עבריין צווארון לבן

עו"ד פלילי עבריין צווארון לבן
עו"ד פלילי עבריין צווארון לבן

 עבריין צווארון לבן:

 קשה לדעת כיום, בהגדרה מדויקת, מהן עבירות צווארון לבן ומהן עבירות "אחרות" – היינו הפשיעה ה'רגילה'.
הכול מתערבב.
פקיד בנק שגונב האם הוא עבריין צווארון לבן?
באם הגניבה היא בדרך של כיוס מתיקו של לקוח ? עדיין עבריין צווארון לבן?

האם זה חמור יותר לגנוב בדרך של העברה בנקאית, או, אולי גנבה בדרך של כיוס חמורה הרבה יותר? האם יש משמעות להבחנה הנ"ל ?

מתוך ברמלי ע"פ 2455/21 :"כמו כן נזכור בהקשר זה את דבריו של השופט א' ברק:

 "ידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו 'לבן', והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה, והאחד שודד את קופתו של הפרט" (ראו: ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211, 219-218 (1981); (הציטוט הפנימי הושמט – א.ש.)").


 עבריין צווארון לבן

כמובן קיים "הגרעין הקשה" של עבירות צווארון לבן היינו עבירות, בד"כ מרמה, הונאה, מיסים, ניירות ערך וכו".
עבירות פליליות אשר מבוצעות על ידי עובד מערכת או גורם שאינו זר למערכת.
בד"כ תוך כדאי ביצוע תפקידו בעבודה וכחלק מהשימוש בסמכויות שניתנו לו על ידי מקום העבודה.
 בד"כ לתועלתו האישית (לעתים לתועלת ארגונית או אחרת).

הנזק העודף מעצם היותך אדם נורמטיבי

זה המקום לציין, אנשים נורמטיביים סובלים הרבה יותר מה ההליך הפלילי – לא רק רגשית – אלא גם אובייקטיבית !
לדוגמה – רופא שיכול ורישיונו יישלל, עו"ד כנל – עובד מדינה שצפוי לפיטורים בעקבות ועוד.

אלו נקודות שחייבים להמחיש עוד מתחילת ההליכים – על מנת שהמציאות ענישתי תהה ברורה לכול.


לדוגמה – עבריין צווארון לבן 
אדם שחרג מהאישורים שיש לו וביצע הצגה של עצמו באופן שאינו חוקי (שלח אישורי מקצוע שאין לו)הרי מרגע שיוענש. הוא יינזק גם באישורים שכן יש לו לעבוד !
נקודה מסוג זה חייבת להיות מול עיני המחליטים בכול נקודת זמן !

עבירות צווארון לבן האם הקלה או החמרה?

יצוין, לא תמיד סיווג של "עבריין צווארון לבן" או כ"עובד ציבור" הוא לטובתו של הנאשם/חשוד בפלילים.
הרי מול הזכות שעומדת לו כאדם נורמטיבי ובעל גישה למידע נמצאת החובה להיות נאמן למערכת ממנה הוא זוכה ליוקרה.
לכן יש מקומות שראוי להצניע את המצב ואת הנגישות ואת היכולות העודפות של אדם מסוים. מצד שני יש מקומות לרוב שהשימוש בכוחות של האדם של עבודתו – הוא לרועץ!


אין פטרון קסם של מתי להציג ולהדגיש מה ! כל מקרה לגופו !
אני מביא ציטוט מפסק דין מהותי בנושא זה – נימצא גם בפרק של "הימנעות מהרשעה פלילית" – הדגשות לא במקור:
"הימנעות מהרשעתו של אדם אשר נמצא אשם בביצוע עבירה בכלל, ועבירה מסוג פשע בפרט (כמו עבירה אחת בענייננו) היא חריגה, ושמורה לנסיבות יוצאות דופן.


מהן הנסיבות יוצאות הדופן ?
נסיבות הנוגעות לאופיו של העבריין, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית והנפשית, מצבו השכלי, טיב העבירה שעבר, וכל נסיבה מקלה אחרת…


אמת המידה בבדיקה

…..למעשה, אמת המידה הבוחנת את היחס בין חומרת העבירה לבין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, מהווה יישום של כלל המידתיות, המחייב את כל רשויות המדינה, ובהן הרשות השופטת.


חשיבות נושא ההרשעה הפלילית
…… הרשעתו של אדם מהווה פגיעה בכבודו, שהרי היא מטילה עליו אות קלון. פגיעה שכזו חייבת להיות לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש,… 
בבסיסה של הוראת חוק זו עומד "עקרון המידתיות", אשר דורש בחירת אמצעי אשר תואם את המטרה שלשם השגתה פועלת הרשות, וכן יחס ראוי בין הפגיעה בזכות לבין התועלת הצפויה לציבור ממנו…


סך השיקולים

בבואו לשקול את האפשרות של הימנעות מהרשעה, מצווה בית המשפט לשקול גם את הצורך בהרתעה אפקטיבית של עבריינים אחרים, ואת האינטרס הציבורי…
…בעבירות חמורות, כמו שוחד, חייב בית המשפט "להטביע חותם של פליליות" על ידי הרשעת הנאשם, שאם לא כן, עלול הוא להעביר מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת"...


הסיום
אמנם אין לקבוע כלל מוחלט, המחייב הרשעה בכל מקרה בו מדובר בעובד ציבור;
אך היותו של הנאשם עובד ציבור, מהווה שיקול משמעותי לדחות את עתירתו להימנע מהרשעה. המקרים בהם יזכה עובד ציבור לחסד יוצא הדופן של הימנעות מהרשעה הם נדירים…".
מה אנו למדים מציטוט זה?
חייב להיות יחס הולם בין העונש ובין האיש, בין העונש ובין התועלת הצפויה לציבור מעצם הטלת העונש.

אדם במעמד מסוים יתכן ויוענש באופן חמור יותר לאור מעמדו וניצול מעמדו.


מקרים מפורסמים של התחשבות מיוחדת

פרשת המועמד לראשות הממשלה – מר איציק מרדכי  -שם לאור תפקידו העונש שהוטל עליו היא בפועל בעצם ההרשעה (מע"ת).
הסדר הטיעון עם מר קצב (מע"ת) העובדה שסירב לו ממחישה את הסיכון שלקח!
ראוי לציין – לאדם נורמטיבי כדאי, פעמים רובת, להמחיש את הסיכון שנימצא עליו ואת הנזקים שהוא יחווה – על מנת להקל בענישה!

למה חשוב ציטוט זה מפסק הדין?

חשוב לנחקר בפלילי, שהוא עבריין צווארון לבן, או איש ציבור, ואמור להיפגע בסדרה ארוכה של פגיעות.

נזקים שינבעו מעצם החקירה במשטרה/האישום להמחיש את כל הפגיעות האלו למשטרה.

כמו כן חשוב לנחקר לדעת לשים את הגבולות בין התפקיד הרשמי שלו כאדם ובין האירוע הפלילי – לא תמיד טוב לקשר בין שני האירועים.


 לדוגמה – עבריין צווארון לבן 

האם יתכן עבריין צווארון לבן בעבירות מין?
האם מישהו באמת חושב שאלמלי תפקידו של השר מר חיים רמון היה מוגש כנגדו כתב אישום בגין נשיקה קצרצרה לקצינה לשעבר.
ידוע שהיא חיבקה אותו והצטלמה לצדו, וכפי הנראה גם הייתה מעוניינת שהוא יטייל עמה – הרי מדובר בהתפתחות סבירה של יחסים ?

האומנם אין כאן הקפדה יתרה ? הדבר הנ"ל יכול ויתקיים בעוד אירועים רבים. ההקפדה נוצרת מרגע שלמערכת יש סוג של רצון מהאדם – לא תמיד בתלות בעבירה הפלילית המדויקת!


עורך דין פלילי, עבריין צווארון לבן

קיימים מקרים שעדיף לחשוד להפריד בין תפקידים, בין התפקיד בעבודה והכוחות בעבודה לבין האירוע הפלילי בו הוא נחשד/מואשם.
לא תמיד הדבר פשוט, אולם, השיוך לסמכויות ויכולות של מקום העבודה מוביל, לא אחת, להקפדת יתר וחובת עמידה בנהלים.
די לראות את רשימת הקצינים שנשפטה בשל עבירות תנועה והודחו מצה"ל על מנת להבין שהקישור למוקדי המסכות הוא אינו חיובי מבחינתם.

בצד ההפרדה יש לשים לב ולהמחיש את הנזקים העקיפים שנגרמים לו, הדבר ילמד על עוצמת הפגיעה והנזק האישי עבורו – מה שיכול לשמש בהמשך.


 דוגמה נוספת שמבהירה נקודה זאת בהיבט אחר

חייל שביצע עבירה יעדיף להיחשב לאזרח ולהישפט ככזה  – על מנת שעונשו יוקל ביותר (אם בלל יישפט כאזרח על העבירה).
אותו היגיון עומד גם לעובד ציבור שכשל בתפקידו – ראיה של המעשה בנפרד מהתפקיד – משנה לחלוטין את הענישה (לקולה) – וככול שהתפקיד בכיר יותר האירוע מחמיר.
אחד מתפקידיו של עורך הדין הפלילי הוא לנסות לאתר את הצורך ולפעול לפיו.

"ועד העובדים" – לטובת עבריין צווארון לבן

עוד נקודה חשובה ביותר לעובד במקום עבודה מוסדר במיוחד – היא וועד העובדים של מקום העבודה – כאן, לוועד העובדים יש כוחות גם במקום בו לא מדובר באירוע חמור ביותר, וגם שמדובר באירוע של חריגה חמורה מכול אמת מידה.

דוגמה – עבירת מין 

תיק מין, הוועד התערב לטובת המנהל שהעלילו עליו ופעל על מנת לסייע לו בכול יכולתו. עצם האמון בצד אחד ופעולה כנגד הצד השני מבהירה להנהלה החוקרת את מצב הדברים.


דוגמה – עורך דין פלילי, עבירת גנבה

תיק גניבה מלקוח על ידי עובד אחראי (פקיד בנק).
התיק נחקר על ידי ההנהלה שהעבירה את הממציאים למשטרה, הוועד מתערב ודורש שהמשטרה לא תהה מעורבת וכן שישולמו פיצויים מלאים לנחקר.
הוועד גם פועל כנגד הפעולות חקירה של ההנהלה ומבהיר שכך לא מתנהלים. התוצאה ההנהלה מבהירה למשטרה שהנושא חוסל בתוך מקום העבודה אין צורך בהמשך התערבות המשטרה בתיק.

בתיק זה טיפל המשרד והעובד נאלץ לעזוב – אבל עם פיצויים מלאים – וללא הליך פלילי. הרבה בזכות נציג ועד העובדים שפעל עבורו במקביל לאחר שיחה ארוכה עם עורך הדין הפלילי שהסביר לו את החשיבות של הוועד ושל העבודה המאורגנת.


ניהול במקביל

ראוי לדעת לא אחת יסווג אירוע פלילי כחלק מאי סדרים בעבודה והאירוע יישפט בין על ידי מקום העבודה, או על ידי טריבונאל פנימי.
לדוגמה בית הדין לעובדי מדינה כך שההשפעות של האירוע מקומיות הרבה יותר.
עוד לציין – בעת סיום אירוע פלילי בייחס לעובד מדינה – חייבים לדעת שיהיו הליכים נוספים מצד המדינה.
הליכי משמעת בהקשר לעבודתו – ולכן ראוי לחשוב גם על המשך ההליכים. זאת נקודה מהותית ביותר בייחס לנושאי ההרשעה הפלילית !
בית הדין למשמעת לעובדי המדינה : https://www.gov.il/he/departments/Units/disciplinary_tribunal_unit
זמין 24/7 דילוג לתוכן