חובת דיווח | האם הובילה להגנה על חסרי יש"ע?

חובת דיווח, החוק יצר חובת דיווח בגין פגיעות בחסרי יש"ע.

ההיגיון מאחורי החובה היא שגורם אחראי על הקטין/נזקק מעצם האחריות, או היחסים המיוחדים, שיש לו משלל סיבות, צריך להגן על אותו הקטין/ניזקק – ולא הוא מסתכן בעצמו.

חשוב להבין – לא אחת חובת הדיווח מתנגשת בחובה אחרת (לדוגמה לחיסיון בשל יחסי רופא חולה, פסיכולוג מטופל ועוד ועוד), החוק למעשה מגדיר את הבכירות של החובות.

החובות הנ"ל חלות על הגורמים הבאים – ראוי לציין – הציטוטים כאן באים מאתר נבו – 8/2017.

ההדגשות השונות הן לאור אירועים בהם טיפלתי – אני סבור שאפשרי בהחלט לקרוא את המסמך של החוק גם בתעלם מההדגשות.

חובה להבין – כעורך דין פלילי, שאלות בייחס לחובת דיווח תמיד הן מורכבות.

הצורך לדייק את עצמינו מורכב יותר מקריאה של החוק, אולם, עדיין, החובה היא לאור המצב במסגרתו קיים אדם בחברה שזקוק להגנה עודפת.


חובת דיווח

          "אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:

(1)   הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;


(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(2)   בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3)   מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.


חסר יש"ע

          "חסר ישע" – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;

          "מעשה" – לרבות מחדל;


(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1)   חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;

(2)   חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;

(3)   חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;

(4)   חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(5)   חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;


(תיקון מס' 128) תשע"ז-2017

(6)   חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;

(7)   חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

(8)   חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;


תקיפת קטין או חסר ישע (תיקון מס' 26) תש"ן-1989

368ב. (א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

          (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

          (ג)   לענין סעיף זה, "חבלה" – בין גופנית בין נפשית.


התעללות בקטין או בחסר ישע (תיקון מס' 26) תש"ן-1989

368ג.       העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או תסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים.


חובת דיווח (תיקון מס' 26) תש"ן-1989 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

368ד. (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.


גורמי מקצוע – (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ב)  רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.


אחראי מול אחראי אחר – (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ג)   היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.


(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, "בן משפחה" – כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.


חובות על בעלי מקצוע : (תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ג2) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.


חובות האחראי – (תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים


מעון : (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ד)  נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 368ב(ב) או עבירת התעללות לפי סעיף 368ג, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חדשים.

          (ה)  חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.


חובות על עובד סוציאלי – (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ו)   עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.


מידע שהגיע למשטרה :(תיקון מס' 30) תש"ן-1990 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

          (ז)   הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.


(תיקון מס' 35) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 56)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

          (ח)  בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – אחת מאלה:

(1)   עבירת זנות ותועבה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 203ג, 205א
ו-214(ב1);

(2)   עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337;

(3)   עבירת מין לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 348 ו-351;

(4)   עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362;

(5)   עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג;

(6)   עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.       


פטור מחובת דיווח : 

במקרים מסוימים קיים פטור מחובת דיווח – ואני מביא את הדברים מפסק דין :

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\870\019\e15&fileName=17019870.E15&type=4


מתוך ע"פ 1987/17 :  (דגשים לא במקור).

"….העובדת הסוציאלית בעירייה קיימה מפגש עם המתלוננת, אמהּ ואחיה הבכור,
במהלכו הציגה את האפשרויות העומדות בפניהם – דיווח מיידי למשטרה או פנייה
3
לוועדת הפטור [במאמר מוסגר: פקיד הסעד רשאי שלא להעביר דיווח למשטרה אם קיבל
אישור לכך מאת ועדת פטור מיוחדת הפועלת ליד כל אחת משש פרקליטויות המחוז
ברחבי הארץ, מתוקף סעיף 368ד(ו) לחוק העונשין.

להרחבה בנושא ועדות הפטור ראו דרורה נחמני-רוט "התנאים לקבלת פטור לפקידי סעד מדיווח למשטרה על עבירות
בילדים" משפחה במשפט ג-ד 379) תשס"ט-תש"ע)]. האם והאח הסכימו לפנות לאפיק
הפטור.

לפי עדותה של העובדת הסוציאלית, המתלוננת נתנה הסכמה רפה ופסיבית,
ומאוחר יותר, כשנשארה ביחידות עם העובדת הסוציאלית, הבהירה בכעס כי היא דוברת
אמת וכי בבוא העת תהיה מעוניינת להגיש תלונה.

כעבור מספר חודשים, ומאחר
שהמתלוננת לא התחילה את הטיפול עליו הוסכם, החליטו גורמי הרווחה לדווח על
המקרה למשטרה (ראו עמ' 58-60 לפרוטוקול מיום 2015.1.12 .(המתלוננת לא יזמה
אפוא את הפנייה למשטרה, עובדה שגם לה יש ליתן משקל בבואנו לבחון את טענת
המערער כי המתלוננת העלילה עליו.


הפעלת חובת דיווח

קיימים גורמי מקצוע שששים לדווח  -וכאלה שאין כמעט דרך להוביל אותם לדיווח.

בכלל – הרצון הראשוני הוא ליצור דיווח, אולם עם המורכבות, וההבנה שהדיווח יצור בעיות טיפול קשות – לא אחת גורמי המקצוע לבטח ממוסדים מעדיפים לתת קדימות לאפיק הטיפולי.

לדוגמה:

צעירה שהתלוננה על אלימות בביתה שלה.

לאור התלונה בוצעה חקירה פלילית מקיפה והצעירה הוצאה מהבית.

לאחר זמן מתברר שמדובר בקטינה שקרנית, כזאת שקיבלה סמים מבן הזוג שלה ולאור מלחמתם של ההורים בסמים – הגישה את התלונה. היא חוזרת לביתה כי אין שום מקום אחר שהיא יכולה להיות בו.

עכשיו יעמדו כראשויות בפני השאלה – האם טיפול בנושא הסמים של בן הזוג – להזכיר שהיא קטינה ? האם זה לא יוביל לכך שהקטינה תהה עוינת לחלוטין כל הליך שיקומי?

מה עובדות הרווחה כמערכת יכולות לעשות?

זמין 24/7 דילוג לתוכן