שירות המבחן לנוער הנו הזרוע של מדינת ישראל על מנת לבחון את מצבו של קטין המעורב בפלילים.
המטרה של האבחון היא להיות מסוגלים לדעת מהו המצב "האמיתי" של הקטין !
לחוות העדת על הקטין יקראו תסקיר שירות מבחן.
לאור התסקיר תהנה החלטות שלא פעם ימנעו כתב אישום, ימנעו הרשעה או ימנעו ענישה -וכמובן גם להפך !
שירות מבחן לנוער בסמים
מסקנת התסקיר יכולה להכריע בין המשך הטיפול הראוי מול הענישה הראויה. כמו גם על צעדים להמשך, האם להגיש כתב אישום ועוד.
היינו באיזה דרך לפעול :
א. טיפולית.
ב. שיקומית.
ג. הרתעתית. (האם יש הרתעה).
ד. עונשית.
ה. לא למותר לציין – פעמים רבות מדובר בחשד ללא שום ביסוס – ואין מה לעשות אלא לסגור את התיק !
חובה להבין, באירועים של נוער, לפני הגשת כתב אישום יש לשירות המבחן עמדה בייחס לטיפול הראוי – האם כתב אישום נחוץ ? האם האירוע הפלילי חלף עבר לו ?
מיותר לציין – אין חובה על מערכת המשפט לקבל את העמדה של שיורת המבחן לנוער – אלא רק להקשיב לה.
במקום בו אין ראיות – ואין אשמה – משום מה גם שם יש עמדה של שירות המבחן – למרות שהדבר אינו נידרש כלל. כך יוצא שאפשרי בהחלט להדביק טיפול לאדם שלא ביצע דבר – והחשד אפילו בסיסי וחסר אחיזה במציאות.
שיתוף פעולה מצד הקטין
חשוב לדעת – ללא שיתוף פעולה אין התסקיר יכול להגיע למסקנות שהן לזכות הקטין !
שיתוף הפעולה יכול לכלול מספר רב של רכיבים, החל ממפגשים עם קצין המבחן, מתן בדיקות שתן, השתתפות בקבוצות, הגעה לשיחות הפניה לגורמי תמיכה ועוד ועוד.
חלק מהותי מצד עורך הדין הפלילי היא להוביל למציאות של תסקיר חיובי – על ידי עבודה עם הקטין והנגשה של התהליך אליו.
תסקיר אחרי קביעת האשמה ולפני הדיון בשאלת ההרשעה הפלילית
שאלת הענישה מול השיקום.
שם לשירות המבחן יש תפקיד מכריע בהבאת המציאות אל מול עיני בית המשפט.
הדברים מובאים בפני בית המשפט ב"תסקיר" שנגיש לצדדים – אולם אסור בהעברה לנאשם עצמו ובני משפחתו.
הסיבה לכך היא העובדה שהתסקיר מכיל פרטים טיפוליים רבים, והעברת המידע יכולה ולסכל הליכי טיפול (לדוגמה בשל כעסים).
במסגרת תסקירים (לא רק בעבירות סמים) יערכו בדיקות שתן לגילוי עקבות סמים, מתוך הבנה ששימוש בסמים יכול ויעיד על צורך טיפולי מורכב.
בנוסף התסקיר מכיל מידע אודות האדם – החל מהילדות ועוד.
פעמים רובת שיורת המבחן ישתמש בקבוצות טיפול ייעודיות לפי הבעיה שהוא מאתר.
בסיומו של הליך יש פרק המלצות – אלו באות על רקע הבנת האדם וסיכויי השיקום – כמו גם הנזק מצורות אלו ואחרות של ענישה (לדוגמה).
שירות המבחן הוא כלי רב חשיבות – אין מקום לטעויות בתסקירים ואלו דורשים הכנה ומודעות להליכים !
פרק זה דן רק בעבירות סמים – בייחס לשירות המבחן לנוער !
שירות מבחן לנוער בעבירות סמים
הפרק ידון בשאלת האשמה הפלילית ! לא דיון במעצר בעבירת אלו ! ראוי לקרוא את המקור – היינו ההמלצות בסיומו של הפרק.
שירות מבחן לנוער בעבירות סמים :
עורך דין פלילי אדטו מוטי
בני נוער רבים מתנסים בסמים ! גם הטובים שבהם. הדבר ברור וידוע.
בנוגע לקטינים עבירות סמים, במיוחד סמים קלים, קיים רצון עז במערכת הפלילית לבחון את המציאות לפני שהיא עוברת לפסים של אישום פלילי וכתבי אישום.
המטרה היא לא להאשים ולהכתים בכתם פלילי את הנערים !
קיימים מקרים רבים בהם אין רצון לפתוח את תיק פלילי כלל ! (תיקים יפתחו כא"ת (אי תביעה).
המדיניות הנ"ל היא לאור העובדה כי יש הפנמה שגם בעצם הגשתו של תיק פלילי, ואפילו מעצם החקירה הפלילית, נוצר נזק קשה לקטין.
במקרים רבים, נזק קשה שישנה את המשך חייו של הקטין ! ימנע שירות משמעותי בצה"ל, יחסום אפיקי התפתחות אישית ועוד.
מערכת החוק פועלת מתוך מטרה בסיסית, שלא יוצרו נזקים לקטין, כך שאחרי ההתרעה הקטין יוכל להמשיך בחייו.
שהמשך חייו יהיה תלוי במעשיו העתידיים, ולא באירוע הסמים !
הכלי הבחינתי, של המערכת, בנוסף לחקירה הפלילית ולאירועים הפליליים – הוא שירות מבחן לנוער.
תפקוד מול טיפול
אחת הבעיות הקשות של קטינים היא בהעדר ההבנה על ההבחנה בין שני התחומים.
יש מציאות של קטין שהיום הוא מתפקד תפקוד מלא – אולם זהו אינו טיפל.
אפילו באם הוא נקי מסם ועובד/לומד – זה לא בא במקום טיפול וחלף טיפול.
הטיפול הוא כלי שונה – כלי של שיתוף פעולה ועבודה יחד עם שירות המבחן, הליכה לקבוצות ועוד.
שירות מבחן לנוער – הקטין הנורמטיבי:
בעבירות סמים של קטינים המערכת בוחנת את האדם בקטינות הרבה יותר מאשר את העבירה הפלילית.
במקרים של קטין נורמטיבי המטרה היא לסגור את התיק הפלילי ! באם הוא נורמטיבי ! היינו באם חיו מתנהלים באופן שהמערכת מרוצה מתפקודו. שירות מבחן לנוער הוא הכלי לבדיקת המציאות.
הבדיקות כוללות שיחות, פגישות אישיות וקבוצתיות ואף בדיקות סמים.
עוצמת הטיפול תלויה רבות ברושם הכולל של אותו קטין במהלך החקירה. יש מקרים שהתיק יסגר ללא מעורבות אפילו לא של שירות מבחן לנוער !
הקטין הקטן
מיותר לציין בין הגילאים 12-13 יש צורך בחוות דעת משירות המבחן – לפני העמדה לדין !
בייחס לקטינים מעל לגיל זה לשירת המבחן לנוער הליכים למניעת כתבי אישום.
חשיבות עורך הדין הפלילי בהדגשת המציאות:
שירות מבחן לנוער בעבירת סמים
הרצון של המערכת לסגור את התיק יכול בסיועו של עורך הדין הפלילי לקבל פנים ולעבור על הנסיבות שיובילו לסגירת התיק הפלילי !
יש כללים, לתיאור המציאות, הצורך הוא בהדגשת האירועים הרלוונטיים ולא פחות בהדגשת הנקודות המהותיות שילמדו על נורמטיביות וחריגות האירוע במרקם חייו של הנער.
אחד הכלים המרכזיים כנסיבה לסגירת התיק הפלילי נימצא בכללי היועץ המשפט לממשלה בייחס לתיקי סמים קלים לנוער שנושאם הוא החזקה ושימוש אישי בסם קל.
בגדול אפשרי לומר: תיק ראשון, מציאות שאינה חמורה, צעיר נורמטיבי – לסגור את התיק הפלילי.
אפשר כמובן לפעול לאור רוח ההנחיות גם בתיקים חמורים הרבה יותר. לעתים גם תיקים חמורים ביותר יסגרו. כמובן שעה שמדובר בקטין חיובי ובעל דרך חיובית בחייו. דרך מרכזית לבחון את המציאות של הקטין היא בסיועו של שרות מבחן לנוער שמכין "תסקיר" לבדיקת המציאות.
התסקיר יערך קודם להגשת האישום או אפילו לפני פתיחת התיק כתיק פלילי פעיל.
שירות מבחן לנוער
פעולות שירות מבחן לנוער בתיקים פליליים של סמים קלים (בעיקר עבירות שימוש והחזקה קטנה) :
שירות מבחן לנוער יהיה אחראי על הטיפול בקטין, שהופנה אליו מהמשטרה. (בהמשך ההליך הפלילי מבית המשפט).
כשהקטין המופנה הוא תלמיד בית ספר, יהיה שירות המבחן אחראי על הטיפול בו בתיאום עם הועדה הבית-ספרית.
המטרה היא יצירה של הליך טיפולי שיהיה חלף ההליך המשפטי. הבעיה מתחילה שעה שהקטין אינו אשם בדבר, אז אין מה לטפל, במקרים כלאו מסבירה המערכת לקטין שאם הוא רוצה לסגור את התיק עליו להודות באשמה – שאם לא כן יועמד לדין.
מיותר לציין זאת מציאות לא סבירה כלל !
הקשורים לטיפול בקטין – שירות מבחן לנוער
קצין מבחן שקיבל הודעה מהמשטרה כמפורט בסעיף 1.2 דלעיל, יפעל כדקלמן:
(א). יבדוק אם הקטין מוכר לשירות מפניות קודמות.
(ב). יזמין את הקטין ואת הוריו בהקדם לשיחת קבלה.
(ג). יבדוק אם הקטין לומד בבית ספר או במסגרת אחרת.
קטין שהוא תלמיד
שירות מבחן לנוער
(ד). היה הקטין תלמיד, יועץ קצין המבחן במנהל בבית הספר של הקטין או בועדה הבית ספרית ויתאם עמם את הטיפול בקטין, לרבות ההמלצה למשטרה על גניזתו הסופית של חומר החקירה או פתיחת תיק פלילי, והתכנית הטיפולית המוצעת. ההחלטות
יירשמו ויצורפו לתיק הקטין, המתנהל בשירות המבחן.
(ה). במקרים חריגים, על פי בקשתו של הקטין, הוריו או גורם טיפולי, המעורב בטיפול בקטין, קצין מבחן רשאי שלא להיוועץ בגורם בבית ספרו של הקטין. במקרה זה עליו להודיע על כך למפקח המחוזי של משרד החינוך או לממונה המחוזי של האגף להכשרה מקצועית ולתאם עמו את המשך הטיפול בקטין. רישום על הודעה או על היוועצות כזו יצורף לתיק הקטין בשירות.
קטין שאינו לתמיד
(ו). אם הקטין אינו תלמיד בית ספר (כולל בית ספר של הכשרה מקצועית) יתאם קצין המבחן, במידת האפשר, את התוכנית הטיפולית של הקטין או עם גורמים רלוונטיים אחרים בקהילה.
(ז). קצין המבחן רשאי להעביר את הטיפול בקטין לגורם רלבנטי לקטין מחוץ לשירות המבחן. במקרה זה על קצין המבחן לוודא, שהגורם הוא מקצועי ומוכר, ולעקוב אחר תהליך הטיפול עד סיומו.
המלצת קצין המבחן
(ח). קצין המבחן יודיע למשטרה תוך שלושה חודשים מיום קבלת ההפניה את המלצתו לעניין הטיפול בחומר החקירה: סגירת התיק באי- תביעה או פתיחת תיק פלילי.
בהודעה יפרט קצין המבחן בקצרה את פרטי הטיפול בקטין ואת הסיבות להמלצתו.
במקרים מיוחדים, רשאי קצין המבחן לבקש הארכה של חודש נוסף.
(ט). קצין המבחן לא יעכב את הטיפול בקטין ולא יעכב את הדיווח למשטרה עקב קשיים שמקורם בהעדר שיתוף פעולה מצד הקטין. בכל מקרה ניתן לפנות לוועדות המעקב כמפורט בסעיף 4 להלן.
(י). שירות המבחן יערוך לכל קציני המבחן השתלמות בנושא הטיפול בקטנים המשתמשים בסמים.
4) ועדות מעקב ) לטיפול בבעיית הסמים של הקטין – בשילוב שירות המבחן:
4.1 ועדות מחוזיות
(א). תוקמנה ועדות מעקב מחוזיות, שתפקידן לעמוד על ביצוע נוהל זה ועל שיתוף פעולה יעיל בין בתי הספר, שירות המבחן לנוער ומשטרת ישראל. ועדת המעקב תדון גם בפניות של הגורמים ובבעיות שיתעוררו ביישום הנחיות אלה.
(ב). בוועדת המעקב יהיו חברים: קצין הנוער (מחוזי או מרחבי) של משטרת ישראל, קצין המבחן המחוזי והמפקח המחוזי של משרד החינוך והתרבות, האחראי על נושא הסמים, או נציגם ונציג של פרקליטות המחוז. קצין המבחן המחוזי ירכז את הועדה.
(ג). כל ועדה מחוזית תתכנס אחת לארבעה חודשים, והיא תסקור את כל המקרים של אי תביעה שטופלו בתחום המחוז מאז הפגישה הקודמת (ללא אזכור שמות הקטינים המעורבים).
הועדה תתכנס גם על פי דרישת אחד מחבריה, כל אימת שמתעוררים חילוקי דעות מהותיים לגבי הטיפול בקטין או דרכי ההמלצה לגביו. הועדה רשאית לדון בכל מקרה של אי-תביעה אף שלא הופנה בתקופה האמורה.
(ד). בישיבות הועדה יירשם פרוטוקול, שיהיה פתוח לעיונם של חברי הועדה הארצית.
תוקם ועדה ארצית בהשתתפות נציג משרד המשפטים במועצת הרשות למלחמה בסמים (שיהיה היו"ר), משטרת ישראל, שירות המבחן לנוער, שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) ונציג הרשות למלחמה בסמים.
תפקיד הועדה לבחון את יעילות הנהלים ולהציע הצעות לתיקון, לשמש ועדת ערר, לדון בחילוקי הדעות המתעוררים בשטח, לקבוע מדיניות ארצית ולהציע השתלמויות בנושא.
roee admin
