עורך דין פלילי
דף הבית » החקירה הפלילית, חקירה במשטרה » מעצר, עצור, עו"ד פלילי

מעצר, עצור, עו"ד פלילי

 מעצר לצורכי חקירה - עו"ד פלילי.
 

פרק זה בנוי ודן בהיבטים הפרקטיים של המעצר, מנקודת הראות של העצור לצורכי חקירה, משפחתו, קורביו ביחסם עם העו"ד הפלילי - ראוי לדעת בתקופת המעצר הלחץ על העצור ומשפחתו הוא בלתי ניסבל - המטרה הראשונה של כל עורך דין היא קבלת תמונה מלאה על המצב המשפטי והריגשי של העצור ומשפחתו - ומכאן לבחון את כל שניתן לבצע.

 זה המקום לציין, באתר קיימים פרקים הסוקרים את נושא המעצר מהפן המשפטי הטהור, על ההלכות החדשות והמגמות אליהן מוביל המשפט את החברה והחברה את המשפט ביחס לעצורים בין היתר.

(בסיום הפרק קיים חלק משפטי יותר הדן בהלכות המישפטיות האחרונות, במשפט הפלילי, ביותר מתחומי המעצרים בדרך של שאלות ותשובות).

ראוי לשים לב, לחקירה הפלילית קיים פרק נפרד, פרק זה דן רק בהבטי המעצר - ובעיקר בהיבטים האישיים של המעצר לצורכי חקירה.

מוטי אדטו, עורך דין פלילי


המעצר:

המעצר הראשוני הוא מעצר לצורכי חקירה. המעצר נועד על מנת לאפשר למשטרה/ראשויות החקירה (לדוגמא רשות המיסים, הרשות לניירות, הגבלים עיסקיים ערך ועוד) להחזיק את העצור בידיהם במהלך ימי החקירה ולצורכי החקירה.

מכאן ההתמקדות של העצור ושל המשטרה נימצאת בחקירה עצמה.

ההחזקה במעצר באה על מנת לקדם את החקירה במשטרה, או, למנוע סיכון אפשרי לחברה, או, להליך החקירתי והמשפטי.

רישמית אסור לפי החוק שהמטרה של ההחזקה במעצר תהה לצורך יצירת לחץ נפשי על העצור, אולם, בפועל, לאור העובדה שהמעצר בד"כ "מקדם" את החקירה הפלילית, בשל תוספת ה"לחץ הנפשי" הקשה בו שוקע העצור, באופן שהבידוד של הנחקר יוצר אצל הנחקר לחצים פנימיים קשים ומכאן "רצון יתר" לשתף פעולה כמו גם מספק נוחות ניכרת לחוקרים - לא תמיד המטרה בפועל, כפי שהיא מדווחת לשופט (סיכון הציבור, העלמת ראיות, צורכי חקירה וכו), - היא, לא פעם, המטרה האמיתית של המעצר.

המערכת התומכת של העצור חייבת על מנת לסייע לו לשכור עו"ד פלילי שמטרתו הרגעה, הבנה, וגיבוש הכוחות להתמודדות עם המצב מתוך מודעות מלאה.

כמעט בלתי אפשרי לתקן חקירה במשטרה - המשטרה מעצם רצונה בהרשעה יוצרת מציאות פיזית ונפשית כלפי העצור - מציאות שקשה ביתר להתמודד עימה - ללא סיוע של עורך דין פלילי מיומן.

____________________________________________________________________________

השלכות המעצר:

החשיבות הגדולה של המעצר היא בעובדה הפשוטה - אנחנו עוסקים באנשים.

כאן ניכנס היבט נוסף, אפשר להבטיח הבטחות חסרות כיסוי, אבל הדבר לא נעשה במשרד זה.

מיד עם המעצר קיימת תחושת הלם הראשוני אצל העצור - הדבר נכון לא רק לעצור אלא גם לסביבתו - קשה להאמין, לעיתים הדאגות הן מהותיות ולעיתים הן של מה בכך - אבל הדאגות אוכלות כל חלקה טובה.

בפרק זה אנו נתמקד בעצור/נחקר בלבד.

מעט מאוד עצורים, שנעצרים לראשונה, מצליחים לאסוף את עצמם ולהתמודד כשווים מול מערכת הלחצים של המדינה - מערכת הלחצים חורגת מהמעצר עצמו, היא כוללת גם פעולה במישורים רבים אחרים - החל מצילום העצור על ידי עדות צלמי טלויזיה ועיתונות, דרך השפלתו בהובלתו אזוק, גם במקום שזה לא נידרש), דרך חיפוש משפיל במקומות בהם הוא מנהל את עסקיו - למרות שאין חפיפה בין המקומות לאירוע הנחקר.

התחושה של העצור/נחקר היא, לא פעם, של חוסר יכולת לחשוב בבהירות ולהתמודד עם המציאות, הלחצים הנפשיים חזקים והמציאות בלתי נתפסת - סידור שצריך לעשות, תשלומים לשלם ועוד הופכים לפחד גדול.

החקירה והכליאה מובילות לתחושה של אובדן השליטה בסיסית מה שגורם לשינויים קיצוניים במצב הנפשי והעדר היכולת להמודד עם ההליך הפלילי -  לתוך ההלם והכאוס הזה הזה ניכנסת החקירה הפלילית שתוצאותיה יכולות להשפיע על כל המשך חייו של הנחקר.

על מנת להוסיף לבעיות לתוך הלחץ הזה ניכנסים תרגילי חקירה ותרגילים של החוקרים להגברת התחושות - במציאות זאת עו"ד פלילי מטעם העצור אינו פרווילגיה אלא הכרח.

המטרה של העו"ד הפלילי במצב זה של חקירה פלילית לוחצת היא פשוטה - הוא מגיע על מנת ליצור עוגן לנחקר, עוגן שהוא באופן ודאי לטובתו, בנסיבות אלו הוא הקשר אל המציאות, הוא ההכוונה לחקירה, ועו"ד פלילי מסוגל גם לפי פעולות המשטרה לאתר את הראיות שכפי הניראה נימצאות בתיק הפלילי.

____________________________________________________________________________

עובדים סוציאליים בבתי המעצר למה ומדוע:

ראוי לדעת, במציאות של ערעור כל היסודות של החיים אנשים רבים כשלו מול הלחץ הכפול הזה, בשנים האחרונות משולבים עובדים סוציאליים בבתי המאסר לאור עובדה זאת, עבודה "נכונה" של העו"ד הפלילי שמגיע למעצר ומסייע בהבנה מלאה של המציאות היא כלי מרכזי לעצור ולמשפחתו בהתמודדות על מציאות המעצר.

חלק גדול מעבודת העו"ד הפלילי הוא בסיוע בהתמודדות עם אותו הלחץ, לחץ משתק בחוסר היכולת להבין את המציאות הכוללת, עבודת עו"ד פלילי נכונה מאפשרת למרבית החשודים לפנות חלק ניכר מיכולתם להתמודדות עם המציאות המאיימת - להבין את משחק הכוחות שמופעל עליהם ולאור זאת לבחור בקו ההתנהלות הנכון עבורם.


"סיוע לחוקר":

פעמים רבות בשל ההלם מהמעצר ורצון למעט תשומת לב חיובית מהחוקרים יגרום הנחקר, העצור, לעצמו נזקים כבדים להמשך ההליכים המשפטיים, כמו לדוגמא הודעה בעבירות פליליות שהוא לא ביצע ואפילו עבירות עליהן החוקרים לא ידעו ולו דבר ולא שאלו ולו דבר.

לא רק ביחס לעבירות פליליות באותן ביצע ובהן הוא מודה קיימת בעיה זאת, אלא, גם ביחס לעבירות פליליות שכלל לא ביצע, לא אחת אנו נתקלים בהודעות של נחקרים שהודו בעבירות פליליות שלא יכלו לבצע גם אם רצו (לדוגמא הודיה בעבירות שכלל לא היו בארץ בעת ביצוען) - בנקודה זאת פרוייקט החפות האמריקאי (בדיקות DNA המבוצעות ביחס למורשעים בפלילים ומוכיחות שוב ושוב שהורשעו נאשמים וניגזרו עליהם שנות מאסר ארוכות - ללא אשמה פלילית - חלק ניכר מההרשעות הפליליות היו מבוססות על הודעות שווא - הסיבה השלישית בכמותה).

זה הזמן להירגע - היה ואתה "היסטרי" או אתם המשפחה חסרי שליטה - תנשמו עמוק ותבקשו להתייעץ עם עו"ד פלילי לפני כל פעולה אחרת !!!

חובה להבין - לחוקרים יש חובה לאפשר לך להתייעץ עם עו"ד פלילי - נכון, הם מנסים למנוע ממך את הזכות, אבל עדיף לשתוק ולהמתין לבואו של עו"ד פלילי לפני כל דבר אחר.

לנחקר: אל תסכים להחקר שאתה בלחץ נפשי וללא יעוץ משפטי מעו"ד פלילי.

עצור את ה"טירוף" , שים גבולות ללחץ הנפשי. התיעץ, תירגע, תבין - ואז תחליט האם אתה מעוניין להשיב על השאלות, עד כמה, מה גבולות האמירות שלך, כיצד אתה שם סייגים,  או שמע  אתה מעדיף - לאחר ייעוץ והבנה כיצד לעשות זאת מצד העו"ד הפלילי - לדבוק ב"זכות השתיקה".

אל תשכח אילו הם (המשטרה) שצריכים להוכיח את אשמתך ולא אתה שצריך להוכיח את חפותך.

עו"ד הפלילי יגיע, אם דחוף אזי באופן מידי, ירגיע, ויסייע לך להבין את המציאות המאיימת ויחד תגבשו החלטות להמשך.


הנחקרים ש"מסתדרים" לבד:

ראוי לציין, קיים "סוג" נחקרים שני שהוא "לא צריך עו"ד פלילי", אלא, הוא "רוצה" למסור את גרסתו לאירועים  ו"להוכיח את חפותו", מיותר לציין שאילו הם הזקוקים יותר מכול לעו"ד פלילי  - עו"ד המתמחה בפלילים.

בד"כ הרצון של נחקרים אלו הוא שלא "לריב" עם החוקרים ולא ליצור מציאות של עימות בינהם ובין החוקר, כאן המקום להדגיש, מציאות של עימות נוצרה מעצם המעמד, החוקר במשטרה לא הגיע לחינם, הוא לא "טוב" או "רע".

 ניסיון רב שנים מוביל את החוקר במשטרה למצב בו הוא יוצר את הרצון אצל העצור לסייע לו בחקירה עד שהנחקר אפילו אינו מבין כלל שהסיוע לחקירה גורם לפגיעה קשה בעצמו.

ושוב העיצה - נעצרת ? אתה בחקירה ? עצור, בקש שיוזמן עו"ד פלילי, הזמן עו"ד פלילי, פרוס את המצב מולו יחד תקבעו את הקו בו ראוי לנהוג בחקירה הפלילית  - ורק מנקודת מוצא זאת תתחיל את החקירה הפלילית.


חשיבות הייעוץ בעו"ד פלילי בשלבי החקירה:

כאן ברגעים אילו של התחלת החקירה לעו"ד פלילי, המלווה את החקירה הפלילית, ההשפעה הגדולה ביותר - זהו הרגע !!!

חקירות פליליות בפרשיות ענק וכותרות בעיתונים הפכו בסיוע מיקוד נכון לאירועים שהסתיימו ללא כתב אישום !!!

עו"ד פלילי אדטו ליווה עצורים רבים במהלך ימי החקירות, חקירות שהסתיימו ללא כתבי אישום, או באישומים שהם זעירים יחסית לתחילתו של התיק הפלילי.

ראוי לציין שליווי חקירה כולל פגישות בכול מהלך החקירה, הגעה להליכי זיהוי, והליכים נוספים הדורשים נוכחות עו"ד פלילי - וכמובן הקלה על הלחץ הנפשי המלווה את ההליך החקירתי והתחושה של העדר אחיזה במציאות.


כיצד להתנהל במהלך החקירה ?

לשאלה זאת אין תשובה אחידה, הרי התמונה בחקירה אינה ברורה, מה הראיות שיש למשטרה ? מהן טענות ההגנה ? כיצד ראוי להציג אותן ומתי ?

יודגש, התנהלות כוחנית של הנחקר הפלילי כמו גם התרפסות אינן האידיאל במהלך החקירות הפליליות.

 ראוי לבחון את המצב ולפרק את הליך החקירה הפלילית לאירועי משנה, אירועים קטנים יותר ויותר, וכל פרק לאירועי משנה -  כל הליך חקירתי עומד בפני עצמו, ויחד עם זאת יש צורך לראות ולהבין את המציאות הכללית, ולדעת לשלב בין הכוח לצדק.

הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות ליווי צמוד של עו"ד פלילי.

כל רגע משתנה ההנחה, כל גילוי על ראיות של המשטרה מובילה לתשובה שונה, הכול מתפתח והכול נזיל בכול רגע ורגע - העו"ד הפלילי משנה את ההתנהלות בהצאם לצורך.

לדוגמא, (התנהלות כוחנית שאינה במקומה) נחקר קטין על אונס קטינה שלומדת עימו בבית הספר באותה הכיתה - ספסל ליד ספסל.

המציאות היא שיש עוד כחודש עד לסיום שנת הלימודים.

ההגבלות מתחנת המשטרה (חמישה ימים של מאסר בית) הסתיימו (עבודת עו"ד פלילי נכונה) - אולי בשל טעות ואולי בשל נסיבה אחרת.

האם ראוי שהקטין יחזור לספסל הלימודים ? אולי כן, אבל תגובת הנגד של המתלוננת יכולה להיות פוגעת ביותר - וממש לא נחוצה.

אולי ניתן להעביר אותו לכיתה המקבילה לאותו החודש ?

נכון, הרושם הוא שהוא חף מפשע, אולם באם הוא יצור עבורה מציאות שהיא, המתלוננת על אונס, לא מסוגלת להתמודד עימה תבוא מערכת החוק לסייע לה ולו בשל הצורך למנוע ממנה מצב קיצון.

 אפשר ונכון בשקט בשקט לעבור לכיתה המקבילה עד לסיום השנה - אחריה בכול אופן הילדים יתפזרו לתיכונים.

ראוי לציין, הגעה לכיתה תגרום לקטינה שלא להגיע ולפנות לפרקליט האחראי על התיק בשכנוע הולך וגובר - מה שיכול להוביל לאמפטיה שלא במקומה לילדה (אפילו אם לא מאמינים לה) והתוצאה יכולה להיות כתב אישום והפרדה על פי צו שיפוטי. 

לדוגמא: שינויי חזית.

נחקר בעבירות מין חמורות, תחילה שיתף פעולה בתחום הקונקרטי (ייעוץ עו"ד פלילי בשל חשד ממוקד).

מתברר שהחקירה מסתעפת, ויש מתלוננות נוספות.

הדרך להתמודד להציג את חיי הקהילה של הנחקר כמו מסיבות של חילופי זוגות, אורגיות וכו ולקשור את הבחורות לאירועים של הקהילה. (העו"ד הפלילי מאתר את הבעיה ומשנה חזית).

זהו לא המקום לשתוק אלא ראוי להרחיב ולספר ככול שניתן על מנת שניתן יהיה בהמשך לחקור את המתלוננות על חייהן המיניים (באופן עקרוני לא ניתן לחקור מתלוננת על עברה המיני אלא אם הדבר דרוש לשם הצדק).

לדוגמא: חייל שנחשד בעבירות סמים בצבא. החייל מעוניין שהחקירה תסתיים ומפליל את עצמו באופן גורף.

עם כניסת העו"ד הפלילי ניתנת הסכמה ליום מעצר נוסף ואי צילום חומר ראיות על מנת שהנחקר יחקר שוב וימסור גרסת אמת - התוצאה  -זיכוי.

לדוגמא: עצור שמכיר חלק ניכר מהטריקים (סוכן משטרתי בעברו). ההתנהלות - התנגחות מתמדת.

עם כניסת העו"ד הפלילי הוא מצתווה להתחיל להסביר למה המערכת רודפת אותו ולהסביר את כל האירועים מהם הוא היה באנטרקציה עם המערכת - המטרה הרתעת המערכת מפתיחת התיק הפלילי ויצירת בסיס להמשך לפתוחת וקבלת החומר ראיות.


ראוי לדעת:

הנחיית הבסיס לכל שוטר היא פשוטה - עם המעצר תחקר את החשוד על מנת לקבל ממנו את התשובות הראשוניות ביותר - לפני שהחשוד הספיק ל"סדר" את מחשבותיו. (אפילו בתוך הדו"ח פעולה מהזירה).

לא פעם מוכרעים תיקים פליליים בשל תשובות אילו.

לפעמים ראוי שתשאל את עצמך - אם היה עו"ד פלילי ליד אוזני, מה הייתי אומר ? האם כדאי להתנהל בזלזול ברגע מכריע זה ? (ראוי לדעת ציניות אינה מובנת בקריאה - לכן חשוב ביותר להימנע מציניות).


מעמד הנחקר: עצור/מעוכב/נחקר ?

נחקר פלילי חכם בוחן את מצבו במבחר כלים, קודם כל הוא שואל את עצמו מספר שאלות ביחס למעמדו:

חשוד או עד ?

מעוכב או עצור ?

נחקר בלבד ? או בהזהרה ?

מיותר לציין שכל תשובה משנה את נקודת המבט - נדון בחלק מנקודות המבט.

לא תמיד עו"ד הפלילי יבקש ממנו לשאול שאלה ישירה, אבל, חייבת להיות מודעות למוביליות בין המצבים.


האם אתה עצור ?

 חשוב לדעת, במהלך החקירה והתשאול שלפניה לא תמיד ברור מתי אתה כנחקר מפסיק להיות עד, או מעוכב ומתי אתה מתחיל להיות עצור בשל עבירה פלילית.

אתה בחקירה במשטרה ? נעצרת ? השוטר במהלך החקירה מנופף באזיקים ? אתה חש שאם לא תרצה את השוטר הוא יעצור אותך ? תעצור. תנשום. תרגע ותבקש להודיע לבן משפחה/חבר קרוב ותבקש שישכרו עו"ד פלילי - ואתה מבקש שהוא יגיע בהקדם.

גם אם אתה "רק" מעוכב ונימצא בחקירה מבלי להיות מוכן לחקירה ולהשלכות האפשריות של החקירה בקש לזמן עו"ד פלילי, עד אז חכה להגעתו.

ההפסקה הקצרה בחקירה יוצרת התנחת בכול ההליך, זמן למחשבה - והפתרון יגיע בדמות העו"ד הפלילי עוד רגע קט.


בקשה לייצוג:

כידוע, מיד מרגע המעצר אתה רשאי להודיע לבן משפחה ולזמן עו"ד פלילי שיגיע לחדרי החקירות לצורך שיחת עו"ד פלילי ולקוח.

לאור זאת מתקיימת פרקטיקה, בחלק מתחנות המשטרה, שאומרת שאם לא נעצרת אזי אין חובה על המשטרה להודיע על המעצר - הרי אתה לא עצור !  היינו למעוכבים, לדעת חלק מקציני החקירות, אין סמכות להודיע לבני משפחותיהם על מצבם !

מיותר לומר שהדבר אינו נכון, למעוכב יכולות להיות רק יותר זכויות למעצור ולא פחות זכויות !!!

אם אתה מעוכב זכותך להמשיך להחזיק במכשיר הנייד ולהתקשר ולהודיע על המצב ולזמן עו"ד פלילי.

עמוד על זכויותיך.

בקש לעצור את כל ההליך ולהתייעץ עם עו"ד פלילי. נכון הדבר יגרום לעיכוב מסוים - אבל תועלת גדולה בצידו.


תקופת המעצר:

המעצר הראשוני (למעט חריגים) הוא עד ל 24 שעות, עד לסיום הזמן חייבת המשטרה להחליט באם יובא העצור בפני שופט לצורך קביעת תנאי שחרור/המשך המעצר או שמע ישוחרר.

המעצר, במיוחד אם הוא מעצר ראשון, גורר את מצבו הנפשי של הנחקר מטה מטה ולא פעם העצור בשל הרצון להשתחרר יסכים להודות בעבירות אותן הוא אפילו לא ביצע. 

עצור !!!

נזקים שיתרחשו בחקירה יהיו כמעט בלתי אפשריים ברובם לתיקון בהמשך.

העצורים הוותיקים בבתי המעצר נוהגים לומר: "עדיף לשבת ימים ולא לשבת שנים", היינו עדיף לשתוק בחקירה ולא להפליל את עצמך תוך פגיעה בתיק הפלילי הכל בשם הרצון ל"קצר" את החקירה ולהשתחרר.

חייבים לדעת, שתיקה בחקירה גוררת לא פעם להמשך המעצר. אבל בכוחה למנוע הפללה עצמית.


הגעת העו"ד הפלילי:

ביקשת עו"ד פלילי - המתן.

זה הזמן שלא להגיב - ולו עד להגעתו.

הסבר לחוקרי המשטרה את המצב, אתה מעוניין לשתף פעולה אבל אתה ממתין להגעת העו"ד הפלילי. 

עו"ד פלילי יגיע בד"כ לתחנת המשטרה באופן מידי, ייקח אותך לחדר מבודד, המיוחד למטרה זאת, ושם ישמע את הסיפור ויוכל לגבש את קו הפעולות שראוי לנקוט במהלך החקירה ואת מידת שיתוף הפעולה שתהה בהמשך ההליכים בתיק הפלילי.


הגעת בני המשפחה לתחנת המשטרה:

המפגש הראשוני בין המשפחה המודאגת לעו"ד הפלילי מתקיים בד"כ בתחנת המשטרה.

חשוב שהשוטר יראה שהחשוד לא רק מיוצג, אלא, קיימת משפחה תומכת שתסכים לערוב לחשוד - עצם הערבות ומאפשר שחרור בתנאים והמשך החקירה שהחשוד משוחרר ואפשר לזמנו בין ישירות ובין ע"י הערב בקריאה מידית.


הדיון המשפטי:

במידה והמעצר לא יוארך בהמשך משוחרר החשוד.

אם קיים רצון להמשך המעצר מתקיים דיון בבקשת המשטרה להמשך המעצר.

הדיון הוא בפני שופט, החלטתו היא הקובעת.


המפגש עם בני המשפחה:

לאחר 24 שעות במידה והמדינה תבקש את הארכת המעצר אתה צפוי לפגוש באולם המשפט את בני המשפחה, במיוחד אם יש לך רבב פלילי או העבירה היא עבירה "בעיתית" המפגש טעון.

מול החוסר הנעימות קיים הסיכוי, בית המשפט שרואה בני משפחה, במיוחד נורמטיביים, מעלה את הסיכוי להשבה למוטב ועמידה בתנאים ולכן עולה הסיכוי לשחרר את החשוד, גם אם קיימות ראיות.

חשוב לדעת: נוכחות המשפחה יוצרת סיכוי מוגבר לשחרור - לאור זאת חשוב כן להודיע למשפחה וכן לדאוג שיגיעו.

(כל זאת בלי להתייחס לצורך בחתימה על ערבות צד ג'). 


האם ראוי לשתוק בחקירה ?

"שתיקה" בחקירה ככלל יכולה להיות עצה נוראית, אלא אם היא מתבססת על יעוץ פרטני צמוד של עו"ד פלילי המכיר את האיש - תוך הבנה שיש ללקוח את אותה היכולת (יש לא מעט אנשים שלא מסוגלים לסגור את פיהם) !!!

עצם השימוש ב"זכות השתיקה" יוצרת מיקוד חקירתי מסוים באדם ששותק, ברור שיש לו מה להסתיר, אבל לא ברור מה ! אנשים שלא מסוגלים לשתוק אינם יכולים לשתוק, פשוט וקל.

בתיקי מין שם יש מתלוננת (כדוגמא) אי מתן תשובה לטענות יכול להיות חמור ביותר לחשוד עת יהפוך לנאשם פלילי.

מצד שני אין מדובר בראיה אלא בשימוש בזכות - כך שהטיעון של המשטרה שמדובר בראיה כנגד השותק - אין לה על מה להסתמך.

מקרה שם אין כל ראיה (לדוגמא) השתיקה תסיים את החקירה ותביא לסגירת התיק הפלילי, או לפחות לחוסר יכולת לגבש ראיות כנגד החשוד.

ראוי לדעת, השתיקה מחשידה, ולכן: יתכן ולאור השתיקה המעצר יוארך, אבל עדיין עדיף מצב זה על הודיה בעבירות שתגרור ענישה חמורה בהמשך.

וכמובן על מצב שהחשוד מסתבך ומסתבך בשקרים.

רק עורך דין המיומן בתחום הפלילים יכול לראות את התמונה הכוללת ולגבש את עצתו.

חשוב לדעת, לא פעם אין דרך לראות את מלוא התמונה במצבים שכאילו כמובן, בשם לב לעבירה, עדיף לשתוק, אבל לא מדובר בכלל ברזל אלא בעוד אחד מהכלים שעומדים לרשותו של העו"ד הפלילי.


התנהלות בחקירה ותרגילי חקירה:

נושאים אילו נמצאים בפרק המעצר והחקירה הפלילית.


ציוד אישי:

אחד הדברים שפוגעים בצורה הקשה ביותר בנחקר הוא אובדן הצלם האנושי וחיזוק יכולתו שעה שהוא נימצא במעצר תלוי במספר נקודות כמעט חסרות משמעות ביום יום, אולם, בעלות משמעות רבה בעת המעצר.

נחקר שאין ברשותו בגדים להחלפה, אין אביזרי היגיינה בסיסיים (לדוגמא אפילו מברשת שיניים) נפגע ביכולתו לפעול בהיגיון - גם החוקרים שחוקרים אותו יכול ויזלזלו בזכויותיו בתנאים שכאילו, האיש המלוכלך והלא היגייני יראה לא פעם בעיניהם כמעט "לא אנושי" - והיחס בהתאם.

נעצר בן משפחה ? יחד עם עורך הדין דאג להגיע לתחנת המשטרה, שוחח עם החוקר ובדוק את האפשרות להכניס לו באופן מידי ציוד בסיסי.

ככלל משפחה המגלה מעורבות יכול ותביא למצב בו היחס לחשוד ישתפר פלאים.


תקופת המעצר:

כאמור התקופה הראשונית למעצר עד ההגעה לשופט יכולה להיות לכל היותר 24 שעות.

עצור.

חשוב.

תירגע.

עכשיו הזמן לפעול מתוך שיקול דעת.


ציוד לעצור:

נעצר בן משפחה.

דאג לו לציוד אנושיות בסיסי.

הכנס את הציוד הבא:

א. חטיפים - מחוץ לבית המעצר אבו כביר ניתן לרכוש חטיפים להכנסה לעצורים.

חטיפים נרשמים בסעיף הראשון שכן עצורים חדשים נגעלים מהאוכל של בית המעצר והחטיפים הם עבורם כל האוכל שיוכלו באותם ימים לחוצים.

ב. ציוד הגיינה בסיסי.

סבון - שמפו שקוף.

מגבת.

סדין.

ג. ביגוד להחלפה.

דאג שהביגוד יכלול:

 טרנינג (לבן אפור או שחור), לבנים, חולצת טריקו, ביגוד המתאים לבית המשפט.


השחרור:

בד"כ למרות סמכות המעצר ישוחררו הנחקרים בסיום החקירה בערבות אישית או בצירוף ערבות צד ג'.

הסיבות לשחרור הן רבות החל מהעובדה שהנאשם הודה בחקירתו ועד לעובדה שהנאשם הצליח לשכנע את החוקרים שאין לו קשר לאישומים.

שחרור נאשם שהודה:

המעצר המידי הוא מעצר לצורכי חקירה, אם כך משהנאשם מודה בד"כ מסתיימת החקירה, סיום החקירה מביא לתוצאה של סיום הצורך במעצר.

קיימים מקרים שקיימת עילה נוספת למעצר כמו לדוגמא מסוכנות לאחרים (עבירות חמורות ביותר), או סכנה להעלמת רכוש.

שוחררת ?

זה הרגע ללכת לעו"ד פלילי על מנת לבחון מה צריך לעשות על מנת להקטין את הנזקים ו/או למנוע הגשת כתב אישום.

ניתן לבצע סידרה ארוכה של פעולות שבאמצעותן ניתן להקטין את הנזקים - אפילו במקרה בהם קיימת הודיה בעבירה הפלילית.


הסיבות שבשלן מותר לעצור לצורכי חקירה: (ע"י שוטר).

1.סירוב לעיכוב.

2. יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר וכן קיומה של עילת מעצר (מצטברים).


המעצר היבטים משפטיים :

עבירה בת מעצר היא עבירה (למעט חטא).

כל עבירה למעט חטא (עבירות קלות ביותר).

למה הדבר חשוב ? קיימות עבירות שאינן מקנות סמכות מעצר, לדוגמא:

לקוח של המשרד סרב לקבל דו"ח משטרה והשליך את הדוח המקופל על הארץ.

השוטר בתגובה איים במעצר. (העבירה היא השחתת פני מקרקעין).

הלקוח ניכנס לרכב. השוטר צעק אתה עצור.

הלקוח סחט את דוושת הבנזין וניסה לברוח. 

התוצאה: מותר היה לנסות לברוח שכן השוטר שהפעיל את סמכות המעצר הפעיל אותה בלי סמכות.

הסמכות המרבית שיש לשוטר היא לעכב.

שימוש בסמכות מעצר במצב שכזה היא שימוש בכוח לא חוקי. מול כוח לא חוקי מותר היה להימלט.


שאלות ותשובות - משפטי:

1. עוכבתי כ8 שעות במהלכן נחקרתי האם העיכוב אינו חוקי ?

עצם החקירה עוצרת את מרוץ שלוש השעות (פסיקת עליון).

2. האם עיכוב לא חוקי שולל את הסמכות לדון בבקשת המעצר גופה ?

לא !!!

יש לבחון את אי החוקיות ומולה את העבירה הפלילית והחשד הסביר.

אי חוקיות אינה שוללת את הדיון.

3. האם די במידע מודיעיני לצורך מעצר ימים ?

כן.

אפילו ראיות לא קבילות (אפילו סירוב לפוליגרף לדוג') כמו מידע מודיעיני, רסיסי מידע ואפילו עדות שמועה די בה לצורך המעצר. (ראוי לדעת את החשד הספציפי ואת חומרת העבירה).

לציין גם החשוד יכול להגיש חומר לבית המשפט (לדוגמא בדיקת פוליגרף).

די בראיות הקושרות לעבירה במידת סבירות ראויה להבדיל מניחוש גרידא.

4. האם רשימת תיקים פתוחים יכולה לשמש להוכחת מסוכנות ?

כן. גם רשימת תיקים פתוחים - כמובן כמה שיותר "טריים" יותר רלוונטיים.

5. האם ניתן לעשות שימוש ברשימת תיקים סגורים ?

כן.

לאור זאת יש לשים לב לנסיבות הסגירה.

לדוג': סגירה בשל אין עניין לציבור מלמדת על קיום ראיות !!!

תיקים שנסגרו מחוסר אשמה אינם נמצאים ברשימה.

מהו חשד סביר לצורך מעצר:

אין צורך ברמה של ראיה לכאורה - למרות שבד"כ החשד הוא ברמה של ראיה לכאורה (תלונה).

6. למה מחויב בית המשפט שהוא מוציא צו מעצר שלא בנוכחות העצור ?

באופן עקרוני חלים אותם הכללים של מעצר בנוכחות עצור.

השופט מחויב לכן לבחון חשד סביר !!!

המעצר הוא ל 24 שעות - ואז נערך דיטון במעמד החשוד ועו"ד הפלילי שלו.

7. מתי מוציאים צו מעצר בהעדר ?

מגוון של מיקרים כמו, אדם שנימלט, אדם שעיכובו יסכל את מטרת המעצר ועוד.

8. מהם החובות על השופט ?

השופט מחויב לקרוא את התיק ולעיין בתוכנו, היינו בתיק עצמו ולא בסיכום החומר בלבד - מכאן צריך לסרב לדיון ללא תיק בידי הטוען.

9.  עילות המעצר.

עילות המעצר (אחרי בדיקת החשד הסביר) הן:

שיבוש.

סיכון.

צורכי חקירה מיוחדים.

10. לכמה זמן אפשר לעצור אדם - לפני הגשת כתב אישום ?

נהוג לקבוע עד ל 75 ימים.

בפועל לפי סעיף 62 לחסד"פ (בכפוף לאישור מיוחד) אפילו לעד.

11. האם חייבים לעצור חשודים ברצח ?

לא חובה למעצר קיימת אך ורק שנעצר נימלט ממשמורת חוקית - בכל מיקרה אחר קיימת סבמכות לשחרור.

12. האם שעה שהמעצר אינו חוקי (לדוגמא המעצר הסתיים) האם אז אין חובה לשחרר את האיש ?

עצם אי החוקיות אינו שולל את הסמכות לדון ולעצור את האיש זהו  שיקול לשחרור אולם אינו שיקול מכריע.

13. האם נבחנת סבירות החלטת המעצר בערר על מעצר ?

לא !

לא בוחנים את סבירות ההחלטה אלא את נכונות ההחלטה - היינו האם ההחלטה נכונה !!! בדיוק כמו דיון ראשוני. 

14. מה קובע את משך המעצר ?

ימי המעצר נקבעים לאור פעולות החקירה הנדרשות במהלך המעצר. (בעיקר פעולות שהחשוד יכול לשבש את עשייתן).

ראוי לציין - הנחת העבודה חייבת להיות שהמשטרה עובדת בימי שבת באופן רגיל וקבוע.

(לא נכון בפועל).

15. האם פוליגרף יכול לשמש בדיוני מעצר ?

כן וגם במעצר עד לתום ההליכים.


מעצר גישור.

1. מהו מעצר גישור.

זהו מעצר שמתחיל בסיום החקירה ונועד על מנת לאפשר לתביעה/פרקליטות להכין את כתב האישום.

ימי המעצר בעילה זאת מוגבלים ל 5 ימים.

2. האם מותר להגיש הצהרת תובע רק פעם אחת ?

התשובה המתבקשת היא ברור שכן - אבל לא.

אפשר לבקש הצהרת תובע שוב אם חלה בתיק התפתחות חקירתית המצדיקה זאת.

3. מהי מידת הראיות הנידרשת למעצר ?

בהצהרה על בית המישפט לבחון "עוגן ראייתי" לכאורי וכן ביסוס סביר של עילת המעצר הליכאורית.

4. תסקירי מעצר במעצר ביניים ?

אין תסקירי מעצר במעצר ביניים.

5. מתי משחררים במעצר גישור ?

על בית המשפט לבחון האם אין לכאורה ובמובהק דרך פוגעת פחות (שתדגול בשחרור) בה אפשר להשיג את מטרות המעצר.


למשרד שתי שלוחות- עורך דין פלילי בירושלים ובמרכז(תל אביב), המשרד מייצג חשודים בפלילים בכול בתי המשפט בארץ ובתי הדין הצבאיים מהצפון דרך השרון והשומרון ועד לדרום ולעיר אילת.


 

עו"ד פלילי נבון יכול בסיוע כללים אילו והרבה כללים אחרים, במהלך הפגישות עם הנחקר, במהלך החקירות, להביא לכדי הקטנת הנזקים שהחקירה/אישום הפלילי עשוי לגורם לנחקר. לאור זאת חשוב ביותר להתיעץ עם עו"ד פלילי בהליכי המעצר חשוב להיפגש עם העו"ד הפלילי בין החקירות השונות והליכי החקירה.

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר