פסילת שופט במשפט הפלילי : פרק בבניה 10/19
באם יש בקשה שראוי לנסות פעמים רבות להימנע ממנה – זאת הבקשה – פסילת שופט!
מדובר בבקשה קשה, שתשאיר אובך כבד אחרי שתיכשל.
חשוב גם לזכור – הנחת המוצא של המערכת היא שהשופטים מקצועיים ולא החליטו מראש דבר – ולכן דין הבקשות להידחות.
ה"סיכון" בבקשה, כאמור, הוא בהריסה של היחסים באולם המשפט פנימה – לא פחות חשוב לדעת, גם בערעור על החלטת הפסילה – הסיכויים לא גבוהים.
אני אומר זאת למרות שבעבר הצלחתי בבקשה כאמור – לא בדיון בערעור אלא מול השופט שדן בתיק.
לאחר טיעון, זה הסכים לפסול את עצמו לנוכח הבקשה כמו גם האירועים שתוארו בה (אשר התקיימו לפני כניסתי לייצוג).
אני חוזר ומציע – לפני הטיעון – חובה לשקול תמיד מה יתקיים בייצוג אחרי דחייה של בקשה של פסילת שופט, לא אחת הצורך להטיח את הטיעונים יכול ויוביל ל"אולם" משפט קשה הרבה יותר.
– כעורך דין פלילי קבעתי לעצמי לשקול כל הגשת בקשה כאמור פעמים רבות, ולבטח שלא להצטרף באופן אוטומטי לבקשות שכאלה.(שעה שאלה מוגשות על ידי סנגורים אחרים בתיק).
פסילה עצמית של השופט
שופטים מצווים לפסול את עצמם בשלל מקרים. לצורך כך יש כללים של בית המשפט העליון שנועדו למנוע לזות שפתיים ובעיות אחרות.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3843910,00.html
פעמים שאנו נרצה את השופט המסויים
חשוב לדעת, יש מקרים בהם שופטים שדנו בבקשת מעצר בתיק, לבטח באם הדיון הוא כזה שראוי לזיכרון – יפסלו את עצמם מההליך העיקרי. פסילת שופט במקרים אלא היא "קלה".
זה יכול להתקיים ביוזמת בית המשפט שיבחר לפסול את עצמו – או ביוזמת אחד הצדדים.
אבל, חשוב לדעת, מול הרעיון של בקשת פסילת שופט יש פעמים שאנו נרצה את השופט שימשיך לדון בתיק – ולא יפסול את עצמו.
מדובר לדוגמה במקרים שם השופט ניהל את הליכי המעצר, אז בקלות יחסית אפשרי לפסול את השופט – אולם יש מקרים שאנו רוצים שאותו השופט ימשיך בתיק – למרות ש"קל" יחסית לפסול אותו
דוגמה לסירוב לפסילה :
בית המשפט היה מעורב בחלק מהליכי המעצר – שם הטוען המשטרתי שיקר. פשוט שיקר.
בנסיבות אלא העדפתי לנהל את התיק שם, על מנת להמחיש את השקר לבית המשפט, שיבין שהוא הוטעה בסיוע של שקר.
הוגשה בקשה לזימונו של אותו הטוען וכל המעורבים בשקר לטיעונים לעונש. הבקשה סורבה – אבל המציאות הייתה ברורה -בית המשפט הבין היטב שמדובר היה בשקר. שההגנה אינה חוששת מהשקר.
התוצאה, בסיום ההליך, הייתה מעולה.
מתי למרות הדחייה של הטיעון מתברר שהטיעון היה מדוייק
ההיגיון מאחורי בקשות פסילה ברור.
הדחיה היא אירוע מערכתי שגם הוא ברור לא אחת, אולם יש מקרים שגם אחרי הדחיה – יש הטבה במציאות הדיונית שהייתה נחלת התיק הפלילי כולו.
ע"פ 3996/22: פלוני:
"9. עם זאת, וחרף התוצאה שאליה הגעתי, ראיתי להעיר, נוכח העולה מפרוטוקול הדיון שהובא לעיל, כי הגם שעל השופט היושב בדין האחריות לנהל את ההליך ביעילות, מצופה ממנו לנהוג במתינות ובאורך רוח (ראו והשוו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022); ע"פ 7650/21 נבואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי, פסקה 12 (26.1.2022)). דומה כי בענייננו מעט יותר אורך רוח היה מייתר את טענת הפסלות ואת הערעור דנן. מכך היו כולם יוצאים נשכרים, גם היעילות הדיונית".
שיהוי בבקשה לפסילת שופט:
ע"פ 4217/22 דימיטרי: "9. עיינתי בערעורים על נספחיהם ובאתי לידי מסקנה כי דינם להידחות מחמת השיהוי המובהק שבו לוקות בקשות הפסלות. כפי שפורט לעיל, המערערים ידעו עוד בחודש אוקטובר 2021 שההליכים בעניינם יישמעו בפני המותב. במסגרת בקשות הפסלות אף ציינה הסניגורית כי ידעה זה מכבר על החברוּת בין המותב לראשת השלוחה, נוכח היכרותה האישית עמן – מה גם שראשת השלוחה נכללה, כאמור, ברשימת המניעויות של המותב אשר פורסמה באתר הרשות השופטת. חרף זאת המתינו המערערים והגישו את בקשות הפסלות רק בחודש יוני 2022, למעלה משבעה חודשים לאחר ניתוב ההליכים לניהולו של המותב, ולאחר שההליכים הגיעו לשלבים מתקדמים".
בקשות פסילה רבות
ע"פ 4367/22 דויד בוקובזה:" 5. דין הערעור להידחות. תחילה יש להבהיר כי אף שלא חלה הגבלה על מספר בקשות הפסלות שניתן להגיש, בעל דין הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להראות עילה חדשה, אשר צמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת ואשר הועלתה במועד וללא שיהוי (ראו, למשל: ע"פ 8024/21 מכלוף נ' מדינת ישראל – הועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק", פסקה 9 (15.12.2021)".
הסיבות לפסילת שופט
כולנו בני אדם.
לא פשוט לנהל תיק פלילי מול שופט או הרכב שיש את הרושם שהם כבר הגיעו להכרעה בתיק -וזה עדיין מתנהל !
"…סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי שופט לא ישב בדין מקום שבו: "יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו". כפי שנפסק מבחן הקרבה הממשית הוא מבחן נסיבתי ויש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק אם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית שהונחה בפני בית המשפט קיים חשש למשוא פנים (ע"א 8550/18 איפרגן נ' רן, פסקה 4 (27.12.2018)).". עינבל אור ע"פ 1098/20.
האם יש כאן באמת חשש ממשי ?
כאשר החשש האמיתי מנחה את הבקשה לפסילת שופט הוא החשש למשוא פנים. תנאי בסיס להגשת הבקשה הוא מהירות הגשתה – מיד אחרי שנודע על הבעיה !
היינו החשש שהשופט גיבש את דעתו שהוא בא למשפט ולא מקשיב הקשבה של אמת לנוכח העובדה הזאת.
זאת לא ניתנת לשינוי, למרות שלא כל הראיות נשמעו.
כאן אני חייב לציין – לא אחת שופטים מגבשים דעה נחרצת – ובסיומו של הליך משנים את דעתם. לא אחת הם גם רושמים את הדבר בהכרעת הדין !
פסילה בשל החלטה משפטית
ככל באם יש החלטה דיונית אשר שאינה נוחה למי מהצדדים אין בדבר עילה לפסלות.
ע"פ 1035/23 : "דין הערעור להידחות. ערעור זה, כמו הערעור הראשון, מכוון כולו כלפי החלטות דיוניות שנתן המותב".
ע"פ 4196/23 פרנקל:
"12. עיינתי בערעור ובנספחים שצורפו, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא אחת נפסק כי ככלל, התנהלותו הדיונית של השופט היושב בדין כמו גם תוכן ההחלטות הניתנות על-ידו אינן מקימות עילת פסלות, והדרך להשיג על אלה היא בהליכי ערעור מתאימים (ראו: ע"פ 7565/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (29.11.2022)). לפיכך, טענות המערער לפסלות הנסמכות על החלטות המותב בבקשותיו לטעון לעצמו, להוסיף טענות או להגיש ראיות – דינן להידחות. הוא הדין בנוגע להשגות המערער על אופן ניהול הדיונים מצד המותב".
הדרכים לשינוי מחשבה שיפוטית
אפילו סיכומים חכמים, כמו גם ראיות נוספות, משנות דעת שופטים. גם כאלה שדעתם נראית כנחרצת.
לא אחת ממש שומעים איך השופט משנה עמדה במהלך המשפט. הכול בתלוי בראיות ועוד.
בקשה לפסילה של שופט – שנחשבת בקשה עם סיכויי הצלחה קטנים מאוד יכול ותוביל למציאות של קושי בהמשך בהתנהלות. ערעור על בקשה כאמור חייב להיות מהיר מאוד וחייב להיות מוגש ביתי המשפט העליון.
נכון, בתיקי פשיעה חמורה הדבר מתבקש לפעמים – הרבה בשל משחק שזה לא המקום לפרט בהליכים.
אולם לאור כמות ההצלחה המועטה בבקשות אלא – במרבית המקרים, הדבר נושא בתוכו נזק אפשרי (זאת דעתי האישית).
שני פסקי דין 2019 פעם לא התקבלה בקשה ופעם כן.
פסילת שופט בשל יחסים עכורים עם עורך הדין.
סוגיה קשה להכלה שיש סוג של "סכסוך אישי בין עורך הדין ובין השופט. להבנתי הצנועה ברור שבמקרים מסוג זה חייבת לבוא פסילה. לבטח שמדובר בבית משפט שם אפשרי לנתב בקלילות את המשפטים לשופט אחר, עוד בטרם הקראה.
לבטח במשפט תעבורתי. בית המשפט העליון חושב אחרת.
ע"פ 8835/22 אור אוחיון.
7. עיינתי בטענות המערער ובנספחים שצורפו להן, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (ההדגשה הוספה). בהתאם להוראות החוק, ספק רב בעיניי אם ניתן כלל להידרש להליך הפסלות במתכונת שבה הוגש…. ולפיכך כי "רק בנסיבות בהן היחסים בין עורך הדין לשופט מקימות חשש ממשי למשוא פנים בעניינו של בעל הדין יהיה מקום לפסול את השופט" (ע"א 4567/10 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (8.8.2010)). באותו עניין צוין אמנם כי ייתכנו מקרים חריגים ונדירים שבהם אווירה עכורה או עוינות בין עורך-דין ובין שופט יצדיקו כי אותו שופט יימנע מלשבת בדין בתיקים שבהם מייצג עורך-הדין (שם, בפסקה 5), אך נוכח האמור לעיל, ברי כי על בעל-הדין לבחור להעלות את הטענה. די בכך כדי להוביל לדחיית הערעור דנן על הסף.
הצורך לתעד
8. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין לא מצאתי עילה לפסילת המותב. טענת הפסלות שמעלה המערער מבוססת על התבטאות המיוחסת למותב בדיון שבו נכח בנו. התבטאות זו אינה מתועדת בפרוטוקול הדיון, ולא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול כנדרש (ראו: ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). לא אחת נפסק כי בקשת פסלות שופט אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ראו: שם), ותשובתו של המערער לקושי זה, כי בקשה כאמור הייתה זוכה "לאותה תגובה מאותם נימוקים", אינה יכולה לעמוד.
הציפייה הכללית
ועוד ראיתי להוסיף – לא אחת נפסק כי מצופה ממותב היושב בדין להתבטא בזהירות ובמתינות (השוו: ע"פ 8397/22 שיר נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (15.12.2022)), ולטעמי על חלק מן ההתבטאויות המופיעות בהחלטת המותב בבקשת הפסלות, בהחלט ראוי היה לוותר. עם זאת, מכאן ועד קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בכל ההליכים שבהם מופיע המערער – רב המרחק.
הפרוטוקול
דיונים של פסילה מתנהלים על בסיסו של הפרוטוקול וזה חייב לשקף את מהלך הדיון (שהבקשה לפסילה לאור אירוע באולם).
חשוב לכן שהפרוטוקול ישקף נאמנה את מהלך הדיון. במקומות שם יש עמימות בין מה שהתנהל בפועל ובין הפרוטוקול הדבר יהכול להיות לכי רב עוצמה בידי ההגנה.
ע"פ 5043/21: "…..עיון בפרוטוקול מגלה כי דבריו המדויקים של אב בית הדין אכן אינם מתועדים בפרוטוקול. לפיכך נותרה עמימות בנוגע לנוסח המדויק של ההערות הללו, וכבר נפסק כי על פרוטוקול הדיון לשקף נאמנה את מהלך הדיון לרבות הערות בית המשפט (ראו: ע"פ 9055/18 ליולקו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (13.1.2019)), והקפדה על כך עשויה למנוע עמימות מיותרת. עם זאת, מהחלטת בית המשפט הדוחה את בקשת הפסילה עולה בבירור כי הדברים שנאמרו לא התמצו רק בשיקוף הסיכויים והסיכונים שבערעור. כך, נאמר בהחלטה כי "לאור הטיעונים הארוכים ראיתי לנכון שלא לאמץ את הסכמת ב"כ המשיבה, אשר […] הייתה מוכנה להקל בעונש על ידי אפשרות ריצוי מאסר בעבודות שירות" (ההדגשה הוספה). מדברים אלה עולה כי נוכח טענות המערער, הביע אב בית הדין את עמדתו בנוגע לתוצאת ההליך – דחיית הערעור והותרת גזר הדין על כנו, חרף הסכמת המשיבה כי יש להקל בעונש שנגזר. הבהרת אב בית הדין כי העמדה שביטא היא "דעת יחיד" שיתר חברי ההרכב "אינם שותפים לה", מחדדת את הדבר ומקשה אף היא על קבלת טענת המשיבה כי הדברים שנאמרו היו אך שיקוף הסיכויים והסיכונים שבערעור בבחינת "המובן מאליו".
הליך קצר מול הליך ארוך
חשוב לדעת להבחין בין בקשת פסילה שדנה בהליך קצר, לדוגמה עירעור, לבין בקשה שבאה באמצע תיק פלילי עב כרס , מה שיחייב התחלת המפשט מחדש. גם שיקולים מסוג זה עומדים על הפרק.
כמובן לחשוב מה משמעות הכישלון בבקשה מסוג זה. נכון, נהוג לומר שאין משמועת הכישלון, אבל … להבנת הח"מ יש לכך משמעות.
הארכת מועדים לפסלות ע"י החלטה חדשה
ע"פ 4623/23 פלוני:
17. טענת הפסלות שהועלתה בעקבות ההחלטה בדבר קבלת המוצגים, נכללה בבקשת הפסלות מיום 16.5.2023 ונדחתה על אתר, בלא שהוגש עליה ערעור על-ידי מי מהנאשמים. לפיכך, וכפי שכבר נפסק לא אחת, אין מקום לשוב ולהעלות בערעור פסלות המתייחס לבקשה נוספת, טענות שכבר נדונו ונדחו בהחלטת פסלות קודמת. שאם לא כן, יהא בכך משום "הארכה למעשה של פרק הזמן […] להגשת ערעור פסלות", וזאת אין להלום (ראו והשוו: ע"א 2608/23 שגיא נ' רשות המסים, פסקה 9 (2.4.2023); ע"פ 528/14 גולן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.1.2014); ע"א 6212/22 קרשין נ' זילברמן, פסקה 9 (22.9.2022)).
פס"ד זגורי: בקשת פסילת שופט שלא התקבלה
בית המשפט היה חלק מהוצאת צווי האזנת סתר, היינו נחשף לחומרים לא קבילים. הבקשה הוגשה בסמוך מאוד למועדי הדיונים בתיק – הבקשה נדונה בפגרה.
"….ע"פ 5647/19 זגורי : הדגשות לא במקור :
המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים.
בהקשר זה נפסק כי עצם חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אין בה כדי להוביל בהכרח לפסלותו.
לאחרונה אף צוין בעניין זגורי כי העובדה שהמותב דן בעניינו של הנאשם בהליך אחר היא לבדה אינה מקימה עילת פסלות, אם כי ראוי ככל הניתן להימנע משיבוץ המותב שדן בהליך כאמור, אך גם בהקשר זה יש לבחון האם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (שם, בפסקה 3).
פס"ד ע"פ 4587/18 דותן
"…. דין הערעור להידחות. אשר לעיתוי הגשת הבקשה, כלל ידוע הוא כי יש להעלות טענת פסלות ללא שיהוי, וכי ההימנעות מלעשות כן עשויה לשאת משקל בהחלטה על דחיית הבקשה והערעור עליה (ע"א 1330/19 חברת רוזמרין אילת בע"מ נ' חברת לוי פמילי בע"מ, פסקה 3 (21.3.2019)).
כידוע, המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. לא אחת נפסק כי העובדה ששופט דן בתיק אחר בעניינו של הנאשם היא כשלעצמה אין בה כדי להקים עילה לפסילת המותב (ראו: ע"פ 8091/17 ארביב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, פסקה 7 (23.10.2017)).
קל וחומר כאשר בהליך האחר היה הנאשם עֵד (השוו: ע"פ 2078/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (22.3.2018)).
אכן, כל מקרה ראוי לו כי ייבחן לפי נסיבותיו. בענייננו, השאלה היא האם העובדה שהנאשם העיד בפני המותב כעד תביעה בהליך פלילי אחר לפני מספר שנים, ובמסגרתו הוכרז כ"עד עוין", יצרה "מסה משמעותית של מידע לא קביל שיהיה בכוחה להשפיע על יכולתו של השופט לנהל את המשפט באובייקטיביות הנדרשת, או לכל הפחות לעורר חוסר אמון ביכולתו לעשות זאת" (ע"פ 8744/16 קיטובני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (23.11.2016)). אינני סבורה כך.
ראשית, חלפו כחמש שנים ממועד מתן הכרעת הדין בהליך הקודם.
שנית, המערער היה עד בלבד בהליך הקודם ולא נאשם.
אכן, ייתכנו מקרים שבהם מכלול הנסיבות, לרבות קביעת ממצאי מהימנות בעניינו של אדם בהליך קודם תוביל לפסילת השופט מלדון בעניינו בעתיד גם אם לא היה בעל דין (השוו: ע"פ 9602/16 שאער נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (19.12.2016); ע"פ 286/01 לידני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (4.2.2001)),
בקשה לפסילת שופט שהתקבלה: ערעור על סירוב לפסילה : ע"פ 4967/19
הדגשות לא במקור.
"לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו ובתשובת המשיבה, באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
אמנם, העובדה ששופט דן בתיק אחר של אותו נאשם אין די בה כדי להקים עילה לפסילת המותב (ע"פ 8091/17 ארביב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, פסקה 7 (23.10.2017)).
עם זאת, מכלול נסיבות המקרה בענייננו – ובפרט העובדה שבהליך הראשון הנאשם הודה בביצוע עבירות הדומות לעבירת השוד המיוחסת לו בהליך הנוכחי, כמו גם היחשפותו של המותב לעברו הפלילי ולתסקירי שירות המבחן בעניינו – מובילות למסקנה כי מן הראוי להעביר את הדיון בהליך לשמיעה בפני מותב אחר (ראו: ע"פ 3986/19 צרפתי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (24.7.2019)).
עוד יש לייחס משקל במקרה דנן לעובדה שבבית המשפט המחוזי בבאר שבע מכהנים שופטים נוספים הדנים בתיקים פליליים ולכך שההליך הנוכחי מצוי בשלביו הראשוניים, כך שהעברתו לדיון בפני מותב אחר לא תגרום לסרבול ממשי או לאובדן ניכר של זמן שיפוטי (שם).
הארכת מועד בבקשת ערעור על פסילה
חובה לזכור – המועדים בבקשת ערעור על החלטת פסילה – קצרים ביותר.
בנסיבות אלא רבים מחמיצים את המועד.
בש"פ 349/20 ניסני – "הארכת מועד בהליך הפלילי תינתן רק בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת". אמת מידה זו, אשר מקלה יותר מאמת המידה המקובלת בהליך האזרחי, חלה אף בהליכים שעניינם פסלות שופט (ראו: בש"פ 8303/13 בן מיור נ' מדינת ישראל (9.1.2014)).
מה מתקיים שהשופט מחליט לפסול את עצמו?
מה מתקיים שהשופט רוצה לפסול והצדדים לא רוצים שהוא יפסול?
ע"פ ברק כהן 5453/20:
בית המשפט מחזיר להלכה הידועה: "לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטתו של שופט שהחליט מיוזמתו שלו לפסול עצמו מלדון בהליך, שכן 'לא הרי צו המורה לשופט – המבקש להמשיך לדון בתיק – להימנע מכך, כצו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן'" (ע"א 7611/19 אוסטרי נ' בן ששון, פסקה 6 (19.2.2020)).
פסילה של חלקי ההרכב?
השאלה תמיד היא את מי אנו רוצים לפסול, האם אפשרית פסילה של חלק מאנשי ההרכב, על מעשה שביצעו וכלם?
ע"פ 8691/21 פלוני:
"11. העובדה שהמערער עתר לפסילת שניים בלבד מחברי ההרכב, חרף העובדה שגם השופטת כהן הסכימה כי יש לדחות את הבקשה להבאת ראיות נוספות (עליה נסב הערר), תומכת אף היא במסקנה זו. הסברו של המערער כי לא ביקש את פסילת השופטת כהן מאחר שסברה כי יש לקבל את עמדתו בסוגיה אחרת, מעורר תמיהה. אם אמנם סבור המערער כי בית המשפט קמא הביע עמדה נחרצת בשאלת הבאת הראיות הנוספות וממנה לא יוכל להשתחרר גם לאחר התערבות ערכאת הערעור, אין רלוונטיות לכך שאחת מחברות ההרכב צידדה בעמדת המערער בסוגיה האחרת.".