עדות כבושה

מהי עדות כבושה? כיצד ניתן להתמודד מול עדות המגיעה באיחור? כמה זמן זה איחור ארוך מידי?

עדים מגיעים לתחנת משטרה ומוסרים עדות או תלונה.

עורך דין פלילי מומלץ אדטו מוטי
עו"ד פלילי מוטי אדטו

עדות זאת תהה בהמשך בסיס להליכים הפליליים כנגד אדם זה או אחר, או לזכותו כמובן.

אולם מה מתקיים כאשר עד מוסר את הדברים באיחור גדול? כמה גדול? כמה גדול זה יותר מידי?

כאשר דנים בעדות כבושה במשפט הפלילי, חשוב לזכור, זה יכול להיות דקות אפילו, שעות, חודשים או שנים – הכול לפי האירוע. לפי הנסיבות.

לא פחות חשוב לאור הדברים שהוא מקבל מגורמים אחרים.

עדות כבושה היא עדות שניתנת אחרי זמן מהאירוע. השאלה היא תמיד למה? למה העיכוב וכמה אנו יכולים להאמין לעדות?

העדות יכול ותהה של עד, של מתלונן ושל הנאשם.

השאלה היא אחת למה יש עיכוב, כמה עיכוב יש, ולא פחות חשוב למה הפסיק להיות העיכוב.

בזמן הבחינה נבחן גם את השאלה האם הייתה לעד/מתלונן/נאשם הזדמנות ראויה למסור גרסה?

חשוב לציין, התנאים הכוללים חשובים ביותר.

בתור עורך דין פלילי חשוב מאוד לנסות להבין את האירועים שהיו לפני ולנסות להבין את המציאות של הדברים שיאמרו.


עדות כבושה? לדוגמה אירוע בו ייצגתי:

אדם נחשד בעבירות מן כלפי אשתו לשעבר.

מסתבר שהאישה חייתה עם גבר אחר. אותו גבר יצא לבקר את הוריו והבטיח לשוב עוד 3 ימים.

כאשר הגיע לדירה מצא את הלקוח בבית עם אישתו לשעבר, פרצה במקום קטטה, והגיע משטרה.

מי שהתלונן הוא הבעל לשעבר שטען כי הוכה.

המשטרה גבתה אימרות.

והצדדים הורחקו אחד מהשני.

כעבור יומיים הגיע האישה לתחנת המשטרה וטענה שהיא למעשה הייתה שבויה בבית ונאנסה שוב ושוב על ידי הבעל לשעבר.

הבעל הציג תכתובות שם היה תאום לפגישה, תאום שלקח בחשבון שהחבר החדש לא יהיה בבית – והוא גם העלה את השאלה למה האישה לא אמרה דבר כאשר היו שוטרים במקום?

כאן למרות שמדובר בכבישה קצרה בימים – יש ציפייה שאישה שבדיוק ניצלה מחטיפה ואונס תספר לשוטרים על האירועים.

בעת העימות על האירוע הציג הבעל את הגרסה הקודמת שלה, את מה שהיא אמרה לשוטרי הסיור – והחקירה במשטרה שרק החלה הסתיימה.

חשוב לציין, המידוק לאירוע ניתן לו בייעוץ לפני החקירה. לנחקר עצמו הייתה המחשבה שלא לפגוע במערכות היחסים שלה עם הבן זוג החדש.


דוגמה לעדות כבושה – אירועים במשפחה

הבת התלוננה שבילדות אביה פגע בה מינית.

התלונה 30 שנים כמעט אחרי.

כאן הלקוח הציג שלל מכתבים ועדויות של הבת לאורך השנים על כי הוא אב למופת.

הוא גם הציג את הנושא שלא רצה לתת לה סכום כסף ניכר (דירה) ולאור זאת נוצר הקרע.

גם בני המשפחה הסבירו את המציאות במסגרתה הבת הפכה לחרדית הרבה יותר והיא רואה בזמנים אלה באופן שונה את המציאות.

בתור עורך דין פלילי נתחנו את האירועים, פגשנו עדים, דייקנו את עצמינו – והתיק עצמו הובל לסגירה.


הארכת הזמנים בעבירות מין במשפחה – עדות כבושה.

בע"פ 347/07 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.11.2007):

"בסוגיה בה אנו עוסקים, ביטאה הארכתה של תקופת ההתישנות את ההכרה בייחודן של עבירות המין בקטינים, ואת חוסר נכונותו של הדין להשלים עם כך שגילם הצעיר – והוא ששימש תמריץ עיקרי לפגיעה בהם – יעמוד למכשול בדרכן של רשויות האכיפה למיצוי הדין עם האחראים לפגיעה זו. בפרט אמורים הדברים בהכרה כי מתלוננים, שלא היו אלא ילדים רכים בעת שנפלו קורבן לעבירות המין, יידרשו לשנים ארוכות כדי לעמוד על דעתם, להבין לאשורו את שארע להם ולאזור אומץ לחשוף את סיפורם".


עדות כבושה, שינוי העבר לאור ההווה?

חשוב לזכור – לא רק זכרונות נמצאים בשאלה המעשים – אלה גם יש תופעה של זכרונות שמגדילים ומשנים את תפיסת המציאות והעדות הופכת לשונה. 

"כל מה שבא עלי לא בא אלא על ידי זו שהניחתני והלכה לה ואין לי מי שיעמוד לי בפני אבא בפני אמא בפני כל אותם שנכרכו בעקבי". (שי עגנון "סיפור פשוט".).

כיום ברור שהזכרון הוא אירוע חי – והוא יכול לשונת צורה בלי שינוי במעשים בפועל!

השופט י' עמית:ע"פ  5582/09

"הזיכרון האנושי מתעורר וכבה כחפצו. הוא מעמעם ומחדד מעשים, מגדיל ומקטין את עושיהם. ברצותו ישפיל וברצותו ירומם. כשקוראים לו הוא מתחמק, ובשובו – יצוץ בזמן ובמקום שנוחים לו. אין לו מלך, שוטר, קטלוג ומושל. סיפורים מתערבים זה בזה, עובדות מצמיחות ייחורים. המצבים, המילים והריחות – הוי הריחות – האצורים בו, מושלכים במחסניו באי-סדר גמור ונפלא. לא בסדר כרונולוגי, לא לפי גודל או חשיבות ואף לא לפי האלף-בית" (מאיר שלו הדבר היה ככה 151 (עם עובד, התש"ע-2010)).

בתור עורך דין פלילי חשוב לנסות להבין למה הזכרון מתעורר – ומה היו ההשפעות על אותו הזיכרון. הבאת הדברים לשיח מובילה לאחר מיכן לנחקר במשטרה את הוכח להשתמש בנקודות  ולתת דגשים לחקירה.


זכרונות מושתלים – סכנה בעדויות כבושות

.מתוך: ע"פ  5582/09

"….התיאוריה של זיכרונות מושתלים נמצאת במחלוקת משפטית-פוליטית בארה"ב, ו"הכוהנת הגדולה" המובילה זרם זה היא פרופ' אליזבת לופטוס, שהייתה מעורבת במספר משפטים סנסציוניים שהסעירו את ארה"ב. פרופ' לופטוס הראתה במחקריה כי כאשר מוצעות לאדם עובדות לא נכונות, באופן ישיר או במרומז, הוא מסוגל להיזכר בדבר טראומטי שלא קרה מעולם. כך, אחוז נכבד של נחקרים השתכנעו בקיומו של אירוע טראומטי שעברו בילדותם לאחר שאדם שהם סומכים עליו "הזכיר" להם אותו אירוע (כגון שכמעט טבעו אך מישהו הציל אותם מטביעה ברגע האחרון, או מחקרה המפורסם של פרופ' לופטוס "אבודים בקניון" במהלכו סיפרו לנחקרים כי הם הלכו לאיבוד בקניון כשהיו בני 5 אך שוטר מצא אותם וכיו"ב). הנחקרים השתכנעו באירוע, חלקם אף בדמעות ובפחד, זכרו פרטים שלא היו ולא נבראו, ובמהלך הזמן אף הוסיפו פרטים נוספים על אותו אירוע, וזיכרון השווא שלהם הפך למלא ועשיר יותר.


המשך זכרונות מושתלים

….. אחת הפרשות עליה הביעה פרופ' לופטוס ביקורת, הגם שלא הייתה מעורבת בה כעדה מומחית, היא פרשת הולט. בהגיעה לגיל 27, הגישה ג'ניפר הולט, בתו של פרופסור לשעבר באוניברסיטת MIT, תביעה אזרחית נגד אביה בגין מעשי התעללות מינית שביצע בה בקטינותה בין גיל 4 לגיל 16. ג'ניפר טענה כי מעשי אביה הביאו להדחקת הזיכרון של אירועי ההתעללות עד שהחלה להיזכר בהם כשהחלה בטיפול כשהגיעה לגיל 24 לערך. כתמיכה לגרסתה העיד המטפל שלה, ד"ר ברנדט, כעד מומחה, שהעיד, בין היתר, על הדחקת זיכרון עקב אירועי התעללות טראומטיים. אביה של ג'ניפר הכחיש את המעשים, אך לא הציג עדויות התומכות בגרסתו. בשנת 1993, נפסקו לטובת ג'ניפר פיצויים בסך של כחצי מיליון דולר. כמו כן, נקבע כי ג'ניפר אכן הדחיקה את הזיכרון של מעשי ההתעללות. ערעור שהגיש האב על קביעה זו נדחה (Hoult v. Hoult, 57 F.3d 1, 2 (1st Cir. 1995)). כמו כן, נדחו טענות האב בהליכים נוספים במסגרתם ניסה לקעקע את הקביעה כי התעלל מינית בבתו (לסקירה של השתלשלות ההליכים בפרשה ראו: Hoult v. Hoult, No. 02-2128 (1st Cir. 2004) – http://www.ca1.uscourts.gov/pdf.opinions/02-2128-01A.pdf).


ביחס לנאשם – עדות כבושה

לא אחת, בתור עורך דין פלילי, אתה נתקל באנשים שרוצים מעט יותר מידי.

לדוגמה נאשם רוצה לקבל את מלוא החומרים של החקירה, ואפילו להקשיב לכל העדויות במשפט – ורק אז להציב גרסה שכנגד. לא אחת גרסה שממש תהה בין הטיפול ובין חומרי הראיות.

רק חשבו על זה מול מציאות של מסירת עדות מהירה וכנה – ברור כאן לאילו עדויות יהיה לנו יותר קל כשיטה להאמין.

שאלת העדות הכבושה של מתלוננת בעבירת מין

באם יש נושא שמאתגר את החשיבות של עדויות כבושות זהו הנושא של מתלוננת בעבירות מין. כאן העדות יכולה להיות שנים רבות אחרי הטיעון לאירועים, לא רק שנים לעיתים עשרות בשנים. על מנת להקל על אותן מתלוננות עוד התקופות של ההתישנות ה"רגילות" שונו והארכות מתוך הבנה של הקושי שיש למתלוננות במקרים מסוימים.

לדוגמה בעבירות במשפחה התקופות הן הרבה מעבר לעבירות "רגילות" עם אותה ענישה.


ערכה של עדות כבושה בתלות בהסברים

ע"פ 677/84 דיוד:

"הלכה מושרשת מימים ימימה היא, ש"עדות כבושה ערכה מועט", אלא אם כן ניתן "הסבר מתקבל על הדעת על שום מה נכבשה העדות עת רבה". אולם אם "ניתן הסבר לגילוי הדברים באיחור זמן, והסבר זה מתקבל על הדעת, שוב אין ליחס חשיבות-יתר לאיחור כשהוא לעצמו": דברי השופט חשין בע"פ 20/56 [21] בעמ' .681ההסבר צריך להבהיר, מדוע כבש העד את עדותו, וכן מדוע החליט לפתע למסור את גירסתו: ע"פ 190/82 [22], בעמ' .284"

זמין 24/7 דילוג לתוכן