אירוע התקיים, אבל למרות שמדובר בקרבת דם – זה לא מה שהוביל את האירועים ! במקרים שכאלו חשוב במיוחד למנוע מכתב האישום (בהסדר לדוגמה) את הרישום שיש קירבה בין שני אנשים שמוטיב הקרבה אינו חלק מהאירוע הפלילי!
הרי קירבה תוביל לבדיקות אלמ"ב וכו.
לדוגמה אסירים – שיקום
האירוע התקיים – אבל זריעת היבטים של שיקום – תוביל לא רק להקטנת הענישה, אלא גם לסיווג הענישה כשיקומית!
סוף מעשה במחשבה תחילה
כך שעבודתו של עורך הדין הפלילי החל מתחילת הייעוץ וההכנה לחקירות הפליליות, דרך המשפט הפלילי ואפילו הערעור הפלילי, חייבת לקחת בחשבון סיכונים כאלו ואחרים שיתקיימו אחרי סיום המשפט.
יודגש – חלק מהמושגים, בפרק זה, אינם מוכרים לציבור הרחב – הסיבה להכללת הנושא נובעת מכך שלפי הבנתי כל אסיר ובני משפחתו חייבים לדעת את מלוא הזכויות המגיעות לאסיר מיד עם הקמת הסיכון למאסר ממש – הכול על מנת להיערך בצורה ראויה לסיכול האפשרות.
רקע מאסר ואסירים במאסר
אסירים
הדרך בה עובר המאסר שמוטל על אסיר בבית כלא חשובה ביותר לאסיר ולמשפחתו –לא פחות מדברים אחרים.
– כאן יקבע איזה אדם נקבל אנו כחברה בסיומו של עונש המאסר שהוטל על האיש.
אין כל דמון בין מאסר עם חופשות וביקורים לאסיר ולמשפחתו, לבין מאסר ללא כל אילו.
על האסיר לסווג את קבוצת השיוויון אליה הוא משתייך – עד כמה שהדבר נישמא מורכב – זה אפשרי בשלל כלים.
מתוך בג"צ 6314/17 מחודש יוני 2019 "……שפגיעה בזכות מחייבת עמידה במבחנים משפטיים המקפידים עם הרשויות לעומת מניעת טובת הנאה. אולם, גם במקרה האחרון הדין מגן על האסיר – למשל, במובן זה שאין להפלות בין אסירים המשתייכים לאותה קבוצת שוויון (דנג"ץ 204/13 צלאח נ' שרות בתי הסוהר.
אחת המטרות של האסירים היא הגעה לזכויות.
זכויות שילוו אותם לאורך המאסר כולו.
הרי ידוע כי : "…. שעל הרשות לנמק ביטול טובת הנאה שניתנה במשך תקופה רבת שנים." בג"צ 6314/17.
הערכות נכונה למאסר
לאור זאת חשוב, מצד האסיר, להיערך נכון לכניסה למאסר ולתפקד באופן המיטבי במהלך המאסר על מנת ליהנות ממרבית הזכויות האפשריות.
כחלק מההכנות למאסר חשוב לא פעם להגיע להסדרי טיעון שיורידו מרכיבים בעבירה שמכילים חובת היוועצות בוועדת אלמ"ב (אלימות במשפחה) – חובה שיכולה למנוע חופשות ולעכב שחרור בתנאי רישיון.
ראוי לציין -יש גורמי מקצוע שמספקים גם ייעוץ לאסירים לפני מאסר ! (היבט זה אינו באתר).
לדוגמה – בהסדר טיעון
עסקאות טיעון במסגרתה מודה נאשם בסדרה של עבירות ובהן עבירת אלמ"ב או עבירה של "מעשה מגונה".
כאן חייבים לדעת אם יצליח לשנות את סיווג העבירה ל"הטרדה מינית" או ביטל של עבירת האלמ"ב – אפילו העונש יישאר זהה. השחרור בהמשך יהיה ללא ועדת אלמ"ב או ללא כניסה לחוק לפיקוח על עברייני מין – מצבו יהיה טוב בהרבה – באותו משך מאסר.
דוגמה חדשה – חשיבות הגדרת האירוע
בחורה שדקרה שכן הצעיר ממנה ב 8 שנים לערך. עורך הדין של התביעה טען שמדובר "ברקע רומנטי".
רקע זה הופך את התיק לתיק פלילי שמחייב ועדת אלמ"ב היינו בפועל ביטול היכולת לצאת לחופשות ועוד לפני דו"ח הועדה. לפי התיק אין כל אזכור של רקע כאמור.
ראוי היה לתקן את הטיעון אפילו לאחר הטיעון ולמחוק את המשפט, שאינו אמת, וגורם סבל מיותר.
יציאה לחופשה בעת המאסר
הכוונה לחופשות קצרות מועד מרביתן בשל אירוע מרגש כמו מוות, חתונה, אירוע אישי אחר. מדובר על מעצר להבדיל ממאסר.
באופן היסטורי יכול עצור עד לתום ההליכים להגיש עתירת אסיר – צעד מינהלי – לא מומלץ מסיבה פשוטה לחלוטין – נהלי שב"ס.
כך יוצא שגם אם "ינצח" בעתירה היציאה תהה בליווי, כבול באזיקים ועוד.
כיום ברור לחלוטין שהעצור יכול לפנות גם לבית המשפט שדן בשאלת מעצרו באופן ראשוני – ושם לעתור לחופשה קצרת טווח מהמעצר – היינו קיימים מקרים לא מעטים שם ניתנו חופשות לעצור בעת מעצרו – לזמן מוגבל – בד"כ בשל נסיבה משתנה.
מאמר על נושא שיקום אסירים מתוך מחקר של הכנסת: (מומלץ).
ראוי לדעת, החלק הקשה ביותר במאסר הוא הימים הראשונים של המאסר.
במיוחד שאין סיווג מוקדם והאסיר מגיע לאגפי המיון ושוהה בהם.
באותם הימים אין עדיין חלוקה של האסירים לקטגוריות וכך עבריין מין חוזר ומסוכן יכול לשהות יחדיו עם אדם שהעלים מס וזוהי לו הפעם הראשונה מאחורי הסורגים. החיכוך הזה הוא קשה לצד הנורמטיבי ביחסים אלו.
ניתן להקל ולפתור חלק מהבעיות שעה שאנו דנים במאסרם של מי שהיו משוחררים בכול מהלך התיק הפלילי (מרבית הנאשמים הנורמטיביים) על ידי הגעה לוועד המיון שעה שאתה משוחרר.
היינו ניתן להגיע לוועדת ההשמה של שב"ס במהלך תקופת עיכוב הביצוע ולקבל סיווג לבית כלא מסוים וכך להגיע ישירות אליו ולהימנע מימים של נסיעות במעברים אפלים עם אסירים רבים אחרים.
ועדת ההשמה: (ועדת מיון מוקדם לאסירים)
אסיר שמגיע למעצר מביתו יכול לדאוג להיות מסווג לבית הכלא בו ישהה בעת המעצר – סיווג מוקדם.
דבר זה מונע את ההגעה לבית המשפט, מעצר למרכז מיון שם שוהים אסירים ממגוון עבירות ורקעים – שהות שהיא התקופה הפחות נעימה של המאסר לאור החשיפה לעבריינות קשה ואנשים לא פשוטים.
חשוב לדעת – אפשר להגיע לוועדה רק פעם אחת – לכן – באם אתה עומד לבקש עיכוב ביצוע – השהה את תהליך הסיווג המוקדם.
הסיווג המוקדם מתבצע באמצעות פניה וקביעת מועד לצורך האבחון
אסירים
ביום הסיווג המוקדם יעבור האסיר לעתיד את הבדיקות הבאות:
א. זיהוי (להביא ת.ז).
ב. יבחן מצבו הרפואי (להביא תיאור מצב).
ג. שיחה עם עו"ס.
ד. ק. מודיעין.
ה. בדיקת שתן.
ו. בדיקת רופא פסיכיאטר.
ז. התרשמות כללית מהאיש.
ח. לרצונותיו והסיבות להם.
ט. מה הצעד שיפחית מהמסוכנות.
במידה ואין הכרעה ישלח האיש להליך המיון הרגיל.
שינויי נהלים בשב"ס
אחת הבעיות הקשות להתמודדות עבור אסירים הן שינויי נהלים בשב"ס, באופן שהאסיר אינו ערוך לתקוף את השינוי – ועד שהוא עושה את המאמץ, חולף הזמן שם העתירה היא רלוונטית.
רע"ב 2517/19 אייל משה נ. מ"י (04.06.2019) מתוך פסק דין של בית המשפט העליון.
"….. כי טוב עשתה המדינה כאשר הדגישה בתגובתה את ההימנעות הכללית מביצועם של שינויי בזק בפקודות ובנהלי שב"ס. כתלי בית הסוהר הם אינם בגדר "חור שחור נורמטיבי" (ראו: בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פסקה ל"ג (13.6.2017)), וניתן אפוא לצפות לכך שעדכון האסירים בשינויים הנוגעים לזכויותיהם ייעשה אף הוא, ככל הניתן, מבעוד מועד. …..".
חשוב לדעת – אסירים
זה המקום לספר שבתי כלא ללא סיווג מוקדם כמו לדוגמה לקטינים "אופק" ולנשים "נווה תרצה" מכילים אנשים מרקעים שונים – לאסירים "עדינים" יותר המציאות קשה ביותר.
בחודש אוקטובר 2012 נחשפנו לכך שלנשיא המדינה לשעבר מר משה קצב שנימצא בבית המאסר "מעשיהו" באגף התורני יש בעיות קשות עם האסיר עמי פופר שמתעלל בו בין ישירות ובין באמצעות אחרים.
מיותר לציין שבמקרים כאלו מבוצעת הפרדה בין האסירים – במקרה שם הדבר המחיש את הבעיה של אסירים מרקעים שונים ובעלי סכסוכים (נשיא המדינה מר קצב דחה את בקשתו של מר עמי פופר לחנינה).
תקופת המאסר
אסור, לאסיר ומשפחתו, בשום אופן שתקופת המאסר תהפוך לתקופת "גלות" ל"לא שוב".
לכן חשוב לשלב את האסיר בתוכניות שיאפשרו קשר זמין ויום יומי עם משפחתו וקרוביו, קשר שיהפוך אותו גם בהמשך לחבר בקהילה לא רק של האסירים אלא גם בקהילה מחוץ לחומות.
האפשרות החוקית לצאת לחופשות ולהשתחרר "שחרור מוקדם" חשובה ביותר לאסיר ולמשפחתו לאור העובדה שאז האסיר מצליח לשמר את המסגרת שתלווה את חייו גם לאחר השחרור ממאסר.
בשל זאת חשוב ליצור את התנאים שיביאו לשחרורו של האסיר מהכלא בהקדם האפשרי, היינו חשוב ליצור את התנאים שיביאו לכך שהאסיר יהיה זכאי הן לחופשות (אחרי ריצוי רבע מתקופת המאסר).
הדרך לחופשות/שחרור מוקדם עוברת לא פעם בטיפול יסודי בבסיסי העבירה הפלילית ובנית תוכנית מגובה בהמלצות של יועצים חיצוניים המתמחים בטיפול הראוי – התחלת הטיפול בנושא זה הוא עם התחלת החקירה. נישמע מוזר ?
יודגש, חלק מהתוכנית לטיפול בתיק הפלילי היא בניית והבניית הטיעון לעונש – חלק מרכזי מהטיעון לעונש הוא הטיפול בבסיס העבירה – אותו טיפול ממשיך לסייע בהמשך בנושא המאסר, התנאים במאסר, החופשות מבית הכלא, השחרור המוקדם ועוד.
לאור חשיבות התנאים במאסר ראוי לטפל בנושא זה ולבוא ערוך כיאות.
כידוע ניתן לאחר רבע מתקופת המאסר להתחיל לצאת לחופשות מהכלא.
הכול כאשר אין כל בעיות בתפקוד והדוחות אינם מלמדים על מסוכנות כלשהי הנמצאת באסיר ויכולה לפרוץ בעת החופשות.
אחד הנושאים המרכזיים המקשים על יציאה לחופשות הוא החובה כיום לקבל דו"ח מוועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב) או דו"ח ועדת עריות במקרה של עבירות מין במשפחה.
דוחות אילו "מכשילים" פעמים רבות את האפשרויות ליציאה לחופשה מקווה ומונעת מהאסיר את הקשר הראוי עם בני המשפחה.
זכויות האסיר
קיימות כמובן "זכויות" נוסח תנאי כליאה ועוד – אולם כאן יערך דיון ב"זכויות" כמו חופשה, התייחדות, שחרור בשליש, שחרור מנהלי וכו'.
מרבית הדברים המכונים "זכויות" אינם זכויות אלא סווגו כפריבילגיות.
לא מדובר בדבר של מה בכך, למעשה, בהעדר "זכות" הבקשה לפריבילגיה" היא מעמדת נחיתות במיוחד שמול נמצאים אינטרסים "ממשיים" כמו אינטרסים ציבוריים.
שיקום ומסוכנות האסיר
תפקיד הוועדה בבחינת האפשרויות לשחרור, בין היתר, לבחון את הסיכונים הנמצאים באסיר לכשישתחרר.
תפקיד השיקום הוא למנוע את הסיכונים הנמצאים באיש – במיוחד אם העבירה היא עבירה חוזרת, או, שמדובר במאסר של אסיר חוזר.
מכאן ברור ששיקום ומסוכנות הם שני צדדים של אותו המטבע.
תוכנית שיקום טובה/שיקום יכול לבטל מסוכנות מקום שזו קיימת ולאור זאת להביא לשחרור.
תוכנית שיקום טובה מתחילה להיבנות מתחילת התיק על מנת להתגבר על מכשולים הדורשים טיפול ממושך.
אלמ"ב – אלימות במשפחה וגילוי עריות
אחד הנושאים העיקריים לאחרונה בדיוני ועדת השחרורים הוא נושא הערכת המסוכנות באמצעות דו"ח ועדת אלימות במשפחה ודוחות ועדת גילוי עריות. חשוב ביותר להיערך לדיון בנושא זה עוד לפני הדיון שנקבע לוועדת בשחרורים/עתירה לחופשות.
במידה והאסיר לא נערך בזמן התברר תתברר לו המציאות רק במהלך הדיון מה שבד"כ ימנע ממנו לצאת לחופשות/שחרור בזמן המיועד.
הדיון בוועדת אלמ"ב נערך ללא האסיר – בד"כ על פי מסמכים, במקרים של זוג יומצא לוועדה דו"ח מהקהילה של העו"ס שאמורה לשוחח עם האישה (המתלוננת בד"כ)..
לדו"ח הוועדה (אלמ"ב דו"ח גילוי עריות) חשיבות מכרעת ביכולת להביא לשחרורו של אסיר ברישיון. קיימת למעשה חובה חוקית להיוועצות בוועדה לפני השחרור.
החובה לקבל חוות דעת
קיימת כיום חובה מוחלטת על ועדת השחרורים לקבל חוות דעת אלמ"ב בכול מקום בו היא דרושה. למעשה הדו"ח דרוש לא רק בעבירות אלמ"ב אלא בשלל התניות ואפילו יש לאסיר תיק שנסגר בנושא והוא עצור בשל עבירות מס יתכן והוא יהיה חייב בדו"ח אלמ"ב.
חשוב לעיין בדו"ח המסוכנות, לפנות בשאלות למב"ן/עו"ס ולהעביר את מלוא המידע לגופים אילו.
לאור העובדה שמדובר בדיון מנהלי חשוב וכדאי לפעול במהלך הדיונים בשילוב הפרקליטות – ולאור זאת חשוב במיוחד הייצוג של עורך הדין בהכנות לדיוני ועדת השליש.
להדגיש, פעמים רבות האסיר הוא חייב אלמ"ב למרות העבירה היא לא עבירה פלילית מהסוג הרלוונטי על פי החוק, לא רק זאת אלא אם קיימים תיקים פתוחים ואפילו תיקים שנסגרו מהסוג הרלוונטי לא פעם הופל האסיר לחייב אלמ"ב.
עוד יצוין הגדרת בן משפחה רחבה ביותר לצורך דיוני הוועדה.
כמו כן גם מידע "סודי" יכול להביא אסיר להפוך לחייב ועדת אלמ"ב – למרות שאין לו כל קשר לעבירה כאמור.
דוגמה:
לאחרונה הגיע למשרד בעיה – גברת מסוימת הואשמה בדקירה.
לפי דברי התובע בתיק – על רקע רומנטי.
במציאות לא היה כל רקע רומנטי אלא העלבה שהעליב הנדקר את הדברת שדקרה אותו בתגובה.
התוצאה הייתה שהתיק סווג כאלמ"ב (אלימות במשפחה).
במצב שכזה אין חופשות, אין שליש והכול תלוי בוועדות אלמ"ב.
זו דוגמא קלאסית להעמיד את הטעות במהרה לתיקון.
אסירים – תכוניות טיפול
ההליך הפלילי מוביל את האדם לאורך מספר שלבים נפשיים בעיקרם – במיוחד בתיקים בהם יש אשמה שאינה קלה לנאשם לקבל אותה. (במידה והראיות מסופקות ההליך הנפשי מחמיר).
הכחשה, מלחמה לזיכוי, הרשעה, השלמה עם עונש – צמצום נזקים.
על מנת שאסיר ישתחרר שחרור מוקדם ויקבל חופשות (במיוחד בעברות מין/אלימות במשפחה) עליו לעבור תוכנית טיפול – התוכנית מורכבת ממספר שלבים.
השלב הבסיסי הוא הפנמה של האירוע הבנת הקורבן והבעת חרטה. ללא הפנמה של האירוע ולקיחת אחריות עליו אין דרך כלל לקבל שחרור מוקדם – במרבית המקרים.
לדוגמה :
מאבטח הרמטכ"ל – ארז אפרתי.
נלחם לזיכוי.
טען להעדר זיכרון.
מרגע שנדון לעונש מאסר ממושך שינה גישה.
בתביעת פיצויים בא וטען שהוא מצטער ומתנצל. היינו לקיחת אחריות.
אסירים – מועדי הדיון בוועדת השחרורים
לא פעם מועד הדיון נקבע סמוך למועד סיום 2/3 מהמאסר.
במצבים אילו חשוב ביותר שעורך הדין יפעל קודם לדיון על מנת למנוע סיכונים שיחייבו דחיות ארוכות.
הדרך למניעת הסיכונים היא הכנת החומר ותוכניות השיקום והעברתם לכול הגורמים הקשורים לדיון לא פעם, בנסיבות מתאימות, עוד לפני דיוני הוועדה.
אסירים – מידע חסוי
במסגרת הדיונים בוועדת שחרורים המדינה יכולה להעביר מידע לוועדה שלא בנוכחות הסנגור והאסיר, המידע מתייחס לנקודות הבאות: פגיעה בביטחון המדינה, פגיעה בעיניים ציבורי חשוב אחר.
קשה עד מאוד להתמודד עם המידע כאמור, שלא פעם הוא שמועות ורסיסי שמועות.
במיוחד קשה הדבר שאותן השמועות מגיעות לדוחות מב"ן ודוחות אחרים כעובדה מוצקה – לא פעם הערה של "חבר" לתא יכולה להפוך למידע "חמור" הפוגע קשות באסיר.
אסירים – מאסרים קצרים
במאסרים קצרים כמעט ואין תכוניות שיקום של הרשות לשיקום האסיר שלא נוהגת להכין תוכנות במייקרים של מאסרים הקצרים משנת מאסר אחת.
למרות זאת ראוי לבנות תוכנית שיקום של לאחר השחרור באופן פרטני ולהעבירה לידי הפרקליט המופיע מצד המדינה לפני הדיון בוועדת השחרורים.
לא פעם ניתן לתקן את התוכנית לפי דרישות הפרקליט כך שתהה "הסכמה" לשחרור.
אסירים – עונשי מאסר מתחת ל שישה חודשים
בעונשי מאסר קצרים אילו החלטת השחרור היא החלטת נציב שב"ס – עליה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
לאור זאת חשוב ביותר להציג את מלוא הנתונים לנציב בבואו להגיע להחלטה – במיוחד באם קיימת סכנה של סירוב לשחרור.
ערעורי ועדת שחרורים
ערעור על ועדת שחרורים הינו ערעור על החלטה מנהלית – מה שמביא לבחינה של שיקול הדעת ולא של ההחלטה – כך שהסיכוי בערעור אינו גדול.
לאור זאת קשה ביותר לשנות החלטה בערעור וחייבים לפעול בשיתוף פעולה עם הפרקליטות ככול שניתן.
אסירים – טיפול בעברייני מין
לקראת סיום העונש עוברים עברייני מין אבחון מסוכנות – אחרי תוכנת טיפולית אצל השב"ס.
באופן קבוע – עברייני מין שמסרבים להודות בעבירות הפליליות אינם זכאים לתוכנית טיפולית ולכן הסיכוי שיקבלו שחרור מוקדם מהכלא -נמוך ביותר. ביום 18.4.12 התקבלה עתירה של אסיר ונקבע שלמרות שהוא אינו מודה ישולב בתוכנית טיפול לעברייני מין.
תוכניות שיקום פרטיות – אסירים
ככלל אין לשלול מראש את תוכנייות הטיפול הפרטיות.
וחייבים לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו – לעתים רק תוכניית טיפול פרטית היא האפשרות היחידה.
בפרק המשך – שאלות שנשאלתי לאחרונה בייחס למאסרי ואסירים:
