מהו משפט זוטא? פרק זה הוא לא לעורכי דין פליליים.

משפט זוטא הוא "משפט קטן" בתרגום מילולי.

– משפט הזוטא בה כטענת קבילות כנגד הודיה של נאשם בפלילי. ההודיה יכולה להיות בהודעה במשטרה או בכול דרך אחרת ובפני כל גוף.

המשפט זוטא הוא מתוך מטרה של הנאשם להוציא מהתיק הפלילי (בפועל לא לאפשר להכניס לתיק), את ההודיה של הנאשם. הודיה בעובדות אלא ו/אחרות.

הצלחה במשפט זוטא משמעותה הוצאה מהתיק של הודיות שלו, שסביר להניח שקבלתה תוביל להרשעה פלילית. ( הדיון מתנהל דיון מקדמי בשאלת הקבילות להבדיל משאלת האמת והמשקל).

הנאשם במשפט זוטא פועל על מנת להפוך את הראיה ל"ראיה פסולה".

התוצאה היא בלי תלות בשאלה של אמון לראיה (קו טיעון של אמון ימשיך באם הראיה תיכנס לתיק).

יודגש : באם אין הודיה – למרות הלחצים הקשים – אין משפט זוטא!

באם מדובר בעדות של עד אחר – גם אז אין "משפט זוטא".

זוטא? החובה להיות מוכנים בתחילת המשפט

חשוב לזכור, זוטא ראוי לטעון (יש חובה) בישיבת ההקראה. מכאן שיש חובה לבוא מוכנים במלוא הטענה לישיבת ההקראה.

לא אחת נתקלתי בעורכי דין המתקשרים לייעוץ ושואלים שאלות על טיעון זוטא באמצע התיק.

הם עתה רוצים לטעון זוטא בין לאור העובדה שרק אז הגיעו למסקנה שיש בעיה בהודעות ברמת הזוטא, עכשיו שמו לב להודיה, או בשל חילופי עורכי דין ודגש חדש.

מדובר בבעיה. עריכת דין פלילית מחייבת תשומת לב לפרטים מסוג זה. לא אחת לאור טעונת זוטא הגתעי להסדרי טיעון מהותיים ביותר שם תיקי ענק הסתיימו בוקל ענות חלושה.

טענות זוטא הם כלי רב ערך לעורך הדין הפלילי בניהול התיק. ראוי להשתמש בהן במקום בו יש פגיעה ברצון החופשי של הנחקר.

עורך דין פלילי אדטו מוטי 052-23-32-651

הבדלי הסמכויות

לפי הדין למדינה מותר לעשות רק מה שהותר לה באופן מפורש. לאזרח מותר לבצע כל מה שלא נאסר עליו.

מה עושים שחוקרי משטרה, במהלך החקירות, על מנת לקבל הודיה של חשוד מפעילים עליו אמצעי חקירה משבשי דעת. כאלה שיובילו אדם להודות בעבירה. האם זהו משטר בו היינו רוצים להית אזרחים? כאן נכנסת טענות הזוטא.

חוקרי משטרה, לא אחת, בלהיטות ייתר מפעילים אמצעים שלא יעלו על הדעת לדוגמה:

א. אלימות, או חשיפה לאלימות.

ב. אלימות עקיפה. בדמות מניעת שינה, מניעת מזון, שכנים לתא שמאיימים, חשיפה מכוונת לעשן (לבטח שהאיש חולה באסטמה), מניעת טיפול רפואי ועוד כיד הדימיון.

ג. איומים. חקירה על עבירות שלא קיימות בפועל, איומים בפגיעה בבני משפחה, לדוגמה: שלילת רישיונות מבני משפחה, חקירת בני משפחה זקנים וחולים ועוד ועוד.

ד. איומים בחשיפה של מערכות יחסים על מנת להוביל לפגיעה.

אלו הן רק חלק מהדוגמאות האפשריות.

טענת זוטא? ישיבת ההקראה של כתב האישום

בעת ישיבת התשובה לאישום, היינו ישיבת ההקראה, עורך הדין הפלילי של הנאשם חייב לטעון לזוטא.

באם הוא מתכוון לטעון למשפט זוטא. (בתגובה לאישום – גם חלק מהטיעונים המקדמיים ואליבי).

הטיעון לזוטא הוא מורכב.

אין די בטיעון בעלמה, עורך הדין הפלילי חייב לפרט את אבות הפסול של הודעתו של הנאשם. לעבור נקודה נקודה.

אני מדגיש, לא טיעון בסוג של קווים כללים, או מעשים כלליים – אלא ממש את אבות הפסול לפרטים. פרטי פרטים, עדים נדרשים וכו.

באם בהמשך יעלו עוד נקודות שלא יטען כלפיו על הרחבת חזית ועוד טעונת מסוג זה.

המטרה בטיעון המפורט למשפט זוטא

המטרה לאפשר קיום משפט זוטא ממוקד. לחקור במיקוד את העדים ביחס לטענות הזוטא.

לאפשר למדינה התמודד עם הטיעונים בעת משפט הזוטא. האם ההודעה הייתה חופשית ומרצון? מה הופעל כלפיו בדיוק ששלל את החופשי ומרצון.

ראוי לבחון לקבוע אילו עדים נדרשים על מנת להביא ראיות שיסתרו את טענותיו במהלך המשפט הקטן. משפט צריך להתקיים.

ההליך בחלק מהמקרים ישמע בנפרד ולפני המשפט – פעמים אחרות ההחלטה תהה בסיומו של המשפט הכולל.

ההליך כולל פרשת תביעה והגנה.

כל פרשה וכל עד כוללים עדות ראשית, חקירה נגדית, חקירה חוזרת וכו.

ההלכה בדבר חופשית ומרצון – מפסק דין יששכרוב וממשיכיו: מתוך פסק דין אלישע – ע"פ  2868/13:

"…..סיכום ההלכה, בעידן שלאחר מתן פסה"ד בעניין יששכרוב, הוא, אפוא, כי "התכלית של הגנה על זכויות הנחקר – ובכלל זה גם ההגנה על הזכות לאוטונומיה של הרצון החופשי וחופש הבחירה – מהווה, אם כן, טעם מרכזי ועצמאי לפסילת קבילותן של הודאות לפי סעיף 12 לפקודת הראיות" (עניין תורק בפסקה 40: ע"פ 10477/09 מובארק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.4.2013) (להלן: עניין מובארק), בפסקה 38 לחוות דעתה של המשנַה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור))".

התחלת משפט הזוטא

אחרי הטיעון בהקראה – מתחילים לנהל את המשפט זוטא עצמו. לגופו.

טענות הפסול – הן אחת משתיים:

א. ההודיה לא הייתה חופשית ומרצון סעיף 12 לפקודת הראיות.

כאן יבחנו שיטות החקירה, הוגנות החקירה, אמצעי פיתוי לא הוגנים ועוד מעשים שכאלה.

השאלה היא כמובן, האם הנאשם בעת החקירה איבד את היכולת לשלוט ברצונו לאור המעשים הלא חוקיים/הוגים.

כמו כן יבחן, האם מדובר בלחץ פנימי או חיצוני (תמיד יש שילוב מסויים, השאלה מה החיצוני שהפעיל) אשר הוביל לכך.

אפשרי לומר הרבה מילים על חקירה נגדית – ואפשרי פשוט להקשיב לאירוע המטורף של החקירה הנגדית בפרשת הצוללות של מיקי גנור. תיק 3000.

חקירה נגדית שומטת לסתות.

סיכומים במשפט זוטא מקדמי

בסיומו של אותו הליך משפטי "קטן" יש סיכומים ממש כמו משפט פלילי מלא. אולם כאן בשאלת הקבילות של ההודעות!

נימוקי ההכרעה יכול ויינתנו אז לאחר משפט הזוטא, או, בהכרעת הדין היינו המשפט כולו ישמע עד לסופו.

הטיעון למשפט זוטא אינו נוגע למשקלה של העדות – אלא לקבילות בלבד! לא אחת כלים של משקל יסבירו טיעון. לדוגמה שלאור הלחצים הודה בעובדה שאינה אמת!

משקל מול קבילות להמשך

יתכן מצב, שגם אחרי הכישלון של הטיעון בייחס למשפט זוטא, יקבע שמשקלה של העדות הוא אפס! היינו אין למוד ממנה דבר.

https://news.walla.co.il/item/3210734

חשוב לזכור – אבות הפסול שונים מאבות האמת העובדתית.

– יש מקרים בהם הנאשם יסכים שמדובר באירוע של אמת שהוא תאר.

היינו שאירוע הוא לפי ההודיה, אולם לאור מעשים אלא ואחרים – הקבילות של המידע הנ"ל הוא פסול – הכנסת העדות לתיק תוביל לאירוע שאינו צודק. לאור זאת העתירה.

נטל ההוכחה במשפט הזוטא

מיותר לציין, נטל ההוכחה חייב להיות על המדינה.

משפט וצבא גיליון יט, אייר התשס"ז, מאי 2007, 46 (להלן: "סנג'רו"), בציינו:

"כידוע, בהליך הפלילי מוטל נטל ההוכחה על התביעה להוכיח את אשמת הנאשם – הן את התקיימות יסודות העבירה והן את היעדרם של סייגים לפליליות המעשה -מעל ומעבר לספק סביר. לכל היותר מתקבל על הדעת להטיל על הנאשם את הנטל להעלות את הטענה, כי ראיה מסוימת הושגה שלא-כדין, ואז על התביעה להוכיח כי הושגה כדין. האין כאן נייר לקמוס נוסף לגישה כללית לא נכונה כלפי המשפט הפלילי"?

ברוב הגינותו, מפנה פרופ' ליבאי לדברי בית המשפט בפרשת יששכרוב אשר השאיר שאלה זו בצריך עיון, כנאמר בפיסקה 77, כדלקמן:

"יוער כי פסק-דיננו מניח תשתית לאימוצה של דוקטרינה פסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין, אולם אין בדברינו משום מענה מלא למכלול השאלות הכרוכות באימוצה של דוקטרינה כאמור. כך למשל, אין בפסק-דיננו התייחסות לשאלה האם בקשה לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין שמורה לנאשם בלבד או שמא גם התביעה יכולה להעלותה; או למשל: על מי הנטל להוכיח את המישור הראייתי הכרוך בבקשה לפסילה כאמור ומהו השלב המתאים להעלותה. שאלות אלה יזכו בוודאי למענה בעתיד – אם בדרך של חקיקה שתהא תואמת להוראותיו של חוק היסוד, ואם בפסיקתו של בית-המשפט בדרך של צעידה זהירה ממקרה למקרה." (שם, 1151).

מתוך https://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m04000377-359.htm

חקירה נגדית לדוגמה במשפט הזוטא:

סיכומים במשפט הזוטא:

בסיום פרק הראיות שבא אחרי ההקראה – יש סיכומים. ממש כמו במש-ט הפלילי עצמו.

הטיעון צריך להתיחס הן עובדות והן לשאלה המשפטית שעל הפרק.

לדוגמה: הפעלת כוח, להוכיח את הפעלת הכוח, להסביר כיצד אנו כשיטה מתנגדים לאותה הפעלת כוח. שאלת האמון לא תמיד היא מהותית, אבל גם היא יכולה להעלות. לחבטח שיש נושא של סתירה פנימית בתוך ההודעה, או שיש שינוי גרסאות מול הפעלה של לחצים שאינם חוקיים.

ההחלטה במשפט הזוטא

חובה להבהיר – יש מקרים נדירים עד למאוד שהעילות למשפט הזוטא יעלו בהמשך, ולא בהקראה.

ההחלטה תבוא בסיום המשפט – ואז יוכרע נושא הגשת החומירם.

לא אחת נימוקי ההחלטה יובאו בסיומו של התיק הפלילי כולו.

זוטא מול החקירה במשטרה

החקירה במשטרה היא אירוע "מטורף". לבטח לנחקר.

בעיקר הדברים אמורים שמדובר בחקירה של אירוע מהותי לחוקר (בדגש על צוות חקירה מיוחד – צח"מ ).

– חוקר המשטרה לא רואה את עצמו כאדם ניטרלי שבא לשמוע סיפור, אלא הוא אדם מעורב מאוד שרוצה מאוד להגיע למה שהוא מחשיב ל"חקר האמת".

פעמים רבות נתקלנו במציאות במסגרתה החוקרים הפעילו לא רק בתרגילי חקירה לגיטימיים – יש באתר "דוגמאות תרגילי חקירה" לגיטימיים – אלא – הרבה יותר!

התוצר של החקירות היא העדות – השאלה היא תמיד – האם הלחצים שהופעלו היו כאלה ששללו את הרצון החופשי של האדם ?

חובה לזכור, ההזהרה היא מרכיב בקבילות של ההודעה!

חקירה במשטרה – הסתמכות במשפט הזוטא

את הטיעון של זוטא יש לגבש היטב!

להוכיחו ברמה שתוביל להוצאת ההודעה שהיה כדיון בחומר הראיות.

פעמים רבות בעת הבחינה של הטיעון – יש את הסיפורים של הלקוח.

מולם אין חומרים שמגלים את מה שהוא חש באופן חזק כל כך.

בעיה מרכזית היא במה שאין בתיק – לדוגמה שיחות רקע, או לחצים שמופעלים על הנחקר שעה שהוא נימצא בין חקירות, או בהפסקה של חקירות.

– באופן שאז יתנהלו לא אחת שיחות שהן כאלה שנועדו להסיר הגנות מהחשוד. לבטח שהוא תחת מעצר.

בניית בסיסים למשפט זוטא בחקירה

חשוב לעורך הדין הפלילי להרכיב את טיעוני הזוטא – כבר במפגשים הראשונים מול החוקרים.

בין אם אלא בתחנה, ובין אם אלא בדיוני המעצר.

ניהול נבון של החקירה מהצד של עורך הדין הפלילי חייב (לנסות) להוביל לכך שבתוך התיק יכללו הבסיסים של הראיות להוכחת הטענות להמשך.

המציאות הבעייתית מתבררת לא אחת – בשלבי החקירה במשטרה, אז היא לא ממש ברורה, לפחות לא תמיד.

מטרת עורך הדין הפלילי היא להוביל את החקירה באופן שהמידע יהיה ברור – וליצור לו תיעוד!

כלים להוכחת טיעוני זוטא

קשה להוכיח טענות זוטא, אולם יש טענות שראוי שיעלו מיד שברור שיש טעונת בשלבי החקירה – לדוגמה בדיוני המעצר!

כמובן בנוסף יש טענות שראוי שיעלו בחקירות המשך!

לא אחת גם יש טענות שעולות בחקירות מח"ש.

בעת הדיונים, יש טענות שעולות דרך מבחני היגיון – לדוגמה :

לקוח של המשרד נעצר בשעה 10:00 אולם רק בשעה 16:00 הגיע לתחנת המשטרה, ורק בשעה 22:00 החלה החקירה.

ברור שהתקיים אירוע חריג – ברור מלא של האירועים לימד שהוא ניכנס להיסטריה כתוצאה ממעשים מסוימים. משם הייתה רק התדרדרות של הכול.

העלאת הטיעון הזה הובילה לכך שהמדינה העדיפה להתפשר באופן מהותי ביותר בכתב האישום!

חקירה פלילית תוך העדר גבולות באישור?

עוד ועוד מקרים מהעבר של העדר גבולות מוכרים לנו בזמן הווה – מה שהיה ברור בעבר כ"נכון" התברר שמדובר היה בהתקלות בחוקר סדיסט שהוביל את הנחקר (במרבית המקרים עצור) למציאות במסגרתה הוא הודה בעבירות שהוא לא ביצע.

הכלי המערכתי למניעת לחצי ייתר הוא : ביטול ראיה שהושגה באמצעים פסולים.

הכלי לברור האמצעים הפסולים הוא – משפט הזוטא!

הטעיית הנחקר

הטעיה מקובלת היא מניעת ההבנה שמדובר בחשוד ויצירת ההבנה שהאיש עד – חסר סיכונים. 

מתוך פסק דין בן אליעזר

  ת"פ 4637-12-15 מדינת ישראל נ' בן-אליעזר ואח'

"……על משמעותה של חקירה באזהרה

153. חקירתו של הנאשם התבצעה בשנת 2014, כשמונה שנים לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין יששכרוב [ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי [פורסם בנבו] (4.5.2006)], ובנקודת זמן בה נראה היה כי גורמי האכיפה השונים היו צריכים להטמיע בתודעתם ובדרכי התנהלותם את קביעות בית המשפט העליון בדבר הראוי והבלתי ראוי בחקירת חשוד…….

154. קיים פער דרמטי בין חקירת אדם כעד לבין חקירת חשוד. פער זה נובע מהשוני בהשלכות האפשריות של החקירה על אותו אדם שמסר עדות כעד, להשלכות האפשריות של החקירה על מי שנחשד בביצוע העבירות. מעבר לפער האמור, וכתוצאה ממנו, קיימות לחשוד זכויות יסוד, ובהן זכות השתיקה (הנגזרת מהזכות לאי הפללה עצמית) וזכות ההיוועצות.

            הסיטואציה בה עומד חשוד עובר לתחילת חקירתו היא סיטואציה מורכבת, ואין חולק, כי כמעט לכל היבט בהתנהלותו בעת החקירה תהיה השלכה כזו או אחרת על המשך החקירה, על תוצאותיה, ולא מן הנמנע שאף על חירותו. אזהרת החשוד מהווה את "מנגנון ההגנה" בעזרתו, בצירוף ליידוע בדבר זכויותיו, יוכל החשוד לממש את מלוא זכויותיו.

משפט זוטא – קבילות ומשקל

שיש טיעון זוטא זה חייב להיות ברור ומפורט – מההקראה.

מביא מפסק דין ע"פ 8140/19 אמגאד: (דגשים לא במקור – גם כותרות).

"….מן הראוי לציין, כי המערער לא טען לאי-קבילות אימרותיו, אלא רק הלין על רישום לא מדויק של דבריו. אולם נימוק זה – שנזכר בהכרעת הדין ושהמשיבה נסמכה עליו בפנינו – אינו ממין העניין;

קבילות לחוד ומשקל לחוד.

טענת "לא אמרתי" כמו זו שהעלה המערער, לרבות ביחס לאימרתו, אין משמעה התנגדות לקבילותה, אין היא מתייחסת לנסיבות מסירתה, ואין היא מחייבת קיום "משפט זוטא"

(ראו, למשל: ע"פ 156/65 מרדכי נ' מדינת ישראל, פ"ד יט(3) 596 (1965)).

על כן, טענת המערער כי חתם על אימרתו במשטרה תחת איומי החוקר, מבלי שתורגמה וחרף סירובו, לא מהווה בהכרח "גרסה כבושה", אף שנטענה לראשונה בעדותו;

ואולם, העובדה שהחוקר לא נשאל על כך בחקירתו הנגדית אכן מערערת על אמינות טענה זו – וממילא, המערער לא חזר על טענה זו בפנינו.

פקודת הראיות: הוכחת אמרה של נאשם 

11.  אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד.

אמרה שנרשמה כאמור מותר להוכיחה אף בתצהיר בכתב של מי שהיה נוכח באותו מעמד. בתנאי שהנאשם מיוצג וסניגורו הסכים לכך או – כאשר האמרה נוגעת לאישום בעוון או בחטא.

אם הנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר. אישר שקרא את האמרה או שהיא הוקראה לו. שאינו כופר בכך שהאמרה היא אמרתו וויתר על חקירת מקבל האמרה.

כוחה של הודיה 

חובה להבין – "הודעה" במשטרה היא מלכת הראיות!

לצורך ההרשעה על המדינה להוסיף אך "דבר מה" היינו תוספת ראיתית זניחה למדי – וההרשעה בטוחה.

האם מדובר בהודיה?

"….השאלה הראשונה העולה בקשר לטענת הזוטא הנה אם ראיה זו – קלטת השיחה מיום 5.11.2001 – הנה, כטענת המערער, "הודיה" כמשמעותה בסעיף 12 לפקודת הראיות, או שהיא אך בגדר "אמרה של נאשם", כמשמעותה בסעיף 11 לפקודה, כפי שטוענת המשיבה.

..לטענת המשיבה, המערער לא הודה כלל באותה שיחה בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב^–האישום, שכן "הבאתו" של שטיינבוך ליטול חלק בפרשה על^–ידי המערער בכלל לא הייתה שנויה במחלוקת בינו לבין הקושרים האחרים.

…….. לפיכך, נטען, שיחה זו אינה בגדר הודיה ואינה נופלת בגדרו של סעיף 12 לפקודת הראיות.

אמנם, דברים מסוימים שאמר המערער בשיחה זו מהווים ראיה להוכחת אשמתו, אך ככאלה הם קבילים כאימרת נאשם מכוח סעיף 11 לפקודת הראיות..."

משמעות הגשת ההודיה במשטרה

כך שבמידה וההודעה תוגש לתוך התיק – וההודעה מלאה – ההרשעה כמעט ובטוחה.

בנסיבות אלא חוקרי משטרה, בעת החקירה במשטרה, יעשו הרבה על מנת להוביל חשודים להודות.

לא פעם הרבה יותר ממה שהחוק מרשה. כל כך הרבה עד שהרצון והטבעי של כל אדם – יישלל ממנו תחת הלחצים.

בשאלת הקבילות של משפט זוטא: מטרת ההגנה במהלך משפט הזוטא היא להראות שההודעה לא ניתנה מתוך רצון חופשי. בנסיבות אלא יש לפסול את ההודעה.

הלבנת ראיות פסולות

ניקח רגע תשאול במקום שם ברור שיש טעונת קשות לחשוד.

לדוגמה תשאול בלי הזהרה, עם הפעלה של לחצים. לדוגמה בלי שיחה עם עורך דין – אפשרי שלל של בעיות באותה האמירה. נניח שאלא התקיימו.

מרגע זה שהשוטרים מבינים שיש אפשרות שהחקירה המסוימת הזאת תיפסל בשל משפט הזוטא הצפוי.

מלאותו הרגע יכול להתחיל אירוע לש הלבנת הראיה!

היינו חזרה לכללי הטיפול הנכון בחשוד – ומשם מניעה של כל בעיה.

השאלה שתעלה היא האם אמרת מה שאמרת?

בעצם ההלבנה של הראיה – קשה יהיה הרבה יותר לטעון לזוטא! הרי מתחיל שלב ראייתי חדש.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5290540,00.html

משפט זוטא – ההבדל בין קבילות למשקל

חשוב לדעת – לא פעם אדם מודה בחשדות, גם ללא הפעלה של אמצעים פסולים. או, שהאמצעים שהופעלו הם "סבירים".

לא אחת, יש טיעון על סוג של "גולגולת דקה" כך שאין אמת בדברים שהוא מסר. אז תעמוד לו טענה של משקל ההודעה.

הודעה יכולה להיות בעלת קבילות מלאה ומשקל אפס!

היינו למרות שהדברים נאמרו – ולמרות שלא הופעלו אמצעים פסולים – אין אמת בהודעה.

משפט זוטא התקיפה היא לנושא הקבילות!

היינו טענת הנאשם היא שראוי להוציא מהתיק ראיה זאת או אחרת. בלי תלות באמיתות התוכן שנימצא בעדות העצמית הנ"ל – בשל בעיה של קבילות ההודעה.

באם יש ראיות אחרות שמובילות לאותה התוצאה – אין משמועת לטענה על קבילות!

בנסיבות אלא שבוחנים האם להעלות טעות של קבילות? אנו בוחנים ראשית מה הוא הבסיס הראייתי המלא שיישאר.

https://www.haaretz.co.il/news/law/1.6802785

משפט זוטא – פסקי דין שראוי לעיין בהם

פס"ר יששכרוב – ע"פ 5121/98.

עיזבון המנוח אלזם 1301/06

תפ"ח באר שבע 1456-02-18.

2868/13 חייבטוב. פיסקה 5.

בני השייח מועדי.

זוטא וחסיונות

עג"ר 68405-12-25 מחמד.

"5.        אקדים ואומר כי ככלל, החיסיון אינו חל על מידע שיש בו פוטנציאל לטענות פסלות (בש"פ 268/22 אבו זיד נ' שר הביטחון – מדינת ישראל, פסקה 4 (1.3.2022); עמית, בעמ' 764). ".