פרק זה הוא מהפרקים היותר נקראים באתר – סיפור מהחיים:עורך דין פלילי מוטי אדטו
מגיע לקוח לפגישה ראשונה במשרד, הוא מגיע למשרד עורך דין פלילי, הוא מגיע שהוא אוחז בדפי פרק זה שהודפסו על ידו מהאתר, יחד עם הפרק של הדוגמאות של מקרים דומים לשלו.
מטרתו, לא פעם, היא לברר מדוע בעניינו במשפט הפלילי"שלו" הייתה ענישה שונה. מדוע ולמה הוא כן הורשע בדין במשפט הפלילי.
לעתים ישאל מדוע הוא לא הבין את משמעות ההרשעה, או אי ההרשעה, בזמן אמת.
למה לא פעל למניעת ההרשעה הפלילית במשפט הפלילי – ומה בכלל ההבדל בין אשמה פלילית להרשעה פלילית.
יש פעמים שהמציאות של הגעה לשאלת ההרשעה הפלילית כן/לא היא למעשה "כישלון" בעבירה הרבה שהושקעה בסגירת התיק הפלילי!
היינו המטרה הייתה לסגור את התיק הפלילי ללא משפט כלל או ב"הסדר מותנה" הכישלון הוא בעצם הדיון בשאלת ההרשעה הפלילית ! כך ששאלת הענישה נדחית לקרן זווית.
היינו העבודה הרבה שמושקעת בסגירת התיק הפלילי היא לא מיותרת (גם שהיא כושלת).
היא הופכת להיות חלק מההכנות לשאלת ההרשעה הפלילית והמשפט הפלילי עצמו. אסור לדלג על עבודה זאת.
אדם שמצפה להגיע למשפט ולהתחיל אז בעבודה – טועה טעות מרה ורעה.
ההכנה לתוצאה הזאת חייבת להתחיל מיד אחרי החקירה במשטרה.
השאלה שאני, במרבית המקרים, שואל את האדם שמחזיק את הדפים פשוטה – היא הפוכה, "למה עכשיו?".
מדוע נושא ההרשעה הפלילית עולה עכשיו ולא הייתה מחשבה בזמן עבר כיצד להימנע מהרשעה פלילית?
השפעות הסיום ללא הרשעה הפלילית – על רקמת חייו של הנאשם/אדם
לא פעם, שנים אחרי המשפט הפלילי, מסתבר שעדיין/עכשיו הנאשם שהורשע במשפט הפלילי עדיין מתמודד וממשיך להתמודד עם תוצאות הרשעתו בדין. תוצאות שממשיכות להשפיע על חיו במשך שנים.
תוצאות המשפט הפלילי ממשיכות לרבוץ כנטל על חיו ועל היכולות שלו כאדם לפעול בחברה.
– עכשיו עולה השאלה מדוע לא ניסה להגיע למצב של "אי הרשעה", היינו סיום ללא הרשעה פלילית.
מסתבר שלא פעם לא הייתה מודעות בזמן אמת לחשיבות הנקודה.
תחושת הצדק והאשמה הפלילית – ההסבר
תחושת צדק – ראוי לדעת לעיתים אדם משוכנע שהוא לא אשם – לא פעם השכנוע הוא גם בניגוד לכול הראיות.
– כך שאין מה לדבר על לקיחת אחריות, הפנמה, ועוד טיעונים להעדר הרשעה פלילית.
פרק זה לא דן באנשים המשוכנעים שהם חפים מפשע – שכן מי שחף מפשע צריך לנהל משפט.
– במיוחד באם הוא עיין בכול הראיות והוא משוכנע שאין אשמה פלילית במעשיו.
רק ראוי לדעת – אחרי ניהול משפט הוכחות וטיעון להעדר אשמה קשה הרבה יותר להגיע למצב של הימנעות מהרשעה פלילית.
מכלול השיקולים להגעה לסיום ללא הרשעה פלילית:
המטרה בפרק זה היא להראות את מכלול השיקולים המנחים בענישה פלילית, שיקולים שיכולים להוביל גם ל"אי הרשעה "במשפט פלילי – במקרים המתאימים לכך.
– ראוי לציין מדובר במקרים בהם ברורה שאלת האשמה. אשמה מעבר לכל ספק סביר – וכיצד ניתן לבחון האם המקרה הזה מתאים לכך.
ראוי לציין, חלק מרכזי בעבודה לצורך הגעה למציאות של "אי הרשעה" בדין היא בעבודה מול שירות המבחן למבוגרים.
לצורך בניית השיקולים שהם הבסיס להימנעות מהרשעה במשפט הפלילי.
העבודה מול שרות המבחן אינה פשוטה, אפילו מורכבת ודורשת עבודת הכנה רבה מראש!
לאור זאת מרגע בו יש חשש למשפט פלילי, יש צורך לנקוט בפעולות רבות לפני הפגישה עם שרות המבחן וקציני המבחן.
כאן המקום להסביר – עבודות ההכנה מייאשות, קשה להכין את עצמך הנאשם להליך שיקומי.
במיוחד באם אתה חש שאין צורך בהליך שיקומי, הליך שלא בטוח שיסייע בסיומו של דבר במשפט הפלילי עצמו.
כאן חשוב לדעת – חשוב לבנות את תוכנת השיקום עוד לפני האישומים במקרים שניתן.
לאור משך הזמן שדרוש לצורכי שיקום – על מנת ליצור מציאות של החלמה ושיקום במסגרת התיק הפלילי ולא של ענישה.
ללא הרשעה פלילית – "אי הרשעה פלילית":
ככלל, במשפט פלילי, בייחס לבגירים, הרשעה מתלווה לקביעה בדבר האשמה הפלילית. כך הוא הדין ומה מה שאמור לחול.
ההיגיון והדין קובעים שאנשים שאשמים באירוע פלילי והוגש כתב אישום ואשמתם הוכחה – אלו חייבים להיות מוקלנים כעבריינים – על כל ההשלכות שבדבר.
הצורך לאבחן בייחס להרשעה פלילית
לא תמיד הרשעה פלילית, שהיא צורת הקביעה על הקלון המתלווה לאשמה פלילית – חייבת להיות צמודה לאשמה או להתקיים.
לכן ראוי לדעת – ניתן לסיים תיקים פליליים גם ללא הרשעה פלילית !!! היינו האיש אשם – אבל לא תהה אשמה פלילית !
למעשה, אם נבחן לעומק, הרשעה פלילית במשפט פלילי היא הקלנה חברתית ושאלת ההקלה מנותקת משאלת האשמה (בתיקי נוער הדבר בולט במיוחד).
כל הקישור בין השאלות הוא לאור העובדה שהמשפט הפלילי (חוץ מנוער) נועד להוביל להוכחת האשמה שברגיל מלווה בהקלנה חברתית.
למה לא להרשיע?
השפעות ההרשעה הן חמורות, לעתים חמורות מידי!
במקרים בהם מתברר שהנזק שייגרם לאדם עולה בהרבה על התועלת החברתית מההרשעה.
– היינו יש נזק קונקרטי חמור לאיש – ומצד שני נסיבות האירוע מאפשרות את ההימנעות מהרשעה-ניתן לסיים את התיק ללא הרשעה פלילית !
ראוי לדעת – שאלת ההקלנה (ההרשעה) והנזק תיבחן, ברגיל, בשירות המבחן על ידי קצין מבחן.
רק אז יערך הדיון בשאלת ההרשעה בבית המשפט – השופט הוא שיכריע -לא שירות המבחן שהוא זרוע ממליצה.
מיותר לציין – יש מקרים "פשוטים" שאפשרי להגיע להכרעה גם ללא שרות מבחן – במיוחד שעה שהנזק ברור וידוע.
לאחר ההמלצה – מצד שרות המבחן – בדיון שיערך יטענו שני הצדדים והשופט הוא זה שיכריע בשאלת ההרשעה לעיתים כחלק משאלת העונש ולעתים במובחן משאלת העונש!
ההבחנה מתיקים של נוער בפלילים
פרק זה דן בעיקרו בתיקי בוגרים, במשפט פלילי, ולא בתיקי נוער.
בתיקי נוער במשפט פלילי של נוער, ראשית נקבעת האשמה ואז רק לאחר תסקיר שירות מבחן נבחנת שאלת ההרשעה בדין) כך שאחוז התיקים בהם נמנעים מהרשעה פלילית גדול משמעותית.
כמובן לאור המיקוד שם בשיקום והחזרה לחיי קהילה.
ללא הרשעה פלילית
במשפט פלילי של בגירים יכול והתיק הפלילי יסתיים "ללא הרשעה" פלילית בנסיבות מיקרה המסוים, בסיומם של ההליכים המשפטיים.
למרות ששאלת האשמה הוכרעה לחובתו של הנאשם. קיימים מקרים רבים בהם במשפט פלילי תהה הסתפקות בקביעת אשמה "ללא הרשעה" בדין.
היינו ללא "אות הקלון".
גם בעבירות פליליות חמורות יחסית. זאת לאור הנאשם ה"מיוחד" שנימצא אל מול המערכת החרטה שהוא חש.
הפנמת האשמה מצדו והשלכות האירועים על כל חיו ועתידו בחיים – הכול אל מול המציאות של חיו.
מה יהיה העונש בפועל באם אין הרשעה?
במצב דברים זה ה"עונש" בפועל במשפט פלילי יהיה, בד"כ, שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ), או אפילו ללא של"צ.
פעמים אחרות. תהה אפילו הסתפקות בהליך טיפולי של "מבחן" (פגישות עם קצין המבחן או מסירת מידע טיפולי) בין אם לגיבוי ובין כעונש יחיד.
החתירה לסיום ללא הרשעה פלילית
אי הרשעה הוא הסיום האולטימטיבי מבחינת תיק פלילי בו קיימת שאלת האשמה – מצד הנאשם. (חוק הסדר מותנה ידון בפרק ניפרד). לעתים למרות כל הפעולות לא נגיע לאי הרשעה.
אבל הפתירה תיצור מציאות של שיקום – כך שגם לאחר ההרשעה העונש בסיומו של התיק הפלילי צפוי להיות קל הרבה יותר מכול מקרה דומה.
חשיבות הסיום ללא הרשעה פלילית הרשעה פלילית
קשה לאדם שאינו בא במגע עם הרשויות להבין באופן אינטואיטיבי את חשיבות הנושא של הימנעות מהרשעה ועד כמה גדול נזקה של הרשעה.
מצאתי ציטוט מעניין בנושא ההרשעה הפלילית באחד מפסקי הדין ואני מביא אותו כלשונו: (הדגשה לא במקור(.
"הימנעות מהרשעתו של אדם אשר נמצא אשם בביצוע עבירה בכלל, ועבירה מסוג פשע בפרט (כמו עבירה אחת בענייננו) היא חריגה, ושמורה לנסיבות יוצאות דופן הנוגעות לאופיו של העבריין, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית והנפשית, מצבו השכלי, טיב העבירה שעבר, וכל נסיבה מקילה אחרת… למעשה, אמת המידה הבוחנת את היחס בין חומרת העבירה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, מהווה יישום של כלל המידתיות, המחייב את כל רשויות המדינה, ובהן הרשות השופטת. הרשעתו של אדם מהווה פגיעה בכבודו, שהרי היא מטילה עליו אות קלון.
תכלית ראויה:
…פגיעה שכזו חייבת להיות לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש,… בבסיסה של הוראת חוק זו עומד "עקרון המידתיות", אשר דורש בחירת אמצעי אשר תואם את המטרה שלשם השגתה פועלת הרשות, וכן יחס ראוי בין הפגיעה בזכות לבין התועלת הצפויה לציבור ממנו… בבואו לשקול את האפשרות של הימנעות מהרשעה, מצווה בית המשפט לשקול גם את הצורך בהרתעה אפקטיבית של עבריינים אחרים, ואת האינטרס הציבורי… בעבירות חמורות, כמו שוחד, חייב בית המשפט "להטביע חותם של פליליות" על ידי הרשעת הנאשם, שאם לא כן, עלול הוא להעביר מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת"…
כלל פתוח:
אמנם אין לקבוע כלל מוחלט, המחייב הרשעה בכל מקרה בו מדובר בעובד ציבור; אך היותו של הנאשם עובד ציבור, מהווה שיקול משמעותי לדחות את עתירתו להימנע מהרשעה. המקרים בהם יזכה עובד ציבור לחסד יוצא הדופן של הימנעות מהרשעה הם נדירים…".
הימנעות מהרשעה פלילית – תסקיר שירות המבחן – במשפט פלילי
במשפט פלילי בית המשפט בוחן את כלל הנסיבות של האדם שמולו על מנת להבין את התמונה של האירוע הפלילי.
הבחינה לא במנותק מהאיש, אלא, אל מול האיש המסוים שהוא עתה הנאשם בפלילי. בית המשפט בוחן את עברו, מעשיו, רצונותיו וחלומותיו היינו כל חייו של האדם נפרסים מול בית המשפט. בין בטיעון לעונש ובין באמצעות תסקיר שרות המבחן.
לאור מורכבות הבדיקה והרצון שלא "ליפול" בהבטחות ללא כיסוי מצד אחד או באנשים שמתקשים להסביר את מלוא הנסיבות מצד שני מועברת משימת האבחון של הנאשם במשפט הפלילי לידי שירות המבחן.
התסקיר, המוגש לבית המשפט, בוחן את תולדות חייו של הנאשם סוקר את יחסו לעבירה, נזקקות לטיפול ועוד לסיום יש במקרים מסוימים המלצה להימנע מהרשעה או המלצה לענישה מסוג זה או אחר.
מדובר בהמלצה בלבד – לבית המשפט, במשפט הפלילי, השיקול הסופי והמלא בשאלה.
בניית הטיעון – לסיום ללא הרשעה פלילית
שיהיה ברור – הדרך ל"אי הרשעה" עוברת מתחילת ההליכים הפליליים – היינו מהחקירה הראשונה – ולעתים מעבודת ההכנה לקראתה. המטרה של סיום ללא הרשעה פלילית חייבת להיות ברורה לנחקר!
המטרה של הנחקר היא לענות על השאלות שישאל בית המשפט בהמשך ההליך – שוב מובהר כמה חשוב ליווי החקירה מתחילתה על ידי עורך דין פלילי. רק כך שותל הנחקר את הבסיסים לסיום ללא הרשעה פלילית.
הדרך בה שירות המבחן בוחן את הנאשם – במשפט הפלילי
שירות המבחן פוגש את הנאשם, במשפט הפלילי, הנאשם מתבקש לעמוד בסדרה ארוכה של מטלות חלקן גלויות וחלקן סמויות מהעין של הנבדק.
השירות פועל מטעם בית המשפט ולא מטעם אחד הצדדים ומטרתו לספק מידע על הנאשם באופן אמין ומדויק – ולא פעם גם המלצה לענישה – המטרה היא שללא הרשעה פלילית תהה החריג במרבית האירועים הפליליים!
הנאשם נידרש למאמץ על מנת לסיים את התיק ללא הרשעה פלילית!
הוא מתבקש להביא מסמכים על חייו עד לאותו הרגע של העבירה הפלילית ומאז, נאשם חכם מביא עמו פגישה "תיק" בו נמצאים כל הפרטים על עברו וחייו, המלצות, מכתבים ממעסיקים, מכתב אישי של הנאשם, חלומותיו לעתיד ועוד.
שילוב שירות המבחן
אם יש צורך משלב שירות המבחן את הנאשם במשפט פלילי בטיפול, בהתאם לבעיה שמתבררת, אם יש צורך אותו בקבוצה טיפולית, במקרים אחרים פוגש שירות המבחן את המערך התומך של הנאשם ובכלל זה בן זוג/בת זוג מעסיק, הורים ועוד.
לא פעם ישוחחו אף במסגרת התסקיר של שרות המבחן ישוחחו עם המתלונן/הנפגע ואפילו ינסו לבצע הליך של צדק מאחה (בד"כ בנוער).
המטרה בכול הליך הבדיקה היא לבחון את אמיתות היחס של הנאשם לעבירה ואת הדרכים בהן ניתן ן לטפל בנאשם ולמנוע מסוכנות ולהגביר את פוטנציאל השיקום -וכמובן בייחס לשאלת השיקום והעתיד נבחנת שאלת ההרשעה הפלילית ומולה שאלת ההימנעות מהרשעה פלילית.
ללא הרשעה פלילית
ראוי לציין סיום ההליך הבדיקה הוא בדו"ח שהנקרא: "תסקיר" של שירות המבחן – תסקיר שיאפשר לבית המשפט לבחון את עומק חייו של הנאשם יחסו עבירה, העתיד המצפה לו ואת האפשרות והיכולת לבוא לקראתו – אם בכלל.
אופן בניית התסקיר: חלק מרכזי באבחון תהה בחינת התרשמות הגורם המקצועי מהשיחות עם הנאשם – הגורם כאן הוא איש שירות המבחן המכין חוות דעת אודות הנאשם – אותה חוות דעת נקראת תסקיר.
על המועמד לאבחון בשירות המבחן, לאור משפט פלילי, להביא עמו מסמכי נורמטיביות הסוקרים את חיו, כמו גם להפנים את העובדות בהן הורשעה ולהסביר את התייחסות לעבירה הספציפית בה הוא מואשם.
הפנמה של האירוע
הפנמה של האירוע הפלילי היא התחלת הבדיקה והאבחון של האירועים – ללא הפנמה קשה ביותר להגיע לתוצאות חיוביות שימליצו על הימנעות מהרשעה.
ראוי לכן לחשוב רבות על הצורך בערעור במסגרת התיק הפלילי – הרי שופטי הערעור יראו את מלוא התמונה וקשה לטעון להעדר אשמה מקום בו שירות המבחן מספר סיפור שונה לחלוטין.
כמו כן ראוי לדעת: קשה, עד כמעט ביותר, "לתקן" מציאות שלא הועברה כיאות לקצין מבחן ודרכו ל"תסקיר" וראוי לפרוס את מלוא התמונה לאוזני קצין/ת המבחן.
מידי פעם קציני המבחן יאתגרו את הנבדק בהצעות לבדיקות/תכוניות טיפול להמשך – בהמשך אף יציעו תוכנית של שעות לטובת הציבור ו/או שהיה ב"מבחן" היינו בפיקוח שרות המבחן.
תגובתו של הנבדק לכול הצעה קריטית וחשובה.
הדיון בנושא ללא הרשעה פלילית
תסקיר שירות המבחן הוא הבסיס שרק בהתקיים המלצה בו אפשר לבקש סיום תיק תוך הימנעות מהרשעה פלילית (למעט מיקרים חריגים) – מעבר לו קיים הטיעון, העדים והצגת מלוא המציאות שבשלה ראוי להגיע לאי הרשעה פלילית.
המציאות חייבת להיות מוצגת כיאות על כל הבסיסים לה וכל הנסיבות – ללא הרשעה פלילית אינו דבר שמתקיים ללא מאמץ מצד הנאשם!
ראוי לזכור: אין מועד ב' ולא ראוי להתבסס על "תיקון" (ערעור פלילי) בהמשך – שיובהר – גם בערעור אפשר לבטל הרשעה !!! (כמו שגם מוצג באתר) – אולם שעה שהמציאות אינה מוצגת כיאות בבית המשפט הראשון הופך הדבר לתאורטי בלבד.
יודגש: העבודה ה"נכונה" על "אי הרשעה פלילית" מתחילה בד בבד יחד עם הליכי החקירה הפלילית שם נשתלים הזרעים להימנעות מהרשעה ותחילת הצגת הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומיקרה תוך הסבר מלא על ייחודיות המקרה – לפי הכללים של אי הרשעה.
התסקיר של שרות המבחן כולל
(קיימים שני פרקים בנושא זה -שרירות המבחן – שיקום וטיפול בהליך הפלילי).
רקע על הנאשם.
עברו של הנאשם.
התייחסות הנאשם לאירוע הפלילי.
מקורות המידע.
תכניות שהופעלו בשירות המבחן.
ללא הרשעה פלילית
בדיקות שעבר.
מקורות המידע החריג.
העתיד והשאיפות לחיים של הנבדק.
בסיום הפרק שלא מצפים כולם
המלצות.
ההמלצה היא בד"כ המלצה לעונש מסוג מסוים.
המלצה לנושא ההרשעה.
טיפול/שרות אלטרנטיבי.
ענישה פלילית ככלל – ההרשעה פלילית כמתחייבת!
ככלל תמיד הענישה הפלילית חייבת לקחת בחשבון מיהו האדם שעומד לדין על כל המורכבות שלו כאדם – כאן באה הנקודה המרכזית – חייבים לחשוף את האנושיות בעת החקירה, בתסקיר ובבית המשפט – הרי אתה מעוניין בענישה מקלה – הפוך את עצמך לאדם ייחודי, שונה הראוי להתחשבות מיוחדת.
אין הכוונה לשקר, אולם לא להימנע מחשיפת הנקודות המהותיות כל כך שיכולות להשפיע על התוצאה !
ללא הרשעה פלילית
נקודות לבדיקה כוללות בין היתר את התשובה לשאלות הכלליות מה אותו אדם עשה בעברו, מה הוא עושה בהווה ומהם הדברים שהוא מתעתד לעשות בעתיד.
כמובן כל זאת נישקל אל מול העבירה הפלילית המסוימת שנמצאת מולנו. יש עבירות ש"מקובל" שלא להרשיע כמו שימוש בסם והחזקה של סם מסוכן לשימוש אישי, אולם כל עבירה כמעט יכולה להסתיים ללא הרשעה פלילית!
הכוונה גם לעבירות חמורות – הכל בשים לב לנסיבות המיוחדות של העבירה, לנסיבות האיש ועוד.
שיקולים אילו ואחרים מחובתו של בית המשפט לשקול – כמעט בכל עבירה פלילית – והם בסיס היכולת לשקול את העונש הראוי.
פירוט הענישה הפלילית
מעצם ההכרה בשוויון ישנה הכרה בשונות של הנאשמים השונים אנשים שונים – מכאן הכלל הבסיסי ביותר.
הענישה לעולם היא אינדיבידואלית (אישית). מכאן יש לבחון את האדם המסוים שמולנו ורק לאחר בחינה של האיש עצמו נוכל לדעת מהו העונש הראוי שראוי להטיל עליו בנסיבות.
הרי לא שר לשעבר (עיין מקרה איציק מרדכי שנדון להרשעה ומאסר על תנאי ומקרים נוספים של בכירים ) כאחרון עברייני המין (שנענשים בחומרה) שלא תרם ולא סייע לחברה בשום שלב בחייו תרומה הראויה לציון – כלל זה חל בד"כ על נאשמים בדין.
פרשת מר חיים רמון
לאחרונה נוצר כלל הפוך במסגרתו מוגשים כתבי אישום וקיימת החמרה בענישה – לא רק לנוכח העבירה, אלא, לנוכח האדם.
לא בשל מעשיו הרעים, אלא, בשל ולאור שמו הטוב של האדם והרצון של המערכת לבוא חשבון עם האיש שכול מעשיו עד לאותו הרגע חיוביים לחלוטין – ראוי להזכיר בהקשר זה את מר חיים רמון.
היינו אדם נכבד "זוכה" לא פעם לטיפול מסור יותר של הרשויות ולכתב אישום מהיר ו"אלים" יותר – עיין מקרה חיים רמון. צר לי אבל אני לא סבור, על בסיס פרסומים ואמרות של היועמ"ש, שמקרה דומה היה מביא לכתב אישום כנגד כל אדם אחר. בטוח שלא היה מביא להפעלה חזקה כל כך של היכולות בחקירה).
זהו הכלל – לאור זאת כל הזמן נענשים אנשים שונים על עבירה דומה באופן שונה לחלוטין, אפילו המשפט הוא אצל אותו השופט באותו היום, אפילו באותו התיק הפלילי.
הבחינה האישית של כל אדם ואדם מחויבת, הרי הרשעה פלילית של שר לשעבר עבורו היא אובדן קריירה ודרך חיים ואין להשוות בינה לבין הרשעה של מי שלא ניזוק מעצם ההרשעה הפלילית עצמה כלל.
עיקרון זה פתח את הפתח לענישה פלילית שלא תביא קלון וקיין על הנאשם – ענישה "ללא הרשעה" פלילית.
חידוש ללא הרשעה פלילי או ללא קלון?
לאחרונה נוסד כלל חדש של הרשעה פלילית ללא קלון – מקרה השר חיים רמון. המעשה נחשב לקל ערך במיוחד (קיים ספק באם היה מוגש כתב אישום דומה כלפי אדם אחר – הפליה הפוכה), שם הוחלט שהנאשם יורשע – אולם לאור המעשה עצמו שהו קל ערך יחסית וקצר מועד לא יוטל על הנאשם קלון.
סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית
פרק זה הוא חשוב במיוחד למי ש"טעה" באירוע פלילי חד פעמי וחושש לעתידו בחברה, עתיד שהרשעה פלילית יכולה לקטוע.
האפשרות המוצגת כאן יכולה לשרת את אותו אדם, בניהול התיק הפלילי, על מנת שהעונש לא יהיה בעל פוטנציאל הרס כולל לחייו בלי כל קשר לעבירה ולמהלך חייו עד לאותו הרגע.
עונש של הרשעה פלילית אפילו בלא כל עונש נוסף, יכול להיות לאנשים נורמטיביים עונש חמור ביותר, חסר כל היגיון בנסיבות וחמור הרבה יותר מהנדרש לאור נסיבות האיש והעבירה.
העונש יכול להוציא בפועל את הנדון מהחברה הכללית, תוך אפשרות לפגיעות קשה ביותר בו ובעתידו.
מדובר כמובן במייקרים בהם קיימות ראיות לאשמה הפלילית.
מתי הפתרון המוצג יעיל
חשוב לדעת שזהו אינו הפתרון בכול אירוע פלילי – ההרשעה, ככלל, היא הנורמה של מי שנימצא אשם במסגרת משפט פלילי, מה שמוצג כאן היא אפשרות נוספת לענישה, ענישה ללא אות הקלון הפלילי – ללא הרשעה פלילית !
במייקרים בהם אדם לא מורשע מאוזנים, אלא מול אלא, שיקולי החברה להרשעת ה"עבריין", אל מול שיקולים ספציפיים של אותו עובר עבירה והחברה בשיקומו ומניעת המשך הנזקים מהאירוע הפלילי – וההכרעה בהם היא להימנע מהרשעה פלילית.
התוצאה מושגת בד"כ לאור שיקום וטיפול באדם – כזה שמנטרל את המסוכנות העתידית, ובשים לב לטיב העבירה ניתן לוותר על ההקלנה של הנאשם.
חלק מהמקרים כאן ניבנה הטיול/שיקום/הקלה בענישה מיד עם תחילת החקירה, ולעיתים בהזדמנות מאוחרת יותר.
המועד לבניית הטיעון לסיום ללא הרשעה פלילית
הכלל הוא – אל תהיה פסיבי, בנה את הראוי בניה, שכור עורך דין פלילי מהרגע הראשון, עבור על ההלכות ובנה את עצמך כדמות הראויה להקלה.
סיום תיק "ללא הרשעה פלילית" מחייב כמובן שבתיק הפלילי הוגש כנגד הנאשם.
אבל….חלק ניכר מהנסיבות יכולות להיות נסיבות שהתרחשו מרגע העבירה (ואפילו לפניה) ועד להגשת כתה האישום.
לאור זאת חשוב להציף נקודות שיכולות להביא לכדי סיום התיק הפלילי ללא הרשעה, ההצפה מתחילה עם בניית תוכנית השיקום במועד הראשון האפשרי – כך מובטח סיכוי הצלחה רב ביותר.
חשוב לזכור – לעיתים הליכה לכיוון זה מחייבת "גילוי לב" והודעה "מלאה" בעובדות והסבר על הנסיבות – מה שיכול לגרום למשפט – מקום שברגיל לא היו ראיות כלל. לכן חשוב במסגרת הליכי החקירה לבחון את הראיות ולהחליט על הדרך הראויה.
ללא הרשעה פלילית : הימנעות מ"הרשעה פלילית"
לא כל משפט פלילי בו נקבע שהעבריין" אשם בדין אפילו הודה בעבירה בבית המשפט ( כמובן שאין כל חשיבות אם הודה במשטרה בזמן החקירה או שלא) תתלווה לאותה קביעה של אשמה גם "הרשעה" פלילית בבית המשפט – במערכת הצבאית המצב שונה ונושא ההימנעות מהרשעה עדיין לא התקבל.
לציין, בימים אילו קיימים מספר מקרים בהם נטען שחובה להכיל את ההלכה מהמשפט הפלילי ה"רגיל" גם על המערכת הצבאית.
לאור העובדה שקיימת הבחנה בין שאלת האשמה בדין לבין שאלת ההרשעה חשוב להדגיש את ההבדלים, עבירה על חוק ואשמה פלילית יכולה מצד אחד להוביל לעונש ומצד שני אפילו לזיכוי (הגנת זוטי דברים לדוגמא – עבירות קלות ערך).
השאלה אינה האם הנאשם אשם אלא האם קיים אינטרס ציבורי בהגשת האישום כנגדו, האם האינטרס ממשיך להתקיים גם בניהול הליכי משפט ואם כן האם הרשעה פלילית היינו אות הקלון של המערכת הפלילית הוא אמצעי ראוי בנסיבות.
האינטרס הציבורי משתנה כל העת לא רק לאור העבירה אלא גם בשל נסיבות העבירה וגם הנסיבות המיוחדות של האדם שבפנינו חרטה כנה הבנת המעסים תוכניתי שיקום הסיכוי שהעבירה תחזור ועוד.
דוגמא – ללא הרשעה פלילית?
המקרה המפורסם האחרון בו נבחנת ההרשעה הפלילית במנותק משאלת האשמה הפלילית הוא השליחה של מר חיים רמון לצורך בחינת סוגיית ההרשעה לשירות המבחן להכנת תסקיר.
לאחר מתן ה"תסקיר" (חוות הדעת של שירות המבחן ) נערך דיון בשאלת ההרשעה הפלילית – בסיומו במקרה זה ההרשעה נותרה על כנה. לציין התסקיר המליץ שם על ביטול ההרשעה הפלילית – יש לשער שהתסקיר היה נדבר מרכזי בהחלטת השופטים לביטול או הקלון בהרשעה – למרות ההרשעה.
שאלת קיומו של משפט פלילי
שאלת הגשת כתב אישום פלילי, כמו שציינו קודם, יכולה להיות מנותקת משאלת האשמה, או קיומן של ראיות פליליות, לאור בחינת הנסיבות הכוללות של האיש והאירוע – נסיבות שיכולות להביא לסגירת התיק בשל הנסיבות המיוחדות (בד"כ – אין עניין לציבור).
פעמים אחרות יכול היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק הפלילי, אחרי בקשה, בשל הנסיבות המיוחדות שבנאשם או בעבירה.
גם לאחר הגשת התיק לבית המשפט וברור שאלת האשמה (או הודיה בעובדות) לא פעם למרות שהאשמה" הוכחה בחקירה (לדוגמה הנאשם הודה).
התיק הפלילי יכול וכלל לא יגיע לבית המשפט, הסיבות יכולות להיות מגוונות החל ב"איין עניין לציבור" דרך בקשות לקצין החקירות לפרקליטות וליועמ"ש על שלל הנימוקים להן ועד הסכמים לפיצוי וסוגים של צדק מאחה ( פיצוי כספי/רוחני לנפגע).
אבל גם שעה שהתיק מגיע לבית המשפט ונמצא שהנאשם אשם לא תמיד ילווה נושא ה"אשמה הפלילית" ב"הרשעה" – היינו הקלון שבאשמה.
מהי "הרשעה פלילית"?
הרשעה מהווה סוג של "אות קלון" שיכול ויגביל את חייו של המורשע בכול מהלך חיו העתידי ויכול ותביא לצמצום יכולותיו בחברה (במיוחד בעבודות/עיסוקים הדורשים עבר "נקי". עבודות החל מנהג מונית ועד דירקטור בחברה ציבורית.
לאור זאת, אפיון נוסף של הלקוח הלא עבריין הוא צורך מרכזי שלו שהענישה לא תהה מלווה בהרשעה.
מדובר כמובן במקרים בהם האשמה (האחריות לקרות האירוע הפלילי) ברורה וידועה. רק אז, משנבחנות האפשרויות לענישה, נבחנת גם האופציה של ענישה ללא הרשעה פלילית.
האם באמת אות קלון ?
הרשעה פלילית היא למעשה "אות קלון" שיכול "לרדוף" את הנאשם עוד שנים הרבה, למנוע ממנו עשרות אפשרויות הקיימות לו כיום כמו אפשרות לעיסוקים מקציעים (נהג ציבורי, קבלן, עריכת דין, ראיית חשבון, שמאות ועוד ועוד).
אפילו מניעה של ויזות והיתרים (לדוגמא ויזת עבודה לארצות הברית, אזרחות שם ועוד).
לא תמיד הדבר אפשרי. הבחינה של האפשרות להימנע מהרשעה מתרחשת, כאמור, רק לאחר ברור האשמה, אולם, לא פעם ההתמקדות המרכזית בתיק היא בסוגיה של ההקלה בעונש ולא בסוגית האשמה שהיא ברורה על פי הראיות.
בניית המציאות משלבי החקירה
לציין, לא פעם ההישגים שיוצגו בהמשך שורשיהם בהכנה נכונה של הנאשם בשלבי החקירה ומיקוד הנאשם להליך החקירתי ולצורך שלו מהליך זה – ההליך החקירתי הוא השלב הראוי שבו נכון ורצוי לחשוב על העונש.
לצורך בחינת נושא ההרשעה בד"כ נשלח הנאשם ל"שירות המבחן" (מופעל ע"י משרד העבודה והרווחה) קצין/ת המבחן משוחח/ת עמו ובוחנת את יחסו לעבירה אל מול העבירה עצמה וכן נבחן הנזק האפשרי שעצם ההרשעה הפלילית יכולה לגרום למרקם חיו של הנאשם.
– הנתונים כולם משוכללים לתסקיר שירות המבחן. קשה עד כמעט בלתי אפשרי להגיע לאי הרשעה – ללא תסקיר חיובי – לכן ראוי להיערך לתסקיר בדיוק כמו לדיון חשוב.
בטיעונים לעונש שיתקיימו לאחר קבלת התסקיר ישמש התסקיר כנדבך מרכזי בדיון – אולם לא היחידי.
לציין לישיבה/ת עם קצינת המבחן ראוי להיערך כראוי ולהביא את מלוא המסמכים המעידים על כל שלב ושלב בחיי הנאשם.
תוצאות "ללא הרשעה פלילית"
כאשר מוטל מעיין "אות הקין" הציבורי הזה על אדם, נמנעות מהנאשם מגוון אפשרויות לחיות חיים "נורמליים" והתפתחות ראויה בקהילה שתהה בהתאם לכישוריו.
לדוגמא: היכולת לעסוק במגוון ניכר של עיסוקים הדורשים עבר פלילי נקי כתנאי לרישיון – החל מנהג מונית דרך רואה חשבון, עו"ד דירקטור בחברה, קבלן, ח"כ ועוד. היכולת להוציא "תעודת יושר" (המשמשת כתנאי קבלה לעבודות רבות בסקטור הפרטי.
– בד"כ בפועל מבקשים "גיליון רישום ע"פ), היכולת לצאת את הארץ לצורכי עבודה בחו"ל (ויזות עבודה) ועוד.
קשה מעט לבחון תיקים שאינם עוסקים בעבירות סמים בשל הנסיבות השונות בכל תיק. למרות זאת יוצגו מספר החלטות שהתקבלו לגבי לקוחות שבטיפול המשרד.
פרטי התיקים טושטשו באופן שלא נמסר בית המשפט אלא רק מספר ההליך, זאת כמובן על מנת שפרטי הנאשמים לא יחשפו. במקרים של שמות משפחה ייחודיים ונדירים מאוד – הושמטו גם אלו. כל התיקים נמצאים, כמובן, במשרד.
הרשעה פלילית – חשיבה לעתיד
הרשעה פלילית יכולה לגרום לנזקים אדירים – בזמן עתיד. כך שסיום ללא הרשעה פלילית במקום בו הדבר אפשרי – חשוב ביותר !
אני לא אציג כאן מקרים כמו ברורים כמו רישיון נהיגה במונית, עריכת דין , רו"ח, עבודות בהוראה, דירקטור בחברה ועוד.
הרי גם עבודות בחברות בין לאומיות בתחומי ההי טק (הזנק) יכול ותיפגע הרי אין אפשרות להוציא רישיון עבודה בחו"ל ללא גיליון נקי.
לכן, לאור העובדה שאיש אינו יודע מה יוליד יום ראוי לעשות כמעט הכל על מנת להימנע מהרשעה פלילית וחשוב להיאבק בנקודה זאת – במיוחד שמדובר באדם צעיר.
מדיניות לעתיד
עבירות נהיגה, ברובן, כיום אינן חלק מהעבר הפלילי של הנאשם.
כבר כיום קיימת מגמה של הכנסת עוד ועוד עבירות אל תוך המרשם הפלילי, בעתיד הקרוב תחל מגמה של הכנסת עוד ועוד עבירות פליליות אל תוך הקלון הפלילי – כמו נהיגה בשכרות ועוד.
שירות המבחן – כלי מרכזי בהימנעות מהרשעה פלילית
לקציני המבחן, באמצעות "תסקיר שירות המבחן" חשיבות גדולה בשאלת ההרשעה הפלילית והענישה של נאשמים בסיום ההליך הפלילי (פרק זה אינו דן בתסקירי מעצר).
לאור החשיבות המכרעת של אותם "קציני המבחן" חייב הנאשם להגיע לעורך הדין והתכונן לפני הפגישה עם אותו קצין מבחן – חשוב לדעת לעיתים ההכנה לאותו תסקיר מתחילה עם הכניסה לתיק הפלילי היינו אפילו משלב החקירה.
בבגירים, ככלל, אין חובת תסקיר שירות מבחן. (מעל לגיל מסויים).
(אלא אם מדובר בהטלת מאסר בפועל לבגיר שביום ביצוע העבירה לא מלאו לו 21 שנים).
אולם קיימים מקרים רבים בהם בפועל יש חובה לבקש תסקיר שירות מבחן ובית המשפט יענה בד"כ כמו מקרים של התמכרויות לסמים, עבירה ראשונה או חלוף זמן ניכר מהעבירה הקודמת, נסיבות מיוחדות, תוכנת שיקום מהותית, טיפול נפשי ועוד.
בקטינים, מוטלת חובה על פי חוק לקבלת תסקיר שירות המבחן.
המלצה להרשעה
קיימים מיקרים בהם גם בהמלצה שלילית לאי הרשעה בית המשפט יבחר שלא להרשיע (במיוחד בקטינים).
תסקיר שירות המבחן נערך על ידי קצין המבחן מתבסס על שיחות עם הנאשם בנודע לעברו, משפחתו, מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי ונסיבות פרטניות.
ראוי להגיע לקצין המבחן "מוכנים" וזאת באמצעות בניית "תיק קצין מבחן" הכולל מסמכים שונים שמעידים על מיהו הנאשם ועל יחסו לעבירה הפלילי לסוגיית ההרשעה בדין.
שירות המבחן, הוא למעשה זרוע של בית המשפט להשגת מלוא הנתונים אודות הנאשם ויחסו לעבירה (לדוגמא מבצע בדיקות שתן בעבירות סמים) לא פעם ימליץ השירות על טיפול מסוג זה או אחר כתחליף לענישה.
בית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצות תסקיר שירות המבחן, אולם לא יקרה אירוע במסגרתו בית המשפט יתעם מהתסקיר – השופט הוא המחליט והתסקיר הוא נימוק לענישה/הרשעה בדין.
שירות המבחן הנו גוף אשר נחשב למקצועי, אמין ויסודי ועל כן, לא פעם, גם התביעה מאמצת את חוות דעתו לאופן סיום ההליכים.
לציין קיימים מקרים רבים בהם החזרה מאישום/הקלה משמעותית תלויות בתסקיר שירותה מבחן.
ה"זרוע הענישתית טיפולית" בתסקיר הוא מתן שעות לטובת הציבור – של"צ – אין מדובר בעונש אלא תרומה לקהילה חלף עונש ממשי.
המקומות בהן הרשעה פלילית משפיעה: (מאתר משרד המשפטים).
מדובר כאמור מהשפעות בארץ, כמובן כמעט כל הגירה ו/או הוצאת ויזת לימודים/עבודה במדינות אחרות מחייבת "תעודת יושר" מארץ מקור.
כך שקיימת לעבר פלילי בארץ גם השפעה ניכרת בחו"ל ובאפשרויות החיים שם.
8. נהג אוטובוס (רשיון דרגה 6) , נהג מונית (רשיון דרגה 5) , נהג אמבולנס , נהג רכב כיבוי אש (רשיון דרגה 2 ) , נהג רכב חילוץ (רשיון דרגה 3)( תקנות התעבורה)
9. רשיון ניהול בית ספר לנהיגה / רשיון להוראת נהיגה (תקנות התעבורה).
10. רשיון להפעלת מונית (תקנות התעבורה)
11. שופטים
12. חינוך (חוק פיקוח על בתי ספר).
13. חבר מועצה ( חוק הרשויות המקומיות (בחירות) ).
14. כבאי ( תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים ) )
15. מורשה מטעם המוציא לפועל (חוק ההוצאה לפועל)
16. רופא וטרינרי (חוק הרופאים הווטרינרים)
17. קבלן כוח אדם ( חוק העסקת עובדים על יד קבלני כוח אדם)
1. מדביר מזיקים (תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים).
2. רואה חשבון (חוק רואי חשבון)
3. עורך דין ( חוק לשכת עורכי הדין).
4. עובד מדינה ( חוק שירות המדינה (משמעת) )
5. רופא / רופא שיניים (פקודת הרופאים / פקודת רופאי השיניים)
6. פסיכולוג ( חוק הפסיכולוגים)
7. מיילדת (פקודת המיילדות )
8. רוקח (פקודת הרוקחים)
9. חוקר פרטי / שומר ( חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה)
10. שמאי מקרקעין (חוק שמאי מקרקעין)
11. נותן שירות תיירות (חוק שרותי תיירות)
12. עורך פטנטים (חוק הפטנטים)
13. אופטומטריסט (חוק העיסוק באופטומטריה)
14. עובד סוציאלי ( חוק העובדים הסוציאליים)
15. רשיון לניהול לשכה פרטית לתעסוקה (חוק שירות התעסוקה)
16. מהנדס / אדריכל (חוק המהנדסים והאדריכלים)
17. יצואן מורשה של צמחי נוי (כללי המועצה לצמחי נוי (ייצוא ושווק)
18. סיעוד ( תקנות בריאות העם)
19. רשיון ממשרד התחבורה (פקודת התעבורה).
קלון במשפט פלילי
בעניינו של ראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט צפוי להיות אירוע מכונן של המשפט הפלילי.
לאחר הרשעתו בדין הפרקליטות עותרת – בשלב הטיעון לעונש – לעונש של מאסר בעבודות שירות – ללא קלון.
הסיבה לעתירה הנוכחית היא "תרגיל" משפטי מבריק של סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט. המשמעות האמתית של קלון היא שלילה של זכויות כאלו ואחרות שמגיעות למר אולמרט.
כאן בא ראש הממשלה לשעבר וויתר על אותן הזכויות – כך יצא שהדיון בקלון הפך תיאורטי – וכידוע בית המשפט אינו דן דיונים תאורטיים ולא נותן החלטות ללא כל נפקות משפטית.
חייבים להבין מדובר במאסר – עבודות שירות הן מאסר – מאסר "פתוח" – אבל עדיין יש מספר אסיר ועוד. האם יתכן מאסר פלילי בלא קלון ? (להבדיל לדוגמה ממאסר בגין עבירת תעבורה בשל כתב אישום על גרימת מוות לדוגמא שם ברור ששאלת הקלון אינה על הפרק).
מקרה השר חיים רמון
ראוי לציין במקרה של השר לשעבר מר חיים רמון לאחר ההרשעה ודברים קשים שנאמרו שם – בשלב הטיעון לעונש היה מהפך בפרקליטות והאיש נדון לעונש של של"צ – עבודות לתועלת הציבור – ללא קלון – ועם הרשעה.
כאן חייבים להבין מדובר בשעטנז של דברים – הרי לעצם ההרשעה יש משמעות – לדוגמא בתקנון ההתאחדות לכדור רגל שם נאמר שאדם שהורשע בדין אינו יכול להיות בעלים של קבוצה על לזמן מסוים אחרי אותה ההרשעה.
ועולה השאלה ואם הוא הורשע ללא קלון ? או ריצה עבודות שירות ללא קלון ?
כך אנו רואים מושג חדש שבא אל העולם – מושג של הרשעה מלאה ואף ענישה – ללא קלון.
מיותר לציין שמרבית החוקים רואים בעצם ההרשעה כפרמטר להגבלה..
