הערכת מסוכנות לאלימות

הערכת מסוכנות לאלימות 

בסיום שאלת ברור האשמה – תבוא שאלת הענישה. יש מטווחי ענישה, ויש שאלה של איך למקם את המורשע בתוכם

אז תעמוד השאל, בשים לב לאירוע שהתקיים, מה עושים בייחס לאדם הנתון ולמקרה הנתון? איפה למקם אותו?

יש לנו עבר פלילי, אבל מה עוד?

כיצד נוכל, אנו כחברה, להרתיע את העבריין, כמו גם להרתיע את החברה מחזרה על דפוס ההתנהלות שנחשף?

מטרת המשפט הפלילי היא להכווין התנהגות ! אין מטרה לקבוע תעריף, כך שהפעולה מותרת במחיר מסוים ! היינו כיצד אנו נוכל ליצור שינוי מהותי מספיק שהאירוע לא יחזור על עצמו.

בשאלת הענישה תמיד תעמוד השאלה – מה עשה הנאשם מאז המקרה, וכיצד נוכל כחברה להבטיח שהאירוע לא יחזור על עצמו?

הערכת מסוכנות לאלימות פיזית או מינית היא כלי רב עוצמה בטיפול בבעיית הבסיס. במקרה זה אלימות.

חובה להבין – שיש טיפול בשורשי הבעיה – יש בדבר על מנת להקטין את הצורך בענישה.

חובה להבין, הענישה הפלילית מנסה לא רק להרתיע את הסביבה, אלא, לא פחות להוביל את עובר העבירה הפלילית למקום במסגרתו הסיכוי שיחזור לבצע את העבירה הפלילית נמוך הרבה יותר.

בעבירות מין, כיום, יש טיפול שהוא אלים עד למאוד, וזאת מתוך מטרה למנוע את הסיכוי לחזרה על העבירה.

הנושא ניכנס אט אט גם לתחומי העבירות הפליליות האחרות.

מאמר על כלים להערכת מסוכנות https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/494-07-mesukanut-REP-HEB.pdf

---

לכב' עו"ד אדטו

25.3.09

שלום רב
הערכת מסוכנות לאלימות הופכת בשנים האחרונות לצורך חברתי ומשפטי חשוב ביותר. אנו מתמחים בעריכת הערכות מסוכנות המתבססות על הערכה קלינית מקצועית ושימוש בכלי – הערכה מתקדמים.

בתוך ההערכות יש שימוש בכלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית. כתוצאה מהשימוש הגדל בכלי הערכה נוצר מצב בו בתי משפט דורשים שימוש בכלי הערכה במסגרת הערכת מסוכנות (כב' השופטת סביונה רוטלוי, ס.נשיא ביהמ"ש המחוזי תל אביב-יפו, פח 1035/03 מיום 23.7.08) .

בעולם, נותנים מזה למעלה מ-10 שנים, בתי המשפט (בארה"ב, קנדה, ארצות דרום אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה ניו זילנד ועוד) חשיבות רבה להערכות המתבססות על כלים אלה. אלפי אסירים ונאשמים נבדקו ועשרות מחקרים נכתבו על הכלים.

בארץ, נותנים בתי המשפט משקל גדל והולך להערכות של המרכז העושות שימוש בכלים מובנים. הרכבים שיפוטיים שונים נותנים משקל משמעותי להערכות כאלה (כמו ב- פ 4365/05, כב' השופטת כוחן, סג"נ בימ"ש השלום ת"א, 18.10.06) וכן  יש התייחסות רצינית של הפרקליטות  (כמו ב-  פ 3035/05 , כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן,סג"נ בימ"ש השלום ירושלים, 14.1.07).

הערכות מסוכנות מתבצעות בתחומים שונים ובינהם:

עבירות מין.
אלימות במשפחה.
אלימות כללית.
ההערכות מסייעות בין השאר בשלבי: הערכת מעצר.
טיעונים לעונש.

הערכת המסוכנות מתבצעת ע"י סקירה מקיפה של החומר המשפטי, הטיפולי והמנהלי הקיים לגבי הנבדק. כמו כן מתבצעת בדיקה של הסביבה המשפחתית והחברתית כמו גם בדיקה לגבי התפתחותו של הנבדק בגיל הילדות וההתבגרות. כל זאת בנוסף להערכה קלינית-מקצועית מעמיקה.  אנשי המקצוע במרכז כוללים קרימינולוגים קליניים, עובדים סוציאלים , פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים.  בין אנשי מקצוע יש דוברי רוסית, אמהרית וערבית הנותנים יעוץ ומענה לצורך בהבנה טובה יותר של אוכלוסיות שונות.

הכלים-פרוצדורות המשמשים להערכה הם:

כלי להערכת רמת פסיכופטיה-  2-PCLR.
כלי להערכת סיכון לאלימות – HCR-20.
כלי להערכת סיכון מיני – SVR-20.
כלי להערכת גורמים דינמיים לסיכון מיני STABLE
כלים להערכת גורמים סטטיים לסיכון מיני STAT99, MnSOST.
כלים אלה הם מהמובילים והמקובלים בעולם, בתחום הערכת המסוכנות.

ברוב המקרים, ההערכה ניתנת במונחים של נמוכה, בינונית או גבוהה ומתייחסת גם ל:

סיכון לטווח קצר ארוך
נסיבות ורבנות המועדים לסיכון
המלצות להפחתת סיכון (טיפוליות או ניהוליות). 
הערכת המסוכנות נערכת תוך בחינה של תרחישים עתידיים. כך נבחנים מצבי מגורים ותעסוקה היכולים להשפיע על רמת המסוכנות.

מאז שנת 2006 בוצעו ע"י המכון עשרות רבות של הערכות מסוכנות ורבות מביניהן היו משמעותיות בהליכים המשפטיים הרלוונטיים.

מאמר המציג באופן מורחב את נושא הערכת המסוכנות פורסם על ידי בירחון "הסנגור" באוגוסט 2007. מאמר נוסף באותו ירחון הציג את הנושא של הערכת מסוכנות של אסירים מכחישים (אוגוסט 2009).

בברכה

דרור אורטס-שפיגל
מנכ"ל המכון הישראלי להערכת מסוכנות.
MASW

במידה וקיימות שאלות בנושא זה אשמח לפניה/הערה.

 מוטי אדטו, עו"ד.