החוק קובע את הכללים לקיומו של שימוע פלילי.

כיום יש בנוסף גם את הכללים של פרקליטות בדבר נוהלך שימוע מדורג. היינו שיש הודעת יידוע שהתיק הגיע לידי המדינה, ורק אז גם הודעת שימוע.

אז מאפשרים לו לפרוס את עמדתו !

האם שימוע הוא דבר נחוץ לחשוד ?

לאחר החקירה במשטרה מגיע התיק הפלילי עם או בלי המלצות היחידה החוקרת לידי הפרקליטות או יחידת התביעות – אז מתחיל הליך היידוע ובעקבותיו השימוע.

יידוע הוא הודעה על מעבר התיק לפרקליטות ! עם “הזמנה” להגיב על המציאות הנ”ל.

שימוע כולל טיוטה של כתב אישום והזדמנות להגיב עליו – לפני הגשתו לבית המשפט !

השלמת חקירה

חובה לזכור, כמו שכול עורך דין פלילי מסביר, אחרי שימוע יכול ויבואו פעולות של השלמת חקירה !

– כך שלא תמיד הוא ירוויח מכך שיסביר כל נקודה ונקודה במהלך השימוע.

הסיכונים בשימוע, לחשוד, הם רבים וקשים

אין כמעט עורך דין פלילי שלא הצטער על כי חשף מעט יותר מידי במהלך השימוע. מה שאפשר למדינה למקד את עצמה טוב הרבה יותר בכתב האישום הסופי.

בנסיבות אלא חשוב לזכור שלעולם לא מגלים הכול  – ואם מחליטים לגלות הדבר מתבצע אחרי שיקול דעת מורכב ומלא והבנה שיש נכונות של אמת להקשיב בצד האחר !

שימוע פלילי החוק 

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982.

מרגע שנכנס לתוקפו סעיף 0 6 א(ד) חסד”פ. בלשון חד משמעית, מחייב המחוקק את רשויות התביעה להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע.

כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.  

התביעה מחויבת לקיים את זכויותיהם החוקתיות של חשודים ונאשמים, ואם אינה עושה כן, בית המשפט יחייבה לתקן את טעותה. 

בהעדר נסיבות מיוחדות וכשאין חשש לפגיעה ממשית באינטרס ציבורי.

הפרת סעיף 60א תביא לביטול כתב האישום שהוגש תוך הפרת הוראת סעיף 60 א לחסד”פ.

לאחר הביטול של כתב אישום ללא שימוע  

הפוסט שימוע פלילי החוק הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו