סיכומים במשפט פלילי

עורך דין פלילי אדטו מוטי - סיכומים במשפט פלילי
עורך דין פלילי אדטו מוטי – סיכומים במשפט פלילי

סיכומים במשפט פלילי 

באם יש רגע שבו המשפט הפלילי מסתיים עבור הצדדים (שאלת האשמה) ויש להמתין, מאותו הרגע, להכרעת הדין של בית המשפט – זהו רגע בו מוגשים הסיכומים במשפט פלילי. (או מסתיימים הסיכומים בעל פה).

בתיקים פליליים מסוימים הסיכומים יהיו בעל פה (במרבית התיקים). באחרים (המורכבים) בכתב. לא אחת גם יהיה טיעון בעל פה בנוסף לכתב.

כאשר הסיכומים הם בעל פה, לא פעם, אלה התקיימו מיד בסיום פרשת ההגנה. (היינו בסיום שמיעת הראיות בתיק, ראיות ההגנה).

גם שהסיכומים העיקריים בכתב, החלק בעל פה הנו חשוב ביותר, שכן שם למדים מהם הקשיים של השופט לזיכוי/הקלה. מה מטריד את השופט? במה הוא מתלבט.

עורך דין פלילי מתחיל להכין את הסיכומים מהרגע הראשון בתיק. (גם את הטיעון לעונש).

נכון, לא פעם אנו נכנסים כבר לפני החקירה הפלילית או בחקירה במשטרה עצמה!

אולם, כעורכי דין פליליים, אנו רואים לנגדי עיננו כבר אז את הסיכומים ואת הטיעונים לעונש – ופועלים לאור זאת.


זמן הסיכומים

בתום הבאת הראיות, או באם יש הודיה בעובדות מסוימות, גם בלי שמיעה של עדויות – ולמרות זאת בלי הסכמה על הנושא של האשמה או סעיפי האשמה.

חשוב לדעת יש תיקים שהחומרים כולם יוגשו לבית המשפט ואחריהם יבואו הסיכומים (לדוגמה פרשת החשבוניות של אהוד אולמרט) היינו כל צד יפרש את הראיות באופן אחר.

לדוגמה:

בתיק שבו הח”מ הופיע הנאשמות הודו במספר עבירות, ביחס לעבירות האחרות הוגשו החומרים ובסיום הצדדים סיכמו. הדבר נבע מכך שמדובר היה בגניבה מקשישים, ובמקום מצעד חסר תכלית של קשישים לאולם-הצדדים בחרו לסכם.

שם היה זיכוי בתיקים בהם ההגנה לא הודתה לאור העובדה שלא הוכחה “עדות השיטה”, והמדינה ניסתה להתבב על ההודיות בלי להגיש בהן חומרים.


סיכומים אחרי טיעון של “אין להשיב לאשמה”

חשוב לדעת, קיימת אפשרות שבסיום ראיות התביעה יבוא הטיעון של “אין להשיב לאשמה“.

לא אחת, במקום בו בית המשפט ידחה את הטיעון ויחייב את הנאשם להשיב, הנאשם במקום להביא עדים (כולל הנאשם) ההגנה תסכם. (אירוע נדיר, אולם, קיים).

ההיגיון הוא שיש רמות שונות של בינה לתיק הפלילי עצמו כמו גם להכרעת הדין – חובה להיות מודעים לכל ההיבטים.


סדר הסיכומיםעורך דין פלילי סדר הסיכומים

ראשית מסכמת התביעה ורק לאחר מיכן ההגנה.

יש יתרון עצום מעצם הסיכום אחרי.

במידה והתביעה תרצה להשיב, במרבית המקרים יתירו לה (לבטח שיש טיעון הגנה מפתיע) – וההגנה ותסכם בתגובה (בד”כ במספר מילים בסיום) – מיותר לציין ההגנה היא בעלת המילה האחרונה בסיכומים.

זכות המילה האחרונה היא זכות מהותית וחשוב להשתמש בה בתבונה.


עצה חשובה לסיכומים

לסיכומים יש מטרה – לשכנע את בית המשפט. אין מטרה לסכם לעצמך, או ללקוח.

בכלל חשוב בכל דיון לדעת למי אתה באמת מופיע!

חשוב לזכור-זה הזמן לשלוף קלפים חבויים, להטיל אותם אל המערכה. (כמו טיעון שהצד האחר לא ציפה לו).

באם יש טיעון על פגם שהנאשם טוען לו בהליך (כמו עובדה של האישום שלא הוכחה) – נדיר מאוד עד בלתי הגיוני שהתובע יוכל לתקן ודרך המלך היא זיכוי!

העצה המרכזית למסכם בעל פה היא להביט על בית המשפט (השופט). לבטח להביט בעת בסיכומי הצד שכנגד. לראות את התגובות הלא רצוניות של בית המשפט ולהתעכב במקומות החשובים של בית המשפט מעלה שאלה זאת או אחרת.

העצה השנייה שחשוב לזכור-אם היו טעונת מקדמיות, לא לשכוח אותם בעת הסיכומים. היינו לא לשכוח טענות.


חשוב למסכם

בכלל, למי שמסכם חשוב לא להתמכר לטיעון שלך עצמך, אלא, להבין את הקשיים של בית המשפט והשאלות שיש לו בתיק. אני חוזר, הסיכומים נועדו עבור בית המשפט! (אני חוזר על זה שוב ושוב כי זה ממכר להתמכר לטיעון שלך עצמך).

תמיד לזכור, יש מטרה לסיכומים – המטרה לשכנע את בית המשפט שקיים ספק סביר (לפחות)! זאת לא תחרות משום סוג אחר! ספק ניבנה על בסיסים רבים.


חשוב ללקוח בסיכומים

אדם שנמצא בסיכומים לא תמיד יבין חלק מהתהליכים שמתקיימים שם.

אם יש עיצה טובה ללקוח במשפט פלילי היא לבוא מספר מים לפני הסיכומים ולעבור על הסיכומים ולו ברמת הנקודות לסיכומים.

חשוב לדעת, לקוח שהיה בדיונים הוא עוד זוג אוזניים, עוד רעיונות שאולי נשכחו, עוד נקודות.

אני לעצמי משתף פעמים רבות בנפש האדם בסיכומים, הכל על מנת לתת “טעימה” מהלקוח לבית המשפט.


לסנגור, בסיס מרכזי לסיכומים הוא הקשבה לסיכומי המדינה

על מה הם מבססים את הרצון בהרשעה? דיות בראיות?

האם הטיעונים העובדתיים חופפים את האמור בכתב האישום? באם יש שינוי האם היה סיכוי סביר להגנה להתמודד עם השינויים בקו שמובילה המדינה?

האם מדובר ברצון שנאמין לעדים? האם העדים מעידים לפי המציאות הפורנזית?

האם ראיות נסיבתיות?

מהו הנימוק המשפטי? כיצד בונים את הטיעון המשפטי הרוכב על העובדות ואמור להוביל להרשעה?

שאנו מבינים את הקו שמובילה המדינה – להרשעה – קל לנו הרבה יותר לענות למדינה בסיכומים מצד ההגנה ולדעת מהן החבלות שאנו רוצים לחבל בקו של המדינה.

חשוב מאוד – אנו מחויבים לחשיבה “מחוץ לקופסה” ולבחון מהו הקו שאנו עצמינו רוצים להוביל ולא רק להיות תיבת תהודה לטענות של המדינה.


סיכומים עובדתי ומשפטי

ניהול ההליך המשפטי (אפשרי לסכם גם בלי לשמוע עדים אלא בהגשה של החומרים וסיכום לאורם) מביא את העובדות. את הראיות, העדים, ההגשות ועוד.

בעת הסיכומים אנו מפרשים את העובדות לאור הספק הסביר, אנו מציגים סתירות בין העדים – ולא פחות חשוב, מתייחסים גם לחלק המשפטי. לא רק לעובדתי. (כמובן באם יש טיעון שכזה).

שאלות משפטיות יכול ויכללו: האם יש גם מעשה וגם כוונה? מה רמת הכוונה הנדרשת?

האם אלא הוכחו? האם יש טיעון מלא או שמה אחד הרכיבים של העבירה לא הוכח?

כל פרט חשוב בסיכומים – זהו הרגע להוציא את הטענות אל האור – לא יהיו הזדמנויות נוספות. לא פחות חשוב זה לקשור בין העובדתי למשפטי. בין הפגמים בהליך לנזקים הראיתיים ועוד ועוד.

מיותר לציין, באם יש טיעון מהותי בית המשפט חייב להתמודד עמו בהכרעת הדין, כך שבשתיקה, גם בטיעונים מהותיים, יש על מנת ללמד שאנו נטשנו את הטיעונים הנ”ל.


ממתי בונים את הסיכומים במשפט פלילי

סיכומים במשפט פלילי
סיכומים במשפט פלילי

בניית הסיכומים, מתחילה מרגע צילום החומר!

במקומות שאז אנו נכנסים לתיק הפלילי משלבי החקירה במשטרה, או בתיקים בהם אנו לוקחים חלק בליווי החקירה (בלי תלות בשאלת המעצר). מאותו הרגע!

סיכומים הם אירוע “חי” בנוסף יש את הצורך, להעריך, מידי דיון הוכחות, או תוספת חומר, או אירוע זה או אחר בתיק – את ההמטרות לסיום התיק הפלילי ולבחון אותן מול המציאות המשתנה.

יודגש, חובה להתחיל ( לא רק בתיקי ענק ) את בניית הסיכומים יחד עם צילום חומר הראיות. (לא מדובר בהגזמה – או בעת החקירה להכניס נקודות לסיכומים).

בסיכומי ההגנה בדרך כלל יכול ויעלו במסגרתו טענות שאינן צפויות על ידי התובע!

לא אחת יפתיעו גם את שאר הצדדים למשפט. טענות שהיו ידועות מהרגע הראשון ונבחנה הבניה שלהן לאורך כל התיק – ועכשיו זה הרגע לעמוד למבחן.


לדוגמה טענות לסיכומים

האם לבית המשפט אין סמכות?

תיאור עובדתי אחר לראיות.

האם יש מציאות של פרשנות “שונה מהמקובל” של ראיה זאת או אחרת.

מיותר לציין, באם יש בעיה בשרשרת סם – זהו הרגע.

בעת הסיכומים מועלות העובדות כמו גם הפרשנות המשפטית להן.

בעת הסיכומים מועלות טענות כמו העדר זיהוי, פגמים בהוי, פעולות חקירה לא חוקיות ועוד ועוד.

לןבה לזכור תמיד טעונת על שיהוי בזמנים, על אובדן זיכרון אנושי ועוד ועוד.

החקירות יצרו את התשתית הראיתית לטיעונים – עכשיו הזמן לטיעונים. טיעונים לזיכוי מלא, טיעונים לזיכוי מחמת הספק ועוד ועוד.


המטרה בסיכומים

המטרה בסיכומים היא להוביל את ההליך לתוצאה הטובה ביותר!

לפעמים התוצאה המקווה היא זיכוי מלא, פעמים אחרות זיכוי מחמת הספק, פעמים אחרות זיכוי חלקי או אפילו הצגה של הריאות באופן זה או אחר שיקל בהמשך. (קביעות עובדתיות).

המטרה באופן יצירת הסיכומים היא לקדם את המטרה!

סיכומים היא לבוא ולהטיח את המציאות, לבוא ולפרוס אותה, אין טעם להתנצל, או להסתיר. אחרי הסיכומים לא יהיה דבר. הכול מתוך ראיה של התוצאה המקווה.

טענות שלא יעלו כאן – לא אחת יהיה קשה לפרוס אותן בערעור (לא תמיד).

פעמים רבות התיק מורכב מאין סוף קצוות לא סגורים – בעת הסיכומים יש למעשה קשירה של הקצוות – חובה לזכור תמיד – נאשם צריך להביא ספק ! ספק סביר !

קשירת הקצוות יכול ותוביל לכך שיש מספר תרחישים אפשריים לאירועים – כולל שהנאשם אינו אשם !

עורך דין פלילי חכם שומר לעצמו “הפתעות” לסיכומים. לבטח בתיק שעולה שיהיה חייב להסתיים בהכרעת דין.

הסיכומים ראוי שיגעו בראיות שהוצגו כמו גם בכול הבסיסים שיש בהם מחלוקת.

בשאלת הראיות הפיזיות, בשאלת הכוונה הפלילית, בשאלת החוק ועוד ועוד!

חשוב לזכור – עבירה פלילית מתחלקת לשני רכיבי בסיס למעשה ולכוונה שמאחוריו. היינו ראוי שהסיכומים יגעו באופן נפרד (אך משתלב) בשני הבסיסים. כמו גם בקשר בין אותם הבסיסים.

קיימים אירועים בהם אין סימולטניות בין המעשה לכוונה. חובה להפריד בין הנושאים.

באם יש רגע שאני כעורך דין פלילי אוהב בסיכומים הוא הרגע בו בית המשפט שואל – מ”מתי אתה יודע את זה” ? או שאלות שמראות שבית המשפט לראשונה בעת הסיכומים מקשר בין כל הקצוות של הראיות לתמונה אחת – שהיא שונה מהתמונה הבסיסית של התיק הפלילי.


סיכומים במשפט פלילי כרגע השיא

עורך הדין הפלילי מכין את המשפט כולו לרגע השיא הנ”ל ! הסיכומים הם השיא! זהו כינוס כל הטענות!

השאלה, לא אחת היא האם כל החומרים לביסוס הטענות הוגשו ? האם הם חלק מהתיק?

דוגמה – בניה מהמעצר

בעת דיוני המעצר העלה עורך הדין טיעונים מסוימים – וצוות החקירה הבטיח לבחון.

בעת החקירה של ראש הצוות הוא הסביר שלא היה מה לבחון, כי לא היה טיעון.

השאלה שעומדת על הפרק עכשיו היא האם הפרוטוקולים של דיוני המעצר הוגשו – כך שאפשרי יהיה לטעון למחדלי חקירה ? (תמיד אפשרי לטעון הכול, אבל תוך הסתמכות על מחדלים של אמת).


טענות ברורות ומובנות

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7

היעד של הסיכומים הוא בית המשפט!

כל עורך דין פלילי שואף שחלק מהטענות יהיו כאלו שהן ברורות ברגע זה היטב – אבל לא היו ברורות לצד שכנגד לאורך חלקים מהניהול. אין מטרה להכין את הצד האחר ! היתרון בהגשת סיכומים אחרון הוא קריטי ! אתה צריך להתמודד גם עם התזה של הצד האחר – להציג בקיעים באותה התזה, ולו ברמה של ספק סביר !

הטיעון הוא לא אירוע עצמוני ! בית המשפט עכשיו חייב להבין כל טיעון כל טענה – צריך להביט על בית המשפט ולראות שזה חדר ! להבנות לראיות, להפנות לאמירות, להזכיר אירועים  -שיש להם גיבוי בפרוטוקול ! (או בחומר הראיות שהוגדש).

שלב הסיכומים הוא השלב שאחרי סיום כל הראיות ! חקירת כל העדים, הגשות ועוד – זהו שלב הסיכום הכול של המשפט!

הסיכומים יכול ויכילו גם טענות כלפי בית המשפט עצמו!

חשוב לעשות זאת על מנת לקבל תשובה – הרבה מתוך ראיה של הערעור ! אבל לא רק.

בית המשפט, כמו הצד שכנגד, צריכים להתמודד בטענות המהותיות שעולות בסיכומים.

חשוב לדעת – גם ללא סיכומים, וגם באם טענה זאת או אחרת אינה בסיכומים – בית המפשט חייב לבדוק כל טענה אפשרית לטובת ההגנה.


דיות הראיות

המדינה מסכמת ראשונה.

חשוב להקשיב, לבחון ולראות למה היא טוענת – והאם יש נטישה של טיעון עובדתי או משפטי זה או אחר. האם הגרסה העובדתית חופפת את מה שמתואר בכתב האישום ? האם יש שינוי ?

האם אנו כהגנה היינו בעלי הסיכוי הסביר להתגונן בפני אותו השינוי ? (סעיף 192 לחסד”פ).

בחינת ראיות המדינה ברצונה להרשיעה בעבירה פלילית מסוימת – היא דו שלבית.

ראשית יש את הצורך שיש די ראיות – לפי הראיות שנדרשות לעבירה הספציפית שהיא מייחסת ! במידה ואין די ראיות לנושא מסויים – אין מה לדון בהמשך !

רק לאחר מיכן יש את הצורך של המדינה שלהוכיח שהראיות זוכות לאמון מעבר לספק סביר. (ולו ברמת הטיעון של המדינה).

במקומות בהם יש צורך בכוונה מיוחדת – חובה להיות מסוגלים להציג את אותה הכוונה ! (כחלק מהראיות).


דוגמה ע”פ 2921/18  לדיות הראות:

“….. קשירת קשר לביצוע עבירה והזדמנות לבצעה אינן מוכיחות מניה וביה כי הנאשם ביצע את העבירה גופה. כדי להשלים את החוליה החסרה, דרושה הוכחה שהנאשם נטל חלק כלשהו בביצוע העבירה גופה כאחד ממבצעיה העיקריים, כמסייע, כמשדל או כמי שחיזק את ידו של אחד המבצעים העיקריים.

באין הוכחה כאמור, הנאשם יכול להימצא אשם בעבירה גופה רק אם נפעיל נגדו את דוקטרינת האחריות הסולידרית של הקושרים, אשר קבעה, בשעתו, כי “משנוצר הקשר הפלילי, הופך כל אחד מהקושרים להיות, למטרת הקשר, סוכנם של האחרים, כך שכל מעשה שביצעו  –….. …….

 סעיף 499(ב) לחוק, הקובע כי “הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה (ההדגשה הוספה – א.ש.; ראו עניין באשהפסקה 24 לפסק דינו של השופט הנדל; וכן ש”ז פלר “אחריות פלילית ללא מעשה, על סמך מה?” הפרקליט כט 19 (1974) (להלן: אחריות פלילית ללא מעשה)). ….

“….הפכתי ובדקתי את חומר הראיות שבתיק קמא ולא מצאתי בו אפילו ראיה ברורה אחת שמצביעה על השתתפות המערער באירוע התקיפה”.

 היינו – יש כאן חוסר של ראיית בסיס !


חוסר זה – קיים – גם במקום בו יש היפוך של הנטל

ע”פ 2921/19 דגשים לא במקור :  “הנני נכון להסכים עם השופט סולברג כי בנסיבות בעניין עבר למערער נטל טקטי לעורר ספק סביר לגבי השתתפותו במעשה התקיפה. דא עקא, נטל טקטי אין פירושו נטל הבאת ראיות והוא בוודאי איננו בגדר נטל שכנוע, כפי שהוסבר על ידי חברי, השופט סולברג, בע”פ 6392/13 מדינת ישראל נ’ קריאף (‏21.1.2015), בפסקה 124 לפסק דינו; ואלה הם הדברים שאמר:

 “נטל טקטי […] אינו משנה את נטלי ההוכחה המקובלים בהליך הפלילי. בסופו של דבר נותר הנטל על התביעה מהחל ועד כּלה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר”.

 למערער עמדה אפוא – ועודנה עומדת – הזכות הבסיסית ליהנות מהספק המובנה שקיים בחומר הראיות. מדובר, בלי ספק, בספק סביר אשר ראוי שיפעל לטובת המערער ויביא לזיכויו. זה גם במקום בו הנטל הטקטי עבר אליו.


 צורת הכתיבה של הסיכומים

סיכומים בכתב
סיכומים בכתב

כל אירוע של סיכומים הוא שונה. כל אדם כותב את הסיכומים באופן שונה.

השאלה תמיד בסיכומים היא האם הסיכומים משכנעים את המקשיב/קורא בטיעונים שבהם. מה שלא משכנע לא קיים.

הטיעון חייב להיות סדור לחלוטין.

בסיס, ראיות, הפניות לחקירות ולראיות שהוגשו. חוק, פסיקה ועוד ועוד.

בעת הפניות חובה שמדובר יהיה לראיות שבתיק ! באם הראיות לא בתיק בית המפשט – היה כאן כשל ! לכן חשוב מאוד שכל ראיה תקבל התייחסות עוד לפני התחלת ניהול ההליכים – לפי ההבניה והתפקיד שלה בסיכומים.


לדוגמה סיכומים 

בתיק פלילי בניהול המשרד הוגשה בקשה להסרת חיסיון לטובת הציבור.

הבקשה הוגשה בתחילת התיק, אולם נדונה רק לפני פרשת ההגנה. ונדחתה. (בהקלטה אפשרי לשמוע בקשות רבות לדיון עד אז).

בעת ישיבת הסיכומים הוסבר שניהול הבקשה במועד שקוים הדיון הוציאה את העוקץ מכול ההליך של הסרת החיסיון. היינו יש כישלון למדינה בתיק !

בזמן הדיון בבקשה הנושא כבר הפך להיות חסר טעם – הרי לא יחזרו על הניהול מההתחלה !

הטיעונים עלו גם מתוך ראיה של ההליך של הערעור הפלילי !

בערעור הדברים עלו והושג הסדר מקל מאוד, הרבה בזכות העובדה הנ”ל.


ערעור על החלטות ביניים

ככלל אין ערעור על החלטות ביניים במשפט הפלילי.

אלא במקומות שם הדבר ניקבע מראש ומוגדר מראש. (מעצר 74 ועוד ועוד). התערבות בהחלטות ביניים (מנהליות בדרך כלל) בדרך של בג”צ תתקיים רק במקרים חריגים שבחריגים. בג”ץ 11/8501 גבר נ’ כב’ השופט א’ רון, פסקה 6) 2011.12.15 ;(ובג”ץ 12/3233 פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4) 2013.4.28 .(

הדבר מופיע באין סוף החלטות של בית המשפט : ע”פ 88/121 מדינת ישראל נ’ דרוויש, ע”פ
15/588 דוויק נ’ מדינת ישראל .

אולם ראיה סופית של התיק מאפשרת לאתגר החלטות ביניים שהיו מוטעות – גם לבית המשפט וגם בכך לבסס את הטיעון להמשך לבוא.


בית המשפט מול הסיכומים

בית המשפט מקשיב, בית המשפט שומע, בסיכומים בעל פה, פעמים רבות בית המשפט שואל עוד ועוד שאלות על מנת להבין את התמונה כמו שכול אחד מהצדדים מנסה לצייר אותה. חובה להבין  – בעת הסיכומים נכנסים לקרביים הפנימיות ביותר של התיק !

מצטטים, מביאים פסיקה, מאבחנים ועוד ועוד.

חשוב לזכור – בית המשפט אינו מוגבל לסיכומים ! בית המשפט יכול לראות את התמונה בשלל דרכים אחרות (במגבלות החוק).

לדוגמה פרשת קצב:

בפרשת הנשיא קצב בעת הערעור הפלילי העלו עורכי הדין טענה לרומן מותר (אירוע שהוא לבטח פחות מאונס).

כאן עומדת השאלה – האם בית המשפט חייב היה לשקול מציאות שלא עולה בסיכומים ? התשובה ברורה – כל בסיס לזיכוי חייב היה להישקל ! אפילו כזה שהנאשם לא העלה אותו בשל סיבות פנימיות שלו עצמו מול עצמו.


המטרה של הסיכומים במשפט הפלילי!

המטרה של הסיכומים היא פשוטה – הצגת העיקר ! (תוך חבלה בקו התביעה באופן שקו התביעה יקרוס או לפחות יתמלא בספק סביר).

בסיכומים מתערבבים להם הטיעון העובדתי – היינו לקיחה של חלקים מהעדויות והראיות – תוך מתן פרשנות להם.

יחד עם הטיעון המשפטי – אפשרי גם טיעונים משפטיים בלבד.

חשוב לדעת – יש פעמים רבות שהעובדות מוסכמות – רק הטיעון הוא למציאות משפטית שונה. (במקרים נדירים אפשרי להסכים לעובדות כתב האישום ורק לטעון משפטית בסיכומים – היינו בלי ניהול משפט הוכחות כלל ).


לדוגמה – סיכומים במשפט פלילי 

תיק עבירת רצח בניהול המשרד.

מיד בתחילת הטיעונים בשלב הסיכומים נשמעה הטענה – דקירה חלקית אחת – לא יכולה להוביל לעבירת רצח.

היינו גם בהנחה שהמדינה צודקת בכול הטיעונים שלה על בסיס כל הראיות – אין עבירת רצח ! כך יוצא שאישום ברצח הוא אישום יתר – גם באם היינו מסכימים לקו הטיעון של המדינה העובדתי.

עכשיו  – עכשיו אפשרי להגיע תשובה לשאלה למה לא מסכימים, או לטיעונים עובדתיים מהתיק הפלילי.


מתי מתחילים לעבוד על הסיכומים?

עורך דין פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי אדטו מוטי

עד כמה שהדבר ישמע מוזר – על הסיכומים מתחילים לעבוד מיד עם קבלתו של התיק הפלילי !

באם התיק מגיע בעת החקירה במשטרה – אזי מאותו הרגע !

באם התיק מגיע בשלבים שלפני החקירה הפלילית היינו כהכנה לחקירה פלילית – אזי מאז !

כל נקודת השקה בראיות באה על מנת להוביל לטיעון זה או אחר בסיכומים !

כל תכנון של חקירה נגדית, או, זימון של עד הגנה באים על מנת שתהה לדבר התייחסות בסיכומים ! פעם בשאלת עובדה ופעם בשאלת כוונה !

באם יש טיעון מסוים שנשכח מהסיכומים כמוהו כטיעון שנזנח !


בניית הסיכומים

הסיכומים הם השיא.

בנייתם היא מארג של מחשבה מראש. החל מהרגע הראשון בתיק צריך להתחיל לחשוב עליהם.

יש נושאים שלא יעלו בתוך התיק הפלילי – לאור הצורך לא לאזכר אותם. אבל החומרים יוגשו – והסיכומים יסובו עליהם!


בניית הסיכומים הוא הנושא המורכב בכול התיק הפלילי.

בסופו של דבר כל התיק הפלילי מתנקז לסיכומים, אנו בונים את הטיעונים, הבקשות, האמירות ועוד ועוד לאותו הרגע. הבעניה היא לאורך כל התיק כולו. הכל במחשבה על הסיכומים.

המטרה בסיכומים היא ל”הכריח” את בית המשפט לבחון טעונת אלו ואחרות ! טעונת שאנו מעלים, לא פעם לראשונה.

אולם על מנת שטיעון יצליח הוא מחייב בסיס איתן ! את הבסיס אנו בונים פעמים רבות בשלבים רבים, בחלקי אמירות ועוד ועוד.

מתוך תיק רצח בניהולי  – הטיעון לכול אורך התיק היה שהאירוע התקיים במקום שונה!

מהכרעת הדין – בית המשפט : הכרעת הדין עמוד 50: “אף אני כחברי סברתי במהלך המשפט, שהדקירה הקטלנית התרחשה בסמטה: ורק בשלב בחינת הראיות לאחר המשפט נוכחתי שלא כך הוא, וכי יש לקבוע פוזיטיבית שהדקירה הייתה בדשא“.

היינו הסיכומים משנים את הדעה של בית המשפט ! הסיכומים יוצרים את המציאות !


אין להשיב לאשמה

טיעון של אין להשיב לאשמה הוא סוג של “סיכומים” אבל מעט שונים.

מדובר בטיעון במסגרתו אחרי פרשת התביעה – לפני פרשת ההגנה טוענת ההגנה שאין ולו בדל קטן של ראיה ובנסיבות אלא אין צורך לנהל פרשת הגנה כלל.

אני מביא את הדוגמה הנל מטיעון מקביל שהוא מעט דונה על מנת להסביר נושא מסוים.

בפרשת שי כהן באתר ייצגתי שני שוטרים – שניהם נחשדו בכך שתקפו בן מיעוטים ולאור זאת היה האישום הפלילי החמור – ישיבות הוכחות רבות ארוכות עד למאוד, שעות דיון ארוכות של חקירת עדי הראיה הרבים לאירוע שלא התקיים – ולמרות זאת הם העידו עליו.

כל השאלות בעת החקירות הנגדיות שלי לאורך כל התיק נגעו רק לאחד החשודים. לפחות מצד ההגנה. המדינה הגישה את החקירות שהיו בליל לא מובן תמיד.

שהסתיימה פרשת התביעה עלה הטיעון של אין להשיב לאשמה בעניינו של הנאשם מר כהן שבייחס אליו הרבתי לשאול.

בית המשפט הקשיב ושאל – ומה בייחס לשוטר האחר מספר 2 ?

התשובה הייתה פשוטה – אף לא אחת דיבר עליו.

התביעה מיד פתחה את התיק וחיפשה אזכור של האיש – היו בזירה שוטרים רבים, אבל ללא אזכור ספציפי ומובחן – כלל הנושא של קבלת הטיעון של אין להשיב לאשמה בעניינו היה ברור (כולל פיצוי).

בייחס לאחר היה דיון בראיות ובסופו הטענה שם גם התקבלה.


פרשת קירמה  – מהאתר

בפרשה זאת היו שלושה שוטרי מג”ב שנחשדו בתקיפה בצוותא.

בעת הסיכומים עלה הטיעון – תמיד החשודים העלו את העובדה ששני שוטרים הכו בהם.

בית המשפט האמין לטיעון הנ”ל. זה היה ברור לכול לאורך כל הדרך.

הטיעון בסיכומים היה פשוט עוד יותר – מעולם לא בוצע הברור מיהם שני השוטרים מתוך השלושה.

כל התיאורים היו תמיד על שוטר זה או אחר שלקח, שהיה ועוד – אבל מעולם לא הייתה הסגירה על הביצוע. התוצאה ? זיכוי.

זאת דוגמה של שלאות שלא צריך היה לשאול לאורך כל התיק – לא צריך היה לשאול את השאלות של הברור -שכן ברור הנקודה היה מוביל לסגירה של התיק! להרשעה.


מקרה דומה היה בתיקו של מר כהן שי – שוטר שיחד עם אחר שניהם הואשמו בתקיפה.

אני ייצגתי את שניהם (זיכוי פלוס פיצוי, זיכוי באין להשיב לאשמה – התיק באתר). שם בעת סיומו של הטיעון של “אין להשיב לאשמה” פנה בית המשפט ושאל – מה על הנאשם השני?

התשובה הייתה פשוטה – אני מעולם לא שאלתי עליו, ואיש, מעדי התביעה, לא דיבר עליו וזיהה אותו.

התוצאה זיכוי פלוס פיצוי.

קוריוז מהתיק – הנאשם האחר (היום עורך דין) פנה אלי בסיומו של הזיכוי ואמר שהוא היה מאוד לחוץ מזה שלא נשאלת עליו אף לא שאלה אחת – אולם סמך עלי. עניתי לו שחבל ששמך וראוי היה לשואל קודם.

כאן חובה לזכור – אין מטרה לשאול שאלות שלא לצורך! גם לא בחקירה נגדית! הכל בנוי מראיה של הסיכומים.


החקירה הנגדית והסיכומים

החקירה הנגדית היא עוד אמצעי! זאת לא המטרה!

אמצעי להוביל לקו אותו אנו רוצים! גם החקירה החוזרת ועוד!

הכול הם אמצעים – הסיכומים הם העיקר! לא להתבלבל! אסור להתבלבל.

בתיק הרצח שמוזכר למעלה – הסיכומים החלו להירשם עוד בשלבי החקירה – בייתר שאת לאחר הגשת כתב האישום. כך שכול עד במשפט הפלילי היה רשום מראש מה המטרה של החקירה הנגדית שלו מכאן ניבנו השאלות לחקירה הנגדית- בהשתלבות בסיכומים!

כל אחת מהאירועים שהיה צורך להכריע בהם והיו עדים רבים לכול אירוע – נקבע מראש באיזה עד תהה החבלה המרבית בקו שמובילה המדינה ! כך בונים סיכומים, אין דרך אחרת !


סדר סיכומים במשפט הפלילי 

תחילה מסכמת המדינה שם היא צריכה להסביר שלאור הראיות ושילובן בטענות משפטיות ההוכחה של האישום היא מעבר לכול ספק סביר. חובה שיש קו עובדתי שחופף את מה שכתוב בכתב האישום – שינוי חזית הוא אפשרי, במגבלות בחוק.

הנאשם לאחר מיכן מסכם גם הוא – המטרה של סיכומי הנאשם היא (די בכך) להוכיח “ספק סביר”.

כאמור ישיבת הסיכומים נקבעת בסיומה של פרשת ההגנה (שאחרי פרשת התביעה). אולם יש מקרים שלא תהה פרשת הגנה כלל (יש פעמים שאחרי עדות נאשם ויש גם ללא)!

היינו סיכומים מיד בסיום פרשת התביעה. (לפעמים אחרי טיעון של אין להשיב לאשמה  ושהטיעון נידחה – סיכומים).


לדוגמה סיכומים במשפט פלילי 

הנאשם טען לאין להשיב לאשמה – די בבסיס בסיסי של ראיה על מנת להכריח אותו להשיב לאישום.

הוא בוחר שלא לעלות לדוכן העדים – כמו גם לא לזמן עדי הגנה.

עכשיו הוא מבקש לסכם – כאן המדינה צריכה להוכיח את האישומים מעבר לכול ספק סביר.

עצם העדר העליה של הנאשם לעלות יכול ויהיה חיזוק מסוים למדינה – אולם אין בכך ראיה להוכחת האישום ! ראיה שיכולה הייתה להיבנות באם היה עולה לדוכן.

גם בנסיבות אלו יש סיכוי לזיכוי מלא.


לדוגמה הבניית הסיכומים 

הטיעון חיפוש שאינו חוקי – ולכן הראיה בטלה.

הטיעון הנ”ל יכול ויעלה כבר בשלבי החקירה על ידי החשוד.

במהלך דיוני המעצר – על ידי עורך הדין.

במהלך החקירות הנגדיות – על ידי עורך הדין הפלילי. כאן במרבית המקרים הראיה תוגש בסיומו של הליך – אבל השאלה הסופית תיבדק בעת הסיכומים.

הכול על מנת להוביל לרגע שבו הנושא יעלה כטיעון לדחיית הראיה בסיכומים.


בניית סיכומים במשפט פלילי 

כאמור על הסיכומים עובדים מההתחלה של התיק הפלילי.

שמגיע תיק פלילי – שם יתקיים משפט הוכחות. היינו ישמעו העדים – בסיום העדויות יבואו הסיכומים.

ברגע זה – ממחליטים מה היא המטרה מכול עד ועד שיעלה לדוכן – יש לקבוע משהו נוסף – כיצד אותה המטרה משתלבת בקו הטיעון הסופי שיתקיים בעת הסיכומים?

אחרי שרואים את התמונה – צריך לבחון מהן הראיות שיישארו בסיומו של התיק הפלילי כיצד נוכל לעבד אותן משפטית יחד עם הספק הסביר – ואת שני אלו מול כתב האישום – היינו מה נשאר מכתב האישום ?

באם אין ציפייה של שינוי לעומת כתב האישום – תהה השאלה האם בכלל ראוי לנהל את התיק הפלילי ?


סדר הסיכומים במשפט פלילי 

סדר הסיכומים הוא לפי החוק.

תחילה מסכמת התביעה ואחריה ההגנה.

(פעמים רובת המדינה תבקש להוסיף דבר מה – וההגנה עדיין תקבל את זכות התגובה).

נדיר מאוד שיותר להביא ראיות נוספות אחרי שלב זה!

חשוב לכן לדעת מתי לטעון כל דבר.


דוגמה  סיכומים – עדות השיטה:

בתיק של המשרד היה טיעון שהלקוחה פרצה לדירות קשישים. ביום ניהול ההוכחות הייתה הסכמה דיונית במסגרתה החשודה הודתה ב מספר אירועים זעום יחסית – אולם הסך הגדול הוגש חומר הראיות בצורתו הגולמית – תוך סיכום של הצדדים.

החומר כולו הוגש  – רק בייחס לאישומים בהם כפרנו.

מיד בתחילת הסיכומים טענה המדינה ל”עדות השיטה” – היינו שמדובר בשיטה קבועה של פעולות. עובדה לפי המדינה הם התיקים בהם יש הודיה.

אולם המדינה לא הגישה חומרים על התיקים בהם היא הודתה – אלא רק את אלו שם היא רצתה להציג את השיטה היינו שאין בהם הודיה כלל.

סיכומי ההגנה היו פשוטים – אין דרך להוכיח עדות שיטה בלי הבאת ראיות לשיטה!

נציג המדינה הבין את הטעות הוא ביקש להוסיף ראיות מהתיקים האחרים – מיותר לציין בית המשפט סרב. הרי אנו בסיכומים.

– הנאשמת זוכתה מהעבירות הנ”ל שהיו מרבית התיק הפלילי.

חשוב לזכור :

התיק כולו נבנה עבור הסיכומים – לכן יש את החובה לעבור לפניהם על כל המציאות ולבדוק האם יש לתקן דבר זה או אחר.


אי הגשת סיכומים

בתי משפט לא רואים בקלות אירוע של אי הגשת סיכומים ! או אפילו איחור בהגשת סיכומים!

הגשת סיכומים באיחור יכולה להוביל לנזקים כבדים ללקוח – שלא כל הטענות שתכנן לטעון נשמעו !

מיותר לציין – אי הגשת סיכומים במקום בו יש חובה להגישם היא עבירת משמעת בלשכת עורכי הדין.


מה אחרי הסיכומים במשפט פלילי

אחרי הסיכומים תבוא הכרעת הדין.

היינו בית המשפט יקבע באם יש אשמה או שהמדינה לא הצליחה להוכיח את העבירות מעבר לכול ספק סביר ואז יש זיכוי.

מידע נוסף

צווי הגנה

בבניה: 14.6.21.     אחד הכלים המרכזיים שיש לאזרח כנגד מציאות מאיימת על ידי אדם המקורב אליו בין שהיא מבן הזוג או שכן בביניין או

קרא\י עוד »

גידול סמים

גידול סמים “מסוכנים” מטרתו לייצר את ה”סם המסוכן” בדרך של גידול חקלאי. – לפי ראיית החוק המצב מוביל להוספה להיצע הסמים המסוכנים. לאור זאת החוק

קרא\י עוד »

סחר בסם החקירה

 נושא המידע על סחר בסם החקירה חשוב לצורכי התמודדות עם האירועים והחשדות בייחס לעבירות של סחר בסמים – בעת החקירה במשטרה!  רק בהבנת הליך החקירתי

קרא\י עוד »

שחרור ממעצר

הליך המעצר לצורכי חקירה הנו הליך פוגעני ביותר לאור העובדה שהוא בפועל עוצר אדם – חף מפשע! אדם שלמרבה ההפתעה במדינת ישראל במרבית המקרים לא

קרא\י עוד »

הכנה לעימות במשטרה

פרק בבניה 31.5.21 החקירה במשטרה נועדה להוביל לראיות משפטיות תקינות. ראיות פליליות שהן בלי ספק “נקיות” מרבב. כאלה שאפשרי להוכיח את החשדות והאישומים באמצעותן. עורך

קרא\י עוד »

סעיף 74 לחסד”פ

עורך דין פלילי אדטו מוטי 052.23.32.651 חירום 24/7 הפרוצדורה הפלילית נועדה להגן על האזרח. לאפשר עיון של אמת בראיות ולקבוע כללים כיצד נוכל להאמין לראיות

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן