הגשת כתב אישום למזכירות בית המשפט זהו רגע חשוב במשפט הפלילי!
מכאן הכול ישתנה, אתה תהפוך לנאשם ממש. אתה צפוי לקבל העתק של כתב האישום בדואר רשום בקרוב מאוד.
גם החקירה הפלילית ברור שהסתיימה (למעט חריגים שלא אמורים להתקיים).
באם היה לך ספק שאתה נזקק לעורך דין פלילי – עכשיו לבטח אתה נדרש לעורך דין פלילי אשר אתה סומך עליו.
חובה לזכור, כתב האישום הוא "סיכום" של הטענות כנגדך.
לא פחות חשוב לזכור – מוטב לקרוא את החומרים הגולמיים על מנת לגלות האם היה לו על מה לסמוך.
בכל מקרה של תחושה של העדר חומרים ומסירתם המלאה – חובה להגיש בקשה למדינה, לבחון את הרשימה (של חומרי חקירה) ובאין הסכמות להגיש עתירה לקבלת החומרים – ולא אחת להשלמה שלהם.
עצם האישום מוביל גם לנזקים אפשריים בזמן עתיד: המדינה דורשת עונש (במרבית המקרים), או הצהרה על אשמה, במקרים אחרים! בנוסף לענישות נלוות.
התמודדות מול כתב אישום פלילי ? עורך דין פלילי? חובה ניסיון בטיפול בתיקים פליליים
אחד הדברים החשובים ביותר לכל אדם הוא שעורך הדין הפלילי הוא בעל ניסיון בטיפול בתיקים פליליים, למשרדי מעל ל 25 שונת ניסיון בטיפול בתיקים פליליים במגוון הקשת הפלילית.
עורך דין פלילי מוטי אדטו
בד בבד עם הניסיון אני מקפיד על לימוד ולמידה מתמדת של הנושאים הפליליים במיוחד בנושאי חוק העונשים ופקודת הראיות, לא נדיר לגלות בתיקים שלי טעונת הגנה שמעולם לא נשמעו! אני מקפיד מידי שנה ללמוד ולהשתלם בתחום ובחידושים שבו.
חשוב לזכור, המסע הפלילי הוא לא רק מסע של ידע משפטי, זהו מסע של חיים ללקוח. בנסיבות אלה חשוב לגלות רגישות, הבנה והכלה כך שתוכניות שיקום וטיפול יצליחו ויפרחו.
כאשר הסיום ברור, וההשפעה של שיקום ברורה, קל לרתום כוחות.
כאן לא תמיד הכול ברור, אולם הדרך חייבת להיות ברורה.
זמינות משרדי – בחירום 24/7 – 032.23.32.651.
כמה מילים על אישום פלילי
האישום חייב להיות בכתב!
הוא חייב להיות חתום על ידי תובע מוסמך על פי החוק להגישו!
בית המשפט חייב להיות כזה המוסמך על פי הדין לדון בו!
כתב האישום חייב להיות מומצא לך!
עד כמה שהדבר ישמע לא הגיוני – בכול סעיף משנה שכזה הוביל כבר ביטול האישומים!זהו כמובן ההיבט הטכני – אולם בזכויות הטכני הוא לא אחת מהותי!
תהליך הגשת כתב אישום … הרגע שאחרי סיום החקירה הפלילית
עורך דין פלילי חכם תמיד ישאל לפני העלאה של טיעון זה או אחר – בחקירה או בשימוע או אפילו כטיעון מקדמי – האם למדינה תהה היכולת לתקן?
היינו האם בתוך "ככלי המשחק" – משחק בו הנאשם הוא האדם החלש וחסר הזכויות יחסית למדינה – האם חשיפה של הקו תוביל להכבדה בזמן עתיד?
הסכנה לחקירה נוספת ומשם להחמרה בתוצאה בסיום – הייתה קיימת מאוד בעת השימוע.
עם הגשת האישום החקירה הסתיימה – ולמרות זאת חשוב לזכור.
במקרים בהם יש עילה לביטול השאלה תמיד היא האם זה נכון לבטל בשלב הזה? (הכוונה לטעונת מקדמיות במרבית המקרים).
חשוב לזכור – ביטול אישום הוא הזדמנות לתביעה לתקן את עצמה. לא תמיד הדבר נכון לטווח הארוך.
נדירים ביותר המקרים בהם המדינה מנסה להוביל המשך חקירה אחרי הגשת האישום – אירוע שחותר תחת עקרונות השיטה.
דוגמה – האישום בפרשת הנשיא קצב
בפרשת הנשיא קצב הוסדר כתב אישום להסדר טיעון במסגרת "השימוע". שם מדובר היה לכתב אישום מינורי יחסית עם עונש של מאסר על תנאי.
כ"א הזה שרד אף תקיפה בבג"צ.
ביום ההקראה בבית המשפט, חזר בו מר קצב מהסכמתו להודות בכ"א המוסכם. היינו ביטל את הסדר הטיעון שהושג בשימוע (אחרי שימוע אפשרי לבצע השלמות חקירה על ידי המדינה בלי בקשה מאיש).
המדינה "משכה" את כתב האישום – עבורה ההשפלה הייתה גדולה וקשה מידי.
המדינה יצאה למסע של איסוף ראיות מחדש – יש להניח שלא מעט מהמסע הוא בעקבות הבחינה של התיק במתכונתו הקודמת. הסיום ידוע.
מרגע שיש כשירות טכנית לאישום
מרגע זה יש סיכון.
סיכון מעצם ההליך.
לא אחת סיכון מעצם ההגשה של האישום הפלילי שיכול ותשנה את מארג הזכויות של הנאשם.
סיכון משפטי שמוביל לסיכון ממשי למצב האישי שהיה קיים לפני ההגשה, זה יכול להיות בדמות בקשות למעצר, הגבלות אחרות או איסור הליכים מקבילים.
פעמים רבות, ההליך המשפטי מתחיל בסוג של "אטיות", לבטח במקרים בהם ההזמנה לדיון היא לעוד זמן רב מאוד, האטיות בהתחלה היא ההפך מהחקירה במשטרה.
הדיון הדחוי, כמו גם העדר ההתקדמות, נותנים סוג של השליה שיש עוד הרבה זמן – מדובר בהשלייה בלבד – יש את החובה להיעזר בעורך דין פלילי – למי שלא היה לו כזה עד לרגע זה.
מתוך הנחיות פרקליט המדינה לניסוח כתב אישום
".…תכליתו של כתב אישום להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והנתוניםהמתייחסים לאשמתו לכאורה של הנאשם, ובכלל זאת:
פירוט העובדות המבססות אתסעיפי העבירה; הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם;
רשימת עדי התביעה ונתוניםרלוונטיים נוספים, הכל כפי שיפורט להלן. מטבע הדברים מדובר במסמך פורמלי, שישלנסחו בקפידה, בדייקנות ובשפה ראויה.".
החקירה במשטרה לא פעם מצטיירת כנמרצת ורבת פעילות, חקירה, אירוע, עוד חקירה ועוד ועוד. הוא המוקד של ההליך המשפטי כולו. עמו מדברים.
מצד שני כ"א מתנהל לא אחת מעל הראש של הנאשם – עורך הדין מדבר, קובע, טוען – לו אין חלק מהותי בדיונים – כך רואים זאת לא אחת נאשמים.
כאן חייבים לזכור את העתיד לבוא
– התוצאות של כ"א יכולות להיות קשות מאוד. נאשם שלא מעורב בתיק שלו עצמו מבצע כלפי עצמו סוג של פשע!
במרבית המקרים הנאשם הוא מי שמכיר את העובדות – ויכול לספר דברים לעורך הדין הפלילי שלא נמצאים כלל בתיק ! מעורבות הלקוח היא קריטית.
אני לעצמי נוהג לשבת עם הלקוח ויחד לקרוא חלקים שלמים מהתיק יחד, העיקר לדעת היטב, לא ברגע האחרון – מה ההתייחסות שלו לסיפורים של העדים האחרים ולפעולות החקירה בהן הוא המה מעורב.
התגובה לכתב האישום
חובה לזכור – הגשת כתב האישום מסיימת את הפרק של החקירות! לאחר מכן תבוא תגובה לאישום – של הנאשם (הנאשם רשאי לכתור כפירה כללית מה שיכביד מאוד על ההליך כולו).
כולם תנאי סף לכול הוא שהחקירה הסתיימה.
באם החקירה עדיין "חייה" אין דרך לעונת על חשדות חלקיים. כתב האישום הוא מיצוי וסיום החקירה – כך אמור להיות.
תיקון כתב האישום הוא אירוע שמתקיים לא אחת במרבית המקרים לפני תחילת ההוכחות, במרבית המקרים כאירוע טכני במהותו.
במרבית המקרים מדובר בהוספה של עד שעדותו כבר בתיק – ושמו נשמט רשימת העדים. מרבית התיקונים הם הסדרי טיעון – נושא בו לא דן פרק זה. תיקונים לפני התגובה לאישום לא דורשים תגובה של הצד שכנגד (הנאשם).
מסירת כתב האישום הוא הסימן שאמור להיות משפט – אבל הוא גם סוג של קריאת השקמה לשאלה האם ניבנה הליך שיקומי מקביל, או יש הכנה של החשוד למשפט – בלי תלות בחקירות במשטרה!
המשפט הפלילי הוא סיום התקוות (שכמעט תמיד יש) שהתיק ייסגר ללא אישום פלילי, מחד, ומאידך הוא התחימה של האירוע הפלילי! לבטח ברמת העובדות.
פעמים רבות, לחשוד, הייתה התקווה שהתיק הפלילי ייסגר, בין בהסדר מותנה או בעילת סגירה אחרת.
עכשיו, לאחר שימוע פלילי במרבית המקרים, מוגש כתב אישום פלילי. עכשיו יש משפט פלילי!
מסירת כתב האישום היא הכניסה לעולם של המשפט הפלילי! דוגמה לכתב אישום פלילי (מתוך אתר משרד המשפטים).
מרגע מסירת כ"א לנאשם תכפיף את הנאשם להליך הפלילי גופו! מבלי להיכנס לשאלה עד כמה חמור האישום יחסית לחשדות הבסיסיים, זה הזמן לשאול שתי שאלות משנה :
א. מה התוצאה הסופית הצפויה של ההליך המשפטי (מה התוצאה החמורה ביותר האפשרית ?)
ב. האם יש שינוי שניתן לבצע אשר ישנה את התוצאות?
לכול מי שעדין לא בנה לעצמו תוכנית שיקום ושינוי – כתב האישום הוא קריאת השקמה לבצע שינוי מהותי על מנת שלא ימצא בסיומו של ההליך מוענש בחומרת ייתר.
הזמנה למשפט המלווה את כתב האישום
לא תמיד עומק השינוי ברור מהרגע הראשון, מסיום החקירה דרך השימוע ההליך נוהל על ידי עורך הדין.
עתה מרגע פתיחת המשפט יש את החובה להתייצב לדיונים!
לעתים ההזמנה (בפועל) למשפט לא תגיע ובפועל תהה טלפונית. אתה מגיע לאולם ביום ובשעה ומקבל לידך את כתב האישום !
חובה להבין, מרבית כתבי האישום הפליליים אינם כוללים מעצר נלווה!
גם אלא שדורשים מאסר בפועל (חובה לציין זאת בכתב האישום). עיין בדוגמה הראשונה למעלה.
לא אחת, כתבי האישום בדרך כלל מגיעים זמן רב מאוד אחרי החקירה, וזמן ניכר אחרי השימוע (במקרים בהם מתקיים שימוע).
ריחוק הזמן הוא הזדמנות לבניית הליכי שיקום וטיפול שהיו בבסיס האירועים.
בכול המקרים, אפילו ואין כמעט שינוי בחיים בשל העובדה שאין מעצר או תנאי הגבלה – זהו רגע השינוי. חובה להיות מסוגלים להציג את אותו השינוי!
כמות הראיות לצורך הגשת אישום פלילי
לצורך הגשת אישום אין צורך בוודאות ראייתית אלא די ב"סיכוי סביר להרשעה"! ללא כמות שכזאת של ראיות – אסור להגיש כתב אישום!
כמובן מדובר במדרג שהוא אף למטה מזה של "ראיות לכאורה". (שנידרש לצורך הטלת תנאים בהליכי מעצר עד לתום ההליכים).
קיימים מקרים בהם יש גם ציפייה (של המדינה) שהמשך המשפט.
במיוחד החקירות הנגדיות, לא פעם גם של הנאשם עצמו, יולידו את הראיות החסרות למדינה לצורך ביסוס הרשעה פלילית!
סיכוי סביר להרשעה
חובה להבין: בשלב הגשת האישום, התביעות/פרקליטת מכירות את החומר בתיק הפלילי ברמת החקירה הפלילית!
נאשם חכם ידאג לכך שיהיו בידיו חומרים נוספים – כאלו שיערערו את כתב האישום!
נחקר חכם עבד מאז סיום החקירה במשטרה! שקל האם להשתמש בחומרים בעת השימוע או שלא.
כך הוא יוכל להפתיע את המדינה במהלך הניהול – כך הוא יצור יחד עם עורך הדין הפלילי בסיס של רצון של המדינה לבוא לקראתו!
השאלה תהה מהו הרגע הנכון לחשוף כל אחד מהחומרים הנ"ל? האם יש רגע שהדבר נכון במיוחד?
בשלבי ההקראה? בעת התגובה לאישום ? או אולי מול עד זה או אחר?
הגשת כתב האישום – הפסקת מרוץ ההתיישנות בפלילים
הרבה דברים מתרחשים מרגע הגשת האישום, כמובן, כל אחד והמיקוד שלו, יש שיגידו שמרגע זה נעצרת ההתיישנות הפלילית.
אחרים יסבירו שלמעשה המשפט אולי לא החל – אבל הרכבת הפלילית ללא ספק על המסילה והיא מתחילה לנוע.
מיותר לציין שיש חובה על המדינה למסור את כתב האישום לידי הנאשם במסירה כדין.
זהו כבר נושא אחר לחלוטין. יודגש, ללא אותה המסירה אין התחלה של ההליך הפלילי במובנים רבים.
כך שאותה שיחת טלפון (בתיקי תביעות פעמים רבות) במקום המצאה בכתב כדין – זאת, ללא ספק, לא דרך המסירה הראויה.
כתב אישום הפרסום
יש מטרה מאחורי פרסום של כ"א פלילי. המטרה היא חלק מעקרון פומביות הדיון כמו גם היכולת לכוון התנהלות אנושית בסיוע הפרסום. אני מפנה כאן לאתר משרד המשפטים של יש רצון להביא לידיעה סידרה של כ"א בנוגע לבטיחות ילדים. https://www.justice.gov.il/SpecialProjects/ChildrenSafety/Pages/FormerCases.aspx חשוב להבין – דוברות משרד המשפטים מעבירה כל פרט של מידע אודות האישומים אשר היא סבורה שיש בהם עניין ציבורי. מצד שני יש מקרים בהם אפשרי למנוע את הפרסום בשל נימוקים מיוחדים. הבעיה?
במרבית המקרים אחרי הגשת כ"א קשה ביותר לחסות את הפרטים, בנסיבות אלא חשוב ביותר לדעת מתי להגיש את הבקשה – ומתי עצם הגשת הבקשה יעורר עניין ציבורי בתיק.
למשרדי תיקים פליליים שם הוטל חיסיון על פרטי הנאשם, ולא פעם על האופי המדויק של העבירה – משלל סיבות ונסיבות.
החתמת כתב האישום (במזכירות בית המשפט)!
זהו אינו אירוע טכני! יש לו משמעות מהותית (לדוגמה בהתיישנות)!
עם ההגשה של כתב האישום במזכירות בית המשפט מוחתם כתב האישום בחותמת של בית המשפט שקובעת את תאריך ההגשה.
– לחתימה זאת משמעות רבה בשאלת התיישנות אפשרית – לכן החותמת חשובה במיוחד.
מכאן אנו למדים שהגשת האישום בכתב לאדם עצמו – אינו מייסד ולו דבר.
פעמים רבות אנו מקבלים לידינו במהלך הליך השימוע "כתב אישום" שלם לכול דבר ועניין ושם רשום על כתב האישום "טיוטה". גם בהעדר האמירה על "טיוטה" אין זה משנה כלל.
– הרי ללא ההגשה למזכירות הפלילית בבית המשפט לא נוצר דבר.
האם אז היה עלינו לספר את כל ההשגות?
התשובה היא ברור שלא!
לא אחת עדיף להגיע לתחילת התיק – ואז לטעון טעונת מקדמיות – פעמים אחרות בסיומו של התיק גם.
היבט טכני: כ"א חייב לכלול את הפרטים הבאים
א. שמו של בית המשפט.
ב. ציון פרטי המאשים. (לבטח חשוב בקובלנה).
ג. שמו וכתובתו של הנאשם.
ד. תיאור העובדות המהוות את העבירה הפלילית.
ה. ציון הוראות החוק המיוחסות.
ו. פירוט שמות וכתובות עדי התביעה.
ז. חתימת תובע.
כתב אישום – סיפור עובדתי
עיון בכתב האישום לא תמיד מלמד אותנו על עוצמת האירוע. כאן מגיע החלק של עיון בכתב האישום אל מול חומרי הראיות של התיק הפלילי. כמו גם השוואה לחומרי החקירה (הרשימה).
מכאן תיגזר ההתנהלות מול האישום. מהראיות שיש לגבות – ולא פחות חשוב מתקלות שיתגלו. מדובר בצורך לבחון כל פרט ופרט – ולא לקבל דבר כעובדה.
האישום מתייחס לאישומים – אחד או רבים.
כל אישום פלילי הוא "סיפור עובדתי".
לאחר מיכן : סעיף האישום הפלילי.
בסופו של דבר פרטי העדים שבאמצעות עדותם יש כוונה להוכיח את הטענות מכתב האישום.
מה הפרק החשוב בכתב האישום
למרות שכולם עורכי דין פליליים כמו נאשמים רצים לסעיפי האישום – מה שמוביל את כ"א הוא התיאור העובדתי של המציאות כפי שהיא באה לביטוי באישום.
הרצון להודות במעבר לנטען
במקרים מסוימים יש רצון של הנאשם שכתב האישום יאזכר פרשיות נוספות. היינו כ"א יגע בנושאים נוספים – ובכך יסתיים הדיון בהם.
אלא לא יוכלו להגיע שוב לבית המשפט (פליליות כפולה). הדבר אינו ניתן במסגרת הודיה, שכן לתביעה שיקול דעת מוחלט בשאלות של ניסוח כתב האישום ומה לכלול בו ומה לא.
סדקים באישום
מיותר לציין שבכול סעיף וסעיף של החובה הצליחו עורכי דין פליליים למצוא סדקים:
לדוגמה כ"א:
א. התובע אינו מוסמך (תופעה שהייתה במשך שנים רבות של תובעים בפועל שלא מונו האופן הראוי להיות תובעים).
ב. בית המשפט המוסמך הוא בית משפט אחר – לדוגמה היו מיקרים בהם הוגש כתב אישום במזכירות בית המשפט השלום שעה שהעבירה היא בסמכות של בית משפט מחוזי – עורכי דין חכמים שתקו ורק בסיכומי התיק העלו את הבעיה.
שימוע – קודם לאישום פלילי
שימוע הוא כלי שבכוחו למנוע אישום פלילי!
ההליכים לפני הגשת אישום
לפני הגשת כתב אישום בעבירה שהיא פשע חייב להיות הליך של שימוע (למעט מספר חריגים).
כך יוצא שאם במקרה הוגש כתב האישום ללא שימוע – ראוי לתקוף את חוקיות הגשתו ואת העובדה שלא קויים שימוע בפועל.
עוד על השימוע (שהפך לא פעם ליידוע) בפרקים המתאימים אודות שימועים.
דוגמה מיוחדת – כ"א
כנגד שר החוץ מר אביגדור ליברמן הייתה כוונה להגיש כתב אישום.
בפרסומים התקשורת נאמר שזה יוגש למחרת היום.
בפרסומים נותח כתב האישום ונקבע שהוא "נכה" שכן לא נחקרו עדין משמעותיים.
בעקבות זאת הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום למחרת היום ולבצע חקירות נוספות של עדים משמעותיים.
צרוף נאשמים לאישום אחד
צרוף מספר נאשמים לכתב אישום אחד
על מנת שלא לשמוע את אותו העד מספר פעמים במספר אולמות שונים – לדוגמה – יכול התובע לצרף מספר אישומים לאותו אישום.
זאת אם מבוססים על אותן עובדות, או דומות, או על סדרת מעשים קשורים.
אין לצרף כשאין קשר בין העבירות.
ראוי לציין שצרוף של נאשם לפרשיה גדולה (לדוגמה שהוא בעל אישום קטן וקל ערך) יכול ויצור נזק עצום לעניינו.
לכן לעיתים ראוי לבחון כל אפשרות להפרדה של האישום ולבחון לשם כך את הזיקה הכוללת באירועים.
צירוף כ"א נוסף
לאחר שאדם הורשעה, קיימים מקרים שנכון עבורו לצרף כתבי אישום נוספים!
יתכן ומדובר בכאלו שכבר הוגשו לבתי משפט שונים ובין שלא הוגשו כלל. כך שהוא ייגזר בעונש אחד על כל האירועים הפליליים שאפשר לייחס לו.
חובת הידוע בעבירת פשע
ס' 60א. עוסק בחובת הידוע, למעט לגבי חשוד שהוא עצור. ע"מ להגיש כתב אישום על התביעה, אליה מגיע התיק, לשלוח מכתב לחשוד. עפ"י ס' 15 ו- 15א.
יש להודיע לחשוד אם יש אפשרות שהתביעה תבקש מאסר בפועל ועל זכאותו למינוי סנגור מטעם ביהמ"ש.
אם החשוד בוחר לפנות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום, אין הדבר מתנה על ס' 74 – עיון בחומר החקירה, אפשרי רק לאחר הגשת כתב אישום. פרקליט המחוז יכול גם שלא ליידע, או לידע מאוחר יותר.
כתב אישום
אין בסעיף סנקציה למקרה ולא יידעו חשוד ולא נתנו לו הזדמנות לשימוע, היו החלטות בתי המשפט השונים שמחקו במקרה כזה את כתב האישום (אפשר להגיש מחדש).
היו אחרות שקבעו לעשות את השימוע כעת. במקרה פולנסקי שם התביעה לא שלחה הודעה לחשוד בעבירות אונס, ביהמ"ש מחק את התיק.
הנושא חדש, לכן אין לגביו עדיין החלטות של העליון – כשמוחקים כך תיק עושים לאדם שימוע ומגישים התביעה מחדש.
יש דרישות נוספות שללא קיומן לא ניתן להגיש כתב אישום – לפי ס' 4 לחוק הנוער אם רוצים להגיש כתב אישום אחד נגד קטין ובגיר צריך את אישור היועמ"ש.
לפי ס' 9 לחוק העונשין אי אפשר להעמיד לדין על עבירת חוץ ללא אישור היועמ"ש.
במקרה חסבלה נדונה הוראה בפקודת הסמים, גם לפיה נדרש אישור היועמ"ש על עבירת חוץ.
הדבר לא נעשה, היועמ"ש אמר כי ייתן אישור בדיעבד. ביהמ"ש לא הסכים לכך, כתב האישום בוטל והיה צריך להגישו מחדש.
ההכנה ל"משפט פלילי" – לפני הגשת אישום
הכנה בזמן למשפט הפלילי . ההכנה היא הרבה לפני כ"א!
עכשיו משהגיע כ"א יש לבחון את ההכנה שהיא סמויה מהעין של הצד שכנגד.
– הוא את חומרי הראיות שלו מסר לאור סעיף 74 לחסד"פ.
כאן זה המקום לבחון את החומרים שבידי ההגנה ולראות עד כמה הם מנטרלים את החומרים של הצד שכנגד.
ידוע על הסיכון במאסר – רישום על כתב האישום
הודעת יידוע!
במידה ויש מחשבה על בקשה של עונש של מאסר – חייבת המדינה לתת בסיומו של כ"א הודעה שמיידעת את הנאשם על כוונה זאת.
מיותר לציין שיש חובה להתייחס להודעה במלוא הרצינות.
מה אתה כנאשם נידרש לעשות? על מנת להתמודד בכתב אישום?
הכלי המרכזי הוא קבלת מלוא הידע לפני כל החלטה.
לכן יש צורך לצלם את מלוא חומר הראיות של התיק הפלילי – חומר שאתה זכאי לצלמו החל מרגע הגשת כתב האישום הפלילי.
העיון בחומר הראיות – לאחר הגשת האישום
העיון של עורך הדין הפלילי בחומר הראיות מתחלק לשניים:
ראשית, לפני העיון יש שאלה אחת ויחידה – האם הנאשם הודה בעבירה הפלילית, אם כן באיזה סעיף שלה, האם יש סיבות "לא כשרות" שהובילו אותו לאותה ההודיה?
האם יש תוספת ראייתית לכול שלב? האם בכלל יש תוספת ראיתית כך שנאמין לדברים?
האם ניתן לפרש חלק מהדברים באופן מקל?
מכאן מגיעים לבדיקה של המציאות הראיתית
עיון טכני:
האם יסודות העבירה הפלילית מתמלאים ? (שמו שזה מנוסח בכ"א).
היינו האם יש חומר ראיות טכני שמגשים את כל אחד מבסיסי חומר הראיות בכול עבירה פלילית ?
עיון מהותי:
למה העדים אמרו מה שאמרו?
האם אפשרי לרואת את דבריהם במספר מישורים ? מה האינטרס שהפעיל אותם ?
מה האינטרס הנסתר שמנחה אותם?
כיצד משתלבות הראיות הפורנזיות בדברי העדים ? האם יש סתירות?
כמובן האיש מספר אחד בידע על הנסיבות הללו הוא אחד – הנאשם!
שלב ההקראה במשפט הפלילי
המשפט הפלילי מתחיל בהקראה של כתב האישום, ביהמ"ש מקריא את כתב האישום.
פסלות שופט – לפני כל טענה אחרת – במידה ויש טענה על פסלות שופט ראוי לטעון אותה (גם חובה) לפני כל טענה אחרת.
שלב הטענות המקדמיות– חוסר סמכות (עניינית, מקומית), פגם בכתב האישום.
עובדות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, סיכון כפול (זיכוי או הרשעה קודמת, משפט אחר תלוי ועומד), חסינות, התיישנות, חנינה, סתירה לעקרונות צדק והגינות משפטית.
תשובת הנאשם לכתב האישום – מודה / לא מודה על כל סעיף וסעיף. הימנעות להשיב, או כפירה כללית, יכולה לשמש חיזוק לראיות התביעה.
טענת אליבי/זוטה יש להעלות מיד, אך אין צורך לפרט איך תוכח. מעבר לטענה זו ההגנה רשאית להסתיר את קו ההגנה המלא.
אישום המנוסח באופן כללי מידי
בהקשר זה אפנה לע״פ 4776/10 פלוני נ׳ מדינת ישראל ,022.10.2012), לאמור: ״יחד עם זאת, אבקש להבהיר כי עשויים להיות מקרים – נדירים אמנם – בהם כתב האישום ינוסח בצורה כה כללית, כך שהגנתו של נאשם בפלילים אכן תקופח באופן כזה שיכולתו האפקטיבית להתגונן מפני העובדות המתוארות בגדרו, לא תעמוד לו עוד.
אכן, לעיתים לתביעה אין מנוס מניסוח כתבי אישום מבלי לציין בפירוט מקומות ומועדים. הדברים רלבנטיים במיוחד ביחס לעבירות מין, בפרט אלה המשתרעות על פני תקופה ארוכה ומבוצעות, מצער לומר, על דרך של שגרה.
כפי שכבר צויין, במקרים כגון אלו אין לדקדק עם התביעה ביחס להיעדר אזכורם של מקומות ומועדים בהם בוצעו המעשים. הלכה זו עולה בקנה אחד עם המגמה הכללית בדין הישראלי המתחשבת בנסיבות המיוחדות המאפיינות עבריינות מין….
יחד עם זאת, אל לנו לשכוח כי נוכח אותה מגמה ממש, יוצא כי במרבית המקרים אין לו לנאשם בעבירות מין אלא לנסות ולעורר ספק סביר בדבר מהימנות הגרסה של קורבן העבירה.
על רקע זה, החשש הוא כי עשויים להיות מקרים בהם רמת ההפשטה בכתב האישום תהא כה גבוהה, עד כי תיפגע באופן אינהרנטי יכולתו של נאשם בעבירת מין לעשות כן. ….״ עוד ראו דוגמה ע״פ 5303/12פלוני נ׳ מדינת ישראל, פסקה 35 (27.2.2014).
שם הוחלט על זיכוי הנאשם מאחד מהאישומים שיוחסו לו, למרות מתן אמון מלא בעדותה של המתלוננת. היות והתיאור של המתלוננת לגבי אישום זה לא התגבש לכלל תיאור קונקרטי ומפורט דיו של האירועים נשוא האישום, והיא לא תיארה כל אירוע בנפרד אלא רק ציינה באופן כללי את…".
הימנעות נאשם מלהשיב לאישום
על מנת למקד את המשפט הנאשם נידרש להשיב לאישומים (עובדתית).
מיותר לציין – ברגע התשובה הוא נימצא מול החקירות במשטרה – אולם עדיין לא יודע כיצד אלא יעובדו בבית המשפט עצמו.
ברור לכן שנאשמים רבים היו שמחים לתת את התגובה רק בעת עדותם – היינו בסיום המשפט ! (הנאשם הוא עד ההגנה הראשון במרבית המקרים).
לאור זאת ניקבע : 152 לחסד"פ.
ב. הימנעות הנאשם מלהשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן א. עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה בית המשפט יבהיר לנאשם את תוצאות הימנעותו".
מיהו העד נגיעתו לאישום
בסיומו של כתב האישום יש רשימה של עדי התביעה שבסיועם מנסה המדינה להוכיח את עובדות כתב האישום.
ראוי לציין – כל שינוי ברשימה הוא שינוי בכתב האישום!
בניית הסיכומים ב"משפט פלילי" – ברקע האישום
"הסיכומים" הישיבה הנועלת את החלק הראיתי של התיק בנויה על השאלה מה הוכיחה המדינה מתוך מה שהיא ניסתה להוכיח כמובע מכתב האישום.
כמובן שאלת המשנה היא כיצד העובדות שהוכחו בעדים מובילות לכך שיתבסס אישום פלילי זה או אחר.
ההקראה ב"משפט פלילי"
תחילתו של "משפט פלילי" נמצאת בהקראת "כתב האישום".
קוראים – ממש קוראים את כ"א ובוחנים את ההתייחסות לכול רכיב ולכול סעיף עובדתי שבו. בשלב זה יש על ההגנה למסור את תגובתה לאישום.
זאת יכולה להיות תגובה סתמית וכללית – או מפורטת.
חשוב לזכור – טענות מקדמיות – יש למסור בשלב זה.
טענות זוטא – היינו אלימות שהובילה לשלילת הרצון של הנחקר והובילה להודעה – יש למסור בשלב זה.
אליבי – היינו במקום אחר הייתי – יש למסור באותו השלב.
בכול אחד מהנושאים הנ"ל יירשם פרק בהמשך.
הסיבות לניהול תיק פלילי
האם יש את הצורך לנהל את התיק הפלילי הזה ? או אולי לשאוף להסדר?
מהו המועד הנכון להגיע להסדר טיעון – כל אחת משאלות אלו הן קריטיות להובלה של ההליך הפלילי לנקודת הסיום!
החקירה הנגדית במשפט פלילי
כלי מרכזי של הנאשם בניהול ההליך המשפטי הוא חקירת עדי התביעה חקירה נגדית – זאת על מנת לחבל בקו שהמדינה מובילה!
חשוב בעת החקירה הנגדית לדעת מה לא לשאול, לא פחות מאשר לדעת מה כן לשאול – תמיד החקירה החוזרת חייבת לעמוד כסיכון, האם השאלה הנ"ל פותחת פתח לחקירה חוזרת?
החקירה הנגדית (של הנאשם) במשפט פלילי
נאשם חכם מכיר את התיק היטב.
לא מעט בשל הצורך שבעת החקירה הנגדית שלו הוא לא יופתע ולא יובך מעבר לרמה מסוימת.
משפט קבוע של פרקליטים הוא שבעזרת החקירה הנגדית הם מכריעים את התיק הפלילי!
כלים נוספים לחקירה הנגדית
האם יש לך כנאשם חומרי חקירה שהם מעבר למה שסופק לך על ידי המדינה?
