מעצר - עורך דין פלילי אדטו מוטי
מעצר – עורך דין פלילי אדטו מוטי

מעצר לצורכי חקירה במשטרה

אחד הכלים המרכזיים שמשמשים את החוקרים במשטרה צורך קידום החקירה הפלילית כמו גם למניעת סיכון לשיבוש החקירה זהו השארת האדם בידהם.

המעצר משמש את החקירה בטח שעה שמדובר באירוע פלילי חמור! אבל לא רק.

חוקרי המשטרה מנסים להראות שמעצם החומרה של האירוע – עולה מסוכנות! כאשר עולה החשש לשיבוש החקירה והעלמת ראיות.
מצד שני, יש כאן כלי שאפשרי להשתמש בו לטובת החשוד.
עצם המעצר מטיל חובה לזרז את החקירה בכלל לחקור את האירוע, אין דרך להשאיר אדם במשטרה מבלי  ולהגיע לדיון הבא ולהיות מסוגלים להראות שנעשו פעולות על מנת לקדם את החקירה.

דוגמאות לשימוש במעצר

שאלות ממוקדות בדיון המעצר, הקצר יחסית, כמו גם פניות בכתב ליחידה החוקרת ועוד גורמים לסיום האירוע כולו!
פעמים רבות בזכות המעצר הובלנו את המשטרה לבצע פעולות חקירה שבהמשך ניקו מאשמה את החשוד.
עד כמה המעצר יכול וישמש את החשוד, אנו רואים, באירועים רבים, מיד אחרי השחרור.
לא פעם היחידה החוקרת מפסיקה לחקור את התיק. גם פעולות מתבקשות לא יקוימו. כך שבהמשך האישום היה מובנה!
כל נחקר חייב לשאול את עצמו – האם יש לו אינטרס להמשך הברור האירועים והחקירה, גם אחרי שחרורו?
חלק מרכזי בעבודת משרדי היא בתיקים פליליים שם אנו מנסים להוביל את היחידה החוקרת לבחון ולבדוק אירועים שחשוב לנו שיבוררו!

 לא פעם המטרה האמתית במעצר שונה (של המשטרה)

בכוחו של המעצר להוביל ללחץ פנימי!
השהות בתאי המעצר משבשת את היכולת לחשוב! כל אדם בשל סיבות אחרות.
בנסיבות אלא החשוד נכון הרבה יותר להודות! הרי הודיה משמעה פעמים רבות – שחרור!
ללא ספק השהות במעצר עושה עבור החוקרים “עבודה” חשובה! היא שוברת את רוחו ונפשו של הנחקר. זאת פעולה שהיא לא אמורה להתקיים!

“קלות הטיפול” באדם שנימצא בשליטה

שאדם משתחרר, לא פשוט להתאים אותו לסדר הזמנים של היחידה החוקרת!
שהוא נימצא בתא הצמוד, או בבית המעצר הכל קל הרבה יותר. המצב מאפשר בקלות להתנהל אל מול החשוד, הוא תחת ידו של החוקר.
כמובן גם קל לבצוע סידרה לא מסתיימת של  ל”תרגילי חקירה ” – לדוגמה הפעלת מדובבים, עימותים, הפגשות ועוד ועוד.
לפי החוק והפסיקה – יצירת לחץ נפשי – אינה סיבה לגיטימית של השארת האדם בתחנה! נושא זה חייב להיות מבורר במהלך דיוני המעצר!

העדר סמכות למעצר

חובה לדעת שאין סמכות למעצר ימים – בשלל שלל סיבות – החל מאי קיומו של רף ראייתי, דרך בין אם סמכות מקומית שלא קיימת או סמכות אחרת שאין, אין גם סמכות לתנאים לשחרור.

היינו אין סמכות לערובה. אבו מאנה בש”פ אבו מאנה 5869/96.


שליטה ברגשות – בעת המעצר והחקירה הפלילית 

עורך דין פלילי מעצר
עורך דין פלילי מעצר
חשיבות השליטה במערכת הרגשית:
מטרה “סודית” של החוקרים במשטרה בהטלת מעצר לצורכי “חקירה הפלילית” על הנחקר – היא גם “לשלוט בחשוד רגשית“.
 הרי ה”חשוד” הוא לא רק “חשוד” – אלא בעיקר נחקר!

כך יוצא שבנוסף על השליטה הפיזית שמונעת את הסיכונים – הוא במעצר ל”צורכי החקירה” הלחץ הנפשי עולה.

בפועל החשוד לא רק “זמין” יותר לתרגילי החקירה, או לחקירה בכלל, אלא, גם במצב רגשי שהוא “נוח” יותר לחוקר המשטרה.

דוגמה ללחץ נפשי על נחקרת – שמוגבר ע”י איומים 

הדוגמה מתיק בניהול המשרד: הנחקרת רופאה על סף קבלת אישור מומחה – האיום והאמירות שלא פסקו אמרו רק זאת –  “את לא תקבלי רישיון רפואה”.  “את לא מתאימה להיות רופאה” – ועוד ועוד.
המטרה של האמירות פשוטה הובלת לחץ נפשי.
ללא ספק הדבר מפרק אנשים להיות בלחצים נפשיים ברמה שכזאת! כאן בהמשך התיק נסגר! היינו אפילו לא הוגש פה אישום ! (נקבע מנגנון של פיצוי כספי אחר).

נטרול לחצים מהמצב על ידי העו”ד הפלילי

אחת המטרת הבסיסיות של עורך הדין הפלילי היא לאפשר לראות את מלוא התמונה – כמו שהיא באמת.

כך שהנחקר בחקירה הפלילית יבין את כל שמתנהל בעת החקירה הפלילית – וכך יוכל לתכנן את דרכיו להמשך.

בכך לאפשר את ההגנה המיטבית בנטרול לחצי הרגע – והכול מתוך מחשבה להמשך לתוצאה הסופית של ההליך.
בכך להשאיר את היבטי המעצר ב”צד” – להתמודדות בהמשך – ולא לחיות בפחד! אלא בהתנהלות נכונה.

נחקר, בחקירה פלילית, שעוסק ב”טפל” (במעצר) ולא בחקירה הפלילית המתנהלת – מכשיל את הגנתו – מן הראוי לציין – נזקים בחקירה הם נזקים מסוג שקשה ביותר לתקן בהמשך. ההמשך הוא כידוע המשפט הפלילי.

לפרקים נוספים בנושא 

למעצר פנים רבות, שהו נושא שהוא לוואי: הרי קיימת חזקת החפות, אולם הוא לא פעם שולט בתמונה כול.
חשוב לדעת להתמודד אל מול המציאות שלוחצת של המעצר. רק הבנה של ההליך תאפשר להתמודד עם מה שמתנהל במקביל בין המדובר בחקירה הפלילית עצמה – ובין המדובר במהלך התיק הפלילי כולו.
מעצר – היבט משפטי: חשוב להבין את ההיבט המשפטי. זהו הפרק.
מעצר והחקירה הפלילית: מעצר הימים נועד לצורך קידומה של החקירה הפלילית!

שאלות ותשובות מעצר לצורכי חקירה: מידע ערוך בשאלות ותשובות בנושאי מעצר!

מעצר - עורך דין פלילי
מעצר – עורך דין פלילי

מעצר לצורכי חקירה:

על המעצר לצורכי חקירה – החקירה כמובילה, המעצר כלוואי

מעצר מיותר : מעצרים שמעולם לא היו צריכים להתקיים!

מעצר עד לתום ההליכים, “העמדה לדין”: מעצר למשך התיק הפלילי כולו ! זהו כבר משנה מציאות!

מעצר מנקודת ראות העצור: נקודת הראות של העצור לצורכי חקירה משפיעה רבות על יכולתו להבין את הפעולות שעליו לנקוט בימי החקירה.

 איזוק אלקטרוני: אחד הכלים להבטחת המעצר (במיוחד עד לתום ההליכים) הוא האיזוק האלקטרוני במתכונתו החדשה !

חיפוש לא חוקי: חשוב תמיד לבדוק את הבסיסים למעצר, חוק סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש.

שימוש בכוח? האם יש טענה להגנה עצמית שלאורה היה שימוש בכוח? או שיש שימוש בכוח.

חיפוש בעת התקלות, חיפוש באדם שמתלווה לאירוע ההתקלות.

זכות היוועצות בעו”ד פלילי, חשוב ביותר להתייעץ בעורך דין פלילי לפני מעצר ולפני כל חקירה פלילי.


התחלה של אירוע מעצר 

תחילת אירוע עיכוב? חקירה?
תחילת אירוע עיכוב? חקירה?
בעיכוב פלילי או מעצר בשטח/מעצר בסיום חקירה או מעצר בצו:

לעתים אירוע המעצר יחל ב”עיכוב” של החשוד אל תחנת המשטרה, לצורך “ברור מלא של האירועים, לעתים יסבירו לאדם שהוא “רק” עד לאירועים.

השוטרים בשטח רק ייקחו את החשוד שלא תמיד ברור לו שהוא חשוד – לתחנה לברור. לא אחת תוך שימוש בכוח, לא אחת בלי לעמוד בכללי הנחיצות של השימוש בכוח.

חובה לדעת גם תפיסה של חפצים חייבת להיות לפי הכללים הקבועים בחוק הפלילי! חוקי סידרי הדין חיפושים קובעים את הכללים במקום בו אין צו חיפוש. (במקום בו יש צו חיפוש השופט קובע).


החלטת קצין משטרה

ההחלטה בתחנה חייבת להיות של קצין משטרה, וגם זאת רק אחרי החקירה, כך יוצא שה”חשוד” שלא מבין שהוא חשוד נימצא שעות בין תחנות המעבר בתחנה – בלי הבנה של מה מתקיים בעניינו!

כאן הוא חושש להזמין עו”ד פלילי מחשש שהוא יהפוך את עצמו לאדם שמסובך. מדובר בטעות קשה – הוא עוד ייחקר בלי להבין את המציאות כולה – ללא שום סיבה. גם בשימוע בפני קצין משטרה הוא לא ידע בכלל למה להפנות ומה לומר ומה לא לומר.

חשוב לדעת, גם במקרים בהם יש מעצר בזירה, גם אז יש את החובה להביא את החשוד בפני קצין משטרה שיבחן את שאלת המעצר או השחרור ומה ראוי לבצע קודם לכן (במרבית המקרים חקירה).


קיימים מקרים בהם המעצר (ההחשדה אפילו) יחלו במהלך חקירה

(בד”כ בסופה) ושוב – הנחקר יובא בפני קצין משטרה – ואח”כ שימוע.
השאלה תמיד אינה מתי מתחיל המעצר לא פעם הדבר יוסווה על ידי החוקרים מתוך מטרה. לדוגמה, שעורך דין פלילי לא יגיע עד לסיום השלבים המתקדמים של הדיבוב.
לא פעם גם החשוד לא ידע בתחילת ההליך האם יש צו מעצר כנגדו? (אלו שאלות לעורך הדין הפלילי) או שהוא בכלל נחקר כ”עד”.
עבור הנחקר יש משהו אחד חשוב ביותר: איך להגיע למציאות של התמקדות בעיקר – היינו בהקטנת הנזקים! הדבר אמור להיות בכך שהוא יהיה מסוגל לענות באופן ברור לחוקר בחקירה הפלילית בשאלות החשובות מבחינתו!

מורכבות הייעוץ בחקירה תחת מעצר
ראוי לדעת – באם יש רגע קריטי לחקירה ולהמשך התיק זהו החלק של החקירות הראשונות בתיק הפלילי  – ואסור לזלזל בחלק זה של התיק – כי כאן מרבית התיקים הפליליים מוכרעים!

פרסום שם החשוד 

נושא פרסום השם הוא נושא מורכב מאוד, לא אחת עצם הבקשה ממקדת בתיק עניין שלא לצורך.

חשוב לפעול אסטרטגית – ולזכור שבקשות וערעורים מצד אחד דוחים את הפרסום ומצד שני מעוררים עניין שלא בטוח היה בתיק.

בש”פ 7447/19 : “על המבקש למנוע את פרסום שמו מוטל להוכיח שני תנאים מצטברים: כי הפרסום יגרום לו לנזק חמור החורג מהנזק הרגיל הנגרם עקב הפרסום; כי מן הראוי להעדיף את עניינו על פני העניין הציבורי שבפרסום שמו (ראו: בש”פ 9999/17 זורנו נ’ מדינת ישראל, פסקה 6 (27.12.2017)).


ה”חובה” והצורך להיות מיוצג ע”י עורך דין פלילי במעצר

שהאירוע מתחיל מיד ב”מעצר” החשוד מבין את מלוא ההשלכות.

הדברים נאמרים שכן שמתקיים הליך של “עיכוב תחילה” חלק מהמעוכבים כלל אינם מבינים את המציאות שבה הם נמצאים.

הם לא מבינים את החובה שלהם לדאוג לעורך דין פלילי לפני כל המשך של החקירה הפלילית.

לא תמיד הם יבינו בכלל על מה הם מוזהרים.

זה המקום לחזור ולציין, עורך דין פלילי, עמו מתייעצים לפני החקירה הפלילית הוא זכות לכול נחקר בפוטנציה-אפילו עדיין לא הוכרז כחשוד ולא נעצר רשמית.


קידום החקירה הפלילית

מעצר
מעצר – עו”ד פלילי אדטו מוטי

המטרה של המעצר לצורכי חקירה של חשוד בעבירה פלילית היא אחד – קידום החקירה הפלילית.

מתוך זאת מניעת סיכון לחקירה הפלילית (לדוגמה העלמת ראיות, תיאום עדויות) וסיכון מהאדם החשוד.

המעצר הראשוני – לצורכי חקירה – נקרא בשם העם “מעצר ימים” וזאת לאור העובדה שהוא נבחן בימים ומוארך בימים ספורים בכול פעם.
לחשודים אין מטרה זהה! מוטב שהם יזכרו את זה. אין מטרה להפליל את עצמך.
במקומות שם אתה יכול להוביל לנזק – עדיף פעמים רבות לשתוק.

ראוי לדעת: המעצר עצמו (ה 24 השעות הראשונות) מורכב ממספר שלבים

בפרק זה נדון בשלבים השונים
לפי החוק יש עדיפות מוחלטת למעצר בצו שיפוטי. היינו השוטרים בכול מקום בו יש להם זמן מספיק מחויבים לעלות לדיון אצל שופט במעמד צד אחד ולשכנע אותו בקיום הצורך במעצר.
רק אז לבצע את המעצר – היינו השימוש בסמכות הכללית נועדה למקרים בהם יש אירוע מתפתח ולא אירוע מתוכנן מראש.
לכן שמגיעים שוטרים לאדם לביתו של אדם לעצור אותו על עבירה פלילית “ישנה” חשוב שהוא ישאל את השוטר – הרי אתם יודעים על כך מזה זמן, למה לא הוצאתם צו מעצר שיפוטי?
כמובן שאת השאלה ראוי לתעד בחקירה הפלילית מול החוקר – ולבקש הסבר.
מיותר לציין שאם השופט מסרב להוציא צו מעצר – אין מה לדון וכל הליך המעצר אינו חוקי – כמובן בהעדר שינוי תנאים ויצירה של ראיות נוספות לצוות החקירה בתכוף למעצר.

דוגמה לשינוי תנאים – מה שיכול להוביל לvהחמרה

החשוד מודה בעבירות נרחבות הרבה יותר מהחשד.
דוגמה לשינוי תנאים:
שוטרים באם למסור הזמנה והחשוד תוקף וכו אותם.
עד נוסף.

החקירה הפלילית לאחר צו המעצר

גם לאחר הוצאת הצו השיפוטי, למעצר החשוד, מתקיימת חקירה ובסופה חייבים להחליט האם להמשיך במעצר או שאפשר לשחרר את החשוד כבר באותו השלב עם או ללא תנאים.
עצם הוצאת הצו אינו מחייב מעצר לכול התקופה בו – חייבים לאחר החקירה להפעיל שק”ד מחדש ולבחון את כל הנסיבות פעם נוספות – וכמובן להעדיף שחרור על מעצר.
קיים מקרה מהעבר בו הוצא צו עיכוב מראש על ידי המשטרה – אבל אז דובר בבכיר מאור במערכת עריכת הדין שסירב להופיע לחקירה.

סמכויות שחרור לקצין משטרה

ראוי לדעת – לקצין משטרה יש סמכויות לשחרר את החשוד ממעצרו תוך הטלה של תנאים כאילו ואחרים על השחרור לצורך הבטחת המשך חקירה ראוי או מניעת סיכון לאחרים.
יצוין יש הבחנה בין סמכויות קצין משטרה בסיום החקירה הפלילית במשטרה לסמכויות שופט – ולכן לעתים יחליט קצין המשטרה להוביל את החשוד לשופט לצורך שחרור ולא לצורך מעצר.

סמכות שוטר לעצור בלי צו 

  • האדם עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאילו
  • אדם עבר בפניו או זה מקרוב עבירה בת מעצר.
  • סיכון ביטחונו של אדם או בטחון הציבור.
  • יש יסוד סביר לחשש שהאיש לא יופיע לחקירה.
  • שיבוש הליכי משפט. חשש לסיכון בטחון אדם או בטחון המדינה.

    מעצר לצורכי חקירה - עו"ד פלילי
    מעצר לצורכי חקירה – עו”ד פלילי
  • האדם חשוד באחד מאילו:
  • עבירה של מאסר עולם.
  • עבירת בטחון.
  • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים – למעט עבירה של שימוש עצמי.
  • עבירת אלימות חמורה או אכזריות.
  • עבירה של בבן משפחה.
  • הפרת תנאי ערובה.
לא ייעצר אדם אם ניתן להסתפק בעיכוב.

מעצר בלי אפשרות שחרור

סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי מעצרים – אדם שנמלט ממשמורת חוקית.
דרך ההוכחה של ההמלטות מהמשמורת החוקית – די בהצהרה בכתב של השוטר. כך יוצא שגם בעבירות חמורות כמו רצח ועוד יש סמכות לשחרר!

מעצר? חשוב לעצור ולדעת

במידה ואתה מצליח לזהות את אופי “הסיכון” המיוחס לך – יש אפשרות לשחרור ממעצר – גם ללא החלטה שיפוטית ביום למחרת – הרי קודם להחלטה על מעצר מחויב קצין המשטרה לשוחח עם העצור ולהבין את הסבריו.
ההסבר חייב לגעת לסיבה למעצר.

לדוגמה – מעצר 

שימוש בסם והחזקת סם בכמות גדולה יחסית – באם תצליח בחקירה לשכנע שלמרות הכמות מדובר ב”שימוש אישי” אין סמכות לעצור אותך.


לדוגמה – עבירת אלימות  
מעצר של אדם בחשד לאירוע של אלימות קשה אפילו שהתרחשה לפני זמן רב.
כאן חשוב לדעת את הפרטים על האיש, לדוגמה שמעולם לא היה מעורב באירוע אלימות והוא אדם נורמטיבי.
על הסיבות לאירוע: שהוא היה המותקף לדוגמה ורק הגיב.
על הצער לדוגמא ששלח פרחים והתנצל ומאז הם חברים.

נסיבות שכאילו יוכיחו לשוטר שמדובר באירוע חד פעמי ושלא נובעת סכנה לציבור ולא פעם אפשר להסתפק בהרחקה.


 לדוגמה – מעצר 

לקוח של המשרד נכנס לחקירה ומשם התקשר לעורך דין אדטו, ואמר , “אני הולך להיעצר, יש לך עצה לחקירה שלי?”.
השאלה כמובן הייתה איך אתה יודע שאתה הולך להיעצר? התשובה הייתה החוקר אמר לי שהוא עוצר אותי.

כך החלה החקירה של החשוד במשטרה
“………….הבנתי שאני העצר, ועל המעצר שלי החלטתם בלי תלות בשמיעה שלי, כי מה ששיש לי לומר לא ממש משנה לכם, זה חבל, כי לפי הבנתי אני חף מפשע, אבל השוטר …. הודיעה לי שהוא עוצר אותי ולא משנה לו כלום….בכול זאת יש לי כמה דברים לומר……”.
מיותר לציין שהוא שוחרר לפני הדיון בבית המשפט.

זכות השימוע לפני

 זכות השימוע
זכות השימוע
שוטר עוצר אדם ברחוב, האדם מובא לתחנת המשטרה.

סמכות המעצר של אותו השוטר, בפועל, מסתיימת. עכשיו צריך קצין משטרה הממונה להחליט על המעצר מחדש – היינו לא די בהחלטה של השוטר הקודם.

לפני המעצר צריך לדעת את הגרסה שהוא מעלה – הוא מצידו האחר רוצה לדעת מהי סיבת המעצר המדויקת ומה מיחסים לו!

נחקר שנחקר מבלי להבין במה הוא בדיוק חשוד – יוצר נזק אדיר לעניינו (פעמים רבות).


שימוע: סעיף 27 לחוק סדר הדין הפלילי מעצרים

הקצין ממונה חייב להקשיב לאיש ולשמוע אותו – לפני כל החלטה ! החלטתו של השוטר כבר אינה בתוקף, מרגע שהוא בתחנה!

על הקצין להעדיף שחרור על מעצר. לכן על הנחקר לבנות את אותם תנאים לשחרור בעת המגעים שמתקיימים תמיד בין שני אנשים.

כאן חייבים לדעת – באם עורך הדין הפלילי של החשוד נימצא בתחנת המשטרה מחויב קצין המשטרה להקשיב לעורך הדין הפלילי ולקיים סוג של שימוע.

עדיפות לשחרור 

עדיפות לשחרור ממעצר
עדיפות לשחרור ממעצר
לפי החוק הפלילי – לא ייעצר אדם (על ידי שופט) באם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה.
ערובה אשר מחד תמנע סיכונים ומאידך תוביל למילוי הצרכים ומניעת סיכון לפי העילה שהובילה לצורך במעצר.
חלופה אשר תפגע באופן פחות בחירותו של הנחקר.
מיותר לציין שגם שוטר שיש לו אפשרות לשחרר חייב לשחרר – המעצר הוא פגיעה קשה בזכות האזרח ותמיד חייבים לחפש את הפתרון שיפגע פחות בזכות האזרח.
עורך הדין הפלילי מדגיש נקודות אלו בכול שלב – ולבטח מסייע לנחקר לבנות את מתן התשובות לחקירה באופן שהמציאות תייצג את הפגת החששות.

עילות המעצר לדיון בפני השופט

העבירה בה הוא חשוד אינה חטא: העילות עצמן צופות פני עתיד.
1. קיים יסוד סביר לחשש ששחרור או אי המעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.
2. קיים יסוד סביר לחשד שהשחרור יוביל לסיכון ביטחונו של אדם ואת בטחון הציבור.
3. הצורך לנקוט פעולות חקירה מיוחדות. (עד 5 ימים להארכה).
כיום בזמן הקורונה באם החקירה לא מתקדמת בשל הבעיה – יש סוג של פטור מקידום – אבל יש תא החובה להוכיח את הבעיה של הקורונה.
דיון מעצר שעצם המניעה של החשוד מלהיות בו מוביל לקושי – גם זה יכול להוביל לשחרור.

הדיון המשפטי בפועל

ראשית מוכנת בקשה למעצר/שחרור בתנאים על ידי הטוען מעצרים המשטרתי לאחר שיחה שלו עם ראש צוות החקירה אודות הצרכים החקירתיים שיש בתיק הפלילי.
על הבקשה למעצר להכיל, בין היתר, את התיאור של האירוע הפלילי.
על הבקשה להכיל הסבר לצורך במעצר והעדפתו על שחרור – היינו את עילות המעצר המבוקשת.
הדיון בבית המשפט מתחיל בהרצאת הדברים על ידי טוען המעצרים המשטרתי.
לאחר מיכן השופט אמור לשאול מספר שאלות – בפועל שואל השאלות הוא עורך הדין הפלילי. המטרה של השאלות משתנה לפי הצורך שעורך הדין הפלילי מקדם.

המטרה בשאלות (בד”כ) פשוטה

 1. תיאור האירועים לפי נקודת המבט.
2. ביטול או החלשת עילת המעצר  – כך שתהה אפשרות לשחרור ולו בתנאי שחרור.
3. הצגה מדוע המעצר כלל אינו מקדם את החקירה הפלילית.

4. לעיתים גם המטרה תהה שנושא זה או אחר כן יבדקו – דבר שיכול להוביל לימי מעצר – אולם כאן מופעלת מחשבה כוללת על התיק ועל החשיבות בברור שאלה זאת או אחרת בהזדמנות הראשונה לפני שהדרך לתעד ולבדוק תעלם.

הפחתת הסיכונים לעתיד לבוא. הכל לפי החשש שעולה מהראיות שיש לבית המשפט באותה העת.


 דוגמאות עילות המעצר – ביטול 

 1. תיאור אחר לאירועים – לדוגמה הצגת האירוע באופן שהנאשם רואה אותו. לציין בחלק מהמקרים הנאשם שכבר נחקר לא ראה אותו כך – ואז יתכן והדבר יוביל להארכת מעצר בתווך הקצר.
דוגמאות – ביטול עילות המעצר.
הסתפקות בתנאי שחרור.
לדוגמה – חשוד חסר עבר פלילי – אירוע שהתקיים על רקע תוקפנות כלפיו.
לדוגמה – מסוכנות ספציפית לדוגמה אירוע בשל יחסים בעייתיים בבית – הפתרון הרחקה מהבית.
לדוגמה – אירוע שהוא התפתחות של רגע מטרף אחד – הפתרון  הרחקה ואולי מעצר בית.
לדוגמה – הנאשם הודה – החקירה הסתיימה – אין טעם במעצר.
לדוגמה – המתלונן לא מזוהה – אין סיבה שיתקיים מעצר בתנאים שכאלו.
לדוגמה – המציאות בשטח שונה מהתיאור.

סיכום מעצר

תמיד החוק מצווה להעדיף שחרור על מעצר (מלבד במקרים של בריחה ממאסר) ולכן חשוב לנסות להבין תמיד את הסיבות למעצר וכך אפשר למצוא ערובה ותנאים שיבטלו את הצורך במעצר.