חיפוש בעת התקלות
המציאות מוכרת – חיפוש בעת התקלות (בשוטרים): אדם נתקל בשוטרים אלו מתחילים עמו שיחה כמעט בטלה (מאיכן אתה בא? לאן אתה הולך?).
בהמשך מבקשים לבצע עליו ובכליו חיפוש.
לא פעם גם מבצעים את החיפוש לפי אומד דעתם בלי בקשה בכלל.
האם החומרים הנ"ל יכולים להיות חלק מחומר הראיות שאפשרי להשתמש בו בעת המשפט הפלילי?
התקלות וחיפוש?
באם לא היה מגיע למקום – דבר לא היה מתקיים. השאלה מה עכשיו?
ברור שאין לשוטרים שום מידע מוקדם מעבר לראייתו במקום, לא תמיד המקום הוא סוג של "זירה" לעתים "סתם" רחוב.
הטעות הגסה ביותר, שאדם יכול לעושת, היא להיות בריון. היינו לתקוף, לאיים לקלל להעליב ועוד.
הרי השוטר לא עשה דבר מלבד פניה. פניה שהיא בד"כ בסבר פנים סביר.
כאן יכולה להתפתח מציאות קשה – ואנו לא רוצים להגיע אליה. השאלה שאנו ניצבים בפני היא כיצד להגיב – ולהימנע מנזקים להמשך.
לדוגמה – חיפוש בעת התקלות:
לקוח של המשרד ניתקל בשוטרים ששאלו אותו למה הוא הולך עם חכה בתל אביב (חזר מניסיון דייג לילי).
אפשרי היה לומר הלכתי לדוג. כאן האירוע היה מסתיים. הוא התעלם, אלא התקרבו יותר ויותר -עמדו ע הניידת וחסמו את דרכו – יצאה שוטרת לדבר עמו.
הוא בחר להכות את השוטרת בחכה בפניה ולנסות לברוח ! כך מכלום התפתח אירוע פלילי שיכול היה להיות חמור.
(לאור נסיבותיו האישיות נמחק התיק הפלילי בהמשך).
הנושא נחלק למספר הבנות ותת הבנות
א. השוטר פונה אל האדם – ומתחיל שיחה עמו. השאלה הבסיסית היא – מה אותו השוטר רוצה?
התשובה הפשוטה היא : האם אני יכול ללכת?
היינו להבין האם יש מגבלה כלשהי עלייך האדם שנתקל בשוטר!
מדובר בהבנה חשובה – כי לשוטר אסור לפנות לאדם ולהתחיל עמו שיחה תוך הגבלתו בלי שום בסיס! פעמים רבות השוטר מנסה לבנות את הבסיס לפי אותה השיחה – כאן כבר בהתחלה אתה עוצר את אותה שיחה !
הטלת המגבלה – החובה להסביר :
באם אתה לא יכול ללכת – היינו יש מגבלה עלייך – השאלה היא למה ? במה אתה חשוד?
השוטר ישאל פעמים אבות שאלה "תמימה" בנוסח – האם יש עלייך משהו לא חוקי ? הטעות המרכזית היא לענות על השאלה.
כאן יש את הצורך להבין למה אתה חשוד – אבל לפני זה להבין את מהות המגבלה והסיבות לאותו החשד!
לדוגמה – השוטר שואל האם אתה מחזיק במשהו שאסור ? הוא יכול לחפש עלייך האדם?
התשובה היחידה היא – למה לחפש ? במה אני חשוד?
באם התשובה היא אתה לא חשוד בכלום – אז ברור שאין זכות לחיפוש!
חשדות לעבירה פלילית
באם השוטר מבהיר – לדוגמה : "אתה חשוד בכך שהחזקת סמים".
השאלה עכשיו היא – מהו הבסיס של החשד ! באם התשובה היא עינים אדומות.
לדוגמה – אני עייף ורבתי עם החברה שלי – היא רוצה לעזוב אותי – אז למה אני חשוד ?
גם באם ההסבר הוא שתיתי אלכוהול והרבה – זהו לא חשד פלילי – במידה ואתה לא נושא נשק או נוהג ברכב!
לכן חיפוש ללא עבירה פלילית הוא בעייתי ביותר!
כאן יעשה השוטר – פעמים רובת – טעות – הוא ירצה לבצע את החיפוש גם שאין לו שום בסיס לחשד – זהו אירוע המחייב תיעוד מבחינתך!
חדירה לרשות הפרט ללא תיעוד
אתה בבית – יש רעש במדרגות אתה פותח את הדלת – השוטר ממש שועט פנימה. עצור אותו בגופך. למה אתה ניכנס?
עכשיו זהו הרגע להסברים.
להיות כמו ברחוב – למה אתה רוצה להיכנס ! מהו הבסיס שלך להפר את ריבונותי בדירתי!
לדוגמה
השוטר מגיע לפתח הבית – ושואל אותך דבר מה. ואז מבקש לחדור לדירה פנימה. זהו הרגע לעמוד בפתח – ולעצור את האירוע לפני שזה יתפתח! לא להסכים. לבקש ממנו לצאת!
כניסה של השוטר – צריך שיהיה ברור שהיא לא חוקית!
עורך דין פלילי חיפוש בעת התקלות : הרצון לקבל הסכמה
פעמים רבות השוטר ינסה לשכנע שהוא מעוניין בהסכמה שלך האיש – למרות שיאן לו בסיס לחשד.
היינו ההסכמה לזכה אותך ותאפשר לך ללכת – אבל זהו המצב כבר קודם ! כי אין חשד ואתה זכאי ללכת !!!
בנסיבות אלו אסור להסכים !
חשוב להבהיר בק4ול ברור שאתם לא מסכימים לחיפוש !
זה הרגע שאם הייתה לכם הקלטה של השיחה עד לאותו הרגע – מצבכם היה טוב !
אני רוצה עדים!
חובה לזכור, גם בעת חיפוש שכזה יש צורך בעדים שאינם שוטרים.
החוק: הנוהל בעריכת חיפוש (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005
26. (א) חיפוש, בין על פי צו ובין שלא על פי צו, ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, זולת אם –
(1) לא ניתן בנסיבות הענין ובגלל דחיפותו לערכו כאמור; נסיבות הענין וטעמי דחיפותו יפורטו בפרוטוקול שייערך;
(2) שופט הרשה לערכו שלא בפני עדים;
(3) תופש הבית או המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו הנוכחים שם, ביקש לערכו שלא בפני עדים; הבקשה תפורש בפרוטוקול שייערך.
(תיקון מס' 12) תשס"ה-2005
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), המפקח הכללי של המשטרה יקבע הוראות נוספות לענין חדירה לחומר מחשב לצורך שמירה על הפרטיות ועל שלמותו של חומר המחשב; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתיעשה בפקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ויכול שתיעשה בנהלים בידי המפקח הכללי של המשטרה או בידי קצין משטרה שהוא הסמיכו לכך.
הצורך בעדים:
ב"ש ירושלים 1153/02: "…העיקרון המונח בדרישה לנוכחות עדים הוא הצורך בנוכחות אדם אובייקטיבי, שאינו קשור למשטרה, וזאת כדי שהאזרח יהא בטוח שהמשטרה לא "השתילה" את החפצים שנתפסו. העדים משמשים מעין נציגי ציבור שנועדו להבטיח שכאשר מבוצע חיפוש ומופרת זכות כה יסודית של האזרח הדברים ייעשו כשורה ובדיוק לפי האמור בצו החיפוש. דברים אלו מקבלים משנה תוקף כיום לאחר חקיקת סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהעלה את הזכות להקפדה על דיני החיפוש לרמה של זכות חוקתית (745ב – ז, 746ו)".
כמות וטיב העדים
מחוזי נצרת בן קיקי 38/83:
"……ולא שמונה, ולא שמונים ואף לא ריבוא שוטרים אינם יכולים לבוא במקומם של עדים זרים נייטרלים שהחוק מחייב נוכחותם בעת חיפוש.
אי קיומן של הוראות אלה על ידי המשטרה, עושות את החיפוש לבלתי חוקי מעיקרו, שכן אין החוק מתיר כל שקול דעת לשוטרים להחליט כיצד והיאך לבצע את החיפוש, ועליהם לקיימו אך ורק לפי הקבוע בחוק".
אני רוצה עורך דין פלילי
עכשיו זהו החלק הקשה – השוטר רוצה לבצע את החיפוש בכול זאת ואין לו סיבה לאותו החיפוש!
זה הרגע לתעד הכול!
ראוי לדעת – שוטר לא יכול לפעול בלי בסיס כלל! זה לא חוקי לחפש על אדם בלי חשד ספציפי!
החקירה במשטרה :
חשוב לדעת – אמצעי נוסף לתיעוד היא החקירה במשטרה ! אל תוותר על היכולת שלך לתעד באמצעות החקירות והדברים שתגיד.
חשוב לדעת יש לך הזכות להתייעץ בעורך דין פלילי בטרם אותה החקירה במשטרה תחל.
טיב הממצא
כאן מדובר בחיפוש שמתחיל במעבר של שוטרים וראיה של אדם בורח, מרדף אחריו לתוך ביתו – וגילוי של נשק בעקבות.
רע"פ 2919/22 עלי: "12. המבקש הורשע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לאחר שנקבע כי האקדח שהשליך אל מעבר לחומה הסמוכה לביתו – קביל לשמש כראיה. מבחן אחר מבחן, בית המשפט המחוזי ניתח את עובדות המקרה בהתאם לאמות המידה שהותוו בהלכת יששכרוב, וקבע כי עוצמת הפגיעה בפרטיות המבקש בשל כניסת השוטרים למתחם ביתו שלא כדין – היא מצומצמת; כי השוטרים פעלו בתום לב וממניעים ראויים במטרה להגן, בין היתר, על המבקש ובני משפחתו; וכי האקדח הוא ראיה חפצית, אשר מהימנותה לא נפגעה בעקבות ההפרה. עוד נקבע, כי הראיה "קרדינלית" לביסוס אשמת המבקש בעבירות שיוחסו לו, תוך ציון חומרת עבירת החזקת הנשק המסכנת את שלום הציבור סיכון ממשי".