קיים מגוון ניכר של עבירות מין, באם ניבחן בפן העונשי. פן הנגזר מהעבירות הפליליות שאנו מיחסים לאדם.
עבירות המין, יכולות לנוע החל מעבירות קלות יחסית ולבטח עם לקיחת אחריות יכול ויסתיימו בסוגים של טיפול, או, לכול היותר הזהרה (מאסר על תנאי) עד לאלו שיובילו לסיום החיים כאדם כלוא.
מכאן ברור ההבדל בין אונס למעשה מגונה יכול לשנות את התמונה בסיומו של ההליך הפלילי, ואפילו , לא אחת בעצם העמדה לדין.
פעמים רבות ההבדל בענישה נימצא בשל האובייקט לאירוע. לדוגמה פגיעה בקטינה, או בבת/ן משפחה. אולם המעשה עצמו הוא בעל השפעת ענק!
סיווג המעשה שמושפע רבות משאלות שפעמים רבות התשובות להן נקבעות בקביעה של יריעת המחלוקת בין הצדדים!
ההבדל בין אונס למעשה מגונה נוסד במרבית המקרים מאלמנט החדירה.
– אולם לא תמיד הדבר ברור מהרגע הראשון באם הייתה או לא הייתה חדירה.
בנסיבות אלה נחקרים רבים מאמצים את דיברי החוקר ולא מפעילים חשיבה משל עצמם לתיאור האירוע. פרק זה נולד ממקרים שכאלה. חובה לזכור את הסערה הרגשית של הנחקר בעבירות מין.
למשרדי ניסיון ניכר בטיפול בתיקי עבירות מין, כולל אונס (עם זיכויים, סגירת תיקי חקירה, שינוי עילת סגירה לאין אשמה ועוד ועוד), מעשים מגונים ועוד ועוד. החשיבות של הניסיון בטיפול בתיקי מין היא קריטית.
חשוב להיות מדויק משפטית, כולל ידע בדיני הראיות, אולם, בעבירות מין לא פחות חשוב להיות מכיל ומבין נפשית. המסע הפלילי הוא מסע עם משקל כבד רגשי. לבטח בתיקים פליליים של עבירות מין.
משרד עורך דין פלילי אדטו 052.23.32.651
סוגי עבירות מין
קיים הבדל עצום בין סיווג האירוע באופן זה או אחר.
חלק עצום מהסיווג נובע משאלת הטיפול המשפטי ושימת הדגשים בעת החקירה במשטרה.
דיוק בקביעת המחלוקת יכול וישנה בהמשך את כל ההתייחסות לאירוע. מצד שני חוסר תשומת לב לפרטים "שוליים" הופך אירוע לחמור הרבה יותר.
אילו נתונים יעמדו על הפרק?
השאלות הן לא רק בשאלת ההסכמה לאירוע, אלא עד לאן ההסכמה התקיימה ? האם היה שינוי לבבות ? ההאם יש תעות או תקלה בהבנת מסרים ? מה שורשי התקלה ? האם יש חדירה או חיכוך בלבד ועוד ועוד.
חלק ניכר מתפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לא רק בסיוע בטיפול – באישום – אלא ביצירה של הדגשים. דגשים שבעתיד ישנו את התמונה כולה.
בעת החקירות חשוב לבנות קווי הגנה שהם רב שכבתיים (במקרים המתאימים) ובכך להדגיש היבטים אלא ואחרים של האירועים – הכול על מנת להקל בדינו גם באם ימצא אשם באירוע ללא הסכמה, או בהסכמה שאינה הסכמה.
המחשבה חייבת להיות משולבת – האירוע והנסיבות הכוללות!
נסיבות ביצוע עבירת המין
הדגשים שחשוב להתמקד בהם נמצאים , לא אחת, בנסיבות! כמו גם בסיווג האירועים!
הנסיבות של האירועים יכול וילמדו מהעדות של המתלוננת או מהעדות של החשוד.
יש נסיבות שמצטיירות כעובדות מוחלטת כמו גיל – אולם לא פחות חשוב לדעת מה החשוד ידע על אותו הגיל!
בייחס לברור האירועים, יש חשיבות לגיבוש קו ההגנה, לדוגמה, שעה שהחשוד טוען שהכול אינו נכון, במידה והדבר יוכח – אזי הנסיבות ילמדו מהעדות של המתלוננת! האם היא מדברת על חדירה ממש? אינוס? או אולי אירוע מעורפל בשל שלל סיבות?
הנחקר מתבקש להציב את קו החזית של טיעוניו! אבל היכן להציב את החזית?
בנסיבות אלו – חשוב מאוד להתייעץ בעורך דין פלילי על מנת להיות מסוגל לגבש קו מנחה לתיק, כזה שאולי לא יעלים את האשמה תמיד – אולם יכניס את הנסיבות שחשוב לחשוד לציין. ההבדל בין אונס למעשה מגונה הוא קריטי ביותר!
אמפתיה מול הודיה
להיות אמפתי לנפגעת – זה לא להודות!
להיות רשע לב ולעלוב בנפגעת – זה להוביל לאויב מר ונמהר שלא ישכח ולא יסלח ! בית המשפט לא יסלח ולא ישכח.
אתה כנחקר שיכול להפוך לנאשם זקוק לאישורו של הנפגע להסדר טיעון. (לא בדיוק אישור אלא לידוע והקשבה לעמדתו).
לקורבן יש כוחות רבים – ולכן חשוב להיות אמפתי לכאבו – בלי לקחת אחריות לכל הנטען (באם אינו נכון).
הדבר יכול לשמש ככלי להמשך.
אפשרי לא להודות אולם להיות רב אמפתיה כלפי הקורבן והתחושות שהוא עבר(ה). מי שלא חש את הסבל של הקורבן – מתקשה בעתיד להשקיט אותו שהוא יפנה עוד ועוד בבקשות מבקשות שונות להחמרה של הענישה או למצוי מלא של ההליכים.
באמפתיה יש גם תהליך פנימי של הורדת היבט המסוכנות המובנה למעשים מסוג זה – גם המסוכנות המינית וגם המסוכנות הכוללת (בקשות למעצר עד לתום ההליכים).
המשותף בעבירות מין
המשותף לכול עבירות המין כיום היא העובדה שאנו רואים (מערכת החוק) את העבירות כחלק מתהליך של תחושה אצל העבריין שאומרת "אני יכול לכן אני עושה"!
היינו יש כאן חשש (לא פעם מאושר) של גישה שהמדינה חפצה לעקור מהשורש.
אצל העבריין אנו מזהים פעמים רבות העדר ראיה של הקורבן!
התעלמות מהקורבן כאדם והתמקדות בחשוד שהופך בעיני עצמו ל"קורבן"!
שזהו המקרה – יש ענישה כבדה שבאה ללמד את האדם עובר העבירה שלא בו ההתמקדות.
אימוץ הטענות של החוקר במשטרה.
קשה מאוד להתמודד עם נחקר שהודה בעת החקירה במשטרה באירוע הפלילי – ולא מבין למה הודה.
הוא לא מתאר חקירה אלימה, ולא תמיד מתאר לחץ אין סופי, או אפילו מעצר. לא אחת הוא הגיע מביתו – ועדיין הודה באירוע שאליו הוא מתכחש.
בשנה זאת 2021 – אני מתמודד עם תיק של הנחקר הודה בשיחות אין סופיות לאובייקט המיני (לאביו). בעת שיחה עם הנחקר עלה שלמרות שהוא מודה הוא טען שלא היו שיחות כמעט כלל.
כאן הוצאנו פלט שיחות וגילינו שלא היו חלקיק מהשיחות עליהן הוא הודה שהיו.
ההסבר פשוט – אנשים תחת חקירה פלילית מאמצים עובדות של חוקרים – הם רואים את החוקר כמי שדובר אמת – ולא טורחים להפעיל את המחשבה העצמאית שלהם על המקרה.
בשאלת הבדל בין אונס למעשה מגונה הדבר חמור ובולט – אדם יכול לאמץ את הטיעון של חדירה (לדוגמה) גם במקום בו הוא לא בטוח שהייתה חדירה – הכל מתוך חוסר יכולת להתמודד מול החוקר ותחושה שהחוקר דובר אמת.
מיותר לציין – קשה לתקן. חובה להפעיל חשיבה. שימוש בזכות השתיקה מול הלחצים תוך הסבר של המצב הוא אפשרות טובה בהרבה מהודיה ללא הבנה.
אחרי הענישה
בפועל כיום אחרי הענישה (אפילו מאסר על תנאי) ממשיכים לחול במרבית המקרים תנאים אלו ואחרים על מי שנקבע שהוא עבריין מין – מתוך הבנה שנובעת ממנו מסוכנות חברתית בערך חברתי חשוב ביותר ולכן יש לנקוט במשנה זהירות.
הפיקוח על האדם מתבצע בצו שיפוטי שמטיל מגבלות ומפקח על המגבלות באופן דווקני למדי. (יחידת צור של שב"ס).
הערכת מסוכנות מינית
חשוב לדעת כיום יש הערכת מסוכנות של עבריין המין שהיא זאת שתוליך חלק עצום מההליכים!
הערכת המסוכנות משפיעה באופן מהותי על הערכות של שירות המבחן בתיק, על הענישה ועוד!
רבים מהנשפטים מתקשים לקבל אחריות על מעשיהם לאור הנחה בה הם לוקים שלא מאפשרת להם להבין את מעשיהם בראי החברה.
הם בטוחים שהמשפחה והחברים רוצים לשמוע שהם לא אשמים (גם אחרי הודיה למרבית הפלא). התנהלות זאת מובילה לענישה חמורה ביותר עבורם !
עבירות המין, כאמור, יכול וייצגו מבחר גדול של עבירות
עורך הדין הפלילי נידרש למעשה לבצע מספר פעולות שיש בניהן סתירה מובנית.
החלק הראשון הוא במהלך ימי החקירה – המטרה היא לתחום את האירוע באופן המדויק ביותר – ובאם אפשרי לבטל את האשמה ובאם לא אפשרי לבחון כיצד אפשרי להקטין את המשמעות הפלילית של האירוע.
החלק השני הוא החלק הטיפולי – מרגע שיש סיכוי לאשמה ברורה – מרגע זה יש לפתוח את האפיק השיקומי.
ההבדל בתוך עבירות המעשה מגונה
עבירה של "מעשה מגונה"!
כך יכול להיות ששני המעורבים החשוד והמתלוננת יתארו את אותו האירוע בדיוק – המתלוננת תכניס לתוכו היבט מיני, והחשוד ממש לא ! הוא לא ראה שום היבט מיני במעשיו!
כאן לצורך הכרעה נכניס היבטים אובייקטיביים להבנת המעשה – קיימים מעשים שאין דרך לתארם אלא כמעשים מגונים – ולעומתם אחרים שהם לא חד משמעיים – וכאן נושא הכוונה בעת האירוע הוא הקריטי.
ההבדל בין אונס למעשה מגונה
ההבדל הבסיסי הוא בעבירת האונס יש היבט אובייקטיבי ברור, קיים החדרת איבר גוף שלך או של אחר או חפץ לתוך איבר המין של האישה. ללא החדרה אין "אונס".
האירוע המיני שלא יהיה פלילי מחייב הסכמה!
היינו באם יש אירוע מסוג זה – ואין אפשרות להסכמה – לדוגמה בשל גילה של האישה (ילדה) יש כאן עבירה מלאה.
עכשיו השאלה תעבור לשאלת המודעות לגיל של האישה (ילדה).
כאן חשוב לדעת – המודעות אצל העבריין היא שתקבע האם הוא עבריין – וכמה!
עבירה של מעשה מגונה בנסיבות של אונס
אילוץ אדם לבצע אירוע מיני בלי חדירה בפועל.
עבירה של ניסיון אונס
עבירה של ניסיון אונס היא עבירה פלילית שקרובה מאוד לאירוע של "מעשה מגונה".
ההבחנה היא פעמים רבות בכוונה שמתלווה לאירועים. היינו יש אירוע של מגע (לא בהסכמה), ומשם ייחוס של כוונה.
החקירה בעבירות מין
החקירה של אירוע מיני היא חקירה בעייתית לנחקרים – הטעות הגדולה ביותר היא לא להבין את המשמעות של החקירה ואז יש נחקרים שנוקטים בלשון צינית אל מול החוקר.
הם לא מבינים את ההשלכות של דבריהם. את העובדה שלא תמיד מבינים ציניות!