חקירה במשטרה דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון "מבצעי"!
ניסיון שאומר שליטה בהליכים החקירה הפלילית וידע להתמודד עם תרגילי חקירה!
תרגילי חקירה רבים שיבוצעו על ידי החוקרים בעת ובמשך ניהול החקירה הפלילית!
עורך דין פלילי עם ידיעה על המהלכים האפשריים של המשטרה בעת החקירה הפלילית – מודע לחלק גדול מתרגילי החקירה ומכין את הנחקר למציאות שתגיע!
עורך דין פלילי מוטי אדטו – עם ניסיון של מעל ל 25 שנה בדין הפלילי.
ייצוג במאות הליכים פליליים – ליווי חקירות מצד נחקרים, ראיה של תרגילי חקירה רבים מספור.
בעברו יצירת שינוי בהליכי חקירה רבים מספור – הכול בזכות ידע ומקצועיות.
עו"ד פלילי מוטי אדטו: חירום – 052-23-32-651.
מטרת החקירה במשטרה
החקירה במשטרה נועדה להביא לבית המשפט ראיות ואמירות של עדים. היינו המטרה היא שימוש עתידני במהלך המשפט הפלילי – אין שום משמועת למה שלא יהיה לו משפט בהמשך.
מכאן נגזרת החובה שהתיעוד של החקירה יהיה מדויק ככול שאפשרי – על מנת שנוכל להתחקות גם אחרי קווי החשיבה של הנחקר!
במקום בו יש תרגילי חקירה – יש חובת תיעוד של אותם התרגילים. ראוי שהתיעוד יהיה חיצוני לתרגילי החקירה עצמם.
באין תיעוד, לא תמיד נוכל לדעת מה מוביל את האמירות, האם שתלו לתוך התודעה של הנחקר פריטים בדרכים ערמומיות ועוד ועוד.
דוגמה:
באחד מפרשיות נתניהו בעד דוד שרן שתלו במוחו שיש צילום של אירוע, התרגיל היה פשוט, נכנסה חוקרת וביקשה/קיבלה את התיעוד, היא קיבלה סרט הקלטה (דיסק ) ויצאה מהחדר.
בהמשך העד זיהה אירוע שלא התקיים.
למרות שמדובר בתרגיל מותר – באם היה תיעוד – עד כמה תרגיל זה פסול אנו למדים מהכללי חקירה בבית המשפט.
אסור להציג עובדות שקריות לעד! לא בחקירה נגדית וכמובן לא בחקירה ראשית.
מה מטריד נחקרים?
לנחקרים יש סדרה של דברים שמראש לא נותנים להם מנוח. חובה להסיר את הנושאים מעל סדר היום תחילה:
המשטרה אינה משתמשת בכוח ישיר, אולם מניעת שינה, פגיעה בטיפול רפואי, אוכל שאינו הולם אלו היבטים של אלימות! אסור לעבור עליהם בשתיקה.
נחשפת? חובה לתעד.
מותר לשוטרים להשתמש בהונאות ובתרמיות – זאת מהות החקירה! נכון יש גבולות להונאות אולם זה לא שלך לבחון, העבר את המידע לעורך הדי הפלילי מטעמך.
לא אחת אני נשאל האם המשטר ה תשתמש בשיטות שאינן והלמות מדינה דמוקרטית? התשובה היא כאן בתוך הפרקים בנושא. אל תצפה להגינות! התייעץ בעורך דין פלילי מנוסה.
תיפלול הנחקר?
"מטרתה של החקירה המשטרתית אינה לחלץ, בכל מחיר, הודאה מפיו של החשוד אלא לתור אחר ראיות לחשיפת האמת ]…[ והשמירה על זכות ההיוועצות עם עורך דין מסייעת בקידומה של מטרה זו" )עניין אלזם, בפסקה 25
בפועל חוקרי המשטרה יודעים לנתב את הנחקר, לא אחת בסיוע הצגת חלקי חומרי חקירה, יצירת תנאי חקירה לא אפשריים, מתן אינפורמציה שקרית ועוד ועוד.
תיקי האלפים של מר נתניהו הם דוגמא מאלפת לכל תרגיל אפשרי וגם כמה שברור שהם לא חוקיים ולא אפשריים – אבל בפועל בוצעו.
החל מפשפשים, מניעת שינה, מניעת אוכל ותנאי בסיס, השפלה, איום בלקיחת הילדים לרווחה, ואפילו הבאת אם בת 85 של נחקר לחדרי החקירות.
מה מול זה?
נחקר חכם זוכר תמיד את החובות שלו – לזכור את הפרס. (הכוונה כמובן את מה שיתפתח בהמשך, ולצאת מהרגע והלחץ).
לא להתפתות אחרי האשליות של החוקרים ומטעמם. הדבר קשה, אולם אפשרי.
באם יש לחץ מעבר לרמה מסוימת
מתוך מטרה לחלץ מהעד הודיה – אתה כנחקר חייב להבין, אין ראיות אתה הוא הראיה!
חשוב לזכור, הדרך שלך להבין את מה שמוצג היא בשיחה עם עורכי הדין.
לא אחת יוצגו לך קטעים מחומרים, עיוות של חומרים, רסיסי מידע – הכל מתוך מטרה שאתה תודה ותפליל את עצמך ואחרים.
תמיד לזכור את הכלל – אתה הוא הראיה – שיש מעבר לרמה מסוימת של לחצים.
שימוש בבני משפחה לצורך הפעלת לחצים
הדבר אסור לחלוטין בהחלטות על החלטות. באם יש שימוש סמוי מומלץ לנחקר לדאוג לתיעוד של הנושא.
עד מול חשוד
גם עדים עוברים תרגילי חקירה, חלקם אלימים במהות, הרי אלימות היא לא רק מילים.
לא אחת העדים מקבלים חלקיקי מידע, כמו גם מידע מוטעה, ממציאים להם מציאות ומבקשים את תגובתם.
זהו מצב שיהיה קשה להתמודדות, חובה לדעת, עדים אולי לא נפגעים מההליך הפלילי ישירות, אולם חשיפת שקרים כמן גם עדויות השקר פוגעות חמורות בשמם הטוב.
כאן מתיקי נתניהו – עדותו של העד מימון שמילה. בחקירה הנגדית שמסביר על העומס הרגשי וההסללה שהוא עבר על מנת שהחוקירם יקבלו את הגרסה שהם היו מעוניינים בה.
https://www.youtube.com/watch?v=W58_CvbeB10.
החובה לתעד חקירות
עבירות מעבר לרף ענישה מסוים או עם אינטרס מיוחד, מחייבות את המדינה להקליט לתעד. לבטח גם בחלקים שפחות "חקירתיים" לדוגמה שיחות מסדרון ועוד ועוד.
מציאות כמו בתיקי נתניהו שם חוקרים משוחחים עם נחקרים במסעדת מקדונלד או במקומות שאינם חדרי חקירות – ובכך מונעים תעוד – חמורים ביותר.
אבל הכללים חייבים להיות ברורים. לא פחות מכך – מיושמים.
חוק חקירת חשודים
חובת תיעוד חקירות חשודים קבועה בחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(, תשס"ב-2002( להלן:
"חוק חקירת חשודים")
לפיה, תיעוד החקירה, באופן חזותי או קולי, נדרש בכל מהלך החקירה
ובאופן מקיף, כך שיכלול גם מחוות גוף. תיעוד בכתב יכלול את עיקר חילופי הדברים ובאופן שישקף
נכונה את המתרחש בחקירה:
"4(.א( תיעוד חזותי או תיעוד קולי של חקירת חשוד יהיה בכל מהלכה של החקירה מראשיתה ועד סופה ויכלול את חילופי הדברים שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של החשוד, ובתיעוד חזותי, לרבות תגובות או תנועות גוף.
)ב( תיעוד בכתב של חקירת חשוד יכלול את עיקר חילופי הדברים וכן התגובות או תנועות הגוף שהן תחליף לחילופי דברים, שנעשו בין חוקר לחשוד או בנוכחותו של חשוד, באופן שישקף נכונה את המתרחש בחקירה, מראשיתה ועד סופה; התיעוד בכתב ייערך בו זמנית עם חקירת החשוד או סמוך לה ככל האפשר" ) חוק חקירת חשודים, סעיף 4.
תרגילי חקירה
המטרה של החוקר במשטרה היא לא אחת הפוכה למטרת החקירה כמו שועלה למעלה!
מטרתו הפשוטה היא להוביל את הנחקר למציאות שבמסגרתה הוא חש עצמו כמי שצריך ל"ספר הכול" – בלי שום תנאי!
בלי מערכת בקרה אנושית סבירה.
להעיד, לדבר, לתאר ולספר כל דבר שהוא נישאל, בלי לשאול את עצמו את שאלת הבסיס, מהו האינטרס שלו עצמו? כמה הדבר פוגע בו?
או מנגד כמה הדבר מסייע בידיו! חלומו של החוקר היא שמציאות שכזאת כושר המחשבה של הנחקר לא יחרוג מאמירת האמת ותיאור האירועים בדיוק כמו שהוא חווה אותם.
הצורך להבין השלכות לעתיד
מיותר לומר, נחקר שלא צופה את התפתחות הדברים לזמן עתיד – יכול להזיק עצמו באופן קשה!
עורך הדין הפלילי שמגיע לחדרי החקירות ומייעץ שואף בדיוק להפך – רצונו הוא שהאדם יבין את התמונה המלאה ובכך יתכנן את התנהלותו לפי התוצאות של מעשיו.
מצד שני נחקר חכם מצליח להוציא את עצמו ממצבים קשים מאוד, שהוא מזהה את התהליך שמנסים להעביר אותו.
המגבלות על החוקר
המגבלות על החוקר הן פשוטות יחסית, אסור לו לנקוט באלימות ישירה. אז ההודעה תיפסל (בסיכוי גבוהה). (ראוי לעיין בחוק חקירת חשודים). הגינות היא לא תנאי! בפועל אסור גם אלימות שהיא "עקיפה" – כמו יצירה של איום פיזי לא ישיר.
מיותר לציין שאסור לחוקרי המשטרה לתת עיצות כמו משפטיות לא ישירות ולא על ידי אחרים.
"אסור לרשות החוקרת, ומכאן שגם לא למדובבים המופעלים על ידה, ליתן עצה משפטית לחשוד שכן מתן ייעוץ משפטי לחשוד היא פעולה ייחודית השמורה ליחסים האקסקלוסיביים שבין החשוד לסנגורו…
אל להם למדובבים, כמו גם לחוקרים עצמם, לחדור למתחם יחסי עורך הדין ולקוחו… לא זאת אף זאת, גם אם החשוד עצמו פונה למדובבים לשם קבלת עצה משפטית, צריך שהמדובבים יתעלמו מפנייתו זו ולא ינסו לשכנע את החשוד כי פעולה זו או אחרת תיטיב את מצבו במישור המשפטי"
)ע"פ 09/8743 מנקין נ' מדינת ישראל )2013.2.13 .))
החלשה נפשית באמצעי לחץ פיזי
אולם, גם בייחס לאלימות, יש אין סוף אירועים של אלימות שהם סוג של ב"תפר" שחוקר מיומן יודע היטב לנקוט בהם, בלי להודות בקיומם.
המטרה היא החלשת היכולת של האדם להבין את מה שסובב אותו – ולאבד את דרכו בסבך האירועים.
דוגמאות לאלימות "עקיפה":
מניעת שינה – הדרך היא פעמים רבות הסעה של החשוד לתחנה מרוחקת, שם יתברר שאין מקום, אז הוא יעבור שוב ושוב בהסעות כך כל הלילה יעלם לו. מניעה של אוכל – או אוכל לא ראוי.
פשפשים ככלי נשק -"בגבגים" פשפשים אוכלי אדם שיש תאים מעצר שמלאים בהם. איום בפגיעה בבני משפחה שלא קשורים לתיק הפלילי עצמו. בעיות בטיפול הרפואי – מקרוב שיש בעיות בתחום זה – כמעט הדבר אינו מוזכר, אולם אדם עם רגישות זאת או אחרת לא זוכה לטיפול בשלבי המעצר כמעט תמיד. כלי מרכזי של החוקר הוא "להחביא" מעשים שהוא מבצע, היינו לבצע חלק מתרגילי החקירה במעברים. בדרך לשירותים, בהסעות ועוד מקומות שלא מתועדים. כלי מרכזי של הנחקר הוא לשקף את מה שהתקיים בהמשך. נישמע לא יאומן? https://news.walla.co.il/item/3168929
אלימות ישירה
חובה לדעת יש מקרים שהפעלת לחץ פיזי (לא מתון כלל) היא חוקית, מדובר במקרי טרור בעיקר.
דנ"פ 6970/22: "…בהמשך לכך קבע בית המשפט כי "האמצעים המיוחדים" שהופעלו נגד המבקש והקטין פגעו פגיעה חמורה בזכות היסוד שלהם לשמירה על שלמות הגוף והנפש והדבר מחייב את פסילת ההודאות שהושגו בחקירות הצורך עצמן. בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלה האם "האמצעים המיוחדים" שהופעלו מהווים "עינויים" כהגדרת מונח זה בדין הבינלאומי או בפסיקה, שכן לצורך סעיף 12 לפקודת הראיות די בכך שמדובר באמצעים פיזיים שהשימוש בהם יוצר כאב פיזי ממשי ולחץ נפשי משמעותי".
גם שם תהה הבנחה בין מה שהושג בעת האלימות והעינויים (אין מילה אחרת) לבין מה שנמסר בהמשך.
מיותר לציין, מדובר בהבחנה שאינה אמת, לפחות בהבחנה האנושית.,
דוגמאות לנזקים בחקירה
לא פעם אנו נתקלים בנחקרים שפשוט "סיפרו את עצמם לדעת" מול חוקר המשטרה. הם דיברו והגיעו גם למחוזות שהחוקר
במשטרה כלל לא יכול היה להגיע אליהם בשום כלי חקירתי אפשרי אחר! הם טרחו והביאו ראיות, גם שלא נשאלו.
בפועל, כך הם יצרו לעצמם תיק פלילי רב אירועים – במקום בו כל מה שנדרש מהם הוא לשתוק!
זאת מציאות שמתרחשת הרבה יותר פעמים ממה שאפשרי להעלות על הדעת!
אני מביא כאן בהפניה דוגמה לתרגילי חקירה – שיש לשער שבוצעו בסמכות ורשות. כל אדם יכול להבין שמול תרגילי חקירה שכאלה אין זכויות אזרח !
אבל פעמים רבות, תרגילי החקירה פשוטים הרבה יותר – אבל עדיין הנחקר מאבד את דרכו – ויוצר לעצמו תיק פלילי שאיש לא יכול היה לצפות בתחילת האירועים.
הועדה למניעת הרשאות שווא
לאור המציאות של תרגילי חקירה משבשי דעת הוקמה הוועדה למניעת הרשעות שווא.
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/protocol_9919/he/09092019.pdf
אני ממליץ לקורא במקור – ולהבין שתרגילי החקירה ונחקרים מוחלשים טבעית – הם דברים שנמצאים פה על מנת להישאר.
השליטה של החוקר בנחקר היא אירוע מהותי
החוקר מפזר אבק "הטבות" החל מהצגת מקרים בהם אנשים שוחררו אחרי ששיתפו פעולה. דרך הסברים שהוא רואה את האופי האמיתי של האדם, היינו "אתה לא אדם למעצר".
שהנחקר במקום נמוך – הוא רואה בדיברי החוקר את ההבנה שרואים את המצב האמיתי. בסיומו של הליך, בלי שום הבטחה ממשית, רבים מדברים, הם לא מבינים שלמעשה החוקר לא מחליט על השחרור, אלא הפרקליטות.
חשוב לציין, לא אחת התרגיל הזה משולב בהסבר על כי החלק של אותו האדם קטן במיוחד. היינו אין שום סיבה שיפגע. כך יוצא שהנחקר מתפתה, "זורם עם הסיפור" ומספר סיפור שהוא שיקרי ולחוקר קל להוכיח את השקרים.
כאן כבר החוקר יהפוך את פניו, יכעס מאוד, יטען לבגידה באמון, הנחקר ינסה לרצות ולספר את מלוא התיאור – תיאור שמפליל אותו עוד ועוד.
כלים בניהול החקירה הפלילית
הכלי המרכזי של החוקר במשטרה הוא העובדה שהנחקר מאוד חושש, הרי הנחקר אינו יודע מה החוקר יודע על המקרה!
חוקר המשטרה יוצר חשש אצל הנחקר שהוא יודע הרבה יותר ממה שהוא מוכן לחשוף, הוא יוצר למעשה מציאות של העדר הבנה אצל הנחקר מה יש ומה אין! מצד שני החוקר יפחיד את הנחקר שאמירת שקר תוביל לאישומים רבים וחמורים הרבה יותר.
לעיתים די בכך על מנת "לשבור" נחקר!
עוד דוגמאות להפרות בסיסיות!
המשטרה חסרת גבולות בחקירה שהיא מחשיבה לחשובה – לדוגמה המשטרה התקינה מכשירי האזנה בחדרי ביקורים של עורכי דין.
לשם שלחה את הבן של הנחקר על מנת שינסה לשכנע את אביו לפטר את עורך הדין ! פרשת אלוביץ – קווים שנחצו.
הכנה לשבירה של נחקר!
חשוב לדעת החקירה נעזרת במומחים בתחומי הנפש להובלת הנחקר לשבירה! את ההמלצות שלהם לעולם לא ניראה! (גם לא אחרי צילום החומר). לא אחת יתקיימו הליכים שנועדו מראש לשבור את הנחקר כהכנה – אלו אירועים ללא שום תיעוד. רצף של "טעויות" כמו שליחה של הנחקר לתחנות משטרה מרוחקות ו"גילוי" שאין מיטות שם. כך שהנחקר ימצא עצמו ללא שינה שעות על שעות מידי יום, הכול מתוך אמונה שבלי שינה – אדם מאבד את יכולתו להתמודד. על החקירה הקשורה של משפחת אלוביץ.
מה החוקר יודע?
הנחקר, לבטח שהוא חשוד, בעת החקירה הפלילית, יכול לשער מה החוקר יודע – אולם אינו יודע לבטח. כמובן שהחוקר דואג לערפל! החוקר, יוצר הסחות דעת, משבשות מחשבה במקביל! (לדוגמה הוצאה של אזיקים, או שיחה – שתשמע – עם אחר על עצור זה או אחר). חשוב לדעת בעת החקירה הכול מעורפל לנחקר.
מטרה של נחקר חכם היא לקחת לעצמו פסק זמן. לזמן את עורך הדין הפלילי ויחד לנסות לראות את התמונה הכוללת.
חוקר פעמים רבות יסווה את מה שהוא יודע
פעמים רבות יתנו לנחקר לשקר את עצמו לדעת – גם במקום בו השקר אינו נחוץ לו לצורכי הגנתו.
בכלל, הכניסה למילים גדולות והכחשות מהירות – היא לא כלי מומלץ. הכי מומלץ זה לחשב את הצעדים אט אט. לא להיכנס למילים גדולות מידי. כמו גם הכחשות גורפות מידי.
https://www.kan.org.il/item/?itemid=48263
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3774225,00.html
מה הנחקר אינו יודע?
הנחקר אינו יודע מיהם הנחקרים האחרים, מה הם אומרים, אילו ממצאים הגיעו החוקרים, האם יש צילומים ושל מה ועוד ועוד. הנחקר גם חושש ליום המחר שלא לדבר על הרגע הבא, החוקר באגביות יכול לרמוז על הנזקים הקשים לנחקר, באופן שנחקר אינו מצליח להבין דבר. מה שמשבש לחלוטין ביכולתו לקבל החלטות.
לא פעם החקירה עצמה היא פתח לתרגיל חקירה זה או אחר שיבואו בהמשך ! בניית הצורך ובניית הקושי – שעליו יבנה תרגיל החקירה.
דוגמה – בניית תרגיל חקירה
החוקר מספר על עובדה זאת או אחרת לנחקר.
עכשיו הנחקר חוזר לתא ושם ממשיך לקבל ייעוץ.
דוגמה תרגילי הקפה – מספרים לנחקר שהוא צפוי לעבור בחינת ירי, היינו בחינה לאיתור שרידי ירי.
בתא העצורים מייעצים לו לנקות את ידיו בקפה.
מיותר לציין – עצם הניקוי בקפה הוא עובדה המוכיחה שהוא חושש מבדיקת שרידי הירי. במעשיו יש משום הודיה!
תרגיל חקירה, מציאות של פחד?
נחקר, בעת החקירה הפלילית, יש מציאות של העדר הבנה – מצב שמוביל לפחד! הכלי השני הוא שהנחקר חושש מלומר דבר שקר! שכן החוקרים יוצרים פחד של ממש מהשקר!
לא פעם הנחקר ממש חושש שלא לספר הכול – הרבה "בזכות" הסברים שלך החוקר.
הסברים אשר הופכים את הסדר עבור הנחקר כך שהוא חושש יותר לא לספר מאשר לשתוק פשוט ! כאן, בלא מעט מקרים הוא מספר על אירועים רבים שלא היו כלל בידיעת המשטרה. הכלי המרכזי של החוקר הוא הפחד של הנחקר מהלא ידוע – ממה שהוא חושש שהחוקרים יודעים והוא חושש שילכד כמי שלא מסר להם את הדברים. (מבטיחים הקלה, לא פעם).
הדרך ההגיונית היחידה של הנחקר היא להתייעץ, כאן, לא פעם היועצים יכולים להיות יועצים מטעמם של החוקרים ! (עצורים לדוגמה) או חוקרים אחרים. כך האדם הנחקר מאבד את שארית האחיזה במציאות.
החקירה הפלילית – חקירה במשטרה
החקירה גלויה במשטרה של נחקר מתחילה בד"כ בדמות "שיחה פרונטאלית" משני צידי השולחן, הנחקר נשאל, החוקר כותב/מקליד את תשובותיו.
במקרים מסוימים ההתחלה היא "ללא תיעוד" "בשיחת הבהרה", "שיחה שלא לפרוטוקול" מיותר לציין מוקלטת ! (אז מנסים לעקוף במעט את האזהרה המתחייבת).
מיותר לציין אין סמכות לשיחות הבהרה! המטרה היא תיעוד אותנטי של החקירות!
תרגילי נחקר
פרק זה לא דן בתרגילי נחקר שהם פרק שלם ואפילו מעבר לכך של התנהלות אל מול החקירה במשטרה!
היינו כיצד להוביל את החקירה הפלילית למציאות במסגרתה המשטרה לא תרצה להגיע עם התיק לבית המשפט!
שלב הייעוץ בחקירה במשטרה כולל הובלה של תרגילי נחקר רבים מאוד. כל אלא באים על מנת למנוע מהמדינה ניהול של התיק הפלילי באופן שהמדינה סבורה הייתה שראוי לה.
ראוי לציין, נחקר חכם לא משאיר את הזירה לחוקר לבדו. הוא מוביל לתיעוד מה שלא רוצים שיתועד! הוא מוביל למציאות במסגרתה מעשים שהוא עושה ומעידים על חפות ירשמו.
דוגמה לתרגיל נחקר
דוגמה היא הכנסה של חומרים המחייבים בדיקה. לדוגמה תיק גומה או אירוע אחר שם נקטו בגישה שונה.
אזהרה של חשוד
החלק הראשון של החקירה חייב להיות (לפי החוק) אזהרה של החשוד על זכויותיו, זכותו להתייעץ בעורך דין פלילי וזכותו לשמור על "זכות השתיקה" (גם תוספת מוזרה על כך שאז הדבר יפעל לחובתו).
האזהרה משולבת בהסבר כללי על אודות העבירות הפליליות בגינן הוא נחקר. בסיום האזהרה נשאל החשוד באם הוא מבין את האזהרה וחותם על כך!
החקירה הפלילית גופה
אחרי האזהרה יש את ברי החשוד. החקירה הכתובה כולה נרשמת על הדף שבסיומו הנחקר חותם על הודעתו ( כאמור גם בתחילת החקירה על הבנת ההזהרה שהוא הוזהר והבין את החשדות שהוא נחשד).
כמו כן הנחקר נשאל באם יש משהו נוסף שברצונו להוסיף! יש נחקרים שאחרי מסירת גרסתם יעברו סוג של שאלות ותשובות, ויש מקרים שדי במה שאמרו.
תרגילי חקירה – טרף קל?
נחקרים שזה כל מה שהם יודעים על החקירה הם טרף קל לחוקרי המשטרה המנוסים ! שלא יהיה ספק.
אין כאן מטרה ללמד את הנחקר לשקר – אלא להבין שהוא חייב לראות כמה וכמה שלבים מעבר לתשובה. נחקר חייב לדעת כיצד החקירה מתנהלת!
החקירה מנהלת בעולם של שקרים ואירועים מערערי ביטחון שמכונים – תרגילי חקירה! נחקר חייב לדעת מה ההשלכות של דבריו! עם מי הא "פותח חזית" ועם מי הוא לא רוצה להסתכסך במסגרת התיק הפלילי.
הנחקר בחקירה במשטרה – הפתח לתרגילי חקירה
(משלי יא יד): "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" – הנחקר/חשוד בעת החקירה (גם בשלבים בהם לא מדברים אתו החוקרים אלא "אחרים") חייב לזכור.
ברגיל הוא אוחז במידע שאין לחוקרי המשטרה. מצד שני הם אוחזים במידע שלו אין והבנת האירועים מצד עדים אחרים שונים – עדים, שלא פעם, להם יש אינטרס שונה משל עצמו. פעולה של שלנחקר בחקירת המשטרה באין מידע!
השאלה עכשיו היא – כיצד להצליח לפעול בסביבה של אי ודאות !
האם מה שהשוטרים אומרים קשור לאמת?
לחוקרים רצון לערער את הנחקר!
בסביבה שם הוא אינו יודע כלל מה השוטרים יודעים – ובמה הם מטעים אותו לחשוב שהם יודעים ! השאלות הן רבות – מתי לשתוק ? מתי לדבר ? האם עד מסוים ידבר או שלא?
נקודת היתרון היחידה של החשוד היא היכולת לכלכל את צעדיו בסיוע יועץ מומחה – זהו עורך הדין הפלילי!
המטרה במרבית התיקים הפליליים היא לעצור לרגע – ויחד לחשוב על המציאות ולתכנן את המהלכים עם היועץ מטעמך – עורך דינך הפלילי!
הוא אמור להסביר לך את תרגילי החקירה שבסיר שיבוצעו – ומכאן כיצד לעמוד מולם!
מהלך החקירה הפלילית (הרגילה) האם יש תרגילי חקירה סמויים?
במהלך החקירה, הנחקר מתבקש להגיב על חשדות כנגדו (באם לא יעשה כן הדבר יחשב לחובתו לפי החוקר).
היינו: תחילה מובאים בפניו החשדות, לא פעם באופן לא ממש ברור ונהיר אלא באופן מובלע, הרבה יותר. תוך שימוש בסעיפים והגדרות רחבות ובלתי ברורות לאדם הסביר – ברור שהדבר הוא בניגוד לכול כלל!
אולם כך שהוא מתקשה להבין את מלוא החשדות שמוטחים בו – או יותר מדויק – במה הוא חשוד באמת! זהו לא תרגיל חקירה אלא ערפול של החקירה הפלילית!
הצורך להגיב לחשדות
עתה החשוד מתבקש להגיב – לא פעם העובדות שמכוחן באים החשדות כלל לא מובנים לו, אבל הוא נימצא במציאות שמוצג בפניו המצב שהוא הוא חייב להגיב (אם לא הדבר יחשב לחובתו). גם שהשאלה אינה ברורה כלל.
ניסיון לחוקר מול העדר ניסיון לנחקר – תרגילי חקירה
מיותר לציין, לחוקר ניסיון של אלפי חקירות – לחשוד בד"כ – אין כל ניסיון. כך שמדובר בהתמודדות מראש שהיא לא שוות כוחות – חוקר חכם מתעל את החשוד לפי צרכיו ורצונותיו.
ראוי לדעת – החוקר מערפל הוכל שהוא מעוניין בכך – כך שיש את הרושם של "תן תשובה כלשהי, ולך הביתה" – לא פעם. מיותר לציין הדבר אינו האמת. חשודים בעבירת רצח קיבלו הצעות של "עסקאות טיעון" שחוקרי המשטרה כלל לא היו מוסמכים לתת, והמדינה התעלמה בהמשך מאותן העסקאות.
לדוגמא – תרגילי חקירה
אדם נעצר בטענה שביצע עבירות מין בקטינה. הוא לא מקבל הסבר, מתי היה האירוע, מי היא הקטינה, ומה הטענות הממשות את האירוע הפלילי שהוא חשוד כמי שביצע.
החוקר יכול להטיח אישום עם הסבר כללי, זאת התחלת החקירה – החוקר מנסה להבין האם יש בפניו מגה עבריין מין? או אירוע חד פעמי שסופו כלום ? כמובן גם יתכן עלילה בתחום זה !
ההסבר של הנחקר – לתרגיל החקירה הנ"ל!
יהיו כאלו נחקרים שיתחילו להסביר – לנסות לענות – ההסבר של הנחקר בתנאים אלו שיתייחס לאירוע מיני.
הוא הפללה עצמית קלאסית. יהיו נחקרים שיתחילו במסירת חומרים להם למשטרה אין כלל דרך להגיע אלא באמצעות עדותם שלהם.
לא פעם המחשבה היא ש"כנות" תעזור. אז, באם היה ספק, בד"כ היא לא!
נחקר חכם בנסיבות שכאלו, עוצר ומבקש את עורך דינו לייעוץ לפני כל דבר אחר. רק לאחר מיכן שהוא כבר מבין את ההליך הוא מבקש להבין על מה נסמכים החשדות. הוא לא נרתע מלחזור על השאלות עוד ועוד. עד שהבין את היקף הבעיה בה הוא נמצא – ורק אז יצא לתגובה (או שלא).
דוגמה – תרגילי חקירה
כך יכול להתקיים מקרה כמו סמנכ"ל הי טק שבאו לחקור אותו על אירוע מינורי, יחסית, של הטרדה מינית של קטינה אחת בנט והוא בנה תיק כנגדו על עשרות ומאות מקרים והביא את הראיות לידי החוקרים. בכך שהחל להודות בעוד ועוד אירועים – ומשלא זכר ביקש להביא מחשבים להם לא הייתה לחוקרים גישה (מחוסר ידיעה). (הסתיים ב 14 שנות מאסר).
לדוגמה – תרגילי חקירה
אדם נחשד "בסחר בסמים" במסגרת חקירה של עבירות סמים.
כל שיש בידי השוטרים היא העובדה שהוא היה עם 100 גרם חשיש מחולק ל 2 אריזות וסכום של 2000 ש"ח בכיס. עכשיו הוא מתבקש להגיב על חשדות ל "סחר בסמים". האם סחר בסמים?
לא ידוע, אבל לבטח ברור שהמידע שיש לשוטרים לא מבסס כל האישום ב"סחר בסמים" – בהמשך. הרי יש שאלות משנה כמו: מתי מכר? אולי קנה? אולי רצה לרכוש עוד ? מה הקשר בין הכסף לסמים?
מטרת החוקר במשטרה – הצורך בתרגילי החקירה
השוטר מקשר את הכול – הוא מציג "תיק סגור" ומציאות שרק הודיה תוביל להקלה. – הנחקר בלחץ – לעיתים יתחיל ל"זמר" ויהפוך עצמו לנאשם בפרשיה גדולה הרבה יותר. ימסור את שמות הרוכשים.
את מקורות הקניה ועוד ועוד – וכך יהפוך תיק פלילי שבמהותו (אם ישתוק) הוא על החזקת סמים, לא גדולה במיוחד. לאירוע של סחר עצום מיימדים, יהפוך את מקורותיו לנאשמים בסחר ואת לקוחותיו לעדים כנגדו וחשודים בהחזקה ושימוש.
דוגמה כיצד מערערים אדם – תרגילי חקירה
בעיר עכו בתחילת שנת 2014 היה פיצוץ עז שהחריד את העיר העתיקה – בניין קרס – 5 נהרגו.
המשטרה חשדה בשלושה שהיו פצועים ברמות פציעה שונות שהם הם האחראים לפיצוץ, שניים מהם (השלישי בעת הכתיבה בקומה) התראיינו לתקשורת מידי פעם, שכרו עורכי דין (ממתי אדם שנפגע שוכר עורך דין) פליליים – שדיבררו אותם ועוד.
החקירה הפלילית בעיצומה. המטרה השגת הודיה!
לאחר שלב כיוון החשדות נעצרו שניים, הצעיר שהוא בן 18 אובחן כחוליה החלשה. החוקרים הכניסו אותו לחדר חקירות עם בן משפחה של אחד הקורבנות, שם החוקר הטיח בנחקר את החשדות, הציג לו תמונות של הקורבנות.
בן המשפחה שהיה שם שמע ולא הגיב. הנחקר הכחיש – השוטר יצא מהחדר.
הנחקר ביקש סליחה והסביר שלא התכוון לפגוע בנפשות – התיק נסגר!
הוא מודה בפועל!
דמיינו את המצב, האיש מעורער כולו מהחקירה, רואה בן משפחה של הקורבנות, רואה תמונות. הוא נשאר לבדו לצורך שיחה עם הבן משפחה. כמה מהאנשים מסוגלים לעמוד בעימות שכזה – ולא להודות – שהם בני 18 שנים ! זהו תרגיל חקירה שהעומס שהוא יוצר רב ביותר!
דוגמה שנייה – שימוש בתקשורת – כתרגיל חקירה
המשטרה אינה תמיד מודה ב"תרגילי החקירה" שהיא מבצעת.
בתיק הבר בנוער היה כזכור עצור שבו הם חשדו – הכלי שהם הפעילו עליו היה פשוט וידוע – מדובבים.
בלי תלות בשאלה האם המדובבים רימו ושיקרו (הנאשם זוכה בהמשך). אבל כאן הייתה מורכבות, אחרי שהמדובבים לא הובילו לכל ראיה שהיא יצא המשטרה לתקשורת בטענה שהאיש "קשר עצמו" לעבירה הפלילית הודה בפני מדובבים.
כמובן לא דובים ולא מדובבים! המדובבים אלו שאמרו את האמירות המחשידות – אולם הדברים פורסמו בתקשורת בהבלטה.
הכול מתוך ידיעה שלעורך הדין אין את היכולת לעיין בחומרים לפני הגשת כתב האישום.יש שיטענו שהדבר בא מתוך מטרה להחליש את החשוד והמקורבים אליו. זהו תרגיל חקירה פשוט לביצוע!
במקרה שם הוכחו השקרים בהמשך. במרבית המקרים אין חשיפה של השקרים!
מה היה צריך לעשות – לנחקר מול תרגילי חקירה
כלל המפתח – עצור – ושאל את עצמך – התחלת החקירה היא הרגע בו אתה מתבקש להגיב האם אתה זקוק לעורך דין
פלילי! עמוד על זכותך להתייעץ בעורך דין פלילי!
עורך דין פלילי ידאג למיקוד והכוונה – כך שהאירועים הנ"ל יכול ויסתיימו ללא נזק מהותי. בשתי הדוגמאות שניתנו – שתיקה – היא פתרון טוב הרבה יותר מאשר דיברור. מה רשום באבו כביר על הקיר?
זהו משפט המפתח של נחקרים: "מוטר לשבת ימים מלשבת שנים". מה הכוונה? מותר להאריך את החקירה בעוד מספר ימים, מאשר להפליל את עצמך ולאחר מיכן להיענש בשנות מאסר!
הבטחות החוקרים – תרגיל חקירה?
מיותר לציין, שנחקר מתחיל לספר עוד ועוד הוא יזכה לחיזוק מהסביבה הקרובה והצמודה אליו.
ברגעי החקירה אלו הם החוקרים שישבחו אותו – ויובילו אותו לדבר עוד ועוד – אל דאגה – למרות ההבטחה לספר עליו טובות לשופט. זה לא יקרה בפועל – בהמשך הוא יישאר בדד.
לכן מוטב להמתין לעורך הדין הפלילי – ההתמודדות קשה – כל מה שסביב הם חוקרים מטעם – ולכן צריך עורך דין פלילי מטעמך!!!
נחקר בחקירה – ההתמודדות מול תרגילי חקירה פלילית
שהנחקר נימצא תחת חקירה: הוא מגיב או לא מגיב – שומר על זכות השתיקה או מדבר – הכול נרשם ומתועד – בהמשך יעשה שימוש בהודעה במהלך המשפט הפלילי!
הדף שהוא רואה בו את חזות התיעוד הוא רק אמצעי הטעיה (פעמים רבות) התיעוד האמיתי הוא זה המקליט את כל מה שמתנהל בחדר החקירות. הנחקר שמבין את המשמעות של החקירה את הצורך בתיעוד – הוא מוכנס להשלייה שהתיעוד הכתוב הוא חזות הכול.
הוא יודע את המשמעות של האירועים משתדל, לא פעם, להסתיר את מלוא ידיעותיו על האירועים – מסיבות שונות ומשונות.
דוגמה לתרגיל חקירה "פשוט"
החוקר יכול להציע לא לרשום דבר מה ולהשאיר את הנושא מחוץ לחקירה – מיותר לציין – זה מתועד בהקלטה ! מטרת החוקר היא לחדור את תוך ראשו פנימה ולעקוף את כל ההגנות שכל אדם יוצר עבור עצמו – לחדור אל החלק של האירועים בלי סינון כלשהו.
הצורך בתרגילי חקירה
תרגילי חקירה הם הדרך לחדירה אל העולם הסודי מהחוקר. ממש אל תוך ראשו של הנחקר. אחת הבעיות של תרגילים "מוצלחים מידי" היא שתרגילי חקירה יולידו גרסאות ועדויות שאינן אמת.
לא פעם מהצורך של הנחקר לרצות יגבר על הכול. חייבים לזכור – לא כל הנחקרים הם בעלי כישורים זהים. יש בהם שהם מוגבלים שאפשר לזהות את המוגבלות שלהם – ואחרים מוגבלים וכמעט בלתי ניתן לגלות את החוסר יכולת שלהם להיחקר.
כך שהחשש שהם יפלילו את עצמם גם במקום בו הם אינם אשמים כלל הוא עצום. למרות החשש השימוש בתרגילי חקירה הוא מסיבי – ולא רק באירועי ענק – חוקרים במשטרה נוקטים בסדרה לא נגמרת של: "תרגילי חקירה" שמטרתם השגת ראיות שיבססו את החשדות – היינו עקיפת מערכות ההגנה של הנחקר.
"שחיקת תרגילי חקירה"
"תרגיל חקירה" שנשחק עם השנים הופך לאמצעי חקירה רגיל בהמשך.
לדוגמה הקלטות. נחקר היום שחושב שהחקירה נרשמת בלבד – הוא לא מעודכן לחלוטין – הכול מוקלט – בכול מקום.
בעבר ההקלטות בעת "שיחת מסדרון" היו "תרגיל חקירה" מסעיר – היום הכול בכול זמן ההתנהלות בתחנת המשטרה ובכלל – בחזקת מוקלט בכול הזמן של החקירה וכול המגעים בתחנת המשטרה!
עם תרגילי החקירה
לא כל החקירה בנויה על שיחות וראיונות עם החשוד – או אפילו עם עדים אחרים – המשטרה אמורה לפעול ולנסות להשיג ראיות נוספות.
ראיות שיוצגו בנקודות מערערות תודעה אצל הנחקר. לדוגמא – הכול לפי הנושא שעל הפרק:
א. דוחות בנק.
ב. פלטי שיחות טלפון.
ג. מידע ממחשבים.
ד. דוחות גלישה בנט.
ה. דוחות איכון. (מכשירים ניידים, איתורן ועוד ועוד).
ו. בדיקות די אנ אי. (השוואות).
ז. חקירת עדים.
ח. מצלמות אבטחה.
כל אלו הם כלים להתחלת תרגילי החקירה – תרגילים שיובילו נחקר למסירת גרסה שהיא אמת ו/או הסתבכות בשקרים על עצמו לעצמו.
לדוגמה – ההתמודדות עם תרגילי חקירה
הנחקר דניאל מעוז.
החשד רצח ההורים. לאור סוג התיק – אין בעיית תקציב לחוקרים ! התרגיל – קיימת מצלמת אבטחה בבית קרוב – החוקרים יודעים שזאת – אינה עובדת ולא צילמה את האירועים. השוטרים טוענים בעת החקירה בפניו שהיא כן עובדת והוא צולם – הם אומרים זאת לאחר שהוא מכחיש נוכחות.
הוא מודע למצלמה והלחץ עולה. המטרה חילוץ גרסה נוספת/שונה והסתבכות בשקרים. התרגיל מצליח. הנחקר עורער ומסבך את עצמו בשקרים.
הוא מוסר שלל גרסאות – וברור לחלוטין שנושא האמינות נעלם לו.
תרגיל חקירה לדוגמה
לא לחקור את הנחקר בזמן ובמקום בו הוא מצפה לכך.
הנחקר מקבל שיחת טלפון מבחורה שטוענת בפניו שהוא "היה לא בסדר" והוא פגע בה מינית.
כל בקשתו שיתנצל ואז היא תמשיך בחייה – כך לפחות הסבירה לה הפסיכולוגית שכן היא לא מצליחה להתאושש מהתנהלותו.
האם מדובר בתרגיל של המשטרה? לדוגמה המתלוננת הגיע, אין לה דבר לביסוס הטענות – התגובה לשיחה תהה התייחסות שהיא ראיה מסבכת ביותר – במידה והוא יתנצל!
דוגמה – תרגילי חקירה נוספת
במהלך החקירה החוקר משאיר מסמכים על השולחן ויוצא מהחדר. האם הנחקר ינסה להעלים את המסמכים?
האם הוא יבחן את שכתוב בהם? כל התנהלות שכזאת תוביל לאישום בשיבוש הליכי חקירה – ונזק עצום לתיק הפלילי שלא לדבר על הבקשה למעצר עד לתום ההליכים באם תוגש!
מבוא לתרגילי חקירה במשטרה
במהלך החקירה במשטרה נוקטים החוקרים המנוסים, של המשטרה, בסדרה של "תרגילי חקירה". התרגילים משמשים ככלי להגעה אל הנחקר תוך עקיפה של ההתנגדות הטבעית שלו למסירת חומרים שבכוחם לפגוע בו ובמקורבים אליו – וגביית הודעתו באופן שבו הוא אינו מגן על עצמו ולא מודע לכול ההליך.
לא פעם הדברים באים על מנת לגרום לו להתעלם מעצות של עורך דינו הפלילי. החוקרים יתחלפו, גישות ישתנו, והלחץ על הנחקר (בחקירה גדולה) יהפוך אט אט לבלתי נסבל מבחינת הנחקר.
תרגילי חקירה – המטרה לחץ פנימי!
"תרגילי החקירה" הם כלי מרכזי ביצירת הלחץ פנימי על הנחקר וערעור נפשי שלו. התרגילים נועדו לערער את אמונתו של הנחקר בחקירה פלילית בקיים, שלא לומר בעצמו. כמובן בייעוץ המשפטי שהוא מקבל (עם דגש על הייעוץ המשפטי).
תרגיל חקירה "חכם" מוביל את הנחקר להסיר את כל ההגנות שבנה בכול חייו ולשתף פעולה באופן מוחלט עם החוקר.
בצורה סופית מה שיישאר לנו הוא נחקר, בחקירה פלילית, שמעדיף "לסמוך" על החוקרים במשטרה יותר מאשר על כל אדם אחר – כאן תתחיל נפילה חופשית של הנחקר בחקירה פלילית – נפילה שרק גזר הדין, בסיום המשפט הפלילי, יבלום אותה.
חקירה במשטרה – ונחקר ש"מסייע"
אולי התיאור מעט ציורי – אבל בכול משרד עורך דין פלילי אנו נתקלים בנחקרים בפלילים שמסבירים שהם העדיפו "ללכת עם החוקר" ולתת לו את "מה שהוא חיפש" – מתוך הבנה שבהמשך הם יצליחו להסביר את המציאות האחרת.
כמובן דברים שכאלו מתקבלים בפקפוק – אבל …. אחרי 20 שנים של עבורה בתחום הפלילי קל לומר – אנשים רבים מעדיפים לא רק לפגוע בעצמם משפטית בלחץ החוקרים (על מה שהם עשו) אלא לא פעם אנו נתקלים בהפללת יתר.
היינו אדם מודה גם בדברים שאין כל דרך שהוא ביצע.
"ההסברים" רבים, אבל כמי שחקר רבים ב"חקירות נגדיות", אפשר לגרום לאדם להצהיר על עצמו שקרים.
השאלה היא רק כיצד לתיפלול את אותו אדם לאותה הנקודה -חוקרים המשטרה כולם עברו קורסים רבים, הם עברו השתלמויות רבות, ומעל הכול יש להם ניסיון של עשרות ומאות שלא לומר אלפי נחקרים.
בסיום אותן החקירות הם ישבו וניתחו את ביצועיהם – לא פעם בסיום צילום וידאו – כך שאין מדובר בהתמודדות שוות כוחות.
דוגמה לתרגיל חקירה שבו השתמשו
המשטרה הזמינה אדם וסיפרה לו שיש כוונה לחסל אותו על ידי עבריינים אחרים.
לאחר כיום הוא מתחיל להבחין בתנועה חשודה האופפת אותו, מידי פעם הוא מזהה "מחסלים" בפוטנציה. לאחר זמן מה הוא עובר "ניסיון" לחסלו. זה המקום להסביר – הוא ראה שוטרים מחופשים למחסלים. (בעבר כולל ירי חקי"ם).
הוא מבוהל ומאוים – הוא פונה למי שיכול לסייע לו ! האיש מיד רץ לחוקר המשטרה שהזהיר אותו ומספר לו על הסיבות והנסיבות בשלהן הוא נרדף על ידי "עבריינים אחרים".
הוא מתאר את ניסיון החיסול – אבל גם הרבה מעבר. מדובר בדוגמה קלסית לתרגיל חקירה ! תרגיל שממש ללא מאמץ מופעל לחץ אדיר על הנחקר – שכלל לא יודע על החקירה הפלילית בייחס אליו.
הוא צריך את השוטרים לצורך הגנה – ובא לבקש את עזרתם. התשלום ברור הוא מספר על אין סוף אירועים פליליים.
עורך דין פלילי הנו חסר תפקיד באירוע שכזה – הרי הנחקר כלל לא יודע על החקירה ! כלל אינו חושד ! ואין לו מה להתייעץ בעוררך דין פלילי!
תפקיד עורך הדין הפלילי – בהתמודדות מול תרגילי החקירה
עורך הדין הפלילי שמשמש כיועץ מטעם הנחקר בעת החקירה הפלילית, הוא מאזן במעט את היחסים הלא שוויוניים בין נחקר למשטרה.
אבל…. שלא יהיה ספק – החקירה נמשכת שעות רבות לעתים, בלי עורך דין פלילי צמוד, ובמציאות נפשית קשה ומורכבת.
כך שראוי לנחקר להתכונן היטב לפני החקירה הפלילית ללחצים ולתרגילים של החקירה הפלילית אותה הוא סביר שיעבור!
זה המקום להסביר – עורך הדין הפלילי יכול להגיע לחקירה בתחילתה לצורך ייעוץ וכן באם יש טענה מסעירה נרכשת מחדש הזכות לייעוץ בעורך דין! לכן חשוב להיות מוכן לאירועים השונים למקרים ותגובות!
שוב למשפטים הידועים – בחקירה פלילית במשטרה לא תמיד יהיו מועדי ב' – למעשה כמעט לעולם לא יהיו ! הכנה ראויה לאדם הצפוי לעבור חקירה פלילית להיות מוכן לאירועים השונים האפשריים בעת החקירה.
ההכנה נועדה להוביל את החשוד בפלילים להיות בעל מודעות להליכים הפליליים. הליכים אשר הוא עובר במהלך החקירה הפלילית ולגרום לו להישאר במודעות מתוך מטרה לקדם את האינטרסים של עצמו בחקירות הפליליות במשטרה.
ערבוב תרגילי חקירה וחקירה
כל חקירה פלילית היא לא רק תרגילי חקירה, החוקר במשטרה שואף שלא לגלות את החומר המצוי ברשותו לנחקר. החוקר מנסה לדלות מהנחקר את החומר מבלי לחשוף לעיניו את החומרים המצויים ברשותו, כך יוכל לדעת האם הנחקר מדבר אמת.זוהי חקירה – החקירה הפלילית!
החוקר במשטרה הולך ומראיין עדים, מבצע חיפושים, ומשיג חומרים – לא כל החקירה הוא השיחה הפרונטאלית ששל הנחקר.
עכשיו הנחקר בחקירה חשוף לשאלות – הכול שעה שאין הוא יודע כלל מהו החומר בידי המשטרה. זהו לא תרגיל חקירה (המונחים לא משנים לאיש) נחקר חכם אמור לדעת מה החוקר יכול להשיג ומה הוא לא יכול להגיש ממקורות אחרים ואיך להתמודד עם החומרים האלו האחרים של החקירה.
תרגיל חקירה הוא יצירת מציאות מדומה לנחקר – הקלסי הוא יציאת מציאות שתוביל לנטישה של ההגנה הטבעית שיש לכול אדם מעצם המעמד – וריסוק הנחקר באופן מידי.
תרגיל חקירה – דוגמה לריסוק
לאחר מספר ימים בחקירה מגיע לחדר החקירות האסיר שישב איתך, עתה הוא עוטה דרגות קצונה ומדי משטרה – הוא מתחיל הטיח בך מה אמרת לו (לא פעם על דרך ההגזמה).
התחושה של נחקר לא מוכן היא – שתבוא האדמה ותבלע – כמעט ואין דרך להתמודד. זהו לדוגמה תרגיל קלסי שקל להתמודדות באם יש הכנה ראויה לחקירה במשטרה.
התחלת "תרגיל החקירה"
נחקר חכם, שהתייעץ בעורך דין פלילי, ורואה את התרגיל מתחיל ויודע כיצד לפעול כיצד הוא אמור לקדם ואת מה. בעת החקירה הוא לא אמור להתרגש באופן שדעתו תשובש. לאור זאת הפעולות שנועדו לערער אותו לא מונעות ממנו למסור את גרסתו המיטבית, אינן משפיעות עליו באופן מערער!
עוד לציין שנחקר חכם מסוגל גם להפוך את המציאות. להשתמש בתרגיל החקירה עבור עצמו להוכחת טענותיו – לדוגמה לעימות, להתמקד בנקודה שבראש מעיניו ולהוביל את העד שכנגד למציאות שם יוכחו שקריו. הפעולות הנדרשות הן מורכבות ולכן, ראוי ונכון להתייעץ בעורך דין פלילי לצורך הפעולות – לפני ביצוע הפעולות עצמן.
דוגמה לבעייתיות בחקירה מצד הנחקר בפלילים
החקירה הפלילית היא אירוע קשה, במיוחד, רגשית ומביאה את הנחקר, לא פעם, לספר לחוקרים על מה שהם כלל אינן יודעים.
אפילו יש לא מעט נחקרים אשר "יעליל"על עצמו ולספר דברים שאין ביכולתו/כוחו לבצע. בחלק מהמקרים הסיבה היא רצון יתר לסייע לחוקרים – רצון שנולד מאובדן דרך ואובדן אמון כללי.
לדוגמא: גב' אחת שנחקרה על החזקת מעט קנבוס, החוקר הוביל אותה לכך שהיא פרסה בפניו את רשימת המוכרים ורשימת המשתמשים בקנבוס לפי הכרותה. כמו גם לספר מתי כל אחד מהם מכר לה או למי ממכריה.
ראוי לדעת, פעם ראשונה מעט קנבוס – התיק אמור היה להיסגר (הנחיות היועמ"ש) – היא הפכה את עצמה לעדה מהותית כנגד סוחרי סמים רבים!
"מלכת הראיות" – ההודיה – המסלול הסופי לתרגילי החקירה
למעשה הודיה של הנחקר החשוד בפלילים נחשבת בפסיקה לא פעם ל"מלכת הראיות" ועל מנת להשיג את אותה "המלכה" נוקטים החוקרים במשטרה בשיטות חקירה רבות ומשונות. המטרה היא אחת ערעור נפשי של הנחקר בפליליים באופן שכזה שיספר את כל שבידיעת ובלי כל מגבלה או יכולת בקרה עצמית. חלק עצום מהתרגילים מרגע שהך מסתיימים נועדו להוביל להודיה הנ"ל!
דוגמה לתרגילי חקירה
תרגילי החקירה במשטרה מטרתם, כאמור, להוביל את הנחקר לחוסר אמון כללי בכול -מלבד בחוקרי המשטרה. (קיימים
תרגילים רבים ומשונים) שרק חלק קטן מהם יסקר בעמודים אילו.
למרות זאת מרוח הדברים חייבים לקרוא ולהפנים ולהבין את התרגילים השונים.
כלל הכוונה בתרגילים היא לערער את הנחקר, לפגוע ביכולתו להסתמך על הנתונים השונים – כמו חבריו, לגרום לו לנסות לשבש את החקירה ועוד. תרגילי חקירה מעורבים: אין דרך לסקור את כל תרגילי החקירה, מטרת התרגילים אחת – ערעור הנחקר והסרת ההגנות מעל ראשו.
בתחום הקושי של הנחקר יש דוגמה קלאסית לתרגיל חקירה
אשר ידלין מונה להיות נגיד בנק ישראל עננה מסוימת הייתה על ראשו – המשטרה התבקשה לחקור – הבעיה מדובר במי שאמור להיכנס לתפקיד נגיד בנק ישראל !!!
המשטרה בחרה בתרגיל חקירה – מדובר בשנות השבעים – אין הקלטות מצולמות כמעט.
בניית התרגיל חקירה
א. הוצא למר ידלין לעבור "בדיקונת" של פוליגרף הבדיקה הוגדרה כ- 3-4 שאלות.
ב. מר ידלין היה כה שאנן עד כי – הוא הגיע לבדיקה יחד עם ידידה – במטרה להמשיך את הבילוי מיד לאחר מיכן.
ג. ניצב המשטרה קיבל את בפיו והכין לו את הכיבוד בעצמו – כך שהוא חש שמכבדים אותו ומעניקים לו יחס "חיובי".
ד. הבודק סיפר לו שהוא תלמיד של אביו, של מר ידלין, שהיה מורה -כאן הוא כבר חש עצמו מוגן! מיד לאחר שנקשר למכשיר הפוליגרף הוא עבר חקירה פלילית קשה של 7 שעות.
החקירה הפלילית הייתה מוקלטת. השאלה שחזרה על עצמה הייתה כל הזמן: "למה המכונה טוענת שאתה משקר?". ויחד הוא והחוקר ניסו להיזכר בפרטים על מנת להביא את "המכונה" (מכשיר הפוליגרף) לידי "ריצוי". אז "המכונה" התרצתה וידלין לא נכנס לתפקידו כנגיד אלא הלך לבית האסורים.
כחלק מ"תרגילי חקירה" שנעשו עד היום
מרבית "תרגילי החקירה במשטרה" מאפיינים חקירות פליליות מורכבות, שם ההתמודדות היא עם נחקר שמודע לנזק העצום שהוא מסוגל לגרום לעצמו.
רבים חושבים ש"לא סביר" שינקטו בתרגילים מורכבים בחקירה "פשוטה" (אלא אם כן החשוד הוא אדם"מיוחד" (עיין מקרה חיים רמון, שם בחקירה של מעשה מיני זניח נעשה שימוש באמצעים חריגים לעבירה).
אבל תרגילי החקירה בתיקים "פשוטים" הם הפעלת לחץ פשוט על הנחקר ואז לבחון את התוצאה של מעשיו בעקבות אותו הלחץ.
"הפעלת לחץ" פשוטה, לא תמיד היא כחלק מתרגיל חקירה של החוקר, אלא היא "התנהלות רגילה". התוצאה על הנחקר יכולה להיות קשה ביותר – הרי נסינו ב"תרגילי חקירה" נמוך והשפעת התרגילים עליו חמורה בהרבה.
לדוגמה – לתרגיל חקירה
אדם שהגיע למשרד וסיפר שבמהלך החקירה החוקר "מאוד כעס עליו", הוציא זוג אזיקים שהיו במכנסיו, לאחר מיכן החוקר טרק את האזיקים על השולחן. הנחקר הבין את הרמז "מעצר צפוי" – מה עוד שהחוקר אמר לו משהו בסגנון: "מה אתה מטומטם ? אתה לא מבין שאני בא לעזור לך ? מה אתה רוצה להישאר עצור ?
אתה לא מבין איפה אתה ? " אז הוא הבין, לא רצה להיות עצור – והפליל את עצמו. "תרגיל" זה – הוא לא תרגיל חקירה – בפועל לא יהיה כל רישום על האיום הזה על הנחקר. לא יהי תיעוד, הלחץ הוא על הנחקר והוא נעשה באופן אגבי. כמה צעקות, איום, ולאחר מיכן הבטחות ל"עזרה" ו"סיוע" – הכול בלי תיעוד ובלי כוונה.
סיפורים על תרגילי חקירה של זמן עבר
בעבר היה חוקר משטרה אגדי – שהשתמש באמצעים שהיום גם אם משתמשים בהם איש לא יודה בכך.
הראשון שפכו חומרי ניקוי הקרבת התא "ליזול".
השני הביאו שמיכות מלאות פרעושי גוף "סקביאס". אמצעים אלו הביאו נחקרים ממוטטים נפשית לחדרי החקירות. כיצד יודעים על כך ? פשוט החוקרים סיפרו על כך בגאווה!
תרגיל חקירה: השימוש ב"מאיצים"
היינו מפעילים על חשוד אמצעים כדי שיעשה מהלך שיכול או לסבך אותו או להבהיר מה שקורה סביבו. אחד האמצעים הוא שחרור "מידע" (לעתים גם דרך התקשורת), בד"כ המידע הוא חלקו השערות וחלקו ראיות.
אולם, הפעולות שמבצע החשוד על מנת למנוע את החקירה, לשבש, להעלים ראיות ועוד מסבך את החשוד ויוצר תיעוד למקומות שלהם ראוי לחוקרים לפנות.
דוגמאות לתרגילי חקירה במשטרה
תרגיל חקירה, בחקירה פלילית, הוא בעצם השגת מידע תוך ביטול יכולתו של הנחקר להגן על עצמו באופן ראוי.
האם ראוי לשלול/לבטל את יכולתו של הנחקר בפלילי?
האומנם ראוי להביא נחקר בפלילי למצב בו אין הוא מסוגל לבחור בקו הגנה לעצמו?
ראוי לדעת חלקם של תרגילי החקירה נאסרו מי בחוק ומי בפסיקה – המשטרה שלהיום על יחידות החקירה שלה אינה דומה למה שהתקיים בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. תרגילי החקירה במשטרה אז היו אלימים – היום ברובם הם בנויים על הפחדים וחוסר היכולת של הנחקר להבין מציאות משפטית/חקירתית.
לפני שנדון בתרגילי החקירה הפלילית הערה אחת
תרגיל החקירה האולטימטיבי הוא חוקר נחמד שמצטייר כהגון – עד שהנחקר עצמו חש"שלא בנוח" להעמיד אותו על "טעויות" שהוא מבצע ברישום העדות- לא פעם ה"תרגיל" הזה בנוי על רשלנות בלבד – אבל נחקר חכם מקפיד על רישום מדויק של דבריו. כמו כן נחקר חכם מקפיד על קריאה יסודית של העדות בסיומה.
דוגמה לתרגיל חקירה נוסף
תרגיל נוסף שהוא בקלסיקה הוא: לא לחקור את האדם כחשוד. להודיע שאם הוא ימשיך ללכת בקו זה ולא יתיישר.
הוא יעבור להיות חשוד. כמובן לנופף באזיקים תוך כדאי – מדהים כמה סיבוב אזיקים על השולחן עושה למי שלא מורגל בכך.
מעל לכול ראוי להעיר הערה אחת – היום הכול מוקלט בעת החקירות במשטרה (גם אם לא מוקלט זוהי הנחת העבודה שקיימת. אז יוצרים מציאות שהתיעוד הוא הכתוב, ומידי פעם מציעים לנחקר להסביר את עצמו ללא כתיבה של הדברים.
אז זה לא נכתב אבל ה"ענבל" (מערכת ההקלטות חקירה המשטרתית) מתעדת היטב. בתחום זה ראוי לציין – החוקר מספר לנחקר שעדיף לצאת מהחדר שם הכול מוקלט – ומיותר לציין שפינת העישון מוקלטת גם היא.
תרגילי החקירה
קיים באתר פרק המשך המכיל דוגמאות של תרגילי החקירה – לפי רשימה.
תרגילי חקירה – היתרון
נחקר חכם הופך את תרגילי החקירה לכר נרחב למסירת גרסתו, ומסמוס הקו המוביל של המשטרה. חשוב לכן להיות כל הזמן עם היד על הדופק, להיוועץ עם עורך דין המתמחה בפלילים ולפעול בהתאם. לציין גם ששאלת האשמה היא ברורה ייעוץ נכון מביא להקטנת הנזקים ולהקלה משמעותית בעונש – הבניה של קו הטיעון וההקלה מתחיל מיד עם התחלת החקירה.
האם "מותר" לבצע כל תרגיל חקירה?
אין הכוונה כאן לאלימות, אולם העבר הוכיח שכמעט כל תרגיל חקירה בפועל"עבר".
אפילו איום באלימות בנוסח של הכאת "שוטר" המחופש לעציר אחר (המסרב להודות) – אושרה כתקינה. נכון, תרגילים "חריגים" זכו לא פעם לתקיפה של בית המשפט(במיוחד אם זויף פרט יכול) אולם, האם מותר לעשות לנחקר כמעט כל דבר בשם הצרכים החקירה הפלילית? התשובה היא כמעט תמיד כן.
בתי המשפט רבים מחייכים ועוצמים את עיניהם, לא פעם, אל מול מציאות במסגרתה המשטרה מבצעת תרגילים שיכולים לערער כל אדם ולפגוע ביכולתו להתגונן/לארגן את גרסתו.
זכורים לנו השחזורים שהתבררו כשיקרים אבל במקרים רבים האמת נשארת חסויה לנצח. (בד"כ במסגרת הסדרי טיעון).
בסיסם של תרגילי החקירה
בסיסם של התרגילים הוא בד"כ בערעור הנאשם והבאתו למצב במסגרתו הוא מודה בכול דבר שיתבקש.
ערעור החשוד יכול להיעשות במגוון רחב ביותר של תרגילי החקירה. מה שלא פעם נשכחת היא המורכבות האנושית והשוני בין נחקרים לא תמיד ברורים שוטר.
מי הנחקר?
לא תמיד השוטר יודע מה הרף של הנחקר שמולו, מתי הנחקר ישבר באופן סופי, והתוצאה אנושה.
לדוגמה : עיין מיקרה עו"ד דיויד וינר ז"ל מי שכיהן כסגן הסנגורית הארצית והתאבד אחרי חקירה קשה שלא לומר הרבה יותר מזה על החקירה המבישה,שלא במקומה, שלמרבה הצער מעולם האחראים לה לא הוענשו.
תרגילים כמו בימי כנופיית מע"צ – מכות באישון לילה בחוף הים ובפרדסים והוצאות להורג מבוימות אולי איין היום אולם התרגילים לא פעם מצליחים להביא להודעת שקר של חשוד. האם ההודיה של מר עמוס ברנס הייתה אמת?
האומנם הרוצח של חנית קיקוס נימצא במעצר ?
במידה ולא היו נעצרים "משחררי הגליל" באמצע פיגוע האם אז לא היו מורשעים חפים מפשע ברצח אולג שייחט (אחרים הועמדו לדין אחרי הודיה שהוצאה בלחץ).
תרגילי חקירה שלא בתחנת המשטרה
ראוי להזכיר, תרגילי החקירה אינם מתנהלים רק בחקירת משטרה ישירה.
לא פעם אנו נתקלים בתרגילים שנערכים שלא בתחנת המשטרה – לדוגמה הפגשה"מקרית" בין מתלוננת בעבירת מין לתוקף, עימות טלפוני, מידע"מיקרי" ועוד ועוד.
אפילו הגיעו הדברים לכדי כך שלא פעם נציג המשטרה "מזהיר"אדם שהוא על הכוונת של ארגון פשע אחר לפגוע בו, הדבר נועד כדי להוביל את אותו האדם לכדי שיתוף פעולה.
קיימת טענה שלא פעם המשטרה אף הגדילה לעשות ויצרה מציאות מאיימת בדמות"מתנקשים". היינו שוטרים שיצרו מציאות מפחידה כלפי היעד מתוך מטרה שזה יבחר בהגנה משטרתית על פני מוות או סיכון במוות.
כאשר אומרים מציאות מפחידה הרי הטענה שלא פעם שוטרים אף שתלו "מטען נפץ" ביימו ניסיונות לרצח ועוד.
כל התרגילים האלו דורשים אישורי פרקליטות – אבל …………. לא פעם ניתקל בתרגילים שמבוצעים ללא אישורים כנ"ל וללא תיעוד מתאים. – הכל בשם ה"מלחמה" בפשע והגדלת ראש של השוטרים שחשים שהכל הוא ברשות. בפועל לא אחת הפרקליטות תתנער מההסכמים שהם יציעו. כך שאלה יהפכו לחסרי משמעות.
שתיקה נמשכת – התגובה לחקירה פלילית
בבית המעצר אבו כביר, על פי המיתולוגיה, רשומה כתובת בשחור על הקיר הגדול: "שותקים ימים מרוויחים שנים". – עצה לכול נחקר בחקירה פלילית הסבר?
עדיף לשתוק ולהיות עצורים, לאור השתיקה והתארכות החקירה, עוד מספר ימים מאשר "לשבת" שנות מאסר.
להודות בעת החקירה
אחת הסיבות המרכזיות לאחוז ה"מופלא" של מערכת המשפט ( 98% )בהרשעת נאשמים, היא העובדה שרבים מאוד מהחשודים מודים בחקירה. נכון שימוש בזכות השתיקה יכול, פרקטית, להוביל למעצר ממושך יותר – אבל ברמה של ימים בלבד, זאת מול עונש אפשרי של שנות מאסר.
לפעמים גם אפשר ל"דבר" אולם הדיבורים הם למעשה שתיקה,באמצעות דיבור על הטפל וסירוב להתייחס לעיקר.
המשטרה בהזהרה מכריזה שהשימוש ב"זכות" משמש כנגד החשוד לא רק במעצר ימים. אלא גם במשפט עצמו.
אולם, במידה וכך הדבר הרי מבוטלת זכות השתיקה – הרי "זכות" מעצם טיבה אינה יכולה להוביל לפגיעה בעצור. אם כך היה הדבר הרי לא היה מדובר בזכות.
מתי לעשות שימוש ב"זכות השתיקה"
מתי ראוי לעשות שימוש בזכות ? האם בכלל ראוי לשתוק?
הרי גם השופט הוא אדם וברור ששימוש בזכות יוצר עננה מסוימת – אבל עננה אינה תחליף לראיות. חובה להיוועץ עם עורך דין המומחה לדין הפלילי.
גם לעורך הדין אין ההחלטה קלה והיא בנויה, בין היתר, על הראיות, החשדות, שיחות עם השוטרים וכן על היכולות של החשוד לשתוק. כאן המקום לציין שוב – שתיקה משמעה שתיקה לכול אורך הקו.
לא רק עם השוטרים בחקירה אלא גם מחוץ לחקירה, גם במעברים, גם עם עצירים אחרים (מדובבים). גם עם חולים במיטה ליד (בבית החולים), גם עם האחיות. למעשה עם כל העולם – אסור לפגוע בזכות השתיקה – למדובבים ולחוקרים פנים רבות – לא תמיד צפויות.
החקירה הפלילית במשטרה
השוני בין התיקים שעניינם מעצר/חקירה גדול מאוד – לאור זאת אין דרך לתת "דוגמאות" מרבית התיקים בשלבים הראשונים אינם עוברים ביקורת בפרקליטות.
גם אילו שכן אזי הביקורת מתבססת על מידע חלקי ביותר.
לאור זאת אין דרך להסביר הישג בתיק מעצר.
המשרד ייצג בכול מגוון העבירות, תיקי רצח, אונס, תקיפות חמורות, סחר בסמים ועוד – תיקים שהנחקר בהם מעולם לא הגיע לבית המשפט בכתב אישום. בחלק מהתיקים התקבלו טענות הגנה כמו "הגנה עצמית","הסכמה ליחסים", בתיקים אחרים התקבלה גרסת החשוד.
מחדלי חקירה – האם אפשרי ליצור כתרגיל חקירה?
לא פעם נוצרים מחדלים חמורים על ידי המשטרה, המחדלים מונעים מהחקירה להיות חד משמעית ולהגיע לתוצאה הנכונה – היינו ברור האמת – מציאות שכזאת יכולה להוביל גם עד כדי זיכוי.
בד"כ למרות הנטייה לחשוב שמחדלי חקירה מובילים לזיכוי תמיד – אין הדבר כך. למערכת אין מטרה (שהייתה לא פעם בעבר) ל"חנך" את המשטרה,המחדל ניבחן ספציפית לבחינת הכישלון בתיק.
האומנם יצר המחדל עיוות דין ? או אפילו פוטנציאל לעיוות דין. עורך דין פלילי הפועל כיאות בוחן את המחדלים האפשריים ולעתים נילחם לברור מלוא העובדות במהירות ושקידה ראויים לשמם ולעתים יוצר את הבסיס לטענת מחדל.
גם במהלך הליכי החקירה. ראוי לציין – קיימת טענה שחלק ממחדלי החקירה הם תרגיל חקירה – למעשה המשטרה אינה אוספת ראיות שיכולות לפגוע בקו המשטרה – אם יש אירוע מסוג זה הרי מדובר באירוע חמור.
למה יש בכלל תרגילי חקירה?
תרגילי החקירה נועדו לעקוף את הרצון הבסיסי של כל נחקר ונחקר להימנע מלענות על שאלות שיפגעו בו או באחרים שהוא חפץ בעיקרם.
שלילה של יכולת החשיבה יכול ותעשה במבחר רב של דרכים – חובה להיות מוכן עד כמה שאפשר לחקירה במשטרה.
ללא מודעות החשוד/נחקר יוצר נזקים שאחר כך לא תמיד ניתן לתקן.
חשוב לזכור: לא תמיד המטרה של החוקרים היא לגלות את האמת – הם חשים שהם יודעים את האמת ומסלילים את הנחקר לתמוך במה שהם רוצים.
אני חשוד בעבירת אונס, מה הוא תרגיל החקירה שאעבור?
הלב רוצה לומר "עימות", אולם מדובר בתשובה חלקית בלבד.
לא תמיד יש עימות, לא תמיד יש רק עימות.
לא אחת חלק מתרגילי החקירה יבואו על בסיסי ראיות כאלה ואחרים – חובה להיוועץ בעורך דין פלילי מטעמך בייעוץ פרטני.
חובה לבין האם אתה מעוניין בעימות? האם בנית קו שיכול לפורר את קו התביעה בעימות?
מה על חיפוש אחרי מצלמות?
למה לא לפחות לקו של חיפוש אחרי עדים שונים והפניה של החקירה למקומות אחרים?
יש כמובן גם בדיקות די אן אי!
תרגילי החקירה נגזרים מהקו אותו אתה שואף להוביל.