חיפוש – עורך דין פלילי מוטי אדטו

חיפוש לא חוקי

Motiadato — Fri, 12 Feb 2021 17:25:00 +0000

חיפוש לא חוקי : מטרת החקירה במשטרה – היא השגת ראיות פליליות!

ראיות הדרושות למשטרה לצורך הוכחת חשדות מה שיוביל בהמשך לגיבוש האישום הפלילי!

בפועל לא יכולה להתקיים חקירה במשטרה בלי צפי או רצון להעמיד לדין!

לכן, לדוגמה, חקירה של אירוע שהתיישן, לא יכולה להתקיים.

שיח של זכויות ולא של ראיות

בשנים האחרונות אנו דנים רובת בחוקיות הראיות – וממצב של ראיות שהושגו תוך דריסת הנאשמים אנו שואלים לא אחת מהן הזכויות שיש לנאשמים ולחשודים.

לא כולם מרוצים מהמגמה – אולם זאת עדיין ההלכה וראוי תמיד לבחון כל הליך וכל אירוע.

מתוך פסק דין נחמני – ע”פ 4039/19: שנת 2021. (דגשים לא במקור).

“….. הערעור דנן הוא אך דוגמה אחת מני רבות לתהליך שעובר המשפט הפלילי בשני העשורים האחרונים – משיח של ראיות לשיח של זכויות. בימים עברו, המשפט הפלילי התמקד בעבודה המייגעת והאפורה של בחינת כל ראיה לגופה, קבילותה, משקלה והצטברותה למכלול של ראיות, והכל על מנת לממש את תכלית כל התכליות של המשפט – חקר האמת. אך בעשורים האחרונים דומה כי המקום של ה”יש הראייתי” הולך ונזנח לטובת טענות לפגמים כאלה ואחרים בחקירה ובהליכי התביעה, טענות לאי חוקיות של מעשה זה או אחר במהלך החיפוש-תפיסה-חקירה, טענות להגנה מן הצדק ועוד. טענות כאלה, מסיטות את ההליך הפלילי מדרך המלך ומהתכלית של חקר האמת, גורמות להליך הפלילי להסתרבל ולהתארך עוד יותר, ולמעשה מביאות להיפוך תפקידים: “הנאשם קם מכיסאו והופך לקטיגור, והמאשימה אמורה מכאן ואילך להתגונן ולהוכיח כי פעלה כחוק” (עניין בן עוז, בפסקה 11). מבלי לכפור בתרומת שיח הזכויות להליך הפלילי ולזכויות הנאשם, לטעמי, הגיעה העת כי ההליך הפלילי שהלך והסתרבל ישיל מעליו משקולות שנוספו לו בשנים האחרונות, ויחזור ויעמיד במרכז הבמה את החתירה לבירור האמת העובדתית”.

השגת הראיות על ידי החקירה במשטרה

המשטרה פועלת במבחר דרכים על מנת להשיג את הראיות הדרושות לה להפיכת החשדות לחשדות מגובשים שיובילו לאישומים הפליליים !

על מנת להיות לא להיות תלויים באמירות של עדים, שפעמים רבות מתבררות כשקרים, כמו גם הצורך להוכיח את האישום באופן חד משמעי – אחת הדרכים המרכזיות היא מציאת ראיות פורנזיות.

ראיות שבמקרה של שתיקה או הכחשה יחייבו תגובה !

ראיות שיובילו להרשעה בטוחה ! לאור זאת חשוב למשטרה לחפש ראיות ! חשוב לקשור את הראיות לאדם !

מתי החיפוש הוא חוקי?

חיפוש הוא חוקי שהוא מתקיים לפי החוק. (בנאלי).

החיפוש יכול להיות עם צו וללא צו – אולם אם יש צו הוא צריך להיות לפיו כולל בהגבלות הרשומות שם.

באם אין צו – יש כללים להתנהלות נכונה בעת החיפוש.

בחיפוש בצו שהשוטרים פועלים לפי האמור בצו – לדוגמה בדרכי החיפוש וכו. שופ-טים שונים במקרים שונים קובעים כללים לצורך ביצוע החיפוש.

צו חיפוש חייב לתאר את פרטי החצרים שלגביהם הוא ניתן. (הצו אינו על האדם אלא על החצרים!).

אין להשתמש בתיאור כוללני או סתמי.

דוגמה לכשל בחיפוש:

תיק בו הייתי מעורב השוטרים הגיעו לחשוד עליו היה צו מעצר וצו חיפוש, בצו היה רשום במפורש שאסור לחפש במכשירים אלקטרוניים וכי יש צורך בשני עדים.

היינו פעולת השוטר העוצר שהסביר לחשוד שאם לא ייתן את הקוד של המכשיר הנייד זה ייהרס בעת הפריצה – אינה חוקית, לבטח שאת החלק של המעצר הוא לא ביצע, אלא רק עיכב.

אירוע מסוג זה מאפשר טיעון של “זוטא” היינו שהראיות שהושגו באופן הבא – אינן חלק מהתיק.

חשוב לציין – יש את הצורך לבסס טיעונים מסוג זה מיד עם תחילתו של התיק הפלילי! היינו כבר בשלבי המעצר. (פעמים רבות).

חיפוש לא חוקי

עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

חשוב לדעת – מול הצורך של המשטרה יש צרכים נוספים במשטר דמוקרטי!

היינו יש זכויות אדם המתנגשות בצורך הזה – זכויות שפעמים רבות יובילו לסירוב של בית המשפט להביט בראיות שנמצאו – בשל האופן בו נמצאו.

בעבר מדובר היה בחיפושים פולשניים (לגוף האדם), עתה מדובר גם בחיפושים שבוצעו בלי ליידע היטב בדבר הזכות לסרב לחיפוש או כלאו שיש בהם פגם בבסיס החיפוש.

גם חיפוש עם צו חוקי יכול להיות לא חוקי לאור הדרך בה הוא מבוצע, היינו שאופן הביצוע פגום.

אחד התפקידים המרכזיים של עורך דין פלילי היא לחפש את הכשלים שהתקיימו בעת איסוף הריאות – כך יוצא שגם אחרי ההגעה לראיות – יכול ויהיה זיכוי מלא – גם במקום בו ברור לחלוטין שיש אשמה פלילית (טכנית).

חיפוש לא חוקי

חיפוש הוא אירוע קשה הפוגע בזכויות הפרט. לאור זאת הושמו סייגים על היכולת של המשטרה לחפש את הראיות שהיא מחפשת. הסייג המרכזי הוא בצורך של המשטרה לעבור לפני שופט לצורך הוצאת צו חיפוש (לחיפוש מתוכנן).

בנסיבות אלו המשטרה חייבת לדאוג לצו חיפוש – בחיפוש מתוכנן !כאן יש חובה לבצע את החיפוש כמאור בצו – ולפי התנאים בו. חריגה מהתנאים יכול ותוביל לפסילה של הממצאים בחיפוש ! עורך הדין הפלילי חייב ליצור בזמן אמת תיעוד לכשלים הנ”ל בחיפוש !

בחיפוש שאינו מתוכנן יש צורך לעבור לפי כללים מסוימים – שרק אחריהם החיפוש יחשב לחוקי וממצאיו ראיות משפטיות תקפות ! עורך הדין הפלילי צריך לתעד את האירועים של על מנת לחסל את הראיות שיש ואלו שיכול וינבעו גם בהמשך מאותה התנהלות !

פסק דין מנחה – בן חיים

בש”פ 1495/20 קגן : “רע”פ 10141/09 בן חיים נ’ מדינת ישראל (6.3.2012) (להלן: עניין בן חיים): דגשים לא במקור.

“מבחן החשד הסביר הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת, התנאים שבהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים מטבע הדברים להגדרה ממצה וחד-משמעית. יישומו של מבחן זה מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על המידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ואף על ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש (ראו והשוו בג”ץ 465/75 דגני נ’ שר המשטרה, פ”ד ל(1) 337, 353-349 (1975)).” (שם, פסקה 16 לפסק דינה של הנשיאה ד’ בייניש).

חיפוש לא חוקי בטלפון נייד

בסיס:

חיפוש במחשב הוא כמו כל חיפוש – וטלפון נייד הוא מחשב :

מתוך בש”פ 7917/19 :

סעיף 23א לפקודה מחיל הוראות אלה אף על חיפוש במחשב, וקובע הוראות ספציפיות לגביו. הסעיף, אשר כותרתו “חדירה לחומר מחשב”, מורה כדלקמן:

“23א. (א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, “חדירה לחומר מחשב” – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ”ה-1995.

(ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופטלפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש” (ההדגשות הוספו – י’ א’).

התנאים לחיפוש בנייד :

“….נמצאנו למדים כי על דרך הכלל אין לבצע חיפוש במחשב אלא במקרים שבהם ניתן צו חיפוש מתאים; וכי ישנם שני תנאים מצטברים למתן צו חיפוש במחשב, ובטלפון חכם בפרט:

האחד, כי החיפוש “נחוץ” כדי להבטיח את הצגת ממצאיו במשפט או בהליך אחר;

והשני, אשר ייחודי לבקשת צו חיפוש במחשב, הוא כי מטרות החיפוש ותנאיו לא יפגעו בפרטיותו של אדם “מעבר לנדרש”.

כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק בגדרה נקבע תנאי זה, מטרתו להדגיש כי:

“בצווי חיפוש הנוגעים למחשב וחומר מחשב, על בית המשפט לשקול באופן מיוחד את הפגיעה בפרטיותו של התופס במחשב וצדדים נוספים” (דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס׳ 11) (חיפוש ותפיסת חומר מחשב), התשס”ה-2005, ה”ח 149).

גם לצורך החיפוש בטלפון נייד של חשוד יש צורך או בהסכמה מדעת של החשוד, אחרי שהבין שאין לו כל חובה לאפשר את החיפוש, או צו שיפוטי.

בבש”פ 7917/19 ניקבע

יש לבחון על בסיס מה הוצאו צווי החיפוש ? באם הצווים המאוחרים לחיפוש הראשוני, הוצאו על בסיס של חומרים שקודם לכן הגיע אליהם מהמשטרה והמדינה בחיפוש שלא כדין – החיפוש הופך ללא חוקי.

לכן תוצריו יבוטלו.

פסק דין זה ממחיש את הצורך בייצוג משפטי לליווי כל פעולת חקירה.

היתרון בראיה חפצית

קשה להתכחש לראיה חפצית!

ברור ש”בחקירה פלילית” אין כמו ראיה חפצית להוכחת האשמה ומשם להוביל את החשוד להסברים !

לדוגמה תפיסה של ראיה חפצית.

מציאה של “אקדח” או אפילו חבילת “סמים” אסורים.

מרגע זה – החקירה יכולה להסתיים במובנים מסוימים.

אין משמעות להכחשה של החזקת הסם – שעה שהסם נימצא בתוך התחתונים של החשוד.

גם באם לא מדובר בהחזקה בתחתונים – מרגע זה – מתהפך הנטל – העבירה הוכחה – ועתה החשוד נידרש לספק הסברים.

חשוב להבין – בהמשך באם הראיה תיפסל פעמים רבות נעמוד בפני ראיה שהיא החקירה עצמה – ולכן בדוגמאות רבות למרות ההודיה – מרגע שנפסלה הראיה נפסלה גם החקירה שבאה בעקבות.

ראיות שנמצאות בעת החקירה

בעת החקירה הפלילית יבוצעו חיפושים ועוד על מנת להוביל את המצב כך שנוכל לדעת גם חפצית האם התאור נכון !

לדוגמה :

אדם טוען שדקר אחר וזרק את הסכין במקום מסוים ! סביר שהמשטרה תשקיע מאמצים בעיתור הראיות הפורנזיות :

א. בגדים עם סימני דם.

ב. הסכין.

ג. הבגדים שלבש – במידה ויש תאור להם.

באם תמצא ראיה חד משמעית אז יהיה בידי החוקר כלי רב עצמה בעת החקירה הפלילית. כזה שיוביל להרשעה ! בנסיבות אלו שוטרים מסוימים “הגמישו” כללים בחוק – עתה אנו בתגובת היתר של המערכת על מציאות של חיפוש לא חוקי – ברבים !

הצורך של המשטרה בראיה ברור – מה על החופש של האזרח?

הצרכים של המשטרה ברורים !

גם באם שוטרים יולכו להכות – הדבר אולי יקדם חקירות פליליות אלו ואחרות ! אבל, במשטר דמוקרטי – יש צורך בהגנה על זכות האזרח להימנע מלשתף פעולה ולא להיות מוחשד ללא בסיס סביר לחשד !

החובה על המשטרה – צד החוק :

ע”פ 3090/11 ענתבאווי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו](18.10.2012) (להלן: עניין ענתבאווי) קבע השופט י’ דנציגר, כדלקמן:

“אכן, אין מניעה כי בית המשפט יכריע משפט פלילי על יסוד העדפת עדות אחת על פני אחרת וזהו מנהג של יום ביומו. ואולם, בית המשפט אינו בוחן כליות ולב והשתתת הרשעה על יסוד ממצאי מהימנות, מעוררת את החשש שמא יורשעו בדין חפים מפשע. משכך, לטעמי מוטלת החובה על רשויות החקירה להעמיד את כל המשאבים הדרושים על מנת לאתר ראיות פיסיות ואחרות שהן ראיות אובייקטיביות שיהיה בהן כדי לספק עוגן חיצוני לעדות.

תפיסה של רכוש במהלך חיפוש

יש סמכות לעצור רכוש – בלי צו מיוחד – אבל התנאי הוא שיש סוג של דחיפות או אקראיות באותה התפיסה.

נתעלם לרגע משאלת החוקיות של החיפוש צעמו ונדון בשאלת החוקיות של התפיסה של רכוש. (פסקי הידן הבסיסי בעיניינו של מר שאול אלוביץ). רע”פ 4526/18.

סעיף 32 לפסד”פ, המפרט חמש חלופות:

א. כאשר יש יסוד סביר להניח שבאותו חפץ נעברה עבירה;

ב. שבאותו חפץ עומדים לעבור עבירה;

ג. שהחפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה;

ד. שהחפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה;

ה. שהחפץ שימש אמצעי לביצוע העבירה.

הפסיקה עמדה על כך כי “כל אחת מן החלופות האמורות עשויה לשמש מקור נפרד לתפיסת חפץ, וכל אחת משקפת תכלית המיוחדת לה, אשר לשם השגתה נעשה שימוש בסמכות” (בש”פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע”מ נ’ מדינת ישראל, עמ’ 6 (12.3.2006) (להלן: עניין לרגו)).

יש עילת תפיסה שישית – חוק איסור הלבנת הון מאפשר חילוט רכוש בשווי. לכן, אם בהתאמה ושינויים מחויבים עסקינן, בין החוק לבין הפסד”פ, אזי שיש לאפשר תפיסה בשווי אף בהגיענו למסלול הפסד”פ” (בש”פ 1359/17 מדינת ישראל נ’ ברוך (15.3.2017) (להלן: עניין ברוך)).

חזרה על החובות בחיפוש

לצורך ביצוע חיפוש כדין, בצו שיפוטי ! הצו מפרט את הכללים לחיפוש !

הוצאת צו חיפוש : על איש משטרה, המעוניין בחיפוש להטריח את עצמו לשופט תורן, להגיש בקשה בכתב למזכירות הפלילית, ולהסביר לשופט את הצורך בצו, את הסיבות לצורך, וכמובן את היקפו של צו החיפוש.

ללא ספק הליך ארוך, שלא לומר “מטריד” את השוטרים.

מה עוד שלעתים אין רצון כלל להתחיל בסבב החוקי הנדרש, אלא, המשטרה משתמשת הייתה בסמכותה בחוק לבצע חיפוש – ללא צו .

הבעיה היא אחת – הכוונה שם לחיפושים שהצורך בהם התעורר בשל הנסיבות המשתנות ולא לאור החלטה ידועה מראש – חיפוש ידוע דורש צו חיפוש.

ראוי לציין הסכמה של האדם לחיפוש יכולה ליתר את הצורך בצו, לכן לעתים ינסו החוקרים במשטרה להסביר לאדם שבכוחם להביא צו חיפוש – אבל אז הטיפול בו יהיה חריף הרבה יותר – מיותר לציין שמדובר באיום אסור.

פסקי דין חיפוש לא חוקי

בפרק זה מספר פסקי דין שחייבים תמיד להיות מול העוסקים בתחום !

הבסיס לכול הם כמובן חוקי היסוד – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ע”פ 5121/98 יששכרוב : הבסיס לכול.

בתי המשפט מוסמכים לפסול ראיות שהושגו בניגוד לחוק.

“פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן”.

א. אופי אי החוקיות.

ב. מידת ההשפעה של על הראיה שהושגה”.

ג. הנזק הצפוי לחברה מול התועלת.

היינו פסילה יחסית.

חשוב להבין – כמעט כל הפסילות של ראיות הן בעבירות קלות יחסית (פסק דין אלזם הוא חריג – אבל שם ראוי לזכור הוא נפטר לפני פסק הדין).

חשוב לדעת – חומרת העבירה לעצמה אינה יכולה להוות שיקול לאישור הראיה. לעיין ע”פ 645/05 זלינגר. ו 4988/08 איתן.

פסק דין פרחי – ע”פ 4988/08 פרחי – לעיון חשוב.

הלכה מובילה – בן חיים -רע”פ 1014/12 (בית משפט עליון).

חיפוש ללא עילה יכול להתקיים רק שיש הסכמה מדעת.

לצורך ויתור על ההסכמה מדעת יש צורך בחשד סביר.

הסברו של השוטר וניסיונו הוא חשד סביר ! (ללא הסבר אין חשד סביר).

עצם הסירוב אינו מייצר “חשד סביר”.

מחוזי נצרת – 68/83 – ויתור על שני עדים חייב להיות מפורש.

שלום תל אביב – 36634- 07-11 בלומפלד – נפסלו הסמים לא נפסלה ההודעה. זוכה לאור חוסר בדבר מה.

מחוזי ירושלים 2431-09014 נטען שהסכימה בלי הסברים. זאת שעה שיכולה הייתה לסרב. הראיה נפסלה וגם ההודעה על פיה.זיכוי.

בפסק דין זה בית המשפט קובע את הגבולות.

מידע מודיעיני :

52892-05-10 – שלום באר שבע.

אלבז. (חשיש). החיפוש 28 שעות אחרי קבלת המידע.

בית המשפט קובע שיש צורך להסביר את השיהוי. בלי הסבר – יש זיכוי. (נפסלו הראיות וההודעה).

19411-04-14 שלום ראשון הש’ מזרחי :

החזקת שטרות + סמים. חיפוש ללא עדים וללא צו.

בית המשפט לאור העדר שעת מסירת המידע – אין דרך לדעת האם “זה מקרוב”.

הראיה נפסלת. בהעדר דבר מה – זיכוי.

60 גרם חשיש – 50516-05-13 חיפוש ללא עדים.

השופט שמאי בקר – תל אביב.

הראיה נפסלה.

13802-07-13 הש’ נאור – שלום תל אביב.

נפסלו ריאות של חיפוש ללא עדים וללא צו וללא הצדקה.

אפשרי לציין גם את פסקי הדין הבאים :

19411-01-14 פתח תקוה – הש’ דניאלי

23135-06-12 הש’ פורת טבריה.

52892-05-10 באר שבע – הש’ איתי ברסלר.

6763-10-14 מדרי. הש’ פינק רחובות.

1.72 גרם חשיש. לפי השוטרים מסר את הסם מיוזמתו וללא שימוש בזכות החיפוש.

הטענה נדחתה.

המדינה חזרה בה מהאישום.

החיפוש עם עד אחד – לפי המדינה עצם ההפניה שלו לסם מאיינת את הצורך בהסכמה. הטענה נדחתה.

56885-09- הש’ שמואלי .

הראיה לא נפסלה.

חשוב לציין – צו החיפוש הוא חד פעמי. מרגע שבוצע החיפוש אין להשתמש בו בשינית !

תל אביב 16795-10-15 אהל. (פסילת גילוי של גידול סמים).

מדובר כאן בחלק קטן מפסקי הדין שיש בפועל בפסיקה – אבל חלק שראוי להכיר !

צו חיפוש כדין

פרק זה דן בחיפושים שמתבצעים ללא צו חיפוש כדין ! אלא כאירוע מתפתח לאור המציאות המשתנה.

לדוגמה שוטר רואה אזרח ברחוב ומעוניין לחפש בכליו !

האם הוא בעל סמכות לכך ?

על כך הפרק בא לענות.

מיותר לציין שגם שלשוטרים יש צו כדין – הם חייבים לעמוד בכללים שקבועים באותו הצו ! כך יוצא שבאם יש חריגה מהתנאים – החיפוש יכול ויחשב ללא חוקי כלל ועיקר!

לדוגמה :

בצו החיפוש נקבע שיבוצע אל מול שני עדים – קיום החיפוש ללא עדים – פוסל את הדברים שנמצאו בסיועו של אותו הצו (פעמים רבות).

נושא זכויות האזרח מול החקירה הפלילית

אבל מה קורה שהחיפושים אחרי הראיות הפכו להיות “כלי להטרדה” של רבבות אזרחים בלי כל סיבה שהיא והכנסתם לחיפושים בשיטת “מצליח” (מצליח מצליח לא מצליח לא מצליח) ?

שנים השיטה עבדה – שוטרים היו מעכבים רכבים במחסומים ומחפשים בהם מתוך תקווה למצוא סכין/סמים ומשם להתחיל יום שכולו פעילות משטרתית שצמחה ממש מתוך השטח.

על כל תיק שנפתח היו רבים שנפגעו והוטרדו ואין אומר דבר.

ראוי לציין כל אותם האנשים שעברו חיפושים היו אנשים שלא היה כל חשד בייחס אליהם ולא היה דבר בהתנהלותם שהעלה חשד.

פשוט החיפוש היה בכול האזרחים שעברו בנקודה מסוימת. אולם התלונות החוזרות של עורכי הדין הפליליים שהסבירו שוב ושוב שהמשטרה פועלת שלא כדין עשו את שלהן.

חיפוש לא חוקי

במשך שנים מקובל היה להגדיר מציאות בישראל ככזאת שהמבחן הקובע הוא מבחן התוצאה והוא בלבד.

היינו באם שוטר מבצע חיפוש בלי יסוד סביר לחשד – ועדיין נמצאים סמים במסדרת אותו החיפוש (לדוגמא) – הרי מחשיבים את החיפוש אינו נבחן כלל.

כיום המצב השתנה – ושינוי זה עדיין לא חלחל לכול הדרגות ולכול המקומות – כך שבתיקים פליליים רבים יש מחדלים שמובילים לכך שהנאשמים מזוכים ולו רק בשל נסיבה זאת.

בעבר: עצם מציאות הסמים מוכיחה שהחיפוש היה כדין :

השינוי כיום:

בשנת 2012 חל שינוי בהלכה ומעתה ההלכה השלטת שונה לחלוטין ולכן ראוי לדעת אותה היטב שכן הופעל כלל פסילה ראייתי.

השאלה כיום על ממצאי החיפוש על ידי השוטרים

מה על חיפוש שבוצע בהסכמה של האדם בו מחפשים – היינו אין כל מקור לחיפוש מלבד ההסכמה שיש לו.

ראוי לציין למשטרה מספר מקורות סמכות לביצוע חיפושים:

א. אדם שנמצא בבית או במקום שבקרבתו מחפשים…. ויש יסוד סביר לסברה שהוא מסתיר חפץ שמחפשים או רשאים לחפש אחריו.

ב. יש לשוטר יסוד סביר לחשד שמתבצע פשע במקום.

ג. תופס הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה.

ד. אדם המצוי במתחם פונה לעזרה ויש יסוד לחשד שיש שם עבירה פלילית.

ה. השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.

ו. לסמכות המעצר מתלווה סמכות לחיפוש.

ז. חשד שאדם נושא שלא כדין נשק.

חיפוש לא חוקי: “הסכמה לחיפוש” על ידי שוטרים

האם יכול האזרח פשוט להסכים לחיפוש וכך יתיר את החיפוש ? בעבר היה אותו אזרח מעוכב למשך שעות באם אינו מסכים – ולעיתים אף נעצר לצורך החיפוש בלבד.

אז השאלה כיום שוב עולה – האם די בהסכמה לחיפוש בכדאי להכשיר את הממצאים ?

לכאורה התשובה היא כן – אבל אז יוכלו השוטרים ל”הכריח” אנשים להסכים לביצעו חיפוש בביתם/ברכבם/בכליהם – ולכן נקבע.

יש צורך לבחון האם מדובר בהסכמת אמת !

היינו רק הסכמת אמת יכולה להוביל לכדאי “זכות” לחיפוש גם במקום בו לא מתקיים חשד סביר.

חיפוש לא חוקי : “הסכמת אמת”

מה על השוטר לעשות על מנת להוביל את החיפוש על ידי החוקרים/שוטרים לכדאי חוקיות:

ראשית יש חובה להבהיר לאזרח שנתונה לו הזכות לסרב לחיפוש.

אין חובה לרישום בכתב של ההסכמה או הבהרת הזכות בכתב.

חובה על השוטר שידאג שהאזרח יבין שהסירוב לא יפעל לחובתו בשום צורה שהיא.

חיפוש לא חוקי: שקרים של שוטרים

השקר המקובל ביותר של שוטרים הוא “המצאה” של עילה. גם שאין כל סבירות שהוא יכול היה להגיע לאותה העילה.

לדוגמא שוטרים באים לצורך מסירת צו, מיד לאחר פתיחת הדלת הם שועטים פנימה ומבצעים חיפוש בטענה שיש ריח עז של סמים בדירה.

מתברר שהיה עציץ בודד במקום בו שום חוש ריח לא יוכל להוביל אליו.

האם ניתן לשוטר ל”שקר” על המערכת כולה ? התשובה פעמים רבות – כן !

צד החוק ודוגמאות פסיקה – חיפוש לא חוקי :

גם חיפוש חוקי יכול להפוך לחיפוש לא חוקי באם לא שומרים על הכללים שנקבעו בצו החיפוש.

לדוגמה – באם רשום בצו שיש צורך בשני עדים והחיפוש מתבצע בלי שני עדים !

לדוגמה – באם השוטרים.

הפוסט חיפוש לא חוקי הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

עיכוב משטרתי

Motiadato — Tue, 22 Sep 2020 23:19:40 +0000

(פרק זה לא עיכוב הליכים על ידי היועמ”ש !) :

העיכוב משטרתי החוק :

“הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה, כאשר הגבלת החירות מסוייגת מראש בזמן ובתכלית…”.

מתי מותר לעכב חשוד

כשלשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן שלומו/ביטחונו של אדם / את שלום הציבור / את בטחון המדינה הוא רשאי לעכב אדם כדי לברר זהותו ומענו או לחקור אותו ולמסור לו מסמכים במקום הימצאו.

שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות אליו לתחנת משטרה או לזמנו למועד אחר אם יש יסוד סביר לחשד שעבר עבירה או הסתברות גבוהה שעומד לעבור עבירה, זאת אם הזיהוי היה בלתי מספיק או שלא ניתן היה לחקור אותו במקום הימצאו.

הנחיות המשטרה בעת עיכוב:

https://www.police.gov.il/menifa/02.14.01.34_6.pdf

עיכוב משטרתי (פלילי) על ידי שוטר

“עיכוב” אדם על ידי איש משטרה בסמכותו הפלילית – היא סמכות הטיפול המידי של השוטר בשטח, באירוע שמצטייר להיות בעל גוון פלילי – אליו הוא נכנס, בד”כ, לא מתוכנן.

הסמכות היא כלפי אדם חשוד, או עד אפשרי!

עיכוב משטרתי – עורך דין פלילי אדטו

חשד בקיומו של אירוע פלילי

מתי יתקיים הליך של עיכוב?

השוטר רואה זירה, או חושד בקיום אירוע פלילי!

החשד ראוי להתברר קודם שכול העדים כולם יפרחו וייעלמו ויחד איתם הראיות והידע על שהתרחש.

הפתרון סוג של הקפאת מצב. ברור תחילה.

הבאת האדם המעוכב לתחנת המשטרה

יתכן גם מצב של העברת החשוד לתחנת המשטרה ולמסור לידיו זימון לחקירה בזמן אחר – במיוחד בעבירות מינוריות שם אין סמכות מעצר!

(לדוגמה עבירת החזקת סם לשימוש אישי– שהסם נתפס).

בתחנת המשטרה יש “חדד מעוכבים”. חדר שהוא מעצר לכול דבר שם שוהים המעוכבים וממתינים לחקירה שעוד תבוא. רק אחריה תהינה החלטות בעניינם. חלק מהם יעצרו אחרי החקירה !

במקרה של עיכוב – שיכול להפוך למעצר – אתה צריך עורך דין פלילי – בחירום 052-23-32-651

“הקפאת מצב” בעיכוב משטרתי

המטרה הבסיסית של השוטר בשטח היא ל”הקפיא” את המציאות קודם לברור מלא של כל הנסיבות.

רק לאחר הברור יבואו ההחלטות בעקבות – לאור זאת לא משתמש במעצר.

המטרה של המעוכב היא שונה לחלוטין – הוא רוצה למנוע נזק עתידי לעצמו. הוא לא רוצה להיות עצור!

מחד, מאידך העיכוב יכול ויהפוך למעצר, חקירות וכתב אישום. כך יוצא שהממטרה של המעוכב היא לראות עורך דין פלילי בהקדם! תוך השארות בסטטוס של מעוכב !

כאמור, המטרה של השוטר היא “הקפאת מצב” – מכאן תופעל היכולת להתחקות אחרי מה שהתרחש. היינו להקשיב לאנשים, להבין את שהתרחש, לבצע סוג של חיפוש באם נדרש ועוד.

יש עיכובים שם יילקחו המעוכבים לתחנת המשטרה. במקרים אחרים יילקחו רק פרטי זיהוי שלהם להמשך לבוא. הרבה תלוי בנסיבות האירוע הכוללות !

____________________________________________________________________________________________________________________________

האם יש צורת בעורך דין פלילי?

עיכוב יכול להוביל למעצר

צורת הצגת העיכוב יכול ויגרום למעוכב לחשוב שעדיף לו לא לסיים את הפרק הזה במהירות – זאת טעות חמורה.

– הנזק באמירה לא שקולה בעת החקירות שיבואו עצום – כך שאפשר להתעכב במעט – ולזמן עורך דין פלילי לתחנת המשטרה.

לא מעט מתיקי המעצר לצורכי חקירה החלו בתיק פשוט על עיכוב וגלשו בהמשך לחשדות פליליים חמורים ואף מעצרים!

התמקדות בעיקר

החלק המרכזי החשוב באם יש חקירה פלילית ברקע – היא החקירה הפלילית ולא הגבלת הנוחות הזמנית!

ראוי לציין שיהיו תמיד חוקרים שיסבירו שאין צורך בעורך דין פלילי שכן אין מעצר – אבל המציאות היא הפוכה לחלוטין.

יש חובה בעורך דין פלילי ! הרי מתחילה חקירה במשטרה חקירה פלילית !!! רק עורך דין פלילי יכול לצייר את תמונת “ה מוקשים” באופן ראוי לנחקר בחקירה במשטרה.

________________________________________________________________________

החובות על השוטר בעת העיכוב

על השוטר להזדהות בפני המעוכב, ההזדהות היא תוך כדאי הצגת “תעודת מינוי” משטרתית -כמובן לפי דרישה.

כמו כן חובה על השוטר להסביר את הסיבה לעיכוב.

הסיבה לעיכוב יכולה להיות בזמן עבר, או אפילו הרגעה של מקום/זירה וברור פרטים ועוד – הכול לפי הנסיבות.

הכול עד לברור כל האירוע וכמובן למנוע אירוע מלהתקיים – באם קיים חשד של פליליות בייחס אליו.

ראוי לציין שהמשטרה יכולה להוציא צו עיכוב (בדיוק כמו שמוציאים צו מעצר בהעדר) בייחס לאדם הדרוש לחקירה שאינו מגיע לחקירה – אבל מדובר באירוע נדיר ביותר ועד כמה שזכור בוצע רק פעם אחת בעבר.

עיכוב משטרתי “רגיל”

הניידת של המשטרה מגיעה לזירה של אירוע, או ששוטר חושד באזרח, אפילו זקוק לאזרח כעד לאירוע – הפתרון המידי – עיכוב.

כולם ממש עוצרים “קופאים” מכן מתחיל הליך של “בדיקה” על מנת להבין מה שהתרחש, או לנסות לברר את הראיות שניתן לתפוס או שלא במקום.

השוטרים/חוקרים מתחקרים בזירה (עדיפות בחוק לא תמיד בפועל) או בעלי יכולת לשפוך אור על האירועים – המעוכבים נלקחים לתחנת המשטרה באופן מידי לצורך תחקור וחקירה במשטרה!

– שם – בתחנת המשטרה יחליט החוקר/קצין חקירות את מי לחקור תחת הזהרה, את מי לחקור כעד, את מי לעצור ועוד.

עדיפות לעיכוב על מעצר

לאור העובדה שמדובר בסמכות “פוגעת פחות” באזרח באזרח.

השוטרים מעדיפים להשתמש בסמכות העיכוב שכן מדובר בסמכות פשוטה להפעלה – סמכות בה לא נדרשים למלא טפסים באופן מידי (נהוג לא למלא טפסים על עיכוב קצר מועד).

היתרון לאזרח מהעיכוב:

הברור יכול ויערך ללא רישום כלל.

כך שאין כל בעיה באירוע ודבר לא יישאר ברישום המשטרתי שממשיך , כידוע, לנצח.

צעדים נלווים

מדובר בתחילתו של ההליך המשטרתי.

השוטר שבא במגע עם האזרח מצווה לבצע רישום של כל הדו שיח שלו עם האזרח – לדוגמה לרשות את דבריו הראשונים של אותו האזרח.

לדוגמה לתאר את המציאות שנגלתה לעיניו שהגיע ואת התנהלות הצדדים השונים באירוע.

החיסרון מבחינת האזרח הוא כפול:

הוא בהפתעה – הוא בהתרגשות מגילוי השוטר לידו.

הוא מתחיל לדבר – ולא תמיד שם לב לזכויותיו שלו עצמו.

אנשים רבים מתארים את האירוע לשוטר ולא שמים לב שתוך כדאי הם מפלילים את עצמם במהלך אותה “השיחה” !

השוטר אחרי אותה שיחה ייצור תיעוד לכול הדברים שנאמרו שם ! בדו”ח פעולה או בזכד – או אף בחקירה מלאה!

“הזכות לנייד” סלולרי בזמן העיכוב המשטרתי

באופן עקרוני – העיכוב לא אמור לשלול את הזכות לקשר חיצוני.

אבל …. במידה ויש חקירה פלילית באופק ינסו חלק מהשוטרים למנוע קשר שכזה מחשש שבאמצעותו תשובש החקירה הפלילית.

לכן נחקר חכם מבקש להודיע לעורך דינו הפלילי ומבקש להתייעץ – מיד עם העיכוב.

חקירה בזמן השהות

גם החוקר שמגיע לזירה (וגם בתחנת המשטרה) לא תמיד יעמיד את האזרח על הזכויות שיש לו – ובראשן הזכות להתייעץ בעורך דין פלילי.

חקירה בזמן עיכוב

כל הצדדים ינסו לשוות למפגש את המשמעות של אירוע של “ברור קטן” – אבל המעוכב שהחל את חקירתו לא תמיד מודע לכך שעוד רגע הוא יהפוך לחשוד מרכזי באירוע הפלילי !!!

לכן חשוב לדעת – גם נחקר שנימצא בסכנה שהחקירה תפסיק לראות בו עד – גם לו זכות השתיקה.

כמובן שלבטח יש לכול נחקר את הזכות להיוועצות בעורך דין פלילי מטעמו.

הסבר משפטי

המטרה להוביל לסמכות לשוטר לנסות להבין מה שהתרחש במקום מסוים תוך הגבלה של הנוכחים בתנועה.

– הכול מתוך מטרה שהבין את התמונה באופן מלא ואז להחליט מי למעצר, מי לחקירה, ומי לא צריך לשוחח עמו.

כאן חייבים לציין- בחוק יסוד סמכות העיכוב לא מוגדרת במפורש – ולכן ראוי להקפיד בה מאוד.

לא אחת בפועל לא ממש מקפידים עליה – הכול בשם ההבנה שמדובר בסמכות שהיא חשובה במיוחד. בכול זירה של עבירה יש , סביר להניח, מעוכבים רבים שכלל לא יהיה המשך שיח איתם לאחר השלב הראשוני.

לשוטר אין סמכות להשתמש בכוח סביר ע”מ לעכב.

אבל …. סירוב לעיכוב הוא עילה למעצר. כאן כבר יש סמכות להפעלת כוח!

עוד לציין: לשוטר סמכות להשתמש בכוח סביר נגד חשוד המתנגד למעצר.

שימוש בכוח כנגד

שעה שמופעל עלייך כוח שאינו כדין – זכותך להשתמש בכוח שכנגד

ע”פ 4626/20- גולדשטיין: “…..ואולם, אף אם אניח לטובת המערער כי העיכוב היה בלתי חוקי, לא יהיה בכך כדי להועיל לו. אמנם נכון כי לאדם עומדת הזכות להתנגד לעיכוב בלתי חוקי, אך זכות זו אינה בלתי מוגבלת, והתנגדות מפני עיכוב שאינו חוקי כאמור צריכה להיות סבירה בנסיבות העניין (ראו: ע”פ 136/51 פרנקל נ’ היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ”ד ה 1602, 1607 (1951); יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים חלק ראשון – הליכים שלפני המשפט א 30, 160 (2008))”.

עיכוב על ידי אזרח

החוק מאפשר עיכוב של אדם על ידי אדם אחר במספר סייגים:

א. האדם חשוד כי ביצע בפני המעכב עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש.

ב. אדם הקורא לעזרה מצביע על החשוד שביצע עבירה כמו קודם, והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.

מיד לאחר ביצוע הפעולה יש להתקשר לתחנת המשטרה ולמסור את המעוכב ללא דיחוי לידי השוטרים.

בכול מקרה לא יעוכב אדם ליותר מ- 3 ש’.

המעכב רשאי להשתמש בכוח סביר שלא יגרום לחבלה (שוטר רשאי לעצור אבל לא להשתמש בכוח בעת עיכוב).

אדם שאינו חשוד בדבר: “עד“

החוק קובע (חוק סדר הדין הפלילי) – מתי מותר לעכב עד: כאשר שלשוטר חשד סביר שנעברה עבירה פלילית – הוא יכול לעכב אדם שיכול למסור לו מידע, כדי לברר זהותו ומענו ולחקור אותו במקום, וכן לזמנו לתחנת משטרה למועד סביר אחר.

אם הזיהוי לא מספיק או יש חשש שהאדם לא יתייצב לחקירה במועד – רשאי השוטר לבקש מהאדם להתלוות אליו לתחנת משטרה לשם גביית עדות.

לפי החוק כיום אפשר גם לעכב עד (בעבר – רק חשוד), – הדבר הוביל בעבר את השוטרים לעכב את האנשים לתחנה בכול מקרה ומי שמחה הפך לחשוד.

ס’ 73 – עיכוב אדם/כלי רכב – לזמן סביר הדרוש בנסיבות לביצוע הפעולה בשלה העיכוב.

זמני העיכוב: העיכוב ימשך בכל מקרה לא מעל 3 ש’ אלא אם קשור למספר רב של מעורבים שאז ניתן להאריך בעוד 3 ש’.

נוהל העיכוב – ס’ 72 – מפנה לס’ 24 וקובע כי על שוטר לזהות עצמו ולהסביר את סיבת העיכוב.

הזיהוי – לפי ס’ 5 לפקודת המשטרה: שוטר במדים יענוד תג זיהוי ואם יידרש – גם יציג תעודה, שוטר שאינו במדים יזדהה בשמו, יודיע כי הוא שוטר ויציג תעודה.

ברור שאם עצם הגילוי יסכל ביצוע הסמכות או תסכן ביטחון השוטר/אדם אחר. ס’ 24 גם קובע כי מילוי חובות אלה הן תנאי לחוקיות המעצר, ואם כך – גם לחוקיות העיכוב.

הוראות משותפות לעיכוב משטרתי של עד ועיכוב חשוד

יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה – מהו חשד סביר שנעברה עבירה פלילית ? מקום שבו אדם היה מגבש חשד.

חשד שנעברה עבירה פלילית – כל עבירה, גם עבירה פעוטה.

מטרת העיכוב המשטרתי

א. ברור זהות / מען של אדם או כדי לחקור.

ב. חשוד – גם יצירת מציאות מניעתית אם יש חשש שהאדם עומד לעבור עבירה.

הוראות ייחודיות לעיכוב חשוד:

הכלל העיכוב הוא פשוט:

לא דורשים להילוות אם אפשר לחקור במקום. (נהוג להביא לתחנת המשטרה במיוחד בעבירות חמורות).

בפועל, ס’ 3 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) קובע כי “חקירת חשוד תתנהל בתחנת משטרה אלא עם סבר השוטר כי לא ניתן לנהלה בתחנה או שיש צורך ענייני לנהלה בדחיפות מחוץ לתחנה…”

האם התחלת החקירה מפסיקה את מרוץ הזמנים ?

התשובה כן – זמן החקירה במשטרה לא נכלל בזמן העיכוב.

מתי להגיע לתחנת המשטרה לאדם שמעוכב לשם: קבע שיש חובה מוסרית לאדם להגיע לתחנת המשטרה אם הוזמן, ואם הוצא צו עיכוב – לא יוכל להכתיב למשטרה את מועד ומקום החקירה.

בפרקטיקה, בהסכמת הנחקר ניתן לחקור איפה וכמה שרוצים

מעכבים לצורכי ביצוע חיפוש במקום:

כשיש לחפש במקום, בכלים או על גוף אדם או סמכות לבקש מסמכים – ניתן לעכב אדם / כלי רכב ע”מ לאפשר זאת.

היחס בין עיכוב למעצר

סירוב לעיכוב יכול להוביל למעצר – גם במקום בו לא הייתה סמכות מעצר מלכתחילה.

סיכום:

השימוש בסמכות יכול להיות ברור חסר משמעות ולטובתו של האדם שלא ייעצר ולא ירשם, ויכול להוביל לתחילתו של ההליך המשטרתי.

לכן חשוב ביותר להיות מודע למה שמתרחש ולהיעזר בייצוג משפטי בכול מקום בו יש צורך.

הפוסט עיכוב משטרתי הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

חיפוש בעת התקלות

Motiadato — Sun, 30 Apr 2017 08:55:21 +0000

חיפוש בעת התקלות – עורך דין פלילי אדטו מוטי

פרק בבניה – 30.12.18.

חיפוש בעת התקלות :

המציאות מוכרת – חיפוש בעת התקלות (בשוטרים): אדם נתקל בשוטרים אלו מתחילים עמו שיחה כמעט בטלה (מאיכן אתה בא ? לאן אתה הולך ?) בהמשך מבקשים לבצע עליו ובכליו חיפוש.

באם לא היה מגיע למקום – דבר לא היה מתקיים. השאלה מה עכשיו ?

ברור שאין לשוטרים שום מידע מוקדם מעבר לראייתו במקום, לא תמיד המקום הוא סוג של “זירה” לעתים “סתם” רחוב.

הטעות הגסה ביותר, שאדם יכול לעושת, היא להיות בריון. היינו לתקוף, לאיים לקלל להעליב ועוד.

הרי השוטר לא עשה דבר מלבד פניה. פניה שהיא בד”כ בסבר פנים סביר.

כאן יכולה להתפתח מציאות קשה – ואנו לא רוצים להגיע אליה. השאלה שאנו ניצבים בפני היא כיצד להגיב – ולהימנע מנזקים להמשך.

לדוגמה – חיפוש בעת התקלות :

לקוח של המשרד ניתקל בשוטרים ששאלו אותו למה הוא הולך עם חכה בתל אביב (חזר מניסיון דייג לילי).

אפשרי היה לומר הלכתי לדוג. כאן האירוע היה מסתיים. הוא התעלם, אלא התקרבו יותר ויותר -עמדו ע הניידת וחסמו את דרכו – יצאה שוטרת לדבר עמו.

הוא בחר להכות את השוטרת בחכה בפניה ולנסות לברוח ! כך מכלום התפתח אירוע פלילי שיכול היה להיות חמור.

(לאור נסיבותיו האישיות נמחק התיק הפלילי בהמשך).

הנושא נחלק למספר הבנות ותת הבנות :

א. השוטר פונה אל האדם – ומתחיל שיחה עמו. השאלה הבסיסית היא – מה אותו השוטר רוצה ?

התשובה הפשוטה היא : האם אני יכול ללכת ?

היינו להבין האם יש מגבלה כלשהי עלייך האדם שנתקל בשוטר !

מדובר בהבנה חשובה – כי לשוטר אסור לפנות לאדם ולהתחיל עמו שיחה תוך הגבלתו בלי שום בסיס ! פעמים רבות השוטר מנסה לבנות את הבסיס לפי אותה השיחה – כאן כבר בהתחלה אתה עוצר את אותה שיחה !

הטלת המגבלה – החובה להסביר :

באם אתה לא יכול ללכת – היינו יש מגבלה עלייך – השאלה היא למה ? במה אתה חשוד ?

השוטר ישאל פעמים אבות שאלה “תמימה” בנוסח – האם יש עלייך משהו לא חוקי ? הטעות המרכזית היא לענות על השאלה.

כאן יש את הצורך להבין למה אתה חשוד – אבל לפני זה להבין את מהות המגבלה והסיבות לאותו החשד !

לדוגמה – השוטר שואל האם אתה מחזיק במשהו שאסור ? הוא יכול לחפש עלייך האדם ?

התשובה היחידה היא – למה לחפש ? במה אני חשוד ?

באם התשובה היא אתה לא חשוד בכלום – אז ברור שאין זכות לחיפוש !

חשדות לעבירה פלילית :

באם השוטר מבהיר – לדוגמה : “אתה חשוד בכך שהחזקת סמים”.

השאלה עכשיו היא – מהו הבסיס של החשד ! באם התשובה היא עינים אדומות.

לדוגמה – אני עייף ורבתי עם החברה שלי – היא רוצה לעזוב אותי – אז למה אני חשוד ?

גם באם ההסבר הוא שתיתי אלכוהול והרבה – זהו לא חשד פלילי – במידה ואתה לא נושא נשק או נוהג ברכב !

לכן חיפוש ללא עבירה פלילית הוא בעייתי ביותר !

כאן יעשה השוטר – פעמים רובת – טעות – הוא ירצה לבצע את החיפוש גם שאין לו שום בסיס לחשד – זהו אירוע המחייב תיעוד מבחינתך !

חדירה לרשות הפרט ללא תיעוד :

אתה בבית – יש רעש במדרגות אתה פותח את הדלת – השוטר ממש שועט פנימה. עצור אותו בגופך. למה אתה ניכנס ?

עכשיו זהו הרגע להסברים.

להיות כמו ברחוב – למה אתה רוצה להיכנס ! מהו הבסיס שלך להפר את ריבונותי בדירתי !

לדוגמה :

השוטר מגיע לפתח הבית – ושואל אותך דבר מה. ואז מבקש לחדור לדירה פנימה. זהו הרגע לעמוד בפתח – ולעצור את האירוע לפני שזה יתפתח ! לא להסכים. לבקש ממנו לצאת !

כניסה של השוטר – צריך שיהיה ברור שהיא לא חוקית !

עורך דין פלילי חיפוש בעת התקלות : הרצון לקבל הסכמה :

חיפוש

פעמים רבות השוטר ינסה לשכנע שהוא מעוניין בהסכמה שלך האיש – למרות שיאן לו בסיס לחשד.

היינו ההסכמה לזכה אותך ותאפשר לך ללכת – אבל זהו המצב כבר קודם ! כי אין חשד ואתה זכאי ללכת !!!

בנסיבות אלו אסור להסכים !

חשוב להבהיר בק4ול ברור שאתם לא מסכימים לחיפוש !

זה הרגע שאם הייתה לכם הקלטה של השיחה עד לאותו הרגע – מצבכם היה טוב !

אני רוצה עורך דין פלילי :

עכשיו זהו החלק הקשה – השוטר רוצה לבצע את החיפוש בכול זאת ואין לו סיבה לאותו החיפוש !

זה הרגע לתעד הכול !

ראוי לדעת – שוטר לא יכול לפעול בלי בסיס כלל ! זה לא חוקי לחפש על אדם בלי חשד ספציפי !

החקירה במשטרה :

חשוב לדעת – אמצעי נוסף לתעוד היא החקירה במשטרה ! אל תוותר על היכולת שלך לתעד באמצעות החקירות והדברים שתגיד.

חשוב לדעת יש לך הזכות להתייעץ בעורך דין פלילי בטרם אותה החקירה במשטרה תחל.

הפוסט חיפוש בעת התקלות הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו