עדים מיוחדים

בחקירה פלילית, בדיוק כמו בכול מפגש אנושי אחר, נדיר שיש הזדמנות שנייה להתרשמות ראשונה!

כלל הבסיס של המשפט הפלילי הוא: הכל כשרים להעיד. אבל לכלל הזה יש מספר חריגים:

א. בני זוג (נשואים/ידועים בציבור בעת העדות) והורים וילדים לא כשירים להעיד זה לחובת זה-לא כולל עבירות אלימות. (בלי תלות בקורבן). (יש גם רשימה של עבירות נוספות כמיו הזנחה של החסוי ורק של החסוי). (בהפרות של צווי הגנה).

ב. קטינים (שלא חל עליו חוק חקירת ילדים, בכל גיל אמור להעיד). קטין שחל עליו חוק חקירת ילדים, עד לגיל 12 צריך חיזוק שכן אינו תחת אחריות פלילית.

שחל חוק חקירת ילדים – חוקר הילדים הוא הקובע האם הילד יעיד או שלא!!! שעדותם נגבתה על ידי חוקרי ילדים. (חוקר הילדים מונע את העדות ומעיד במקומם).


אנשים שמתקשים בעדות

הקושי בעדות הוא דבר חשוב במיוחד לאנשים המתקשים בחיים בכלל, לדוגמה אנשים עם פיגור שיכלי או שיבוש אחר ברמת המשכל או היכולת בשל שלל סיבות!

לדוגמה – עדים בעלי בעיה ה"מיוחדת אותם"!  

בעיה שמקשה עליהם לתאר את האירוע כפי שהם במגבלתם קלטו אותו.

 לעדים אלו ראוי הסתייע בעורך דין פלילי  ביתר חשיבות על מנת שמצבם המיוחד יהיה במכלול השיקולים!

לדוגמה:

אנשים שמתקשים לדבר על אירוע בשל "פוסט טראומה" שהם סובלים ממנו. רק מי ששוחח עם פוסט טראומטי מבין עד כמה הדבר קשה – וכמה קל לא להאמין להם – במיוחד באם מדובר באירוע שבנוי על "הסכמה".

דוגמה למתקשים מאוד : אנשים שנמצאים על הספקטרום באופן רגיל – כך שהם יכולים להיקלע למציאות שם יתקשו לספר את גרסתם – לבטח שיש איום במעצר או בקושי אחר אפשרי – ואפילו באם להבנתם החוקר אינו מכיל אותם כיאות.


חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005

החוק המובא נועד לאפשר לאנשים המתקשים להתמודד על המציאות של חקירה פלילי – בכול שזווית של החקירה.

חשוב לציין – אתה האדם שמלווה אדם "מיוחד" עלייך פעמים רובת העול של הבהרת מצבו המיוחד של האדם – כך שהנושא יהיה ברור לחלוטין לאנשי המשטרה.


עדים מיוחדים – בעת החקירה הפלילית

מיהם ה"עדים מיוחדים":
 כל עד פועל מתוך מניע. נדיר שהמניע הנו רצון לסייע לצדק בלבד.
הניסיון האנושי מלמד אותנו לנסות להבין את הכלי והרצון של אותו העד המיוחד  – על מה הוא מעיד ועל מה לא !
אולם – אצל החלק מהעדים לא פעם מדובר במניע אישי פנימי – אבל גם רצון ל"סייע" לצדק מוביל לא אחת לכך שהעד ישקר עצמו לדעת – בשל מה שהוא מחשיב לצדק. הוא יתקשה להודות שהוא "משקר" ומתוך רצון לחפות על החוסר הפנימי שלו – הוא יספר שהוא בטוח!
לדוגמה "יהיה בטוח בזיהוי"  – למרות שבמציאות אינו בטוח בזיהוי! אלא בעולם פנימי שונה!
עולם שבהמשך, בלי להבין את המיוחדות של אותו האדם – לא נוכל לפרש כראוי את העדות ! אלו הם העדים המיוחדים!
לדוגמה : העד הוא צעיר עם פגם אורגני. די להטיח בו שהוא "טיפש" על מנת שהוא יאשר שהוא זה המצולם בתמונות! בהמשך מתברר שהוא בזמן הנתון לא היה כלל במקום!

עדים מיוחדים 

בעולם המשפט – עדים יוצרים מציאות על בסיסה יקבעו מסקנות משפטיות.
החקירה הפלילית היא לא רק קבלה של מציאות שם מפי העדים ! יש לבחון האם העד העיד אמת!
אחרי כל אירוע מתוקשר יהיו כלאו שיבואו ויטענו שהם ביצעו את הרצח ! שהם עשו כך או אחרת!
הרצון להתפרסם מוביל אותם!

מלחמת המוחות חוקר מול נחקר

בתוך המלחמה כאן יש חוקר שרוצה להוביל את הנחקר להודעה!
אבל יש מערכת שרוצה שני דברים נוספים
א. שההודעה תהה הודעת אמת.
ב. שישמר כבודו של הנחקר!
מגבלה זאת על החקירה הפלילית מובילה לכך שנציב כללים להתמודדות עם "עדים מיוחדים".
ההיגיון אומר שבאם עוברים על הכללים – אין משמעות לאותה החקירה.

דמיון בשרות העדות – עדים מיוחדים?

יש עדים שרוצים להיות עדי אמת – אבל יש להם מגבלה  – הם לא יודעים. הם מרגישים שעליהם לרצות ואז הדימיון נותן את עבודתו ומה שלא נראה מושלם לפי הבנת המציאות במקום – ולא לפי ראיה.
מי בשל בעיית ראיה – פשוט לא ראה.
 יש מציאות בשל – חוסר יכולת לראות  – פשוט לא ראה.
מי בשל חפצים שהסתירו את דרכו  – אינו רואה.
אבל הרצון להעיד – לעיתים הוא חזק מידי – ומה שלא רואים בעיניים משלימים באוזניים.

כאן המטרה היא לאתר את המגבלה – בנסיבות אלו אפשר לעד להעיד את כל עדות. בסופה להציג את המגבלה.


דוגמה – עדים מיוחדים

עדה בתיק תקיפה חמורה העידה ועידה – בנגדית רק אישרה את מיקומה, שוב, ושוב, ושוב – עד שבית המשפט נזף בי על עודף שאלות בנושא.

ואז הוסבר לעדה ודרכה לבית המשפט שמאותו המיקום – לו היא טוענת אין זווית ראיה לאירועים. העדה הודתה שלא ראתה בפועל אלא רק קיבלה תיאור – התיק הסתיים בזיכוי.


העד המיוחד

על מנת לחלץ עדות מעד בעל מגבלות – אנו צריכים לא רק לחלץ עדות אלא להיות בעלי היכולת להאמין לעודת.

בנסיבות שכלאו נקבע כללים כמו הקלטה של העדות.

ביצוע התחקור על ידי אדם החיצוני לתיק או על ידי חוקר מיוחד שאינו בעל אינטרסים.

הכול על מנת להיות בהמשך מסוגלים להעריך את רמת היכולת של העד למסור את העדות ! בהעדר יכולת להבין את טיב ורמת העדות – אין אנו מסוגלים להסתמך עליה.


עדים מיוחדים – לדוגמה לכשל מובנה בעדה

קיימים עדים שהם כשירים לחלוטין, אולם מעידים לאור אינטרס זה או אחר בעדות ובתוצאות המשפט. כאן יש לנו כבני אדם בחברה את הכלים להבין את העדות ואת האינטרסים טוב הרבה יותר.
מנהל בנק שעובדת טענה שפגע בה מינית
קו הטיעון הנגדי של המנהל
היא עוינת אותי בשל העובדה שהיא טוענת שהובלתי לפגיעה מקצועית קשה בה. אני סך הכול עשיתי עבודתי נאמנה. בודקים ורואים שבאמת הגב' שיקרה אין סוף פעמים בייחס אליו – אנו מסוגלים בתנאים לאו לזהות את הכשל !
במקרה מסוג זה העדים שהמנהל ידאג להם הם כאלו שיעידו על כך שהגב' רודפת אוו ומאשימה אותו שפגע בה מקצועית.

זוהי דוגמא קלאסית לזיהוי מצב פשוט.


מתלוננת בעבירת מין – העבריין אינו מוכר למתלוננת
שהיא מתחילה את העדות היא מדברת רבות על כך שהחשוד שהיא טוענת שאנס אותה  -הוא נשואי למרות שהוא אמר שהוא רווק !
זהו עירבוב של מי שאינו במינו!

עדים מיוחדים – דוגמה 2
שני עבריינים פועלים בצוותא לסחוט אחר. האירוע מסתיים שהאחר יורה והורג אחד מהם.
קו הטיעון של היורה – הגנה עצמית.
האם יש סבירות שהעבריין שהיה שותף לסחיטה יבוא ויספר את מלוא הסיפור ?
האם יש מציאות שהוא ירחיב ויתאר את שעשה?
התשובה ברורה. על היורה להוכיח את שהתרחש – ולקשור את הסחטן לאירועים הפליליים.

עדים מיוחדים – דוגמה 3
שני עבריינים מובילים נשק ממקום למקום. הם נתפסים.
אחד מהם בוחר לספר על כל תולדות הנשק, שותפים וחברים שהיו בסוד הדברים.
מה המטרה שלאורה הוא מספר את שהוא מספר ? הוא הופך להיות עד מטעם המדינה – וככזה הוא לא יישפט כלל על האירוע הפלילי.
ברור לחלוטין שלאור מעורבותו באירועים – עדותו חשודה מראש ויש צורך להפוך אותה לעדות שנתמכת על ידי ראיות חיצוניות – הרי התמורה שהוא מקבל על עדותו ברורה. (לא תמיד כולה ברורה, אבל אמורה להיות ברורה).

עדים מיוחדים – דוגמה 4

בחורה טענה שנאנסה על ידי לקוח של המשרד עמו יש לה הכרות שיטחית.
טענת הלקוח – בן הזוג שלה הקדים ותפס אותנו יחדיו – ולכן היא טוענת מה שהיא טוענת.

בכול אמקרים כאן יש כלי להבין את העדות ! כאן ניקח את העימות ככלי שכזה !

ניקח לדוגמה את העימות, ואיך הוא מתנהל (בקווים כלליים מאוד).
האישה: אתה באת אלי ואנסת אותי….מכיר אותך כמעט.
הגבר: את…..מספר הטלפון שלך הוא 052……. נכון?
האישה: כן….אז מה אם דיברתי איתך פעם.
הגבר: לא פעם אלא 20 פעם בשלושה ימים.
האישה: היו לי בעיות במזגן.
הגבר: הייתה לך בעיית חרמנות, זה לא המזגן החיצוני, זה הפנימי, את שלחתי לי את ההודעות האלו שהבן זוג שלך נוסע לשלושה ימים ואני מוזמן לבקר?
שלושה ימים לתקן את המזגן זה טיפה יותר מידי, נכון?
ראוי לציין פעמים אחרות הפעולות הן ללא אינטרס בר איתור – אלא בשל רצון לדברר את עצמם – וזאת ממבחר סיבות.

אבל זיהוי הסיבות הוא פעולה חשובה ביותר שתאפשר בהמשך  – וגם במהלך החקירה לעקר מתוכן את הטענות של העד.


 עדים מיוחדים – לדוגמה

אדם שעסק בסמים יחד עם המנוח – המנוח נרצח על רקע אירועי סמים – והאינטרס של העד הוא להציג את עצמו למשפחת המנוח כאדם שאינו מעורבב באירועים פליליים – אלא חבר אמת שסייע רבות למנוח.
ההצגה למשפחת המנוח היא גם בשל רצון חברתי כללי.
דרך הטיפול בבעיה:

הצגת המעורבות של המנוח בכול ההקשרים  – יחד עם העד.


עדים מיוחדים – לדוגמה

עדה בתיק של עבירות מין.
היא מציגה עצמה כחברה קרובה של המותקפת – ובעלת ידע אינטימי על התקיפה. (לטענתה מזמן אמת).
קשה להילחם בבעיה שכזאת – הרי היא באה כעדה "אובייקטיבית" כאן היא נשאלה שאלות אודות הקובן  -שאלות בסיסיות – ונתנה תשובות שהן ההיפך מה"קורבן".
כך אנו מגיעים למסקנה – או שהיא לא חברה לך כך טובה, או לחילופין – הדברים שאומרת הקורבן – אינם נכונים.

דוגמה לעד מומחה
עדים מומחים נוטים להעיד על מומחיות שלהם – ובתור עדים מקצועיים – אינם טועים בכך – בד"כ.
הפתולוג הממשלתי נחקר על פעולות מצילות חיים – והסביר רבות על הצלת חיים והטיפול הראוי ועוד.
ואז שאלה מושחזת היטב: "אתה לא באמת רופא נכון ?" בית המשפט כעס והשאלה תוקנה: "מעולם לא טיפלת בחולה חי בשר ודם , נכון ?".
מרגע זה ברור לחלוטין שעדותו בנקודה זאת כושלת. אין הבנה ואין ידע.

סיכום אינטרסים  – עדים מיוחדים!

למעשה לכול עד שמגיע למשטרה יש סיבה להעיד – אינטרס.
מי שרוצה לגלות אזרחות טובה – מי שרוצה יוקרה לרגע בשיחה עם השוטרים, ומי שרוצה להוליך את המשטרה למחוץ חפצו.
כל אדם טעמיו – המטרה של הנחקר, בעת החקירה, לעיתים, הוא לחשוף את האינטרס ולעקר אותו מתוכן. באמצעות גילוי הכשל.
למעשה, באם נדייק, עורך הדין הפלילי והנחקר יושבים זמן ניכר מתוך מטרה להבין את הסיבה – ולהציג אותה באור הראוי – בעת החקירה.

עד שהוא שותף לאירועים

קיימם עדים שהרצון שלהם בתוצאת האירועים הוא רצון מובנה. השאלה היחידה היא – כיצד מאבחנים בין הרצון לרצון היתר – ואיך מערבבים בין הנקודות.
ראשית יש לבדוק מה ה"רווח" של העד מהשקרים שהוא משקר.
לדוגמא באם המדינה מאמצת את הדברים שהוא אומר – מה היתרון שיצמח לו ?
אחר כך יש לבחון מה הוא עושה על מנת שהאמת שלו תוביל את החקירה – לדוגמה האם הוא משקר בנקודה מהותית ?
האם השוטרים היו חייבים לראות את השקר בנקודה מהותית זאת ?
מה היה על השוטרים לחשוב לאור השקר – והאם הדבר זכה להתייחסות הראויה?

"שקר מוסכם"

שהמדינה מאפשרת לשקר להתקיים – ובכך לעוות את התמונה שהיא אמורה להציג בפני בית המשפט – יש בכך כדאי ליצור בעיה קשה ביותר.
הרי למדינה יש אינטרס רב ליצור תמונה ברורה של האירועים – תמונה שבנויה על אמת עובדתית.
שהתמונה אינה אמת – יש בעיה לראות את מלוא החלקים שבה וליצור מכלול שכולל את כל מה שהתרחש.

אסור לאפשר למדינה להוביל בשקרים את בית המשפט. לבטח שלא לעוות מציאות שהיא מציגה בבית המשפט.


עד מדינה

עד מדינה הוא חשוד, נאשם, או מורשע בפלילים, המעיד מטעם התביעה נגד שותפיו לעבירה. בנסיבות שהעדות ניתנת לאחר שערך הסכם עד מדינה שמעניק לו יתרונות אלו או אחרים.
התמורה של המדינה יכולה להיות מגוונת ביותר – החל מאי העמדה לדין, דרך סיוע זה או אחר בבעיה של העד או של מקורביו.
בנסיבות אלו ההטבה ברורה לחלוטין.
זה המקום לספר – פעמים רבות "ההטבה" אינה נחשפת – היינו המשטרה מאמצת את הסיפור שהוא מספר להם תוך התעלמות מראיות שיכולות בכוחן לצייר תמונה אחת.
מיותר לציין שחשיפת ההטעיות בעדותו, ובהתייחסות המדינה – מעקרת את עדותו מתוכן. כמובן בתנאי שאלו נוגעות לנקודות מהותיות – אבל – שוב – אסור שהטעיות ושקרים יובילו עדות – והמטרה של כל עדות היא לחשוף את האמת.

תמיכה ראיתית (נוספת) בעדות בעייתית

שיש עדות עם כשל מובנה צריך להחליט כמה אנו מסוגלים להאמין לאותה העדות.
כאן ראוי לציין – יש עדויות שמעצם היותן שכאלו אנו חושדים בהן מראש לדוגמא עדות של מעורב באירוע הפלילי, עדות של עד מדינה (חשד מוגבר).
בייחס לעדות יחידה בית המשפט "רק" צריך לשים אל מול עיניו בחשד המוגבר בעדות.
לאור זאת חשוב לחשוד לסווג את העדים האפשריים כנגדו באופן הראוי. כך שעדותם תהה החלשה ביותר האפשרית.


הרשעה של חולי נפש

רע"פ 8601/15  איהאב אשקר נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (2017), אשר ניתן הרכב של 5 שופטים בבית המשפט העליון ביום 15.05.2017, נתן מענה לקושי זה, וקבע, בסעיף 9 לפסק הדין, ארבעה תנאים, אשר בהינתנם, ניתן לזכות נאשם, אשר נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, ובלתי שפוי בעת ביצוע העבירה, מחמת אי שפיות, גם ללא הליך הוכחות.

התנאי הראשוןשהתביעה וההגנה מסכימות על חוות הדעת הפסיכיאטרית על שני חלקיה (היינו, כי כשירות מהותית ודיונית);

התנאי השנישהסנגור הצהיר כי בחן היטב את חומר הראיות, וכן כי הוא בחן את האינטרס של הנאשם, וכי הסדר לפי הלכת אשקר הינו לטובתו של הנאשם, וכי הוא מודע לנפקויות הזיכוי מחמת אי שפיות (האם הסדר לפי הלכת אשקר הינו לטובת הנאשם? זוהי שאלה שצריכה להידון במאמר נפרד);

התנאי השלישי: תיק החקירה הוגש לבית המשפט כתיק מוצגים מוסכם, בית המשפט עיין בתיק והגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את מעשה העבירה.

התנאי הרביעי: בית המשפט יקבע בפסק הדין המזכה את הנאשם מחמת סייג אי השפיות כי הנאשם ביצע את מעשה העבירה.

זמין 24/7 דילוג לתוכן