לחובה לאפשר לנחקר להבין את המציאות מטעמו בסיועו של איש מקצוע - עורך דין פלילי.
_____________________________________________________________________________
הייוועוצות עם עו"ד פלילי:
הבסיס לחובה לאפשר לכול נחקר שעומד על זכותו להיוועץ עם עו"ד הוא החוק, אולם אחרי שנים של חוסר כיבוד החוק ניתן לאחרונה פסק דין שקבע (נובמבר 2009) שמניעת הזכות להיוועצות בעו"ד יכולה להוביל לפסילה של ההודעה אפילו הודה החשוד (בהודעה ) בעבירה הפלילית, בנסיבות אילו ראוי לשים לב לזכויות החשוד ביתר שאת ולעמוד על מימוש הזכויות של החשוד להיוועצות - מה שיכול להוביל לבחירה בשלל אפשרויות שעומדות לו כמו זכות השתיקה ועוד.
מיקוד הזכות וישום הזכות להיוועצות יכול להיעשות תחילה בהבנה שלך המציאות החקירתית - על ידי עו"ד מטעם הנחקר - עורך הדין הפלילי בוחן מעבר לנסיבות הצרות את היכולת של הנחקר לשתוק, את הבסיס לראיות המדינה, ואת הנסיבות הכוללות של החקירה והאירועים על מנת לבחור בקו המשפטי הראוי.
"זכות השתיקה" בחקירה במשטרה:
הזכות המהותית:
השאלה האם קיימת זכות לשתוק בחקירה הייתה שאלה שנדונה לא מעט במערכת המשפט.
המשטרה נוהגת להזהיר חשודים ולהסביר להם ששתיקתם יכולה להיחשב לחובתם במשפט "...הימנעות מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדך".
האומנם ?
האם יכולה להיות זכות שבקשה להשתמש בה גוררת פגיעה בחשוד/נאשם ומכאן בזכות האדם הבסיסית שלא לפגוע בעצמו ?
הרי אין דרך לבצע שימוש לרעה בזכות - אם מוקנית זכות השתיקה - כל שימוש בה הוא זכות ולא ניתן להעניש בגין שימוש בזכות !!!
מיותר לציין שאם שימוש בזכות היה גורר תוצאה שכזאת ראוי היה לנסח את הדברים בחוק ולא לקבוע זאת בהזהרה שמנוסחת על ידי המשטרה - שהיא גוף בעל אינטרס בדבר.
"להוכיח מעבר לכול ספק סביר":
המדינה שבאה להרשיע חשוד חייבת להוכיח את האשמה הפלילית שלהם מעבר לכול ספק סביר: היינו מעבר לכול הסבר אלטרנטיבי שיש לו רגליים וסבירות מסויימת.
במדינה ישראל כידוע: כל האנשים חפים מכול אשמה (אלא אם יוכח אחרת) - בנסיבות אילו במידע ויש חובה להשיב על שאלות הרי מדובר בהיפוך המצב - כאילו הנחקר מחויב להוכיח את חפותו מאשמה ולא על המשטרה להוכיח את אשמתו.
ברור לכולם שהחובה היא על החוקר במשטרה להשיג את הראיות ולהוכיח את האשמה הפלילית מעבר לכול ספק סביר - אין חובה על הנחקר להוכיח את גרסתו לאירועים !!!
מכך יוצאה: אין הוא חייב למסור גרסה כלל !!!
חריג לכלל - משפטי מס - קיימת חובה להעביר חומר לידי פקיד השומה. ( הסבר נימצא בפרק המתאים).
שיתוף פעולה בחקירה הפלילית:
למרות האמור - בחלק ניכר מהמקרים ראוי ונכון למסור גרסה בעת החקירה במשטרה - בין עם על מנת למקד את החקירה הפלילית בצורה הנכונה ביותר מבחינת הנחקר, בין אם לאור הצורך לבנות את קו ההגנה העתידי או בשלל שלל נסיבות אחרות.
כאן נכנסת הזכות המהותית ביותר - הזכות להתייעץ עם עו"ד !!!
לנחקרים בפלילי אין את הניסיון/יכולת להתמודד עם הליך חקירתי הפלילי, בד"כ לא מדובר בנחקרים סדרתיים, וגם אז נחקרים אילו ירצו להתייעץ עם גורם מטעמם על מנת להחליט מהי הדרך הראויה ביותר לנהל את עניינם.
הלחצים הנפשיים המתלווים לחקירה קשים ביותר, לא פשוט לשקול את מלוא הנסיבות באופן "נקי" ומלא - כאן ניכנס עורך הדין לתמונה, הוא בוחן את המצב, את היכולות של הנחקר ומספק ייעוץ בכול משך החקירה - מכאן ברור מדוע המשטרה מעוניינת למנוע מהנחקר את הזכות הזאת.
עו"ד לייעוץ פלילי:
לאחרונה נקבע שפגיעה בזכות ההיועצות מובילה לפסילה של ההודעה ניתנה למשטרה - לאור זאת נקבע שחובה על המשטרה לאפשר להודיע לעורך הדין על הרצון של הלקוח שיגיעה לתחנת המשטרה - בנסיבות אילו שעורך הדין אמור להגיע "זמן סביר" לאחר ההודעה (בעצור) תופסק החקירה - עד להתייעצות עם עורך הדין.
ראוי לציין - במידה והכללים החדשים יישומו בשטח הרי מדובר בשינוי מהותי ביותר של כללי החקירה ושינוי מהותי של זכויות הנחקרים בעת החקירות שלהם במשטרה.
השפעת העו"ד הפלילי:
עו"ד פליליים נותנים שבוחנים את תמונת החקירה הפלילית יכולים לייעץ במספר דרכים, הדרכים המרכזיות שאליהן יתיחס העו"ד הפלילי הן:
א. האם להשתמש בזכות השתיקה. (גורף סלקטיבי).
ב. לימוד תרגילי החקירה השונים.
ג. מיקוד החקירה.
ד. מיקוד החזית (קו העימות בחקירה).
ה. לימוד ההתנהלות הנכונה בחקירה.
ו. לימוד ההתייחסות למוצגים/עדויות שמוצגים בחקירה.
ז. לימוד כיצד להימנע מהסתבכויות לוואי בחקירה.
ח. הבנה של קו ההגנה מול רכיבי העבירה הפלילית.
ט. בניית החקירה וטענות ההגנה ביחס לעבירה.
י. שפת גוף בחקירה מול עימות.
יא. פוליגרף.
יב.כמובן בסיום כל הליך חקירתי מתבצע ניתוח והבנה של מה שהתרחש ונקבעים כללים להמשך הפעילות בחקירה.
הסיבה למניעת קשר עם עו"ד פלילי:
לאור היכולת של העו"ד הפלילי להשפיע בכול אחד מהפרמטרים למעלה עד לאחרונה ניסתה המשטרה למנוע בכול דרך קשר בין החשוד/נחקר לעו"ד הפלילי.
כאן המקום לומר לנחקר - תהיה חכם - אל תנסה להיחקר ללא ליווי צמוד של כל הליך החקירה מתחילתו ועד לסופו.
מיותר לציין - עורך הדין עובד ללא יכולת לראות את החומר שנימצא בידי המדינה - אולם - הניסיון וההכשרה מובילים אותו "לנחש" את המציאות וזאת אפילו מחלקיקי מידע וחלקיקי אמירות של החוקרים לנחקר.
ראוי לדעת, למשטרה דרכים משלה על מנת למנוע את הפגישה עם עורך הדין, החל מזכותה בדין להוציא איסור מפגש (בד"כ שהחשוד נחקר ומפלילי בעבירות מהותיות ביותר), לטרטר את עורך הדין הפלילי ועוד.
כאן באה מומחיותו של עורך הדין לעקוב אחרי הנחקר להגיע אליו, לפגוש אותו, וליעץ לו ככול שיתבקש.
_____________________________________________________________________________
זכות השתיקה בבית המשפט:
זכות השתיקה במהלך המשפט היא "זכות" שאפשר לומר שאינה קיימת, ולראיה אין כמעט איש עושה בה שימוש, הרי בפועל נאשם שעושה שימוש בזכות השתיקה כמוהו כמודה באשמה - לפי החוק שתיקה במשפט יכולה להוות תמיכה בראיות התביעה.
למשרד שתי שלוחות בירושלים ובמרכז (תל אביב), המשרד מייצג חשודים בפלילים בכול בתי המשפט בארץ ובתי הדין הצבאיים מהצפון דרך השרון והשומרון ועד לדרום ולעיר אילת.
|
