אסירים, מאסר, ועדות שחרורים

 

פרק זה באתר אינו פונה לכול אחד לאור העובדה שהוא מקצועי יחסית.

חלק מהמושגים אינם מוכרים לציבור הרחב - הסיבה להכללת הנושא נובעת מכך שלפי הבנתי כל אסיר ובני משפחתו חייבים לדעת את מלוא הזכויות המגיעות לאסיר מיד עם הקמת הסיכון למאסר ממש - הכול על מנת להיערך בצורה ראויה לסיכול האפשרות.

הדרך בה עובר המאסר חשובה ביותר לאסיר ולמשפחתו.

אין כל דימון בין מאסר עם חופשות וביקורים לבין מאסר בבית כלא מרוחק ללא כל אילו. לאור זאת חשוב להיערך נכון לכניסה למאסר ולתפקד באופן המיטבי במהלך המאסר על מנת ליהנות ממרבית הזכויות האפשריות.

כחלק מההכנות למאסר חשוב לא פעם להגיע להסדרי טיעון שיורידו מרכיבים בעבירה שמכילים חובת היוועצות בוועדת אלמ"ב (אלימות במשפחה) - חובה שיכולה למנוע חופשות ולעכב שחרור בתנאי רישיון.

לדוגמא:

עסקאות טיעון במסגרתה מודה נאשם בסדרה של עבירות ובהן עבירת אלמ"ב או עבירה של "מעשה מגונה" - כאן חייבים לדעת אם יצליח לשנות את סיווג העבירה ל"הטרדה מינית" או יבטל את עבירת האלמ"ב - אפילו העונש יישאר זהה - אזי ללא ועדת אלמ"ב או ללא כניסה לחוק לפיקוח על עברייני מין - מצבו יהיה טוב בהרבה - באותו משך מאסר.

ראוי לדעת, החלק הקשה ביותר במאסר הוא הימים הראשונים של המאסר.

באותם הימים אין עדיין חלוקה של האסירים לקטגוריות וכך עבריין מין חוזר ומסוכן יכול לשהות יחדיו עם אדם שהעלים מס וזוהי לו הפעם הראשונה מאחורי הסורגים.

ניתן להקל ולפתור חלק מהבעיות שעה שאנו דנים במאסרם של מי שהיו משוחררים בכול מהלך התיק הפלילי (מרבית הנאשמים הנורמטיביים) על ידי הגעה לוועד המיון שעה שאתה משוחרר.

היינו ניתן להגיע לועדת ההשמה של שב"ס במהלך תקופת עיכוב הביצוע ולקבל סיווג לבית כלא מסוים וכך להגיע ישירות אליו ולהימנע מימים של נסיעות במעברים אפלים עם אסירים רבים אחרים.

אסור בשום אופן שתקופת המאסר תהפוך לתקופת "גלות" ל"לא שוב", לכן חשוב לשלב את האסיר בתוכניות שיאפשרו קשר זמין ויום יומי עם משפחתו וקרוביו, קשר שיהפוך אותו גם בהמשך לחבר בקהילה לא רק של האסירים אלא גם בקהילה מחוץ לחומות.

האפשרות לצאת לחופשות ולהשתחרר שחרור מוקדם חשוב ביותר לאסיר לאור העובדה שאז הוא מצליח לשמר את המסגרת שתלווה את חייו גם לאחר השחרור ממאסר.

בשל זאת חשוב ליצור את התנאים שיביאו לשחרורו של האסיר מהכלא בהקדם האפשרי, היינו חשוב ליצור את התנאים שיביאו לכך שהאסיר יהיה זכאי הן לחופשות (אחרי ריצוי רבע מתקופת המאסר).

הדרך לחופשות/שחרור מוקדם עוברת לא פעם בטיפול יסודי בבסיסי העבירה הפלילית ובנית תוכנית מגובה בהמלצות של יועצים חיצוניים המתמחים בטיפול הראוי - התחלת הטיפול בנושא זה הוא עם התחלת החקירה. נישמע מוזר ? יודגש, חלק מהתוכנית לטיפול בתיק הפלילי היא בניית והבניית הטיעון לעונש - חלק מרכזי מהטיעון לעונש הוא הטיפול בבסיס העבירה - אותו טיפול ממשיך לסייע בהמשך בנושא המאסר, התנאים במאסר, החופשות מבית הכלא, השחרור המוקדם ועוד.

לאור חשיבות התנאים במאסר ראוי לטפל בנושא זה ולבוא ערוך כיאות. כידוע ניתן לאחר רבע מתקופת המאסר להתחיל לצאת לחופשות מהכלא. הכול כאשר אין כל בעיות בתפקוד והדוחות אינם מלמדים על מסוכנות כלשהי הנמצאת באסיר ויכולה לפרוץ בעת החופשות. 

אחד הנושאים המרכזיים המקשים על יציאה לחופשות הוא החובה כיום לקבל דו"ח מוועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב) או דו"ח ועדת עריות במקרה של עבירות מין במשפחה.

דוחות אילו "מכשילים" פעמים רבות את האפשרויות ליציאה לחופשה מקווה ומונעת מהאסיר את הקשר הראוי עם בני המשפחה.

קיימות כמובן "זכויות" נוסח תנאי כליאה ועוד - אולם כאן יערך דיון ב"זכויות" כמו חופשה, התייחדות, שחרור בשליש, שחרור מנהלי וכו'. 

מרבית הדברים המכונים "זכויות" אינם זכויות אלא סווגו כפריווילגיות.

לא מדובר בדבר של מה בכך, למעשה, בהעדר "זכות" הבקשה לפריווילגיה" היא מעמדת נחיתות במיוחד שמול נמצאים אינטרסים "ממשיים" כמו אינטרסים ציבוריים.

תפקיד הוועדה בבחינת האפשרויות לשחרור, בין היתר, לבחון את הסיכונים הנמצאים באסיר לכשישתחרר.

תפקיד השיקום הוא למנוע את הסיכונים הנמצאים באיש - במיוחד אם העבירה היא עבירה חוזרת, או, שמדובר במאסר של אסיר חוזר. 

מכאן ברור ששיקום ומסוכנות הם שני צדדים של אותו המטבע.

תוכנית שיקום טובה/שיקום יכול לבטל מסוכנות מקום שזו קיימת ולאור זאת להביא לשחרור.

תוכנית שיקום טובה מתחילה להיבנות מתחילת התיק על מנת להתגבר על מכשולים הדורשים טיפול ממושך.

 

אחד הנושאים העיקריים לאחרונה בדיוני ועדת השחרורים הוא נושא הערכת המסוכנות באמצעות דו"ח ועדת אלימות במשפחה ודוחות ועדת גילוי עריות -  חשוב ביותר להיערך לדיון בנושא זה  עוד לפני הדיון שנקבע לוועדת בשחרורים/עתירה לחופשות.

במידה והאסיר לא נערך בזמן התברר תתברר לו המציאות רק במהלך הדיון מה שבד"כ ימנע ממנו לצאת לחופשות/שחרור בזמן המיועד.

לדו"ח הוועדה (אלמ"ב דו"ח גילוי עריות) חשיבות מכרעת ביכולת להביא לשחרורו של אסיר  ברישיון. קיימת למעשה חובה חוקית להיוועצות בוועדה לפני השחרור.

קיימת כיום חובה מוחלטת על ועדת השחרורים לקבל חוות דעת אלמ"ב בכול מקום בו היא דרושה. למעשה הדו"ח דרוש לא רק בעבירות אלמ"ב אלא בשלל התניות ואפילו יש לאסיר תיק שנסגר בנושא והוא עצור בשל עבירות מס יתכן והוא יהיה חייב בדו"ח אלמ"ב.

חשוב לעיין בדו"ח המסוכנות, לפנות בשאלות למב"ן/עו"ס ולהעביר את מלוא המידע לגופים אילו.

לאור העובדה שמדובר בדיון מנהלי חשוב וכדאי לפעול במהלך הדיונים בשילוב הפרקליטות - ולאור זאת חשוב במיוחד הייצוג של עורך הדין בהכנות לדיוני ועדת השליש.

להדגיש, פעמים רבות האסיר הוא חייב אלמ"ב למרות העבירה היא לא עבירה פלילית מהסוג הרלוונטי על פי החוק, לא רק זאת אלא אם קיימים תיקים פתוחים ואפילו תיקים שנסגרו מהסוג הרלוונטי לא פעם הופל האסיר לחייב אלמ"ב.

עוד יצוין הגדרת בן משפחה רחבה ביותר לצורך דיוני הוועדה.

כמו כן גם מידע "סודי" יכול להביא אסיר להפוך לחייב ועדת אלמ"ב - למרות שאין לו כל קשר לעבירה כאמור.

 

דוגמא:

לאחרונה הגיע למשרד בעיה – גברת מסויימת הואשמה בדקירה.

לפי דברי התובע בתיק – על רקע רומנטי.

במציאות לא היה כל רקע רומנטי אלא העלבה שהעליב הנידקר את הדברת שדקרה אותו בתגובה.

 

התוצאה הייתה שהתיק סווג כאלמ"ב (אלימות במשפחה).

 

במצב שכזה אין חופשות, אין שליש והכול תלוי בוועדות אלמ"ב.

 

זו דוגמא קלאסית להעמיד את הטעות במהרה לתיקון.

לא פעם מועד הדיון נקבע סמוך למועד סיום 2/3 מהמאסר.

במצבים אילו חשוב ביותר שעורך הדין יפעל קודם לדיון על מנת למנוע סיכונים שיחייבו דחיות ארוכות.

הדרך למניעת הסיכומים היא הכנת החומר ותוכניות השיקום והעברתם לכול הגורמים הקשורים לדיון לא פעם, בנסיבות מתאימות, עוד לפני דיוני הוועדה.

במסגרת הדיונים בוועדת שחרורים המדינה יכולה להעביר מידע לוועדה שלא בנוכחות הסנגור והאסיר, המידע מתייחס לנקודות הבאות: פגיעה בביטחון המדינה, פגיעה בעיניים ציבורי חשוב אחר.

קשה עד מאוד להתמודד עם המידע כאמור, שלא פעם הוא שמועות ורסיסי שמועות.

במיוחד קשה הדבר שאותן השמועות מגיעות לדוחות מב"ן ודוחות אחרים כעובדה מוצקה - לא פעם הערה של "חבר" לתא יכולה להפוך למידע "חמור" הפוגע קשות באסיר.

 

במאסרים קצרים כמעט ואין תוכניות שיקום של הרשות לשיקום האסיר שלא נוהגת להכין תוכנות במייקרים של מאסרים הקצרים משנת מאסר.

למרות זאת ראוי לבנות תוכנית שיקום באופן פרטני ולהעבירה לידי הפרקליט המופיע מצד המדינה לפני הדיון בוועדת השחרורים.

לא פעם ניתן לתקן את התוכנית לפי דרישות הפרקליט כך שתהה "הסכמה" לשחרור.

עונשי מאסר מתחת ל שישה חודשים.

בעונשי מאסר קצרים אילו החלטת השחרור היא החלטת נציב שב"ס - עליה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

לאור זאת חשוב ביותר להציג את מלוא הנתונים לנציב בבואו להגיע להחלטה - במיוחד באם קיימת סכנה של סירוב לשחרור.

ערעור על ועדת שחרורים הינו ערעור על החלטה מנהלית - מה שמביא לבחינה של שיקול הדעת ולא של ההחלטה - כך שהסיכוי בערעור אינו גדול.

לאור זאת קשה ביותר לשנות החלטה בערעור וחייבים לפעול בשיתוף פעולה עם הפרקליטות ככול שניתן.

1. האם זה נכון שמי שלא יוצא לחופשות ממאסרו גם לא ישתחרר שחרור מוקדם?

התשובה היא שקל הרבה להשתחרר ממאסר שחרור מוקדם למי שנמצא בחופשות ולכן ראוי ונכון לבחון היטב את כל נושא החופשות לפני הדיונים בועדות השחרורים ולטפל בו במקרה הצורך.

יודגש, אין כל מניעה שגם מי שלא יצא לחופשות ממאסרו יזכה בשחרור מוקדם מהמאסר.

2. במידה ואני לא משולב בסבב חופשות במאסר, מה עלי לעשות?

ניתן להגיש עתירת אסיר לצורך השילוב בסבב חופשות.

3. אני נימצא במאסר שלישי, האם עדיין אני אוכל לקבל שליש?

התשובה כן. השאלה המהותית היא מהי תוכנית השיקום שתציג לוועדה על מנת להעריך את הסיכוי לשחרור ממאסר.

4. האם יש שליש גם על תקופת המאסר שהיא חלף קנס.

התשובה לא.

למה ? זאת לשון החוק המעודכן. להבנתי הדבר אינו ראוי ואף הגשתי על כך עתירה (נדחתה), לא ראוי להבנתי שפגיעה בכסף תהה חשובה יותר מפגיעה בגוף לדוגמא.

5. האם ניתן לתת קנס לפצלו לתשלומים וכנגד כת תשלום לקבוע תקופת מאסר?

התשובה  - כן במידה.

בעבר הגיע אלי לקוחה שקיבלה למעשה בשכלול מלא של הקנס חלף המאסר - מאסר חלף קנס בשיעור של מעל ל 8 שנות מאסר.

החוק קובע שהמאסר חלף קנס לא יעלה על 3 שנים.

6. האם אסיר הנמצא במרכז בריאות הנשפט של שב"ס זכאי לשליש ?

בפועל: לא מקובל לתת שליש לאסירי מב"ן ולכן לקראת סוף המאסר ראוי ונכון לצאת לבית כלא אחר - אבל אין כל מניעה לשחרור שכזה !!!

7. אני אמור להיכנס למאסר קצר חודשיים לפני ראש השנה/פסח - האם אוכל לצאת לחופשה ?

ראוי במיוחד לאור החג להגיש את הבקשה מיד לאחר הכניסה לאגף לקצין/נת האסירים.

לא נכון להמתין, במיוחד אם המאסר קצר.

8. בעבירת מין, המב"ן מסרב לשלב אותי בקבוצה לטיפול בעברייני מין, האם הדבר יפגע בי ?

כן. ראוי לפעול על מנת לנסות לשלב אותך בקבוצה בהקדם האפשרי על מנת שהדבר יסיע לך לקבל המלצה חיובית שהיא בעלת משקל סגולי גדול ביותר בשיקולי השחרור ממאסר  -במיוחד בעבירות מסוג זה (יש צורך לפרט את הנימוקים במצב דברים של סטייה מהמלצת המב"ן).

9. האם עונש מאסר בן חודשיים וחצי ארוך יותר מאשר עונש מאסר בן שלושה חודשים ויום.

מעל לשלושה חודשים ניתן לקצר את העונש בשליש מנהלי - ראוי לכן לשים לב לנקודה זאת.

10. האם יכולים שלטונות הכלא להתנגד לשחרור שלי בשליש/חופשות מהמאסר על פי נימוקים "סודיים" ?

למרבה הפלא התשובה היא כן.

הנימוקים מוצגים לחברי הוועדה והעו"ד אינו רואה את הנימוקים כלל אלא יכול לבצע "דייג" בשאלות מכוונות ולבחון לדוגמא את:

מועד קבלת המידע.

התרחשויות לאחר קבלת המידע ועוד.

בעבר ייצגתי אדם שנגזר עליו עונש מאסר קצר ביותר ולאחר מספר ימים עלה לוועדה - שם נטען שיש מידע שקשר אותו לארגון פשיעה חמור.

אם כך הועלתה השאלה למה המדינה הגיעה להסדר טיעון כל כך מקל ? האסיר קיבל שחרור ברישיון לאור נימוק זה.

11. האם אני יכול לאסור על הצגת נימוקים "סודיים" בדיוני ועדת השחרורים ?

אתה יכול להתנגד להצגתם לוועדה - הסיכויים לשחרור/חופשה אז יהיו אפס או גובל בכך.

12. הואשמתי בדקירה נידונתי לעונש של 11 חודשי מאסר בפועל, לא יצאתי לחופשות (גז"ד מלפני מספר ימים בלבד), כיום בדיון בשליש המדינה טוענת שאני חבר בחבורת פשע ומתנגדת לשחרורי ברישיון (שליש) מה ניתן לעשות ?

המדינה חייבת להציג מידע (בד"כ חסוי) לאשר את טענתה.

השאלה המתייחסת למידע היא בסיסית - האם המידע הוא מידע חדש או שמע מלפני המעצר ? אם המידע הוא ישן אז הדבר היה צריך להיות חלק ממסכת הענישה אז והעונש הלא חמור מלמד שאז התעלמו מהמידע - אז למה להתייחס אליו כיום ?

13. בהיותי משוחרר ב"שליש" נתפסתי באמצע שוד - מה עדיף קודם להישפט על השוד או קודם לעלות לדיון הפקעה ?

הנסיבות המיוחדות חייבות להיבחן ע"י עו"ד לאור השאלה המורכבת - ניתן להפוך בניהול נכון את העונש לחופף.

אם הדיון על ההפקעה יקדם.

לאחר מיכן ניתן להישפט במחוזי (שוד) מתאריך ביצוע העבירה - אם המחוזי יודע על ההפקעה אזי העונש יהיה בחופף - או לפחות חלקו.

במצב השני ההפקעה תהה במצטבר.

ראוי לפני החלטה בשאלה לבחון ע"י עורך דין את מלוא הנסיבות על מנת לכלכל את הצעדים מראש בחוכמה.

.14. בעבר נשפטתי על עבירות במשפחה ונאסרתי. כיום אני שפוט על עבירות מס. האם יש צורך בדו"ח מב"ן (במרכז בריאות נפש - מתייחס לעבירות במשפחה).

עד כמה שישמע מוזר כן.

15. אני אסיר בשל שלושה משפטים שונים אחד סמים שנה, שני על עבירות מס (שנה מאסר) ושלישי בחופף 1/2 חודש מאסר על עבירה במשפחה. האם אני חייב דו"ח מב"ן לדיוני ועדת השחרורים ?

עד כמה שזה ישמע מוזר - כן.

16. מהו המבחן להיות משהו בן משפחה (חובת דו"ח ועדת אלמ"ב).

למעשה ההבדל בין אירוע אלימות לאירוע אלימות במשפחה המחייב דו"ח ועדת אלמ"ב.

בד"כ עצם הקשר מספיק - היינו ההגדרה הרחבה ביותר האפשרית.

להדגיש - לא הקשר המשפחתי (קשר הדם) הוא הקובע אלא מטרת המבחנים בשנים האחרונות הוא לבטל את הפורמליות וליצור חובה כמה שיותר רחבה בדו"ח.

17. למתי בודקת ועדת אלמ"ב את נושא המסוכנות ?

המסוכנות נמדדת נכון ליום השחרור ולא למועד העבירה הפלילית.

18. מיהו ה"קורבן" לצורך הערכת המסוכנות (באלמ"ב - אלימות במשפחה)?

הקורבן לעיני ועדת האלמ"ב אינו חייב להיות בן המשפחה שנפגע בעבירה הפלילית, אלא יכול להיות גם בן משפחה אחר.

19. הדיון בוועדת האלמ"ב - כיצד הוא מתנהל ?

האסיר מביא את דברו.

ב"כ האסיר יכול להעלות את טיעוניו - רק בכתב.

להדגיש - אין זכות טיעון בע"פ בפני ועדת האלמ"ב - זכות הטיעון היא בפני ועדת השחרורים.

20. מהו פרופיל האסיר שעולה לוועדת האלמ"ב ?

בעלי עבר פלילי בתחום האלמ"ב.

בעלי מבדי"ם בתחום אלימות במשפחה. (אפילו נסגרו).

אפילו מידע מהתחום המודיעיני יכול להוות מכשלה.

21. מה עושים שיש בעיתיות בהבנת דו"ח ועדת האלמ"ב ?

הדוחות (לא פעם) לקוניים ללא פירוט וההשלכות איומות לכן ניתן לשלוח שאלות הבהרה - רצוי שעורך הדין יעשה זאת עוד לפני הדיון - על מנת למנוע בעיתיות ודחיות חוזרות ונישנות של דיוני הועדה.

האם אני יכול לעיין בדו"ח ועדת האלמ"ב ?

כמה שזה ישמע מוזר הדו"ח חסוי ורק המסקנות נמסרות.

22. האם ניתן להביא דו"ח ועדת אלמ"ב פרטית ?

הכלל: רק בנסיבות חריגות בהן לא נימסר דו"ח אלמ"ב.

בפועל לא פעם עדיף שהעורך דין יבחן את הסיכוי לדו"ח חיובי ואם הסיכוי נמוך אזי להיעזר בגורמי טיפול פרטיים.

לאחר הוצאת הדו"ח הפרטי קיימת חובה לשלוח את הדו"ח לוועדת האלמ"ב, לוועדה בכלא קיימת זכות תגובה בדו"ח משלה.

ראוי על מנת למנוע דחיות בדיוני הוועדה שעורך הדין ישלח את הדו"ח לוועדה ללא שיהוי.

23. ועדת גילוי עריות.

כמו בדו"ח מב"ן דורשת גם היא בדיקה מקיפה - יש אפילו דעות שוועדת גילוי עריות רחבה הרבה יותר בבדיקות שהיא עורכת - לאור זאת חשוב להתחיל בבדיקות מוקדם ככול האפשר על מנת להיות זכאים להמלצה לשחרור.