הרבה מתיקי החקירה במשטרה – יסגרו, כל אחד לפי נסיבותיו.
סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה פלילית, רק תיק פלילי שייסגר בשל "חוסר אשמה פלילית" הוא תיק שקיומו ימחק מהמרשם
הפלילי לחלוטין!
זאת בניגוד ל"עילות סגירה" אחרות של תיקים פליליים שישאירו את הרישום של התיק כ"מחוק" בשל הנסיבה היינו בעמוד השני של המרשם התיקים יהיו רשומים ככאלו שנסגרו (גם שלא היו כלל ראיות מספקות לאישום ).
– מציאות זאת מסבכת את החיים לאנשים שמחויבים לגילוי מלא לדוגמה במקומות העבודה שלהם.
בנסיבות אלא ראוי לכול אדם שנחקר ואין לו שום קשר לאשמה לפעול אקטיבית על מנת להוכיח את העדר הקשר לאשמה הפלילית!
חשוב לדעת – נושא הרישום הפלילי :
מדובר בנושא שנמצא בכותרות פעמים רובת – לאור העובדה שבארץ נפתחים תיקים פליליים רבים מספור כל שנה. רובם יסגרו בעילות סגירה אלה ואחרות – העילה של העדר אשמה פלילית היא עילה שממעיטים להשתמש בה (באנשים שאינם אנשי ציבור).
על כך יצא פעמים רבות קצף רב.
לאחרונה יש מגמה של שינוי :
למתקשים הרוצים לעיסה מסוימת – כתבה בנושא.
מהכתבה – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה
" בעבר, במבחן הנוהג לסגירת תיק בעילה של "היעדר אשמה" היה מצב שבו לא התקיים "שמץ ראייתי" הקושר את החשוד לביצוע העבירה. מבחן זה רוכך עם השנים והתחלף למבחן של היעדר "ספק סביר" בדבר חפותו של החשוד.
בהנחיה המעודכנת שפרסם פרקליט המדינה היום הוחלפו המבחנים הקודמים במבחן "מידת הסבירות לביצוע העבירה".
נקבע, כאמור, כי לצורך ההחלטה אודות עילת הסגירה, על תובע (תובע משטרתי או פרקליט) לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו.
עוד נקבע בהנחיה כי עילת הסגירה של "היעדר אשמה" נועדה לתיקים בהם התשתית הראיתית חסרה מאד.
על כן, כאמור, ראוי שחשד זה ימחק מרישומי המשטרה הפנימיים".
עילות הסגירה של תיק פלילי
א. אין עניין לציבור (נסיבות העניין אינן ….).
ב. העדר ראיות מספיקות – היינו כמות הראיות לא מביאות לכדאי הבטחת/סיכוי להרשעה.
ג. אין אשמה פלילית.
ד. חוק הסדר מותנה.
נחקר חכם מתחיל את החתירה לסגירת התיק – כבר בראשיתו!
בייחס להכנת התיק להסדר מותנה בפרק המתאים.
חשוב לזכור – העובדות שהן רקע לאריועים לא תמיד מעניינות את המשטרה – ואלם פעמים רבות עילות הסגירה נמצאות דווקא ברקע של האירועים. בחרטה, בנסיבות הכוללות ועוד.
יש הבדל עצום בענישה בשל הנסיבות שיתוארו – לכן חשוב להתייעץ בעורך דין פלילי האמין עלייך לצורך יצירת הדגשים בעת החקירה הפלילית.
חובה להבין ולהיות מודעים שלא תמיד אפשרי לסגור את התיק בהעדר אשמה – לא פעם יש לשקול היטב הגשת ערר – ולא לפעול בשל כעסים ועוד!
פעמים רבות – אין הבדל לאדם בסיבת הסגירה – בנסיבות אלא – לא פעם – ההחלטה היא להמתין בערר ולא לחפש מוקדם מידי את הערר מחשש לעורר פילים ישנים.
ניתן להגיע לנושא העדר האשמה במבחר דרכים
היעדר אשמה, דהיינו שאין שמץ של ראיות כנגד החשוד, ולמעשה החקירה מלמדת שאין כל בסיס לחשד שהועלה נגדו. בנסיבות אלה, ראוי שהתיק יסגר ולא יותיר כתם ברישומיו של החשוד, כדברי סעיף 62(ב) סיפא:
|
"תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה".
|
וכך מנחה פרקליט המדינה את ציבור התובעים בהידרשם לעילת הסגירה – "חוסר ראיות" מול "היעדר אשמה":
|
"אם הגיע התובע למסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדה לדין, עליו להכריע בדבר עילת הסגירה של התיק. בהקשר זה על התובע לשאול את עצמו: האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, הרי שעילת הסגירה הראויה הינה "חוסר בראיות מספיקות". אם התשובה הינה שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של "היעדר אשמה"."[
|
היינו על הנחקר, גם בחקירה וגם בבקשות לאחר מיכן להראות את המציאות הבאה:
א. להראות שאין עבירה פלילית.
ב. העדר קשר אישי לעבירה הפלילית שהתקיימה.
ג. אין קיום לאחד מרכיבי העבירה הפלילית. (לא תמיד יסגר התיק באין אשמה – יש לבחון היטב את כלל הנסיבות).
בבקשות מסוג זה מקובל להשתמש בבדיקות פוליגרף, עדויות נוספות, מסמכים ועוד – המטרה היא חשובה ביותר ולעיתים אנו ממש יוצרים סוג של ניהול תיק על מנת להוביל ל"זיכוי".
מה חשוב לנחקר במשטרה – בנסיבות
סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה היא שאיפה – אדם שרוצה בכך – חייב לפעול אקטיבית.
בנסיבות אילו חשוב לנחקר להבהיר בעת החקירה במשטרה את הנקודות שבמחלוקת באופן שנושא האשמה לכאורית או הקלה יהיה ברור – כך שאפשר יהיה להוביל את התיק הפלילי לסגירה מהירה ומלאה.
היינו חשוב לדעת כמה שיותר פרטים על התלונה, על מנת להיות מסוגלים להתמודד אל מול התלונה, בלי הכרות עם התלונה, אין משמעות לדבר.
לאחר ההבנה של בסיסי התלונה (לא רק ההזהרה) צריך לשתול בכול מקום את הנסיבות לסגירת התיק הפלילי, חלקן הן תוך לקיחת אחריות, אחרות העברת התיק למישור האזרחי, לא פעם גם הבעת צער והתנצלות – הכל לפי הנסיבות.
שאנו יודעים מה החשדות – הרבה יותר קל לבצע היא חיפוש אחרי ראיות מזכות.
לדוגמה סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה
אדם שנחשד שתקף בדחיפה את בת זוגו.
אותו האדם מיקד את השוטר למיקום מדויק של האירוע – ואז הביא צילום של הזמן הרלוונטי שם הוא ניראה מתקף – ולבטח שלא תוקף!
דוגמה עבירת סמים?
אדם נתפס עם מה שנחשד כסם.
התיק נסגר ב"אין עניין לציבור".
הלקוח התעקש שלא היה מדובר בסם אסור – בנסיבות אלא זומן התיק הפלילי לעיון. עיון של עורך דין פלילי גילה את העובדה הבאה.
התברר שהסם בכלל לא נבדק – בקשה מתאימה – והתיק שינה את עילת הסגירה.
צורת הרישום הפלילי ומחיקתו
מדובר ברישום שנימצא בדף השני – היינו של תיקים שנסגרו – ולא ברישום של התיקים הפליליים עצמם – רישום זה באופן עקרוני לא צריך להשפיע על דבר – הרי לא היה משפט מעולם. אבל לעולם דרכים משלו וגם רישום מסוג זה משפיע.
מתי התיק ממשיך להיות רשום במרשם הפלילי
בשתי העילות הראשונות התיק ימשיך להיות רשום (ויש לכך חשיבות).
ביחס לעילה הרביעית אמור להישאר רישום – רישום ייחודי "הסדר מותנה" רישום שעדיין לא הוזן במערכת – אבל מדובר בעילת סגירה חדשה ביותר מיום 2.5.13 – כך שאמור לעלות בימים הקרובים פרק מיוחד בייחס לעילה זאת.
דוגמה לחשיבות סגירת התיק באין אשמה
אדם שצובר תיקי סמים קלים שנסגרים בשלך אין עניין לציבור – הסיבה לסגירת התיקים היא כמות הסם או נסיבות אישיות – לאחר שמתברר שמדובר בעבריין חוזר – יוגש כתב אישום.
דוגמה לחשיבות סגירת התיק הפלילי באין אשמה
תיקים בשל עבירות שרמת הזיהוי בעייתית – לדוגמא תיקים על התערטלות פומבית שהעדים המזהים "חלשים". שמתברר שיש מספר תלונות כנגד אדם מסוים – החקירה תהה ממצה הרבה יותר!
תיקים שיגיעו לבית המשפט – ללא הצדק
לא פעם יועבר נטל הברור לבית המשפט עצמו – גם בסיכון לזיכוי – מתוך מטרה שעצם ההליך עצמו יכול ויצור שינוי -או לפחו יוביל לברור מעמיק של הנושא.
בנסיבות אלו ברור לחלוטין שחשוב לאדם שהתיק ייסגר ב"אין אשמה פלילית".
לדוגמא לכשל בשל נסיבות סגירה לקויות.:
אדם שנחשד בהחזקת 1 גרם חשיש – אירוע ראשון.
ניתן לבקש סגירה בשל "אין עניין לציבור".
היינו קיימת אשמה ואין עניין להעניש בנסיבות.
אבל מה מתרחש שעה שאין כלל קשר לסם?
במקרה שכזה ראוי לדאוג לסגירתו של התיק הפלילי – באין אשמה פלילית".
סגירה שמבטיחה את העדר הרישום
לכן החקירה/בקשת הסגירה חייבת להיות ממוקדת בנושאי העדר האשמה.
הסיכונים בבקשות לסגירת תיק באין אשמה
בקשות/מסירת עודף אינפורמציה בעת החקירה הפלילית יכולה ליצור מציאות של סיכון עודף. היינו שהראיות שימסרו יעוררו עניין ויובילו להמשך חקירה.
כך שראוי לשקול היטב הגשת בקשות מסוג זה.
סיכונים 2:
יש דברים שלא כדאי לבחוש בהם.
לכן חשוב מאוד להקפיד על מסמכים שמגישים למשטרה. כל עורך דין פלילי יודע שחייבים להקפיד היטב על מה לא מגישים לא פחות מאשר מקפידים על מה כן מגישים.
קביעת התיק כנילון
קיימות נסיבות בהן בקשת הסגירה תוביל לסגירת התיק כנילון -היינו בפועל התיק לא יופיע במרשם.
החלטה מעין זאת היא ההחלטה שעה שיש מקרים לדוגמה:
א. תיק של 1 גרם גרס, לצעיר על סף גיוס לצה"ל – כך שגם סגירת התיק והשארת הרישום יוצרת נזק בגיוס.
ב. צעיר שלפני הצבא עבר אירוע של אלימות, התיק נסגר, עכשיו לאחר שרות מובחר בצה"ל יש סכנה שהרישום יפגע בהמשך דרכו בחיים.