|
הקדמה:
בנוסף ל"שימוע הפלילי" מתקיים הליך של שימוע אזרחי, מדובר בד"כ בהליכים שמתנהלים במקביל להליך הפלילי והם כוללים, שימוע בנציבות שירות המדינה, שימועים במשרד החינוך, שימועים במוסדות אקדמיים, בבתי הדין של רשויות מקומיות ועוד ועוד.
הליכים אילו נימצאים בהשקה, בד"כ, למשפט הפלילי, פרק זה דן אך ורק ב"שימוע הפלילי" כפי שהוא מתבצע אל מול היחידה המאשימה - ואין להסיק מכללים אלו לשימוע "אזרחי".
_____________________________________________________________________________
שימוע פלילי:
השימוע בתיק פלילי הוא נושא "חדש" למדי בארסנל השימושים של החשוד בפלילים - לפחות בהיקף בו נעשה בו שימוש בשנים האחרונות.
לפרקליטת/תביעות קיים אינטרס ניכר שהחשודים יקיימו כמה שיותר שימועים, השימוע חושף, לא אחת, את מסותרי ההגנה ומסייע לפרקליט למקד את כתב האישום.
לא פעם יש מקרים בהם התיק היה נסגר בלי שימוע והשימוע מסוגל להחיות את התיק הפלילי בנקודות אלו - כך שחשוב ביותר להבין את מכלול האירועים ולדעת שלא תמיד ראוי להגיש שימוע - הרי לעיתים ה"זכות" הזאת תוביל להחמרת המצב באופן ניכר.
________________________________________________________________________________
הבסיס לשימוע:
החשוד - נאשם בפוטנציה - נימצא למעשה כפסע בינו ובין האישום הפלילי בבית המשפט - במצב דברים זה ניתנת לו האפשרות למנוע מעצמו את עוגמת הנפש הקשה שמתלווה לאישום פלילי וניהול תיק פלילי באמצעות הסבר ופניה לרשויות המדינה על מנת להימנע מהאישום הפלילי כנגדו.
בעבר מדובר היה ב"זכות" של "מורמים מעם" - של אישי ציבור וכו - החוק בעבר על מנת ליצור את השוני קבע שרק תיקים שמוגשים על ידי היועמ"ש - יזכו לשימוע.
כידוע רק מתי מעט מואשמים על ידי היועמ"ש עצמו.
בשנים האחרונות, יחד עם תיקון החוק, "ירד" הנושא אל העם וכיום כל חשוד בפלילים בעבירות מסוג "פשע" (מעל ל 3 שנות מאסר) שהתיק בעיניינו עובר לידי יחידת התביעות/פרקליטות מקבל מכתב בו מובהרת לו זכותו להשיג על עצם המחשבה להגיש כנגדו כתב אישום פלילי ולהסביר למה עליו והימנע מכך.
גם חשודים בעבירות עוון יכולים לבקש שימוע - ולקבלו.
חשוב לדעת ליפני השימוש בזכות:
מכתב השימוע מגיע לכול אדם שהתיק בעיניינו עבר לידי הפרקליטות/תביעות בעבירות מסוג פשע.
מרבית התיקים יסגרו מעצמם.
חלק לא קטן מהם בלי תלות בשאלת האשמה.
כאן יש את הפרדוקס, האם להתייחס לאירועים ?
ראוי לדעת - חשוד זכאי לבקש שלא לענות לשימוע אלא רק באם יוחלט להגיש כתב אישום בעיניינו. היינו לשמור על זכותו לשימוע למועד מאוחר יותר.
_______________________________________________________________________________
מה חשוב לדעת ליפני שימוע:
האם יש נסיבות אישיות שלא בידיעת התביעה ?
מהן החשדות המדוייקים שיש כנגד החשוד ?
מה הראיות שיש למשטרה/תביעה/פרקליטת כנגדו ?
האם להשתמש בזכות ? לענות על מכתב זה ?
האם לשתף פעולה בהליך ?
אם כן האם לעשות זאת בגוף ראשון, או באמצעות עורך דין פלילי?
אילו שאלות שאין עליהן תשובה ברורה, כל מקרה לפי נסיבותיו, כל אירוע לפי המורכבות שלו - רק יצויין שלאחר התשובה על שאלה זאת עולה שאלה נוספת והיא מטעם מי לרשום את המכתב וכיצד למנוע מהבקשה להפוך לחלק נוסף בראיות המדינה בתיק הפלילי.
לציין, לא פעם חשודים החמירו ביותר את מצבם המשפטי לאחר משלוח המכתב.
____________________________________________________________________________
מועד השימוע:
לפי החוק בכל תיק בעבירת פשע (מעל ל 3 שנות מאסר) שעובר לידי התביעות מקבל החשוד (עדיין) מכתב המודיע לו עד זכותו להשיג כנגד העמדתו לדין.
הבעיות:
מדובר בטיעון בכתב
לפני ההחלטה להגיש את כתב האישם.
ללא עיון בחומר הראיות.
האם באמת מדובר בשימוע ? או אולי חקירה נוספת ?
ראוי לציין, קיימת הנחיה של היועמ"ש, משנת 2007, 4.3001 - הנחיות היועמ"ש - הרשות התובעת רשאית לאפשר לחשוד לדחות את השימוע לשלב בו מתגבשת ההחלטה להגיש כתב אישום, לקיים שימוע בע"פ, ולהעביר קודם לשימוע את עיקרו של חומר הראיות (לא כולו).
בפועל ניתן לומר: כמו שנאמר באחד מפסקי הדין: "כששיקול הדעת של יחידת התביעות הוא כה רחב, והפרקטיקה כה גמישה, החשש שהזכות לשימוע תופעל בצורה שונה בשל מיהות הנאשם לא הוסר, ".
_____________________________________________________________________________
ייצוג משפטי:
כיום אין כל דרך להתייחס לנושא השימוע הפלילי מבלי לדון בתיק המרכזי בנושא זה והוא התיק של מר משה קצב.
שם השימוע הפלילי הביא לתוצאה מדהימה והפיכה של כתב אישום חמור לאירוע מינורי - תוך ריב ענק בתוך צוות התביעה מטעם פרקליטות מחוז ירושלים ופרקליטות המדינה.
בעצם דחיית ההסכם שגובש על ידי מר קצב והמשך ההליכים נוצרה מציאות ששינתה את הבסיס הראייתי - הכול בזכות התיחסות לחלק מהעדות התביעה על ידי המדינה.
לצין שם מדובר היה בשימוע בע"פ מצד עורכי הדין שהייתה להם גישה לבסיס הראיות בתיק הפלילי והחליטו בהחלטה מודעת לחשוף חלקים מקו ההגנה.
זה המקום להסביר, קיימת סכנה חמורה של מיקוד המדינה במקרים בהם עורך הדין טוען, או הסופה לבסיס הראיות מקרים בהם מדובר במכתב אישי, החשוד הוא זה שמזיק לעיניינו בשל העובדה שהוא מספק הסברים ומסדר את הראיות כנגדו בגרסה, שלא פעם, יוצרת את הנזק העיקרי.
לאור זאת חשוב לדעת - שימוע - היינו תגובה לבקשת המדינה שתסביר למה לא להגיש כתב אישום - רק בייעוץ עורך דין המומחה בפליליים.
ראוי לציין, באין מידע מלא על החשדות קשה מאוד לענות עליהם, לא פעם השימוע הוא ריק מתוכן לאור העובדה שלא ברור כלל מהו ההיקף של האישומים המתוכננים - הכול בהעדר טיוטה של כתב האישום ובסיס להכרות עם הראיות.
____________________________________________________________________________
דוגמאות להתיחסות שונה לשימועים:
בתיק של מר משה קצב ניקבעו ההלכות המשפטיות המרכזיות בייחס לשימוע - שם הצליחו עורכי הדין לגמד את התיק הפלילי עד שכמעט ונעלם - היינו שימוע תוך חשיפה של חלקים נירחבים של קו ההגנה.
לעומתם ראוי לדוגמא לשים לב להתנהלות עורכי הדין הפליליים של שר האוצר לשעבר, מר הירשזון או של עו"ד הפליליים של רוה"מ לשעבר מר אהוד אולמרט, בסוגיה זאת, שניהם לא ראו בשימוע כדרך לחשיפת קו ההגנה וויתרו על השימוע - הכול מתוך הנחה שהפרקליטות משוכנעת בדרכה וכל מילה רק תחשוף את קו ההגנה ולא תיצור כל תועלת שהי.
הסבר: מעניין לדוגמא לראות את גישת מר אהוד אולמרט (ויתור על השימוע) - בעצם הויתור קיימת אמירה (שגם נאמרה בקול רם) - כתב אישום יוגש בכול מקרה - השימוע הוא פיקטיבי - לאור זאת אין כל סיבה לערוך את השימוע ולתת להליך המשפטי מעין גושפנקה של עמידה בכללים תוך חשיפת נקודות שראוי יותר לחשוף במהלך התיק הפלילי.
כאן נימצא כשל מהותי ב"שימוע" - "שימוע" אמת חושף חלק מקו ההגנה של התיק הפלילי ובכך גורך לנזק קשה לנאשם - באם לא יצלח השימוע.
לאור זאת לא תמיד ראוי להשתמש בכלי זה, ולעיתים יעשה בו שימוש מוגבל, כמו במקרים שיוגש שימוע שלא ינגע בשאלות העובדתיות שבמחלוקת או לעיתים אחרות יחשוף רק עובדה זאת או אחרת בלבד (לדוגמא התיחסות לנושאים אישיים בלבד).
זה המקום להדגיש:
לעיתים בסיום כתיבת השימוע (מרבית השימועים הם בכתב, וגם אילו בעל פה ראוי לרשום אותם לאור הצורך שלא לחרוג ממסכת שנקבעת על ידי עורכי הדין שראוי לחשיפה) מתברר שכתב האישום יוגש בכול מקרה, ולאור נסיבה זאת או אחרת עדיף להימנע מהשימוע, או, להגביל אותו לנקודה מסויימת בלבד.
שימוע פלילי:
בכל מקרה יודגש, ה"שימוע" המדובר בפרק זה הוא זה המתנהל לפני הגשת כתב אישום פלילי, לאחר הגשת החומר לפרקליטות, במידה וכבר הוגש כתב אישום ראוי לבטל אותו ולקיים את השימוע כהליך פלילי חדש.
לציין, קיימים סוגים שונים של "שימועים" בהליכים אילו ואחרים (עובדי מדינה וכו), אולם אילו אינם חלק מפרק זה. גם קיימת אפשרות של שימוע לאחר הגשת כתב אישום - בד"כ במקרים בהם לא קוים שימוע בזמן.
כמו כן השימוע הפלילי המדובר כאן הוא זה שנעשה במסגרת יחידת התביעות/פרקליטות/פרקליטות המדינה במסגרת תיק פלילי.
החובה המרכזית שקיימת על המדינה במהלך הליך זה היא - נפש חפצה לשמיעת הטיעונים של הטוען - הדבר אינו דבר של מה בכך - לכן במידה והדעה היא בלתי ניתנת לשינוי אפשר ל"החליף" את מבצע השימוע.
מקרים בהם הזכות לא מקוימת:
לא פעם מוגש כתב האישום פלילי לפני או במקום משלוח המכתב המודיע על הזכות לקיים שימוע בטרם יוגש כתה האישום - מקרים אילו מאפשרים העלאת הטענה בדבר ביטול הזכות שלא כדין כטענה למחיקת התיק הפלילי.
אז מבוצע שימוע.
רק לאחר מכן מגיעה התביעה/פרקליטות/מח"ש להחלטה עקרונית האם להגיש את כתב האישום מחדש.
_____________________________________________________________________________
שימוע בדיני מיסים:
אחד מהתחומים שראוי להפריד מנושא השימוע הפלילי ה"רגיל" הוא תיק בתחום המיסים.
תחום המיסים הוא תחום שונה לחלוטין בנושא, מחיקת כתב אישום והעברת התיק לכיוון האזרחי הוא דבר של יום ביומו - זאת לאור תכלית המס והוא קבלת כספים מהאזרחים על פעילותם הכלכלית.
במיסים התיק הפלילי הוא כמו כל תיק פלילי אחר, אולם, בתחום השימועים קיימת תת התמחות הראויה לציון - תחום המס מקובל ביותר בשימועים להפוך את התיק הפלילי לאירוע מס אזרחי.
ההתמחות הנדרשת להבנת דיני המס בחלק זה של החוק היא שונה והמשרד נעזר בדמויות מהמובילות בתחום המיסים בארץ בחלק זה של העבודה על התיק המס.
לדוגמא עו"ד ויועץ המס מר ניסים אברהמי המתמחה במיוחד בשימועים והפיכת תיקים פליליים לאירוע אזרחי.
חשוב ביותר לטפל בתיק המס לפני הגשת כתב האישום - מרגע החקירה - על מנת שלא יהפוך אירוע המס לאירוע פלילי ויסתיים בדוחות או לכל היותר בכופר.
רקע:
שימוע:
נושא זה מקבל פרק חדש וניפרד לאור פסק הדין בנושא בג"צ שניתן כנגד הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בסיום וסיוע השימוע שנערך נשיא המדינה לשעבר מר משה קצב.
בפרשת הנשיא קצב נערך שימוע שהוביל לתוצאות נדירות שלפני כתיבת הפרק היו נחשבות לתוצאות שכמעט לא יאומנו עבור מר קצב, למעשה ניבנו הלכות חדשות בתחום זה על ידי צוות ההגנה עד כדאי כתיבת הלכות משפטיות חדשות.
ראוי לציין, השימוע במקרה שם מנע הגשת כתב אישום חמור ביותר, והביאה את הפרקליטות להתקפה על המתלוננות מה שבהמשך בנה את המצב הקיים היום בתיק זה כיום.
ההתנהלות שם של הפרקליטות הייתה נדירה ביותר ולמעשה הפרקליטות פגעה בחלק מהמתלוננות באופן קשה ביותר - באופן שהסיבות לו עדיין לא הובררו לחלוטין.
יצוין, התנהלות התיק בהתאם לכתב האישום המקורי הייתה יוצרת, לפי הפרקליטות, קרקס של ממש שבסופו התוצאה באמת לא הייתה משנה דבר - גם זיכוי מלא היה מביא לאובדן שמו הטוב של מר קצב מה עוד שמדובר היה בהליך ארוך מאוד שלא היה מוסיף לאף לא אחד מהצדדים.
השימוע שם הפך את האירוע ה"חמור מאוד" לאירוע מינורי יחסית, כתב אישום מתוקן וקטן שהמתלוננות שם הן "לא אמינות" לדעת הפרקליטות.
זהו הישג נדיר בשימוע ומתבסס בחלקו על "הימור" מושכל של עורכי הדין שהחליטו ל"חשוף את הקלפים" בתבונה רבה בשימוע.
עצה זאת, ש חשיפה של כל "הקלפים" בשימוע אינה מתאימה לכל המקרים, אפילו ניתן לומר שבד"כ הסכנה מחשיפת קווי ההגנה שמתמודדים במצב של חוסר ודאות הוא מסוכן ביותר, גם במצב של ודאות (טיוטת כתב אישום ) מסוכן לחשוף את מלוא הטיעונים.
לא פעם השימוע אינו אירוע אמת בו המדינה בוחנת את הטענות, אלא, בפועל מה שמתרחש אחרי השימוע הוא שיפור המצב והמשך החקירה במטרה להפריך את הטענות שעולות בשימוע.
פרק זה נכתב גם בהתבסס על שיחות עם גורמים המקורבים להליכים שם, על המחשבות והשיקולים שהנחו אותם - ממקור ראשון.
מהו שימוע ?
שימוע פלילי הוא טיעון לסגירת/שינוי האישום הפלילי בין בכתב (בד"כ שהלקוח אינו הנשיא) ובין בעל פה במסגרתו מנסה החשוד למנוע את הגשת כתב אישום כנגדו.
לא פעם בפרקטיקה במסגרת הפגישה לצורך שימוע נחתם הסדר טיעון ואז המטרה הופכת לשינוי האישומים - פרקטיקה זאת זכתה לאחרונה לקיטונות של ביקורת - הרי הדבר יעודד את המדינה לאישום יתר מיתוך תיקווה להסדר טיעון, מה שיגרום למדינה לחטוא לתפקידה ולהאשים הרבה מעבר למה שהיא התכוונה בפועל לעשות !
בעבר:
שימוע היה קיים שנים רבות ביותר, אולם, אך ורק לאנשי ציבור ונכבדים אחרים, משום מה הייתה הנחת עבודה שרק הם נפגעים מכתב אישום כנגדם - לציין כתב אישום שיכול להימנע.
ברור שכל אדם ניפגע מכתב אישום כנגדו - במיוחד כזה שיכול היה להימנע בשל הצגת העובדות בשימוע, למרות זאת תמיד היו אנשים שראוי "יותר" להקנות להם את הזכות לשימוע.
בעבר אף הוציאה אישיות מפורסמת צו מניעה מבג"צ כנגד הגשת כתב אישום כנגדה - בטרם שימוע.
המצב כיום הוסדר בחוק ומקנה למעשה באופן פורמאלי "שימוע לכל":
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982.
(א). רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב). חשוד רשאי בתוך 30 ימים מתוך קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה.....בבקשה מנומקת , להימנע מהגשת כתב האישום או מהגשת כתב האישום בעבירה פלונית....."
לכאורה קיימת חובה כמעט להגיש בקשה לשימוע לחשוד עוד בטרם יהפוך לנאשם.
הזכות לשימוע מביאה לחובות על בתביעה:
ההלכה פשוטה וברורה:
מרגע שנכנס לתוקפו סעיף 60א(ד) לחסד"פ. בלשון חד משמעית, מחייב המחוקק את רשויות התביעה להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע, התביעה מחוייבת לקיים את זכויותיהם החוקתיות של חשודים ונאשמים, ואם אינה עושה כן, בית המשפט יחייבנה לתקן את טעותה.
בהעדר נסיבות מיוחדות וכשאין חשש לפגיעה ממשית באינטרס ציבורי, הפרת סעיף 60א תביא לביטול כתב האישום שהוגש תוך הפרת הוראת סעיף 60 א לחסד"פ. לאחר הביטול, חזקה על התביעה, שברוח הוראות בית המשפט העליון בבג"צ 4175/06 , תקיים שימוע, תתייחס לאדם שמולה כאל נחקר חשוד, תאזין לטענותיו בנפש חפצה ובכובד ראש, תוך נכונות להשתכנע.
כך שלאחר השימוע, תשקול הנסיבות כולן, ואז תחליט המדינה אם למרות כל מה ששמעה, והנסיבות המקרה והאיש האם עדיין נכון להגיש כתב אישום פלילי.
אם ישתכנע בית המשפט במקרה ספציפי שאין ל"רפא" את הפגם באמצעות שימוע מאוחר, כשכתב האישום תלוי ועומד בבית המשפט. בית המשפט יבטל את כתב האישום לאור התנהלות הרשות.
בפועל ראוי לשים לב למספר נקודות מכריעות:
שימו לב, התביעה שולחת את המכתב ביחס לשימוע עוד לפני שהיא יודעת האם היא מתכוונת להגיש כתב אישום בכלל !!!
זהו אינו שימוע כדין, אלא, פעולה טכנית שמספרת שהתיק כנגדך הגיע לידי המדינה.
אי עמידה בדרישה זאת בתנאים מסוימים מאפשרת ביטול כתב האישום.
לציין, באחוזים נכבדים של התיקים בכלל אין כוונה להגיש כתב אישום ועצם הכניסה ל"משא ומתן" מרע את הזכויות של החשוד לשעבר בצורה אנושה.
ראוי לציין - רק חלק קטן מהתיקים הופך לכתבי אישום !!! במהלך הדברים הרגיל - כך שלא פעם כל פעולה שהי יכולה להחמיר את המצב.
מתי לא נישלח או נמסר על הזכות ?
ביחס לעצורים שהכוונה היא להגיש את כתב האישום במהלך ימי מעצרם.
למרות שגם שם ניתן לבקש שימוע וזה יבוצע.
האם נכון וראוי להגיע להסדר טיעון כולל כבר בשלב השימוע ?
לכאורה השאלה היא האם קודם לחכות שיוגש כתב אישום ורק לאחר מיכן להגיע להסדר טיעון ?
יש בדבר סוג מסוים של טעם לפגם להגיע להסדר שהרי אולי לא יוגש כתב אישום בכלל ?
אבל באם יוגש כתב אישום אזי הנזק יהיה חמור שבעתיים !!
אילו השיקולים.
בפסק הדין בנושא קצב נקבע בין היתר שקודם צריכים לחכות להגשת כתב האישום ורק לאחר מיכן להיכנס למשא ומתן ביחס להסדר הטיעון - הרי אם לא כן הנאשם שהוא באופן קבוע "שונא סיכון" יסכים אל מול איום בכתב אישון חמור להתפשר - באופן שהוא יודע בכתב אישום החמור הרבה יותר מאשר כתב האישום המירבי שהיה מוגש כנגדו ומתבסס על הראיות.
חשיפת כתב האישום וחומר הראיות:
לא פעם הנאשם אינו יודע מהו חומר הראיות ואין לו טיוטה של כתב האישום (בניגוד למיקרה קצב), במצב דברים שכזה צריך להיות מתאבד על מנת להיכנס לשימוע.
עצור !!
אתה יכול לקבל את טיוטת כתב האישום וכן את חומר הראיות.או לפחות את עיקריו (עיין מקרה קצב).
אם לא כן ניתוח החומר המישפטי ומסירת התוצר על ידי עורכי דינך לידי הפרקליטות (בשימוע עצמו) ייכולים להרע את מצבך ולגרום לכך שהאישומים יהיו חמורים הרבה יותר.
מה עושים במצב בו השימוע הוא בעיניים סגורות:
הדבר הראוי לעשות זה לבחון האם אנו בכלל רוכשים יתרון מהשימוע ?
אם לא אסור לשתף פעולה עם הליך, אפשר לבקש להזדקק לשימוע במועד שאחרי כתב האישום. בשימוע מוקדם לפחות יש לעמוד על קבלה של חלק מהחומר ראיות.
עוד יצויין, אפשר לבצע שימוע "שיטחי" יחסית, היינו לחשוף מידע שאין למדינה או לערוך את המידע בצורה ראיה יותר - מבלי להזדקק לשימוע בדרך של מכתבים ליחידה החוקרת, או ליחידה המאשימה.
ההבחנה בין הליך זה לבין שימוע פלילי היא שבהליך שכזה מדובר למעשה ב"חקירה משופרת" של הנחקר ועיבוי תיק החקירה תוך התעלמות מהראיות והמידע, במהלך שכזה מלבישים את הראיות הידועות בלבוש "הנכון" מבחינת הנחקר.
חשוב לדעת:
אם בכל זאת מוגש כתב אישום אפשר לקבל את החלק הנוסף של החומר ראיות על מנת לבחון את כל החומר ראיות ולבחון את העמידה של המדינה בחובות המוטלות עליה.
|
