שונה זדון רשעותם של קטינים מזדון רשעותם של בגירים”  – כב’ השופט אילון.

זהו אחד המשפטים הממצים את נקודת הראות של מערכת המשפט ולאור זאת של עורכי הדין הפליליים בעבריינות נוער.


עורך דין פלילי עבריינות נוער
עורך דין פלילי עבריינות נוער

זאת תמצית גישת הטיפול בעבריינות נוער : מתוכה נגזר הכול – המטרה בטיפול בתיקי עבריינות נוער במיוחד כאלו של “רוע”, או, התנהלות בעייתי לאורך תקופה. שיקום , בכול מקום בו זה אפשרי !

– להבדיל מבעיות של רשלנות וחוסר מודעות היא פשוטה (שגם יכול ויובילו לתיקים פליליים) – המטרה היא מניעת המשך המעשים הפליליים.


קיימת הבנה שהאדם הקטין צפוי להמשיך להישאר אזרח – לאור הקטינות, לעוד שנים רבות, לכן יש צורך לבנות עבורו את התנאים לשיקום, מה שיבטיח את מניעת המשך הסיכון הנובע ממנו וממעשיו!

הבכורה לשיקום, לא פעם, תוך לקיחת סיכונים עלינו כחברה, בשם שיקום הפרט.

החל משנת 2018 מופעלת תוכנית שבאה על מנת להקטין את כמות האוכלוסייה הכלואה בכלא הנערים “אופק” – לאור התוכנית כמות העצורים/אסירים הקטינים ירדה באופן מהותי.

המטרה היא הבניה של תוכניות טיפול בבני הנוער. חשוב לדעת תיקי עבריינות נוער רבים נסגרים אחרי הליכי שיקום!

השיקום בנוער נעשה, לא פעם, גם בתיקים קשים יחסית, תוך לקיחה של סיכונים כחברה (מהמשך מעשי עבירה)!


פסק דין חשוב – ההבחנות

מיותר לציין- דגשים לא במקור.

פלוני ע”פ 1233/20: “פעם אחר פעם חזר בית משפט זה וקבע, כי על אף ההפרדה בין השלב שבו קובע בית המשפט כי הקטין ביצע את המעשים המיוחסים לו, לבין שלב ההחלטה אם נכון להרשיעו בגינם, “אין לומר שנקודת המוצא צריכה להיות טיפול ללא הרשעה” (ע”פ 9262/03 פלוני נ’ מדינת ישראל, נח(4) 869, 877 (2004); ע”פ 2083/20 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 11 (16.06.2020)), שכן כידוע “קטינות אינה יוצרת חסינות” (ע”פ 5889/16 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 11 (08.01.2017); (ע”פ 2906/19 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (14.07.2019).

על בית המשפט לאזן בין נסיבותיו האינדיבידואליות של הקטין, שיקולי שיקומו והנזק שיגרם לו כתוצאה מההרשעה, לבין האינטרס הציבורי המובהק שבסיום הליך פלילי – שבו הוכחה אשמת הנאשם – בהרשעה.

למותר לציין, כי שיקולי הענישה השונים, שבראשם – עקרון ההלימה, תומכים בדרך כלל בהכתמת רישומו הפלילי של אדם אשר הוכחה אשמתו”.

ע”פ 49/09 פלוני: “מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין שונה מזו שיש להפעיל ביחס לעבריין בגיר, לאור חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). שעה שבימ”ש עוסק במלאכת האיזון בין שיקולי השיקום וההרתעה, נדרש הוא ליתן משקל רב במיוחד לנסיבות האישיות של העבריין הקטין, לגילו ולסיכויי שיקומו.

מדיניות הענישה הנוהגת והראויה בעניינם של עבריינים קטינים מעניקה משקל רב לעצם קטינותם, ממס’ טעמים: גילו; הרצון להגן על קטינים מפני תנאי הכליאה ומהחשש למפגש עם עבריינים בוגרים; מחויבות החברה לנסות ולמצוא כל דרך לשקם עבריינים קטינים, אף אם הורשעיו בעבירה חמורה”.


עבריינות נוער, סיכונים כחברה?

ב”ניהול הסיכונים” לחברה של עבריינות נוער – יש לחשוב על נקודת המוצא. הנער ומעשיו.

מה יש בנער חוץ מהאירוע הפלילי בו הוא מעורב ? האם הוא לומד ? עובד ? מתפקד ? בעל אופן שיקומי ?

– הבעיה שמולה ניצבת המערכת המשפטית, שהיא רואה אירוע פלילי של נער, היא כיצד להבטיח שאותו הנער (עבריינות נערות היא נדירה יחסית) לא יהפוך להיות עבריין בהמשך חייו ! כיצד להזיז את קו החשיבה הפסול שהוביל לאירוע.

במידה ומדובר בעבריין כיצד להוביל את המשך חייו מחוץ למעגל העבריינות – כיצד למנוע מעבריינות נוער להפוך למציאות עבריינית ? לעורך הדין הפלילי בעבריינות נוער תפקיד חשוב ביותר.


עבריינות נוער – מעצר

בשאלת המעצר של קטינים – גם שם הליכי השיקום גוברים פעמים רובת על כל הליך אחר.

בש”פ 7525/19 פלוני : “במקרה של בחינת מעצר של קטין, יש לתת משקל נכבד לשיקולי שיקום, לאור החשש מהפגיעה וההשפעה הרעה שעלולה להיווצר בבית המעצר, והאינטרס הציבורי בשיקומו ושילובו בחברה (בש”פ 2347/16 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 18 (19.4.2016); בש”פ 9222/12 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 10 (1.1.2013)). 


עורך הדין הפלילי עבריינות נוער

עד כמה חשוב התפקיד של עורך הדין הפלילי, בשיקוף האירועים לנער, ובניית התוכנית השיקומית – קשה תמיד להבחין מראש. יש קטינים שמתקשים להבין את הפסול – ויש כאלה שרוצים מאוד את השינוי בחיים.

הנושא השיקומי בולט מאוד בסיומו של ההליך. אבל הוא ניבנה כבר בשלבי החקירה במשטרה ! הוא ממשיך להתקיים אחרי החקירה – בשלבים בהם המדינה שוקלת את עמדתה בתיק ! (שימוע, תסקירי שירות מבחן ועוד).

חובה להבין, באם הנושא של השיקום וראיה של הטיעונים לעונש חייבים להיות מול עיני עורך הדין הפלילי אצל בגירים  החל מהחקירות במשטרה (שיש אשמה ברורה, ולו חלקית) – על אחת כמה וכמה זהו המצב בתיקי נוער !

שיש הליך שיקומי מלא, אמיתי, קל להבחין בו. שיש הליך שיקומי שנועד רק לצורכי ההליך המשפטי – גם זה בולט. זה משהו שונה לחלוטין.

משרדי לא עוסק בהליכי שיקום דמה ! אלא רק בהליך שיקום אמיתי.

לא אחת אני מקבל הזמנות (לאחרונה לבוא להשבעה של יחידה סופר מובחרת) – קטין בו טיפלתי עבר שיקום ועתה הוא חייל מוביל ביחידה !

בתחילת התיק לא היה אפשרי בכלל לחשוב שממאות רבות של עסקאות סחר, שלוש שנים של חיי שוליים, יכול להיות סיום ללא הרשעה פלילית ! יכול להיות קטין שיסיים מכינה קדם צבאית ובגרות מלאה.

זהו לא מקרה יחידי !


עבריינות נוער – המטרה שיקום!!!

אל תוך אותה המטרה הוכנסו לאורה גורמי טיפול, כללים שונים לטיפול, הקלות ועוד.

טיפולים ועוד טיפולים ינוסו – הכול על מנת להוביל את הקטין חזרה אל החברה – בד”כ גם תוך גיוס לצה”ל !

הבעיה ? מרוב עיסוק בשיקום – לפעמים ממש מפתה לקבל את השיקום ! כל כך מפתה – שאנו שוכחים – אין כלל אשמה !


כעורך דין פלילי בעבריינות נוער – זאת הסכנה הגדולה ביותר בכול תיק פלילי של קטין ! הסכנה אומרת שמרוב שנרצה “לשקם” את הקטין – נתעלם משאלת האשמה !

קטינים רבים אינם אשמים בדבר ! רצף של טעויות מוביל אותם לבית המשפט לנוער ולהליכי חקירה ומעצר – בלי שהם אשמים !


עורך דין פלילי מוטי אדטו – בראיון אודות עבריינות נוער


עבריינות נוער – ענישה

השופט י’ דנציגר בע”פ 49/09 מדינת ישראל נ’ פלוני, פסקאות 7-6 (08.03.2009):

“…מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין היא שונה וייחודית מזו שיש להפעיל ביחס לעבריין בגיר, כאשר ההתייחסות השונה נגזרת מהוראותיו של חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א-1971 (להלן – חוק הנוער) [ראו למשל: ע”פ 7113/08 פלוני נ’ מדינת ישראל (15.12.2008)]. כך, בעת גזירת עונשו של קטין, אף אם הורשע בעבירות קשות וחמורות במיוחד, שומה על בית המשפט ליתן משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו הקטין ולאזן בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה [ע”פ 10715/05 הנ”ל].

שעה שבית המשפט עוסק במלאכת האיזון האמורה בין שיקולי השיקום וההרתעה, נדרש הוא ליתן משקל רב במיוחד לנסיבותיו האישיות של העבריין הקטין, לגילו ולסיכויי שיקומו. חוק הנוער מעניק לבית המשפט מגוון אפשרויות חילופיות לעונש המאסר, אשר יש בהן מרכיב טיפולי ושיקומי דומיננטי. בכך הביע המחוקק את עמדתו לפיה ענישת קטינים תכוון, ככל הניתן, לשיקומו של הקטין במטרה להחזירו לתפקוד נורמטיבי בחברה [ע”פ 4920/01 פלוני נ’ מדינת ישראל, פ”ד נו(1) 594, 602 (2001)]. ביסוד תפיסה זו ניצב הרצון ‘לאפשר לקטין שסרח לפתוח דף חדש ולנהל חיים נורמטיביים כאזרח מתפקד ושומר חוק, תחת שיעמיק את הידרדרותו אל לב המדמנה העבריינית'”.


קטינות אינה יוצרת חסינות!

חשוב לזכור זאת – ופעמים רבות הקטינים ישפטו ממש כבגירים ! הדבר תלוי בנסיבות רבות.

נסיבות שראוי לדגיש פעמים רבות מתחילת ההליך החקירתי בתיק הפלילי !

ע”פ 1465/20 – “קטינות אינה יוצרת חסינות”, ולעיתים שיקולי גמול, הרתעה ומניעה יגברו על שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של קטין וסיכוייו להשתקם (ע”פ 8164/02 פלוני נ’ מדינת ישראל, פ”ד נח(3) 577 (2004). לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור ראו גם ע”פ 9035/18 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 15 (15.9.2019)). 


קטינים ונוער במשפט הפלילי

הטיפול בתיקים פליליים של נוער (עבריינות נוער) מדגיש את הייחודיות של משרד עורך דין פלילי בעבריינות נוער אדטו מוטי – ההתמחות היא בסיוע כולל לקטין החשוד או הנאשם. אין קיצור פינות בשאלת האשם !
הבסיס הוא בחינת שאלת האשמה ללא מורה וללא התפשרות – אחריה אנו מגיעים לתוכניות טיפול ויצירת האפיק השיקומי !
השאלה אחרי סוגיית האשמה פשוטה – מהו העתיד הנשקף לנער והליך השיקומי אותו הוא עבר ולא רק העבר (באירועים בהם אין בעיה בהבנת האירוע הפלילי).

עורך דין פלילי – מעצר ועיכוב קטינים

קיים פרק ספציפי בנושא. רק יובהר שמיד עם המעצר יקבלו הגורמים הבאים הודעה :
בעיכוב – יודיעו במהירות האפשרית להוריו.
במעצר – להודיע להוריו ללא דיחוי.
בנוסף מרגע המעצר יש הודעה מהירה לסנגור.
זכותו של הקטין להיוועץ בהוריו ובסנגור לפני החקירה במשטרה.
כמו כן נהוג לאפשר להוריו להיות בחדר החקירות – למעט נסיבות מסוימות.

הסמכתה לכליאה

מיד עם הכליאה מודיעים לשירות המבחן לנוער. המטרה היא שדרך שיקומית תתחיל להיבנות באופן מידי – ולא תהה המתנה בשאלת השיקום !

שאלת האשמה הפלילית – עורך דין פלילי עבירות עבריינות נוער

עורך דין פלילי עבריינות נוער
עורך דין פלילי עבריינות נוער
ראוי לדעת – כמו בכול תיק פלילי – השאלה הראשונה תמיד היא שאלת האשמה הפלילית של הקטין.
אסור לדלג על שאלה זאת. גם שה”שיקום” ובעקבותיו ביטול הענישה הוא הצעה שקשה לעמוד בפניה – הרי בלא אשמה אין שיקום !
מן הראוי לציין – בתיקים פליליים רבים כנגד בני נוער נוער – העדים שהם גם בד”כ קטינים.
העדים הנ”ל מעוותים, לא פעם, את המציאות, בראיה חלקית של המציאות !
בנסיבות אלו יש אירועים רבים שבהם “כתב אישום” אינו מייצג את המציאות העובדתית כמו שהחשוד חווה !
הודיה בתיק שם אתה החשוד אינו מאמין בהודעתך – היא הודיה שבהמשך תקרוס לנוכח הטיפולים הרבים שעוד יבואו ! כך יקבע שירות המבחן שיש לקיחה של “אחריות חלקית” !

היינו עצם ההודיה יכשיל את ההליך הפלילי בהמשך !


עוד בנושא עבריינות נוער
  • חקירת קטין : משטרת ישראל מפעילה אמצעים חקירתיים חמורים מידי פעמים רבות, הדבר בולט כלפי קטינים שהם חסרי היכולת להתמודד אל מול הליכי החקירה.
  • חוק הנוער – “סמים קלים” : אחד הנושאים הבוערים בקרב בני נוער הוא השימוש בסמים. לא פעם סמים קלים הם רק סמים קלים, פעמים אחרות הם הפתח לסמים קשים הרבה יותר. טיפול והכוונה נכונים יכולים להשפיע על ראיית העתיד.
  • עבירות מין אצל קטיניםמדובר באחד הנושאים הכאובים ביותר ! מעורבות קטינים בעבירות מין יכול ותצלק את חייהם לנצח. בנסיבות אלא הליכי הטיפול הם מתחייבים בעוצמה גדולה ביותר.

עבריינות נוער : מידע נוסף

  • הענישה לעבריינים קטינים
  • קצין מבחן לנוער (שירות מבחן)
  • בעיות רפואיות המשפיעות על התנהגות הנוער
  • ההורים והסביבה הקרובה
  • הוסטלים

     עבריינות נוער ! נער שנחשד בפלילים

כאשר נער או קטין מואשם או נחשד באשמת ביצוע עבירה פלילית – לאחר ברור שאלת האשמה הספציפית – בית המשפט לנוער, נמצאת מערכת החוק במצב בו היא מתקשה להחליט, האם מדובר באמת בנער עבריין או אחד כזה שרק טעה ?
הרי הוא ביצע את העבירה הפלילית – אבל מה זה מעיד על כל רקמת חייו ?

האם חריגה מהרקמה או נורמה מושרשת ?


הסכנה בהסדרי טיעון בתיקים פליליים של נוער!

בתיקי נוער חשוב לדעת היטב מה הנער באמת ביצע – באופן סובייקטיבי !
גם להבין מה התכוון לבצע ומה נגרם בשל רצף של טעויות !
אסור בתיקי נוער ליצור את הרושם אצל הקטין שמדובר במערכת משפטית שעוסקת בהסדרי טיעון.
כל ההליך השיקומי להמשך תלוי בלקיחת האחריות המלאה ! לכן הסדר הטיעון חייב להיות מדויק !

(ראוי לציין מרבית שופטי הנוער גם יבקשו לשמוע את הקטין מודה בעצמו ולא רק את הסנגור).



עורך דין פלילי עבריינות נוער – שלב השיקום

באם מדובר בנער שכן עבר את העבירה הפלילית מתחילה השאלה להיות – למה ? מה הסיבות לאירוע ?
בהמשך לדיון בשאלה – מה קיים לאותו הקטין בחייו חוץ מאותו האירוע ?

האם ביצוע האירוע הפלילי הוא ב”טעות” – היינו נער חיובי שניתן לסווגו כ”בן טובים” (לומד/עובד – מתפקד בחברה ) שטעה טעות “חד פעמית”, לא פעם כ”משובת נעורים”.

עבריינות נוער
עבריינות נוער
או מדובר בנער שניתן להגדיר “עבריין בהתהוות”, או, “עבריין ממש” שנלכד, במקרה זה, בחשד לאירוע שמיצג רק חלקיק מהתנהלותו בחיים שהיא דרך פשע ועבריינות.
ברור לחלוטין שכל תוצאה תביא לדרך טיפול/משפט שונה לחלוטין.

אמצעי החקירה שיופעלו בעת החקירה במשטרה

גיל הקטין והעבירה שעל הפרק חשובות להבנה של אמצעי החקירה שיופעלו !
אולם בחקירת קטין על עבירה חמורה (רצח לדוגמה) המשטרה תדרוס כל כלל ברצונה להגיע לתוצאה !
בנסיבתו אלו הקטין נזקק קודם כל לעורך דין פלילי ! לא עובד סוציאלי שיקומי!


עורך דין פלילי עבריינות נוער – הענישה לעבריינים קטינים
אין חוק פלילי ניפרד (למעט בסוגיות המעצר) אבל ראוי לדעת – אין עונשי מינימום או עונשי חובה בתיקי קטינים ! שאנו באים לבחון תיק נוער יש שאלות רבות חשיבות – בצד העונש :
גילו של הנער הוא חשוב ביותר !
גם מניעים לביצוע של העבירה הפלילית !
בעיות רקע !
עד לגיל 14 (בעת גזר הדין) אין לדון קטין למאסר – וזה ישלח למעון נעול.
גם אין דרך לעצור קטין עד לגיל זה – ולכן שוב – מעון נעול כחלופה.
בייחס לעבירות פליליות רגילות ראוי לדעת – בסיום המשפט הקטין לא מורשע – אלא הקטין שנמצא אשם נשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר שרק אחריו תידון שאלת האשמה הפלילית.
חלק עצום של התיקים הפליליים – כולל חמורים ביותר – יסתיימו בכך שהקטין לא יורשע ויוטלו עליו שעות לטותב הציבור או ענישה מקבילה – ללא הרשעה פלילית.

הבחנה בין קטינים – שוני על פי גיל

 קיים פער ניכר בנקודת המבט, גם של בית הדין לנוער כמו גם מפלג הנוער, על אירוע פלילי בין אירוע שבוצע על ידי קטין שהיה כבן 14 שביצע עבירה למי שהיה באותה העת כמעט בגיר ביום ביצוע העבירה הפלילית.
– היינו היה מספר ימים פחות מגיל הבגירות המשפטית.

– אצל הנער הצעיר יותר ההליך השיקומי יוביל בצורה בולטת יותר – גם בעבירה חמורה ביותר – אצל הנער הבגיר, או, כמעט בגיר, מידת הסובלנות לאירועים חמורים תהה קטנה יותר -הכול כמובן בבית המשפט לנוער.


בגיר צעיר

כיום מקובל למשוך את גיל הנוער (הדגשים הטיפוליים) גם על בגירים צעירים – כך שענישתם מושפעת רבות מהיותם צעירים (עד לגיל 22-23). ראוי לציין יש לאחרונה מגמות בפסיקה לבטל את ההבחנה הנ”ל – אולם לגיל צעיר יש משמעות רבה !


מעורבות שירות המבחן לנוער בהליכי השיקום

הדמות המרכזית בכול הליך שיקומי לנער הוא קצין המבחן.
קצין המבחן מייצג את משרד העבודה והרווחה – לא את הקטין – והוא כלי עזר להליך המשפטי – כך יוצא שקצין המבחן ירשום “תסקיר” אודות הנער.

בתסקיר ירשום את התרשמותו מהנער – התרשמות שאמורה להיות אובייקטיבית והיא נרשמת לאחר ראיה של מסמכים, בדיקות שתן, שיחות עם גורמי טיפול, מורים, הורים ועוד.

עבריינות נוער
עבריינות נוער

מרבית התסקירים הם במהותם שיקומיים ! היינו באים לבדוק כיצד להוציא את הנער ממעגל האירועים הפליליים.

ראוי לנער שעורך דין הפלילי יכין אותו ויסביר לו מהן ההשלכות של כל התנהלות שלו – כמו גם יתווה עבורו את דרך ההתנהלות מול שרות המבחן בכלל וקצין המבחן בפרט – הדבר אינו מובן מאיליו.

תוכניות שיקום מהותיות יציגו את גילו של הנער ואת ה”סיבה” שהובילה לאירועים

לדוגמה: “חוסר ניסיונו” בחיים, כסיבה מהותית לביצוע האירוע – בשל העדר שיפוט מלא – מול זה התוכנית תציג את התועלת החברתית והרתמות בשל התיק הפלילי בדמות השיקום.


הבטחת מניעת ביצוע העבירה בעתיד, התקדמות הנער בסולם החברתי ואת הרצון החברתי שלא לפגוע בתוכניות אילו ועוד.
עבריינות נוער
עבריינות נוער

מצטיירת התמונה, מקריאת הפרק, שרק “קטינים” ורק בבית המשפט לנוער – נהנים מיתרונות ה”שיקום והטיפול” שהם חליפיים לענישה פלילית, כמובן אין הדבר כך – גם אנשים שאינם קטינים יכולים ליהנות מיתרונות הטיפול והשיקום לאורך ההליך הפלילי.


אולם כל הדיון באותם “בגירים” מתקיים בפרק על השיקום והטיפול בהליך הפלילי – היתרון המרכזי של שיקום הנער הוא היכולת לשנות קווי התנהלות בקלות יחסית – יחסית לאדם בו הם מושרשים באופן מלא הרבה יותר.

עורך דין פלילי – בגיר בבית משפט לנוער

הענישה בקטינים שונה מהותית מענישה בבגירים – כל כך שונה עד לבלתי יאומן.
המטרה של בית המשפט אינה ענישה -אינה גמול -אלו לעיתים יבואו באין ברירה לאור המעשה. המטרה היא השיקום והחזרת האדם חזרה לחברה. לנוכחת זאת הבסיס לענישת קטין הוא עיסוק בהרשעה – ולא בעונש (כמו בבגירים(.
בנסיבות אלו חשוב לדעת – בניית אפיק שיקומי וטיפולי לנער הוא יצירה של מציאות חשובה ביותר – בנסיבות של שיקום הענישה, בד”כ, תשפיל את ראשה ותיסוג אל מול השיקום.
משרד עורך דין פלילי ייצג צעיר שביצע עבריינות נוער שהעבירה הסופית הייתה לאחר הבגירות אולם לאור היות חלק גדול מהעבירות מגיל נוער התיק הועבר לבית המשפט לנוער – וכך תיק סחר בסמים חמור הסתיים בגיל 20.5 של הנער – ללא הרשעה.
בגיר שנשפט עם קטין
בנסיבות אלא במקרים רבים יהנה הבגיר מאותו חיסיון פרטים שיש גם לבגיר. הדבר נובע מנקודת הראיה שהיה והבגיר יחשף, הרי הוא יקבל מיקוד מעבר לנידרש לאור העובדה שהקטין ופרטיו חסויים.

עבריינות נוער – בעיות רפואיות 

עבריינות נוער
עבריינות נוער
מדהים כמה תיקי נוער בנויים על בעיה רפואית שהיא קלה לטיפול.
החל מבעיית שמיעה – נער שאמור להיעזר במכשיר שמיעה – מסרב בגלל תחושה שזה יפגע במעמדו החברתי.
– מכאן הנער מסתובב עם מטען של ניתוק ריחוק ואלימות על מנת להוכיח את מעמדו החברתי הוא מבצע עבירות פליליות.

דבר דומה ואף בעייתי יותר הוא הנושא של הפרעות קשר וריכוז – לא פעם שהגיע נער שבכיתה ז’ הוא אינו יודע כמעט קרוא וכתוב – ההורים מתוך בורות מסרבים להתחיל טיפול בריטלין ודומיו -הנער שמתוסכל מחוסר יכולתו הופך לאלים.

 באותו המקרה טיפול רפואי בקונצ’רטה הוביל את הילד להיות תלמיד מצטיין שנתיים לאחר מיכן.

 מיותר לציין שיש הפרעות פיזיולוגיות ונפשיות רבות ומגוונות – וחשוב להיות ערים למצב הפיזי של הקטין בכול רגע נתון – חייבים לטפל בנושא הבעיה לפני כל ניסיון לטיפול בסימפטומים שהם לפעמים מה שעולה על פני השטח.


הפנמת האירוע הבעייתי לצורך בניית הטיפול בנער

לא נעים לומר ויש לכך פרק מיוחד בהמשך, אולם ההורים עצמם מהווים לא פעם את המכשלה העיקרית להליכי השיקום.

קיימות שתי דוגמאות קיצוניות לדבר, אחד הורים לא מבינים שהילד יכול להיות תלמיד מצטיין, נער מחונך ונעים בבית וחסר גבולות מחוץ לבית – מקרים אלו מחייבים טיפול משפחתי כולל.


עבריינות נוער
עבריינות נוער

מקרים מסוג שני הם הורים שלאור החקירה במשטרה מעוניינים העניש את הילד בעונשים קשים ביותר – כולל סילוק מהבית – שעה שאין בעיה אמיתית אלא בעיה נקודתית פתירה ופשוטה יחסית.


לאור זאת חשוב ביותר להורים שמתמודדים עם בעיה של אירועים פליליים של נער/ה לנסות להבין שלא מדובר בסוף העולם אלא בהליך שצריך להתמודד עמו ובסופו לא פעם, המצב ישתפר בהרבה לעומת

דוגמה  – עבריינות נוער – אירוע של פגיעה מינית על ידי נוער

לאחרונה בפרשת אונס בה מעורבים קטינים רבים ביותר וקטינה אחת שעברה בין היתר התעללות נפשית וכנראה גם פיזית קשה הסביר אחד מעורכי הדין את הפרשיה במילים אילו (בקירוב) : “השאלה היא לא מה העבירה הפלילית אלא איזה דמות קטין אנו רוצים כאדם בחברה, הנערה היא הקורבן, רק הפנמה של האירוע החמור על ידי הקטין יכולה ליצור שינוי”.


 עבריינות נוער – הסירוב לראות בעיה

 מכשלה מהותית בשיקום הנער יכול ויהיו בני המשפחה הקרובה שמתקשים להבין שקיימת בעיה.
לא פעם ההורים רואים בקטין נער שהסביבה מדרדרת אותו, או מעלילה עליו – גם שעה שהוא נער עבריין לכול דבר ונאשם ב מעל ל 10 אירועים פליליים בהם פעל לבדו!
כך שלעיתים חלק ניכר מהבעיה היא היכולת לרתום את הסביבה הקרובה להבנה של הבעיה !

(כמובן ישנה גם בעיה הפוכה במסגרתה תחילתו של שיפור מובילה את ההורים להפסקת הליך הטיפול החיצוני – וכך אין המשך להליך הטיפולי).


 דוגמאות לבעיות אצל נוער

תיקי אונס והתעללות בנערה שעלו לאחרונה, חלק מההורים מתראיינים בתקשורת וטוענים שמדובר בנערה “שרצתה את זה” (חלק מהאירועים היו בבתים של ההורים שהם שם ומספר נערים שכבו עם הילדה).

– האם אין בכך בהמיות שיש להגן על הנערה מולה במיוחד שעה שלצורך “חידוד הרצון” מכבים עליה סיגריות ? מפעילים עליה לחצים ? שוכבים עימה מספר נערים במקביל ?


 דוגמאות מטיפול במשרדי

אביו של נער הגיע למשרד בטענה שהסביבה מדרדרת את בנו ולאור זאת הם יעברו דירה מקרוב (התברר שהם גרים בשכונת יוקרה בוילה עם בריכה).

– עיון בכתב האישום מגלה – 9 מיקרי פריצה לרכבים ואלימות נגד נערים אחרים הנער אינו לומד (כבן 15 לערך).

האב לא הצליח להבין שיש בעיה עם הילד ולהבנתו מכירת הבית ומעבר הדירה יפתרו את הבעיה. מיותר לציין שלאחר כל אירוע שכזה האב נתן לבנו כספים בלי הגבלה – על מנת “שלא יצטרך לגנוב”.

זהו מקרה בולט של אובדן הסמכות ההורית – אין קניה של שקט !!! הצורך הוא בהתמודדות עם הנער והקניית גבולות – מיותר לציין שהאב לא רוצה תוכנית טיפול שתעצבן את הנער שלהבנתו הוא “ילד נפלא”.
בנסיבות אילו אין כל דרך להבנות תוכנית שיקום לנער.

הסדרי סגירה עבריינות נוער

בתיקים פליליים בנוער קיים “עולם סמוי” של סגירות תיקים פליליים בתחנת המשטרה ופתיחת תיקים פליליים ב ט.מ.
טיפול מותנה !
בעבר היו נקראים – א.ת (אי תביעה).
לאחר התסקיר של שירות המבחן מחליטים, במקרים של תסקיר חיובי, בחלק ניכר מהמקרים לסגור את התיק הפלילי.

עבריינות נוער – טיפול באירועעבריינות נוער

הדרך לכול אותם הסדרי סגירה תלויה לא פעם לא רק באירוע הפלילי עצמו אלא גם בטיפול נכון מצד המשפחה בתיק הפלילי.
במקרים אילו בד”כ – מגיעה המשפחה לקצין המשטרה האחראי על מחלקת הנוער, משוחחים עימו, מפגינים הבנה ויכולת ראיה של המציאות הכוללת – כמובן גם הנער הוא חלק מכך.
מידי פעם היה משרד זה מעורב בשיחות מסוג זה והגעה להסדרים עם קציני משטרה.
המסקנה מכול העבודה מול המשטרה היא מעט מוזרה – לבצע תיעוד בכתב של השיחות עם אנשי המשטרה – משום מה קיימות גישות שונות והתחלפות קצין החקירות (מה שמתרחש כל הזמן) יכולה להוביל להחלטה של המשטרה על שינוי סוג הטיפול בנער.
בכול אופן דרך זאת של טיפול מול המשטרה נחוצה במרבית התיקים והתועלת היא חד משמעית בתיקים קטנים ולעיתים גם בתיקים שם העבירה היא חמורה – אולם – מול העבירה עומד נער חיובי ביותר.

 הוסטלים

 קיימים מוסדות רבים בהם הנערים רוכשים כלים להתמודדות בחיים ובסיומם מגיעה המדריך וממליץ על הנער.
המקומות הללו הם חליפי מעצר – לא פעם – ובהם ככלי התנהגות קשוחים וברורים. חלק גדול מהמפעילים של המוסדות הם אנשים עם זיקה לצה”ל וכך משולבת תוכנית “אחרי” בהליך הטיפולי שם.

מן הראוי לציין – במידה והנער מפר את הכללים אזי הוא מועבר בין מוסדות אל מוסד אחר שם הטיפול בנער חריף יותר.

לדוגמה: קטין שנתפס משתמש באלכוהול או בסמים במוסד יתבקש לא פעם להסכים להיות בטיפול ש/ל מוסד גמילה.

למעשה באירוע הראשון הוא יוחתם על הסכמה לעבור לשם – ובאירוע השני – יתבקש לעבור בפועל.