נושא פסילת ראיות והלבנת ראיות הוא מהנושאים המהותיים ביותר בכל עיון בתיק פלילי.
באם יש פרק שהיה צריך להירשם עוד לפני זמן רב, זהו הפרק הזה.
מזה מספר שנים יש מגמה של פסילת ראיות – לא פעם ביטול הראיה מוביל לזיכוי מלא.
כללי הבסיס של פסילת ראיות חשוב שיהיו ברורים.
כל ראיה ניבחנת בשני פרמטרים – קבילות ומשקל:
היינו יכולה להיות ראיה קבילה ולמרות זאת – משקלה אפס. היינו היא חסרת השפעה.
פרק זה דן במניעה של הריאות מראש מלהיכנס לתיק.
חובה לדעת – הסכמה יכולה לאשר ראיות שהן פסולות היינו חובה להביע את ההתנגדות לפני הגשת הראיה!
פסילת ראיה בשל האופן הלא חוקי בו היא הושגה
בעבר לצורך פסילת ראיה היה צורך לשבץ את הראיה באחד המסלולים הבאים:
א. חוק האזנת סתר לא חוקית. (יש חריגים שמכשירים את הראיה בין מראש ובין בדיעבד).
ב. חוק פגיעה בפרטיות – פגיעה בפרטיות. (יש חריגים בין מראש ובין בדיעבד).
ג. מדובר בהודעת חוץ שהופקה שלא ברצונו החופשי ומרצון.
על התובע להוכיח את נסיבות הקבלה ולהוכיח שהיא חופשית ומרצון (משפט זוטא).
זה המצב בזמן עבר, כיום אפשרי לפסול ראיות אם הן הושגו באופן לא חוקי ואם השימוש בהם יפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
הזכות להליך הוגן מכניסה שורה ארוכה של שיקול דעת, והדבר החשוב הוא שלא מדובר במצב גורף, יש שיקול דעת נרחב לבית המשפט.
פרק זה לא דן בהלבנת ראיות שהושגו שלא כדין בשל שלל מעשים ובעצם אי דיוק של הנאשם בחקירה הולבנו.
הצעת חוק למחיקת ריאות שהושגו שלא כדין – https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1egk5spy
פסילת הודיה
מתוך – 2868/13 אלישע אחיטוב.
"בע"פ 4109/15 מירז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.7.2017) (להלן: עניין מירז):
"הדין המודרני מאזן – או אולי מפשר – בין היתרונות והחסרונות של הודאת הנאשם בכך שניתן לקבל ראיה זו, אך מתבקשת מידה רבה של זהירות. בשיטה הישראלית העניין בא לידי ביטוי באמצעות מבנה משפטי בן שלוש קומות. בקומה הראשונה מתגורר סעיף 12(א) לפקודת הראיות, לפיו:
'עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון'.
זוהי פסילה חקיקתית. בקומה השנייה מצויה פסילה פסיקתית, מכוח ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461 (2006) (להלן: עניין יששכרוב). המשותף לשתי הקומות הראשונות – קביעה אפשרית של בית המשפט לפיה ההודאה פסולה. בקומה השלישית בית המשפט אינו פוסל את ההודאה אלא שוקל אותה – תהליך שעשוי להביא לכך שההודאה לא תתקבל כראיה מרשיעה נגד הנאשם" (שם, בפסקה 3 לחוות דעתו של השופט הנדל)".
הלבנת ראיות פרשת פגסוס
לא אחת המשטרה פועלת כמו אירגון פשע, היא שותלת תוכנה זדונית בתוך המחשב הנייד של האזרח (הטלפון הנייד) היא בוחנת את הדברים שעברו במכשיר, מקליטה ורואה.
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-449390-00.html
מדובר בעבירה פלילית קשה, אירוע שנעשה ללא צו שיפוטי.
לאחר זמן מה מזמנים את האיש לחקירה ומבקשים ממנו אישור לעיין במכשיר הנייד, האזרח לא אחת מחק הכל ובטוח שבכך הוא "נקי".
כאן הוא מאשר, והמערכת תוביל להכנסת החומרים שהשגתם שלא כדין לתוך התיק הפלילי. כך הראיה מולבנת.
בנסיבות אלא אני מציע לכל אדם לא להסכים לבחינת הטלפון הנייד שלו – בשום תנאי.
חובה להיוועץ בעורך דין פלילי לפני כל הסכמה.
חשוב לציין במקרים אחרים המשטרה תפנה לבית המשפט ותוציא צו – אולם צו לא יכול לחול לאחור! (לבטח שיש שתילה של תוכנה זדונית). שוב ממליץ שלא להסכים בעת החקירה לשתף פעולה עם חומרים שעלו כתוצאה של האזנה – לבטח ללא התייעצות בעורך דין פלילי.
פרשת הרי ארו והרישול אחרי ראש הממשלה – https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-152822-00.html
הלבנת ראיות
חשוב מאוד לא להיות חלק מהלבנת ראיות! היינו לדעת ולהבין את החקירה – ולדעת מתי מנסים להוביל אותך להלבנת ראיות.
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/s1egk5spy
הצעת החוק רחוקה שנות אור (להבנתי) לאור העובדה שכולם רוצים להיות "צודקים", אולם המשטרה שעובדת דרך אנשי מודיעין – תמיד הילבינה ריאות.
עתה עם המודעות הגוברת לנושא – חובה להילחם בזה. אפשרי בהחלט להצליח.
פרשת תפיסת הטלפון הנייד של עוזר ראש הממשלה נתניהו – פרשת ארי ארו מלמדת אותנו על נושא הלבנת הראיות.
זיהוי הלבנת ראיות
לא אחת יש זהות אינטרסים בין העד לבין המדינה ברצונם להלבין ראיות.
העד מקבל הטבות מהמדינה, לדוגמה עד מדינה – המדינה מצליחה בעקבות זאת להלבין ראיות שיש בידה. שיש זהות אינטרסים שכזאת – חשוב לנסות להתחקות אחרי סימנים חיצוניים לזהות אינטרסים. היינו שיש שקר מוסכם על ידי הצדדים במטרה לפגוע באדם שלישי.
דוגמה מרשימה היא בפרשות נתניהו.
המדינה הגיע לחומרים במכשיר הנייד של עד התביעה. באם הגיע אליהם דרך האזנה אסורה – הדבר פסול!
בנסיבות אלה היא זקוקה להסכם עם אותו העד – מתוך מטרה שהוא יעביר להם את החומרים אחרי שהם כבר בעלי אישור לחקירה.
כיצד נזהה אירועים מסוג זה?
עורך הדין של העד היה יושב בחדרי החקירות.
עורך הדין היה נפגש עם בכירים בצוות.
חוקרים מעלים שלאות לפי חומרים שהם לא היו יכולים לדעת – אלה באם החומר כבר אצלהם.
יחס מועדף לעדים.
הפעלת לחצים בעת החקירה
חשוב לזכור – יש לחצים שאסור להפעיל.
נחקר חכם טורח לתת מקום ולתת ביטוי גם ללחצים שהופעלו עליו ולא יזכו לשום איזכור בחקירות הכתובות.
כך שיש מקום בבחינת הראיות והלבנת הריאות לדון גם במסכת הלחצים שהיו בתיק.
דוגמה ללחצים שלפי הבנתי הם עבריינים:
https://www.mako.co.il/news-law/2022_q1/Article-77a28cdb7b86e71027.htm
הלכת יששכרוב
האם יש איזשהו כלל רחב יותר שאומר שבכול מקרה איזושהי ראיה הושגה בדרכים לא הוגנת ולא חוקית וזה יוביל לפסילת הראיה.
בית המשפט ביששכרוב – אין לפסול לפי סעיף 12 לפקודת הראיות, שכן שם לא ניפגע החופש של החשוד להחליט אם לתת את ההודעה או שלא.
אולם יש כלל על – כלל פסיקתי, שמכוחו ניקבע שלאור העובדה שהתנהלות החוקר שלא יידע את החשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין היינו, ההתנהלות לא הוגנת.
חובה להבין שאם יש ודאות גדולה למעצר בצבא, יש לחדול את החקירה ולאפשר היוועצות בעורך דין פלילי. כאן הדבר לא ניתן לו. (לציין למחרת פגש עורך דין פלילי ולא ממש שינה את הדברים שאמר).
הלכת בן חיים.
מההלכות המובילות-חיפוש לא חוקי.
האם יש חשד סביר או הסכמה מדעת לחיפוש.
במידה ואין את זאת-הראיה פסולה. חשוב לדעת, אין פסילה אוטומטית.
פסקי דין של בית משפט שלום – שם מרבית הטיפול בראיות.
פ 36634-07-14 פס"ד בלומלפלד – השופטת יחידאי.
מה קורה שלפעולת החיפוש החוקית קדמה פעולה לא חוקית.
החוק בדבר האפשרות לפסול ראיות – משנת 2021:
ראיה שנתקבלה שלא כדין – פקודת הריאות
סמכות לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין
קשה ביותר לדעת מה יעלה בגורל הסעיף הנ"ל – ברדע זה 9/23 יש לי עתירה לפסילת ראיות אחרי שהתקבלו בבית המשפט השולם בעיר תל אביב. שם הטיעון הוא שהעדויות היו פסולות מראש והתקבלו בטעות לתוך התיק תוך יצירת הטעיה של הדין.
מידע מודיעיני
ברגיל אנו לא בוחנים את הנושא ומוותרים מראש, חשוב להתחיל לבחון, האם מקור אמין או שלא אמין. כך שצריך לבחון את השאלה של טיב המידע מול טיב הפעולות שבוצעו לאורו – והמיקום בזמן של הפעולות ביחס למידע.
פסילת ראיות – גידול סמים.
הנאשם עוכב בשל חשד לגנבת מחשב נייד (4 חודשים קודם לכן), כמה חודשים חוקם לכן, בזמן החקירה נישאל האם הוא מסכים לחיפוש הוא הסכים.
לא הסכמה מדעת.
החשד הסביר היה בייחס לאירוע כמה חודשים קודם לכן.
היינו לא היה בסיס חוקי.
בדרך בניידת שוטר שאל האם יש סמים בבית ?
החשוד אמר שהוא מגדל עציץ מריחואנה.
עכשיו יש חשד סביר.
בחיפוש מצאו.
בית המפשט ביטל את הסמים – שכן הייתה פעולה קודמת לא חוקית. שואלים שאלה לא קשורה לדבר.
לכן זיכוי.
חיפוש לא חוקי בתנאים של – החזקת סמים
פ 38773-04-12 תיק שלום ירושלים החזקת סמים – השוטרים באים לעצור אותו על התפרעות. הוא מבקש להתפנות לשירותים שם השוטר ניכנס איתו ושם הוא זורק משהו לשירותים.
בית המשפט שואל האם הכניסה לבית הייתה חוקית.
בית המשפט- לאור ההתנהגות בשירותים היה חשד סביר.
הפעולה חוקית.
בחינה איך הגעתם לבית – מצער ללא צו מחייב שהאירוע היה זה מקרוב וההתפרעות היית 3 ימים קודם לכן- לכן ניפסלה הראיה וזיכוי.
פ 20039-09-13: תיק החזקת אופניים חשודים כגנובים.
אין מחלוקת שבמהלך השיחה עם החשוד נוצר חשד סביר ותפיסת האופניים.
אבל כל הפנייה אליו היא עיכוב.
לא היה בכלל בסיס לעיכוב, לכן כל מה שבא אחרי העיכוב – פסול.
לציין האופניים היו בתל אביב, ושל תל אביב, שהיו אופניים במקום אחר בארץ-יש חשד סביר.
מגיעים למקום שיש שם שני בני מיעוטים.
אדם ניסה לעזוב את המקום עשו אצלו חיפוש ומצאו אצלו סכין.
לפי השוטר – החשד הסביר, בני מיעוטים.
לאור העובדה שכל ההתחלה נגועה בהפליה קשה – הכול פסול.
יש פסילה שלא היו שני עדים.
כולל בתיקים חמורים יחסית.
בייחס לקטינים.
שמדובר בקטין לא מספיקה הסכמה מדעת שלו, אלא של הוריו.
בייחס לחיילים
יש שני חיפושים בטלפון, חיפוש במקום הסכמה מדעת מסתיקה, חיפוש בנייד על ידי מעבדה, יש חובה לצו חיפוש.
הצד השני של פסילת ראיות – איתור ראיות.
חשוב לבחון את החומרים במקור ולא אחת מתברר שיש שיחות וריאות שלא ניכנסו לתיק "בטעות".
ההגנה אינה מאמינה בטעויות – לבטח של המשטרה.