איזוק אלקטרוני

בעבר איזוק אלקטרוני היה אמצעי פיקוח על משוחררים בשלבי המעצר השונים (בעיקר בעד לתום ההליכים) !

איזוק אלקטרוני
איזוק אלקטרוני
מטרת האיזוק האלקטרוני הייתה פשוטה – למנוע סיכונים הנובעים מהאדם בזמן שהתיק הפלילי/החקירה מתנהלים ! היינו חלף מעצר!
כיום ( מאז אמצע שנת 2015) מדובר באמצעי של מעצר!
לא כלי של שחרור (במרבית המקרים) אלא כלי של מעצר!
היינו מיד אחרי ההחלטה על מעצר, לא פעם, תבוא העתירה מצד עורך הדין הפלילי לבחון את האפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני.
לאור העובדה שבשני המקרים האדם נימצא בביתו – יש להסביר את ההבדל!
הבדל שלא ברור לרבים, זהו לא שחרור כיום!
בגדול בעבר היו “חלונות” רבים באיזוק – כיום הראיה היא כמו של עצור ! אין חלונות כלל (דוגמה אחת).
מצד שני, חשוב לזכור : האדם באיזוק אלקטרוני מגיע לדיונים מתוך ביתו (או מקום השהיה) –  ולא מתאי המעצר התחושה היא שחלק עצום מהלחץ יורד ומאפשר התנהלות ראויה! (כמו גם הגעה לתוצאות עדיפות בהמשך).

הדרכים לשחרור ממעצר

חשוב להזכיר – תיקים פליליים רבים הסיבה למעצר היא תחושת המסוכנות שמקנה החשוד (לא רק בשל המעשים אלא גם בזמן החקירות) ולא המעשים עצמם. לעיין בפרק שאלות ותשובות מעצר ימים.

בנסיבות אלא – למרות שזה לא הנפרק אני מזכיר שאת השחרור בונים בעת ימי החקירות במעצר ימים, לא מעט בכך שהופכים לאנושיים בעיני המערכת, או מסייגים את החלק המיוחס. על ההתנהלות הנכונה בחקירת משטרה – בפרק על עצות לחקירה פלילית.

עוד חשוב לזכור את התפקיד הקריטי של תסקיר שירות המבחן. חשוב להזכיר שיש צורך להתייעץ בעורך דין פלילי לפני התסקיר!

בפרשיות מורכבות, לא אחת, אנו רואים שמי שנותר עצור הוא אדם שחלקו בפרשיה הוא לא הגדול ביותר – אלא התסקיר בעניינו היה כזה שלא אפשר אמון באיש. מבלי להיכנס לפרטים כאן – חובה להבין שיש הבדל ניכר בין הדרישות לשחרור ממעצר באמצעות תסקיר – לבין זיכוי בתיק הפלילי.


החתימה על התנאים

בחודש יוני 2019 נפל דבר בישראל בית המשפט העליון חייב ערבים שערבו במסגרת תנאי שחרור בערובה של משוחרר – במלוא (כמעט) הסכום עליו היו חתומים. מדובר באנשים שכלל לא היו קשורים או יכלו לצפות את הבריחה!

מדובר בסכומי עתר (1 מיליון לכול ערב). סף הכול החיוב היה ב 9.5 מיליון ! לציין לא היו נדרשים ערבים רבים כל כך לשחרור ! חלקים ניכרים מפסק הדין נמצאים באתר.


התיקון בחוק האיזוק האלקטרוני 
עד התיקון לחוק (2016) היו 2 דרכים בדיני מעצרים – או מעצר עד תום הליכים בבית מעצר או שחרור (גם עם איזוק המציאות הייתה נקראת “שחרור”).
השינוי של החוק – עתה גם אחרי מעצר עד לתום ההליכים – יש אפשרות לשחרור בערובה ! המשוחרר לאיזוק יקרא : עצור ! ולא משוחרר !
היינו מצד אחד יש לנו מעצר עד תום ההליכים, מהצד השני יש עדיין את השחרור בערובה לאיזוק אלקטרוני !

מיותר לציין – גם הדרך של איזוק אלקטרוני כאפיק של שחרור  – כמו שהיה בעבר – ממשיכה לחול ! (בפועל הרבה פחות מבעבר).


מהתיקון – לחוק איזוק אלקטרוני
כדי להחליט על איזוק אלקטרוני בית משפט צריך למצוא שמתקיימים כל התנאים למעצר עד תום ההליכים (לפי ס’ 21 לחוק המעצרים) :
ראיות לכאורה.
+
עילת מעצר
+
העדר יכולת להגיע לתוצאה של שחרור בתנאים – ורק התוספת של שהות במעצר בית עם איזוק אלקטרוני בתקין את הסיכונים לאופן נשלט ! כך שיש מה לדון באפשרות השחרור הנ”ל (שהיא למעשה מעצר).
ראוי לציין – לפי החוק תמיד יש להעדיף חלופה שתנטרל סיכונים (באופן סביר ולא מוחלט) !
תמיד צריך לבחור בחלופה המקלה ביותר שיש עבור הנאשם ! (כמובן תוך נטרול הסיכונים לחברה – באופן סביר).

עוד ראוי לציין – בניית החלופה היא סוג של מלאכת מחשבת של צרכים ואפשרויות !


איזוק אלקטרוני כפתרון ביניים?
בעבר האיזוק האלקטרוני היה סוג של פתרון ביניים ! פתרון לבעיה – וסוג של תוספת להבטחת התנאים !

כיום לאור ההקפדה באיזוק אין מדובר בפתרון ביניים אלא בפתרון לעד תום ההליכים (בד”כ).

הפרה מובילה להחלטה מנהלית למעצר ממש ! היינו לא החלטה שיפוטית – אלא מנהלית ! (בערעור על החלטה מנהלית בודקים את סבירות ההחלטה המנהלית ולא את נכונותה).


איזוק אלקטרוני אחרי החלטה למעצר

מתוך: בש”פ 2434/20: ”  בבש”פ 1230/20, 1232/20 פלונים נ’ מדינת ישראל (‏3.3.2020) (להלן: בש”פ פלונים):

 “השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות להעביר למעצר באיזוק אלקטרוני נאשם שנעצר מאחורי סורג ובריח כשסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים חל עליו, היא לא “למה לא?”, אלא “למה כן?”. הנטל להוכיח את קיום הטעמים המיוחדים, שסעיף זה דורש כתנאי להסתפקות במעצר באיזוק אלקטרוני חלף המעצר הרגיל בין כותלי בית המעצר, הוא נטל כבד הרובץ על כתפי הנאשם. כפי שהוסבר בבש”פ 248/20, נטל זה ניתן להרים רק על ידי הבאת ממצאים פוזיטיביים אשר מצביעים על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ועל האפשרות המעשית לאיין את מסוכנותו בהיותו מחוץ לבית המעצר. ביקורת על שירות המבחן שלא סיפק ממצאים כאמור [איננה יכולה] לשמש תחליף לממצאים הפוזיטיביים הדרושים.” (שם, בפסקה 10; ההדגשה הוספה – א.ש.).


ההבדל בגישה בין מעצר לשחרור 

אם בעבר הייתה מקובלת שיטת ה”סלאמי” היינו יש עוד ועוד כרסום לאורך הזמן בתנאי השהיה כך שאחרי זמן מה יש יציאות לרוב למגוון סיבות.
זה מתחיל ביציאות לעורך דין, ממשיך ביציאות לטיפולים מסוגים שונים, משם קצרה הדרך לעבודה ועוד  – הוכל עד להסרת התנאים!
באיזוק אלקטרוני – חלונות יפתחו לצורכי טיפול או אירוע ספציפי – במידה ויש צורך בחלון קבוע – זה כמעט תמיד אחרי תסקיר שירות מבחן ! בתסקיר יש צורך לציין טעמים מיוחדים ליציאה !
איזוק אלקטרוני
איזוק אלקטרוני
זה המקום לציין שאם התאווררות היא אירוע מקובל במעצר בית – כאן אין התאווררות יותר ! (לא מקובלת).
בנסיבות אלא ברור לחלוטין שהשהות במעצר בבית היא קשה מנשוא.
חשוב להבין שלאור האיזוק כל הפרה של התנאים נרשמת – ומדווחת באופן שבאם האדם יוצא את פתח הבית – מגיעים המפקחים מהחברה האחראית על האיזוק האלקטרוני!

שחרור לאיזוק אלקטרוני בהליכי הסגרה

חובה לזכור – למרות שאין תכולה ישירה של חוק האיזוק בהליכי הסגרה, יש אפשרות לשחרר (לעצור באיזוק אלקטרוני) גם בהליכי הסגרה. בש”פ 7241/19 יגאל.

חשוב ביותר בנסיבות אלא להמחיש שוב ושוב את האופציה השיחרורית גם בעת הליכי ההסגרה – בשני השלבים ! (קיימות שאלות שונות במעט, וחובות אחרות לצורכי בחינה ושוב מפנה לפסק דין המצוין. בש”פ 7241/19 יגאל


חלונות בפועל באיזוק כיום

גם כיום עם המשכות ההליכים הפליליים נכנסים חלונות “התאווררות” לתוך המשוואה.

מתוך : 3429/19 מדובר היה שם בבקשה להארכה של התנאים עוד ועוד.

“… בדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט למצוא איזון בין זכותו של הנאשם לחירות ובין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך העיקרי. במסגרת זו, יש לתת את הדעת על פרק הזמן שחלף ממועד מעצרו של הנאשם, קצב התקדמות ההליך, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, וכן החשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטותו של הנאשם מאימת הדין (בש”פ 6350/18 מדינת ישראל נ’ פלוני, פסקה 7 (16.9.2018)). שיקולים אלה מוליכים למסקנה כי יש מקום להורות על הארכת מעצרו של המשיב”.


חלונות ההתאווררות כמו שהיו מקובלים בתיק שם

“….לבסוף, כפי שצוין לעיל, בבש”פ 1510/19 נקבע כי יפתחו למשיב חלונות אוורור נוספים. כעת, חלונות ההתאווררות הקבועים למשיב הם כדלקמן: בימים א’ ג’ ו-ה’ בין השעות 22:00-18:00; בימים ב’ ו-ד’ בין השעות 12:00-9:00 ובין השעות 22:00-17:00; ביום ו’ בין השעות 12:00-8:00; ביום שבת בין השעות 19:00-17:30בנסיבות אלה, הפגיעה בחירותו של המשיב, הגם שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני, הינה מינימלית (ע”פ 7768/15 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 33 (20.4.2016)). ובאשר לעומס הנובע מתנאי הפיקוח על המפקחים, הרי שהפתרון לכך הינו כפי שציינה המשיבה, בהצעת מפקחים נוספים אשר יחליפו את המפקחים הקיימים.”.

https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=4&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=0


החוק בייחס לחלונות

מתוך בש”פ – פלוני 4807/20:

“סעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ”ו-1996, מונה את התכליות השונות שלשמן יהיה רשאי עצור בפיקוח אלקטרוני לצאת ממקום הפיקוח באישור בית המשפט, כלהלן:

“חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין – גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו”.

           הפסיקה אימצה גישה מצמצמת באשר ליציאה לחלונות התאווררות קבועים במהלך מעצר בפיקוח אלקטרוני כך שאישור כאמור יינתן רק במקרים חריגים המצדיקים זאת. כפי שצוין לא אחת, מעצר בפיקוח אלקטרוני, כמו מעצר בבית המעצר, נועד להפחית את החשש מפני מסוכנות הנאשם ומפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט. בהתאם לכך, כשם שבעת מעצר מאחורי סורג ובריח לא ניתן – ככלל – לצאת לחלונות התאווררות קבועים, זהו הדין גם בכל הנוגע למעצר בפיקוח אלקטרוני, למעט במקרים חריגים כאמור (ראו: בש”פ 77/17 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקאות 14-13 (11.1.2017); בש”פ 6646/17 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקאות 3-2 (29.8.2017); בש”פ 2735/19 גבאי נ’ מדינת ישראל, פסקה 8 (5.5.2019)).


איזוק אלקטרוני ועבודה

בש”פ 5440/19 : אברהם חי חסון:

“….מעצר תחת פיקוח אלקטרוני לא נועד לאפשר יציאה לעבודה (ראו בש”פ 77/17 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 14 (‏11.1.2017)), ועל כן בקשת העורר לצאת לעבודה במסגרתו היא בקשה חריגה מאד. בקשה זו הוגשה אחרי תקופה לא ארוכה יחסית של מעצר באיזוק אלקטרוני (כשמונה חודשים) שבמהלכה נרשמו לחובת העורר שתי הפרות תנאים (שעניינן יציאות בלתי מאושרות ממקום הפיקוח). הדיון בהליך העיקרי עתיד להסתיים בחודשים הקרובים. בהחלטתו, בית משפט קמא נתן את דעתו לכל אלה, תוך שהוא מציין כי המסוכנות הנשקפת מהעורר לא פגה. בנסיבות אלו, בית משפט קמא סבר כי אין לשחרר את העורר למעצר בית חרף המלצתו של שירות המבחן. נמצא אפוא כי בית משפט קמא הגיע להחלטה מאוזנת לאחר ששקל את כל השיקולים הנכונים. בהחלטה זו לא נפלה שום טעות המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה”.

בפועל שם הייתה יציאה יומית של 3 שעות, וכן אפשרויות נוספות.


תחליף למפקח אנושי?
ראוי לציין שברוב רובם של המקרים אין באיזוק כדאי לשמש תחליף למפקח אנושי ! כך שבנוסף לו יהיה בפועל גם פיקוח אנושי תמידי.

 העברה ממעצר לשחרור באיזוק!

המעצר הנ”ל מחייב בתסקיר של שירות המבחן !

טיפול בהפרות
יש אדם שהוא הממונה על הפיקוח האלקטרוני ובמקרים של הפרות הוא צריך להחליט (מנהלית) מה לעשות עם אותה ההפרה. יש לו שתי דרכי פעולה (אחרי שימוע) :
א. הזהרה – ומחילה ! היינו חזרה למצב הקודם !
ב. לבטל את האיזוק והאלקטרוני – היינו חזרה למעצר ממש ! (החלטה מנהלית).

אין סמכויות אחרות/נוספות!


פיקוח שיפוטי על החלטת הממונה על האיזוק

תוך 72 שעות מובא המקרה לפיקוח שיפוטי. (לא סופרים שבתות).

בית המשפט בוחן לא רק את סבירות ההחלטה (מנהלית), אלא השופט יכול לשנות את התנאים להכביד אותם ולהפעיל יצירתיות בהכבדה.


מעצר בבית מעצר, תשעה חודשים

ברגיל אחרי תשעה חודשים פוקע המעצר – אלא באם יש הארכה.
כאן בפיקוח אלקטרוני המעצר פוקע אחרי 18 חודשים !

אולם בשל העובדה שכול יום מעצר (בד”כ בסביבות חודש וחצי עד לשחרור) נספרים כיומיים יש צורך בביצוע חישוב אריתמטי על מנת להבין כמה זמן האיש עצור ומתי להגיש בקשה להארכה !

 “61. (א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה”.

          “62. (א) על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש ובכלל זה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה”.

       (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של 90 ימים האמורה בסעיף קטן (א), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, ובכלל זה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, לתקופה שלא תעלה על 150 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה” .


סיום התקופה ובאין בקשה להארכה

בש”פ 7700/19

“סעיף 61(א) לחוק המעצרים קובע:

“….נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה. “.

מיותר לציין – השחרור הוא בעת הדיון. בהמשך עוד יכול והתנאים יחודשו.

אולם יש כאן חשיבות רבה שכן – משהמעצר בפיקוח פג – יש לכך משמעויות רובת.


חובת הנימוק בעת הארכת האיזוק

בש”פ 5324/20: כאן לאחר הרשעה ברצח ולפני הטיעונים לעונש אורכו התנאים. דגשים לא במקור.

“הקושי במקרה זה נובע בין היתר מכך שהחלטת בית המשפט המחוזי איננה מנומקת וקשה לדעת מה היו השיקולים אשר הביאו אותו להורות על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, שעה שכאמור יש לערוך בחינה מחדש של מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין המעצר. קושי נוסף קיים בכך שהטיעונים לעונש נקבעו בעוד כשלושה חודשים ליום 25.10.2020 ועניין מעצרו של המשיב לא יובא לדיון לפני בית המשפט המחוזי עד לאותו מועד, אם בכלל”.


הכרה בתקופת מעצר הבית באיזוק אלקטרוני

בעבר הדבר היה מוכר באופן חישובי שם כל יומיים בבית באיזוק היו נספרים כיום אחד !
הדבר אינו תקף יותר ולמעט נסיבות מיוחדות – אין הכרה בימי מעצר הבית באיזוק !
ע”פ 6201/18 : דגשים לא במקור :

“…. לצורך קביעת משקלו של הפיקוח האלקטרוני כשיקול לקולה, יש לבחון, בין השאר, את תקופת המעצר, את היקף ההגבלה על חירות העצור, ואת ריחוק מקום המעצר מביתו, ממשפחתו וממרכז חייו (שם, בפסקה 33).

בענייננו, המערערים ריצו את תקופת מעצרם בפיקוח אלקטרוני בבתיהם, במשך חודשים אחדים. צביקה לא היה נתון לפיקוח אנושי וניר וצביקה היו נתונים לפיקוחן של מספר קרובות משפחה.

המערערים יכלו לצאת מבתיהם לצורך התייצבות לדיונים ולחקירות, או לכל מטרה אחרת שאושרה על ידי הפרקליטות (ללא צורך בהחלטת בית משפט) (ראו מ”ת 44085-11-15, החלטות מימים 23.12.2015, 24.12.2015 ו-27.12.2015).

איני סבור כי תנאים אלו מצטברים לכדי נסיבה משמעותית לקולה, ולא ראיתי להתחשב בכך בגזירת העונש.

מידע נוסף

צווי הגנה

בבניה: 14.6.21.     אחד הכלים המרכזיים שיש לאזרח כנגד מציאות מאיימת על ידי אדם המקורב אליו בין שהיא מבן הזוג או שכן בביניין או

קרא\י עוד »

גידול סמים

גידול סמים “מסוכנים” מטרתו לייצר את ה”סם המסוכן” בדרך של גידול חקלאי. – לפי ראיית החוק המצב מוביל להוספה להיצע הסמים המסוכנים. לאור זאת החוק

קרא\י עוד »

סחר בסם החקירה

 נושא המידע על סחר בסם החקירה חשוב לצורכי התמודדות עם האירועים והחשדות בייחס לעבירות של סחר בסמים – בעת החקירה במשטרה!  רק בהבנת הליך החקירתי

קרא\י עוד »

שחרור ממעצר

הליך המעצר לצורכי חקירה הנו הליך פוגעני ביותר לאור העובדה שהוא בפועל עוצר אדם – חף מפשע! אדם שלמרבה ההפתעה במדינת ישראל במרבית המקרים לא

קרא\י עוד »

הכנה לעימות במשטרה

פרק בבניה 31.5.21 החקירה במשטרה נועדה להוביל לראיות משפטיות תקינות. ראיות פליליות שהן בלי ספק “נקיות” מרבב. כאלה שאפשרי להוכיח את החשדות והאישומים באמצעותן. עורך

קרא\י עוד »

סעיף 74 לחסד”פ

עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7 הפרוצדורה הפלילית נועדה להגן על האזרח. לאפשר עיון של אמת בראיות ולקבוע כללים כיצד נוכל להאמין לראיות

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן