מעצר

לעתים אירוע המעצר יחל ב”עיכוב” של החשוד אל תחנת המשטרה, לצורך “ברור מלא של האירועים, לעתים יסבירו לאדם שהוא “רק” עד לאירועים.

השוטרים בשטח רק ייקחו את החשוד שלא תמיד ברור לו שהוא חשוד – לתחנה לברור. לא אחת תוך שימוש בכוח, לא אחת בלי לעמוד בכללי הנחיצות של השימוש בכוח.

חובה לדעת גם תפיסה של חפצים חייבת להיות לפי הכללים הקבועים בחוק הפלילי! חוקי סידרי הדין חיפושים קובעים את הכללים במקום בו אין צו חיפוש. (במקום בו יש צו חיפוש השופט קובע).

---

החלטת קצין משטרה

ההחלטה בתחנה חייבת להיות של קצין משטרה, וגם זאת רק אחרי החקירה, כך יוצא שה”חשוד” שלא מבין שהוא חשוד נימצא שעות בין תחנות המעבר בתחנה – בלי הבנה של מה מתקיים בעניינו!

כאן הוא חושש להזמין עו”ד פלילי מחשש שהוא יהפוך את עצמו לאדם שמסובך. מדובר בטעות קשה – הוא עוד ייחקר בלי להבין את המציאות כולה – ללא שום סיבה. גם בשימוע בפני קצין משטרה הוא לא ידע בכלל למה להפנות ומה לומר ומה לא לומר.

חשוב לדעת, גם במקרים בהם יש מעצר בזירה, גם אז יש את החובה להביא את החשוד בפני קצין משטרה שיבחן את שאלת המעצר או השחרור ומה ראוי לבצע קודם לכן (במרבית המקרים חקירה).

---

(בד”כ בסופה) ושוב – הנחקר יובא בפני קצין משטרה – ואח”כ שימוע.

השאלה תמיד אינה מתי מתחיל המעצר לא פעם הדבר יוסווה על ידי החוקרים מתוך מטרה. לדוגמה, שעורך דין פלילי לא יגיע עד לסיום השלבים המתקדמים של הדיבוב.

לא פעם גם החשוד לא ידע בתחילת ההליך האם יש צו מעצר כנגדו? (אלו שאלות לעורך הדין הפלילי) או שהוא בכלל נחקר כ”עד”.

עבור הנחקר יש משהו אחד חשוב ביותר: איך להגיע למציאות של התמקדות בעיקר – היינו בהקטנת הנזקים! הדבר אמור להיות בכך שהוא יהיה מסוגל לענות באופן ברור לחוקר בחקירה הפלילית בשאלות החשובות מבחינתו!

---

ראוי לדעת – באם יש רגע קריטי לחקירה ולהמשך התיק זהו החלק של החקירות הראשונות בתיק הפלילי  – ואסור לזלזל בחלק זה של התיק – כי כאן מרבית התיקים הפליליים מוכרעים!

הדברים נאמרים שכן שמתקיים הליך של “עיכוב תחילה” חלק מהמעוכבים כלל אינם מבינים את המציאות שבה הם נמצאים.

הם לא מבינים את החובה שלהם לדאוג לעורך דין פלילי לפני כל המשך של החקירה הפלילית.

לא תמיד הם יבינו בכלל על מה הם מוזהרים.

זה המקום לחזור ולציין, עורך דין פלילי, עמו מתייעצים לפני החקירה הפלילית הוא זכות לכול נחקר בפוטנציה-אפילו עדיין לא הוכרז כחשוד ולא נעצר רשמית.

---

המטרה של המעצר לצורכי חקירה של חשוד בעבירה פלילית היא אחד – קידום החקירה הפלילית.

מתוך זאת מניעת סיכון לחקירה הפלילית (לדוגמה העלמת ראיות, תיאום עדויות) וסיכון מהאדם החשוד.

המעצר הראשוני – לצורכי חקירה – נקרא בשם העם “מעצר ימים” וזאת לאור העובדה שהוא נבחן בימים ומוארך בימים ספורים בכול פעם.

לפי החוק יש עדיפות מוחלטת למעצר בצו שיפוטי. היינו השוטרים בכול מקום בו יש להם זמן מספיק מחויבים לעלות לדיון אצל שופט במעמד צד אחד ולשכנע אותו בקיום הצורך במעצר.

רק אז לבצע את המעצר – היינו השימוש בסמכות הכללית נועדה למקרים בהם יש אירוע מתפתח ולא אירוע מתוכנן מראש.

לכן שמגיעים שוטרים לאדם לביתו של אדם לעצור אותו על עבירה פלילית “ישנה” חשוב שהוא ישאל את השוטר – הרי אתם יודעים על כך מזה זמן, למה לא הוצאתם צו מעצר שיפוטי?

כמובן שאת השאלה ראוי לתעד בחקירה הפלילית מול החוקר – ולבקש הסבר.

מיותר לציין שאם השופט מסרב להוציא צו מעצר – אין מה לדון וכל הליך המעצר אינו חוקי – כמובן בהעדר שינוי תנאים ויצירה של ראיות נוספות לצוות החקירה בתכוף למעצר.

שוטרים באם למסור הזמנה והחשוד תוקף וכו אותם.

עד נוסף.

עצם הוצאת הצו אינו מחייב מעצר לכול התקופה בו – חייבים לאחר החקירה להפעיל שק”ד מחדש ולבחון את כל הנסיבות פעם נוספות – וכמובן להעדיף שחרור על מעצר.

קיים מקרה מהעבר בו הוצא צו עיכוב מראש על ידי המשטרה – אבל אז דובר בבכיר מאור במערכת עריכת הדין שסירב להופיע לחקירה.

יצוין יש הבחנה בין סמכויות קצין משטרה בסיום החקירה הפלילית במשטרה לסמכויות שופט – ולכן לעתים יחליט קצין המשטרה להוביל את החשוד לשופט לצורך שחרור ולא לצורך מעצר.

במידה ואתה מצליח לזהות את אופי “הסיכון” המיוחס לך – יש אפשרות לשחרור ממעצר – גם ללא החלטה שיפוטית ביום למחרת – הרי קודם להחלטה על מעצר מחויב קצין המשטרה לשוחח עם העצור ולהבין את הסבריו.

ההסבר חייב לגעת לסיבה למעצר.

---

שימוש בסם והחזקת סם בכמות גדולה יחסית – באם תצליח בחקירה לשכנע שלמרות הכמות מדובר ב”שימוש אישי” אין סמכות לעצור אותך.

---

מעצר של אדם בחשד לאירוע של אלימות קשה אפילו שהתרחשה לפני זמן רב.

כאן חשוב לדעת את הפרטים על האיש, לדוגמה שמעולם לא היה מעורב באירוע אלימות והוא אדם נורמטיבי.

על הסיבות לאירוע: שהוא היה המותקף לדוגמה ורק הגיב.

על הצער לדוגמא ששלח פרחים והתנצל ומאז הם חברים.

נסיבות שכאילו יוכיחו לשוטר שמדובר באירוע חד פעמי ושלא נובעת סכנה לציבור ולא פעם אפשר להסתפק בהרחקה.

---

לקוח של המשרד נכנס לחקירה ומשם התקשר לעורך דין אדטו, ואמר , “אני הולך להיעצר, יש לך עצה לחקירה שלי?”.

השאלה כמובן הייתה איך אתה יודע שאתה הולך להיעצר? התשובה הייתה החוקר אמר לי שהוא עוצר אותי.

“………….הבנתי שאני העצר, ועל המעצר שלי החלטתם בלי תלות בשמיעה שלי, כי מה ששיש לי לומר לא ממש משנה לכם, זה חבל, כי לפי הבנתי אני חף מפשע, אבל השוטר …. הודיעה לי שהוא עוצר אותי ולא משנה לו כלום….בכול זאת יש לי כמה דברים לומר……”.

מיותר לציין שהוא שוחרר לפני הדיון בבית המשפט.

---

סמכות המעצר של אותו השוטר, בפועל, מסתיימת. עכשיו צריך קצין משטרה הממונה להחליט על המעצר מחדש – היינו לא די בהחלטה של השוטר הקודם.

לפני המעצר צריך לדעת את הגרסה שהוא מעלה – הוא מצידו האחר רוצה לדעת מהי סיבת המעצר המדויקת ומה מיחסים לו!

נחקר שנחקר מבלי להבין במה הוא בדיוק חשוד – יוצר נזק אדיר לעניינו (פעמים רבות).

---

הקצין ממונה חייב להקשיב לאיש ולשמוע אותו – לפני כל החלטה ! החלטתו של השוטר כבר אינה בתוקף, מרגע שהוא בתחנה!

על הקצין להעדיף שחרור על מעצר. לכן על הנחקר לבנות את אותם תנאים לשחרור בעת המגעים שמתקיימים תמיד בין שני אנשים.

כאן חייבים לדעת – באם עורך הדין הפלילי של החשוד נימצא בתחנת המשטרה מחויב קצין המשטרה להקשיב לעורך הדין הפלילי ולקיים סוג של שימוע.

---

מיותר לציין שגם שוטר שיש לו אפשרות לשחרר חייב לשחרר – המעצר הוא פגיעה קשה בזכות האזרח ותמיד חייבים לחפש את הפתרון שיפגע פחות בזכות האזרח.

עורך הדין הפלילי מדגיש נקודות אלו בכול שלב – ולבטח מסייע לנחקר לבנות את מתן התשובות לחקירה באופן שהמציאות תייצג את הפגת החששות.

העבירה בה הוא חשוד אינה חטא: העילות עצמן צופות פני עתיד.

1. קיים יסוד סביר לחשש ששחרור או אי המעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

2. קיים יסוד סביר לחשד שהשחרור יוביל לסיכון ביטחונו של אדם ואת בטחון הציבור.

3. הצורך לנקוט פעולות חקירה מיוחדות. (עד 5 ימים להארכה).

על הבקשה למעצר להכיל, בין היתר, את התיאור של האירוע הפלילי.

על הבקשה להכיל הסבר לצורך במעצר והעדפתו על שחרור – היינו את עילות המעצר המבוקשת.

הדיון בבית המשפט מתחיל בהרצאת הדברים על ידי טוען המעצרים המשטרתי.

לאחר מיכן השופט אמור לשאול מספר שאלות – בפועל שואל השאלות הוא עורך הדין הפלילי. המטרה של השאלות משתנה לפי הצורך שעורך הדין הפלילי מקדם.

1. תיאור האירועים לפי נקודת המבט.

2. ביטול או החלשת עילת המעצר  – כך שתהה אפשרות לשחרור ולו בתנאי שחרור.

3. הצגה מדוע המעצר כלל אינו מקדם את החקירה הפלילית.

4. לעיתים גם המטרה תהה שנושא זה או אחר כן יבדקו – דבר שיכול להוביל לימי מעצר – אולם כאן מופעלת מחשבה כוללת על התיק ועל החשיבות בברור שאלה זאת או אחרת בהזדמנות הראשונה לפני שהדרך לתעד ולבדוק תעלם.

הפחתת הסיכונים לעתיד לבוא. הכל לפי החשש שעולה מהראיות שיש לבית המשפט באותה העת.

---

 1. תיאור אחר לאירועים – לדוגמה הצגת האירוע באופן שהנאשם רואה אותו. לציין בחלק מהמקרים הנאשם שכבר נחקר לא ראה אותו כך – ואז יתכן והדבר יוביל להארכת מעצר בתווך הקצר.

דוגמאות – ביטול עילות המעצר.

הסתפקות בתנאי שחרור.

לדוגמה – חשוד חסר עבר פלילי – אירוע שהתקיים על רקע תוקפנות כלפיו.

לדוגמה – מסוכנות ספציפית לדוגמה אירוע בשל יחסים בעייתיים בבית – הפתרון הרחקה מהבית.

לדוגמה – אירוע שהוא התפתחות של רגע מטרף אחד – הפתרון  הרחקה ואולי מעצר בית.

לדוגמה – הנאשם הודה – החקירה הסתיימה – אין טעם במעצר.

לדוגמה – המתלונן לא מזוהה – אין סיבה שיתקיים מעצר בתנאים שכאלו.

לדוגמה – המציאות בשטח שונה מהתיאור.

תמיד החוק מצווה להעדיף שחרור על מעצר (מלבד במקרים של בריחה ממאסר) ולכן חשוב לנסות להבין תמיד את הסיבות למעצר וכך אפשר למצוא ערובה ותנאים שיבטלו את הצורך במעצר.