באם יש דרך להכניע ענקים – היינו תיקים פליליים עבי כרס – זאת הדרך (יחד עם עתירות להסרת חיסיון, בקשות להבאת חומרים לפי סעיף 108 לחסד"פ ועוד כמה דרכים). החומרים הנוספים, לא פעם כאלה שהמדינה לא הקדישה להם תשומת לב – בכוחם לשנות את התמונה.

בפרק כאן מובא החוק – יחד עם מספר דברי הסבר (התיקון הוא משנת 2016). סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

אפשרי לעיין במקביל בהנחיות של מי זכאי לראות את התיק הפלילי!:

קיים נושא ביניים שהפרק לא ידון בו והוא העברת חומרי ראיות לצדדים שלישיים – בכך יש דיון בהנחיות פרקליט המדינה (הנחיה 14.8).

מומלץ לקרוא את ההלכות בנושא : סעיף 74 לחסד"פ במקביל.

לאורך מעל ל 27 שנות עבודתי כעורך דין פלילי בקשות ועתירות אלו ואחרות יצרו עבורי שוני מהותי בתיק.

לא פעם גם בסיס לטיעונים בסיכומים (אחרי שהעתירות והבקשות נדחו בחלקן).

בקשות לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי ראוי שיוגשו לפני תחילת דיוני ההוכחות בתיק – אבל המציאות מכה בשלל נקודות! כך שלא אחת בקשות לפי סעיף 74 תוגשנה בעקבות חקירות נגדיות, חקירות חוזרות ואפילו כחלק מהודעת ערעור פלילי!

יש ל"עיכוב" בהגשה שלל סיבות, חלקן שלא אחת בעת ניהול התיק אנו מגלים על עוד ועוד חומרים שלא קיבלנו ויש לכן צורך להגיש בקשות לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי.

סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי: תיקון החוק מיום : מיום 4.8.2016

74 – (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע ולהעתיקו 

צילום החומר הוא הבסיס להתחלת ההבנה של האירועים!

בלי עיון בחומר – ובד"כ מעבר לפעם אחת – אין ולא היה דבר.

כאן חייבים להבין – גילוי העלמות חומרים הוא אומנות ! שלא יהיה ספק – סנגור שאינו פרנואיד – אינו סנגור!

סנגור חייב להיות פרנואיד ולחפש חומרים נסתרים וכאלו שנעלמו!

האומנם סנגור צריך להיות פרנואיד?

החוק ברור גם הפסיקה : "מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו" ע"פ 721/80 תורג'מן (כ.ה.ש. ברק).

המציאות מעט שונה! סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי לא תמיד מקויים בפועל.

כסנגור פלילי אתה מחפש את החוסרים בכול מקום, לא תמיד אתה מצליח לגלות את כל פעולות החקירה שהתקיימו בתיק, פשוט חלקן לא הניבו את התוצאות המצופות – ולא זכו לתיעוד לאור זאת.

גם בעת החקירה הנגדית מתגלים דברים!

מתוך חקירה נגדית, תיק רצח בניהול המשרד:

1734/29: אדטו: "עכשיו אני אומר לך, אני אומר לך, אני אומר לך שהיו לך פגישות עם צוות החקירה, לאורך כל הימים, אהה, שאין להם בכלל תיעוד. זה נכון ? העד :  "כן. כמה פגישות שלא, הם דיברו איתי, ל, למטה, שלא תרדו, אדטו: אוקי. עכשיו, לא, זהו. עכשיו אוקי. העד : אני גם אמרתי את זה בזה,  כ.ה.ש: נכון.    העד :שנחקרתי פה".

כאן הוכחו שיחות עם עד התביעה המרכזי ללא תיעוד.

דוגמה לפרנויה מוצדקת

בתיקי נתניהו המדינה בחרה את העד מר אילן ישועה כעד התביעה הראשון.

ללא ספק תפקיד מכריע – ימים ספורים לפני עדותו לאחר בקשות על בקשות ניתנה למומחי ההגנה האפשרות לבחון את הנייד של מר ישועה – שהיה תפוס.

מתברר שמומחי ההגנה שלו פנינים מהנייד הזה. הדיונים נעצרו. והחומרים היו חשובים ביותר. השאלה היא כמובן למה החומרים לא ניתנו מתחילה.

עכשיו כל אדם צריך לחשוב – אם כך זה מתנהל עבור ראש ממשלה – מה מתקיים בתיק שלו עצמו.

https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-d442acb1f938871026.htm?fbclid=IwAR2Xh7ThBIEfojOaJjMJQA10mLMT1iTQNoe0pRBraqMZUVrGs_36wxIQ6Ls

דוגמה לנאשם שאינו חושש:

תפ"ח 54006-02-22 (דגשים לא במקור). הבקשות לחומרים לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי הוגשו כאן במהלך התיק הפלילי כולו, החלו אצל שופט אחר, ועברו להרכב.

"….בהמשך ישיר לאמור לעיל אפנה את תשומת לב הקורא לכך כי שתי פעולות החקירה העיקריות
)בדיקת הטלפון לצורך מציאת התמונות, וכן בדיקת מחשבה האישי של המתלוננת( בוצעו אך ורק
לאחר דרישת הנאשם.

לו היו מתגלות בעקבות בקשות הנאשם ראיות המבססות את גרסת המתלוננת בהקשר לתמונות
)היינו, לו היה מתגלה לדוגמה כי מדובר בתמונות שצולמו כיומיים לאחר האירוע כפי שתיארו
המתלוננת ואמה(, לא מן הנמנע שהדבר היה מוביל לחיזוק משמעותי של ראיות המאשימה וייתכן
אף להרשעתו. משכך, למתבונן מן החוץ נראו בקשותיו / דרישותיו של הנאשם לביצוע פעולות
החקירה לעיל במהלך ניהול ההליך, כמעשה )משפטי( לא הגיוני ולא אחראי בעליל, מעין "הימור
על כל הקופה".

טוענת ההגנה, כי רק נאשם היודע שהוא חף מפשע, ולענייננו – היודע שאין למתלוננת תמונות של
חבלות הנוגעות ליום האירוע – ייטול "סיכון" כזה, שלמעשה אינו סיכון אלא בקשה להוציא לאור
את חפותו.

עמדתי קיצונית פחות מזו של ההגנה. איני סבור שעצם העובדה שהנאשם דרש את בדיקת
מכשיריה לעיל של המתלוננת מהווה ראייה מכריעה לחפותו, אך אני בהחלט סבור שמכלול
הנסיבות הנוגע לסוגיית התמונות מוליך למסקנה ולפיה קיימת "הערת אזהרה ראייתית" ביחס
לגרסת המתלוננת בכללותה, המחייבת את בחינת גרסתה ביתר קפדנות".

כאן היה מקרה של נאשם שלא חשש ממה שימצא, ומה שנמצא לימד על זיוף ראיות. (אולי עדייף למצוא מילה עדינה יותר, אז נסביר, שהראיות לא נוגעות לתיק הנדון.

בקשות החומרים היו במהלך ניהול התיק פלילי. (לא ייצוג שלי).

החומרים שיש להגנה – ומה שאין

בידי ההגנה יש את ההודעות של העדים אלא נמסרים ללא צורך בבקשות לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי.

בתיק יש גם מזכרים של חוקרים ושל שוטרים. אלא נמסרים ללא צורך בבקשות לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי.

אנו נחשפים לפעולות שביצעו מומחים/עדים.אלא נמסרים ללא צורך בבקשות לפי סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי. 

כל אחד מאלה הם "הנשק לחקירות הנגדיות".

כאשר אין את אחד החומרים – אני מנסים לבצע מערך שלם של גילוי החומר. לא אחת אנו מקבלים בסיסים לחיפוש בחומרים אחרים.

השאלה תמיד בכל תיק פלילי היא מה אין? איך נגלה את מה שאין? חלק מהחומרים יעלו דרך עיון בחומר הקיים, הערות של החוקרים, שאלות שלא מוצאים להם את הבסיס להגיוני, חלק מההסברים של הלקוח, מתוך הידיועת שלו צעמו, ולא פעם רק בעת החקירות הנגדיות.

המשך חקירה נגדית לגילוי חומרים

כיצד גילתה ההגנה את קיומן של החקירות הנ"ל? פשוט הקשבה לכול החקירות. מתמלול חקירות :

• ת/91 א (15.5.12) ראש צוות החקירה' 13: "אתה לא זוכר מה אמרת לי ? מה אמרת לי ? שהמנייאק פתח, הוא רוצה לצאת מזה נקי…… נכון אמרת את זה?".

ת/91 א (15.5.12): עמוד 2 ש' 18: "אתה לא ניראה לי. דיברנו. ראיתי אותך אתמול….".

מה לעשות שהחקירות הנ"ל לא נמסרו להגנה – זהו מסע דייג לא פשוט לגלות את החוסרים הנ"ל ! אבל מסע מתחייב. חקירות במשטרה לא תמיד הן מתועדות באופן ראוי! אלו תרגילי חקירה רגילים, בהם המשטרה לא מגיעה לתוצאה – ואז אין תיעוד ראוי!

כאן בפגישות הנ"ל יצרו את השקר בעדות של אותו העד (הוכח) ! העד לא מסר את גרסתו שלו לאירועים – אלא את גרסאת החוקרים. נישמע מעבר לכול דמיון?

ככה נראית החקירה הראשונה של העד בפועל ! מוסר הגרסה הוא ראש צוות החקירה!

ת/89 א 12/20: ראש צוות החקירה ימ"ר מרכז : "אבל יש אחד שלא רץ אתכם. והוא גם עצור. בחקירה, אני עושה שני דברים. א' אתה אומר, "אני עשיתי", חבר'ה, טעיתי. אני בא אני נותן גרסה" . ויש, בן אדם, שאומר, "הייתי איתם. רצו., אני לא רצתי. אני לא דקרתי". והבן אדם הזה, צריך ללכת הבית. אתה מבין ? אני אומר לך, אני אומר לך….

תגובת העד לפני שהשתכנע: "הוא צריך ללכת הבית ? אבל הוא היה בזה ! הוא היה שותף ! הוא יכול לעצור אותנו ! הוא יכול מלא דברים, הוא שותף לרצח…" (במקום פסיקים, סימן שאלה וסימני קריאה  -מ.א).

כך נראית עדות במשטרה! חוקר המשטרה מנסה לשכנע שאדם שלישי (אח"כ יתברר שאביו מקורב לתחנה/שוטרים בתחנה) הוא כזה שלא צריך להיות אשם!

בזכות אין סוף בקשות התגלו חומרי החקירה !

כלים במסע לחיפוש ראיות – רשימת חומר החקירה

אין דרך לדון בתיק בלי רשימה. יש שופטים שלי אשימה יחזירו את התיק לתביעה.

הכלי המרכזי בניסיונות לאיתור חומרי הראיות "שנעלמו" היא רשימת חומר החקירה :

לצערה של ההגנה מדובר ברשימה שיכול ותהה לכול ארגז בנפרד – ולא תמיד תכלול כך פירוט ראוי.

המשך החוק – סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי : "וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום;

בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

חומרי מודיעין

המשך סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי:

(2) לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום,

לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה,

לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור

או למהימנות של עד מרכזי.

 ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים.

תעודת חיסיון מול סעיף 74

מתוך ציטוטים שמובאים בבש"פ 2235/24 גלעד:

"סיווגה של עתירה לגילוי ראיה, בתורת שכזאת, איננו נגזר מן הכותרת המתנוססת בראשה, או מסוג הטענות שעליהן היא נסמכת". גם השופט י' קדמי אשר הצטרף לחוות דעתו של השופט א' מצא, בכפוף להערות המפורטות בחוות דעתו, הדגיש כי יש לדון בבקשה שהוגשה לפי סעיף 74 כאילו הייתה עתירה להסרת חיסיון: 

"גם לדידי, בקשה לעיון בחומר חקירה שהוצאה לגביו תעודת חיסיון, משקפת למעשה עתירה להסרת החיסיון, שהרי כל עוד תעודת החיסיון בתוקפה – אין מקום לעיון. בבקשה כזו יש לדון אפוא כאילו הייתה מלכתחילה עתירה להסרת חיסיון. כך הם פני הדברים כאשר תעודת החיסיון מוצאת לפני הגשת כתב-האישום, וכך הם פני הדברים, כאשר מדובר בתעודת חיסיון שהוצאה במועד מאוחר יותר. הכותרת "בקשה לעיון בחומר חקירה" אינה משנה את אופייה האמיתי של הבקשה" (הערה א' לחוות דעתו של השופט י' קדמי, ההדגשות הוספו, י' כ').".

אחריותו של תובע – סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

(א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(ד) בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים.

מה מתקיים שתובעת משתמשת בחומרים שלהגנה אין?

לכאורה, לא אירוע אפשרי. מתברר שהוכל אפשרי. מתוך חקירה חוזרת לעד תביעה:

1212/23: עו"ד פוזננסקי: הסבירו לך, הרי אנחנו היינו יחד במשפט, ואני לא מדברת כ.ה.ש: לא,                                  עו"ד פוזננסקי: לא, בבית המשפט עצמו כשהוא היה, מה שהיה באולם, לא בחדרי חדרים    כ.ה.ש: כן                        עו"ד פוזננסקי: באולם. הרי הנושא הזה עלה שוב ושוב, …..והסבירו לך את העניין הזה שאתה נוכח במקום ……

העד: לא נכון. לא הסבירו לי את זה

עו"ד פוזננסקי: אני הייתי בעצמי כשהסבירו לך את זה".

בית המשפט שאומר לא ! מתכוון לומר – תשתקי. ללא תספק מציאות לא ראויה שתובעת אחת מנהלת שני משפטים במקביל ! שניהם בדלתיים סגורות – ולכן יש לה יתרון דיוני.

התוצאה ברורה :

1213/18: אדטו: …..אני מתנגד לשאלה, ואני רוצה להסביר. אני לא מקבל את החומרים מהתיק המקביל. אני לא מקבל את החומרים מהתיק המקביל, זה לא שלא ביקשתי, זה אני לא מקבל ……………………………………………

כ.ה.ש: ….למה אתם לא נותנים לו את החומר ?

עו"ד פוזננסקי: אנחנו ניתן לו כל חומר שהוא רוצה".

הבאת החומרים החזירה את העד לתיק לנגדית חוזרת. בסיומו של התיך כל עדותו של העד נידחתה.

עימות בין סעיף 74 לחסד"פ לבין תעודת החיסיון

קיימים מקרים רבים שמתקיים עימות בין שתי הגישות – המדינה מנסה לחסות, ומחסה, בלי לציין את כל מה שחסוי ובלי פירוט מלא של הדברים בתעודת החיסיון.

גם רשימת חומרי החקירה היא המומה.

במצב זה עורך הדין ינסה להשלים את הרישמה – דרך עתירה. התוצאה לא אחת שהוא יוחזר לצורך עימות ישיר אל מול תעודת החיסיון. עימות שהמדינה רואה בו עדיף הרבה יותר – שכן באופן מבני חלקו חסוי. בש"פ 6840/19 שאול פרץ.

דיון במעמד צד אחד בבקשות לפי סעיף 74 לחסד"פ

מתוך בש"פ גנור 4672/23

11.      דיון בבקשה לפי סעיף 74 לחוק במעמד ההגנה בלבד: סעיף 74(ד) לחוק קובע כי "בעת הדיון בבקשה [לעיון בחומר חקירה – י"ע] יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד". הוראה זו משקפת את ההיגיון הבריא לפיו "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין פת בסלו" (בבלי, יומא ס"ז, א', כפי שצוטט ברע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר, פסקה י(3) (27.6.2007)). קרי, לא דומה השופט המעיין במסמך נושא המחלוקת על מנת לקבל החלטה מושכלת, לעומת השופט שאינו מעיין במסמך. בהתאם להוראת סעיף 74(ד) לחוק קיבלתי לעיוני את טיוטת כתב האישום, ולכך אתייחס בהמשך. 

           בית המשפט רשאי אפוא לעיין במעמד צד אחד במסמך, והפסיקה ראתה כדבר מובן מאליו כי בית המשפט רשאי גם לקבל הסברים על החומר שהוצג לעיונו במעמד התביעה בלבד (ראו, לדוגמה, בש"פ 7995/05 להב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (10.10.2005)).

זכות ההגנה לדיון במעמד צד אחד: סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

12.      אין בסעיף 74 לחוק הוראה דומה לגבי זכות ההגנה לטעון במעמד צד אחד, בקשה שמתבקשת לעיתים על ידי ההגנה בטענה שברצונה שלא לחשוף את קו ההגנה של הנאשם. ככלל, הפתעת התביעה על ידי אי-חשיפת קו ההגנה של נאשם אינה נתפסת כזכות דיונית מהמעלה הראשונה (בג"ץ 6319/95 חכמי נ' שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו‏, פ"ד נא(3) 750, 766 (1997); (בש"פ 6071/17 מדינת ישראל נ' פישר, פסקה 33 והאסמכתאות שם (27.8.2017) (להלן: עניין פישר)), אך הפסיקה הכירה בכך שניתן לאפשר לסנגור שלא לגלות את קו ההגנה שבדעתו לנקוט ושלא לחשוף את הקלפים שברשות ההגנה….. 

13.      הפסיקה שללה את האפשרות לקיים דיון במעמד ההגנה בלבד בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ (ע"פ 3600/18 פלוני נ' מדינת ישראל (20.6.2019). בקשה לדיון נוסף נדחתה – דנ"פ 4566/19 פלוני נ' מדינת ישראל (2.1.2020)). 

           בספרי העליתי את השאלה הבאה לגבי האפשרות לקיים דיון במעמד ההגנה בלבד בבקשה לפי סעיף 74 לחוק: 

"הפסיקה הכירה באפשרות לקיים דיון במעמד צד אחד, במעמד ההגנה בלבד, במסגרת סעיף 74 לחסד"פ, אך חזרה והדגישה כי מדובר בהליך שאינו שגרתי […]. פסיקה זו ראויה כיום להרהור נוסף נוכח סעיף 46(א1) לפקודת הראיות, שבו הכיר המחוקק באפשרות שבדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה בית המשפט רשאי לקבל הסברים מהעותר אף בהיעדר שאר בעלי הדין. סעיף זה בפקודת הראיות נוסף כתיקון עקיף במסגרת תיקון מס' 75 לחסד"פ, תיקון אשר כאמור הכניס שינויים של ממש בנוסחו של סעיף 74 לחסד"פ. ואולם, ניתן לטעון כי מהעובדה שהמחוקק הכיר באפשרות זאת אך ורק בנוגע לעתירה לגילוי ראיה משתמע הסדר שלילי ביחס לאפשרות לקיים דיון במעמד ההגנה במסגרת סעיף 74 […]. מנגד, ניתן לטעון כי המחוקק לא התיימר ליצור הסדר שלילי, וכי מההסדר החקיקתי בנוגע לעתירה לגילוי ראיה ניתן להקיש גם על בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ. למיטב ידיעתנו, נכון לכתיבת שורות אלה, טענה להסדר שלילי של המחוקק באשר לאפשרות ההגנה לטעון במעמד צד אחד במסגרת סעיף 74, טרם נדונה בפסיקה" (עמית, עמ' 213-212). 

           השאלה שהוצגה לעיל זכתה להשלמת טיעון בכתב מצד הצדדים. המשיבים טענו כי על בית המשפט לקחת בחשבון את יחסי הכוחות בין הצדדים; כי יתרון ההפתעה הוא אחד האמצעים הבודדים העומדים לרשות הנאשם במלחמתו נגד התביעה; וכי אין זה מתפקידה של ההגנה להכין את התביעה ו"זכותה ואף חובתה לארוב לה בפינה". לשיטה זו, הצורך לחשוף קו הגנה בשלב כה מקדמי של בקשה לפי סעיף 74 לחוק, עלול להעמיד את הנאשם בפני דילמה קשה: לוותר על בקשה לקבלת חומר חקירה שעשוי להיות חיוני להגנתו, או לחשוף את קו הגנתו ובכך לפגוע במערכה שהוא מנהל.          

 14.      המחוקק התיר להגנה להפתיע את התביעה ו"לשמור את הקלפים צמוד לחזה" כך שההגנה אינה חייבת לחשוף קו ההגנה עד לאחר שמיעת ראיות התביעה. עוד לפני כעשרים שנה הבעתי דעתי כי מצב זה אינו רצוי (יצחק עמית "על הצורך בשינוי בהליך הפלילי" הסניגור 83 (2/2004)), ולא אחזור על הדברים. הגישה שהציגו המשיבים היא גורפת, וממנה עולה כי נאשם רשאי, כדבר שבשגרה, לטעון במעמד צד אחד בבקשה לפי סעיף 74 לחוק. 

           תיקון 75 לחוק נועד בעיקרו לעגן את ההגבלה על זכות העיון בחומר המודיעיני ואגב זאת התווסף סעיף 46(א1) לפקודה. לכן, וכך גורסת גם המדינה, איני סבור כי ניתן להסיק מתיקון זה הסדר שלילי לגבי ההסדרים הדיוניים בסעיף 74 לחוק, אך בוודאי שאין להסיק מכך היפוכו של דבר, או "קל וחומר" כטענת המשיבים. אני נכון אפוא לקבל את ההנחה כי הפסיקה נותרה על כנה גם לאחר תיקון מס' 75, כך שגם כיום יש אפשרות לקיים דיון במעמד ההגנה בלבד. ברם, אחזור ואדגיש כי המדובר בהליך חריג ויש להראות כי קיימת "הצדקה ממשית" לנקוט דרך זו (בש"פ 4764/06 מדינת ישראל נ' אופנר, פסקה 2 (15.6.2006)).  

לא כל אימת שנאשם מבקש להחסות את קו הגנתו מפני התביעה, בית המשפט ייעתר לבקשה לקיים הדיון במעמד צד אחד, שאם לא כן, הפכת את החריג לכלל. יש אפוא צורך ב"דבר מה נוסף" על מנת שבית המשפט ישתכנע כי אי חשיפת קו ההגנה היא חיונית להגנתו של הנאשם, וכפי שהבעתי דעתי בעבר "חשיפה אפשרית של קו הגנה, היא אפוא 'מחיר' מסוים שעל נאשם לקבל על עצמו, מול הסיכוי לאתר חומר שיש בו כדי להועיל להגנה" (עניין פישר, פסקה 35). ככלל, ראוי כי בית המשפט ינמק את הסיבה לכך שנעתר לבקשה לקיים דיון במעמד ההגנה בלבד. עם זאת, לעיתים יש קושי לנמק את ההחלטה כל עוד ההגנה לא נשמעה, ולעיתים, ההנמקה כשלעצמה, גם אם ניתנת לאחר שמיעת ההגנה, עלולה לחשוף את שביקשה ההגנה להחסות בשלב זה.

הזכות לתגובה של המדינה סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

15.      המדינה הלינה, ובצדק, על כך שלאחר הדיון במעמד צד אחד, בית משפט קמא לא אפשר לה להגיב. ואכן, ככלל, יש ליתן לתביעה אפשרות להגיב לטענות שהועלו על ידי ההגנה: "בנסיבות אלה היה על בית המשפט לאפשר לתביעה להגיב על טענת הרלוונטיות של החומר להגנה כפי שהועלתה על ידי הסנגור במעמד צד אחד" (בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360, 388 (2005). אציין כי באותו מקרה היה חשש לפגיעה בצדדים שלישיים). בנוסף, וכפי שבתי המשפט נוהגים לגבי חומר חסוי בעתירה לגילוי ראיה, יש לבחון את האפשרות להעביר פראפרזה לתביעה. 

           במקרה דנן, התביעה מודעת לטענת ההגנה כי נפלו פגמים בכריתת הסכם עד המדינה, מאחר שבעת חתימת ההסכם, הוצג בפניו מצג שווא לגבי הסיכון העומד בפניו בעבירות המס בסכום של עשרות מיליוני שקלים (עמ' 163-162 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 9.5.2023). לאור מרכזיות טענה זו בהגנתו של גנור, אשר חזר בו מהסכמתו לשמש עד מדינה, נעתרתי לבקשה לשמוע טענות המשיבים במעמד צד אחד. על רקע זה, אנו מגיעים לגופו של ערר.

סיווג בין הנאשמים

במגה תיקים ובכלל בתיקים גדולים יש צורך לדעת איזה חומר מיוחס למי. היינו המדינה חייבת ליצור סוג של הפניה פנימית ברשימות באופן שאפשרי להתמצא בתוך התיק הפלילי.

הסיווג המרכזי הוא סיווג החומרים לחשודים אלא ואחרים : בש"פ 5027/14 מדינת ישראל נ' הירשמן .

בש"פ 3708/19 איילת.

חוק סדר הדין הפלילי – דרכי העתקה ועיון

75. עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

76. המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי סעיף 75 במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.

77. (ב)  הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור  האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.(א) לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

78. הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו.
    

    ---

חומרים שאינם בידי התביעה סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

לא אחת חומרים שאינם בידי התביעה – הם החומרים המבוקשים.

מתוך – בש"פ 8092/18 המצטט את הבש"פ הנ"ל :

בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר, בפסקה 11 (23.1.2014):

 "[…] גם חומר שאינו נמצא פיזית בתיק החקירה, אך נמצא בשליטתן ובהישג ידן של רשויות אכיפת החוק, או שצריך להימצא בידי התביעה או הרשות החוקרת יכול וייחשב כ'חומר חקירה' […] אי-הימצאות החומר בידי רשויות התביעה והחקירה, מהווה אינדיקציה לכך שעל פני הדברים אין מדובר ב'חומר חקירה'" (ההדגשה במקור).

השאלה תמיד בייחס לחומרים שלא בידי המדינה היא האם מדובר בחומרים קונקרטיים או שלה לא !

חשוב לעיין בנושא זה בפסק דין – 9287/20 שאול אלוביץ.

תקיפת מהימנות

מתוך פסק הדין שלמעלה:

"….בבש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (23.2.2009): "חומר הנוגע לתקיפת מהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות חלק מחומר החקירה, אולם לא תמיד כך. ככל שהחומר המבוקש מרוחק מן העניין המתברר בפני בית המשפט, כך קטנה הרלבנטיות שלו, לעיתים עד כדי הוצאתו ממסגרת המושג: 'חומר חקירה'" (ראו גם: בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 130-129 (1985) (להלן: עניין אל הוזייל); בש"פ 2602/96 זינגר נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 231, 232 (1996); בש"פ 5425/01 אל חאק נ' מדינת ישראל‏, פ"ד נה(5) 426, 430 (2001)).

יש מציאות לחייב את המדינה לפנות למדינות אחרות :

מתוך הפסק דין למעלה:

ודוק: אינני שולל אפריורית כי ייתכנו מקרים שבהם תוכר זכותו של הנאשם לקבל לעיונו חומר המצוי בידי רשויות חקירה במדינה אחרת, אך בקשתו של העורר במקרה הנוכחי אינה קרובה לכך (השוו לבש"פ 716/17 מלול נ' מדינת ישראל (20.2.2017), שם נזקק הנאשם לחומרי חקירה מארה"ב לצורך הוכחת טענתו כי הוא כבר הועמד לדין בגין אותן עבירות בהן הוא נאשם בישראל).

סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

סעיף שהשימוש בו הוא אומנות!

טעות של בית המשפט יכולה להוביל לביטול כתב אישום!

כנ"ל בייחס לטעות של תובע!

מדובר בכלי מרכזי וחשוב ביכולתו של נאשם להגן על עצמו. הפרק על הסעיף הנ"ל חולק למספר פרקי משנה – פרק זה דן בחוק. שהוא משנת 2016 – ההלכות שהיו עד אז מלמדות על הצלחות רבות בשימוש בסעיף זה של החוק.

חשיבות השימוש בסעיף

שמגיע תיק פלילי אל משרדי ועל השולחן מונח תיק עב כרס, או אפילו לא עב כרס – זהו הכלי המרכזי שבו אני אבחן את התיק – הבדיקות לצורכי גילוי של חומרים שאין בתיק!

רק לאחר הגילוי של החוסרים – ניבחן את מה שיש  ומה המשקל של מה שיש.

כעורך דין פלילי בעיני השימוש בסעיף זה הוא קריטי וחשוב.

חומרים שיצר הפרקליט סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

לא אחת גורמי מקצוע בונים לעצמם חומרים לצורכי העדות. גם הפרקליט עושה כך בעקבות ראיון של עדים.

בש"פ – ראובן דדון 5339/20: דגשים לא במקור.

"סעיף 74 לחוק מעגן את זכותו של נאשם בהליך פלילי לעיין בחומר חקירה שנאסף על ידי גורמי החקירה והתביעה, ואשר עומד בבסיס האישומים נגדו. זכות העיון עומדת בליבת זכותו של הנאשם להליך הוגן ותכליתה להקנות לנאשם כלים והזדמנות אמיתית להתגונן מפני האישומים נגדו.

נוכח מהותה ותכליתה של זכות העיון, מגמתה העקבית של הפסיקה היא לפרש את המונח "חומר חקירה" באופן מרחיב, אשר כולל כל חומר הקשור במישרין או בעקיפין לאישום.

האם החומר הוא חומר חקירה? סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

השאלה אם חומר מסוים מהווה "חומר חקירה" לפי החוק הינה עניין להכרעה פרטנית בהתאם לטיב החומר המבוקש ולמידת הרלוונטיות שלו להליך בגדרו הוא מבוקש (ראו: בש"פ 3474/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (24.6.2019); בש"פ 3892/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (26.6.2016)). 

9.            ביחס לסוגיה שעומדת לפנַי, בית משפט זה כבר פסק פעמים רבות כי תרשומת ריאיון פרקליט עם עד, כמו גם תרשומות פנימיות אחרות, אינם בגדר "חומר חקירה".

הטעם לכלל זה הוא החשש שמא חשיפת מסמכים פנימיים תפגע בתפקודן התקין של הרשויות וביכולתן לחוות דעתן בחופשיות עת נידון תיק מסויים (ראו: בש"פ 3221/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (1.7.2012)). ברם, גם לכלל לפיו תרשומת ראיון עד היא תרשומת פנימית יש חריג – כאשר עולה מהריאיון פרט עובדתי חדש ומהותי שלא התגלה עד לאותו מועד (ראו: ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, 846 (2005)).

 10.         לאחר שבחנתי בעיון את התרשומת שערך הפרקליטות בדבר הריאיון עם המומחה, לא מצאתי כי יש בחלקים שלא הועברו לידי העוררים רלוונטיות להגנתם. כמו כן, אין בחלקים האמורים התייחסויות החורגות מהמפורט ממילא בחוות דעתו של המומחה, שנמסרה זה מכבר לעיון העוררים. 

11.         עוד אציין כי נפסק זה מכבר ש"העובדה כי בריאיון העד מצוי פרט אשר נכנס לגדרי החריג המחייב העברתו לנאשם, אין בה כדי להפוך את התרשומות בכללותן לחומר חקירה.

הרציונאל שבאי-מסירת תרשומת פנימית עומד בעינו ואין במסירת פרט חדש, כזה או אחר, כדי לשנות את מהותה של התרשומת כולה" (ההדגשה במקור – ד.מ.) (בש"פ 6740/13 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 12 (19.1.2014); ראו גם: בש"פ 213/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (6.2.2019); בש"פ 687/00 מסיקה נ' מדינת ישראל (3.2.2000)). על כן, אין בסיס לדרישת העוררים להעביר את התרשומת בכללותה לעיונם.

 12.         כאמור, הבקשה נדחית.

חומרים פנימיים – האם יש חיסיון? סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי

מתוך בשפ 4672/23 גנור

"…סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 הקובעת כלהלן:

 מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו

9.(א) […] (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:

[…] (4)   מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין;

           ובדומה, הוראת סעיף 30(ב)(5) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992:

 עיון בתיק הרשות

30. (א) מי שזכאי להגיש ערר על החלטתה של רשות מינהלית, זכאי לעיין במסמכים שבידי הרשות הנוגעים להחלטה (להלן – התיק), ולהעתיק מסמכים מן התיק.

(ב) זכות העיון בתיק לא תחול על מסמכים או חלקי מסמכים, שהתקיים בהם אחת מאלה:

[…] (5) הם מכילים חומר פנימי, כגון: רשומות מדיונים פנימיים, דיווח לממונים, הצעות וטיוטות של החלטות;

17.      המסקנה כי מדובר בתרשומת פנימית אינה סוף הדרך. כמו כל חיסיון יציר הפסיקה, גם החיסיון על תרשומות פנימיות הוא חיסיון יחסי, וככזה, יש לערוך איזון "אד-הוק" לגביו: "בית המשפט נדרש לאזן על פי מקבילית הכוחות בין עוצמת הראיה וחשיבותה להגנתו של הנאשם לבין החיסיון היחסי של התרשומות" (עמית, עמ' 788). לשם כך, נדרש בית המשפט לעיין במסמך נושא המחלוקת, כאמור בסעיף 74(ד) לחוק (רע"א 6656/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.2018)). 

18.      הפסיקה התייחסה בכובד ראש לחיסיון תרשומות פנימיות, וניתן להצביע על פסיקה ענפה שנתנה תוקף לחיסיון זה (לסוגים רבים של מסמכים שהוכרו בפסיקה כתרשומת פנימית שאין לחשוף ראו עמית, עמ' 793-788). 

           אחזור ואזכיר כי ענייננו במצב חריג של עד מדינה שחזר בו מנכונותו לשמש כעד מדינה. האינטרס של גנור לקבל לידיו את טיוטת כתב האישום, נובע מכוונתו לנהל מעין "משפט זוטא" לגבי נסיבות חתימת ההסכם, ומכאן טענתו כי יש לראות את הטיוטה שהייתה אמורה להיות מצורפת להסכם, כחלק מהליכי המשא ומתן. ככלל, כאשר הסכם עד המדינה התממש, במובן זה שהחשוד או הנאשם אכן שימשו כעד מדינה, יש לחשוף בפני ההגנה את פרטי ההסכם והמשא ומתן, וסעיף 12א להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.2201 "עד מדינה" (30.8.2005) קובע כי "יש לתעד משא ומתן עם המועמד להיות עד מדינה לקראת כריתת הסכם" (וראו עמית, עמ' 920-919). 

           המדינה טענה כי טיוטת כתב האישום זהה, או כמעט זהה לאישומים המיוחסים לגנור בכתב האישום שהוגש נגדו ונגד המשיבים. מכאן, שהסיבה להתנגדות המדינה היא יותר במישור העקרוני, ולא בשל החשש ל"אפקט מצנן", שהוא הרציונל העיקרי שבבסיס החיסיון. 

           בא כוח המדינה ציין בדיון בפני בית משפט קמא כי "הדברים כמעט אחד לאחד אפילו במילים ובסכומים". ואכן, השוויתי את טיוטת כתב האישום של עד המדינה לאישומי המס המיוחסים לגנור בכתב האישום דכאן, וההבדלים הם מינוריים עד זניחים (כך, לדוגמה, סכום הדיבידנד מעט גבוה ממה שמיוחס לו בכתב האישום הנוכחי, ובטיוטה לא נזכרת עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]). 

           כשלעצמי, לא שוכנעתי כי בטיוטה יש כדי לקדם את עניינו של גנור. עם זאת, גם איני סבור כי בהיענות לבקשת גנור יש חשש להשלכות רוחב, ולמעשה, כאמור, זו הסיבה להגשת הערר דכאן על ידי המאשימה. במקרה דנן, על נסיבותיו המיוחדות, בהינתן שכתב האישום היה אמור להיות מצורף מלכתחילה להסכם עד המדינה ולהיות מוגש בנפרד; בהינתן שנאמר לבאי כוח הצדדים כי יש כבר טיוטה מתקדמת שלו (עמ' 3 לפרפראזה מיום 7.9.2017 של הישיבה בנוגע לגנור); ובהינתן שהאינטרס של חיסוי התרשומת הפנימית חלש, ואין לפנינו פגיעה בצדדים שלישיים (השוו לעניין בניזרי, פסקה 12) – אני סבור כי אין מניעה לחשוף את טיוטת כתב האישום. 

19.      אשר על כן, הגם שיש לראות בטיוטת כתב האישום כ"תרשומת פנימית", הרי שבנסיבות המקרה דנן אין מקום להחסותה, ומשכך אני מורה על העברתה להגנה תוך מחיקת ההערות הפנימיות, וזאת בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי.

הפוסט סעיף 74 חוק סדר הדין הפלילי הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

דוגמאות ענישה בעבירות סמים, אחד הדברים הייחודיים בתיקי סמים אסורים הוא המגוון הרחב של ענישה בעבירות סמים בגין מה שמצטייר לרבים כ"אותו האירוע"!

המטרה המערכתית היא שיקום!

עבירות סמים ענישה: הצד השני של המטבע 

כאן חשוב לדעת – העבודה בתיק סמים מתחילה לא ברגע הגשת כתב האישום – אלא – נחקר חכם מתחיל בעבודה כבר מרגע החקירה ! נסיבות והסברים הם דבר שבונים ומרכיבים !

הרשעה בעבירות סמים – מדוע חשובה האי הרשעה

גידול וסחר בסמים

אושר 41269-05-19 בית המשפט השלום שלום כפר סבא :

גידול של 8.5 ק"ג קנאביס (נוכחות בדירת גידול כמו גם חיים שם). כמו גם עשרות רבות של עסקאות סמים (היה תיעוד בנייד). במקום היו 30,000 ש"ח בנוסף עברות רבות מספור של סחר בסמים. (עשרות רבות של אירועים עם קונים רבים, שהעידו על העסקאות בהן קנו את הסם).

התיק התנהל משנת 2016 ועד לשנת 2019 רגע לפני התחלת הפגרה. בתיק נישמעו טעונת זוטא, כמו גם טעונת קשות רבות בייחס למדינה ובייחס לכתב האישום. כמו שהמעורב נוסף לא קיבל כתב אישום – מה שהצריך הסברים רבים מהמדינה.

התיק עבר מספר מוטבים. במהלך התיק הלקוח יצא את הארץ (בהסכמה) לטיול בחו"ל ועוד!

העונש ? 3 חודשי עבודות שירות. הלקוח עבר הליך שיקום מהותי גם כתב האישום זכה לתיקון מהותי ביותר. את טענת הזוטה סיימנו ממש בהודיה, היינו הטענה הייתה כלי מרכזי בהסדר על כתב האישום המתוקן.

יבוא סמים, סחר בסמים, גידול סמים החזקת סמים שלא לצריכה אישית

סיום דצמבר 2023

בחקירה הראשונית הודה בסחר.

כתב האישום על 2.4 ק"ג החזקה (קנאביס).

צמחים ביבוש בשקל של 768 גרם.

כמויות של 80.32, 39.68, 8.2, 27.80 1.9 – גרם בשלל מקומות.

32 צמחים כל אחד בפח ניפרד במשקל כולל של 52.8. (תחילת גידול חדש).

יבוא של 32 זרעי קנאביס (נתפסו בנת"ג).

כל התיק הזה הסתיים ב 3 חודשי עבודות שירות. קראוי לציין – אין תסקיר שרות מבחן טופ.

בית המשפט השלום פתח תקווה – תפ  52200-06-18  לוי – גידול של 31.5 ק"ג קנאביס במעבדה משוכללת – אחרי כמעט שנה של בקשות על בקשות (הלקוח היה משוחרר) תוקן כתב האישום לעבירה שלא בתחומי הסמים – הענישה היא 300 שעות של"צ. (ההכרזה על ההסדר אפריל 2019).

יבוא סמים, גידול סמים והחזקת סמים

16.4.18 סיום ! יבוא אופיום !

בית המשפט המחוזי באר שבע.

תיק יבוא סמים שהוגש למחוזי ! מדובר בסמים קשים (אופיום). היה ייצוג קודם שסגר הסדר טיעון של 16 חודשי מאסר בפועל.

יבוא גידול והחזקה

פ  7627-05-12  – שריד – יבוא סמים, גידול סמים (מעל ל 160 גרם) והחזקת סם – סיום 2014 – תיק בעל פוטנציאל עונשי חמור ביותר.

 הנאשם הזמין זרעי סם בנט ושהגיעו השוטרים לביתו לקח אותם למעבדה של גידול קנאביס שבנה ושם גידל את הסם האסור – כמו כן היה לו סם אסור בביתו שלו – הסיום 250 שעות של"צ והרשעה פלילית בלבד.

הסיבות להצלחה הן טיפול באירועים עוד משלב החקירות של התיק הפלילי (מיד בסיום החקירה הראשונה). כך נוצרה מציאות שלא ממתינים למדינה – אלא בונים את הקו הנכון לטיפול מראש.

---

 יבוא סמים

פ 11548/01 כהן, יבוא סם מסוכן ניסיון להספקת סם – הנאשמת שלחה מכתבים המכילים סם ל 4 מחבריה (5 מכתבים). התוצאה ?

מע"ת. היינו העונש האמיתי הוא הרשעה בלבד. שוב – להבנה – תיק יבוא סמים שמסתיים ללא ענישה קונקרטית הוא הישג גדול לעו"ד פלילי.

---

גידול והחזקת סמים

 ת"פ 73/99 ויינשטיין (תל אביב) – תיק שהחל בהחזקה (בעקבות גידול) של 17 ק"ג קנאבוס ברוטו, בדיון למע"ת שוחרר הנאשם בדיון הראשוני.

בתיק הפלילי תוקן כתב האישום לאחר שקילה חוזרת ל 3.962 ק"ג גם זאת כמות לא פעוטה.

העונש טיפול בבעיות האספנות הכפייתית מהן הוא סובל. עו"ד פלילי שבא לבקר בבית וגילה את בעיית האספנות ומשם הדרך הייתה קצר.

ראוי לציין בזמן החקירות קשה היה לדעת על הבעיה – אבל עבודת עו"ד פלילי נכונה הובילה להמחשת הבעיה כראוי.

---

גידול סמים

פ 1739/02 – ליפשיץ – גידול של מעל 1.5 ק"ג של קנאביס – התיק התנהל בבית המשפט השלום בצפת. המדינה חזרה בה מכתב האישום לאור ההליכים להוצאת רישיון לקנאבוס – בהמשך הוגש כתב האישום בשנית, (המשרד לא ייצג) והתיק נסגר במע"ת בלבד.

בשנת 2002 השימוש על ידי עו"ד פלילי בנושא הרישיונות היה קלוש – כאן בוצע שימוש שהוביל לעיכוב התיק בשנים וסיום התיק בתוצאה מעולה.

---

 גידול סמים והחזקת סמים 

פ 3662/99 – שלום ירושלים – תיק פלילי של החזקת סמים של 4.2 ק"ג קנאבוס הסם נוצק בגידול 208 שתילים ( שדה).

התיק נסגר בהחזקה לשימוש אישי (אחת הכמות הגדולות ביותר בארץ לשימוש אישי) – והנאשם נדון ל 200 שעות של"צ (העדר נסיבות קונקרטיות לאי הרשעה – מהתסקיר).

עבודת עו"ד פלילי שהובילה להבנה של כולם על המציאות הראויה בתיק מיוחד זה. (כמו גם חוסר רצון של המדינה שהשוקל מטעמה ייכשל

---

– נקודה זאת הובילה להפיכת הכמות לשימוש אישי).

---

החזקת סמים (במקום טען לסחר) :

 פ 4334/04 רפאליני – שלום באר שבע – החזקה של 2.5 ק"ג של קנבוס (הנאשם היה בטוח שרכש 3 ק"ג של קנאבוס ).

---

הקושי המרכזי הנאשם טען שהסם נועד להפצה לחבריו בירושלים. למרות זאת התיק שונה לשימוש אישי – העונש הרשעה ושל"צ. עבודת עו"ד נכונה הובילה להמחשה של הבעיה בתיק – בעיה שיצרה את הפתרון הענישתי הזה.

---

העברת סמים תמורת כסף

פ 9932/01 בנט – עשרות מיקרים של קנית סם אסור חלוקתו לאריזות והספקתו לאחרים תמורת תשלום מכירות.

---

(למרבה ההפתעה התיק הוגש על הספקה ולא על סחר) וכן החזקה של 287 גרם קנאבוס, העונש ? 100 שעות של"צ עם הרשעה.

נאשמים האחרים בתיק המקביל נענשו בצורה חמורה בהרבה (עד שנתיים וחצי בפועל).

---

 סחר והדחה בעבירות סמים 

תיק של קטין (17 ו 10 חודשים). (שנת 2016 החל התיק והסתיים אחרי כשנה).

כתב האישום המקורי כלל – 11 אישומים.

סחר והדחה לעבירות סמים 

לתיק למעלה היה תיק "אח" של אדם נוסף – קטין גם הוא : (כל תיק התנהל בנפרד ).

9 אישומים.

4 סחר בסם.

4 סחר בסם פלוס הדחת קטין לשימוש בסם.

1 סחר פלוס הספקה פלוס הדחה.

בכול אישום ואישום אירועים רבים מספור.

לתיק צורף גם תיק אלימות.

התוצאה ? (2017) – של"צ (עם הרשעה פלילית).

 גידול סמים, יבוא סמים, החזקת סמים:

הפוסט דוגמאות ענישה בעבירות סמים הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

סיכומים במשפט פלילי

באם יש רגע שבו משפט פלילי מסתיים עבור הצדדים (שאלת האשמה) ויש להמתין, מאותו הרגע, להכרעת הדין של בית המשפט – זהו רגע בו מוגשים בכתב סיכומים במשפט פלילי. (או מסתיימים הסיכומים בעל פה). (יש זכות לצדדים לסכם בעל פה בפלילי).

בתיקים פליליים מסוימים הסיכומים יהיו רק בעל פה (במרבית התיקים).

באחרים (המורכבים) בכתב. לא אחת גם יהיה טיעון בעל פה, בנוסף לכתב ולאחריו.

כאשר סיכומים במשפט פלילי הם בעל פה, לא פעם, אלה התקיימו מיד בסיום פרשת ההגנה. (היינו בסיום שמיעת הראיות בתיק, ראיות ההגנה אם יש).

גם כאשר עיקרם של סיכומים במשפט פלילי הם בכתב, החלק בעל פה הנו חשוב ביותר, שכן שם למדים מהם הקשיים של השופט לזיכוי/הקלה. מה מטריד את השופט? במה הוא מתלבט.

לנאשם יש את הזכות לסכם אחרון – זכות חשובה ביותר! להגיב ולהשיב!

יש גם את הזכות לסיכום בעל פה! גם אם יש סיכומים בכתב!

---

מתי מתחילים בהכנת סיכומים במשפט פלילי?

חובה להפנים, עורך דין פלילי מתחיל להכין את הסיכומים מהרגע הראשון בתיק הפלילי. (גם את הטיעון לעונש).

נכון, לא פעם אנו נכנסים לייצוג המשפטי גם לפני החקירה הפלילית הרשמית או בזמן החקירה במשטרה עצמה!

גם אז המחשבה חייבת להיות מה הדרך הטובה ביותר להציג את הנושא בסיום המשפט – היינו בסיכומים.

בתור עורכי דין פליליים, אנו רואים לנגד עינינו כבר אז את הסיכומים ואת הטיעונים לעונש. היינו את הסיום של התיק הפלילי. חובה לכן לפעול לאור זאת.

הכלי המרכזי לפני המשפט הוא החשוד, החקירה והייעוץ בחקירה – אולם לא מדובר בכלי בלעדי.

הייעוץ בחקירה, כמו גם השאלות לחוקרי המשטרה בדיוני המעצר וכמובן בהוכחות – הכל מכוון לסיכומים.

לא אחת נשאיר שברי נושאים, שברי ראיות, בעת החקירות הנגדיות והראשיות, ו"התפירה" הסופית של הכול לסיפור עובדתי אחד בין בשילוב החלק המשפטי למארג אחד, יערך בסיכומים.

הכוונה הן לחלק המשפטי והן לחלק העובדתי.

---

חשיבות הסיכומים

הסיכומים הם אירוע חשוב ביותר, כאן יוכרע התיק הפלילי, במקרים רבים.

לא אחת, לבקשת חבר או נאשם, אני מתבקש לעבור על סיכומים של עורך דין פלילי אחר ולחפש נקודות נוספות שהוא החמיץ. גם אני אתייעץ בעורכי דין פליליים אחרים בשאלה זאת או אחרת. לבטח בשאלות משפטיות.

בסיכומים חשוב לפשט את הטיעון – כך שיהיה ברור – וכזה שלא יתעלמו ממנו.

טיעון טוב יגע, במרבית המקרים, בשאלות של משפט, לא רק של עובדה, הרבה מתוך מחשבה אסטרטגית על הערעור הפלילי להמשך.

---

מה האורך הרצוי של סיכומים במשפט פלילי?

אין אורך רצוי ואין תבנית עבור סיכומים במשפט פלילי. נהוג להפנות לחלקים של הפרוטוקולים. יש פעמים שמפנים לכל דוגמה פעם אחת, ויש פעמים שחוזרים על ציטוט שוב ושוב.

לאורך השנים אני רשמתי סיכומים במשפט פלילי שהם היו קצרים וקלעו ולא פעם גם ארוכים מאוד שגם קלעו. השאלה היא היכולת להסביר את התיק הפלילי באופן אליו אני שואף.

הסבר שיציג את מה שאני סבור שהתקיים משפטית/עובדתית, או בלתי ניתן להוכחה משפטית/עובדתית.

בעת הסיכומים, יש המספרים סיפור, יש שדנים בראיות ויש בשניהם.

כאן יש חשיבות מיוחדת ליכולתו של עורך הדין הפלילי לראות את התמונה הכוללת, אם אפשר מראש.

לא אחת בסריגה הסופית הכרעתי תיקים פליליים – הובלתי לשינוי קווי חשיבה של בית המשפט, והדבר גם נרשם באופן הנ"ל בהכרעת הדין.

אני מדגיש עורך דין פלילי שכן לא אחת נתקלתי בעורכי דין אזרחיים אשר ניסו תיק פלילי – הסיכומים שהם יצרו שונים במהות מסיכומים שאני או כל עורך דין פלילי אחר יוצר.

במשפט פלילי יש חשיבות לרמות כוונה ומחשבה, הם, לפי הנסיון שראיתי, אדישים למדי לנושא.

בכל שאלה בייחס לסיכומים עורך דין מוטי אדטו 052-23-32-651.

---

מהו הזמן של סיכומים במשפט פלילי?

בתום הבאת הראיות, או באם יש הודיה בעובדות מסוימות, אשר המדינה מסתפקת בהן, גם בלי שמיעה של עדויות – ולמרות זאת בלי הסכמה על הנושא של האשמה או סעיפי האשמה.

חשוב לדעת יש תיקים שהחומרים כולם (בכתב והקלטות) יוגשו לבית המשפט ואחריהם יבואו הסיכומים (לדוגמה פרשת החשבוניות של אהוד אולמרט) היינו כל צד יפרש את הראיות באופן אחר.

לדוגמה:

בתיק שבו הח"מ הופיע הנאשמות הודו במספר עבירות.

ביחס לעבירות האחרות הוגשו החומרים ובסיום הצדדים סיכמו. הדבר נבע מכך שמדובר היה בגנבה מקשישים, ובמקום מצעד חסר תכלית של קשישים לאולם-הצדדים בחרו לסכם.

שם היה זיכוי בתיקים בהם ההגנה לא הודתה לאור העובדה שלא הוכחה "עדות השיטה", המדינה ניסתה להתבסס על ההודיות בלי להגיש בהן חומרים. בקשת המדינה לחזור ולהגיש את החומרים נדחתה מסיבה אחת פשוטה – תם החלק של הבאת הראיות מהרגע שיש סיכומים במשפט פלילי.

---

סיכומים במשפט פלילי אחרי טיעון של "אין להשיב לאשמה"

חשוב לדעת, קיימת אפשרות שבסיום ראיות התביעה יבוא הטיעון של "אין להשיב לאשמה".

לא אחת, במקום בו בית המשפט ידחה את הטיעון ויחייב את הנאשם להשיב, הנאשם במקום להביא עדים (כולל הנאשם) ההגנה תסכם. (אירוע נדיר, אולם, קיים).

ההיגיון הוא שיש רמות שונות של בינה לתיק הפלילי עצמו כמו גם להכרעת הדין – חובה להיות מודעים לכל ההיבטים.

---

סדר הסיכומים במשפט פלילי

ראשית מסכמת התביעה ורק לאחר מיכן ההגנה.

יש יתרון עצום מעצם הסיכום אחרי.

במידה והתביעה תרצה להשיב, במרבית המקרים יתירו לה (לבטח שיש טיעון הגנה מפתיע) – ההגנה ותסכם (שוב) בתגובה.

מיותר לציין, ההגנה היא בעלת המילה האחרונה בסיכומים.

זכות המילה האחרונה היא זכות מהותית וחשוב להשתמש בה בתבונה ולמנוע דו שיח באולם.

---

סיכומים במשפט פלילי בעל פה

יש את הזכות לצדדים לסכם בעל פה – ממליץ תמיד, גם במקום בו יש סיכומים בכתב, לסכם גם בעל פה.

חוק סדר הדין הפלילי: סיכומים לעניין האשמה [152]

169. בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה".

בסיוע סיכומים במשפט פלילי בעל פה אנו מאתרים את הקשיים של בית המשפט, חשוב להביט בשופט, להקשיב להערות שלו, לא תמיד בזמן אמת אנו מאתרים את כל הקשיים של בית המשפט בדרך לזיכוי.

---

סיכומים במשפט פלילי – עצה חשובה לסיכומים

לסיכומים במשפט פלילי יש מטרה – לשכנע את בית המשפט. אין מטרה לסכם לעצמך, לתובע, או ללקוח.

מכאן, בכלל חשוב בכל דיון לדעת למי ובפני מי אתה, באמת, מופיע!

חשוב לזכור – בזמן הסיכומים, זה הזמן לשלוף "קלפים חבויים", להטיל אותם אל המערכה. (כמו טיעון שהצד האחר לא ציפה לו).

באם יש טיעון על פגם שהנאשם טוען לו בהליך (כמו עובדה של האישום שלא הוכחה) – נדיר מאוד עד בלתי הגיוני שהתובע יוכל לתקן ודרך המלך היא זיכוי!

העצה המרכזית למסכם בעל פה היא להביט על בית המשפט (השופט). לבטח להביט בעת בסיכומי הצד שכנגד. לראות את התגובות הלא רצוניות של בית המשפט ולהתעכב במקומות החשובים של בית המשפט מעלה שאלה זאת או אחרת. בית המשפט מגלה את מחשבותיו – ואנו נדרשים לענות על השאלות.

העצה השנייה שחשוב לזכור-אם היו טעונת מקדמיות, לא לשכוח אותם בעת הסיכומים. היינו לא לשכוח טענות.

הסיכומים חשוב שיגעו בנקודת שיש בהן בעיה!

מתוך הכרעת דין מזכה:

"על רקע האמור לעיל התבקשה באת כוח המאשימה, כבר במהלך הדיונים, ליתן הסבר להיעדרו
של מסרון ה SMS לעיל )ר' לדוגמה דיון מיום 5.3.2025 עמודים 773–775(, אך תשובתה הייתה
שאין לה כזה. יוער, שלא מצאתי בסיכומי המאשימה התייחסות לכך.".

---

חשוב למסכם

בכלל, למי שעושה סיכום במשפט פלילי, חשוב לא "להתמכר" לטיעון שלך עצמך, אלא, להבין את הקשיים של בית המשפט והשאלות שיש לו בתיק. אני חוזר, הסיכומים נועדו עבור בית המשפט! (אני חוזר על זה שוב ושוב כי זה ממכר להתמכר לטיעון שלך עצמך).

תמיד לזכור, יש מטרה לסיכומים – המטרה לשכנע את בית המשפט שקיים ספק סביר (לפחות)! זאת לא תחרות משום סוג אחר! ספק ניבנה על בסיסים רבים.

בסיכומים אנו מתייחסים לעובדות וגם לחוק.

היינו מציגים את העובדות שאנו בוררים, מהחקירות הנגדיות, מהמסמכים ובכלל, מסבירים כיצד הן מחבלות בקו של המדינה או מחזקות קו עובדתי חלופי.

בנוסף, מציגים את החוק על הדרישות שהוא מביא, מדובר להציג פסיקה, מאמרים ועוד.

---

החקירה הנגדית מול הסיכומים

כסנגור חשוב לנו להוכיח פרטים דרך התיק, לחבל בקו שהמדינה מובילה, בעיקר דרך החקירה הנגדית.

אולם העיקר הם הסיכומים! לא לשכוח הכל נבנה עבורם – זה מתחיל בעת החקירה במשטרה, בתרגילי החקירה ועוד ועוד – הכול ניבנה לכבודם. אחר כך בסיכומים נברור אמירות והיגדים מתוך החקירה הנגדית שמטרתם לחבל בקו של המדינה, או להרכיב קו חליפי.

חשוב לזכור, באם בית המשפט לא הבין נושא מסוים – בעת החקירה הנגדית (משלל סיבות) – זה הזמן להסביר, לא יהיו הזדמנויות אחרות במסגרת ההליך.

---

חשוב ללקוח בסיכומים

אדם שנמצא בסיכומים לא תמיד יבין חלק מהתהליכים שמתקיימים שם.

אם יש עצה טובה ללקוח במשפט פלילי היא לבוא מספר מים לפני הסיכומים ולעבור על הסיכומים ולו ברמת הנקודות לסיכומים.

חשוב לדעת, לקוח שהיה בדיונים הוא עוד זוג אוזניים, עוד רעיונות שאולי נשכחו, עוד נקודות.

אני לעצמי משתף פעמים רבות בנפש האדם בסיכומים, הכל על מנת לתת "טעימה" מהלקוח לבית המשפט.

---

לסנגור, בסיס מרכזי לסיכומים הוא הקשבה לסיכומי המדינה

על מה הם מבססים את הרצון בהרשעה? דיות בראיות?

האם הטיעונים העובדתיים חופפים את האמור בכתב האישום? באם יש שינוי האם היה סיכוי סביר להגנה להתמודד עם השינויים בקו שמובילה המדינה?

האומנם מדובר ברצון שנאמין לעדים? האם העדים מעידים לפי המציאות הפורנזית?

---

ראיות נסיבתיות?

ראיות נסיבתיות? מהו הנימוק המשפטי? כיצד בונים את הטיעון המשפטי הרוכב על העובדות ואמור להוביל להרשעה?

שאנו מבינים את הקו שמובילה המדינה – להרשעה – קל לנו הרבה יותר לענות למדינה בסיכומים מצד ההגנה ולדעת מהן החבלות שאנו רוצים לחבל בקו של המדינה.

חשוב מאוד – אנו מחויבים לחשיבה "מחוץ לקופסה" ולבחון מהו הקו שאנו עצמינו רוצים להוביל ולא רק להיות תיבת תהודה לטענות של המדינה.

---

סיכומים עובדתי ומשפטי

ניהול ההליך המשפטי (אפשרי לסכם גם בלי לשמוע עדים אלא בהגשה של החומרים וסיכום לאורם) מביא את העובדות. את הראיות, העדים, ההגשות ועוד.

בעת הסיכומים אנו מפרשים את העובדות לאור הספק הסביר, אנו מציגים סתירות בין העדים – ולא פחות חשוב, מתייחסים גם לחלק המשפטי. לא רק לעובדתי. (כמובן באם יש טיעון שכזה).

שאלות משפטיות יכול ויכללו: האם יש גם מעשה וגם כוונה? מה רמת הכוונה הנדרשת?

האם אלא הוכחו? האם יש טיעון מלא או שמה אחד הרכיבים של העבירה לא הוכח?

כל פרט חשוב בסיכומים – זהו הרגע להוציא את הטענות אל האור – לא יהיו הזדמנויות נוספות. לא פחות חשוב זה לקשור בין העובדתי למשפטי. בין הפגמים בהליך לנזקים ראייתיים ועוד ועוד.

מיותר לציין, באם יש טיעון מהותי בית המשפט חייב להתמודד עמו בהכרעת הדין, כך שבשתיקה, גם בטיעונים מהותיים, יש על מנת ללמד שאנו נטשנו את הטיעונים הנ"ל.

---

ממתי בונים את הסיכומים במשפט פלילי

בנייה של סיכומים במשפט פלילי, מתחילה מרגע צילום החומר!

במקומות שאז אנו נכנסים לתיק הפלילי משלבי החקירה במשטרה, או בתיקים בהם אנו לוקחים חלק בליווי החקירה (בלי תלות בשאלת המעצר). מאותו הרגע!

סיכומים במשפט פלילי הם אירוע "חי" בנוסף יש את הצורך, להעריך, מידי דיון הוכחות, או תוספת חומר, או אירוע זה או אחר בתיק – את המטרות לסיום התיק הפלילי ולבחון אותן מול המציאות המשתנה.

יודגש, חובה להתחיל ( לא רק בתיקי ענק ) את בניית הסיכומים יחד עם צילום חומר הראיות. (לא מדובר בהגזמה – או בעת החקירה להכניס נקודות לסיכומים).

בסיכומי ההגנה בדרך כלל יכול ויעלו במסגרתו טענות שאינן צפויות על ידי התובע!

לא אחת יפתיעו גם את שאר הצדדים למשפט. טענות שהיו ידועות מהרגע הראשון ונבחנה הבניה שלהן לאורך כל התיק – ועכשיו זה הרגע לעמוד למבחן.

---

החקירה הנגדית

תמיד כיף לראות חקירות נגדיות, אולם לא אחת החקירות משאירות שאלות ללא תשובה, לחלק מהצדדים.

כך יצא שבתום דיוני הוכחות לא תמיד כולם רואים את אותה התמונה.

לא אחת יצא שבסיום דיון הוכחות פונה הפרקליטה ושואלת למה ומה. אלה תשובות שחייבות לבוא בסיכומים, ולא לדייק את הצד שכנגד.

חשוב לציין, החקירות הן כלי! המטרה היא לא השפלה של עדים אלה ואחרים או הרמתם מעלה ומעלה.

את הכלי שקיבלנו עלינו לשלב בתוך הסיכומים. בתוך התמונה הכוללת, בין אם מדובר בעובדה או מדובר בהיבט משפטי.

---

לדוגמה טענות לסיכומים

האם לבית המשפט אין סמכות?

תיאור עובדתי אחר לראיות.

האם יש מציאות של פרשנות "שונה מהמקובל" של ראיה זאת או אחרת.

מיותר לציין, באם יש בעיה בשרשרת סם – זהו הרגע.

בעת הסיכומים מועלות העובדות כמו גם הפרשנות המשפטית להן.

בעת הסיכומים מועלות טענות כמו העדר זיהוי, פגמים בהוי, פעולות חקירה לא חוקיות ועוד ועוד.

חובה לזכור תמיד טעונת על שיהוי בזמנים, על אובדן זיכרון אנושי ועוד ועוד.

החקירות יצרו את התשתית הראייתית לטיעונים – עכשיו הזמן לטיעונים. טיעונים לזיכוי מלא, טיעונים לזיכוי מחמת הספק ועוד ועוד.

---

המטרה של סיכומים במשפט פלילי

המטרה של סיכומים במשפט פלילי היא להוביל את ההליך לתוצאה הטובה ביותר!

לפעמים התוצאה המקווה היא זיכוי מלא, פעמים אחרות זיכוי מחמת הספק, פעמים אחרות זיכוי חלקי או אפילו הצגה של הריאות באופן זה או אחר שיקל בהמשך. (קביעות עובדתיות).

המטרה באופן יצירת הסיכומים היא לקדם את המטרה!

סיכומים היא לבוא ולהטיח את המציאות, לבוא ולפרוס אותה, אין טעם להתנצל, או להסתיר. אחרי הסיכומים לא יהיה דבר. הכול מתוך ראיה של התוצאה המקווה.

טענות שלא יעלו כאן – לא אחת יהיה קשה לפרוס אותן בערעור (לא תמיד).

פעמים רבות התיק מורכב מאין סוף קצוות לא סגורים – בעת הסיכומים יש למעשה קשירה של הקצוות – חובה לזכור תמיד – נאשם צריך להביא ספק ! ספק סביר!

קשירת הקצוות יכול ותוביל לכך שיש מספר תרחישים אפשריים לאירועים – כולל שהנאשם אינו אשם!

עורך דין פלילי חכם שומר לעצמו "הפתעות" לסיכומים. לבטח בתיק שעולה שיהיה חייב להסתיים בהכרעת דין.

הסיכומים ראוי שיגעו בראיות שהוצגו כמו גם בכול הבסיסים שיש בהם מחלוקת.

בשאלת הראיות הפיזיות, בשאלת הכוונה הפלילית, בשאלת החוק ועוד ועוד!

חשוב לזכור – עבירה פלילית מתחלקת לשני רכיבי בסיס למעשה ולכוונה שמאחוריו. היינו ראוי שהסיכומים יגעו באופן נפרד (אך משתלב) בשני הבסיסים. כמו גם בקשר בין אותם הבסיסים.

קיימים אירועים בהם אין סימולטניות בין המעשה לכוונה. חובה להפריד בין הנושאים.

באם יש רגע שאני כעורך דין פלילי אוהב בסיכומים הוא הרגע בו בית המשפט שואל – מ"מתי אתה יודע את זה" ? או שאלות שמראות שבית המשפט לראשונה בעת הסיכומים מקשר בין כל הקצוות של הראיות לתמונה אחת – שהיא שונה מהתמונה הבסיסית של התיק הפלילי.

---

איחוד המשפטי והעובדתי

הנחת העבודה היא שהחוק ידוע.

את העובדות המגשימות את סעיפי העבירה – מביאים דרך המשפט.

כאשר יש חוסרים ראיתיים, איינו אין דיות ראיות ביחס לאישום, או שיש ראיות והן לוקות ביכולתנו להעניק להן את מלוא המשקל, את כל זה, אנו נסביר בעת הסיכומים.

חובה לדעת, לא אחת בסיום דיון הוכחות פונה ב"כ המדינה, אשר בד"כ עמוס ביותר ךנסוןת לקבל את הרשמים האישיים שלך מהעד. בגדול, אסור לענות.

המטרה היא לא להסביר ולכוון את הצד שכנגד.

העובדה שאנו בהגנה מסכמים אחרונים היא יתרון ענק, חבל לשמוט ואתו.

---

סיכומים במשפט פלילי כרגע השיא

עורך הדין הפלילי מכין את המשפט כולו לרגע השיא הנ"ל! הסיכומים הם השיא! זהו כינוס כל הטענות!

השאלה, לא אחת היא האם כל החומרים לביסוס הטענות הוגשו ? האם הם חלק מהתיק?

דוגמה – בניה מהמעצר

בעת דיוני המעצר העלה עורך הדין טיעונים מסוימים – וצוות החקירה הבטיח לבחון.

בעת החקירה של ראש הצוות הוא הסביר שלא היה מה לבחון, כי לא היה טיעון.

השאלה שעומדת על הפרק עכשיו היא האם הפרוטוקולים של דיוני המעצר הוגשו – כך שאפשרי יהיה לטעון למחדלי חקירה ? (תמיד אפשרי לטעון הכול, אבל תוך הסתמכות על מחדלים של אמת).

---

טענות ברורות ומובנות

היעד של הסיכומים הוא בית המשפט!

כל עורך דין פלילי שואף שחלק מהטענות יהיו כאלו שהן ברורות ברגע זה היטב – אבל לא היו ברורות לצד שכנגד לאורך חלקים מהניהול. אין מטרה להכין את הצד האחר ! היתרון בהגשת סיכומים אחרון הוא קריטי ! אתה צריך להתמודד גם עם התזה של הצד האחר – להציג בקיעים באותה התזה, ולו ברמה של ספק סביר !

הטיעון הוא לא אירוע עצמוני! בית המשפט עכשיו חייב להבין כל טיעון כל טענה – צריך להביט על בית המשפט ולראות שזה חדר ! להבנות לראיות, להפנות לאמירות, להזכיר אירועים  -שיש להם גיבוי בפרוטוקול ! (או בחומר הראיות שהוגדש).

שלב הסיכומים הוא השלב שאחרי סיום כל הראיות ! חקירת כל העדים, הגשות ועוד – זהו שלב הסיכום הכול של המשפט!

הסיכומים יכול ויכילו גם טענות כלפי בית המשפט עצמו!

חשוב לעשות זאת על מנת לקבל תשובה – הרבה מתוך ראיה של הערעור ! אבל לא רק.

בית המשפט, כמו הצד שכנגד, צריכים להתמודד בטענות המהותיות שעולות בסיכומים.

חשוב לדעת – גם ללא סיכומים, וגם באם טענה זאת או אחרת אינה בסיכומים – בית המפשט חייב לבדוק כל טענה אפשרית לטובת ההגנה.

---

דיות הראיות

שוב: המדינה מסכמת ראשונה.

חשוב להקשיב, לבחון ולראות למה היא טוענת – והאם יש נטישה של טיעון עובדתי או משפטי זה או אחר.

האומנם הגרסה העובדתית חופפת את מה שמתואר בכתב האישום ? האם יש שינוי?

לבחון האם אנו כהגנה היינו בעלי הסיכוי הסביר להתגונן בפני אותו השינוי ? (סעיף 192 לחסד"פ).

בחינת ראיות המדינה ברצונה להרשיעה בעבירה פלילית מסוימת – היא דו שלבית.

ראשית יש את הצורך שיש די ראיות – לפי הראיות שנדרשות לעבירה הספציפית שהיא מייחסת ! במידה ואין די ראיות לנושא מסויים – אין מה לדון בהמשך !

רק לאחר מיכן יש את הצורך של המדינה שלהוכיח שהראיות זוכות לאמון מעבר לספק סביר. (ולו ברמת הטיעון של המדינה).

במקומות בהם יש צורך בכוונה מיוחדת – חובה להיות מסוגלים להציג את אותה הכוונה ! (כחלק מהראיות).

---

דוגמה ע"פ 2921/18  לדיות הראות:

"….. קשירת קשר לביצוע עבירה והזדמנות לבצעה אינן מוכיחות מניה וביה כי הנאשם ביצע את העבירה גופה. כדי להשלים את החוליה החסרה, דרושה הוכחה שהנאשם נטל חלק כלשהו בביצוע העבירה גופה כאחד ממבצעיה העיקריים, כמסייע, כמשדל או כמי שחיזק את ידו של אחד המבצעים העיקריים.

באין הוכחה כאמור, הנאשם יכול להימצא אשם בעבירה גופה רק אם נפעיל נגדו את דוקטרינת האחריות הסולידרית של הקושרים, אשר קבעה, בשעתו, כי "משנוצר הקשר הפלילי, הופך כל אחד מהקושרים להיות, למטרת הקשר, סוכנם של האחרים, כך שכל מעשה שביצעו  –….. …….

 סעיף 499(ב) לחוק, הקובע כי "הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה" (ההדגשה הוספה – א.ש.; ראו עניין באשה, פסקה 24 לפסק דינו של השופט הנדל; וכן ש"ז פלר "אחריות פלילית ללא מעשה, על סמך מה?" הפרקליט כט 19 (1974) (להלן: אחריות פלילית ללא מעשה)). ….

"….הפכתי ובדקתי את חומר הראיות שבתיק קמא ולא מצאתי בו אפילו ראיה ברורה אחת שמצביעה על השתתפות המערער באירוע התקיפה".

 היינו – יש כאן חוסר של ראיית בסיס!

---

חוסר זה – קיים – גם במקום בו יש היפוך של הנטל

ע"פ 2921/19 דגשים לא במקור :  "הנני נכון להסכים עם השופט סולברג כי בנסיבות בעניין עבר למערער נטל טקטי לעורר ספק סביר לגבי השתתפותו במעשה התקיפה. דא עקא, נטל טקטי אין פירושו נטל הבאת ראיות והוא בוודאי איננו בגדר נטל שכנוע, כפי שהוסבר על ידי חברי, השופט סולברג, בע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (‏21.1.2015), בפסקה 124 לפסק דינו; ואלה הם הדברים שאמר:

 "נטל טקטי […] אינו משנה את נטלי ההוכחה המקובלים בהליך הפלילי. בסופו של דבר נותר הנטל על התביעה מהחל ועד כּלה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר".

 למערער עמדה אפוא – ועודנה עומדת – הזכות הבסיסית ליהנות מהספק המובנה שקיים בחומר הראיות. מדובר, בלי ספק, בספק סביר אשר ראוי שיפעל לטובת המערער ויביא לזיכויו. זה גם במקום בו הנטל הטקטי עבר אליו.

---

 צורת הכתיבה של הסיכומים

כל אירוע של סיכומים הוא שונה. כל אדם כותב את הסיכומים באופן שונה.

השאלה תמיד בסיכומים היא האם הסיכומים משכנעים את המקשיב/קורא בטיעונים שבהם. מה שלא משכנע לא קיים.

הטיעון חייב להיות סדור לחלוטין.

בסיס, ראיות, הפניות לחקירות ולראיות שהוגשו. חוק, פסיקה ועוד ועוד.

בעת הפניות חובה שמדובר יהיה לראיות שבתיק ! באם הראיות לא בתיק בית המפשט – היה כאן כשל ! לכן חשוב מאוד שכל ראיה תקבל התייחסות עוד לפני התחלת ניהול ההליכים – לפי ההבניה והתפקיד שלה בסיכומים.

---

לדוגמה – סיכומים 

בתיק פלילי בניהול המשרד הוגשה בקשה להסרת חיסיון לטובת הציבור.

הבקשה הוגשה בתחילת התיק, אולם נדונה רק לפני פרשת ההגנה. ונדחתה. (בהקלטה אפשרי לשמוע בקשות רבות לדיון עד אז).

בעת ישיבת הסיכומים הוסבר שניהול הבקשה במועד שקוים הדיון הוציאה את העוקץ מכול ההליך של הסרת החיסיון. היינו יש כישלון למדינה בתיק!

בזמן הדיון בבקשה הנושא כבר הפך להיות חסר טעם – הרי לא יחזרו על הניהול מההתחלה!

הטיעונים עלו גם מתוך ראיה של ההליך של הערעור הפלילי!

בערעור הדברים עלו והושג הסדר מקל מאוד, הרבה בזכות העובדה הנ"ל.

---

ערעור על החלטות ביניים

ככלל אין ערעור על החלטות ביניים במשפט הפלילי.

אלא במקומות שם הדבר ניקבע מראש ומוגדר מראש. (מעצר 74 ועוד ועוד). התערבות בהחלטות ביניים (מנהליות בדרך כלל) בדרך של בג"צ תתקיים רק במקרים חריגים שבחריגים. בג"ץ 11/8501 גבר נ' כב' השופט א' רון, פסקה 6) 2011.12.15 ;(ובג"ץ 12/3233 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4 ( 2013.4.28 .)

הדבר מופיע באין סוף החלטות של בית המשפט : ע"פ 88/121 מדינת ישראל נ' דרוויש, ע"פ
15/588 דוויק נ' מדינת ישראל .

אולם ראיה סופית של התיק מאפשרת לאתגר החלטות ביניים שהיו מוטעות – גם לבית המשפט וגם בכך לבסס את הטיעון להמשך לבוא.

---

בית המשפט מול הסיכומים

בית המשפט מקשיב, בית המשפט שומע, בסיכומים בעל פה, פעמים רבות בית המשפט שואל עוד ועוד שאלות על מנת להבין את התמונה כמו שכול אחד מהצדדים מנסה לצייר אותה. חובה להבין  – בעת הסיכומים נכנסים לקרביים הפנימיות ביותר של התיק !

מצטטים, מביאים פסיקה, מאבחנים ועוד ועוד.

חשוב לזכור – בית המשפט אינו מוגבל לסיכומים ! בית המשפט יכול לראות את התמונה בשלל דרכים אחרות (במגבלות החוק).

לדוגמה פרשת קצב:

בפרשת הנשיא קצב בעת הערעור הפלילי העלו עורכי הדין טענה לרומן מותר (אירוע שהוא לבטח פחות מאונס).

כאן עומדת השאלה – האם בית המשפט חייב היה לשקול מציאות שלא עולה בסיכומים ? התשובה ברורה – כל בסיס לזיכוי חייב היה להישקל ! אפילו כזה שהנאשם לא העלה אותו בשל סיבות פנימיות שלו עצמו מול עצמו.

---

המטרה של הסיכומים במשפט הפלילי!

המטרה של הסיכומים היא פשוטה – הצגת העיקר ! (תוך חבלה בקו התביעה באופן שקו התביעה יקרוס או לפחות יתמלא בספק סביר).

בסיכומים מתערבבים להם הטיעון העובדתי – היינו לקיחה של חלקים מהעדויות והראיות – תוך מתן פרשנות להם.

יחד עם הטיעון המשפטי – אפשרי גם טיעונים משפטיים בלבד.

חשוב לדעת – יש פעמים רבות שהעובדות מוסכמות – רק הטיעון הוא למציאות משפטית שונה. (במקרים נדירים אפשרי להסכים לעובדות כתב האישום ורק לטעון משפטית בסיכומים – היינו בלי ניהול משפט הוכחות כלל ).

---

לדוגמה – סיכומים במשפט פלילי

תיק עבירת רצח בניהול המשרד.

מיד בתחילת הטיעונים בשלב הסיכומים נשמעה הטענה – דקירה חלקית אחת – לא יכולה להוביל לעבירת רצח.

היינו גם בהנחה שהמדינה צודקת בכול הטיעונים שלה על בסיס כל הראיות – אין עבירת רצח ! כך יוצא שאישום ברצח הוא אישום יתר – גם באם היינו מסכימים לקו הטיעון של המדינה העובדתי.

עכשיו  – עכשיו אפשרי להגיע תשובה לשאלה למה לא מסכימים, או לטיעונים עובדתיים מהתיק הפלילי.

---

מתי מתחילים לעבוד על הסיכומים?

עד כמה שהדבר ישמע מוזר – על הסיכומים מתחילים לעבוד מיד עם קבלתו של התיק הפלילי!

באם התיק מגיע בעת החקירה במשטרה – אזי מאותו הרגע!

באם התיק מגיע בשלבים שלפני החקירה הפלילית היינו כהכנה לחקירה פלילית – אזי מאז!

כל נקודת השקה בראיות באה על מנת להוביל לטיעון זה או אחר בסיכומים!

כל תכנון של חקירה נגדית, או, זימון של עד הגנה באים על מנת שתהה לדבר התייחסות בסיכומים! פעם בשאלת עובדה ופעם בשאלת כוונה!

באם יש טיעון מסוים שנשכח מהסיכומים כמוהו כטיעון שנזנח!

---

בניית הסיכומים

הסיכומים הם השיא.

בנייתם היא מארג של מחשבה מראש. החל מהרגע הראשון בתיק צריך להתחיל לחשוב עליהם.

יש נושאים שלא יעלו בתוך התיק הפלילי – לאור הצורך לא לאזכר אותם. אבל החומרים יוגשו – והסיכומים יסובו עליהם!

---

בניית הסיכומים הוא הנושא המורכב בכול התיק הפלילי

בסופו של דבר כל התיק הפלילי מתנקז לסיכומים, אנו בונים את הטיעונים, הבקשות, האמירות ועוד ועוד לאותו הרגע. הבניה היא לאורך כל התיק כולו. הכל במחשבה על הסיכומים.

המטרה בסיכומים היא ל"הכריח" את בית המשפט לבחון טעונת אלו ואחרות ! טעונת שאנו מעלים, לא פעם לראשונה.

אולם על מנת שטיעון יצליח הוא מחייב בסיס איתן ! את הבסיס אנו בונים פעמים רבות בשלבים רבים, בחלקי אמירות ועוד ועוד.

מתוך תיק רצח בניהולי  – הטיעון לכול אורך התיק היה שהאירוע התקיים במקום שונה!

מהכרעת הדין – בית המשפט : הכרעת הדין עמוד 50: "אף אני כחברי סברתי במהלך המשפט, שהדקירה הקטלנית התרחשה בסמטה: ורק בשלב בחינת הראיות לאחר המשפט נוכחתי שלא כך הוא, וכי יש לקבוע פוזיטיבית שהדקירה הייתה בדשא".

היינו הסיכומים משנים את הדעה של בית המשפט! הסיכומים יוצרים את המציאות!

---

אין להשיב לאשמה

טיעון של אין להשיב לאשמה הוא סוג של "סיכומים" אבל מעט שונים.

מדובר בטיעון במסגרתו אחרי פרשת התביעה – לפני פרשת ההגנה טוענת ההגנה שאין ולו בדל קטן של ראיה ובנסיבות אלא אין צורך לנהל פרשת הגנה כלל.

אני מביא את הדוגמה הנל מטיעון מקביל שהוא מעט דונה על מנת להסביר נושא מסוים.

בפרשת שי כהן באתר ייצגתי שני שוטרים – שניהם נחשדו בכך שתקפו בן מיעוטים ולאור זאת היה האישום הפלילי החמור – ישיבות הוכחות רבות ארוכות עד למאוד, שעות דיון ארוכות של חקירת עדי הראיה הרבים לאירוע שלא התקיים – ולמרות זאת הם העידו עליו.

כל השאלות בעת החקירות הנגדיות שלי לאורך כל התיק נגעו רק לאחד החשודים. לפחות מצד ההגנה. המדינה הגישה את החקירות שהיו בליל לא מובן תמיד.

שהסתיימה פרשת התביעה עלה הטיעון של אין להשיב לאשמה בעניינו של הנאשם מר כהן שביחס אליו הרבתי לשאול.

בית המשפט הקשיב ושאל – ומה בייחס לשוטר האחר מספר 2?

התשובה הייתה פשוטה – אף לא אחת דיבר עליו.

התביעה מיד פתחה את התיק וחיפשה אזכור של האיש – היו בזירה שוטרים רבים, אבל ללא אזכור ספציפי ומובחן – כלל הנושא של קבלת הטיעון של אין להשיב לאשמה בעניינו היה ברור (כולל פיצוי).

בייחס לאחר היה דיון בראיות ובסופו הטענה שם גם התקבלה.

---

פרשת קירמה  – מהאתר

בפרשה זאת היו שלושה שוטרי מג"ב שנחשדו בתקיפה בצוותא.

בעת הסיכומים עלה הטיעון – תמיד המתלוננים העלו את העובדה ששני שוטרים הכו בהם.

בית המשפט האמין לטיעון הנ"ל. זה היה ברור לכול לאורך כל הדרך.

הטיעון בסיכומים היה פשוט עוד יותר – מעולם לא בוצע הברור מיהם שני השוטרים מתוך השלושה.

כל התיאורים היו תמיד על שוטר זה או אחר שלקח, שהיה אשר היכה – אבל מעולם לא הייתה הסגירה על מי עשה מה. התוצאה? זיכוי.

זאת דוגמה של הבנה של הסנגורים וחוסר דיוק של המדינה, אסור היה לשאול לאורך כל התיק – לא צריך היה לשאול את השאלות של הברור – שכן ברור הנקודה היה מוביל לסגירה של התיק! להרשעה.

---

מקרה דומה היה בתיקו של מר כהן שי – מהאתר – שוטר שיחד עם אחר שניהם הואשמו בתקיפה.

אני ייצגתי את שניהם (זיכוי פלוס פיצוי, זיכוי באין להשיב לאשמה – התיק באתר). שם בעת סיומו של הטיעון של "אין להשיב לאשמה" פנה בית המשפט ושאל – מה על הנאשם השני?

התשובה הייתה פשוטה – אני מעולם לא שאלתי עליו, ואיש, מעדי התביעה, לא דיבר עליו וזיהה אותו.

התוצאה זיכוי פלוס פיצוי.

קוריוז מהתיק – הנאשם האחר (היום עורך דין) פנה אלי בסיומו של הזיכוי ואמר שהוא היה מאוד לחוץ מזה שלא נשאלת עליו אף לא שאלה אחת – אולם סמך עלי. עניתי לו שחבל שמר על הפאסון ולא שאל קודם.

כאן חובה לזכור – אין מטרה לשאול שאלות שלא לצורך! גם לא בחקירה נגדית! הכל בנוי מראיה של הסיכומים. במקרה זה של הטיעון שאין להשיב לאשמה.

---

החקירה הנגדית והסיכומים

החקירה הנגדית היא עוד אמצעי! זאת לא המטרה!

אמצעי להוביל לקו אותו אנו רוצים! גם החקירה החוזרת ועוד!

הכול הם אמצעים – הסיכומים הם העיקר! לא להתבלבל! אסור להתבלבל.

בתיק הרצח שמוזכר למעלה – הסיכומים החלו להירשם עוד בשלבי החקירה – בייתר שאת לאחר הגשת כתב האישום. כך שכול עד במשפט הפלילי היה רשום מראש מה המטרה של החקירה הנגדית שלו מכאן ניבנו השאלות לחקירה הנגדית- בהשתלבות בסיכומים!

כל אחת מהאירועים שהיה צורך להכריע בהם והיו עדים רבים לכול אירוע – נקבע מראש באיזה עד תהה החבלה המרבית בקו שמובילה המדינה! כך בונים סיכומים, אין דרך אחרת!

---

סדר סיכומים במשפט פלילי

תחילה מסכמת המדינה שם היא צריכה להסביר שלאור הראיות ושילובן בטענות משפטיות ההוכחה של האישום היא מעבר לכול ספק סביר. חובה שיש קו עובדתי שחופף את מה שכתוב בכתב האישום – שינוי חזית הוא אפשרי, במגבלות בחוק.

הנאשם לאחר מיכן מסכם גם הוא – המטרה של סיכומי הנאשם היא (די בכך) להוכיח "ספק סביר".

כאמור ישיבת הסיכומים נקבעת בסיומה של פרשת ההגנה (שאחרי פרשת התביעה). אולם יש מקרים שלא תהה פרשת הגנה כלל (יש פעמים שאחרי עדות נאשם ויש גם ללא)!

היינו סיכומים מיד בסיום פרשת התביעה. (לפעמים אחרי טיעון של אין להשיב לאשמה  ושהטיעון נידחה – סיכומים).

---

לדוגמה – סיכומים במשפט פלילי

הנאשם טען לאין להשיב לאשמה – די בבסיס בסיסי של ראיה על מנת להכריח אותו להשיב לאישום.

הוא בוחר שלא לעלות לדוכן העדים – כמו גם לא לזמן עדי הגנה.

עכשיו הוא מבקש לסכם – כאן המדינה צריכה להוכיח את האישומים מעבר לכול ספק סביר.

עצם העדר העליה של הנאשם לעלות יכול ויהיה חיזוק מסוים למדינה – אולם אין בכך ראיה להוכחת האישום ! ראיה שיכולה הייתה להיבנות באם היה עולה לדוכן.

גם בנסיבות אלו יש סיכוי לזיכוי מלא.

---

לדוגמה – הבניית הסיכומים

הטיעון חיפוש שאינו חוקי – ולכן הראיה בטלה.

הטיעון הנ"ל יכול ויעלה כבר בשלבי החקירה על ידי החשוד.

במהלך דיוני המעצר – על ידי עורך הדין.

במהלך החקירות הנגדיות – על ידי עורך הדין הפלילי. כאן במרבית המקרים הראיה תוגש בסיומו של הליך – אבל השאלה הסופית תיבדק בעת הסיכומים.

הכול על מנת להוביל לרגע שבו הנושא יעלה כטיעון לדחיית הראיה בסיכומים במשפט פלילי.

---

בניית סיכומים במשפט פלילי

כאמור על סיכומים במשפט פלילי עובדים מההתחלה של התיק הפלילי.

שמגיע תיק פלילי – שם יתקיים משפט הוכחות. היינו ישמעו העדים – בסיום העדויות יבואו הסיכומים.

ברגע זה – ממחליטים מה היא המטרה מכול עד ועד שיעלה לדוכן – יש לקבוע משהו נוסף – כיצד אותה המטרה משתלבת בקו הטיעון הסופי שיתקיים בעת של סיכומים במשפט פלילי?

אחרי שרואים את התמונה – צריך לבחון מהן הראיות שיישארו בסיומו של התיק הפלילי כיצד נוכל לעבד אותן משפטית יחד עם הספק הסביר – ואת שני אלו מול כתב האישום – היינו מה נשאר מכתב האישום ?

באם אין ציפייה של שינוי לעומת כתב האישום – תהה השאלה האם בכלל ראוי לנהל את התיק הפלילי ?

---

הסדר של סיכומים במשפט פלילי

סדר של סיכומים במשפט פלילי הוא לפי החוק.

תחילה מסכמת התביעה ואחריה ההגנה.

(פעמים רבות המדינה תבקש להוסיף דבר מה – וההגנה עדיין תקבל את זכות התגובה).

נדיר מאוד שיותר להביא ראיות נוספות אחרי שלב זה!

חשוב לכן לדעת מתי לטעון כל דבר.

---

ריבוי גרסאות

אחת הבעיות הקשות להתמודדות של סיכומים במשפט פלילי היא ריבוי גרסאות של הנאשם.

"… ככלל ריבוי גרסאות מפיו של נאשם המתבקש להסביר את מערכת הראיות המסבכות הסוגרת עליו מקטינה עד מאיינת את האפשרות ליתן אמון בגרסה אותה יבקש מבית המשפט לאמץ" (ע"פ 3880/17 זיאדאת נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (31.12.2019); ראו גם: ע"פ 1769/14 סועאד נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (27.1.2016)‏‏).".ע"פ 5995/21 פלוני.

חובה להתמודד במציאות שכזאת – לא פחות חשוב – לנסות למנוע אותה מראש.

---

דוגמה סיכומים במשפט פלילי – טיעון משפטי מפתיע

בתיק רצח בו ייצגתי הייתה ב"כ המדינה פונה אלי בסיום כל דיון וטוענת שהמטרה של ההרשעה קודמה בסיוע העדים.

היא תמיד הסבירה שהעדים תומכים בדעתה ושאלה, מה לא?

מעולם לא עניתי – רק בסיכומים הצגתי את המצב במסגרתו האירוע שונה ממה שתואר על ידי כתב האישום. כך גם קבע בית המשפט.

היתרון של הלקוח היה שהסיכומים נרשמו עוד לפני ההוכחות וכל עד היה חלק מתצרף ענק, ולא היו חלקים מתים. המדינה מעולם לא הצליחה לרואת תמונה כוללת בתיק.

תפ"ח 47874-05-12: מהכרעת הדין:

49 "105. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ומשקיבלתי את עמדת ההגנה לעניין מיקום ואופן הדקירה והשלב בו נעשתה, אינני רואה להתייחס לטענות רבות שהעלה הסנגור, הן לעניין מחדלי חקירה והן לעניין אי גילוי במודע של חומרי חקירה.

אומר רק זאת, כי אף דעתי אינה נוחה מהתנהלות המשטרה בניהול החקירה (מאופן חקירת קטינים, מתעוד לקוי, מאי התאמת החקירות המתומללות להודעות הכתובות, ומהושבת נחקרים מרכזיים במעצר יחדיו תוך מתן אפשרות בלתי מפוקחת לתיאום)"

---

אי הגשת סיכומים במשפט פלילי

בתי משפט לא רואים בקלות אירוע של אי הגשת סיכומים במשפט פלילי! או אפילו איחור בהגשת סיכומים!

הגשת סיכומים במשפט פלילי באיחור יכולה להוביל לנזקים כבדים ללקוח – שלא כל הטענות שתכנן לטעון נשמעו!

מיותר לציין – אי הגשת סיכומים במקום בו יש חובה להגישם היא עבירת משמעת בלשכת עורכי הדין.

---

מה אחרי הסיכומים במשפט פלילי

אחרי הסיכומים תבוא הכרעת הדין.

היינו בית המשפט יקבע באם יש אשמה או שהמדינה לא הצליחה להוכיח את העבירות מעבר לכול ספק סביר ואז יש זיכוי.

---

סיכומים במקום פרשת הגנה

ראוי לזכור מותר ואפשרי לסכם תיק פלילי גם בלי פרשת הגנה.

נכון, שתיקת הנאשם היא ראיה מסבכת ברמה זאת או אחרת, אולם היא עדיפה עשרות מונים על שקרי נאשם.

עוד לציין, שאם אין ריאות, עצם השתיקה לא יוצרת ראיות!

הפוסט סיכומים במשפט פלילי הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

"חקירה חוזרת" היא הסוף – סוף העדות של העד בבית המשפט (נתעלם "משאלות ברשות" לצד האחר, או מהחזרה לעדות משלל סיבות ונסיבות).

(כמו גם משאלות אשר יכולות עוד לבוא אחרי החקירה החוזרת, או, שאלות של בית המשפט שלא קשורות לנושא).

מבצע החקירה החוזרת הוא מי שזימן את העד וחקר אותו בחקירה הראשית.

בעדי תביעה מדובר בד"כ בב"כ התביעה, במקרה שהעד לא מזומן ההגנה רשאית לזמנו.

אם ההגנה זימנה, הוא עד הגנה, אז הסדר מתחלף ראשית חקירה להגנה (אלה אם יש נסיבות להניח עויינות) נגדית לתביעה ואז חקירה חוזרת להגנה.

במקרה של הנאשם, או, עד הגנה – עורך הדין הפלילי הוא יבצע את החקירה החוזרת.

החקירה החוזרת דרושה לשם הבהרה של נקודה, הבהרה אשר נובעת כתוצאה מקיומה של החקירה הנגדית!

כתוצאה מחבלה בעדות כמו שהייתה בחקירה נגדית! התעיה לדוגמה!

לא מדובר בחקירה ראשית מחדש! או הבהרה של החקירה הראשית!

גם לא בדיון מחדש בנושאים שהפכו ללא ברורים כתוצאה מהחקירה הנגדית.

במקרים בהם אין חקירה נגדית (בכלל ,או בנושא מסוים) – ברור שאין הבהרות, אין אפשרות לחקירה חוזרת!

מיותר לציין אפשרי בהחלט להגיש חומרים כתובים ואחרים דרך החקירה החוזרת – בדיוק כמו החקירה הראשית – דבר המחייב דיוק ייתר של החקירה הנגדית.

תמיד תעמוד השאלה, מהי המטרה מאחורי אותה הגשה. האם זאת הבהרה של משהו מהחקירה הנגדית? או תקלה בראשית?

חשוב לזכור – חקירה ראשית/נגדית/חוזרת היא לא המטרה, היא אמצעי.

המטרה היא הובלת והוכחת/ספק סביר  הקו לסיכומים, או אולי מעבר, כל חקירה, כל הגשה, כל טיעון כולם ניבנים מתוך ראיה של סיום התיק הפלילי! היינו המקום של הדבר בסיכומים!

---

חקירה חוזרת – כאשר החקירה הנגדית מכה.

בתור עורך דין פלילי, אני מביא את השקפתי כאן על החקירה החוזרת.

במרבית המקרים כאשר יש חקירה חוזרת, זאת חקירה שאמורה להיות קצרה ונקודתית.

המטרה תיקון של הטעיה/כרסום והבהרה של נקודה מהחקירה הנגדית. חובה להיות מאוד עירניים בעת החקירה הנגדית על מנת לשים לב לכל אירוע מסוג זה!

המסקנה? לתכנן את החקירה הראשית היטב, בזמן הנגדית לישם לב לכל דבר !  בחוזרת ראוי לדייק את הנושאים ולעמוד על הזכויות מנגד.

הכללים לשאלות הם כמובן כמו לחקירה הראשית. בחקירה החוזרת יש התנגדויות לרוב!

בכל שאלה – עורך דין פלילי אדטו מוטי 052-23-32-651.

---

חקירה חוזרת אינה מקצה שיפורים

חשוב להבין!

חקירה חוזרת זאת לא חקירה ראשית נוספת, או מתוקנת!

סתירות בין החקירה הראשית לחומרי החקירה שלא הגיעו מהנגדית לא יובהרו שם! גם לא אישור של דברים בחומרים.

במרבית המקרים מדובר במספר שאלות ספורות.

יש מצבים שיש התנגדות בזמן החקירה הנגדית ואז נאמר, תבדקו בעת החקירה החוזרת – אסור לשכוח אז לבדוק בחוזרת!

חשוב לזכור, שוב ושוב, זהו לא "מקצה שיפורים" לחקירה הראשית, אלא שאלת של הבהרות בלבד, הבהרות אשר נובעות מהחקירה הנגדית!

כרגיל משפט נתניהו הביא עוד ועוד הלכות – כולל חקירה על קו "חדש" בעת החקירה החוזרת: https://m.news1.co.il/Archive/001-D-455229-00.html?AfterBan=1

---

ערנות מול החקירה החוזרת

באופן עקרוני, חובה על הצד האחר (בעת החקירה החוזרת) להיות ערני בנקודה. להתנגד לשאלות שלא מותרות, לדייק שאלות אחרות.

מיותר לומר, יש צורך להתנגד לפני התשובה במקום בו הדבר נידרש. לא לאפשר מציאות של תיקון ו/או יצירה של חקירה חדשה מתוקנת, או שאלות בנושאים שלא עלו בנגדית ודורשים הבהרה!

חובה, על הצד האחר, להיות ערני ולמנוע שינוי חזית וחקירה "חדשה".

מכאן עולה השאלה, היחידה, לעורך הדין של "החקירה הנגדית": האומנם השאלה (שבנתה את החקירה החוזרת) הייתה דרושה בעת החקירה הנגדית???? "מתחייבת" יותר מדויק! אם ניתן היה להימנע ממנה – לא אחת הדבר מתבקש!

התשובה לשאלה (לעתים) מושפעת רבות מהכרות שנבנתה עם הצדדים למשפט!

חשובות הדיוק היא לא אין סופית, לא כל פער שיש בין החקירות מאפשר שאלה בחקירה חוזרת.

---

התנגדויות בחקירה חוזרת

ההקשבה לדיון של חקירה חוזרת מעט שונה, החקירה חוזרת מרובת התנגדויות.

לא אחת מפנים לפרוטוקולים קודמים, של החקירה הנגדית, על מנת לבחון היטב האם יש אי הבנה או ערפול של נושא האם בכלל אותו נושא שרוצים לעלות עלה? כיצד עלה?

למעשה, לא אחת, "החקירה החוזרת" היא אירוע משפטי יותר מאירוע חקירתי, כל הזמן יש התנגדויות ודיוק של השאלות.

---

חוק סדר הדין הפלילי

סדר החקירה של  העדים. לפי חוק סדר הדין הפלילי.

174-      עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו;

אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.

175 – סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.

176 – חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.

177. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כזה:
     

     ---

האם יש צורך בחקירה חוזרת?

חשוב לזכור, לצד שהביא את העד, אין חובה לקיים את "החקירה החוזרת"! (יש שיגידו שעצם קיומה מלמד על אפשרות לסדק בעדות הראשית כתוצאה מהחקירה הנגדית).

עבור מזמן העדות, החקירה הראשית הייתה זאת שראוי היה שישמעו בה הפרטים כולם, שתסיר את הספקות, שדרכה יוכחו העובדות.

לאור המבנה המתואר, "האירוע" של חקירה חוזרת בחלק גדול מהמקרים הוא רצוף "התנגדויות" – לא תמיד הוא קל לתמרון. שוב יודגש, בניה נכונה של החקירה הראשית, או נגדית, יכולה פעמים רבות למנוע את הצורך בחקירה חוזרת.

חשוב להזכיר ולזכור, העדים בחקירה חוזרת לא נבחנים על יכולתם לקרוא את הדוחות שמילאו, או החקירות שעברו – ובדיוק כמו בעת החקירה הראשית, החקירות שעברו והדוחות שמילאו אינם מולם (כללי חקירה ראשית) אלא באם יש צורך מיוחד בדבר (הגשה, או אירוע של עיון – שנירשם בפרוטוקול).

אפשרי בעת החקירה החוזרת להגיש מסמכים – כמו בחקירה ראשית.

---

הסיכון בעת "החקירה הנגדית"

בעת שאלת שאלה בשעת "החקירה הנגדית", חייב להיות ברור, לשואל, שיש כאן סיכוי לתיקון עבור הצד האחר!

שאלות ההבהרה שיבואו בעת החקירה החוזרת, יכול ויהפכו את התמונה. חובה לשקול היטב מה לשאול בנגדית!

כל חוקר נגדית חייב לשאול את עצמו: האם היה הצורך להיכנס לנושא מסוים? האם אין בעצם הכניסה לנושא פתח לצד האחר ? האם השאלה שלי זולגת לנושא שלא ראוי שתזלוג אליו?

בכול שאתה בעת החקירה הנגדית חייבים לזכור : הכול ניגזר מתוך הידיעה שבכך פותחים את הפתח לחקירה חוזרת!

חקירה שבא הכול יכול להשתנות כולל הגשות של עדויות, הכרזת עד עוין ועוד ועוד!

כאנקדוטתה אפשרי לציין  – בזמן ההתמחות שלי (1996-7 בבית המשפט המחוזי בתל אביב) אמר לי אחד מעורכי הדין המוערכים ביותר בתחום הפלילי של אז, את המשפט הנ"ל להסביר את הנושא :

"בהתמחות למדתי מה לשאול, את כל השאלות שאפשרי לשאול, מאז אני לומד מה לא לשאול".

---

חקירה נגדית "מיצוי נושא"

מה מתקיים שאתה שואל בחקירה הנגדית נושא שוב ושוב?

בסיומו של הליך, בית המשפט יודיע שהנושא מוצא. נושא שכזה לא מתאים יותר לחקירה חוזרת!

לכן לפעמים טוב להעלות נושא ולמצות אותו לאפילו למצות את המיצוי – כך שהנושא יחסם מהמשך ברור.

מתי יודעים שנושא מוצא כהלכה? השיא הוא כמובן שבית המשפט מורה לך להמשיך.

---

חקירה נגדית הצגת מסמכים

חשוב לדעת, העד מסר את הגרסה במשטרה, כך שלתובע/פרקליט קל לשואל אותו האם שיקרת במשטרה?

קשה לאנשים לתאר מצב במסגרתו הם שיקרו. בנוסף חשוב לדעת, באם הוא שיקר במשטרה, מהי הסיבה? למה שלא ישקר ברגע זה?

כלי מרכזי בחקירה הנגדית היא איתור מסמכים/עדויות חיצוניות שהן מעבר לכול ספק.

כאן אני ממליץ לבצע חקירה מצד עורך הדין ולצאת מתוך החומר שנימסר על ידי ראשויות התביעה – ובכך להביא חומר "חדש" כזה שמשנה את המארג בתוך האולם פנימה.

במצב דברים שכזה, החקירה החוזרת היא סוג של מרוץ מצידו לנסות להבין כיצד קורסת לה החקירה הראשית בתוך חומרי החקירה הנגדית.

מה העצה? לבצע חקירה! לא להסתפק בחומרים של התביעה בעת ההכנות לחקירה הנגדית.

---

חקירה חוזרת, היא הסוף, נתחיל לרגע מההתחלה 

בעת שמיעת העדים במשפט, הכול מתחיל ב"חקירה הראשית".

מדובר בחקירה הראשונה לעד במשפט הפלילי, את החקירה מבצע הצד שזימן את העד.

שם המטרה, לבטח בפלילי, קבל את גרסתו של העד שידועה למזמן העדות (שמדובר בעד תביעה לשני הצדדים). העד משיב לשאלות "פתוחות" במילותיו שלו עצמו. אסור לבצע הובלה לתשובה או לשאול שאלות סגורות ! (או מדריכות).

– היינו הגרסה אשר אמורה לתמוך בקו שהצד המזמן מוביל! (לא פעם יוגשו הודעותיו במשטרה במקום החקירה הראשית, או כחלק ממנה).

לא יעלה על הדעת (לבטח עבור המדינה) לנסות להוכיח גרסה שונה ממה שרשום בעדות (בייחס לעד תביעה).

במידה ויש ידיעה על שינוי גרסה צפוי לעד יש סידרה ארוכה של הנחיות שאמורות למנוע את "ההפתעה". (הסבר בהמשך).

---

מטרת החקירה הראשית ע"י התביעה באה להוכחת האישום 

במשפט הפלילי על התביעה להוכיח את הנטען בכתב האישום. התביעה מחויבת לציין בשם את כל עדיה, בכתב האישום !

כמובן גם להעביר את מלוא החומר של התיק להגנה ! חומר שביחס לכול עד חייב להתקיים. אין עדים לא חומר ריאות בייחס אליהם.

יודגש  – לא יכול להיות עד תביעה שאין להגנה חומר ראיות בייחס לתפקידו בתיק ומעשיו בחקירה!

מרגע מסירת התגובה לאישום, במקרים של הודיה חלקית זאת או אחרת בעובדות המדינה תחליט מי מהעדים עדיין נידרש ! העדות היא בתשובה לשאלות ככול שהשאלה כללית יותר – והעד מדבר מתוך זכרונו, הרי זה משובח.

שעד מתחיל ל"שכוח" בין בכוונה ובין בשל חשש זה או אחר ואפילו מתוך העדר זיכרון – הכללים של שאלות פתוחות יכול וישתנו, אולם זהו לא הפרק הדן בכך.

---

רענון עדים לפני "החקירה הראשית" 

לצד אשר מזמן העד יש את הזכות (והחובה) לשבת עם עדיו ולהכין אותם כיאות לחקירה עצמה.

לעבור איתם על הגרסה! הכול על מנת שהגרסה שימסרו תהה אמת – ובאופן המקדם את העדות כל הזמן.

המטרה של ההכנה היא לא לשנות את העדות – לא לספק לעד מידע על דיברי העדים האחרים, אלא לשבת ולבחון את העדות. לפני העדות בבית המשפט.

בפועל כל צד בוחן שהעדות מקדמת אותו בכך שהיא, באמת, משתלבת במארג הכללי.

עדות שלא תורמת דבר – אין הרי טעם להביא בפני בית המשפט!

---

העד מעיד על מה שקלט בחושיו

לצד אשר מזמן העד, בשום תנאי, אסור כמובן לשנות את העדות אפילו לא לרמוז ל"מה הוא צריך" להעיד לצורך שיפור המצב המשפטי!

למזמן העד אסור כמובן לתת לעד מידע על דברי העדים האחרים (או קו ההגנה).

אסור להוביל את העד להעיד מתוך הידע שלו על התיק – אלא לפי מה שהוא קלט בזמן אמת (שהעיד במשטרה).

אסור לתרגל חקירה נגדית! המטרה היא שמיעה של הדברים כמו שהעד חש אותם.

במשפט הפלילי – בייחס לעדי התביעה – נהוג שהתובע מעביר לעד את המסמכים שערך העד – ולעבור עמו עליהם. מרבית התובעים לא יכנסו מעבר לרמה מסוימת לחומר – על מנת שלא לפגוע באותנטיות של העדות.

---

חקירה ראשית – חשוב לדעת 

במידה ולעד יש הסבר ששולל את הרשום, או, מרחיב באופן מהותי, בנקודה מהותית את הדברים, על התובע לבצע רישום של הדבר (במזכר) ולהעביר את המזכר להגנה – עוד לפני העדות.

תמיד יש לתובע את הזכות להחליט שלא לשמוע את העד – אולם אז תהה לגנה הזכות לזמן את העד ולחקור אותו בנגדית !

---

במידה ומדובר בשינוי קרדינאלי בין הכתוב לאמור ברענון – ועד חשוב – על המשטרה לגבות עדות מחדש. היינו על התובע להעביר את המידע למשטרה לצורך חקירה מחדש. (הנחיות היועמ"ש).

"תרשומת שעורך פרקליט מראיין עם עד:

25: "ראיון עדים לקראת עדותם בבית המשפט הינו מרכיב חיוני בעבודות הפרקליט, הנדרש כדי להבטיח שעדי התביעה יוכלו למסור בבית המשפט עדות אמת מלאה ומפורטת, ככול שהדברים רלוונטים לתיק הנדון בבית המשפט ובהתאם לכללים המקובלים……. ככלל, תרשומת ראיון של פרקליט עם עד אינה בגדר חומר חקירה. עם זאת, אם מעלה העד בראיון פרטים חדשים ומהותיים שלא נזכרו בהודעתו במשטרה, יש חובה להעביר פרטים אלו לידיעת ההגנה. העברת פרטים אלה תהיה, ככלל, בדרך של גביית הודעה נוספת מהעד במשטרה ביחס לפרטים  אלה, והודעה תמסר להגנה: עניין מסיקה".

---

האיסור על מפגש עם עד 

להגנה אסור לפגוש בעדי התביעה (ולהפך) לפני העדות ומתוך מטרה להשפיע על העדות. הדבר יכול להוביל לתיק פלילי של הטרדת עד!

חובה לדעת יש עדים שהם מתוך חוסר הבנה מאפשרים להגנה "לטעום" אותם, לדוגמה בקשה לצו הגנה אזרחי הצמוד לתיק הפלילי. לא אחת הדבר מאפשר להגנה את היכולת להעריך אותם מכול צד ולהבין אותם.

דוגמאות:

בתיק של אירוע מיני בתוך מוסד אקדמי ניתנה להגנה האפשרות לחקור את העדים במסגרת המוסד האקדמי בתוך ההליך המשמעתי – התוצאה? התיק הפלילי הסתיים ללא ענישה כמעט (ללא הרשעה) למרות חומרה רבה שיוחסה לו תחילה.

דוגמה אירוע מיני חמור:

אימא של מתלוננת בעבירת מין פתחה בהליך של "צו הגנה". הדבר היה מוזר שכן הייתה הרחקה פלילית, הבקשה הייתה בלתי סבירה – ופחותה מההרחקה הפלילית.

כאן ההגנה קיבלה טעימה מהגברת – מה שהוביל את התיק לסגירה בלי ענישה כמעט בכלל.

---

האם הכנת העד חשובה?

בעת החקירה הנגדית תיבחן פעמים רבות הכנת העד על ידי עורך הדין הפלילי של הצד שכנגד על מנת להבין האם הכנת העד לעדות חרגה מהראוי. (לדוגמה העד נחשף לדברי עדים אחרים על ידי הצד שזימן אותו).

יש מקרים שהעד הוכן גם על ידי אחרים ! לדוגמה ישב עם חשוד נוסף בבית המעצר ועוד.

במסגרת הבדיקה בוחנת ההגנה (נקודת הראות של האתר היא ההגנה) מה החומרים שהתובע הציג לעד התביעה ! האם הוא הסביר לו הסברים ? האם העד הוא בעל מטרה בתיק?

---

עדים שלא יוכנו לעדות

יש עדים שהתובע ככלל ימנע מלהכין – ואלו הם מעורבים באירוע הפלילי שהם עבריינים ! (זה לא תמיד אמור להיות כך, אולם זה מה שמתקיים בפועל).

כאן הם פועלים בהכנה בחסות עורכי הדין שלהם או הכנה אחרת. לכול צד המזמן עד, חשוב תמיד לדעת מה המטרה של העד!

מתוך פרוטוקול החוקר הוא הח"מ – הנחקר הוא עבריין שהוא עד התביעה המרכזי :

1074/18: אדטו: "אבל יש עוד נקודה. המטרה שלך הרי היא להגיע, להוריד הריגה ל שלוש שלוש….. לעבירה של תקיפה, נכון ? להוריד את (בכוונה תחילה לא אומרים את שם העבירה! אלא מספר חלקי בלבד בחוק העונשין – המטרה בחון את העד, היינו לבחון את רמת ההכנה שלו לדיון  – איש לא אמור לדעת מהו מספר של עבירה פלילית, לבטח לא נאשם בתיק מקביל).

העד : ת: חבלה בנסיבות מחמירות. (האיש, נאשם, מזהה את המספר של הסעיף מחוק העונשין ! היינו הוא הוכן בהכנת ייתר לדיון ! עד שהוכן יותר מהנדרש – יש בסיסים לא להאמין לו).

אדטו: לחבלה בנסיבות מחמירות. עכשיו הדבר הכי חשוב מבחינתך, ברגע זה, עד כמה שאני מצליח להבין בחבלה, שלא תהיה בקשירת הקשר לשום שלב, בזה אני צודק ? מה ?

ת: כן.".

מה שעולה באופן ברור היא העובדה, ברור שהעד נימצא ב"הכנת ייתר" – השקר ברור! בהמשך הדבר יקבע גם בהכרעת הדין.

---

חקירה ראשית – הכניסה לעולם הדמיון

לעדים יש מחשבה שלעולם לא יגיע הרגע שם האמת תכה בהם!

לכן הם פעמים רבות בעת החקירה הראשית יפליגו למחוזות הדמיון! הצד שלהם הרי חיזק אותם ותמך בהם – והדמיון עובד שעות נוספות ! הם מנסים לחזק את עדותם בעוד ועוד אמירות, כאלה שלא מופיעות בחקירתם במשטרה.

עד כמה שזה ישמע לא הגיוני – גם עדים מומחים נופלים לא פעם לעולם הדמיון, הם מפריזים לא אחת. סומכים על כוחם ללהטט בהליך המשפטי!

לדוגמה בחוות הדעת שלהם, לא פעם, ברמת הניסיון שלהם! זהו חלק מהותי מהעדות שלהם! הרי העדות בנויה על אותו ניסיון ! כאן חובה לציין – החשיפה כואבת!

מומחים רבים סבורים שלא יבוא שום מומחה אחריהם ! שזה מגיע  -התוצאה עבורם יכולה להיות קשה.

החשיפה תתקיים בעת החקירה הנגדית – לכן חשוב לצד שמזמן עד מומחה לבקש לרואת ולדעת ולהקפיד על נושא זה.

---

חשיפה נוספת תבוא בעת פרשת ההגנה!

פרשת ההגנה תמחיש את שקרי עדי התביעה ! הם בשלב העדות שלהם כלל לא יכולים לדמיין את המציאות שעוד תתקיים :

מתוך תיק בניהולי :

הכרעת הדין עמוד 30: "מחלוקת המומחים הייתה לשאלת סדר הזמנים בין דקירת הסכין בבטן לבין חתכי הסכין היפנית בזרוע ובגב". הכרעת הדין: עמוד 35: "שמענו שני מומחים לעניין זה, ולדעתי יש להעדיף באופן חד משמעי את עדותו וחוות דעתו של מומחה ההגנה ד"ר קוגל על פני עדותו של מומחה המאשימה ד"ר זיצב".

כך בונים תיק – המומחה ההגנה קרע את המסכות מעל מומחה התביעה !

---

עו"ד פלילי החקירה הנגדית 

אחרי החקירה הראשית תבוא החקירה הנגדית – החקירה הנ"ל היא של הצד שכנגד. כאן המטרה היא לפגוע בגרסה שהצד האחר מנסה לבנות (בגדול).

אסור לצד שכנגד לפגוש את העד לפני החקירה ו/או לשוחח עמו על העדות.

הדרך לפגוע בעדויות היא לא פעם באמצעות העובדה הפשוטה שמציגים פעולות שעל העד היה לבצע – ומשלא ביצע אותן נוצר ספק בפעולותיו.

קדמי על הראיות חלק רביעי – 1980:

"….מחדל חקירה פירושו, כי עקב רשלנותן של ראשויות התביעה [ לרבות ראשויות החקירה] אבדה ראיה בעלת פוטנציאל מזכה, או הוחמצה הזדמנות למצות קו חקירה אשר היה עשוי להועיל להגנת הנאשם. הלכה היא, כי מחדל חקירה נזקף לחובת התביעה. פירושו של דבר, כי מיוחס משקל מסוים לאפשרות שאילו היו מתרחשים הדברים אחרת – ראיה הייתה מושגת, פעולת חקירה …. הייתה נעשית וכדומה – הייתה בפנינו הוכחה המחזקת את גרסאת הנאשם" (ע"פ 4384/93, מליקר: מתוך ע"פ 7443/06 , ארקה).

היינו יש בעת הנגדית להצביע על הכשלים!

---

אפשרי בהחלט להראות שמוביל צוות החקירה אינו מכיר את התיק שהוא עצמו ניהל

1055/28: ש:  "..יש טענה שהמנוח התנגש או בעמוד, או בא… , או ברוכב אופניים.

מוביל הצוות : – ת: איפה הטענה הזאת?

1056/1 מוביל הצוות  : "מאיפה אתה אומר? איפה זה בעדויות? תפנה אותי. 3: תפנה אותי בעדויות.  5: "תפנה אותי בעדויות, איפה זה נאמר.

105610: כ.ה.ש: "כן, זה עלה, זה עלה. היה.

מוביל הצוות : : בעדויות בבית המשפט?

כ.ה.ש: "גם, לא, גם בשחזורים, שהיה איזה התנגשות במשהו. או קי.

ככה בדיוק נראית חקירה נגדית של מוביל צוות חקירה בתיק רצח. האיש אינו מכיר את התיק שהוא היה האחראי לחקירתו. לכאן מגיעים אחרי תכנון מדויק של החקירה הנגדית.

חשוב לדעת – לעד בחקירה הנגדית אין את התמונה המלאה של התיק. לכן אפשרי שהוא ידבר שטויות ואת ההוכחה נביא דרך עד אחר.

היינו אין את הצורך שהוא יסביר את המשגים שלו – בסיכומים הדברים כבר יובהרו. עד מעיד רק על עצמו, לא על דרך השערה ולא על דרך הנחה או שמועה.

---

סירוב לחקור נגדית

ניהול נבון של חקירה נגדית אינו ניהול ארוך!

השאלה היא תמיד מה אנו כעורכי דין פליליים רוצים להוכיח בחקירה נגדית. היינו איזו חבלה אנו רוצים להכניס לתיק של המדינה בחקירה הנגדית של עד תביעה זה או אחר.

שיש מספר רב של עדים לאירוע פעמים רבות נחליט לחלק נושאים באופן זה או אחר מול העדים.

זה המקום לציין – שעולה עד לדוכן, את חקירתו הראשית מגישים כחקירתו מהמשטרה (בהסכמה) ואז אין נגדית – אין דרך לתקן (לצד שמביא את העד) !

זה המצב גם שהחקירה הנגדית במפגיע נוגעת בנושא אחר מהעדות.

לכן לפני כל הכנה לחקירה יש תמיד לשאול מה הנזק שהעד הספציפי הזה יוצר – והאם אנו יכולים לחיות עמו?

---

שאין חקירה חוזרת

נושא מהותי עולה בחקירה הנגדית – יש ראיה שלא הייתה מוכרת למדינה והיא עולה. לכאורה בעיה של ההגנה.

עכשיו יש למדינה את הזכות לברר את הנושא עד תום. המקום לברור הוא חקירה חוזרת. ציטוט מתוך הפרוטוקול.

"….בשים לב לכך שהראיה עצמה לא הוגשה, והמאשימה בחרה שלא לברר את הסוגיה
בחקירתה החוזרת של …. או באמצעות חקירת הנאשם, לכל נושא ההתכתבות לעיל אין כל
משקל ראייתי לכאן או לכאן – וזו אף הסיבה לסוגריים המרובעים[".

---

חקירה חוזרת

חקירה חוזרת באה אחרי החקירה הנגדית – מותר לחקור רק על על היבטים שנבעו מהחקירה הנגדית ! זאת לא חקירה ראשית חוזרת!

היא מתקיימת בסיום החקירה הנגדית. היינו על ידי הצד שביצע את החקירה הראשית!

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא – אין חובה שתהה "חקירה חוזרת"!

כאן חוקר הצד שזימן את העד. המטרה של החקירה החוזרת היא הבהרת תשובות או השלמת תשובות שניתנו על ידי העד בעת החקירה שכנגד.

מדובר באירוע של הבהרה והשלמה כתוצאה מהחקירה הנגדית! לא אירוע של חקירה ראשית מחדש!

באם יש ניסיון לחקירה מחדש – זהו סימן לאי מוכנות לעד בפעם הראשונה.

על מנת להסיר ספק – אפשרי בהחלט להגיש את העדות במשטרה באותו השלב, או להכריז על עד כעוין.

למעשה, כל פעולה שמותר היה לבצע בעת החקירה הראשית – ובלבד שהדבר התעורר בשל החקירה הנגדית!

---

החיסרון מעצם קיומה של חקירה חוזרת 

בעצם החקירה החוזרת (לבטח באם היא ארוכה, או נוגעת בסוגיות מפתח) יש כדי ללמד על נזק גדול לגרסה שהצד שזימן את העד חווה.

לכן לפעמים חשוב לבחון כיצד לקצר ככול שניתן את החקירה החוזרת, או, למקדה לנקודות מחלוקת ישירות, או אף לא לקיימה כלל.

הבעיה, של מזמן העדות, היא שקשה להתמודד עם שינויי גרסה לא מובנים – בין החקירות. כאן, בחקירה זאת, מנסים להכניס הבנה לשינויי הגרסה שהתקיימו בעת החקירה הנגדית!

---

פעמים רבות : תכנון החקירה הנגדית למניעת חקירה חוזרת

עורך דין פלילי חכם מנסה למנוע את החקירה החוזרת של עדי הצד השני.

כסנגור – הרי די בספק (תאורטי, נכון).

בנסיבות אלו מתכננים את החקירה הנגדית כך שאם אין חובה להיכנס לנושא מסוים. לדוגמה בשל ספק מובנה בו – לא נכנסים אליו על מנת למנוע את הצורך בחקירה חוזרת בנקודה!

בנסיבות אלו – עורך דין חייב לבחון האם כדאי עבורו להעלות נקודה זאת או אחרת בעת החקירה הנגדית ? או אולי להסתפק במה שיש לו מהחקירה הראשית!

זה הרגע לחזור להלכה שחשוב לזכור : האויב הגדול של המצוין – הוא הטוב מאוד! לא תמיד צריך להבהיר הכול – הרי יש צורך רק בספק סביר!

---

נישאל ונענה 

בעת החוזרת, חובה להיות ערני לשאלות של הצד האחר.

התנגדות לשאלה היא מניעת התשובה למעשה, והיא יכולה לבוא (בין היתר) בטענה שמדובר בשאלה שהייתה אמורה להישאל בעת החקירה הראשית. שהשאלה אינה נובעת מהחקירה הנגדית ואינה דרושה להבהרת נושא שעלה בחקירה הנגדית.

הבעיה מתחילה בחוסר ערנות שהעד כבר ענה – לפני הקימה וההתנגדות – אז התשובה היא "נישאל ונענה".

הדבר ממחיש את החובה להיות ערניים לאורך החקירה החוזרת.

---

עד עוין בעת חקירה חוזרת 

גם בעת החקירה החוזרת אפשרי להכריז על עד כעוין.  מדובר באירוע נדיר ביותר!

באם יוכרז כעד עוין, יותר לחקור אותו באופן של שאלות מנחות, על ידי מי שזימן אותו.

מיותר לציין – אפשרי גם להגיש חומרים בשלל סיבות ונסיבות גם בעת החקירה החוזרת, כולל הגשת הודעותיו במשטרה. לפי סעיף 10 א לפקודת הראיות.

חשוב לזכור – על מנת להגיש את העדות לפי פקודת הראיות סעיף 10 א יש צורך בעדות אחת ברורה ולא בשלל גרסאות. לעורך הדין יש את הזכות לחקור את גוב ההודעה, היינו באם מדובר בפרקליט שמבקש להגיש רענוני זיכרון – יש פה בעיית ענק. האם הפרקליט יהיה עד במשפט?

---

עד עויין?

על מנת להכריז על עד כעוין, יש את הצורך שהעדות תהה עוינת למי שזימן את העד – זהו נושא ברור.

במרבית המקרים, מדובר בתובע שיבקש להכריז על עדות כעוינת. לא אחת בשל העובדה שהעדות שונה במהותה ומובילה לנזק למדינה.

עדויות עוינת יכול ותהה גם בשל העובדה שהעד מרבה לשכוח פרטים על הדוכן, או אמר דברים שונים במקום אחר. (לדוגמה תביעה אחרת, תצהיר וכו).

מיותר לציין באם העד לא עומת בעת החקירה במשטרה על הבסיסים לעדותו – והוא בונה עדות על דרך השערה, אין יכולת להכריז על עדות כעוינת. (ההמשך של עדות עוינת יכול ויהיה לא רק שאלות מדריכות אלה גם הגשה של האימרות במשטרה, על דרך של חקירה).

---

הבניית החקירה החוזרת 

המטרה של החוזרת היא לדייק את העד בנקודה.

יש מקרים שחובה לעשות זאת שכן יש חבלה בחקירה הראשית – בשל החקירה הנגדית. הרעיון של תקלות בעת החקירה הראשית – הוא רעיון עצוב מידי. צריך להיות ממוקדים בעת החקירה מול היעדים.

לפי החוק נקודה שעורערה בעת החקירה הנגדית ! לכן אירועי החקירה החוזרת חשופים הרבה יותר להתנגדויות של הצד השני.

אני חוזר על מה שנאמר שוב ושוב : חשוב לדייק מאוד בעת החקירה הנגדית, למניעת היכולת של החקירה החוזרת.

חשוב לזכור – די לצד של ההגנה להוביל לספק – ולעתים הרצון בעוד שאלה בנגדית יוצר את היכולת לחקירה חוזרת.

כאן חשוב לדייק את השואל שלא יחרוג מהחקירה הנגדית ומה שנפתח שם. היינו שהשאלות בחוזרת יהיו רק לצורך הבהרת הנקודה של החקירה הנגדית ולא תיקון מחדש של החקירה.

הקושי המרכזי בהבניה היא הדינמיות של החקירה – החוזרת מתחילה (במרבית המקרים) מיד בסיומה של החקירה הנגדית!

---

הבניית החקירה החוזרת

יש מציאות שבזכות החקירה החוזרת אנו מצליחים לתקן את עצמנו בשל כשל בחקירה ראשית, כשל שאנו מבחינים בו בלי שום קשר לחקירה הנגדית.

בנסיבות אלא השאלה הבסיסית חייבת להיות בעלת קשר לחקירה הנגדית – לנבוע ממנו, ולזלוג במעט.

מכאן אנו זקוקים להרחבות מצב העד. הרחבות שעוד יובילו לכניסה לנושא.

---

כיצד מובילים עד להרחבה?

לעדים שונים סגנונות אנושיים שונים.

כאשר אנו בונים חקירה נגדית, כמו גם חקירה ראשית כדאי מאוד להיות מסוגלים להבין מיהו העד. מה מוביל אותו, מה הרצונות שלו מההליך ועוד ועוד.

את ההכרות עם העד (לבטח עד של נגדית) אפשרי לעשות במבחר דרכים:

לדוגמה, מקריאת החקירות, מצפייה בסרטי החקירות, קבלת תרשימי הפגישה מהפרקליט.

כמו כן לא פחות חשוב, דרך המדיה שם הוא מככב יותר ופחות (פייסבוק כמשל).

במרבית המקרים הכי חשוב זה שיחות עם הלקוח בשעה שהם מכירים, הכרות עם עדויות קודמות, עבר פלילי, תיקים פתוחים ועוד ועוד.

לא אחת עדים שסיננו קללות כלפי לפני הדיון. כועסים.

אחרים באו וביקשו לדבר עמי, להציע לי הצעות יצרו את היכולת שלי להבין מיהם ומה המטרה שתנחה אותם.

חובה להבין – שעד נישאל על השיחה עם הפרקליט/ה ומסביר שהוא לא רצה להגיע לפגישה הזאת, או להיפך שהוא מאוד רצה – הדבר מלמד רבות.

---

שאלות בית המשפט

ע"פ ע"פ 4490/23   פלוני נ. מדינת ישראל    (16.06.2024)      

"סעיף 175 לחסד"פ מגדיר את סמכותו של בית המשפט הדן בהליך פלילי להציג שאלות לעדים, וקובע כי: "סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירה בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה".

אכן, אל לו לבית המשפט ליטול לעצמו את מלאכתם של בעלי הדין, אולם, "אין תפקידו של השופט מתמצה בצפייה סבילה במתרחש לפניו. עליו לשמור על קיומו של הליך הוגן ויעיל. בנוסף, אם נדרש הוא לשאלות הבהרה – על מנת שיוכל להגיע לחקר האמת – רשאי הוא להפנות שאלותיו לעדים. מידת ההתערבות הנדרשת או כמות השאלות הדרושה […], איננה ניתנת או צריכה הגדרה מראש. היא נגזרת ממורכבותו וייחודיותו של כל תיק ותיק" (ע"פ 2842/10 קלדרון נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (23.1.2012); וראו גם: ע"פ 2697/14 חדאד נ' מדינת ישראל, פסקה 81 (6.9.2016); ע"פ 30/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 71 (20.4.2016)).

---

ראיות הזמה

ראיות הזמה הן רק להזמת עדות נאשם!

באם עד תביעה לא מאשר את תזת התביעה בחקירה נגדית לדוגמה – יש את החקירה החוזרת.

---

חקירה חוזרת – נאשם

עלייתו של נאשם לדוכן העדים הוא אירוע קשה לכול הגנה.

תמיד "מהצד" הנאשמים סבורים שהם ימסרו את עדותם בלי שום קושי. שהם יעמדו על הדוכן וידברו. האמונה בהם תהה רבה.

לא אחת שישבתי עם נאשמים (אפילו ברמת הנחקר) וניסיתי להבין את גרסתו לאירועים. הוא בטוח שיאמינו לדבריו.

אז, אחרי החקירה הראשית, באה הנגדית – וכאן, פעמים רבות, יש טווח של ממש בנאשם וגרסתו. כך שיש את החובה לחקירה חוזרת.

זה המקום לציין – חובה להתכונן לחקירה הנגדית. נאשם שמתכונן לחקירה הנגדית מכיר את כל התיק הפלילי, כולל כל הראיות. הוא אף התמודד עם האמור בהם, לאורך התיק.

---

חקירה חוזרת למתקדמים

סנגורים, במרבית המקרים, חוקרים את החקירה הנגדית של עדי התביעה.

בפועל, לא אחת, אין דרך לנצח עד שמתבצר בעמדתו. עד שבא מוכן לחקירה ומתכוון לספר את דבריו.

זה המקום לחבל בעדות באופן עקיף. עד שנלחץ זה לא יוביל לחזרה על העדות.

יש צורך להוציא את האיש מהתבנית שבנה לעצמו. מההכנה. צריך לדעת לעקוף את העד המוכן מידי, לבטח עד אשר לא תמיד מקשיב לשאלה לפני מתן התשובה.

---

לדוגמה : מתיק כאן המוזכר בהישגים. (שי כהן  – זיכוי באין להשיב לאשמה)

עדי התביעה היו רבים, וכושלים.

המתנו ל"עד המרכזי" זה הגיע אחרי ניתוח קשה שעבר. לאור מצבו – הוגשה עדותו כחקירה ראשית.

הוא נישאל שתי שאלות בסיס:

א. כמה בעיטות בראש היו ? השיב במספר.

ב. כמה בעיטות בפנים ? השיב במספר.

זה היה בדיוק הזמן להודות לאיש (לסיים את העדות).

לא היה שום טעם להמשיך לדון עם העד בתיק אלימות שהמתלונן עצמו לא טען את שהוא טען!

אין שום טעם לתת לו לתקן את עצמו.

צריך למנוע מלתת לתובע את היכולת לתקן את העדות !

היה פרט ידוע – אין בעיטות בראש ולא בפנים – זה היה ידוע מהרופא, זה היה ידוע מהמתלונן מרכזי. העד בא על מנת לחזק את העדות – ופירק אותה בפועל.

הפוסט חקירה חוזרת הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

 

חקירת יבוא סמים היא הפתח למשפט פלילי מורכב ביותר, אפשרי, על אחת העבירות הקשות להתמודדות והיא כמובן עבירת יבוא סמים.

 

בכלל, חקירה פלילית אינה יכולה להתקיים במקום בו אין חשד לביצוע עבירה פלילית! השאלה תמיד לפני כל הכנה לחקירה במשטרה, מצד הנחקר, מה הבסיס של החשד הפלילי?

 

ככלל, יבוא סמים נחשבת לעבירת סמים קשה (כמו סחר בסמים ולא פעם מעבר) וחמורה ביותר, הרבה בשל החשש שכך נוצר שוק סמים נוסף – ולכן יש להילחם בכך.

 

בעבר מרבית "יבואני הסמים" היו עבריינים "כבדים" שטרחו והביאו מכולות ו/או חבילות של סמים בהיקף של מיליוני שקלים! רווח ענק – שהצריך ענישה חמורה על מנת למנוע את העבירה הפלילית.

 

במקרים אחרים באו בלדרים מטעמם לנתב"ג, הגעה אליהם הייתה קשה ביותר. גם כאן מדובר היה בכסף גדול – וצורך בענישה מחמירה בעקבות.

 

בתור עורך דין פלילי חשוב להבהיר, לא אחת נתקלנו בכך שההכנה המשטרתית לחקירה כזאת היא הכנה לחקירה של ארגוני פשע! או לפחות סוחרי סמים כבדים מתוך מטרה של רווח עצום!

 

כמובן, באם יש סמים שנתפסו, אלה יבדקו על ידי מעבדת הסמים של המשטרה.

 

המטרה של המשטרה הייתה לפענח את המציאות בין כל המעורבים – אשר באופן טבעי נהגו לשתוק. לגלות מי מימן? כמו גם מה התפקיד של כל גורם מעורב באירועים.

 

לאור חשיבות האירועים, לא אחת היה מדובר ביחידות ארציות של המשטרה, אלו הפעילו לחצים כבדים ביותר על הנחקרים, תרגילי חקירה משבשי דעת ממש.

 

בראיה של היום, מדובר בכלי חקירה שלא תמיד חופפים היו את עבירות יבוא הסמים שבוצעה. מה הכוונה? עבירת יבוא הסמים השתנתה באופן ניכר בשנים האחרונות.

 

לצד האירועים ה"גדולים" עוד ועוד עולה שמרבית ה"יבואנים" הם אנשים מן הציבור הכולל, נורמטיביים אשר לא חשבו על רווח כספי, אלא הביאו את הסם לצורכי שימוש אישי!

---

ענישה בעבירות יבוא סמים

לאור חומרת העבירה, התוצאה ענישתית, לבטח בעבר, גם היא הייתה קשה וכבדה!

מערכת המשפט הטילה עונשים כבדים שכן אלא היו האנשים איתם היא התמודדה!

כיום המצב שונה לחלוטין – לפחות במרבית התיקים של יבוא סמים. לא אחת נתקקלתי בתיקים של אנשים נורמטיביים, שנקלעו לעבירה של יבוא סמים, לא תמיד מתוך מודועת מלאה לכל האירוע הפלילי. כך שהצלחתי לחלצם בשלל סגירות והקלות.

חשוב תמיד לזכור, התייעצות בעורך דין פלילי היא קריטית לצורך לימוד הצגת התמונה הכוללת. לצורך היכולת למסור גרסה מותאמת לאירוע.

---

אסטרטגיה משפטית להתמודדות מול חקירת יבוא סמים

תפקיד עורך הדין הפלילי נגזר מהמטרות של החקירה במשטרה.

בתור עורך דין פלילי אני תחילה אבחן מהם הראיות ה"קשות" שיש. היינו מה מרכיב את התיק של המדינה.

בכל ראיה הקיימת תמיד תעלה השאלה של החוקיות בהגעה אליה – לדוגמה האם האזנת הסתר כדין? חיפוש חוקי? ועוד ועוד.

ניתוח והבנת הראיות תוביל לפיצוח אסטרטגיה כוללת אשר מטרתה להפחית את הנזקים להמשך החיים.

האם ללכת תוכנית שיקום?

האם יש כאן עלילה?

חובה לזכור עבירות סמים הן תחום בו יש שינויים כל הזמן, הצורך הבסיסי הוא לפקפק בכל מה שנאמר, החובה של עורך הדין הפלילי היא לבחון כל דבר – ולנסות להשתמש בחומרים לטובתנו.

בתור עורך דין עם ותק משנת 1997 הצלחתי במקרים מסוימים אף לסיים תיקים של יבוא סמים, כולל במחוזי מחזרה מאישום, סיום  ללא הרשעה ועוד. הבסיס הוא הבנת צורך החקירה במשטרה.

---

כיצד מתנהלת חקירה במשטרה ככלל וחקירת יבוא סמים בפרט

חקירה במשטרה אינה אירוע נעים בשום שלב.

לבטח שאתה חשוד בעבירה שבכוחה לשונת את המשך חייך. חשוב להיעזר בעורך דין פלילי על מנת לראות את התמונה השלמה של החקירה.

הכלי המרכזי של חשוד בעת החקירות במשטרה הוא עורך הדין הפלילי בו הוא נותן אמון.

יחד אנו מנסים לשער את המשך ההליכים – ולשקף את העתיד לאור אמירות אלה ו/או אחרות בזמן החקירות. דואגים ליצירת תמונה מלאה של טענות הגנה והסברים, או טענות לחפות.

לנחקר חשוב מאוד להיות ממוקד בעת החקירות להתייעץ בעורך דין בעל הבנה בנפש האדם, עורך דין שיבחין בסיבות גם שלא לא תמיד ברורות לנחקר עצמו.

עורך דין שיסייע לנחקר לדעת לעמוד על שלו, לא מדובר בדבר פעוט, להילחם על האמת שלו עצמו, לא לנסות לרצות את החוקר ולזכור תמיד את השלכות הדברים שיאמרו.

עוד חשוב לזכור שאירועים של יבוא סמים יכולים להוביל לשימוש באמצעים ותרגילי חקירה, החל ממדובבים, עימות, דרך בדיקות כימיות ועוד ועוד. חשוב בכול מצב ולפני כל פעולה להתייעץ בעורך הדין – ועד אז לא לומר מילה.

---

מהן הזכויות שלך בעת החקירה הפלילית?

הזכות הבסיסית היא להתייעץ בעורך דין פלילי מטעמך.

לאורך השנים, ניסיון של מעל ל 25 שנים, הצליח משרדי בהובלת ההגנה למנוע אישומים להמשך, להפחית אישומים, להוביל לקווי הגנה בהמשך.

הכלל הבסיסי שמוביל אותי הוא לא רק ידיעה של הדין הפלילי ודיני הראיות, אלה, ההבנה של נפש האדם שנמצא מול החשדות ולהרכיב עבורו תוכנית אישית להתמודדות מול האירועים.

ליצירת קשר – חירום 24/7 052-23-32651

---

חקירת יבוא סמים כיום

כיום מרבית "יבואני הסמים" הם אנשים חסרי עבר פלילי, שלא הפנימו את המציאות החוקית שהופכת אירוע של יבוא סמים אסורים לחמור הרבה יותר מאשר רכישה של כמות מקבילה והחזקתה בארץ!

אנו רואים את חוסר ההבנה בהתנהלות שלא מפנימה את גודל האירוע – ומצד שני גם בגודל האירוע.

פעמים רבות מדובר בכמות של 14 גרם, או 28 גרם, או 56 גרם של קנאביס. כמויות שבאם הרוכש היה רוכש בארץ – לא בטוח שהיה מוגש כנגדו אישום פלילי!

---

לאור שינוי העבירה יש גם שינוי בצד המשטרה – בעבירות יבוא סמים יש שינוי מהותי ביותר במוכנות הטכנולוגית של מדינת ישראל – וראוי לשים לשינוי זה את הלב.

---

 הסבר על הפרק יבוא סמים

בפרק זה יתכן ויש חזרה מסוימת על הפרק בדבר יבוא סמים.

 

זאת לאור העובדה שרבים רבים מגיעים לאחרונה עם תיקים מסוג זה והרושם הנו שאין הבנה עד כמה חמורה עבירת יבוא הסמים.

 

– לבטח יחסית לעבירה של החזקת סמים!

 

פרק זה דן בשאלת החקירה בעבירות יבוא סמים.

---

השלכות אירוע של יבוא סמים – המשפט הפלילי

רבים לא מפנימים זאת, אולם, יש מציאות של ענישה חמורה באירועים של יבוא סמים!

 

נכון, אנו באתרי עורכי הדין הפליליים מפרסמים הצלחות והישגים, אולם כל הישג מסוג זה הוא תוצאה של הליכים מורכבים של שיקום וטיפול.

 

הסיכון הפלילי דוחף לשיקום!

 

הסיכון מיצג מאסרים ארוכים, רישום פלילי חמור ועוד ועוד.

 

---

חקירת יבוא סמים בשנים האחרונות

בשנים האחרונות שינה יבוא הסמים את פניו, שוב לא מדובר בעבריינים המביאים כמויות ענק של סמים – אלא בעיקר "בני טובים" שמצאו דרך פשוטה לרכוש סמים – בדיוק כמו כל רכישה אחרת.

הם היו מזמינים בנט את הסמים, בד"כ לצורכי שימוש עצמי בלבד!

חשוב לדעת – יש תחנות משטרה ואנשי משטרה שלא הפנימו את השינוי – הם חיים בכותרות זמן עבר ! כאן יש את החובה להביאם למציאות – מה שיוביל לשחרור בחלק גדול מהמקרים!

---

 חקירת יבוא סמים – ההזמנה של סמים באינטרנט 

עד כמה המציאות "עלובה"?

 

לא פעם מדובר בצעירים שלא מצליחים לרכוש את הסם באופן פשוט בארץ מבחינת העובדה שאין להם מכרים שמתעסקים במכירת סמים!

 

היינו הסיבה לעבירה החמורה היא בעיית קשרים חברתיים – והעדר הבנה שיש כאן אירוע חמור הרבה יותר!

---

הסיכון המיוחד ביבוא סמים אסורים בנט

הסיכון המשפטי במקרה זה הוא רב, זאת לאור העובדה שיש תיעוד לכול משלוח שהוא !

 

התיעוד יכול ויתקיים במבחר שלבים – החל מההיבט הכספי, דרך תעודות משלוח דרך רישום במחשב של הפעולות!

 

(עד כמה שהדבר ישמע הזוי, לעתים המדינה תפעיל מחקרי תקשורת שיפענחו את ההתקשרויות במחשב, גם שמדובר באדם שצרך קנאביס לצריכה אישית).

---

 דרכי חקירת יבוא סמים

כך קורה שאדם נלכד – אפשר לבצע עמו שחזור של כל רכישה ורכישה שביצע בימי חיו!

 

הדבר מוביל לכתבי אישום חמורים ביותר – כתבי אישום שבמידה והוא היה רוכש בארץ – לא היו מתקיימים כלל.

---

 הסבר  – חקירת יבוא סמים

שלוכדים אדם שנהג לרכוש מידי חודש 30 גרם סם מסוג קנאביס לדוגמה – הדבר לא רק שאינו מעניין איש שהוא נהג לרכוש – אלא הדבר לא ייחקר כלל (בד"כ).

 

הרי הזיכרון האנושי מוגבל, כמויות לא ברורות, המועדים לא ברורים ועוד!

 

ברגיל, לאור המגבלה, הוא יישפט על הכמות הסם שנמצאה בביתו! (החזקת סמים).

---

חקירת יבוא סמים אסורים

אבל שמדובר ביבוא סמים אסורים – יש רישומי יבוא, יש רישום של חבילות, יש תיעוד כספי, יש רישום במחשב על התקשרויות, יש רישומי תקשורת בעוד גורמים!

 

כך שאפשרי לחקור אותו על כל אירוע בעבר – יש תעוד וכתב האישום יכול לכלו פרטים רבים מאוד של עבירות יבוא סמים!

 

---

 דרכי הוכחת עצם קיום הסמים

ע"פ 2681/15 – שטרית

"…..אשר לייבוא סמים מסוכנים, ניתן להרשיע את המערערים בעבירת ייבוא סמים, מבלי שנתפסו הסמים, כולם או חלקם. עובדת 'קיומו' של הסם המסוכן, כשלעצמה, אינה כפופה לכלל הראיה הטובה ביותר, לאמור: אין חובה לתפשו ולהציגו בעין; וניתן להוכיח עובדה זו בכל אחת מדרכי הראיה הכשרות, הן בראיות ישירות והן בראיות נסיבתיות".

היינו אין חובה שתהה תפיסה של הסמים.

---

חקירת יבוא סמים באמצעות הדואר

במשך שנים פעלה השיטה באופן ניפלא הדואר דאג לספק את הסמים המיובאים בזמן, בין אם מדובר היה בזרעי קנאביס ובין אם מדובר היה בקנאביס עצמו או אפילו בסמים אחרים החל מקוקאין דרך פטריות הזיה ועוד.

 

---

 השינוי הטכנולוגי במכס

במכס נתב"ג הוקם כוח משימה מיוחד בשיתוף שוטרי מרחב נתב"ג.

 

מדובר בכוח אדם שהוא עצום בייחס למה שהיה בעבר – כ 40 חוקרי מכס, חלקם גם עובדי מודיעין של המכס ובלשי משטרה של מרחב נתב"ג.

 

מדובר כמובן בכוח נוסף לזה שהיה במקומות אחרים – ואותו הכוח גם נוהג לשתף פעולה עם יחידות אחרות בארץ !

 

כך ששעה שמגיע "שליח הדואר" יחד עם הסמים האסורים – לא פעם מדובר בשוטר שאחרי החתימה יאזוק את המקבל – ותחל חקירה של המקבל, חיפוש בבית ועוד.

---

 ההישגים של אותו כוח המשימה מבחינת המדינה ניכרים

במהלך 2014 נלכדו רק שם במכס   1100 חבילות.

 

כל חבילה מובילה לחיפוש בביתו של החשוד!

 

כך שפועל נלכדו "יבואנים" רבים!

לצורכי השוואה – 2013 שבה נרשמו כ–250 תפיסות בלבד – במכס נתב"ג.

---

 לכידה בעת ההגעה לארץ – יבוא סמים 

בשנת 2014 הוצב בנתב"ג מכשיר הגמ"מ (גילוי גוף אדם), על מנת לאתר על גופם של נוסעים חשודים אמצעי לחימה, סמים וכספים.

 

לפי המכס,למרות עלותו הגבוהה של המכשיר – בתוך שבועיים הוא הוביל ללכידת מספיק הברחות על מנת לכסות את עלות הפעלתו!

---

שימוש בכלבים – חקירת יבוא סמים 

ראוי לציין – בבתי הדואר השונים פועלת משטרת ישראל בסיוע כלבים לגילוי סמים אסורים ! מדובר כמובן בנוסף למה שתואר!

אמצעי תשלום ביבוא סמים

נדיר שיחקרו אמצעי התשלום – כיום חלק גדול מהנחקרים שילמו על האירוע במטבעות חסרי יכולת לאיתור ! כך שאין סיכון בשלב זה של גילוי לאור האמצעים.

 

---

התמודדות עם חקירת יבוא סמים

זה המקום לציין – למרות החומרה הגדולה של עבירת יבוא הסמים לא פעם יש מציאות של למרות האירוע הקשה למנוע את כתב האישום – כלך זאת בסיוע התנהלות נכונה בחקירות המשטרה.

 

במציאת זאת ראוי לבוא מוכן לחקירה ובכך להיות מסוגל לצלוח אותה.

 

בשל החומרה הרבה של האירוע – ראוי להתייעץ בעורך דין פלילי המומחה לנושא בטרם הכניסה לחקריה הפלילית במשטרה!

---

 החקירה הפלילית במשטרה!

בייחס לחקירה זאת – חשוב להבין – יש חובה להיעזר בעורך דין פלילי!

 

ההבדל בין תיקים פליליים בהם יעצתי ולא פעם הסתיימו בתחנת המשטרה לתיקים בהם הגעתי אחרי כתב אישום – גדול ביותר!

 

זה המקום לציין – תיקים רבים ביותר לעולם לא יגיעו לדבר!

 

יש ליחידה החוקרת שלל מכשלות בדרכי החקירה – ומול המכשלות יש את השאלה כמה כסף ראוי להקדיש לחקירתו של אדם נורמטיבים בחקירה חסרת "משמעות"?

 

הבעיה מתחילה שעה שהחיפוש בביתו של הנחקר מגלה כמויות סמים ואפילו מעבדות גידול.

 

כאן במקרים שכאלו יש את הסיכון המוגבר לכתב אישום מרובה אישומים. עדיין באם אפשרי להוציא מהמאזן את נושא היבוא ולהישאר בשאר הנושאים – יש בכך הקלה גדולה ביותר.

 

הפוסט חקירת יבוא סמים הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

התמודדות עם חקירה ומעצר בפתח תקווה — מדריך מעשי

הקדמה קצרה:

חקירה פלילית עם או בלי מעצר הם חוויה מלחיצה ומבלבלת, במיוחד בעייר נורמטיבית כמו פתח תקווה.

עיר אשר בה רוב התושבים אינם רגילים להליכי חקירה ומעצר.

למעשה גם מי שמכיר חקירות פליליות גם הוא יכול להיות מופתע מהעוצמה של החקירה. גם מההיבט הריגשי שלה.

סיכון מרכזי לנחקר – עודף של סרטי טלוויזיה שם בארה"ב עורך הדין הפלילי נימצא בחקירה ושאדם מבקש את זכות השתיקה – החוקר חודל. כאן אלו דברים שלא יהיו קיימים. לחצים נפשיים קשים עם חלק מהחקירה.

בתור עורך דין פלילי בפתח תקווה ליוויתי חקירות רבות, במגוון של עבירות פליליות, ושם הצלחתי להוביל תא התיקים לא אחת לסגירה, הקטנת החשדות ועוד ועוד.

---

התמודודת מול חקירה במשטרה בפתח תקווה

המטרה הראשית של כל נחקר היא

לשמור על קור רוח, רק כך אפשרי לפעול בצורה מושכלת. כך מעשי התגרות לא יובילו לאובדן שליטה.

מה הבסיס להתמודדות מושכלת?

הבסיס הוא שאיש מקצוע שמכיר את שלבי החקירה במשטרה, היינו עורך דין פלילי בפתח תקווה, ידע להעריך את הסיכונים ואת הסיכויים ומה תוביל כל תשובה בהמשך.

מה עצת הבסיס לאור זאת? אל תדברו עם החוקרים ללא ייעוץ משפטי קודם.

 

---

להקשיב לנחקר

בתור עורך דין פלילי בפתח תקווה והסביבה למדתי להקשיב, להקשיב למילים, לבני המשפחה ולתחושות שנותן הנחקר.

רק אז להחליט על דרכי פעולה.

לא רק להקשיב למילים, להקשיב גם לפחדים. לרצונות, לצרכים.

מה קורה בדרך כלל בחקירה במשטרה בפתח תקווה

המטרה של החוקרים היא להוביל להודיה.

החקירה אינה רק הישיבה מול החוקר — יש גם שיחות בהמתנה, יוצרים הפסקות שם מערכות ההגנה יורדות כמו הפסקות קפה, הפסקות סיגריה ועוד ועוד.

• מפגשים כאלה ואחרים עם מעורבים אחרים גם זהו תרגיל חקירה נפוץ! .

 

• לאורך החקירה במשטרה בפתח תקווה החוקרים משתמשים בטכניקות חקירה שונות (כולל תרגילי חקירה רבים, פוליגרף, עימותים ועוד ועוד).

 

• לחוקרים אין חובה לדבר אמת! הם יטעו, ישבשו, ויאזינו ועוד ועוד.

 

• ---

תעוד וצילום החקירה

חשוב לנחקר לזכור, כיום רוב האינטראקציות עלולות להיות מתועד/מצולם. הנחת העבודה היא שכל אינטראקציה עשויה להיות מתועדת. .

עקרונות זהב להתנהלות מיידית בחקירה

1. בקשו עורך‑דין פלילי מיד — אל תמשיכו לדבר לפני הייעוץ.
2. זכויות השתיקה; אל תתנו הסברים או פרטים לפני הייעוץ.
3. אל תספקו גישה לנייד/מחשב ללא צו שיפוטי או ייעוץ עו"ד. למעשה ללא התייעצות בעורך הדין!
4. נשמו עמוק — הימנעו מתגובות פזיזות, שקרים או ויתורים על זכויות המוקנות לכם.
5. שימו לב להתנהלות, זכרו שמות, התמקדו במה שמתקיים, אל תשקעו בדכדוך.
6. זכות להודיע לבני משפחה ולקבל מתורגמן במידת הצורך.
7. זכות לקבל מידע על סיבת המעצר ונושאי החקירה.
8. באם יש סיבות לחוקרים מיוחדים? בן בשל בעיה ובין בשל שפה – חשוב שעורך הדין הפלילי בפתח תקווה יעמוד על כך – בטרם החקירה.

אתמקד לרגע בהבנת העבירה!

זה לא ברור, ולא אינטואיטיבי, יש הרבה פעמים שאנו משלימים פרטים ועונים לפי אותם הפרטים.

לא אחת ההסבר של חוקרי המשטרה הוא כללי.

לדוגמה: "עבירת סמים" או עבירת מין" – זה הרגע לעצור ולהבין בדיוק מה החשד, לא במילים כלליות, אלא בפירוט מלא.

מתי היה האירוע?

מה המעשה המיוחס?

מה העבירה המיוחסת?

מה הבסיס לאותו החשד?

הסיכון המרכזי הוא לתת תשובה שכלל לא התבקשתם.

---

מה לא לעשות בחקירה 

• אל תתנו קודים/סיסמאות או גישה חופשית למכשירים שלכם.
• אל תנסו ליצור קשר עם מעורבים אחרים – מה שיוכל להוביל לעבירות של שיבוש.
• פשוט תמתינו לעורך הדין הפלילי בפתח תקווה.
• מיותר לציין כמעט, אל תסמכו על הבטחות של החוקרים, אל תחפשו הסברים אצל נחקרים אחרים.
• אל תנסו להוביל נחקרים/חשודים בפוטנציה לתמוך בגרסתכם.

  ---

צעדים מיידיים לפני ובמהלך החקירה

• אם זומנתם לחקירה: לכו תחילה למשרדו של עורך הדין הפלילי,  או בקשו להמתין עד שיגיע לתחנה.
• אם אתם מעוכבים בתחנה: בקשו שעו"ד הפלילי מטעמכם יגיע אליכ לפני מסירת כל גרסה.
• אספו/רשמו פרטים רלוונטיים: שמות עדים פוטנציאליים, תאריכים, הודעות/עידכונים רלוונטיים.
• בשיחה טלפונית עם עורך‑דין הפלילי בפתח תקווה — ציינו בקצרה את העובדות, והמתינו לבואו. אל תאריכו בשיחה על מנת שזה לא יחשב למפגש! אם יש מפגש – לא תמיד יאפשרו מפגש נוסף.
• אם אתם לא מתכוונים לפתוח את הנייד שלכם לחוקרים – אל תעשו את השיחה מהנייד שלכם! התקשרו למקורב מהטלפון המשטרתי ובקשו ממנו לדאוג לעורך הדין הפלילי.
• חשוב לזכור – אחרי שהטלפון נפתח – לא פעם החוקרים תופסים את המכשיר ומעיינים בחומרים בלי רשות!
•  
• חשוב לזכור יש עבירות שיש להן גם היבט מוסרי -כאן אנשים נוטים לשקרים שיכשילו אותם בהמשך. אחת המטרות כאן היא להפריד בין ההיבט המוסרי להיבט הפלילי.

• ---

הערכת משך המעצר ותהליכים

• מעצר לצורך חקירה קצרה מוגבל בזמן. לא אחת החקירה תתארך, ואיתה המעצר שלא משתפים פעולה, אולם מדובר בימים! תיק פלילי יוכל להוביל למאסר של שנים. לכן אסור לחשוב על הרגע – אלא לפעול לפי תכונת אסטרטגי כולל.
• אם יש צורך בהמשך מעצר — תהליך קבלת החלטה וביצוע הובלה לבית משפט להארכת מעצר.
• חלק גדול מהנחקרים ישוחררו לאחר החקירה, עם או בלי תנאים.

איך עורך‑הדין הפלילי בפתח תקווה מגן עליך בחקירה

• עורך הדין לא יהיה איתך בחדרי החקירות! אבל הוא יתן לך את הכלים להבין את המציאות שם.
• כחלים להבין לאן התיק שואף להגיע.
• אחת המטרות הבסיסיות של עורך הדין הפלילי – במקום בו יש היסטריה – הוא מרגיע ומקשיב.
• בוחן את הסיכונים ומצייר את התוצאות של אמירה של דבירם מסויימים.
• בונה אסטרטגיה: מה לומר, מה להימנע מלהגיד, אילו ראיות יש לאסוף/לבקש. אילו ראיות ראוי להביא בכוחותיך.
• מוודא שמדיניות המשטרה נשמרת: קבלת זכות שיחה, מניעת פרקטיקות פסולות.
• מנהל משא ומתן על תנאי שחרור ופועל להפחתת הנזק החומרי והפלילי.

  ---

טעויות נפוצות שיש להימנע מהן

• להאמין שהשיתוף המיידי מקל על המצב.
• להסכים לבדיקה של מכשירים בלי דרישה לצו וייעוץ משפטי.
• להקל על עצמך בהסברים ללא תכנון משפטי.

אזהרה ותיאום ציפיות המדריך הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה דורש בדיקה ספציפית של עובדות וחוק. במקרים מורכבים יש לפנות לעורך‑דין מיידית.

.

קשר לייצוג בפתח תקווה עורך‑דין פלילי בפתח תקווה — מוטי אדטו. ניסיון בייצוג עצורים, סגירת תיקים, קידום שחרור ותיקון נזקים משפטיים

.
ליצירת קשר: מוטי אדטו, טל' 052-2332651.

הפוסט חקירה במשטרה בפתח תקווה הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

נמל התעופה בן גוריון

הוא שער הכניסה למדינת ישראל, ככזה הוא נימצא לא אחת בחזית חקירות פליליות שונות החל מכניסה ללא אישור לישראל, דרך הכנסה לש חומרים אסורים לתוך מדינת ישראל – ובכלל כל מה שמתנהל בנתב"ג.

התחנה היא אחד המחוזות של מרחב שפלה הוא אחד משלשת המרחבים במחוז מרכז של משטרת ישראל. 

חשוב לזכור, לחוקרי משטרה יש מטרה אחת מאחורי החקירה במשטרה, המטרה היא להוביל את האירוע לאישום פלילי.

בלי חשד לאירוע פלילי אין כל בסיס לחקירה במשטרה!

אתה כנחקר זכאי בנסיבות אלא זכות התיעצות בעורך דין פלילי מטעמך לפני החקירה במשטרה.

---

כמה מילים על החקירה בנתב"ג

כל חקירה היא הפתעה, אולם שאתה נוחת בארץ אחרי טיסה ארוכה – ההפתעה מועצמת. אתה חושש עייף ונבוך מהאירוע.

מהי עצת המפתח?

שמור על זכות השתיקה על להתייעצות בעורך דין פלילי מטעמך! בעצם השתיקה תימנע בשלב זה מחלק ניכר מתרגילי החקירה.

אל תיכנס למוד של לעונת, להתמודד, לפני שאתה מבין את השלכות הדברים שאתה עוד עתיד לומר.

---

אז על מה החקירה הפלילית בנתב"ג?

יש מקרים שהנושא כאילו ברור, השוטרים טוענים לביבוא סמים אסורים או הכנסה של חומרים אחרים.

יש מקרים שם מדובר בבעיות בכניסה.

אבל, יש גם מקרים שאדם חוזר לישראל אחרי תקופה ארוכה בחו"ל והוא מבוקש לתחנת משטרה אחרת בארץ.

בכלל יש בדיקה פשוטה לבחינת צווי עיכוב יציאה מהארץ.

הפוסט משטרת נתב"ג הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

פרק בבניה 6/24

צו פיקוח על עברייני מין

 מתוך : עה"ג 45979-11-25 פלוני:

"…חוק ההגנה על הציבור הוא חוק חריג המאפשר להוסיף ולהטיל מגבלות גם על מי שהורשע בעבירת מין וסיים לרצות את עונשו. מטרת החוק היא מניעה עתידית של עבירות נוספות – לאור ייחודם של עברייני מין, בשל החשש ממוּעדוּת (רצידיביזם) ומהנזק החמור שביצוע עבירות נוספות על ידי עבריין המין עשוי לגרום לקורבנות עתידיים. תכליתו של החוק כפי שהיא מוגדרת בחוק עצמו היא "להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות" (סעיף 1 לחוק ההגנה על הציבור). לאור תכלית זו מקנה החוק באופן חריג כלים המאפשרים מעקב, פיקוח, הערכה ושיקום כלפי מי שסיים לרצות את עונשו.".

---

מהו הצו פיקוח על עברייני מין? 

צו פיקוח על עברייני מין הוא המשך הגבלות שמוטלות על עבריין מין בעל רמת מסוכנות מעבר לנמוכה.

הגבלות ותנאים גם אחרי סיום העונש של מאסר באם היה.

בחוק הפיקוח על עברייני מין קיימות הגבלות גם על מקום מגורים שם יש כללים שונים מהכללים כאן (אפשריים גם שהמסוכנות נמוכה) אולם זהו לא הפרק.

על הנושא:

---

צו פיקוח על עברייני מין

ביסוד צו הפיקוח יש את ההבנה שמדובר בעברייני מין המסוכנים לחברה, ואי קיים הליך מיני אותו אנו רוצים לעצור.

חשוב להכיר את נושאי סיווג העבירות לאור העובדה שסיווג אירוע באופן מעט שונה יכול למנוע את אותן ההגבלות! בתור עורך דין פלילי מדובר בנושא קריטי להמשך החיים.

---

לדוגמה לצו פיקוח על עברייני מין:

עבריין מין הפוגע בקטינים יוגבל ביכולתו לשהות עם קטינים, או לשהות במקומות שם סביר להניח שיש קטינים.

באם יש מזרזי בעיה – לדוגמה אלכוהול – גם בנושא זה יהיו הגבלות.

באם יש שימוש בפורנוגרפיה – גם כאן יכולות להיות הגבלות.

---

מי נותן צו פיקוח על עברייני מין?

את צו פיקוח על עברייני מין נותן בית המשפט לאחר שקיבל הערכת מסוכנות מבודק של המדינה, כמובן גם מתקיים דיון משפטי בשאלה על אילו סיכונים הצו בא לענות.

הצו יכול להינתן רק בתנאי שהערכת המסוכנות אינה נקבעת כ"נמוכה".

https://www.nevo.co.il/law_html/law00/90730.htm

נהוג שבין התנאים לבין העבירה יש קשר, לדוגמה, אדם שפגע מינית במהלך נסיעה ברכב יכול לקבל תנאי שהוא נוכחות של מוגר ברכב שמודע לאירוע העבירה!

---

כלים להערכת מסוכנות

האם יש לקיחת אחריות או תחושה שאתה הוא הקורבן?

האם יש אמפטיה לנפגע?

האם יש התנגדות למערכת?

האם יש הכרה בגורמי הסיכון?

מניפוליטיביות?

אימפוסיביות?

האם הסביבה מכירה את המקרה?

האם אתה בזוגיות?

האם השיח הוא של שיקום?

מול הקורבנות יש להציב מראה של אחריות, הבנה, הפנמה, הכרה ואמפטיה.

---

מהן ההגבלות האפשריות בצו הפיקוח על עברייני מין?

 (1)   מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בחוק זה – סמים מסוכנים);

(2)  מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;

(3)  מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;

(4)  מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;

(5)  מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;

(6)  מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;

(7)  מגבלה על התחברות עם קטינים;

(8)  מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;

(9)  מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;

(10)  מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;

(11)  מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;

(12)  מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.

(ג)

---

כיצד נקבעים רמות המגבלות על עברייני המין?

מהחוק:

"…בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, ואם החליט בית המשפט להחיל על עבריין המין תכנית לשיקום מונע במסגרת פיקוח בהתאם להוראות סעיף 20ד – יקבע את תנאי הפיקוח בהתחשב בהתקדמות תכנית כאמור;

ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה".

---

מי האחראי על הפיקוח על עברייני המין?

לצורך הפיקוח על החוק הוקמה יחידה מיוחדת. יחידת צור.

מדובר בחידה של שירות בתי הסוהר.

ליחידה קציני פיקוח שלמעשה בולשים אחרי העמידה בכללים, העדר עמידה בכללים יכול לייסד עבירה פלילית נפרדת, שלא אחת מובילה למאסר, גם שאין שום עבירה נוספת.

---

סמכויות קצין פיקוח:

הסמכויות הן רבות, וראוי לעיין בחוק:

סמכויות קציני פיקוח

18. (א)  לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:

(1)  לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;

(2)  לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים מידע, וכן למסור מידע לבני משפחה אלה;

(2א)  לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או בשליטתו;

(3)  לבקש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן בקשת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;

(3א)  לבקש ממעסיק של עבריין המין למסור לו פלט, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין ובכפוף להסכמת המעסיק למסירת הפלט כאמור;

(4)  להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;

(5)  לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, "חיפוש על גופו" – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996;

(6)  לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו, והכל בנוכחותו;

(6א)  לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)  בצו הפיקוח נקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש;

(ב)  הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך;

(ג)  חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של עבריין המין;

(ד)  חדירה כאמור לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין;

(7)  לתפוס חפץ כמשמעותו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – הפקודה) אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 27, 28 סיפה ו-32 עד 42 לפקודה, בשינויים המחויבים;

(8)  לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;

(9)  לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה, או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב לתת דגימה כאמור ייחשב הפרה של צו הפיקוח; נטילה של דגימה לפי הוראות פסקה זו, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על בריאותו של עבריין המין, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה ואי-נוחות;

(10)  לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמעקב או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

 (א)  בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים;

(ב)  הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מיידית לשלומו של אדם.

(א1)  קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף קטן (א)(6א), לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979.

(ב)  קצין פיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין.

(ג)  קצין פיקוח יתעד בכתב ביצוע כל פעולה המנויה בסעיף קטן (א).

למעשה, יש לו סמכות על, והתנגשות בו מובילה לכתבי אישום על שלל עבירות, החל מחוק הפיקוח ועד לחוק העונשין.

---

לכמה זמן ניתן צו פיקוח לעברייני מין?

אורכו של צו הפיקוח על עברייני מין הוא עד ל 20 שנים. במקרים של מסוכנות גבוהה.

מיותר לציין, רמת המסוכנות אמורה לרדת שאין חזרה על עבירות פליליות, שיש טיפול ועוד.

להבנתי חובה להעזר בעורך דין פלילי מטעמך בכול הנושא של צווי פיקוח, לאור ההשפפעה האדירה של צווי פיקוח על המשך החיים. חלק מהמגבלות הן בלתי אפשריות לחיים ממש.

---

דוגמה ל"בעיתיות"

אדם מנהל תיק פלילי שהוא משוחרר.

לאחר כ 4 שנים הוא מורשע ונשפט, ובסיום העונש נקבע שהוא מסוכן ברמה שמחייבת את הפיקוח של יחידת צור.

לא אחת הבקשה של היחידה היא להטיל עליו מגבלות גלישה בנט כמו גם מגבלות כאלה על מקום העבודה העתידי שלו.

האם יש מקום עבודה שמקבל עבריין מין לשעבר ומוכן להטיל על עצמו מגבלות על הנט?

למה לאורך כל השנים שניהל את התיק  – לא היה דבר מכול ההגבלות האלה?

לא לכול יש תשובות. אולם, חובה לבנות את נושא המסוכונת כבר בתחילת התיק הפלילי.

---

מתוך – 17021-11-24 פלוני:

"….עיקר טענות העורר מכוונות כלפי התנאי בצו שמגביל אותו מלעשות שימוש ברכב ללא נוכחות אדם בוגר המודע למעשיו. כידוע, תנאי הכרחי להטלת מגבלה במסגרת צו פיקוח, הוא הצורך ב"קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת" (סעיף 13(ב) לחוק). על מנת לבחון קיומו של קשר זה, יש לבחון את נסיבות ביצוע העבירה ואת הערכת המסוכנות …….. בענייננו, נמצא קשר ישיר בין המגבלות שהוטלו על העורר לבין הסיכון הנשקף ממנו. כך, המבקש הורשע בביצוע עבירות מין במושב האחורי של רכבו תוך שניצל את מצוקת המתלוננת. בנוסף, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, מהערכת המסוכנות שנערכה בעניינו עולה, בין היתר, כי העורר מתקשה לקחת אחריות על מעשיו; כי התנהגותו מאופיינת במניפולטיביות וחוסר אמינות; וכי גורמים אלו מקושרים סטטיסטית עם שיעורים גבוהים יחסית לרצידיביזם מיני.

 

10.         אכן, ההגבלות שעניינן שימוש ברכב והדרישה לנוכחות מבוגר נוסף יחד עם העורר בעת השימוש ברכב, כרוכות בהכבדה מסוימת עליו. עם זאת, משנמצא כי הערכת מסוכנותו של העורר היא בינונית, כלומר, קיימת סבירות ממשית להישנות ביצוע העבירות מצדו, דומה כי יש בסיס לחשש מפני הימצאות העורר ברכבו שלא בנוכחות בגיר אשר מודע להרשעתו, וכפועל יוצא מכך עשוי להבחין במצבי סיכון שונים ולמנועם. על כן, דומה כי תנאי זה עולה בקנה אחד עם ממצאי הערכת המסוכנות (ראו והשוו: בש"פ 286/20 פלוני נ' מדינת ישראל (16.1.2020); לעניין הטענות לפגיעה בפרטיות שנגרמת כתוצאה מדרישת מודעות כאמור, ראו: בש"פ 373/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקאות 22-18 (27.1.2021)). יתרה מזאת, בשים לב לכך שבמסגרת הליך אישור זהותו של הבגיר הוא יידרש לשוחח עם קצין הפיקוח, הרי שבמישור המעשי, ממילא ייוודע לו דבר עברו של העורר. משכך, מצאתי כי התנאים שנקבעו בצו הפיקוח לגבי שימוש העורר ברכב הולמים את נסיבות ביצוע העבירה והערכת המסוכנות בעניינו.

 

11.         כמו כן, על רקע האמור, מצאתי כי התנאים שעניינם הגבלת העורר מלעבוד במסגרת שמאפשרת שהייה ביחידות עם נשים, או קיומם של יחסי מרות כלפיהן, וכן עבודה שכוללת מתן שירותי הסעות – הם מידתיים. אני סבורה כי בשים לב לכך שבהערכת המסוכנות הודגשה התנהלותו התוקפנית של העורר וקשייו בוויסות דחפיו המיניים – יש בסיס לחשש כי שהות העורר ביחידות עם נשים או הימצאותו ביחסי מרות כלפי נשים, עשויה להביא, חלילה, להישנות העבירות (ראו והשוו: בש"פ 3090/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 6 (26.5.2020)). לבסוף, מצאתי שאף תקופתו של צו הפיקוח – 30 חודשים – היא מידתית בנסיבות העניין (ראו והשוו: בש"פ 7853/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 8 (25.11.2021); בש"פ 5024/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 5 (2.8.2020)).

---

חשיבות הליכי הטיפול

לא אחת ביחס לאנשים שאינם מודים, המסוכנות לא ממש יורדת. הדבר בעייתי מאוד במקרים שאנשים חשים שהורשעו שלא כדין.

שהענישה עליהם הייתה לא הגונה וכו.

אז הם מתקשים בהליכי הטיפול.

עה"ג 45979-11-25 פלוני

"… 12.         כעולה מהאמור לעיל, משהעורר אינו מכיר במעשיו ומסרב לקבל טיפול ייעודי לצורך שיקומו – נותר עדיין סיכון פוטנציאלי שיש למנעו, ולכן אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ויש לדחות את הערר. יחד עם זאת יודגש כי ככל שהעורר יעשה פעולות שיהיה בהן כדי להפחית את מסוכנותו – ובכלל זה יפנה לקבלת טיפול ויציג מוטיבציה כנה בהקשר זה – פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר בשל שינוי נסיבות גם לפני תום תקופת הצו ותוך בקשה לקצרו (ראו והשוו עניין פלוני, בפסקה 9; בש"פ 962/10 חורב נ' מדינת ישראל, פ"ד סג(3) 638, 662-661 (2010)). בקשה כזו – ככל שתוגש – תישקל כמובן בהתאם למכלול נסיבותיה".

---

חוק המגבלות

בנוסף לחוק למעלה יש גם את חוק המגבלות שמונע חזרה של עבריין המין לסביבת המגורים של הקורבן.

חשוב לזכור – בחוק האמור שאלת המסוכנות היא לא העיקר בשאלת ההגנה.

שם החוק: "חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 (להלן: חוק המגבלות)".

להל"ן חלק מהחלטה. עה"ג 53780-08-25 פלונית

"…..נסיבות העניין, אני סבורה כי יש לייחס משקל מכריע למאפייני הפגיעות הייחודיים של נפגעת העבירה ולמצבה הנפשי שמוסיף להיות מורכב. לנוכח מכלול החומר שהוצג, לרבות עמדתם של גורמי הטיפול, השתכנעתי כי בעת הזו לא ניתן לצמצם את ההגבלות שהוטלו על-ידי בית המשפט המחוזי. אדרבה, בהתחשב בעדכון העובדתי שהוצג בפני, הנוגע לחזרתה של נפגעת העבירה למגורים בבית הוריה, אף מתחזק הטעם להחלטה שהתקבלה. יש לקוות כי התפתחות זו מבשרת על התקדמות בתהליך ההחלמה של המשיבה, ולעשות מאמץ – בהתאם להוראותיו של חוק המגבלות – לאפשר לתהליך זה להימשך כסדרו. כפי שהוסבר, קיים חשש מפני נסיגה בתהליך השיקום של המשיבה והחמרה במצבה הנפשי על רקע היתקלות תדירה שלה עם העוררת שפגעה בה. ההצדקה להטלתן של המגבלות לשם מניעתו של נזק נפשי נוסף למשיבה היא אפוא מוצקה וברורה במקרה זה".

---

הרחבת צו פיקוח

האם אפשרי להרחיב את הפיקוח עם חלוף הזמן?

בלי סיכון של המסוכנות.

האמת היא שאני לא בטוח, אבל אני כותב את הדבירם לאור פסק הדין עה"ג 21067-11-25 פלוני.

כאן המבקשת היא הנפגעת.

"לפי הוראות סעיף 7(ב) לחוק המגבלות, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה "לעיון חוזר בהחלטתו שלא להטיל מגבלות" וזאת "אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות ממתן ההחלטה". תכלית ההוראה היא להגן על נפגע העבירה תוך התחשבות במכלול הנסיבות המשתנות. על רקע תכלית זו, בית המשפט אינו כבול בהחלטותיו לצו הראשון שניתן על פי חוק המגבלות, כך שבמסגרת העיון החוזר רשאי בית המשפט להוסיף או לשנות או לגרוע מגבלות שהוטלו בעבר. במקרה דנן, המשיבה ציינה בבקשתה כי למרות הזמן שעבר מאז הפגיעה, וחרף ניסיונות הטיפול והשיקום, היא סובלת מתסמיני חרדה וקשיים תפקודיים. במסגרת זאת, ציינה המשיבה כי בשנים האחרונות בהן המשיך העורר להסתובב בעיר המגורים, היא נתקלה בו מספר פעמים ובעקבות זאת נגרמו לה התקפי חרדה קשים שהשפיעו על תפקודה בצורה ניכרת, באופן שפגע בהליך השיקום שלה וגרם לה לנזקים נפשיים נוספים. בית משפט קמא נסמך, בין היתר, על נסיבות חדשות אלו ועל מסמכים רפואיים עדכניים שהוצגו כאשר מצא לקבל את בקשת המשיבה ולאסור על כניסתו של העורר לעיר המגורים.

            לכך יש להוסיף כי לעורר ניתנה הזכות להגיב לתוכן הבקשה בדיון שהתקיים בבית משפט קמא, והוא אף מצא להתייחס במפורש לטענות שנגעו להגבלת כניסתו לעיר המגורים. במובן זה לא מצאתי כי נשללה מהעורר כל זכות דיונית להתגונן מפני הטענות ולהציג את עמדתו ביחס לנסיבות החדשות שתוארו על ידי המשיבה. משכך – ומבלי לגרוע מכך שראוי היה כי בקשת המשיבה תנוסח באופן בהיר יותר – לא מצאתי כי בנסיבות העניין נפל פגם מהותי בהחלטת בית משפט קמא. 

12.      זאת ועוד. דומה כי אף העורר עצמו לא סבר בזמן אמת כי נפל פגם במישור הסמכות. העורר לא העלה כל טענה בדבר סמכות בית משפט קמא להרחיב את הצו המגבלות במסגרת הדיון שהתקיים בבית משפט קמא, ובחר להעלותה לראשונה בערר שלפניי. התנהלות דיונית זו מעוררת קושי כשלעצמה, ויתכן שיש בה כדי למנוע ממנו להעלות את טענותיו בעניין זה בשלב הערר (ראו והשוו: רע"פ 4959/23 גו'מעה נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, פסקה 9 (30.7.2023); בר"מ 5919/22 ‏איגוד ערים לסביבה נפת אשקלון נ' קו צינור אירופה אסיה בע"מ, פסקה 9 והאסמכתאות שם (1.2.2023)). מכל מקום, משמצאתי לדחות את הטענה לגופה, איני נדרש לקבוע מסמרות בסוגיה זו. 

           אם כן, בשים לב לאמור, איני סבור כי בית משפט קמא חרג מסמכותו בקבלת ההחלטה".

 

הפוסט צו פיקוח על עברייני מין הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

הערכת מסוכנות מינית 

הערכת מסוכנות (מינית או לאלימות או בכלל) היא הניסיון לאמוד את מידת הסכנה לחזרתיות על אירוע העבירה, או, אירוע דומה. לא מדובר בסיכון אלא מסוכונת!

מדובר בתחום מדעי עם מומחים בנושא!

אנו מנסים כמערכת להעריך, לפי דרישות החוק, מהי המסוכנות הנובעת. הדבר ישפיע על הענישה ובמיוחד על תנאי השחרור והפיקוח.

מגבירי מסוכונת מהותיים הם עבר פלילי, או, סטייה מינית (מכל סוג כולל בתחומים שונים לחלוטין). בהמשך הפרק דיון במגבירי המסוכנות.

חשוב לזכור, גם הרשעה פלילית שנחשבת בעיני האדם ל"שולית" (כולל בתחומי הבניה) יכולה לשנות את תמונת המסוכונת! לכן חשוב בתחילת התיק לנסות לטפל ברישומים אלה ואחרים.

בשאלת המסוכונת, המחשבה שמדובר ב"היגיון" של כל אדם מהישוב, היא מחשבה לא הגיונית!

מדובר בנושא של מומחיות, תחושות והבטחות אינן חלק מהמשוואה.

הבעיה בקו החשיבה הנ"ל הוא שהוא מוביל רבים להסביר, את מה שאסור לנסות להסביר! (אין הסבר לעבירת מין – יש לקיחה או אי לקיחה של אחריות).

רבים מנסים "להסביר" למה הם לא מסוכנים, ומעולם לא היו, או את האירועים שקדמו לאירוע המיני כאשמה שווה בין שני צדדים (חוקית) לא שווים.

לעורך הדין הפלילי תפקיד מהותי בהסבר על הנקודה החל מתחילת ההליכים בתיק.

נושא החזרתיות בעבירות מין במשפחה – הוא נושא נפרד!

---

מסוכנות מינית? בני משפחה ו"תומכים"

לאחר שנים כעורך דין פלילי הבנתי משהו מוזר, אחת הסכנות שיש לנבדק בבחינת מסוכונת מינית, הם בני משפחה כמו גם חברים.

הם אשר מכירים אותו היטב, רוצים להאמין שאין ולא יכולה לנבוע מסוכנות מיקירם והם משדרים לו מסר בעייתי של העדר אשמה!

העובדה שיש צורך בהתמודודת מול עבירות מין – לא חודרת. הם רואים בו קורבן לעלילה מינית, לוכל היותר.

כולל אשמה של הקורבן, כולל אי האשמה שלו עצמו. הוא משתכנע.

כך יוצא שבעת הבדיקה או בעת החקירות במשטרה, האדם לא רק מודה בעבירה אלא מסביר זאת באשמה של הקורבן. (לדוגמה "היא התחילה איתי" כאשר מדובר באדם בוגר וקטינה קטנה).

עורך דין פלילי מתבקש על מנת ליצור הבנה של המציאות, גם שמודים יש את החובה להפנים את המצב.

לאורך השנים הצלחתי להוביל אנשים שלא ראו ולא הבינו את האירוע – להגיע למסוכנות מינית נמוכה בסיומו של ההליך.

אירוע שבכוחו לבטל ענישה בפועל בהמשך!

ליצירת קשר: עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651

---

צו פיקוח על עברייני מין

ההבנה שלחלק מעוברי העבירה יש דחף אין סופי לחזור ולבצע את אותה העבירה או עבירות דומות הובילה את המדינה לקבוע בנושא עברייני מין סידרה של כללים השונים במהותם מהעונש.

כאן גם במקרים בהם אין ענישה – יש יכולת להטיל מגבלות כאלה ואחרות על עברייני המין.

המגבלות יכול והתייחסו למקום המגורים, לסוגי עבודה, מגע עם קטינים, לגלישה בנט ועוד ועוד.

ישנם מגבלות שנועדו להגן על החברה כלל, ויש כאלה שנועדו להגן על הנפגע הספציפי – לכל אחד מאלה כללים שונים לחלוטין.

לבית המשפט הסמכות להטיל את התנאים בספציפיים גם במקום בו אין הגדרה כסיכון גבוהה לחזרתיות.

במקרים בהם יש סכנה לחברה ועצם המסוכנות התנאים יכול ויחודשו שוב ושוב, אפילו עד  20 שנים מהסיום של המאסר! היינו שינוי החיים באופן כולל.

---

ההכנה לסיום התיק

בתור עורך דין פלילי חשוב לזכור, גם שברור שאין אשמה, חובה, לא אחת, לפעול גם במישור של ביטול המסוכונת המינית. נשמע לא הגיוני?

במדינה בה יש אחוז הרשעות כמו בישראל – כאשר אחוז הזיכויים גובל בזניח, זה יכול להיות ההבדל בין ענישה בפועל לענישה על תנאי.

לא לדבר על כך שזה נותן כלים לעדות – גם בשאלת האירוע הפלילי.

כתבה על מסוכונת מיינת באנגלית

טיפול מיני בעבריינ מין – כתבה.

---

הערכת מסוכנות מינית – הטיעונים לעונש

בסיומו של הליך, כאשר יש אשמה, בעת הטיעונים לעונש, קן המחשבה ש"אפשרי להסביר" עבירת מין – מכשיל רבים.

הם יקבעו כמסוכנים ביותר ובכך הענישה בעניינם תהה חמורה הרבה יותר.

חשוב להבין: רבים מהחשודים מסרבים לראות את המציאות, מסרבים להתכונן למה שעוד יבוא בהמשך ההליך המשפטי.

לדוגמה, הם מסרבים להיכנס לטיפול, או להתייעץ ביועץ מסוכנות מינית, או לטפל בבעיה ובסיום הטיפול לקבל חוות דעת שתסייע להם למקד את עצמם.

בסיומו של הליך משפטי מתמכרים לתחושה של העדר אשמה, או העדר נזק, וכושלים. המערכת הפלילית רואה באופן שונה לחלוטין את המציאות ומענישה אותם בחומרה רבה.

מה העצה המרכזית שלי להם?

---

הכלים של מעריך המסוכנות מטעם המדינה

מעריך המסוכנות מטעם המדינה פועל בתוך כללים מוחלטים, הוא חייב לעיין בחומרים המצויינים, כאלה שמלמדים על האשמה המוכחת.

האדם מוזמן לשיח וכאן יש בדיקה, האם יש שיח מתלהם? האם יש שימוש במילים קשות? האם יש התעלמות מנקודת המחייבות התיחסות (לדוגמה קשר עם בת זוג לשעבר או עם בני משפחה קרובים כדוגמה). בכלל יש אין סוף פרמטרים כמעט לצורך גיבוש המסקנות, אולם חייבים לזכור – מקשיבים למה שאתה אומר. אומר במילים ואומר בשפת הגוף.

האם בכלל יש הכרה בפגיעה או זלזול.

האם למורשע יש גישה קורבנית?

האם הוא בזוגיות?

מהו טיב הקשר עם בני המשפחה.

האם הוא אדם מניפולטיבי או אימפולסיבי?

האם יש מזעור של האירועים?

האם יש תחושות של אמפטיה לקורבן?

הרשעת שווא?

הכרות של אנשים נוספים עם האירוע.

האם התמיכה מותנית באי ביצוע העבירה, או שלא?

האם יש תלונות נוספות מהעבר או מלאחרי האירוע?

שימוש באלכוהול או סמים. (בכלל התמכרויות שונות).

מאפייני הקורבן. גיל, מין, אקראיות.

מעורבות קודמת בפלילי?

חוסר יכולת להחיל ביקורת?

עיסוק מוגבר במין?

סטייה מינית?

מאפייני אישיות, כמו קביעות בעבודות.

גיל – יש חשיבות רבה לנושא.

מצב נפשי.

מערכת תמיכה חברתית.

תוכנית טיפול, מוטיבציה לשינוי.

כל אלה הם רק חלק קטן מהנושאים שיבדקו.

לאורך השנים, הפעלתי אנשי מקצוע רבים לצורך שיפור המצב של חשודים ונאשמים בהם טיפלתי.

---

היכולת לשפר מצב

בתור עורך דין פלילי אנו מקדמים את פני הרעה האפשרית ויוצרים טיפולים ועוד שמקנים לנבדק לעתיק את היכולת לשפר את מצבו.

חובה לזכור – טיפול מפחית רמות מסוכנות.

אם אין טיפול הערכת מסוכונת תקפה לשנתיים.

אם יש טיפול יעודי – הערכה תקפה ל 9 חודשים.

---

מהם גורמי הסיכון?

לכל אדם יש גורמי סיכון אחרים. לאחד מדובר בפורנוגרפיה. לאחר אלכוהול, לשלישי שהות עם קטינים.

הפתרונות חייבים לבוא מתו האדם שמכיר את גורמי הסיכון בראיה של העבירה בעיקר.

אחת הבעיות המרכזיות היא חוסר הבנה וכניעה לנקודות הסיכון. 

---

האם יש צורך בהערכת מסוכנות מינית?

באם יש שאלה שאני שומע שוב ושוב – זאת השאלה.

חובה להבין – כאשר יש הרשעה, אין דרך לסיים תיק פלילי שנושאו מין אלא באם יש הערכת מסוכנות מינית!

באם אתה צפוי להיות אסיר בכלא – או אתה עצור – הערכה של המסוכונת המינית תבוצע לקראת השחרור.

באם אתה שואף לא להיות אסיר מדובר בחלק מהותי מהטיעונים לעונש. חולק חובה.

כאן יתחיל היפוך תפקידים – המדינה, באם היא רוצה מאסר בפועל, תשאף שלא תהה הערכה – ברגע זה – אלה בסמוך לשחרור.

עורך הדין הפלילי ישאף בדיוק להפך – לבצע הערכה – על מנת לנסות למנוע את שאלת המעצר.

הערכת מסוכנות מינית – אתר משרד הבריאות.

ראוי לציין בתיק של הנשיא לשעבר מר קצב לא התבקשה הערכה מינית על ידי הצדדים.

היינו היה ברור לתביעה שהעתירה היא למאסר, והדבר היה ברור גם להגנה שזה יהיה סופו של ההליך. גם בית המשפט ראה במאסר את אופציה היחידה למקרה זה.

---

ע"פ 3372-11 משה קצב נ' מדינת ישראל:

"….לא התבקשנו על ידי מי מהצדדים ובנסיבות העניין אף לא ראינו צורך לבקש הערכת מסוכנות, כאמור בסעיף 6(א)(1)(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, כפי שתוקן בתיקון מספר 3 התשע"א-2011 (ס"ח תשע"א 1144 מיום 17.8.2011).".

---

החוק קובע בייחס להערכת מהימנות: מתוך החוק:

6. (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:

(1)   בית משפט, לעניין מתן אחד מאלה:

(א)   גזר דין, למעט עונש מאסר בפועל, ולעניין בית דין צבאי – גם לגבי מתן גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל; ואולם בית המשפט רשאי לבקשה הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין או לפני מתן החלטה בערעור על גזר דין, גם לגבי גזר דין הכולל עונש מאסר בפועל, אם סבר שהדבר דרוש לעשיית הצדק; בסעיף זה, "גזר דין" – למעט צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;

(ד)    צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש;

(ה)   החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (א) עד (ד);

(2)   נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;

(3)   ועדת שחרורים – לגבי שחרור על-תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;

---

חוקים קוראים במקור – כאן אני מביא חלקים מהחוק בלבד!

(9)   יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על-תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.

(ב)  בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.

(ד)  החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:

---

הערכת מסוכנות של עברייני מין מכחישים!

מהנושאים המורכבים ביותר שיש – בגדול יאמר שכיום אין עוד ציפייה שתמיד תהה לקיחת אחריות לאירועים – בטרם הערכת המסוכנות.

מהמאמר שהובא קודם לכן: "….השופט תאודור אור ברע"ב 10059/02 כתב כי ".. ובמקרים המתאימים ניתן להעריך מסוכנות של אסיר שהוא עבריין מין גם במקרה שהוא מכחיש את ביצוע העבירה. כמו כן, לעיתים ניתן למצוא להכחשתו של האסיר את ביצוע המעשה נימוקים מנימוקים שונים ועדיין להסיק על סמך פרמטרים אחרים, שהאסיר אינו מסוכן".

---

"………..בערעורו של סולימן אל עביד נגד שב"ס (עע"א6481/01) קיבלה השופטת דורית ביניש (כיום נשיאת בית המשפט העליון) את העמדה המקצועית של מב"ן בענין המסוכנות של העותר.

אך בסיכום לאותה החלטה כתבה השופטת כי לאור נתוני המקרה בו קבע מב"ן כי לא ניתן להעריך את מסוכנותו וההכחשה המתמשכת של האסיר "תשקול הוועדה (ועדה לקביעת חופשות לאסירי עולם ד.א.ש) אם ניתן להעניק למערער חופשה בתנאים ובהגבלות שיהיה בהם כדי להפיג את החשש מפני המסוכנות הצפויה ממנו….תשקול הוועדה אם יש מקום להשית על המערער כל תנאי אחר שיהיה בו כדי להפחית מפוטנציאל המסוכנות שטמון ביציאתו לחופשה גם בהגבלות."

מהחלטות אלה ניתן לראות כי יש פתח לבדיקה רחבה של פרמטרים המשפיעים על המסוכנות במצבים ספציפיים שונים כגון במצב של חופשה".

---

חשוב להיעזר בעורך דין פלילי

נכון, מאוד טוב לצאת זכאים במשפט! כל אדם שנחשד בעבירות מין לבטח, חולם על זיכוי.

מדובר בשאיפה גם של אנשים אשמים מאוד! לבטח של זכאים!

"קל למכור" את הרצון שעורך הדין הפלילי ילחם למענך, ואתה לא תזדקק לדבר מלבד לבוא ולצאת זכאי – במרבית המקרים, זה לא המצב. חובה להיערך גם לצד הפחות טוב, חובה להיערך לפני שהזמן כבר לא יאפשר לשנות את המציאות.

---

עלילות מיניות

נכון הדבר שתחום עבירות המין מלא בעלילות – הרבה יותר מתחומים אחרים. לא אחת לתוך אירוע של אמת נכנסת הפנטזיה של המתלוננת שמעבה עוד ועוד את הכשל הנקודתי של החשוד/נאשם.

אולם, יש מקרים בהם יש צל של אשמה, צל שמוביל למחשבה שמשהו יכול להישאר בסיומו של המשפט – ולו בהתנהלות בעייתית! גם שם חשוב לטפל. אסור להזניח או להניח שהכול יסתדר.

---

הבניה של שיקום

כאן יש את הצורך בבניה של הליך שיקומי שיכול ויהיה חלף ענישה!

יש את הצורך בהליך שיוביל את האדם לקחת אחריות על מה שהוא ביצע ולמקד את התיק הרבה יותר – ובכך להגדיל את הסיכוי לזיכוי בייחס לחלק המנופח. כמובן גם הדבר מוביל להפחתה מהותית בענישה באם יש הרשעה בסיומו של הליך.

---

בתחתית הפרק יש מקרה של בעבירת מין בקטינה סיום התיק במע"ת בלבד (מאסר על תנאי), בעבר לא מעט תיקים אף יסתיימו ללא הרשעה פלילית!

---

נכון יש גם זיכויים בהמתחתי – אבל, חשוב לפעול תמיד בבניה של השיקום, שכן בלי שיקום, הענישה יכול ותהה חמורה הרבה מעבר למה שהעבירה מחייבת.

---

נקודת הסיום של תיקים פליליים

עורך דין פלילי מכיר את נקודת הסיום! נקודת הסיום של עבירות מין היא נוראית פעמים רבות, לחשוד/נאשם ומשפחתו.

לכן במקביל להערכות לתיק ראוי, במקרים רבים, לבונת את ההליך השיקומי – על כל צרה! הבניה אינה אירוע קל, אבל הוא מתגמל ביותר מבחינת מערכת המשפט. (שלא לבדר על ההטבה לאדם עצמו)

---

הערכות לדיונים בתיקי מין – ושאלות הערכת מסוכנות מינית

אנשים שלא נערכים נכון למשפט הפלילי בנושאים של עבירות מין, הם מהמרים, כאלה שמהמרים על המזל הטוב! זיכוי במערכת המשפט בארץ הוא חלום  – חלום שלא תמיד מתגשם.

שאין הכנה לנושא – אין כמעט סיכוי ל"מזל טוב".

הצלחה, במניעת ענישה, היא לא תולדה של מזל – אלא של עבודה קשה והכנה מרובה. נכון, כל אדם ניזקק למזל – אבל זה מכה בעיקר כאלה שהתכוננו כיאות.

קריאה של פסקי דין רבים מלמדת עד כמה חשוב הנושא ומה רבה השפעתו גם בשאלת הענישה.

---

כמה "יקרה" היא ההתעלמות ממנו.

ענישה של מי שסווג כבעל "מסוכנות מינית גבוהה"  או אפילו "מסוכנות מינית בינונית" שונה לחלוטין (גם בענישה וגם בצעדים למניעת המסוכנות בהמשך) מאשר מי שלא מסווג כמסוכן כלל ("מסוכנות מינית נמוכה") !

חשוב לדעת – באם אתה מגיע לבדיקת "מסוכנות מינית" לראשונה בסיום התיק הפלילי, לאחר הרשעה, או, קביעה שאתה אשם – יש כאן תקלה חמורה, במקרים רבים. קשה להבין את התקלה הזאת. הסיכוי למסוכנות נמוכה יורד באופן דרסטי.

---

מומחים להערכת מסוכנות מינית

בנוסף לעורך דין פלילי המכיר היטב את הנושא, של מסוכנות מינית.

עורך דין פלילי לעבירות מין המודע להשלכות השונות, השלכות המשתנות בהיבטים שונים של התיק הפלילי, לא היבט מסוכנות כמו היבט בתנאים לאחר הענישה ! לא היבט מעצר כמו מאסר ועוד ועוד !

בעיה נוספת שיש לנו עם חשודים היא הבעיה של האדם להכיר במעשים, כמו שהאחר רואה אותם! כמו שהמשפט יראה אותם ! בנסיבות אלא יש חובות לטיפולים ואבחונים רבים ! לא תמיד הקשר ברור ללקוח!

אולם השוני בנקודת הסיום מחייב את הגישה הנ"ל.

חובה להבין – לא אחת לחשודים יש את חוסר היכולת לדבר באופן חופשי ליד בני המשפחה!

לא אחת גם מול עורך הדין הפלילי, העזרות בגורמי מקצוע מקלה מאוד בשאלת ההפנמה והטיפול.

---

העזרות במומחה לטיפול והערכה מיניים

לאור ניסיוני בתחום, כמו גם מקריאה של הפסיקה וההלכות, יש את החובה לתת למערכת המשפט ביטחון באדם.

הביטחון באדם בנוי על חוות דעת וטיפול שהם ברי הצגה למערכת המשפט.

בנסיבות אלא, ראוי להיעזר באיש מקצוע בתחום זה – מיד שעולים החשדות, או, הצורך והמחשבה שיתכן ובעתיד ימונה מומחה בנושא מטעם בית המשפט.

נושא המומחיות המינית הוא מורכב מספיק עד כי בתחומי הקטינים יש מומחה אחר מאשר לאנשים שהם בגירים!

---

שפת הבדיקה

מיותר לציין, באם יש בעיה של שפה בני המשפחה אינם יכולים להיות אלה שיתרגמו לבודק את מילות הנחקר. כמה שהדבר ברור, זה לא תמיד מבוצע כך.

מיותר לציין, מעורב אינו יכול לשמש כמתורגמן.

---

הערכת סיכון צרכים

בתחומי הקטינים מבצעים "הערכת סיכון צרכים".

זאת לאור העובדה שחלק עצום של מי שיכונה "עברייני מין" קטינים – לא יחזרו לבצע את העבירה הפלילית בתחום זה עם התבגרותם.

עד כמה שהדבר ישמע מוזר, מטפלים מיניים רואים בצעירים עד לגיל 25 ככאלה שנמצאים בתהליך של התפתחות מיינת ולכן כנוער לא אחת. האבחון הוא פעולה מורכבת ביותר – ולא שליפה מהמותן!

כאשר מדובר בבני נוער עולות מספר שאלות:

1. חובות דיווח.
2. הבניה של מוגנות.
3. הטיפול עצמו.

הערכת סיכון צרכים חייבת לענות על נקודות אלו.

יש מורכבות רבה להערכב, בשים לב לנקודות אלו, הערכה תכלות בד"כ מספר מפגשים, כולל עם הבסיס התומך בקטין.

חשוב לזכור, ההורים הם המקבלים את הדו"ח במרבית המקרים, ולא אחת הם יאלצו למסור אותו לראשוות השונות.

---

הערכת מסוכנות מינית

באירועים מיניים, גם שעה שאחרי החקירה אין הליכים נוספים, ראוי שלא לומר חובה להיות מלווים משפטית!

הליווי המשפטי יוכל להעריך סיכונים והיכולת לנטרל חלק מהם בהמשך – תוך יצירה של הקטנה של המסוכנות. דבר שיש לו משמעות רבה גם בשאלה של מה שיתפתח לאחר שהענישה תסתיים.

נושא נוסף שראוי לשים לב אליו בשאלת אנשי המקצוע הוא "חוות דיווח", "תיחום האירוע", עלילות מיניות" ועוד..

חשוב להבין : באם יש סיכוי שהנושא יגיע לבית המשפט ובעקבות זאת תערך עבודת מומחה בנושא – חובה לשכור מומחה עצמאי.

---

מסוכנות מינית בחוק

חובה להכיר : בתחום עבירות מין קיים חוק ספציפי : חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין 2006.

לפי החוק, לפני ענישה, או, בטרם השחרור ממאסר, נדרשת הערכת מסוכנות מינית שם נקבעת על ידי מעריכי מסוכנות מינית רמת הסיכון!

המטרה היא על מנת לתת לבית המשפט, או, לוועדה כלי נוסף בעת ההחלטות שעוד יבואו בייחס לתנאים שיש להטיל על עבריין המין.

"רמת סיכון הנשקפת מהאדם, להישנות ביצוע עבירות מין על ידו, ולפי העניין, גם המלצה לעניין פיקוח ומעקב".

---

הערכת מסוכנות מינית

מה שמבוצע היא הערכה של הסיכון שמתבסס על הידע שקיים אודות המקרה הספציפי, כמו גם האדם, עברו, עמדתו בייחס לאירועים ועוד.

כך שהערכת הסיכון גם תקבע תנאים שלאחר השחרור ממאסר ! לא פעם התנאים הנ"ל משאירים את העבריין במצב ענישתי עוד שנים ארוכות אחרי!

באם רמת הסיכון היא נמוכה – אין צורך בהמשך פיקוח! בכול רמה אחרת של סיכון יש צורך בכך.

חשוב לדעת – לא פעם יש תנאי פיקוח שנים רבות אחרי, התנאים בפיקוח מונעים מהמפוקח חיים נורמליים, זאת מתוך מטרה להגן על החברה. המפוקחים נמצאים במציאות איומה להבנתם של פיקוח ששואף להאריך את זמני הפיקוח עוד ועוד.

חלק מההגבלות המוטלות על המפוקחים הם ברמה שקשה ביותר לנהל אורך חיים רגיל.

---

הגורם האחראי על הערכות המסוכנות במדינה הוא משרד הבריאות: (מאתר משרד הבריאות)

משרד הבריאות הוא הגורם האחראי על תחום ההערכה הפסיכיאטרית לניבוי מסוכנות של אנשים בציבור לעצמם  או לסביבתם  בשלושה היבטים מרכזיים:

• איתור מסוכנות בקרב אנשים המחזיקים כלי נשק – המשרד אחראי לספק הערכה עבור המשרד לביטחון פנים המנפק את רישיונות הנשק.
•  
• איתור מסוכנות בקרב נפגעי נפש  – מחקר HCR 20 –  על מנת שניתן יהיה להשתמש בכלי זה בארץ, יזם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מחקר לתיקוף הכלי  בשיתוף שלושה בתי חולים פסיכיאטריים.
•  
• איתור מסוכנות בקרב עברייני מין –  לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו- 2006, נדרשת הערכת מסוכנות של עברייני מין (ביניהם אנסים ופדופילים) במצבים שהוגדרו בחוק כגון טרם מתן גזר דין או טרם שחרור ממאסר.

---

הערכת מסוכנות מינית : מסוכנות גבוהה?

אדם שמוערך כבל מסוכנות גבוהה לחזרתיות, או, קרוב לכך – יחד עם עבירה חמורה – יכול ויורחק מהקהילה – גם אחרי סיום עונשו, בנוסף עונשו (סביר להניח) יהיה חמור בהרבה ! (אין גם אופק שיקומי).

דוגמה הפוכה :

תיק בניהול המשרד (סייג) העבירה היא מעשה מגונה בפומבי. היינו התפשטות ואוננות במרחב הציבורי.

למרות הערכת מסוכנות שקבעה שיש סיכון גבוה לחזרתיות – בשל אופי העבירה  – עונש מותנה בלבד.

---

הערכת מסוכנות נמוכה

כאשר הערכה היא לרמת מסוכנות נמוכה או קרוב לכך ינקטו פעולות במטרה לאפשר טיפול ושיקום.

התביעה מקבלת רצון עודף בפעולותיה השיקומיות – וכן שאר הגורמים בהליך הפלילי.

כך שזהו מצב אידאלי  – חשוב לדעת יש כאלה שגם מתיק של עבירות מין יסיימו אותו ללא הרשעה פלילית !

---

הערכת מסוכנות ממוצעת

שאלת המפתח היא האם לפני או אחרי טיפול?

חובה לדעת – רמות מסוכנות יכול וישתנו לפי דרך טיפולית שעובר המטופל!
לצורך כך נדרש זמן טיפולי והבנה של התהליך – משרדי כמשרד עורך דין פלילי דואג לקשר עם גורמי טיפול והערכה למציאות המינית – באופן פרטי!

המטרה היא הפחתה של המסוכנות – מתוך מטרה להוביל לכך שלא רק נרוויח אזרח טוב יותר – אלא השינוי במציאות של המסוכנות תוביל להטבה במסגרת התיק הפלילי!

---

הערכת מסוכנות גבוהה 

לאנשים "נורמטיביים" שנמצאים בהליך פלילי בגין עבירות מין יש לא אחת מחשבה שהיא מחשבת ייתר על ההליך המשפטי – במקום הטיפולי.

הם לוקים באי הבנה של האירוע ורואים בעצמם את ההיבטים הנורמטיביים ושוכחים שמעשי עבריינות מינית הוציאו אותם מהקו הנורמטיבי והפכו אותם לעברייני מין.

התוצא היכול ותהה הרסנית עבורם – שאין טיפול יש ענישה!

---

ע"פ 8603/18 : פלוני

"בית המשפט המחוזי נדרש להערכת מסוכנות שהוגשה ביחס למערער, ובה הוערכה מסוכנותו כגבוהה. בנוסף התייחס בית המשפט לתסקיר שהוגש מטעם שירות המבחן בעניינו של המערער. מהתסקיר עלה, כי המערער קיים אורח חיים נורמטיבי על פני הדברים, עד לחשיפת העבירות. המערער לקח אחריות על מעשיו, וציין כי נחשף בהדרגה לתכנים פדופיליים בעשור האחרון כמפלט ממציאות כלכלית קשה.

צוין, כי נמסר הן מצד המערער, הן מצד גרושתו, כי בתם, נפגעת העבירה, אינה מודעת לפגיעות שנעשו בה, שכן אלו נעשו בזמן שישנה.

סוף דבר, נמסר כי המערער איננו נכון לבחינה עצמית, אלא מרוכז בשיפור מצבו המשפטי – ולכן הוא איננו בשל לטיפול. הומלץ על ענישה מוחשית, משמעותית ומרתיעה.".

דגשים לא במקור.

מיותר לציין – שזאת התמונה העונש של 15 שנות מאסר נותר על כנו!

הראיה של אדם את עצמו כנורמטיבי שמבצע עבירות מין – לא יכולה להתקיים ! מי שהוא עבריין מין ולא רוצה לשנות את מצבו אלא לשפר את מצבו המשפטי – התוצאה המשפטית תהה הרסנית עבורו.

---

הסדרי טיעון בעבירות מין

חובה להבין – הערכת מסוכנות זולגת גם לתסקירי שירות המבחן ! לא אחת קציני המבחן רואים בקביעת המסוכנות ככלי רב חשיבות לכול החלק של שירות המבחן – ולא מהרהרים אחריהן.

קציני המבחן, שאם לא מומחים בנושא, מתחשבים רבות בהערכות שיש!

כך זולגת הערכת המסוכנות גם לשדות אחרים – כמו הענישה.

בכלל – במקרים בהם יש אדם שיתקשה לעבוד תסקיר באופן חיובי – ואנו כעורכי דין פליליים מונעים את התסקיר של שירות המבחן – הערכת המסוכנות לא מאפשרת את הדבר.

להערכת מסוכנות השפעה ניכרת על הענישה ! בפועל גם בקביעה של המתחם, אבל ללא ספק כלל בקביעת המיקום בתוך המתחם – שלא לדבר על חריגה מהמתחם.

מציאות של אי הערכות להערכת מסוכנות היא לא הגיונית באירועים רבים

---

הערכת מסוכנות מינית – פרסום והחזקת חומר תועבה 

בסיום ההליכים המשפטיים בעבירות החזקה (כמובן גם פרסום) חומר תועבה יש את הצורך בהערכת מסוכנות מינית! (לפני הטיעון לעונש).

הערכת המסוכנות תתייחס לא לשאלת ההחזקה/פרסום – אלא לשאלה כללית יותר – הכוללת עבירות מין אחרות.

חובה להבין – העמדה העונשית מושפעת רבות מהערכה זאת.

---

דוגמאות לנקודות

יש שאלות על בני המשפחה, על הבית, שיש קושי בהתנהלות ואין סיפורים רבים, יש קושי. שהקשר אינו טוב זה יכול להוביל לשינויים דפוסי התנהגות נורמטיביים.

יש 30 שעאלות של הערכת מסוכונת שדנות בילדות, בבני משפחה, באירועים קודמים.

חשוב לא אחת להביא פוליגרף.

תיק קודם מאוד חשוב.

מה רואים בפורנו. הרגלי צפייה בפורנו.

אלכוהול וסמים.

היסטוריה של ספורט.

---

מסוכנות מינית בבני נוער 

בדיקת מסוכנות מינית בבני נוער לא פעם לא רק הקורבות אלא גם העבריינים הם קטינים!

לא פעם אין מסוכנות להמשך אלא חוסר הבנה של המציאות והעדר הבנה של הגבולות! עבריינות נוער מתאפיינת לא פעם בחוסר הבנה לצד הנפגע. לא פעם בשל חוסר בשלות.

חשוב לדעת תחום הערכה של המסוכנות המינית אצל בני נוער הוא תחום נפרד לחלוטין מזה של הבוגרים ! היא נקראת "הערכת סיכון צרכים" המטרה היא לאתר את הצרכים הטיפוליים על מנת לטפל באופן ממוקד בשורשי האירוע! (לא תמיד יש שורשים מיניים בעתיים ).

חשוב לדעת, בני נוער רבים יעברו אירוע מיני כחד פעמי! היינו אין מהם סיכון של ממש להמשך – לא אחת אחרי טיפול יעודי הדבר יבלוט.

בבני נוער יש סיכוי גדול בהרבה לשינוי ושיפור המצב שעדיין לא התקבע.

חשוב להיעזר בגורמי הערכה פרטיים – לא פעם כבר משלבים ראשוניים של האירוע על מנת ליצור מודעות לאירוע – כך שגם במקרים בהם יש הצלחה בסיסית והתיק נסגר – אולם יש בעיה מינית פעילה – זאת תטופל!

חשוב לדעת : במקרים רבים למרות שבית המשפט מוכן לחזרה לבית הספר – המוסד החינוכי הוא זה שידרוש אישור על הפחתה של המסוכנות המינית לרמה שהוא יכול לאפשר את החזרה ללימודים!

חשוב לדעת : בני נוער שנשפטים לעונש מאסר וישוחררו כקטינים אינם תחת פיקוח לעברייני מין.

---

תהליך הערכה ובחינה למתן חוות דעת

התהליך של הערכת מסוכנות מינית, כולל איסוף חומרים ממקורות שונים כמו כתב האישום, גיליון רישום פלילי, הכרעת הדין, עדויות במשטרה (לבטח של הנאשם/חשוד/מורשע). בחינה של מצבו הנפשי (פסיכיאטרית) כמו גם מצבו הרפואי (פיזית).

קיים דגש רב על בחינת התנאים הסביבתיים של הנבדק – לדוגמה מידת מעורבותו בקהילה, קשרים חברתיים, גורמי תמיכה, מידת המעורבות של משפחתו בחייו, עבודתו, מצבו הכלכלי, כמו גם הערכת גורמי לחץ נוספים בחייו.

---

לאחר איסוף החומר נערך ראיון קליני לאדם

בין היתר המטרה היא להבין את ראייתו של המקרה מתוך עיניו שלו. כך להבין מהי הערכת המסוכנות המינית הנכונה עבורו! כך שגם החקירה במשטרה והדברים שאמר שם יכול ויהיו רלוונטיים להבנת התמונה המלאה!

רמת המסוכנות המינית היא האמה בין כל הפרמטרים הנ"ל. לא פעם הדבר יכלול מבחנים שונים לצורך הבנת הראיה האמתית של האירועים.

תהליך הערכת מסוכנות מינית הנו סבוך למדי ולא פעם מעורבים בו מספר אנשי מקצוע שאת הדו"ח המסכם אנו רואים :

א. הפסיכיאטר : מעריך את המצב הנפשי העכשווי – לא פעם בראיה גם של זמן עבר (ביצוע העבירה).

ב. הפסיכולוג : מאפיין את האישיות של האדם עד לאירוע, ומאז האירוע. היינו התפתחות הדינמיקה וההתנהגות המסוכנת.

ג. העו"ס : בוחן תהליכים משפחתיים כוללים. היינו לדוגמה גורמי תמיכה במשפחה, בעבודה ועוד.

ד. יש אפשרות לגורמים נוספים לפי המקרה החל ברופאים (גידול לדוגמה) דרך קרימינולוגים קליניים ועד בכלל שהאירוע הושפע מקיומם של בעיות בהתייחסות אליהם.

---

האם האיש אשם מתוך עיניו שלו עצמו?

בחינת תחושת האשם וההודיה בעבירה היא בעיה קשה !

במציאות של הרשעות פליליות של כמעט כל מי שמואשם ברור לחלוטין שיש אנשים שהם חפים מאשמה והם מורשעים!

כאן באם אין סוג של הודיה באשמה כמו גם קבלה מלאה של הכרעת הדין  -פעמים רבות אין הפחתה בענישה לאור העובדה שהוא יסווג באופן חמור מאוד ברמת המסוכנות שלו עצמו!

---

חשיבותו של מב"ן 

מרכז בריאות הנפש של שב"ס הוא הגוף שמבצע הערכות מסוכנות מינית עבור המדינה.

הערכת מסוכנות יכול ותבוצע על ידי אחד הגורמים הבאים:

א. פסיכיאטרים.

ב. פסיכולוגים.

ג. עובדים סוציאליים.

ד. קרימינולוגיים קליניים.

---

הערכת מסוכנות מטעמו של המורשע/חשוד/נאשם

הערכת המסוכנות משפיע רבות על הענישה שתוכל בסיומו של הליך בעבירות מין רבות, אולם לא פחות חשוב היא יכולה למנוע אופק שיקומי לעבריין מין.

הצורך בהערכת מסוכנות (בדרך כלל מינית) עולה פעמים רבות על ידי הצוות החינוכי כתנאי לחזרה למסגרת לימודית אחרי אירוע חמור.

נאשם חכם דואג לטיפול פרטי בתחום זה מה שמאפשר לו להביא חוות דעת משלו לתיק!

---

הערכות מסוכנות על ידי שירות המבחן

שירות המבחן הוא לא הגוף שבוחן את המסוכנות – אלא אמור להביא אותה מבודקי מסוכנות!

את אותם הבודקים אפשרי לחקור!

אולם ! חשוב לדעת – היו מקרים בהם שירות המבחן, קצין המבחן, חיווה דעתו על האירוע ! היינו הוא קבע מסוכנות מראייתו את האירועים  – וללא אישור מקצועי!

---

הערכת מסוכנות מינית על ידי הנאשם

אדם חכם שצפוי לעבור הליך פלילי דואג לאבחון פרטי בהקדם האפשרי!

לא פעם שהמצב מאפשר שינוי של המציאות – הוא ייגש לתוכנית טיפולית שתשפר את מצבו להמשך לבוא!

היינו הוא ייגש לטיפול פרטני שבכוחו לשפר את המצב – ומכאן ליצור מצב חדש ! באופן שתיווצר מציאות מסוכנותית חדשה.

חשוב לדעת – טיפול (פרטני/קבוצה) יכול ליצור מודעות גבוהה יותר ולאירועים ובכך להפחית את רמת המסוכנות !

ליווי על ידי עורך דין פלילי החל מהשלבים הראשוניים הוא כלי מרכזי בהפחתה של רמת המסוכנות הקיימת !

---

בדיקה חוזרת למסוכנות מינית

מה מתקיים שהערכת המסוכנות היא מחמירה – ויש מרחק זמן ארוך בהמשך?

לדוגמה בתיק פלילי של המשרד – הערכת המסוכנות הייתה פחות טובה מהנדרש, בנסיבות אלא שירות המבחן בחר להתחיל תוכנית טיפול – לפני קביעות עונשיות.

התיק נדחה למשך זמן ארוך.

לפני התסקיר הנוסף – ההגנה יזמה תסקיר הערכת מסוכנות נוספת וחדשה כזאת שתיקח בחשבון את השינוי ואת הטיפול ואת הזמן שחלף !

בימים אלא מצפים לתוצאות הבדיקה החדשה ! (2018).

הבדיקה החדשה לא שינתה את המציאות  – הלקוח (שוב) סרב להיעזר במומחה חיצוני לקראת הבדיקה החדשה מתוך תחושה שלו עצמו שהוא כבר מבין את התקלות של הפעם הקודמת.

חובה להבין – גם אחרי תוכנית טיפול מלאה – תחום המקצועיות הוא תחום של מקצועיות ! התחושה במקרים רבים היא שמדובר בגיבוב של דיבורים – זאת חושה שלא במקום !

לאור המשמעות האדירה של כל הנושא – חובה – להיעזר במומחה ! (שלא יהיה ספק, נושא זה מובהר היטב ללקוחות המשרד.

מובהר שגם אחרי 20 שנים של טיפול בעבירות מין רבות – עדיין תחום שבמומחיות הוא תחום שבמומחיות ! מטפל מיני יכול לשנות מציאות באופן מהותי – ולמנוע שנים של סבל בהמשך.

---

בעיות אופייניות בטיפול!

עד כמה שהדבר ישמע לא סביר – בני המשפחה הם חלק מהבעיה בפעמים רבות. (לבטח בעבירות שם אין פגיעה באחרים, לדוגמה עבירות מחשב מיניות, או עבירות "ניסיון").

פעמים רבות, בני המשפחה מתעלמים מהערכת מסוכנות מינית – בשם ההכרות עם האדם ! הכרות שהיא לא רלוונטית לבעיה !

היא לא רלוונטית שכן הם לא נחשפו לפנים האחרות !

בני המשפחה, לא פעם, גם כאשר הם מהנפגעים, נוטים למזער את האירוע המיני. לא הבין את שינוי הגישה שמתקיים בחברה בשנים האחרונות.

הם נוטים לא פעם להסביר את האירוע בכשל "חד פעמי".

כך שהבעיה נשארת, לא פחות חשובה היא העובדה שבשעה שזאת העמדה הנפשית של המקורבים – אין דרך לביצוע טיפול.

היו מקרים בהם הגעתי לתיק מיני חמור – שהיו לו רמזים רבים בזמן עבר, אז התיקים נסגרו – וללא טיפול הייתה אסקלצייה במעשים!

---

מניעת טיפול מיני?

המוזר היא העובדה, לא פעם הלקוח מעוניין בטיפול שכן הוא רוצה שינוי בחייו!!

– אולם בני המשפחה מתעקשים ש"אין בעיה" מלבד הטיפול בתיק הפלילי !

יש בימים אלא גם רבים מהציבור, לבטח מכרים, לבטח שהאדם "מוצלח" בזירות אחרות של חייו, שיכולים להשתכנע שאין בעיה מינית – גם במקום בו הראיות הן חד משמעיות !

בני המשפחה "משכנעים" את האשם שאין לו כל בעיה שהיא – והבעיה תמשיך ללוות את חייו, לעתים יהיו לה השלכות של מעשים, פעמים אחרות רק של סבל פנימי.

---

בעיות בטיפול מיני

חשוב להבין – יצירת טיפול של אמת מונעת בהמשך קשיים רבים בהליך הפלילי, אולם, לא פחות חשוב – מעניקה כלים חדשים לאדם. היא מסירה מגבלה שהטילה צל כבד על חייו.

ההשקעה הכספית בהערכת מסוכנות מינית כמו גם בטיפול להפחתתה היא שולית במרבית המקרים  – התמורה הנפשית היא ניכרת. אני אומר זאת אחרי שראיתי אנשים, חלקם מבוגרים, חלקם מוצלחים מאוד בכול בסיסי החיים.

"שחרור" הבעיה המינית הצמיח את רמת ההנאה שלהם מהחיים לגבהים. מוזרה להם הייתה התנגדות הבסיסית לטיפול שכולל שינוי. מדובר בחיבוק המוכר הרע – במקום לצמוח לבסיסים חדשים.

---

חשיבות הערכה המינית

סיום התיק 6.10.19  – אדם הואשם במעשה מגונה בקטינה (בת 12) וניסיון למעשה מגונה.

המעשה המגונה היה חריף (בלי מגע). אולם הוא ניסה רבות לשכנע את הקטינה לקחת חלק באירוע מיני (עמו) במבחר סוגים. הוא גם נתן לה "הסברים מיניים" מצוירים, ניסה לגעת בה ועוד ועוד ועוד.

הקטינה קיבלה אישור להעיד (למרות הגיל). (חקירת קטינה). בתיק זה לטובת ההגנה נשכרה חוקרת ילדים לשעבר לצורך בניית החקירה הנגדית.

לאחר כל ההכנות הצדדים נפגשו והגיעו להסדר של מע"ת ו 10,000 ש"ח של פיצוי.

כך גם התיק הסתיים ב מע"ת ופיצוי כאמור בלבד!

יש נדבכים רבים לעבודה, כולל כשלים ראיתיים ועוד ועוד. אבל בפרק הזה חשוב לשים לב לנדבך מרכזי – זאת הערכת המסוכנות הנמוכה – הנדירה !

אז התוצאה בסופית היא גם הרבה בזכות העובדה שהייתה הערכת  מסוכנות "נמוכה" הערכה נדירה מאוד הרבה בשל העובדה שהוא התקשה לזכור כל מעשה!

בתיק זה נדבך מרכזי הייתה העובדה שמיד אחרי השחרור ממעצר (למחרת המעצר) האיש החל בהליך טיפולי מהותי ביותר, הליך שהכשיר אותו להבנת המציאות ולמסוכנות נמוכה.

---

דוגמה ממשרדי – טיפול מיני

לקוח של המשרד, מעל לגיל 70 הואשם בכך שפגע מינית בעובדת שעבדה תחתיו.

הוא ניהל תיק הוכחות ברמת האלים (משרד אחר) הוא הגיע למשרדי אחרי הרשעה ולפני הטיעון לעונש. (עמדת המדינה מאסר בפועל).

ברגע שהבנתי שבני המשפחה חושבים על ערעור – והוא הופך להיות שבוי בידי המחשבה על זיכוי מלא.

ראשית ניתחנו את המעשים – שהוא כן מודה בהם והבנו שיש פה אלימות שלא במקום – ויש חובה לשנות כיוון – או ללכת לכלא!

לקחתנו מטפל מיני – דחינו את הטיעונים בתיק במעל לשנה.

בסיום הטיפול ביצענו הערכת מסוכנות פרטית – שאומצה על ידי הבודק מטעם המדינה!

בהיבט האישי: הטיפול המיני שינה את התחושה של האדם על התיק – הוא הבין את כשליו –  ורמת המסוכנות המינית ירדה ביותר ! זה הובא לעיני בית המשפט ! זה היה חלק מהתסקירים ! זה שינה גם מציאות משפטית!

---

התיק הסתיים בעבודות שירות

אולם העיקר היה בכך שהנאשם בא אלי והסביר לי שכול אדם ראוי שילך לטיפול שכזה – שהטיפול שינה את חייו.

שהוא הגיע לתובענות שמנע מעצמו מימוש מלא של כל הפוטנציאל של חייו, בשל כשל בהבנה שחי בו. הוא הפך להיות אדם שרואה בטיפול שעבר את הכלי המרכזי לשינוי שעבר עליו.

גם לאדם מבוגר מגיע השינוי הנ"ל בחיים.

---

דוגמה מורכבות ההבנה של המציאות

לא אחת (לבטח בצעירים) מגיע סיפור מיני מורכב ונוראי.

האם בפנינו עבריין מיני ברמת הפסיכופת ? או אולי אדם שטעה?

כאן חשוב לדעת – גם המטפל המיני לא מוסר את חוות דעתו על בסיס הסיפור – מבוצעת הערכה מינית מורכבת. מדובר בתחום מקצועי שונה מזה של בגירים, עם מומחים שונים.

מומחה מיני למבוגרים יסרב לראות קטין! מדובר במקצוע שונה! עם התמחות שונה לחלוטין!

לא אחת, לבטח בצעירים, יש את המציאות שהערכה היא מורכבת בשל "חוות דיווח" ( חוקיות ) שקיימות. (לא אכנס כאן למתי יש ומתי אין – קיים פרק באתר).

אולם – חובה להבין, ללא אבחון אין טיפול!

לבטח בצעירים ללא טיפול יש חיים ארוכים של סבל !

ראיה של בני המשפחה של האירוע כאירוע "חד פעמי" היא מניעה של הטיפול! הם הבעיה במקרים אלא! הטיפול הוא משפטי וטיפולי משולב.

כעורך דין פלילי ליוויתי טיפול בצעירים – משפטי וטיפולי!

הטיפול הוא טיפול משפחתי כולל לתא המשפחתי, שפעמים רבות כולל גם את הנפגעים בתוכו.

המורכבות היא קשה – אולם – אין דרך לשינוי קל. אין דרך לשכוח את הנפגע ! אין דרך למנוע את השינוי !

---

הערכת מסוכנות מינית – אסירים

גם אסירים בעבירות מין, נדרשים להמשך הערכות בייחס למסוכנות הנובעת מהם לחברה!

בנסיבות אלא אלא שדאגו לטיפול מראש ותכנון המצב בסיוע עורך הדין הפלילי ומומחים מטעמו נהנים מיתרון ברור ביותר.

חוות הדעת והערכת המסוכנות בייחס לעברייני מין חשובות ביותר במיוחד בצמתי העימות הבאים :

א. החלטה בייחס למסוכנות הנובעת מהאסיר – מה שמשפיע על תנאי הכליאה.

ב. החלטות על זכאות להתייחדות.

ג. החלטות בייחס חופשות.

ד. צורת התגובה לעתירות האסיר.

ה. תגובה לבקשות לשחרור מוקדם.

המשך הטיפול באסיר לאחר שחרורו – על ידי היחידה לפיקוח על עברייני מין.

כל הנקודות הנ"ל – ואולי עוד כמה – מחייבים את המסקנה שחובה לטפל בנושאי המסוכנות המינית – מרגע שהתיק הפלילי מתחיל ! רואי לציין, בשנת 2018 קיבלתי תיק מין, באופן מידי אחרי השחרור התחלנו לטפל.

בסיום התיק בסיום שנת 2019 – למרות העבירות החמורות – לשאלה של העדר המסוכנות הייתה חשיבות רבה!

---

המשך הטלת תנאים

אנשים שנקבעת להם רמה של מסוכנות יכול וימשיכו להיות מוטלים עליהם תנאים גם אחרי סיום עונש המאסר.

בש"פ – 5670/19 – הש' עמית :" …..תנאי הכרחי להטלת מגבלה במסגרת צו פיקוח, הוא הדרישה לקיומו של "קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת" (סעיף 13(ב) לחוק). 

דרישה זו מבטאת השתקפות של "מבחן המשנה הראשון של עקרון המידתיות", ולפיכך "מגבלה המוטלת על עבריין המין לפי סעיף 13(ב) צריכה להיות תולדה לא רק של מסוכנותו הכללית, אלא להוות מענה ישיר לסיכון הפרטני הנשקף ממנו" (בש"פ 8763/12 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (23.12.2012)). על מנת לקבוע אם יש קשר בין המגבלה לבין הסיכון, יש לבחון את נסיבות ביצוע העבירה ואת הערכת המסוכנות (בש"פ 6359/17 ‏פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 5 (22.10.2017)). (דגשים לא במקור).

בתיק שם יש חוסר הסכמה לפיקוח אלקטרוני – לדוגמה באמצעות צילום תמידי של הרכב !  בשל העובדה שהיחידה לפיקוח אינה ערוכה לביצוע פעולה זאת.

---

הרבה מהתנאים נובעים מרמת המסוכונת הנובעת.

בש"פ – עליון – 5711/19  אני מביא ציטוט מתוך פסק הדין : " ….בית משפט השלום (השופט ע' דרויאן-גמליאל) התיר למבקש לחקור את מעריכות המסוכנות שנדרשו לעניינו במרוצת השנים, ובית המשפט אף ציין בהחלטתו כי איפשר למבקש "להאריך מאוד בחקירות הנגדיות כדי למצות כל נתיב או משעול". בהחלטה צויין כי המגבלה על נסיעה באוטובוס אמנם מכבידה על המבקש, אך נקבע כי חומרת הסיכון מחייבת להעדיף את האינטרס הציבורי ולהאריך את תוקף הצו בשנתיים נוספות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשות להוסיף מגבלות לצו הפיקוח (פע"מ 6187-11-18)"..

---

המשך הטלת תנאים ואיסור על קשר עם אדם

בש"פ 7339/22 "…בעיקרה, הערכת המסוכנות מתבססת על מאפייניה האישיותיים של העוררת ועל חוסר הבנתה בקשר לחומרת המעשים ואחריותה בביצועם.

אלו, לצד סירובה לקבל טיפול מכל סוג, מעידים על מסוכנות מהסוג שמחייב את הארכתו של צו הפיקוח. 

14.      ומכאן, לטענות העוררת בדבר הצורך בצמצום צו הפיקוח כך שלא יכלול איסור על יצירת קשר עם האחר. על אף ההבנה למצבה הרגשי של העוררת, שנדמה כי היא בודדה בעולמה, אין בידי להיעתר לבקשתה זו. מעבר להיבט הפלילי של המעשים החמורים שבהם הורשעו השניים, אי אפשר להתעלם מכך שהקשר עם האחר הוא שאפשר את ביצוע העבירות בבת הקטינה. אכן, הערכת המסוכנות גם היא מצביעה על תלות רגשית ותפיסה מעוותת של העוררת ביחס אליו, ועל השפעתו השלילית עליה. בנסיבות אלה, איסור יצירת הקשר הוא חלק מהותי מצו הפיקוח ומהרציונאל המונח בבסיסו. גם בנקודה זו לא מצאתי אפוא מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.".

---

הארכת צו הפיקוח

בש"פ 6695/23   פלוני נ. מדינת ישראל

   (11.04.2024)"….מהוראה זו עולה כי תהליך שינויו (לרבות ביטולו) של צו פיקוח לפי סעיף זה הוא תהליך דו-שלבי.

בשלב הראשון, כתנאי סף, נדרש המבקש להוכיח כי נתגלו עובדות חדשות, או שנשתנו הנסיבות מעת הוצאת צו הפיקוח. הכרעה חיובית בשאלה זו ״פותחת את הדלת״ בפני המבקש אל עבר השלב השני,

..בו שוקל בית המשפט האם לנוכח הנסיבות החדשות, יחד עם מכלול הנסיבות הקיימות, ראוי לשנות את צו הפיקוח הנדון".

---

חוק למניעת העסקת עברייני מין

כל מוסד חינוכי חייב לקבל אישור העסקה (בתמורה או בהתנדבות) של כל אדם – המטרה היא לכידה של עברייני מין ברשת ומניעה של העסקתם במוסדות חינוכיים ציבוריים או פרטיים.

יש דרכים לקבל אישור העסקה חריג – אולם הדבר דורש ועדה מיוחדת!

חשוב לדעת כל ההליך הזה חייב להיבנות מראש – ואם אפשרי כבר משלבי החקירה הפלילית בתיק.

מהחוק :

איסור העסקה ועיסוק (תיקון מס' 4) תשס"ח-2007

2.    (א)  מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד, בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר.

          (ב)  בגיר שהורשע כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בעבודה במוסד.

התיישנות : (תיקון מס' 4) תשס"ח-2007

          (ג)   הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו ממועד ההרשעה בעבירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ועד 20 שנים לאחר ההרשעה, ואם נידון למאסר – 20 שנים לאחר שחרורו של הבגיר מבית הסוהר בשל אותה עבירה.

---

אישור המשטרה להעסקה

3.    (א)  מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה.

          (ב)  אישור המשטרה יינתן באחד מאלה:

(1)   הבגיר לא הורשע בעבירת מין כאמור בסעיף 2(א) או אם הורשע, חלפה תקופת האיסור כאמור בסעיף 2(ג);

(2)   הועדה פטרה את הבגיר מהאיסור כאמור בסעיף 4(ב).

          (ג)   משטרת ישראל תרכז את כל הנתונים הנדרשים לעינין חוק זה.

          (ד)  אישור המשטרה יינתן על פי בקשתו של בגיר, ובלבד שאותו בגיר המציא למשטרה תעודה מהמוסד כי הוא מועסק או מועמד לעבודה בו, או על פי ייפוי כוח מטעם אותו בגיר למעסיק או למוסד, ובלבד שהמעסיק או המוסד יצהיר שהוא מוסד לפי חוק זה.

          (ה)  לענין סעיף זה, "אישור המשטרה" – אישור שניתן בתקופת השנה שקדמה לקבלה לעבודה.

הערכה על ידי ועדת מומחים  – הערכת המסוכונת

4.    (א)  שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ימנה ועדה שתהיה מורכבת משופט בית משפט שלום שישמש כיושב ראש הועדה, ושני מומחים לענין דפוסי התנהגותם של עברייני מין ולענין הטיפול בהם; הודעה על מינוי הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.

          (ב)  הועדה מוסמכת, לפי בקשת בגיר שחל לגביו איסור עיסוק לפי חוק זה (להלן – המבקש), להעריך בתוך תקופת האיסור, את הצורך בהמשך תחולת האיסור ולתת לו פטור מן האיסור, לתקופת האיסור, כולה או חלקה.

(תיקון מס' 2) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 3) תשס"ו-2006 (תיקון מס' 7) תשע"א-2011 (תיקון מס' 8) תשע"א-2011

          (ג)   לא תיתן הועדה פטור מן האיסור כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנעה, לאחר שקיבלה הערכת מסוכנות, שהמבקש אינו מהווה סיכון לקטינים, לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע; בסעיף זה, "הערכת מסוכנות" – כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006.

          (ד)  החלטת הועדה תימסר למבקש; פטרה הועדה את המבקש מתקופת האיסור, כולה או חלקה, תודיע גם למי שאחראי במשטרה על מתן אישורים לפי חוק זה.

          (ה)  לפני מתן החלטתה, תיתן הועדה הזדמנות למבקש או למי מטעמו ולנציג היועץ המשפטי לממשלה להשמיע את טענותיהם.

עתירה פעם בשנתיים : (תיקון מס' 11) תשע"ט-2019

          (ו)   הועדה מוסמכת לקבל מהמשטרה כל מידע הנחוץ לצורך החלטתה, לרבות מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן – חוק המרשם).

          (ז)   לא תדון הועדה בבקשה נוספת של מבקש שבקשתו נדחתה, לפני תום שנתיים מיום דחיית הבקשה.

---

חוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס"ה – 2004.

פרק זה לא דן בחוק הנ"ל. חשוב רק לזכור – בקשה לפי החוק הנ"ל אפשרית בסיום ההליכים ויש את החובה לטפל בנושא ככול שניתן עוד בתחילת ההליכים.

החוק הנ"ל ממחיש את החשיבות של הטיפול בשאלת המסוכנות.

---

חופשות מבית הכלא לעברייני מין.

בעבר לא היה מה לדון כלל בחופשות לעברייני מין מכחישים – כיום יש דרישה לברור מלא של כל הנסיבות.

עע"א 6481-01 סולימאן אל עביד נ' שירות בתי הסוהר , פ"ד נז(6) 678

21. "עמדת מב"ן שלפיה ככלל אין ניתן לשלול את מסוכנותו של עבריין מין המכחיש את ביצוע העבירה, היא כאמור סבירה. על-כן סביר להניח שברוב רובם של המקרים יגיע הבודק של מב"ן למסקנה כי יש להימנע מהמלצה על אישור חופשות לעבריין מין מכחיש. עם זאת מאחר שאין מדובר בחזקה חלוטה, אין בה כדי לפטור את מב"ן מלבדוק כל מקרה לגופו. קביעה אוטומטית כי אין ניתן להעריך את מסוכנותו של הנבדק, וכי אין ניתן לשלול את מסוכנותו רק בשל הכחשתו את ביצוע עבירת המין ובלי לבדוק אם קביעות אלו אכן נכונות בנסיבותיו הספציפיות של הנבדק, אינה יישום ראוי של הנהלים החדשים. יישום כזה לא יתיישב עם לשונם של הנהלים החדשים, לא יתיישב עם הרקע לשינוים של הנהלים (שהיה כזכור הערות בית-משפט זה בערעורו הקודם של המערער) ואף לא יתיישב עם התכלית שעמדה בבסיס הדרישה לקבלת חוות-דעת מב"ן קודם לאישור חופשות לעברייני מין.

אשר-על-כן היישום הראוי של נוהלי מב"ן מחייב את מב"ן לבחון כל מקרה לגופו. בכל מקרה ולגבי כל נבדק על הבודק של מב"ן לשקול מהו היקף הבירור שניתן לבצע ביחס למסוכנותו של הנבדק על-אף הכחשת העבירה.".

---

כמה מילות ספק בחוק  – למרות שגם כאן אושר פיקוח:

בש"פ 9217/23 פלוני:

"….מטרת החוק היא הגנה על הציבור, ומנגד, נמתחה ביקורת על הפגיעה בזכויות היסוד של עבריין מין שכבר ריצה את עונשו (חגית לרנאו, איילת עוז "למה אסור להתאהב בחוק" הפרקליט נא 205 (תשע"א)). בעניין פלוני ציינתי כי "בחוק צעיר לימים עסקינן, פסיקתו של בית משפט זה לגבי שיקול הדעת השיפוטי בהפעלת החוק ובהיקף הביקורת השיפוטית בערכאת הערעור עודה בתחילת הדרך". חלפו שנים מאז נכנס החוק לתוקפו, ודומה כי הגיעה העת לבדיקה אמפירית של מידת האפקטיביות והנחיצות של החוק תוך הבחנה בין קטיגוריות שונות של סוגי עבירות ורמות מסוכנות של עברייני מין. וכפי שנזדמן לי כבר לומר: 

"חסרים אנו נתונים לגבי מידת האפקטיביות של החוק, כגון מספר עבירות המין שבוצעו במהלך תקופת הפיקוח ב"פילוח" של מפוקחים שהערכת המסוכנות שלהם גבוהה לעומת מפוקחים שהערכת המסוכנות שלהם בינונית, וכיוצא בזאת. נתונים אלה יכול ויסייעו בידי בית המשפט בבואו לדון בתנאי הפיקוח והמעקב בתיקים קונקרטיים" (החלטתי בבש"פ 4648/23 סקיאמצי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.6.2023)).".

אז חוק בלי מערכת בקרה משמש לפיקוח שלא תמיד ברור, אולם יצר תעשיה שלמה סביבו.

---

הערכת מסוכונת פסיכיאטרית

https://www.gov.il/he/Departments/General/mental-health-dangerous

מעריכי מסוכנות -הקורס –

https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/dangerous/Pages/offenders.aspx

הפוסט הערכת מסוכנות מינית הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו

עודכן לאחרונה: 13.5.2026, 10:29:54

כאשר עולה חשד בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה, הפעולה הראשונה והקריטית ביותר היא לפנות באופן מיידי לייעוץ של עורך דין פלילי מנוסה. זאת, עוד לפני כל בירור פנימי או חקירה משטרתית. מטרת הייעוץ היא לגבש אסטרטגיית הגנה מחושבת שתמנע טעויות הרסניות.

לאורך שנות עבודתי, בטיפול מול בודקי מסוכונת מינית כמו גם מול המשטרה הצלחתי להוביל תיקים שהיו חמורים מאוד תחילה – לסגירה, ללא השלכות נוספות.

אחת הבעיות שאנו ניצבים בפניה היא שלא אחת הטענות על הטרדה מינית במקום העבודה היא טענה שכל מטרתה הוא נקמה על פגיעה אחרת בעבודה או בפעמים אחרות פשוט אי הבנה.

הזירה הכפולה: כאשר החשד פוגש את מסדרונות המשרד

האשמה בהטרדה מינית במקום העבודה היא אירוע מטלטל במיוחד. הסיכון הוא כפול למקום העבודה כמו גם הסיכון הפלילי ה"רגיל".

בניגוד לאירועים פליליים אחרים, החשוד ניצב בפני שתי חזיתות במקביל. מצד אחד, ההליך הפלילי הפורמלי מול משטרת ישראל והפרקליטות. מצד שני, מתנהל הליך משמעתי פנימי במקום העבודה, שלעיתים קרובות הוא מהיר, אגרסיבי ובעל השלכות הרסניות על הקריירה והפרנסה.

אנשים נורמטיביים רבים, שכל עולמם סובב סביב שמם הטוב והמעמד המקצועי שבנו בעמל רב, נוטים להתמקד באחת החזיתות ולהזניח את השניה – זאת כמובן טעות.

אחת הסיבות היא שהם מתמקדים בכיבוי השריפה המיידית – שיחת הבירור עם המנכ"ל, ועדת המשמעת, או השמועות במסדרון. עם זאת, תוך התעלמות מהתוצאות האפשריות בשאר המוקדים של ברור האירוע.

זוהי טעות קריטית. כל מילה שנאמרת בבירור הפנימי עלולה לשמש נגדך בהמשך גם בהליך הפלילי, ולהפוך בעיה שניתן היה לפתור לכתב אישום חמור. מצד שני פעילות מדוייקת באחד הבסיסים יכול ותמנע את הבסיס השני.

הבנת הדינמיקה הזו היא המפתח הראשון להתמודדות נכונה. יש לראות את שני ההליכים כמערכת אחת שלובה. הגישה שלנו במשרד עו"ד מוטי אדטו, המבוססת על ניסיון של מעל 27 שנים בייצוג אנשים במצבים אלו, היא לבנות אסטרטגיה כוללת המנטרלת סיכונים בשתי הזירות בו-זמנית.

מה מגדיר החוק כהטרדה מינית? מעבר למובן מאליו

אנשים רבים סבורים שהטרדה מינית מסתכמת במגע פיזי בלבד. עם זאת, זוהי הנחה שגויה ומסוכנת. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מגדיר מגוון רחב של התנהגויות שעלולות להיחשב לעבירה פלילית, במיוחד בהקשר של יחסי מרות בעבודה. חשוב להכיר את ההגדרות הללו כדי להבין את חומרת המצב.

סוגי ההתנהגויות המוגדרות כהטרדה:

• סחיטה באיומים: כאשר אדם דורש דבר בעל אופי מיני, זוהי עבירה חמורה.
• מעשים מגונים: כל מעשה הנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
• הצעות חוזרות בעלות אופי מיני: כאשר אדם מציע הצעות כאלה לאדם אחר, שהראה כי אינו מעוניין בהן.
• התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם: גם כאן, נדרש שהאדם יראה כי אינו מעוניין בהתייחסויות.
• התייחסות מבזה או משפילה: התייחסות המופנית לאדם ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית.

חשוב לציין כי כאשר קיימים יחסי מרות (כמו מנהל ועובדת), החוק מחמיר. במקרים של הצעות או התייחסויות בעלות אופי מיני, אין צורך להוכיח שהעובד/ת הראה/הראתה חוסר עניין. עצם ההצעה מצד בעל המרות מספיקה כדי להוות הטרדה.

הפרשנות היא מילת המפתח. מחמאה תמימה בעיניך עלולה להתפרש כהתייחסות מבזה בעיני אחרת. בדיחה שסיפרת ליד מכונת הקפה יכולה להפוך לראיה מרכזית בתלונה. ההקשר, מערכת היחסים והדינמיקה במקום העבודה הם קריטיים. לכן, אי אפשר להתמודד עם האשמות כאלה ללא ניתוח משפטי מעמיק של כל הפרטים.

טעויות נפוצות שיש להימנע מהן בכל מחיר

ברגע שהחשד עולה לאוויר, האינסטינקט הראשוני של רוב האנשים הוא לפעול – לדבר, להסביר, להתנצל, או אפילו להתעמת. עם זאת, כל הפעולות האלו הן מתכון לאסון משפטי. השעות והימים הראשונים הם קריטיים, והימנעות מטעויות חשובה יותר מכל פעולה אקטיבית.

ארבעת ה"לאווים" המוחלטים:

1. לא לדבר עם המתלונן/ת: כל ניסיון ליצור קשר, בין אם במישרין, דרך חברים, בהודעת טקסט או במייל, יתפרש כניסיון להשפיע על עדות או לשבש הליכי חקירה. גם אם הכוונה היא "רק להתנצל" או "ליישר את ההדורים", פעולה זו עלולה להוסיף עבירה פלילית חדשה וחמורה לתיק.
2. לא לדבר עם קולגות: אל תנסה לגייס תמיכה, לרכל או "לברר מה קרה" עם עובדים אחרים. כל שיחה כזו יכולה להפוך לעדות נגדך. קולגות עלולים להפוך לעדים פוטנציאליים, וכל מה שתאמר להם יכול להיות מצוטט בחקירה.
3. לא למחוק מידע דיגיטלי: אל תמחק הודעות וואטסאפ, מיילים, תמונות או פוסטים ברשתות חברתיות. מחיקת חומרים לאחר שהועלה החשד היא פעולה של שיבוש הליכי משפט, והיא נראית רע מאוד בעיני החוקרים ובית המשפט. בנוסף, פעולה זו יכולה להפוך ראיה ניטרלית לראיה מפלילה.
4. לא להגיע לשימוע/בירור ללא הכנה: אל תסכים לשום שיחה רשמית עם ההנהלה או משאבי אנוש לפני שהתייעצת עם עורך דין פלילי. ייעוץ מקדים אינו המתנה לייצוג בתחנת המשטרה, אלא פגישה יזומה במשרד עורך הדין כדי לבנות קו הגנה, לאסוף חומרים, לחשוב על עדים ולהתכונן לתרגילי חקירה אפשריים.

בניית קו הגנה: מעבר ל"מילה שלי נגד מילה שלה"

תיקי הטרדות מיניות נתפסים לעיתים קרובות כמצבים של "מילה נגד מילה", אך זוהי פישוט יתר של המציאות המשפטית. הגנה חזקה אינה נשענת רק על הכחשת המיוחס לך, אלא על בנייה אקטיבית של תמונה רחבה ומשכנעת המציגה את האירועים באור שונה. המטרה היא ליצור ספק סביר בגרסת התביעה, או להוכיח שהפרשנות שניתנה למעשיך אינה סבירה בנסיבות העניין.

מרכיבי ההגנה האסטרטגית:

• ניתוח ההקשר (קונטקסט): האם הייתה מערכת יחסים קודמת? האם התקשורת הייתה הדדית? מה הייתה האווירה הכללית במקום העבודה? הצגת תמונה מלאה של האינטראקציות, כולל התכתבויות קודמות, יכולה לשנות לחלוטין את פרשנות האירוע הנקודתי.
• איסוף ראיות תומכות: עורך דין מנוסה ידע להנחות אותך באיתור ואיסוף חומרים רלוונטיים. זה יכול לכלול התכתבויות, מיילים, תמונות, הקלטות (אם נעשו כדין), ועדויות של קולגות אחרים שיכולים להעיד על הדינמיקה במשרד או על אירועים ספציפיים.
• איתור מניעים נסתרים: לעיתים, תלונת שווא עלולה לנבוע ממניעים אחרים – רצון לנקמה על פיטורין, סכסוך אישי, או ניסיון לקבל פיצויים. חשיפת מניעים כאלה יכולה לערער את מהימנות המתלוננת.
• בניית הנרטיב השיקומי: במשרדנו, אנו מאמינים שההגנה לא מסתיימת באולם בית המשפט. כבר מהרגע הראשון, אנו חושבים על "היום שאחרי". בניית נתיב שיקומי, הבעת נכונות לקחת אחריות (במקרים המתאימים) והצגת האדם הנורמטיבי שנקלע לסיטואציה, יכולים להוביל לתוצאות מקלות משמעותית, לעיתים עד כדי סיום התיק ללא הרשעה פלילית כלל.

היכולת להציג גרסה משכנעת בנויה על הכנה יסודית. היא דורשת חשיבה מקורית, הבנה עמוקה של נפש האדם, וראייה כוללת של ההליך. זהו ההבדל בין להיות מובל על ידי האירועים לבין ניהול אקטיבי של המשבר.

התמודדות עם האשמה על הטרדות מיניות במקום העבודה דורשת יותר מאסטרטגיה משפטית – היא דורשת הבנה עמוקה של הדינמיקה האנושית, של לחצי הסביבה המקצועית ושל ההשלכות ארוכות הטווח. אם מצאת את עצמך במצב מורכב זה, אל תמתין. פנה להתייעצות מיידית כדי להבין את זכויותיך ולבנות את קו ההגנה החזק ביותר עבורך.

הפוסט הסביבה המקצועית במבחן: התמודדות משפטית עם האשמות במקום העבודה הופיע ראשון בעורך דין פלילי מוטי אדטו