חקירת ילדים ופגועים על ידי חוקרים מיוחדים

פרק זה ניבנה במהותו להכנה שלי, עבורי, לדיון והגנה על חשוד, שהפך לנאשם, אותו אני ייצגתי.

מדובר היה באישום חמור מאוד על ביצוע עבירות מין בקטינה צעירה מאוד.

מיותר לציין הפרק אינו ממצא את הנושא כולו, רחוק מזה.

חקירת ילדים היא נושא מורכב ביותר. כזה שמחייב עיון מדוקדק בתיק הפלילי ולא אחת חשיבה מחוץ לקופסה. (תמיד מומלץ).

חקירת ילדים מכריעה תיקים פליליים. תיקים פליליים חמורים ביותר, חשוב להתייעץ בעורך דין פלילי בעל ניסיון בנושא.

ליצירת קשר: עורך דין פלילי מוטי אדטו, 052.23.32.651 בחירום זמינות 24/7.

עדות ילדים במשפט פלילי

כלל ילד כשיר להעיד (במקום בו לא חל חוק חקירת ילדים), ילד עד גיל 12 אינו תחת החוק הפלילי – אז צריך חיזוק לעדות. מעל לגיל 12 עדות כשירה.

שחל חוק חקירת ילדים – מי שקובע אם הילד יעיד – חוקר הילדים.

אם הילד מעיד – הכלל הראשון.

אם חוקר הילדים קובע שהילד לא יעלה – חוקר הילדים יעיד במקומו והעדות דורשת סיוע. (חוקר הילדים הוא המחליט!).

חוק חקירת ילדים חל על ילדים עד לגיל 14 – בעת העדות בבית המשפט.

החוק הגנת ילדים נותנת את הגנת החוק רק למי שהיה קורבן, נוכח או חשוד בביצוע העבירה. (אדם חסר קשר לעבירה, חוק חקירת ילדים לא חל עליו).

חוק חקירות ילדים חל על עבירות לפי רשימה (עבירות המין, רצח, בעבירות אלימות חמורות הוא חל).

חקירה הקטין על ידי חוקר ילדים

כידוע חקירת הקטין  (מתחת לגיל 14 ( בעת העדות! )מובאת על ידי חוקר הילדים לבית המשפט, שאף מעניק לה ציון אמינות). (יש אפשרות לפתור את הילד עצמו מהעדות).

במשפט הפלילי מדובר באירוע "מוזר".

אנו נאלצים להאמין, לא אחת, לחוקר/ת ילדים – שמעיד מתוך עד אחר. מה שבאופן מובנה מחייב סוג של חשש לעיוות דין. יש צורך בנסיבות אלא בסיוע לעדות הנ"ל.

בנסיבות אלא, נושא חקירת ילדים וחוקרי ילדים שגבו את עדותם, הוא מהמורכבים שיש בהכנות לחקירה נגדית. חלק מהותי ביותר של המשפט הפלילי!

גם שהקטין מגיע לעדות – בין בשל העובדה שהוא מעל לגיל 14 ובין בשל אישור מחוקר הילדים – יש דברים רבים שמול עד "בגיר", "רגיל" אפשרי בהחלט לעשות – ולא יעלו על הדעת מול ילד.

פעמים רבות תעלה השאלה – מה ניתן מול החוקר ילדים ? הרי הוא מעיד מתוך אחר?

הפרק הזה נועד ליצור מסגרת רקע לתיאור הבדיקות שהיה ראוי לבצע כמו שראיתי לנכון בתיק הרלוונטי.

מפקד החקירה

לכל חקירה במשטרה יש מפקד! בהגדרה. האחראי על החקירה.

בחקירות ילדים יש משהו שונה, יש חוקרת ילדים אשר היא מגוף שונה והיא האחראית על החקירה של המתלונן.

לכאורה, מפקד החקירה חייב היה ללמוד את החקירה, לשאול שלאות ולהתקדם לפי הדגשים שעולם.

בעת התיק אליו התכוננתי בשנת 2020 חקרתי את חוקרת הילדים כמו גם את מפקדת היחידה החוקרת.

שם עלה שחקירת ילדים מעולם לא הגיע אל מפקדת החקירה, אלא, מפקדת החקירה הסתפקה בדו"ח הסיכום בלבד.

היינו לא עברה על חקירת הילדים – שלא פעם לוקח זמן עד לתמלול שלה!

חקירת ילדים? מדובר היה בדו"ח נכה, לא ברור, מבולבל ועוד ועוד.

למעשה לא הייתה מודעת למה הם החומרים שהגיעו מחוקרת הילדים!

נוצר ערעוב בין חקירות שיש עליהן לתלונה ישירה מהקטין לדיברי עדים אחרים.

להפתעתי מפקדת החקירה הסבירה שהיא מעולם לא ראתה את חקירת הילדים – לא רק בתיק זה אלה, בשום תיק פלילי.

גם בית המשפט ניסה לבחון שוב ושוב האם זה אפשרי. מתברר שהמציאות עולה על כל דמיון.

חומרי חקירה חסרים

בתיק המדובר, על בסיס הבדיקה של התיק הפלילי, גיליתי שהחומרים רבים חסרים.

לאור זאת נאלצתי להגיש בקשות לרוב. מעיון בתיקים נוספים עולה שהבעיה של חומרי חקירה היא מובנית לחקירות ילדים.

שם הייתה בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ שהייתה מרובה בנקודות שם חומרים רבים לא נמסרו לידי באופן מוזר ולא ראוי. כמו גם התנהלות שלמה ללא רישום.

התוצאה שם הייתה מעולה לאור זאת. הדבר המחיש למדינה את החוסרים – ואת הבעיות – שהיו לא ברות תיקון באותו השלב.

כל התייחסות לאירוע הספציפי הוצא מהרשומה הנ"ל, כמובן.

– בהיותו ספציפי מידי כמו גם יכול לתת רקע לקורבן כמו גם לחשוד שעל השמירה על פרטיו אני אמון. (גם על פרטי המתלוננת).

עורך דין פלילי בעת ייצוג בעבירות מין חייב לדעת שחשאיות הפרטים היא, פעמים רבות, לא רק קריטית אלא ממש מסכנת חיים.

רקע עבירות מין בקטינים

עבירות מין ואלימות בקטינים וחסויים הן עבירות מהקשות שיש. בין אם מדובר בפדופיליה ובין הגדרה אחרת.

מצד אחד נמצאים אלו שאנו כחברה אמונים על השמירה שלהם – מהצד השני מעשים קשים ביותר תוך פגיעה בהם.

מצד שני חקירה במשטרה יכול ותפגע הן ביכולת לאסוף ראיות ודאיות והן ביכולת להסתמך עליהן – תוך יצירת פגיעה קשה בקורבן. בנסיבות אלא נבנתה המערכת שנועדה למנוע את הנזקים הנ"ל.

ילדים מעידים

ככלי ההעדה של ילדים ידועים.

סעיף 2(א) לחוק הגנת ילדים מורה כי:

"אין מעידים ילד על עבירה המנויה בתוספת, שנעשתה בגופו או בנוכחותו או שהוא חשוד בעשייתה ואין מקבלים כראיה הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשות חוקר ילדים ובנוכחותו".

שהעדות מגיעה דרך החוקר – יש צורך בעדות סיוע!

סעיף 9 לחוק הגנת ילדים מורה כי תיעוד העדות שנמסרה בחקירת ילדים מהווה ראיה קבילה בבית המשפט. אולם, סעיף 11 לחוק זה מוסיף ומורה כי:

 "לא יורשע אדם על סמך ראיה לפי סעיף 9, אלא אם יש לה סיוע בראיה אחרת".

הפסקת העדות של קטין

חוקרת הילדים לא חייבת לאפשר את העדות, מדובר במסמכות שלה בלבד (שלא כמו בעדות חסויים אחרים שם הסמכות היא של בית המשפט).

בנוסף היא יכולה להחליט לעצור את העדות בשלל נקודות זמן. גם במהלך העדות! לציין היא נוכחת במהלך העדות.

בנסיבות אלא מומלץ להעיד את חוקרת הילדים ראשונה, ורק לאחר מיכן את הקטין, עם מנת שהעדות תהה על חקירית הילדים שהיא ביצעה ולא על העדות בבית המשפט!

פעמים רבות עורכי הדין הפליליים סבורים שהתרת העדות כן/לא מושפעת גם מהצורך להרשיע, היינו שהעדות היא לא חד משמעית אצל חוקרת הילדים יש נטייה גדולה יותר לאפשר תא ההעדה.

מיותר לציין – הדבר מוכחש.

רע"פ פלוני 3875/20 דגשים לא במקור, פסקי דין אמורים לקרוא מהמקור:

"… במסגרת הערכת עדות המתלוננת, התקשתה חוקרת הילדים להעריך את מהימנות דבריה של המתלוננת, שכן "האירוע נמסר בצורה שלדית, [המתלוננת] לא הצליחה להרחיב על הדברים שמסרה וגם על הדברים אותם מסרה, אמרה אמירות כדוגמת 'חושבת' שקרו, 'לא בטוחה'". יחד עם זאת ציינה חוקרת הילדים, כי היא לא התרשמה ממגמת הגזמה בדברי המתלוננת או כי היא ניסתה להשחיר את פני המבקש, וכי לאורך עדותה שילבה המתלוננת "הדגמות ספונטניות, דמות נוספת, פרטים מהותיים וסנסורים"; כי "האירוע עוגן בקונטקסט, זמן ומקום"; וכי "לאורך עדותה באו לידי ביטוי מאפיינים דינאמיים של פגיעה מינית מסוג זה".

חוקרת הילדים התנגדה תחילה להעדת המתלוננת בבית המשפט, אך לבסוף התירה את העדות. המתלוננת העידה בבית המשפט, אך בחלוף כשעתיים ורבע מתחילת עדותה, במהלך חקירתה הנגדית, הורתה חוקרת הילדים להפסיקה בשל מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת".

ראיית הסיוע ממקור עצמאי

להזכיר שהילד לא עולה להעיד יש צורך בסיוע, שתיקת הנאשם לא יכולה לשמש כסיוע.

ע"פ 4203/19 פלוני "נקבע כי על הראייה המסייעת לקיים שלושה תנאים מצטברים: עליה להגיע ממקור נפרד ועצמאי ביחס לעדות הטעונה סיוע;

עליה "לסבך" את הנאשם, במובן זה שאין היא מתיישבת עם גרסתו;

ועליה לסייע בהוכחת נקודה מהותית השנויה במחלוקת בין הצדדים.

אולם, נקבע גם כי משקלו הראייתי של הסיוע עשוי להשתנות בהתאם לטיבה ולמשקלה הראייתי של העדות הטעונה סיוע.

בהתאם לכך, ככל שניתן לעדות הטעונה סיוע משקל רב יותר, כך ניתן להסתפק בראיית סיוע שמשקלה מועט; וככל שהכחשתו של הנאשם את המעשים כללית וגורפת, כך היקפה של ראיית הסיוע הדרושה מצומצם (ראו למשל ע"פ 8631/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (10.3.2016); ע"פ 7508/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 19–20 (27.8.2012); ע"פ 6877/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (25.6.2012)).

נדיר עד למאוד שילד יעיד כנגד הוריו!

ההחלטה מתי להעיד את הילד ומתי לא נובעת מששל שיקולים כמו גיל בשלות ועוד – כל אלא שיקולים שיעלמו החל מגיל 14 בעת העדות של הילד.

מתוך חוקרת הילדים בתיק ע"פ 4203/19 פלוני: "אנחנו לעתים רחוקות מאד מתירים העדה של ילד או ילדה כנגד הוריו. במקרה הספציפי הזה אני שואלת אותה … האם יודעת מה זה בית משפט? אם תרצה לספר את הדברים שלה בבית המשפט … ואני בוחנת את הסוגיה … גם תוך כדי שיחה. … ז[ו] שאלה שאני מתייעצת גם עם הממונים עלי … ובמקרה הזה באמת דנו בזה רבות. דנתי עם הממונים עלי ועם המדריכה המקצועית שלי בשרות. תוך כדי זה שהתייעצתי גם עם פקידת הסעד … שמכירה את המשפחה (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, בעמ' 25–26).".

שהמתלוננת מעידה – יש נפקות מועטה יחסית להתרשמות של חוקרת הילדים!

ע"פ  989/19 אלגרסי ציון : "יוזכר כי בבית משפט זה קיימת מחלוקת ביחס לנפקותה של התרשמות חוקרת הילדים מטעם התביעה בנסיבות בהן הקטין העיד בעצמו בפני בית המשפט, כשאני עצמי סברתי כי אין לכך מקום (ראו: ע"פ 337/13 פלוני נ' מדינת ישראל (9.9.2013); ע"פ 433/13 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 36 (2.6.2014); ע"פ 4583/13 ‏סץ נ' מדינת ישראל, פסקה 29".

זיהום החקירה

נושא זיהום אפשרי של החקירה בשל שיחות או מצגים.

ממליץ לעיין. מתוך: 1611/11

"….למשקל התרשמות חוקר ילדים לגבי האפשרות של "זיהום" או היעדר זיהום של החקירה או העדות ראו: ע"פ 6274/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 293, 300 (2000) שם נדחתה טענה בדבר "זיהום" העדות, וכן ע"פ 7895/04 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (לא פורסם, 2.6.2008), שם נדחתה טענה כי נוכחות האם במהלך החקירה פגעה במהימנות גרסת המתלונן).".

בעיות של מועדים וזמנים

פעמים רבות אנו עורכי הדין מוצאים פערים רבים בזמנים והערכת כמות המקרים אצל ילדים.

יש פעמים שהדבר מהותי – ויש לא פחות פעמים שהרבה פחות.

ע"פ 989/19 אלגרסי : "כפי שהבהרתי בעבר, הספרות המשפטית והמקצועית עמדה על כך שאי-דיוקים הקשורים לזמן אצל ילדים בגילאים צעירים, בפרט ביחס לתיאור אירועים חוזרים, אין משמעם שעדותם כלל אינה אמינה – והדבר נובע מתפיסת זמן שאינה מפותחת דיה (ראו: ע"פ 2652/11 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (10.12.2012); ע"פ 1074/14 ‏מישייב נ' מדינת ישראל, פסקה 30 (8.2.2015)).

קשייה של המתלוננת להעריך ולכמת את מספר האירועים או למקמם בנקודת זמן מדויקת, הם מובנים בנסיבות אלו.".

הגנה על מוסרי העדות

המדינה פועלת על מנת להגן על מוסרי העדות באופן שהם יוכלו להביא את העדות מהימנה ועשירה בפרטים לבית המשפט תוך הגנה על מוסרי העדות נפשית ומוסרית :

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C_14

הדרך שנבחרה היא ביצוע פעולות החקירה כמו גם העדות בבית המשפט באופן שונה.

לדוגמה גביית העדות על ידי חוקרים מיוחדים – שיעידו במקומם בבית המשפט או תוך קביעת כללי עדות שיגנו עליהם באופן מיטבי.

הדרך הנ"ל יוצרת מורכבות מיוחדת בראיה של כל עדות ועדות.

חקירת קטין אתר משטרת ישראל :

הרצאה בתחום הצורך בראיות במשפט הפלילי – אני בוחר להביא מדבריו של לפרופסור יהודה היס ראש המכון באבו כביר שהוא האדם האחראי על איסוף ראיות מקורבנות אונס. (הרצאה מיום 3.6.08).

הינה עולה שלפי ראש המכון לרפואה משפטית באותו הזמן במדינת ישראל – במקרים רבים הוא רואה את הממצאים ומולם את חקירת הילדים, או לפחות את התלונות – ומסיק שמדובר בשקרים של ממש !

כאל זאת במקרים בהם יש את מהמציאם מול המעשים – חובה להבין יש אפשרות נוספת לכשל זהו באדם עצמו ! האומנם הוא האדם שלו מיוחסים המעשים אחרי שיש ודעות במעשים ?

אתגרים בחקירות ילדים – המרכז לסיוע

חומר חובה לחקירת ילדים

חקירת ילדים הבסיס

כל עיון בחקירה במשטרה, כמובן הכנה לחקירה נגדית, מתחיל בעיון בחומר מתוך עיניו של המתלונן.

בנסיבות אלא שיש מידע מיהו המתלונן זהו יתרון גדול בהכנה לחקירה בית המשפט.

שמדובר בעד "רגיל" אני נוהג למחפש עליו מידע ממקורות שונים, החל מהנט ועד בכלל, במרבית המקרים הלקוח גם הוא מקור מידע חשוב ביותר להבנת התמונה מתוך עיניו של העד.

אני נוהג לחפש ראשית את החוסרים בתיק – שכן החוסרים מסתירים סיבות ונסיבות  – פעמים רבות ברצונו של העד. העד יודע מה הוא מסתיר, וצריך לנסות להבין זאת.

דוגמה הוצאתו של עד מתחום הנוחות שלו

עדים מומחים הם עולם בפני עצמו, הם באים מוכנים מאלפי חקירות נגדיות שהם עברו. יש כללים רבים להכנה לחקירתו של עד מומחה.

הבסיס לכול הוא לא להתעמת בסוגיה שאין דרך להוכיח – וכן להתעמת בעובדות שהאיש ממציא !

עד כמה שהדבר ישמע מוזר – הם ממציאים מסקנות – לא אחת בלי שום ביסוס.

אפשרי גם להציג דוגמה נוספת בעד מומחה – העיניים שבוחנות הן עיני המומחה הרפואי (מהחקירה הנגדית שערכתי).

מדובר בפתולוג – עד מומחה –  ידוע שעל הקורבן יש דקירות מחט ביד ובצוואר. המטרה היא להשתמש בצוואר על מנת להוכיח העדר מקצועיות של הבודק שלא בדק דבר.

החקירה הנגדית למומחה הרפואי של התביעה

709/3: אדטו: " פצעי הדקירה מחט שיש על המנוח, זה מהטיפול הרפואי ?    ד"ר זיצב: כן.

אדטו: לא רשום.                                                    ת:  היה פצע דקירת מחט

כ.ה.ש: פצע דקירת מחט אחת ?                                 העד: בצוואר.

אדטו: בצוואר וגם בירך, ביד. היה כמה פצעי דקירה.       העד: 709/11 :איפה עוד היו ? אני שמעתי רק

כ.ה.ש: רק אחד                                                     709/14: העד: רק בצוואר. (כאן העד פתח את הפתח להפלתו, הוא מסתמך על הערת בית המשפט שהייתה שיקוף של דבריו הקודמים מ .א).

אדטו: אין בעיה. הכול זה מהטיפול הרפואי ?                 העד: פצע דקירה בצוואר זה מהטיפול הרפואי. (העד מחזק את עצמו מ.א).

אדטו" איך אתה יודע ?                    העד: כי מניסיוני אני יודע שבזמן החייאה עושים זריקות לתוך הצוואר.

כ.ה.ש: לא מזריקים סמים לצוואר סנגור. (השופט סוגר את הנושא – אבל הוא לא תמיד מכיר את חוות הדעת – שלא בטוח הוגשה – באותו השלב – מ.א).

אדטו: אני רק שאלתי          ד"ר זיצב: זה מה שאני יודע (אם הוא יודע – בוא ניבדוק על בסיס מה הוא מסתמך ! מ.א).

אדטו: הפניה לדו"ח הרפואי – עמוד 4 מתוך 7: "בשקע המרפק הימני נמצאו שתי פצעי דקירת מחט", ב 6 למעלה, א.

עו"ד פרקליטה  שקע מרפק ?   אדטו: זה לא צוואר.        העד: "שקע מרפק שמאלי ללא דימום תת עורי". זה לפי דעתי מהטיפול רפואי. (כאן העד מראה שהוא מנסה לסבן, הוא מתחיל לשער, גם במקום בו אסור לשער – מ.א).

ש: מה זה לפי דעתך ? לא בדקת את זה מול הרופאים שטיפלו בו מאיפה                  ד"ר זיצב: לא".

הכול יודעים שבשקע מרפק מזריקים סמים !

המטרה להראות שגם מתוך עיני הרופא מעשיו לא נכונים – אם הוא יכול לשער שדקירה בצוואר היא טיפול רפואי – ההשערה הזאת כושלת מול דקירה של מחט בשקע המרפק !

עיננו הרואות – יש לבחון כל אירוע מעיניו של העד ! רופא לא יכול להסביר את הבדיקה הזאת שבנויה על הנחות.

מיותר לציין – בתיק זה כל חוות הדעת של הרופא הנ"ל נדחתה מפני חוות הדעת של מומחה ההגנה ד"ר חן קוגל.

נחזור רגע לחקירת ילדים – מה חוקר הילדים משער ? מה הוא משלים מוך הבנה שלו את המציאות ? שאלות אלא תמיד יעמדו בנינו !

המיוחדות של חקירת ילדים 

למרות שכולנו היינו ילדים, חקירת ילדים לבטח על נושאים של מבוגרים (מין כדוגמה) היא נושא מרתק (ועצוב).

עיניו של הילד שונות מעיניו של המבוגר.

לצורך דיון בתיק פלילי בחודש מאי 2019 שם המתלוננת היא קטינה, הכנתי לעצמי את הרשימה שבאה לאפיין את כל החוסרים שלי בתיק!

לאחר אירגון הרשימה ועיון בחקירות הילדה (לפי הסרט מתוקה עד להפליא) גיליתי בעיות רבות בתיק, לא מעט התגלו בסיועה של חוקרת ילדים לשעבר ששכרתי שסיפקה לי זוג עיניים נוסף.

היא העניקה לי את היכולת לראות את המשפטים מתוך עיניי הילדה, לא עיני המבוגר.

האמת שעיון בחקירת ילדים מתוך עיני הילדה היא אירוע מרתק.

בנסיבות אלא ישבתי לא מעט ו הכנתי את עצמי לא מעט, הכול מתוך מטרה ונהל את התיק באופן שמצד אחד ישמור על כבודה של הנחקרת – ומצד שני יוביל את הנחקרת לחשיפת האמת, תוך נטרול תקלות שהיא לוקה בהם (להבנתי).

חלק מהתקלות לא נבעו מרוע, אלא פשוט מחוסר יכולת לאבחן מחשבה שעברה מראש מהמעשים שהיו בפועל.

פרק זה דן בהיבטים טכניים ואחרים של חקירות ילדים.

המגבלה השיפוטית בחקירת ילדים:

ע"פ 5209/20 : "יש הבדל בין צפייה בעדות המוקלטת ובין השתתפות חיה ודינאמית של השופט, כאשר הוא רואה מולו את העד הבא עמו במגע, ואף יכול בזמן אמת לשאול שאלות הבהרה כדי לוודא שהבין את העד נכונה ובדיוק הנדרש. היכולת להשתתף ולא רק לצפות בעדות היא בעלת משקל רב".

חקירת ילדים

חקירת ילדים עד לגיל 14 כמו גם חקירת אנשים עם לקות שכלית מסורה לגוף חוץ משטרתי.

הרעיון בהוצאת החקירות ממתחן המשטרה, היא יצירת אווירה תומכת ומכילה בעת הברור של האירועים באופן שהחקירה תהה עשירה בפרטים ותבסס את החשדות באופן מיטבי.

המחשבה היא שכך נצליח לקבל את מרבית הפרטים הנדרשים לצורך הערכת העדות – גם שזאת ניתנת על ידי אדם שמתקשה בנושא. הכול שיש חוקרים שמתמחים בנושא.

כמו כן מטרת משנה היא ליווי הנחקרים לבית המשפט ובהליך השיפוטי, באופן שהשירות יהיה להם לפה, או לפחות למטווח בינם ובין המערכת המשפטית.

הרבה מתוך הבנה של המיוחדות האנושית שהם חלק ממנה.

חשוב לדעת – טיפול נפשי יכול ויצור זיהום של החקירה בדיוק כמו כל שיחה אחרת עם הנפגע, פעמים רבות אנו ננסה להבין מתי מתחיל הזיהום ומתי הוא מסתיים ! כמו גם מהו היקפו של אותו הזיהום.

ההכשרה ומינוי של חוקר ילדים

חוקר ילדים עובר הכשרה לחקירות ילדים ואחריה הוא מקבל מינוי מטעם שר המשפטים.

• שיטות התחקור שהוא מפעיל אמורות להיות כאלה שיעלו מהזיכרון אירועים.
• השיחה עם כל קטין או מוגבל אמורה להיות מותאמת להתפתחותו כמו גם צרכים אחרים כמו נפשיים ורגשיים שלו.

• חוקרי ילדים (עד גיל 14) יעורבבו במקרים הבאים:
• פגיעות מיניות בכול הספקטרום, עד, נפגע, פוגע.
• פגיעות על ידי הורה או אחראי בעבירות אלימות והזנחה.
• עדים לעבירות המתה.
• עדים לאלימות כלפי בן משפחה.

חוקר הילדים מחליט על 

• מקבל את ההחלטה על עדות הקטין בבית המשפט. (עד לגיל 14 בעת העדות – בבית המשפט).
• יכול להעיד בבית המשפט במקום הילד במקרים בהם הוא מונע את העדות. חקירת הילדים תוגש !
• יקבע את תנאי העדות, יכין את הילד לעדות, וילווה את הילד בעת העדות.
  

  ---

ביקור בזירה על ידי חוקר הילדים ?

במקרים בהם נדרשת הבנת הזירה – ראוי שחוקר הילדים יבקר בזירה (נדיר עד למאוד, הרבה בשל העומס).

החוקר יכול ללוות פעולות כמו מסדר זיהוי, בדיקות רפואיות ועוד – תוך מתן המלצות להמשך טיפול.

החוקר ילדים יכול לבקש ביצוע פעולות נוספות של חקירה!

בפועל במקרים רבים אנו מגלים שחקירות ילדים הן חקירות לבי אבא של אמת – היינו שיש את חוקר הילדים שגובה את האימרות של הילד, ויש תא המשטרה והתקשורת לקויה! כך יכול להיות מצב במסגרתו חקירת ילדים מועברת למשטרה זמן רב יחסית אחרי שהתבקשה, ובכך המשטרה מעקרת את התיק שלה עצמה.

הפעולה המרכזית :

איסוף ראית בדרך של חקירת ילדים – תוך תיעוד בווידאו וקביעת הגנות לילדים להמשך. (ילד ? עד לגיל 14).

חוקר מיוחד לפגועי נפש 

חוקר זה הוא עובד סוציאלי במינוי מטעם שר העבודה והרווחה.

האנשים שיחקרו על ידי חוקר מיוחד הם כאלה שהובחנו כבעלי מגבלה שכלית, אולם לא רק. מיד עם איתור הבעיה שבשלה יש מגבלה שכלית כמו גם אוטיזם ועוד –

החוקר המיוחד אמור לקבוע כלים להמשך פעולות החקירה, כמו גם קביעה של אמצעי ההגנה. החוקר המיוחד הוא גשר בין המוגבל לבית המשפט בעת העדות.

חקירת ילדים 

בעבירות מין ואלימות שם המתלונן הוא קטין מתחת לגיל 14 אפשרי להגיש את חקירתו כמו שבוצעה על ידי חוקר הילדים – בלי שהעד יעלה לעדות.

במקרה שכזה העדות שמוגשת ללא נוכחות הילד (העדות מצולמת וידאו) דורשת סיוע. היינו דרישה ברמה גבוהה של תמיכה בעדות. (ראיה מסבכת).

מדובר בפירוק של כל מערכת הדין הפלילי – ניהול לתיק פלילי בלי עדות העד בבית המשפט כלל וכלל.

לצורך גיבוי אותה העדות של ילד אנו נקבל סוג של חוות דעת של חוקר ילדים – חוות דעת שתתייחס לאמינותו של הקטין.

מיותר לציין – באם הקטין מעיד הוא ככול עד ועוד!

דרישת הסיוע לחקירת ילדים 

הדרישה הנ"ל נקבעת רבות לפי קו ההגנה של החשוד.

בחירת קו הגנה מכחיש ולעומתי יכול ותוביל לכך שיהיה קל יחסית למצוא סיוע – וליהפך.

באם הקטין עולה להעיד – עדותו ככול עד.

על עדות הילדים 

פרק זה רחוק מאוד מלמצות את הנושא הנ"ל.

הנושא הוכן לצורך דיון בבית המשפט בתיק עבירת מין כלפי קטינה בת 11 – בהמשך, שהמדינה הבינה שאני מוכן מאוד מהם ממש לא, הגיע הצעה להסדר טיעון.

לאור הצעה להסדר טיעון (מע"ת בלבד בתיק מעשה מגונה בקטינה ועוד עבירות נלוות – לא היה עוד טעם להכנות).

חשוב להבין – העקרונות כאן הם מתוך מטרה לתת תמונה נוספת לנושא חקירות ילדים.

בתיק אותו ניהלתי – היו סתירות כמעט מתחת לכול נקודה כאן בין המתלוננת ובין העדים האחרים!

ההבנה של כל האמור, על ידי המדינה, היא שהצליחה להביא להסדר הטיעון.

שם בתיק הפלילי לצורך ההבנה של המציאות שכרה ההגנה חוקרת ילדים בגמלאות – והדברים הרשומים כאן הם סוג של סיכום של המציאות החוקית כמו שההגנה תפסה את המציאות.

מהפסיקה – המגבלות:

מתוך ע"פ 5209/20 פלוני:

"3.       סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1956, המהווה את הרקע הנורמטיבי להכרעה, קובע כי אין להרשיע אדם על סמך עדות ילד שתועדה באמצעות חוקר ילדים, אלא אם יש לה סיוע בראיה אחרת. הטעם שעומד בבסיס דרישה זו נעוץ בכך שהילד אינו מעיד במשפט ואינו נחקר בחקירה נגדית על ידי ההגנה. במצב כזה, נשללים מבית המשפט כלים חשובים לחשיפת האמת. ראיית הסיוע באה לפצות על חסר זה במסד הראייתי, באופן שיכונן את הביטחון הדרוש בהרשעת הנאשם וכדי למנוע מצב של הרשעת חף מפשע. כידוע, בפסיקה נקבע כי ראיה תשמש כסיוע בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: מקורה עצמאי וחיצוני לעדות שטעונה סיוע; היא נוטה לסבך את הנאשם באחריות לביצוע המעשה; והיא נוגעת לנקודה מהותית השנויה במחלוקת בין הצדדים (ראו: ע"פ 4447/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (10.1.2022); ע"פ 6813/16 נחמני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 לחוות דעתי וההפניות שם (17.9.2018))".

על המאשימה?

כמו בכול תיק ראוי לבחון האם התובע מוסמך?

השאלה היא בכמה רמות של מוסמכות – האם הם מוסמכים לקצר תקופת שימוע?

האם הם מוסמכים להגשת האישום?

מקרה קלסי שפרשנות יכולה לשנות את התפיסה של המעשה.

האם חוקר הילדים מוסמך?

מאמר מפתח – אירית הרשקוביץ ילדים משקרים.

חקירת הילדים

חקירת הילדים בחלק גדול מהמקרים תבוצע במרכזים מיוחדים שנמצאים בארץ.

החקירה, אחרי שתוגש, אמורה לספק לבית המשפט הבנה של העדות של הקטין ברמה גבוהה – לאור העדרה של הילדה מהאולם.

החקירה חייבת לכן להיות כזאת שתיתן כלים של אמון והבנה של האירועים מתוך עיניו של הילד – חובה לזכור שאנו מבוגרים ויש אפשרות של הבנה שונה של האירועים.

החקירה, כמו שנערכת, חייבת להיות מותאמת לגיל הילד ומצבו הרגשי כמו גם מצבו השכלי.

הבעיה חקירת ילדים

חשוב להבין – יש מגבלה מובנת לבית המשפט שלא רואה את הילד/ה בעצמו אלא רק בסרט מצולם – ולכן צריך להיות במצב בו הכול ברור. לא צריכות להיות שאלות של חוסרים בהבנה.

פעמים אחרות צריך לתווך את העדות לבית המשפט ולצדדים לאור מוגבלות זאת או אחרת אצל הקטין.

הפסקה בחקירה

באם יש הפסקה בחקירה – מול חוקרת הילדים, השאלה היא תמיד למה ? מעבר לכך, צריך להוביל את המצב לכך, שאחרי אותה ההפסקה, יעברו מספר משפטים שילמדו אותנו על מה שהתקיים בזמן ההפסקה.

זה לבטח שיש אירוע של שינוי או חידוד של הגרסה.

חוקרת הילדים בנוסף להקלטה בווידאו כותבת במהלך החקירה רשמים מהחקירה –  זהו חומר חקירה שחובה להעביר. צריך לשים לב שהיא כותבת כל הזמן בעת החקירה – וזה לא תמלול של החקירה.

הפסקה היזומה על ידי הילד/ה

באם יש הפסקה בחקירה – לא ממש משנה מי היוזם, צריך לדעת שלא התקיים זיהום בחקירה בזמן ההפסקה.

הדבר מחודד שאת ההפסקה יוזם הילד.

עדות כבושה – שרואים לתלונה מאוחרת

חוקרת הילדים חייבת לשאול מה קרה מהאירוע ועד לתלונה. זהו נושא שיש חובה לברר !

קשה לבסס משהו על מה שלא קיים. יש לבסס על מה שקיים.

בכול רגע נתון כל שאלה מביאה עוד משהו –

בתחילת התשאול הפתוח הוא אמור להביא עוד אינפורמציה – זה קשה להבין.

הדברים לא מבוארים. זה בעייתי.

יש משהו שאתה משקר אתה מנסה להוכיח את האמת – ומוסיף דברים.

כל התוספות אמורות להוסיף עוד ועוד.

בגרסת הבסיס היו רמזים. זה לא התחרבש באופן מוחלט.

עקרונות

מה מאחורי העדות של חקירת ילדים 

• לעדים (ככלל) יש מטרה מאחורי העדות! גם אם הם ילדים ! יש גם הטעיות של ראיה בכול אדם – ולבטח בילדים באירועים של מבוגרים.

אמירת אמת היא מטרה חשובה – אבל לא מטרה יחידה – גם לא שמדובר בקטינים.

פעמים רבות האמת וההמצאה מתערבבים – בלי מטרה ראה אלא בשל חוסר יכולת להכיל מציאות לדוגמה.

נושא המטרה (יתכן) וקיים בייתר שאת לבטח שמדובר בעדות כבושה אנו מצווים להבין גם למה העדות ניתנה ולמה היא ניכבשה מראש.

• חשוב לדעת, אירועים שהתקיימו מאז האירועים יכולים לשנות את התפיסה של האירועים. (הפרספקטיבה והסביבה).

כך שאם יש אירועים שניתנים לפרשנות כפולה –  המעשים או הבנת המציאות העתידית – משנה את ראיית האירוע בזמן עבר.

יובהר לכול אדם – יש תפיסה של המציאות שמשתנה עם ההמשך של החיים – לבטח לילד.

יש את המשפט הידוע – העתיד ידוע ורק העבר משתנה.

בייחס לקטין הדבר בולט

חשוב להבין הם יש מבוגרים דומיננטיים לידו?

• עדות הקטין הוא בווידאו – אבל … לא מקבלים את הסרט אלא יכולים לצפות בו בפרקליטת.

מדובר בהסדר שהוא לפי החוק אבל הוא מאוד בעייתי. צריך הרי לעצור את הסרט אין סוף פעמים ולדבר על מה שרואים – זה לא מצב לעשות את זה מחוץ למשרד!

בתיק שניהלתי הגיעו אלי הסרטים – הדבר בפועל הכריע את הכף, שכן בוצע תמלול חוזר של הקלטות, והתגלה אירוע מהותי שם הקטינה מלמלה דברים שלימדו על שקר.

משום מה הנושא לא תומלל כלל ! (אין טענה למרמה, פשוט איש מעולם לא ראה את הקלטות לפני, והמתמללת שראתה שאין חוקתר בחדר, לא רשמה את הדברים).

חקירת קטין – גיל הקטין והעדה

• ככלל ככול שגיל הקטין צעיר יותר – יש נטייה למנוע ממנו להעיד בבית המשפט. אבל היו מקרים שקטינים גם בגיל 12 העידו. זה נדיר אבל קיים.

לפני אישור עדות יש חובה לדבר עם האפוטרופוס. יש חובה לרשום את השיחה עם ההורה. (ולו במזכר).

כל חוקר ילדים צריך לדבר עם האחראי. (האם לדבר על הקטין באופן כללי ו/או על שינויים בקטין?)

במקרה שההורה הוא החשוד – יכולים למנות אפוטרופוס חיצוני – יש חובה.

בחוק יש אפשרות לחקור ילד בלי אישור אפוטרופוס.

הקריטריונים לעדות קטין

רצון. הסכמה להעיד.

רמת היכולות הוורבאליות

יכולת רגישת להתמודד עם האירוע.

רמת התמיכה משפחתית.

לפני המשפט חוקרת הילדים אמורה לחזור לילדה – ולברר את הנושא של העדה.

פגיעות מיניות בקטין – על ידי אימפוטנט

פגיעות מיניות הן עניין של אלימות ושליטה פחות סיפוק מיני. ( במקרים רבים).

הכישור המיני והיכולת הפיזית זה לא הנושא.

לכן יש פגיעות רבות על ידי אנשים שיש להם בעיה מינית חמורה במערכות היחסים האחרות של חייהם. אולי אפילו בעיה שלא תאפשר להם לתפקד כלל ! נושא זה הוא מהותי ביותר. אסור ליפול לתוך ה"בור" של שאלת היכולת לבצע !

עוד חשוב לדעת – חשודים רבים יסתירו את מצבם הפיזי מתוך בושה – חובה להבין את המצב הפיזי המלא של האדם !

עצות בסיס לחקירת קטין

הבסיס כמו כל עד אחר : חיבור לילד.

בעת החקירה עם הילד/ה לברר את העמדה הרגשית של הקטין ולהתחבר למקום בו הי/וא נמצא/ת.

גם שהאמת בעייתית אתה, כחוקר, יכול להיות אמפתי. להכיל את הקושי של הילד. באופן עקרוני בהנחה שהכול שקר – זה מלמד על בעיה קשה !

האמפטיה מעלה נקודות.

באופן עקרוני המטרה היא חיבור עם הילד/ה חיבור חיובי, להכיר אותך.

אם יש משהו שאת לא מבינה.

אני יודע שהמעמד לא קל.

הכי העדין שאתה יכול.

ככול שאתה נעים יותר רמת המגננה תרד ואז האמת פשוט צפה.

דוגמה : 1.

אני יודע שזה מצב קשה.

אם משהו קשה נעצור מיד.

גילו של הקטין ככלי להערכת העדות

• גילו של הקטין הוא חשוב ביותר להבנת התמונה – האם הוא מבין את המילים שהוא אומר בעדות ?

לא אחת אנו נגלה "בישול" של עדות בכך שהוא יגיד מילים שלא מותאמות גיל.

או ינתח מצבים מורכבים שלא מותאמים גיל.

או יתאר אירועים שהוא לא יכול היה לראות או לתאר.

אפקט שטוח ? האם אפשרי?

לפי חוקרת הילדים – לא בודקים התאמה בין מילים למבע פנים.

אפשרי לדבר עם אונס ולהיות מנותק, צוחק ועוד – אין מה להשקיע בזה אנרגיה. (תמיד משקיעים בזה אנרגיה, אבל לא תמיד זה נכון).

לפי חוקרת הילדים – אנשי מקצוע אמיתים –  כל מה שתגיד זה בגלל שיש אלפי סיבות.

יש אירועים מטורפים בלי אפקט לחלוטין. (לא עובדו עדיין).

יכול להיות מקום בו אין רגש בנושא מסוים כמערכת הגנה.

דעתי היא מעט שונה – צריך לבחון גם את הנושא של האפקט, אולי יהיה הסבר זה או אחר לאפקט השטוח או הלא מותאם – אולם חוקר ילדים צריך להיות מסוגל להסביר את הנושא בכול מקרה בו יש חוסר התאמה.

חוסר התאמה יכול לבלוט במיוחד בפינה זאת או אחרת שם שקר ו/או הגזמה ו/או הסתרה עולה. אין חסינות כללית בנושא, אלא יש לבחון לא רק את כל העדות אלא שלבים בעדות.

כמה זמן מהחקירה עד לעדות

• הנחיות של נשיאת בית המשפט העליון מספרות על תחימה של הזמן מהחקירה לעדות (לא אחת ל 3 חודשים).
• נהוג לכן, בשל בעיית הזמנים, להגיש קיצורים לשימוע במקרים בהם אין מעצר, כמו גם בקשות לעדות מוקדמת.
  

  ---

ריענון של האישור להעדה

חובה להבין – רענן של אישור העדה למעל ל 3 חודשים לא אמור להיות אירוע טכני בלבד, אלא מהותי!

משום מה הוא הפך להיות טכני בשנים האחרונות!

השאלה האם היא בדקה או טכני. צריך לבדוק בעת החקירה של חוקרת הילדים.

באחריות מי זירוז העדות

החוקרת לא מנהלת מעקב. אחרי התיק!

אין דרך –  לחוקרת בשל העומס. זאת אחריות של הפרקליט/ה.

בנסיבות אלא יש מקרים רבים שעד לרגע העדות – אין כבר אישורים לעדות.

לפני החקירה של הקטין/ה

צריך להעביר כל חומר רלוונטי לחוקרת הילדים.

יש רישום של חוקר הילדים באילו חומרים הוא צפה ומה ראה. חייבים לעבור על הרשימה מול השאלות.

באם יש זירה ייחודית, או יש אמירות של עדים ועוד – ראוי שהחוקר ילדים ידע הכול.

חקירת ילדים – ניתוח המציאות

• חשוב להבחין בין ניתוח המציאות שכול אדם עובר למעשים בפועל!

לדוגמה : הוא שלח את היד ורצה לגעת באיבר המין שלי. אבל הוא לא נגע כי לא רציתי.

משפט זה לימד שלא היה מגע כלל – ולא הייתה כל אמירה אחרת.

היא פרשה תנועת יד באופן שהמעשים בהמשך שינו את נקודת הראות לעבר. לא בטוח שזאת הראיה של המציאות.

השאלה יכולה לגעת גם לשאלה ממתי אותה הפרשנות נכנסה לתוקף? כמו גם מתי הוא הגיע למסקנה זאת או אחרת.

יחסים מיוחדים בין הפוגע לקטין

חשוב לזכור תמיד שיחסים מיוחדים משנים באופן מהותי תא הענישה בתיק – בנסיבות אלא חשוב מאוד לזכור שיש לבחון את מערכת היחסים ולא תמיד מערכת היחסים היא כמו שהקטין טוען לה.

לדוגמה – אדם שמנהל קשר עם אימא של הקטינה אינו תמיד בין משפחה – יש לבחון את מהות הקשר ולשים לב לכך עוד בשלבי החקירה.

הערכת מהימנות

• כל חקירה חייבת להיות מלווה בהערכת מהימנות – זאת תוגש כחומר ראיות!
• לפני העיון בחקירה אפשרי לראות בדף המלווה מה היה החומר ראיות שקיים היה בפני חוקר הילדים בעת השיחה עם הילד/ה.

השאלה תמיד היא האם זהו החומר היחידי שהיה צריך להיות בפניו ? יש לאתגר את הנושא הזה גם.

תקיפת המהימנות – כמו תקיפת מומחה היא באופן מועדף בבסיסים.

בחינת החקירה בייחס לקטינים

• שאנו כעורכי דין מגיעים לחקירה יש כללים – אבל בייחס לקטינים, פעמים רבות יש את הצורך במעריך עדות שבא מתוך עיניים של קטין !

היינו מומלץ לשכור חוקר ילדים לצורך הערכת העדות.

• באופן מובנה, כל חקירה מלווה בסתירות פנימיות בעדויות.

אולם יש צורך בראיה דרך בסיס הראיה של הקטין על מנת להבין האם יש סתירה והאם זאת הייתה צריכה להיות מבוררת על ידי חוקרת הילדים.

פעמים רבות, לא כל מה שניראה כסתירה למבוגר הוא גם לקטין – ולהפך.

השאלה היא מה המסקנה של חוקר הילדים והאם הוא מודע לסתירות, כמו גם לסתירות מול עדויות חיצוניות !

• בניתוח עדויות יש מוסכמה, אין חקירה בלי בעייתיות זאת או אחרת – אנו שואפים לראות סוג של אמת נמשכת. קו מוביל.

לא כל סתירה פנימית היא ברת חשיבות קריטית.

אבל לא אחת אנו ננסה להבין את ההיגיון מאחורי השקרים.

• אחד הכלים להבנת עדות זאת התפתחות שהיא מקבלת עם כל שאלה ושאלה !
• הדבר יכול לבלוט במיוחד שאירוע חסר משמעות מקבל את הבכורה – ואירועים רבי משמעות הרבה יותר מוצגים בסיומו של ההליך.
  

  ---

התייעצות של החוקרת ילדים עם גורמים מקצועיים

• ככלל החוקרת ילדים לא חייבת להתייעץ.
• אולם עד 3 שנים לחוקרת הילדים יש הדרכה.

השיחה עם היועץ לא חלק מהחומר הראיות.

בעת העבודה בחקירות ילדים עובדים בלחץ גדול.

אין אף אחד שיכול לשלוח את החקירה שלה.

החוקרת ילדים רושמת את מהלך החקירה בזמן החקירה – צריך לסמן נקודות לבדיקה ועוד – במרבית המקרים בכתב יש – ולא בהדפסה.

על החוקר לסמן מקטעים ודברים שרוצים לראות.

כל מה שהיא כותבת הוא חלק מחומר החקירה – הטיוטה.

• במידה ויש עיכוב במשלוח – זה נושא קריטי. להבנתי בשל עיכוב במשלוח בתיק הצלחתי בו ביותר כי כל הנושא של המשך הטיפול התעכב.

דבר שהחליש את הקו של המדינה באופן מהותי.

המטרה בעדות – מאזן האינטרסים

• כלי נוסף להבנת היכולת להעריך את העדות הוא האינטרס מאחורי העדות.

האם המתלונן הרוויח משהו כתוצאה מהעדות.

האם זהו היה רווח צפוי או רווח שלא היה צפוי אבל נהנים ממנו !

לדוגמה  – הילדה מוענשת בחומרה בבית הספר ובבית.

אחרי התלונה – יש הפסקה של הענישה גם בבית הספר וגם בבית..

זהו רווח שלא היה צפוי (בבית הספר) ! ורווח צפוי בבית שכן בבית היא עמדה להיות מוענשת באופן חמור!

רווח צפוי זה שהילדה עמדה בפני עונש קשה – ולאור התלונה היא לא נענשה כלל!

אמירות בסיום החקירה

• כמו אמירות של דאגה לאדם האחר !

אלא אמירות שחייבות ברור במספר מישורים – אחד מהם הוא הבנה של המידע שיש בידי הילדה.

לא אחת עולים תכנים שמהם ברור שאדם אחר הוא היוזם של התהליך התלונתי.

כשירה לעדות ?

• מרבית המקרים בהם חוקר הילדים יקבע שהילדה כשירה לעלות לעדות – הדבר נעשה אחרי תיאום הנושא ובדיקתו מול הילדה כמו גם מול האפוטרופוסים שלה.

המסמך הנ"ל צריך להיות קיים  -לא מקבלים אותו – אבל צריך להיות.

מוזר שלא מקבלים!

ניתוח העדות

• חוקר הילדים אמור לתת חוות דעת על האמינות של החקירה של הילדה – לכול חקירה בנפרד.
  

  ---

דוגמה מתיק שניהלתי

יש מקרים בהם יש סתירות מהותיות ביותר בין שתי עדויות של הילדה.

חוקרי הילדים לא פעם ינסו לכלול חוות דעת אחת על שתי החקירות – הרבה מתוך ההבנה שכך הם לא יאלצו להסביר את השקרים. כמו גם ניגוד האמירות בין שתי העדויות. (או לפחות פעם אחת ולא לבנות את החקירה כלפיהם).

זה לא מצב ראוי. לבטח שיש שיחות עם גורמי חקירות ילדים על מנת לנתח את המצב.

להבנתי (למרות שאומרים לי שזה לא תחת 74 לחסד"פ) חובה להגיש בקשה.

נחקרים כלפיהם אנו חשים אהבה ?

• התבוננות בחקירות ילדים מובילה לא אחת ל"התאהבות" בילד – אבל כל זה לא מונע את החובה לניתוח קר של המציאות בנוסף.

לעמת את החקירה מול הראיות!

אנו רואים חוקרי ילדים שמתאהבים בילד/ה – ולמעשה שוכחים את תפקידם.

מועד המינוי לחוקר הילדים

• לכול חוקר ילדים יש תאריך מינוי לתפקיד – מפורסם ברשומות – לפי התאריך הנ"ל אפשרי להעריך את ניסיונו. הדבר מפורסם ברשומות.
• לכול חוקר ילדים עד 3 שנות ניסיון! יש חוקר מנחה.
  

  ---

חקירת חוקר הילדים

• במרבית המקרים מדובר בחוקרת ! שביצעה את חקירת ילדים.
• במרבית המקרים אנו נתקלים בסוגיה של "עדות מומחה" – שרוצה לשכנע אותנו שהוא מומחה של ממש.
• בתור חוקרי ילדים יש להם יתרון אדיר של ניסיון על כל אחד אחר! הם עברו את החקירות ילדים אין סוף פעמים בבית המשפט – באם החקירה לא תהה מובנית מאוד – אין כמעט סיכוי לערער את קביעותיו.
• כמו בכול מקרה של עדות מומחה – המטרה היא לחתור מתחת לעדות, העקרונות לחקירת מומחים ידועות.
  

  ---

הבסיס הוא הבסיסים של העדות – בלי הבנתם אין משמועת לדבר.

• חוקר ילדים מומחה אמור להישאל שאלות מתוך ההיגיון של העדות בנוסף להיבטים הטכניים !
• חוקר ילדים מומחה אמור להיות מסוגל להסביר אמירות אגב של הילד – ואת ההשתלבות של האמירות בחקירה הכוללת.
• חוקר ילדים מומחה אמור להסביר את ההיגיון הפנימי של העדות – מול הסתירות שם.
• בעת חקירת חוקר הילדים הכפפות הן שונות לחלוטין. אין מקום לאמפתיה ואין מקום לסימפתיה – אלא להבנה.

ערעור על מסקנות בית המשפט

ע"פ 4490/23   פלוני נ. מדינת ישראל

  "אכן, כאשר המתלונן הוא קטין והעדתו בבית המשפט נאסרה על ידי חוקר ילדים, עדות המתלונן אינה נשמעת בבית המשפט אלא מתועדת על ידי החוקר. במצבים מסוג זה כלל אי-ההתערבות אינו בעל אותה עוצמה, שכן בכל הנוגע לקביעות מהימנות המבוססות על צפייה בתיעוד חקירת חוקר הילדים, לערכאה הדיונית אין יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור בהערכת טיב הראיות (וראו למשל: ע"פ 2973/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 22 (13.1.2022) (להלן: ע"פ 2973/21);

ע"פ 7508/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (27.8.2012)). ברם, אין זו חזות הכל. ההכרעה בטענות שמעלה נאשם כלפי קביעות העובדה וממצאי המהימנות של הערכאה הדיונית נעשית על פי מארג הראיות בכללותו, ובתוך כך על בסיס התרשמותו הישירה של בית המשפט מעדויות נוספות שבראשן עדותו של חוקר הילדים עצמו, כמו גם עדות הנאשם ועדותם של גורמים נוספים (ראו גם: ע"פ 1697/20 שורדיקר נ' מדינת ישראל, פסקה 33 (24.8.2021) (להלן: עניין שורדיקר);

ע"פ 2480/09 פדלון נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (7.9.2011)). היינו, אף אם כוחו של כלל אי-ההתערבות נחלש בכל הנוגע לעדות מתלונן קטין שנאסרה עדותו, ביחס ליתר הראיות והעדויות, אשר גם עליהן מתבססים ממצאי העובדה והמהימנות, כלל אי-ההתערבות ממשיך לחול במלוא תוקפו (ע"פ 1139/23, פסקה 35). לא פעם, התמונה הגדולה עולה על סך חלקיה. וכך גם במקרה זה.

סיכום חקירת ילדים :

מדובר ברשומה שלי כהכנה לחקירת ילדים.

החלק השני של ניתוח העדות של הקטינה – זה שהוביל להישג כמובן לא ניכלל ברשומה.

כמו כל תיק – חובה להתייחס לחקירה של חוקר הילדים בסוג של זהירות מובנית, אבל להבין שפעמים רבות אין לנו הכלים לפצח חוקר ילדים שכן הוא בא בשם חקירה שביצע והוא לא האדם המרכזי באירוע.

כיום בחקירות רבות מידי חוקרי הילדים לא לוקחים עמדה ויוזמים חקירות וברורים נוספים !

חשוב לזכור בתיק בו טיפלתי חוקרת הילדים ניהלה שיחות עם גורמי חקירה ומשפחת הילדה – ללא שום תיעוד. זאת מציאות עצובה ביותר.