המעצר והחקירה הפלילית

המעצר והחקירה הפלילית - עורך דין פלילי אדטו מוטי
המעצר והחקירה הפלילית – עורך דין פלילי אדטו מוטי

 המעצר והחקירה הפלילית!

 פרק זה דן בהיבטים של החקירה במשטרה במסגרת "מעצר הימים" – היינו החקירה המשולבת במעצר לצורכי קידום החקירה הפלילית.


בפעולות החקירה הפלילית המתקיימות בשעות המעצר.
מיותר לציין, האיש חף מאשמה באותו השלב ולכן החקירה הפלילית חייבת להיות העיקר ולא ההגבלות חירות והמעצר.

 אולם, המעצר משפיע, היבטי המעצר, לא פעם, משתלטים על המחשבה ומקשים על פעולה נבונה בחקירה הפלילית.

חשוב לדעת, מבחינת הנחקר, ההתמודדות עם החקירה היא הדבר המהותי. עורך הדין הפלילי יסביר זאת.

אסור להקדיש את הכוחות המוגבלים בזמן הזה לשום נושא אחר.


חלוקה לפרקים של נושא המעצר והחקירה הפלילית

ראוי לציין הפרקים אודות המעצר והחקירה במשטרה פוצלו לפרקי משנה רבים לאור המורכבות של הנושא. כמו גם ההשפעה הקריטית של השלב הראשוני על המשך ההליכים אם בכלל.
ראוי לדעת – אין דרך להתמודד עם חקירה לחוצה והיבטי מעצר ללא עורך דין פלילי !
עורך הדין הפלילי בעת ימי המעצר הנו עוגן של היגיון ולא פחות חשוב – הוא האדם היחידי שהנחקר יכול באמת ובתמים לסמוך על חוו דעתו ועצותיו!
עוד ראוי לדעת – מעצר וחקירה הפלילית הנם אירוע ששם רב הנסתר על הברור מאיליו. כך שעל הנחקר לדעת להתמודד עם מציאות שם אין הוא יודע מה הראיות שיש בידי המדינה!
במצבים אלו – עד לייעוץ בעורך הדין הפלילי עדיף לשתוק ולהמתין.
כל נחקר לפני החקירה הראשונה זכאי לך התייעצות בעורך דין פלילי מטעמו!

המעצר והחקירה הפלילית

המעצר והחקירה הפלילית - מסדרי זיהוי
המעצר והחקירה הפלילית – מסדרי זיהוי
מידע נוסף בנושא מעצר:
פרק זה דן בהיבטים שלפני המעצר והחקירה הפלילית – היינו בפעולות החקירה הפלילית המתקיימות – בין עם מעצר ובין ללא מעצר.
בפרק אחר נמצאים חלק מתרגילי החקירה הספציפיים.
התרגילים שיכול ויופעלו על הנחקר בעת החקירה במשטרה!
בפרק זה יסקרו חקירות מהימים האחרונים, בין היתר, לאור פרסומם – כמו כן הסבר על פעולות המשטרה באותם התיקים.

המעצר והחקירה הפלילית במשטרה

החקירה הפלילית במשטרה על כל המעמד והעימות (אפילו הצורך בעימות עצמי מול האירועים) אל מול החוקרים.
 ההתרגשות שבמגע עם מי שהם העצורים האחרים היא אירוע מסעיר ביותר מבחינתו של הנחקר, במיוחד שהיא באה בשילוב מעצר לצורכי חקירה. היינו בשילוב החקירה.
כאן חשוב לנחקר לדעת – העיקר היא החקירה הפלילית ! המעצר למרות העומס שהוא מטיל – אינו העיקר!

מתי מתחילה הסערה הרגשית

לעתים "הסערה" הפנימית,  היא כבר שמתברר שחקירה פלילית צפויה, לא כולם "יודעים" לשלוט ברוחם, הפחד מהלא נודע הוא לא פשוט להתמודדות.
במיוחד שלא ברור מה המשטרה יודעת וכיצד היא תקבל את האירוע – ולא פחות חשוב מי הוא החשוד המרכזי שבו תושקע עיקר תשומת הלב.

המאמץ בחקירה

גם ללא המעצר לצורכי חקירה ההתמודדות השכלית בין חוקר ונחקר במסגרת חקירה פלילית – אינה התנהלות "שוות כוחות".
הפחד, השליטה של החוקר, העדר ההבנה כל אלא הם מציאות חדשה לרוב האנשים.
המציאות הלא נשלטת של הנחקר הופך אותו לאדם שכישוריו פחותים בהרבה ממה שניתן היה לשער שאפשרי.
עייפות, מניעת מזון ראוי, מניעת שינה, כל אלא משנים את האדם.

המעצר והחקירה הפלילית ! אובדן קשר למציאות

חוקר משטרה חכם יוצר מציאות של חוסר שליטה אצל הנחקר. לא פעם יספרו נחקרים על כך שהחוקר סידר את חפציו והוציא אזיקים והציב אותם על השולחן ואז החל לשחק עם אותם האזיקים.
התוצאה מדהימה – הפחד משתלט.
 גם אנשים שהם מודעים לחקירות, חוקרים, שוטרים, עורכי דין  ועוד בעלי מקצוע מתחומי החקירות נכשלים. הם כושלים באותם הכשלים של אחרוני העבריינים בעת החקירה הפלילית.
– לכן חשוב ביותר להיות מסוגל להתנתק מהלחצים ולהתנהל מתוך הבנה של התהליך הפלילי.

המעצר והחקירה הפלילית – ה"צורך לעזור לחוקרים":

עורך דין פלילי המעצר והחקירה הפלילית
עורך דין פלילי המעצר והחקירה הפלילית
הלחץ על הנחקר במשטרה לשתף  פעולה בחקירה הפלילית הוא עצום.
החוקרים בעת השיחה מאתרים את הנקודה המפעילה את הנחקר ומשם הדרך קלה.
פעם מדובר בחולשה מהעתיד, פעם מאיימים בחשיפה של החיים האישיים או אפילו מעצר מקורבים.
 הנחקר מאבד את תחושת המציאות ומתחיל לפטפט עצמו לדעת שהחוקרים מעודדים אותו להסביר עוד ועוד הסברים שלא ממין העניין.
 בנקודה זאת חשובה במיוחד זכות היוועצות בעורך דין פלילי.
 עורך הדין הפלילי רשאי להגיע לחקירה במשטרה, להוציא את הנחקר  (בד"כ ליפני החקירה) ולבחון יחד עמו את העובדות שיש בתיק הפלילי.
 מה אומרות "העובדות" ?
האם באמת כל הסבר והסבר ייקלו על הנסיבות או אולי שורת ההסברים ימחישו יותר מכול שמדובר באדם שחי במציאות מקבילה ואינו מתקשר באופן הגיוני.

 המעצר והחקירה הפלילית – שימוש בתרגילי חקירה לצורך ערעור הנחקר.

 המשטרה לא פעם משתמשת בתרגילי חקירה לצורך ערעור הנחקר ושינוי תפיסתו למציאות. למעשה במרבית התיקים הגדולים החקירה היא משחק מוחות.
דוגמה יפה לראיית התרגילים
מקרה דניאל מעוז – הנאשם ברצח הוריו.
כאן מבוצע תרגיל "פשוט" היינו תרגיל חקירה קלאסי. הבסיס לתרגיל -כמו לחלק ניכר מהתרגילים – הפחד של הנחקר – כמו גם השליטה של החוקר במידע.

לחוקרים היו מספר נקודות ידיעה

 א. איכון הפלאפון שלו היה באזור המרכז (הרצח בירושלים).
ב. היה את דמו בזירה – כמו גם פציעה בידו.
ג. במחשב האישי שלו נבחנו נושאים כמו רצח.
תחילה המשטרה הדליפה וכתבים ראיינו אותו – ללא ספק הדבר ערער אותו – מיותר לציין שלפני כתבים אתה לא מתייעץ בעורך דין פלילי.
לאחר מיכן המשטרה גבתה את הודעתו – שם הוא מקבל את מלוא תשומת הלב וכן תחושה שמאמינים לו. אז הוא יספר שהיה באזור המרכז ובכלל אפשר לומר "יעוף על עצמו".

ערעור החשוד… בקלילות
כתרגיל חקירה, יספרו לו החוקרים שהוא צולם במצלמת אבטחה של אחת הדירות השכנות (המצלמה בפועל לא עבדה). הוא שמודע לקיומה – מאמין.
כאן האיש מתחיל להתערער – ברור לו שהוא נתפס משקר והוא מתחיל ב"סיפורים".
לאחר מיכן השוטרים יוסיפו פרט נוסף -נימצא דם.

לאחר מיכן החוקרים סיפרו על נושאי המחשב.


כך באמצעות שקר אחד קטן של החוקרים וכמה פריטי מידע – מתבצע הפיצוח.
סקירה שמלאה של תרגילי חקירה נמצאת בפרק אחר. רק חשוב לדעת -כמו שיש תרגילי חקירה של החוקר יש את ההתנהלות ה"נכונה" של הנחקר… בכוחה למנטרל את מרבית תרגילי החקירה.

השפעת "תרגילי החקירה" על הנחקר

בפרק זה לא מובאים התרגילים – אלא – ההשפעה שתרגילי החקירה יוצרים.
ראוי לדעת תרגילי החקירה הספציפיים מובאים בפרק אחר באתר.
ראוי לדעת מטרת תרגילי החקירה הוא ערעור הנחקר, הבנה שלו שהחוקר יודע הרבה יותר, ומתן במה נרחבת להסברים מצדו.
כך שהוא יפטפט עצמו לדעת – גם מקום שראוי היה לשתוק.
ככלל בחקירה מורכבת ראוי להימנע משיחות עם זרים ולבטח שלא לענות על שאלות ליפני שעורך דין פלילי מגיע. מה שמאפשר לנחקר לנשום עמוק ולהבין את הסיכונים הטמונים בתוך גרסתו לאירועים.


"עלי זה לא השפיע"

זהו משפט של נחקרים שהגיעו להסכמי עד מדינה! בלבד.
על כולם לחצים פיזיים ונפשיים משפיעים, לא אחת יש רצון לשמר את ההישגים של הסכם עד המדינה – ולאור זאת יש בחירה בקו של הסבר על העדר השפעה.
חשוב לציין, באם הלחצים לא היו משפיעים – הם לא היו נדרשים והעד יכול היה לדבר באופן בטוח ושליו, ללא הצורך בעינוים של ממש.

המעצר והחקירה הפלילית – הדלפות מחקירה פלילית

הכוונה היא למקרים בהם יש עניין ציבורי והחוקרים מתחקים אחרי הנחקר לכול מקום אפשרי.

על מנת לתמרץ את הנחקר הם שולחים לכיוונו "גירויים" שאמורים להוביל אתו לתגובה אחרי תגובה.

במציאות זאת הם אוספים אמירות מפיו אודות המציאות כפי שהוא רואה אותה. הנחקר בהמשך לא ידע שמדובר באמירות ליפני אזהרה ולפני חקירה רשמית. בהמשך הוא יאלץ להתמודד גם אם אמירות אלו.

אמירות שנאמרו עוד ליפני תחילתה של החקירה ה"רישמית". (לא תמיד ראוי להתמודד איתן).

ולכן עוד ליפני ההזהרה. דוגמאות למקרים בהם מודלף חומר לתקשורת לצורך בחינת השטח.


לדוגמה: תרגיל החקירה בפרשת דודו טופז ז"ל.
הבסיס הוא בהקדמה :
עוד לפני המעצר יוצרים החוקרים מציאות במסגרתה "עיתונאים" (אמתיים) מקבלים תדרוך  (או לפחות הדלפה) אודות החשדות כנגדו.
 כך יוצא שהאדם נאלץ להתמודד עם עיתונאים ולענות על החשדות.
מיותר לציין שהדבר מוביל ללחצים קשים אצל הנחקר.
הבעיה היא שלחצים אלו אינם מבוקרים והנחקר מתחיל לפטפט את עצמו מול כל אדם שמוכן להאזין. לאחר מיכן הנאשם שמבין את שעשה חש בושה צער וחסר יכולת להכיל את עצמו – לא פעם.

"הדלפות" מחקירה מהימים האחרונים

דניאל מעוז בן שנחשד ברצח הוריו (שכונת רמות בירושלים)  שנת 2011 – גם כאן התקשרו עיתונאים לראיין אותו בדבר החשדות כנגדו.
הדבר אצל כל אדם, לבטח אדם שתחושת אשמה מסוימת רובצת לפתחו יוצרים גל של רגשות ופטפוט ללא הכרה בעת החקירה.
כאן מדובר היה באדם שהיה עורך דין וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה.
החוקרים אספו ראיות כנגדו והחלו מסכת של "הטרדות מיניות" החל מראיונות לתקשורת ששמחה במקרים שכאילו לשתף פעולה לצורכה שלה.
התוצאה הייתה שהאיש דיבר ודיבר – הכול ללא התייעצות אמירות שבהמשך יופנו גם כנגדו.

המעצר והחקירה הפלילית – זמן המעצר האפשרי

מקובל להניח ששוטר יכול לעצור אדם ל 24 שעות לאחר ביצוע הליך המעצר המתחייב. (חובה שימוע בפני קצין).
לאחר 24 שעות יש צורך להעלות את החשוד בפני שופט (יש מקרים נדירים של הערכה).
בפועל מתעלמים בכך שגם העצור יכול, במקרים קיצוניים, להגיש עתירה לשחרורו מקום בו השימוש בסמכות המעצר הוא התעמרות והמעצר אינו במקומו לחלוטין.
מדובר כמובן במקרים נדירים אולם הסמכות לעתור לשחרור קימת -גם מצד העצור וגם לפני סיומם של ה 24 שעות.

פעולות רקע של המשטרה

בפרשיות מהותיות חוקר משטרה טוב מבצע סידרה של פעולות רקע.
פעולות שלא בידיעת הנחקרים, במרבית המקרים.
הכל לפני שהוא יחקרו את הנחקר חקירה מהותית. פעולות הרקע יוצרות את בסיס הנתונים המתבקש לחקירה הפלילית.
– הן יתנו לחוקר את נקודת היתרון על הנחקר ותחושה קשה אצל הנחקר של ערעור עצמי.

המעצר והחקירה הפלילית – מיקום גביית האמרה

לא פעם בזירה תהה גביית הודעות "מהירה" שמטרת "להרדים" את הנחקר בפוטנציה וליצור אצלו אשליה שלא חושדים בו. השיה שמספרת לו שהוא מצליח לחמוק.
קיימת חשיבות מכרעת לאמרה בזירה שם הנחקר עדיין לא חישב את צעדיו והדברים שנאמרים זוכים על כן לאמון מיוחד.

המציאות בתיקים פליליים מהותיים

בתיק פלילי "גדול" או מהותי החקירה שונה – המשטרה בזירה גבתה הודעות קצרות מכול האנשים האפשריים . חשוב שלא יהיה ספק כולם חשודים בפוטנציה –  והמשטרה אוספת ראיות כנגד כל אדם ואדם בעל נגיה לפרשיה.
החוקיים יגיעו ללוויה (אם אירוע מוות) יבדקו מי מגיע ומי מתייפח, לא פעם אף יסריטו את הנוכחים – לצורכי ניתוח מעמיק בהמשך.


החוקרים יבחנו חשבונות בנק של כל הנהנים ממעשה העבירה הפלילית –

  • לבחון למי יש בעיה כספית.
  • החוקרים יבדקו העברות בנקאיות חריגות ליפני /אחרי האירוע.
  • החוקרים יבחנו תשלום חובות או כניסה לחובות בסמיכות.
  • יאכנו את מכשירי הטלפון הניידים.
  • יבחנו את גופם של הנחקרים לבחינת פגיעות גופניות.
  • יבחנו את הזירה באמצעות מעבדה ניידת למציאת רמזים לדוגמא: האזור מתחת לציפורניים של הקורבנות.
  • החוקרים יגיעו לקו האינטרנט של החשוד בפוטנציה ויבדקו מה הוא ראה ובמה צפה ומה עניין אותו.
  • ועוד ועוד ועוד.

 במקביל מתקיים שלב נוסף והוא: איסוף נתונים ויצירת גירויים סמויים. – האיסוף המודיעיני.
אם עד לשלב זה האיסוף היה ללא מגע עם הנחקר הרי מעכשיו האיסוף משנה את פניו, אנשי משטרה יבקרו בנקודות מפתח, לדוגמא בבית בו יושבים שבעה.
לא פעם כחברים של בני הזוג.
הם יגיעו ללוויה – לאור נטייה של רוצחים להגיע גם כן.
הם ינסו לאתר אנשים שהתנהלותם מצביעה על "עודף" צער – או חוסר צער.
הם ישוחחו עם שכנים בכול הבניינים באזור – מי יודע מתי לפרט מסוים תהה חשיבות להמשך ?
ככלל המטרה היא צפייה באירועים ואיסוף נתונים.
לא פעם אותו האיסוף יוותר מודיעיני ולא יעלה על פני השטח בחקירות. אולם – הידע הנוסף יאפשר לחוקר לערער את ביטחונו של הנחקר בכול שלב. זאת תוך יצירת מצג שהנחקר אינו מסוגל להתמודד עמו – חוסר הידיעה.

בפרשת דניאל מעוז היה שימוש בתרגיל חקירה קלאסי.

החוקרים איתרו מצלמת הבטחה, הבעיה היחידה הייתה שזאת לא עבדה.

החוקרים סיפרו לנחקר לאחר מסירת גרסתו הראשונית על קיומה.

הנחקר נכנס ללחץ והודה שהיה במקום.
ראוי לציין, עצם העובדה שמדובר בבן הובילה את המשטרה לכדאי כך שאין רלוונטית לט.א או אפילו לממצאי DNA בזירה. כך הנחקר קשר עצמו לזירה במועד ובאופן שהוביל לכתב האישום.

המעצר והחקירה הפלילית – זמן המעצר האפשרי

המעצר והחקירה הפלילית
המעצר והחקירה הפלילית
"השליטה בחפץ" – כאירוע פלילי.

ראשית יובהר, הנושא בפרק זה אינו אדם ספציפי, או חקירה מסוימת, אלא, באמצעות עובדות כפי שהם מוצגות בתקשורת.

קיימת התייחסות למצב משפטי מורכב. לעורך דין אדטו אין כל ידיעה מעבר לתקשורת אודות מקרה זה.

 סיפור מציאת אמצעי הלחימה, נשק ואמצעי החבלה במחסן בבניין בו מתגוררת עורכת הדין ידועה מאזור המרכז שלפי הפרסומים ייצגה בין היתר גם "ארגוני פשיעה" ומעצרה בעקבות זאת.

הנקודה מעלה שאלה מהותית ביותר – מדוע נעצרה לצורכי חקירה רק עורכת הדין הפלילית? מה על אותם דיירים שהמחסן משמש גם אותם ? היינו מה ההבדל ביניהם לבינה ?


הרי באם ישנה התמקדות באדם אחד חייבת לכאורה להיות סיבה לאותה התמקדות !
השאלה היא למעשה: מה הקשר של עורכת הדין לחפצים? לא פחות מעניינת היא השאלה – כיצד מוכיחים את אותו הקשר באופן משפטי?
 האומנם מציאה של חפץ במקום בו ישנה שליטה מסוימת ומחולקת לאחד האנשים יכולה לקשור מי מהם למוצג שבמקרה זה הוא פלילי?
על מנת להבין את התשובה לשאלה חייבים להבין תחילה מהי החזקה בחפץ.
(מאז כתיבת הדברים התיק הנ"ל נסגר).


המעצר והחקירה הפלילית – החזקה בחפץ

בואו נניח לדוגמא שאתם נכנסים ל"דירת שותפים" על מנת להתגורר שם.  השותף האחר מחזיק בסם מסוכן. האם בתנאים אלו אתם הופכים להיות אשמים באותה מידה בהחזקת הסם?

 על מנת להבין את שאלת ההחזקה הפלילית חייבים לדעת תחילה האם יש מודעות וידיעה על ההחזקה בסמים.

 הרי אם השותף מחזיק בסם בחדרו שלו, ואין ידיעה על הסמים מצד האחר ברור לחלוטין שאין כל החזקה של השותף השני.

 אבל מה קורה במקרה שאותו השותף מתיר לכם להיכנס לחדרו ולקחת מהסם מתי שתרצו ?

היינו קודם כל ישנה מודעות לסם ולאחר מיכן ישנה גם שליטה מסוימת שמלמדת על החזקה בסם!

ללא ספק ההחזקה כאן היא משותפת אפילו כל הסם נימצא בידיו של האחר באופן תאורטי בלבד.

במקרים מסוימים גם ידיעה על הסם  (אפילו בלי ידיעת מלוא הפרטים) והיכולת להגיע אליו ברגע שתרצה יכולה ליצור החזקה בסם.

אבל אם הסם נימצא, אפילו באזור המשותף, ולכם אין ידיעה על קיומו של הסם. אז לא יכולה להיות החזקה בחפץ כלל – הרי הבסיס להחזקה הוא הידיעה על קיומו.

מכאן אנו חוזרים למקרה הנשק.

המעצר והחקירה הפלילית – הנשק/תחמושת שנמצאו

עו"ד פלילי
עו"ד פלילי
במידה והנשק נימצא בתוך מקום בו לאדם יש החזקה ייחודית – לדוגמה בדירתו.
ישנה הנחה שהאיש מכיר את החפצים שבביתו רק הוא נגיש אליהם, ודי בקשר המציאה על מנת להגיש כתב אישום (בכתבה זאת אין התייחסות לנושא ההרשעה להמשך לבוא).

 בנקודה זאת לא פעם מוצאים אנשים שנתפסים עם חבילות סמים בחלציים וטוענים בתוקף שהם לא ידעו על קיומם. מיותר לציין שהטענה מגוחכת.

קשה להם להסביר כיצד מגיעים לשליטה כל כך אינטימית בחפץ… ללא מודעות וידיעה גם על ההחזקה וגם על הפליליות שבה (מעצם מקום המחבוא).

 אבל בדירות מגורים, בשטח המשותף, בהם נימצא חפץ אסור בעת חיפוש, לא פעם טוען אחד הדיירים שלא הייתה לו מודעות וידיעה אודות החפץ.

 בנסיבות אלו נחקרים כל הדיירים בבניין – עד שהמשטרה מיחסת את ההחזקה לאחד מהם – או במקרים בהם לא ניתן להכריע לכול הדיירים שהם בעלי ההחזקה בחפץ –

שהרי קשר של שתיקה ואי הפללה מתקיים בין שותפים למציאות וביניהם בלבד. (לא פעם די בראיה חלקית נוספת לצורך ייחוס הסם לאחד הדיירים).

 בדרך כלל מתקיים בין הדיירים בנסיבות שכאלו קשר מאחד בקבוצה שכזאת והוא התא המשפחתי/חברות וכו' – הרי המאחד הוא שהוביל למגורים משותפים – והמאחד הוא שמוביל לסירוב להסגר את העבריין.


הידיעה חשיבותה עורך דין פלילי במרכז

עצם הידיעה בפועל או בעצימת עיניים אודות הנשק בצירוף מיקום הנשק והיכולת (גם תאורטית) להגיע אליו – הוא מה שיוצר החזקה בו – ומכאן הוא שווה עבירה פלילית חמורה.

בנסיבות אלו יכול אדם להחשיב למחזיק גם בציוד שנמצא אצל אחר.

 אולם, במידה ואין כל ידיעה על הנשק, וכמו שפורסם הנשק נימצא במקום בו ישנה נגישות ייחודית לקבוצה מסוימת והיא קבוצת הדיירים שגרים שם באותה קומה של אותו הביינין. כאן עולה חשד כללי כלפי כל החברים בקבוצה של בעלי נגישות.

 חשוב לדעת, אם אחר, אפילו לקוח, אפילו מקורב, מאכסן את הנשק במקום לא יכולה להתקיים כל עבירה פלילית. בהנחה שאין ידיעה. אין חשד בדבר האפשרות – אבל כאן המחסן אמור להיות נעול (לפי הפרסום) כך שעולה השאלה כיצד זה אדם זר הגיע אליו?

 יודגש: הבסיס לאירוע פלילי הוא הידיעה !!! (קיימים מקרים ש"עצימת עיניים". היינו סירוב להכיר במציאות וראיה שלה שקולה לידיעה) – כמו לדוגמא ידיעה על כך שאחר לוקח את המפתחות לצורך אחסון במקום וסירוב לברר מה מאוחסן שם.


 החשד הכולל

מה שיכול להיחשב למוזר באירוע שם הוא שמשטרה לא חקרה כלל את השכנים האחרים (לפי התקשורת), שכולם בעלי יחידות מגורים בקומה והמחסן משמש את הדירות של כלל הדיירים באותה הקומה.
 מיותר לציין שבין הדיירים אין כל מכנה משותף, כל דייר ודירתו – קשה למצוא סוג של אחריות משותפת מעצם הבעלות על הדירה לסוגיית ההחזקה בנשק.
 בהעדר חקירה של הדיירים נוצרת מציאות בה המשטרה מייחסת את העבירה רק לאחת הדיירות היינו לעורכת הדין. אין כל חשד בדיירים האחרים – הכול עוד לפני החקירה – מכאן עולה השאלה – למה ?
האם לא ראוי לחקור את השכנים ולבחון מי מהם הוא גם פוטנציאל או בעל נגיעה לחבילות ?
 התשובה, כרגיל, בימי המעצר והתנהגות כל כך חד ממדית מצד המשטרה – "מידע מודיעיני". הדבר נרמז בתקשורת שהמשטרה פועלת על סמך "מידע מודיעיני".

המעצר והחקירה הפלילית – "מידע מודיעיני" בחקירה

זה המקום לציין, "מידע מודיעיני" יכול להוביל לחקירה ולהוליך חקירה, אולם, על מנת להוליך תיק פלילי הוא חייב להיות מגובה ב"תעודת חיסיון".
(במהלך החקירה אין כל צורך בתעודת חיסיון. הרי הפרטים חסויים מעצם היותם קשורים לחקירה ורק הגשת האישום הופכת את החומר לחייב בידיעה של הנחקר/נאשם ומכאן יוצר את הצורך ב"תעודת חיסיון" באם רוצים להסתיר ראיה).

"תעודת חיסיון" בתיק פליליעורך דין גידול סמים

לא פעם המשטרה יודעת על אירוע פלילי ואינה יכולה להגיש כתב אישום. הסיבה היא שהמידע שנימצא בידה הוא מידע חסוי שאינו יכול לשמש בתיק הפלילי. מקצרה יוסבר נושא זה.

 תנאי הבסיסי להוצאה של "תעודת חיסיון" הוא שהמידע אינו נוגע לליבת האישום. מה שימנע מהנאשם את היכולת להתגונן מפניו וכך יצור מציאות של משפט סתרים.

הרי כל הראיות בבסיס האישום חייבות לעבור דרך עיניו הבוחנות של הנאשם וההגנה – או לפחות להיות מגובות בתעודת חיסיון – תוך שאין הן משפיעות באופן חמור על היכולת להתגוננות.

כך יוצא שאם תמצא תביעת אצבע על הנשק – ברור שהמידע שיש בידי המשטרה והוליך את החקירה – אינו רלוונטי – הרי האישום מבוסס על תביעת האצבע.


כנ"ל בייחס לממצאי DNA.

או כל ממצא אחר שקושר אישית בין הנחקר לבין המוצג.
(ברגע זה אין התייחסות לשאלה האם הטביעה היא על המוצג הפלילי או על אמצעי אריזה חסר יחוד).
אבל ללא טביעה כאמור – היינו ללא כל קשר בין המוצג לבין האדם – מלבד "מידע מודיעיני". מידע כזה שהמשטרה אינה רוצה לפרסם לידיעת הנחקר מחשש לדוגמא שאזרחים אחרים לא ישתפו פעולה עם המשטרה לעתיד לבוא.
במצב שכזה קשה מאוד לבסס קשר ישיר משפטי למוצג שנתפס (זיהוי חבילות, קביעת אזורים במחסן וכו' יכולה לשנות את התמונה).

חומר חסוי מטעם לפגיעה באפשרות להיעזר על ידי הציבור

בתיקים בהם עזרת הציבור אינה ברורה קשה למצוא אפשרות להשתמש בחומר החסוי (בכך לחשוף את מוסר החומר ילדי המשטרה לידיעת העבריינים). כאשר זה נוגע לבסיס האישום – בעת תיק פלילי.
הרי מרגע שמוגש האישום קיימת חובה למסור כל חומר שיש. חומר מודיעיני בבסיס האישום אינו יכול להימסר. כך יוצא שלא יוגש אישום פלילי במקרה בו אין ראיה קושרת נוספת.
יובהר: אין אפשרות למנוע מנאשם לעיין בכול החומר הראיות בתיק – ללא תעודת חיסיון.
תעודת חיסיון אינה יכולה לגעת לליבת האישום.
במקרה ותעודת החיסיון נוגעת לליבת האישום יגיש הנאשם בקשה לגילוי חומר הראיות, במידה ובית המשפט שדן בבקשה יחשוב שהחומר נוגע לליבת האישום – בית המשפט יורה על חשיפתו.
כאן עומדת למדינה אפשרות לחזור מכתב האישום – ובכך למנוע חשיפה של אותו החומר.
חזרה מכתב האישום – באמצע משפט משמעה זיכוי הנאשם – אלא אם נקבע אחרת (בהסכמה).
זמין 24/7 דילוג לתוכן