החקירה במשטרה נועדה להוביל לראיות ברות תוקף למשפט הפלילי עצמו. מה עושים שעה שיש נחקר שמספר סיפורים שאינם אמת, כיצד המערכת מתמודדת עם זה?
בתור עורך דין פלילי זוהי אחת הנקודות להדגשה בעת החקירה במשטרה. מדהים כמה אנשים סבורים שהם יכולים לספר שטויות ויהיה מי שיאמין. חלק מהתאורים אינם בכלל ברמה של יכולת להאמין. שקרים בחקירה הם מוצא שלא מעט בוחרים בו מחוסר הבנה.
כמה שצריך זה לחזור על הסיפור ולשאול את הנחקר אם הוא מאמין לסיפור שרק סיים לספר.
חובה להבין, יש שקרים שאנו מתיחסים אליהם בסלחנות זאת או אחרת, מתוך הבנה של השקר "המוסכם" לדוגמה אישה שבגדה בבעלה והיא לא מסבירה חלק מהמפגשים עם אדם חיצוני לקשר הזוגי.
השקר ברור לכל – אולם ברור לנו שאפשרי לעשות בו שימוש במקומות אחרים – ולכן לא רק שהשקר יכול להיות קיים, אלה גם, בית המשפט יגן על מי שמשקר.
שקרים בחקירה במשטרה
כל חשוד בעת החקירה הפלילית ומי שצפוי להיות נאשם בהמשך חייב להפנים, באם יש נושא שחשוב לנחקר שלא "ליפול" בו בעת החקירה הפלילית זהו נושא השקרים.
אסור להימצא משקר!
מיותר לציין, קיימים מקרים כמובן שיש מטרה מאחורי השקר – אולם תמיד חייבים לדעת את מחירו, שקר מוביל למציאות במסגרתה בהמשך שרוצים לומר את האמת – איש לא יאמין!
מעבר לכך, גם בהמשך אתה הופך את עצמך לסוג של עבריין. יש מקומות שהחובה היא פשוט לבקש סליחה ולהצטער, רק כך מקטינים נזקים.
כתבה מאלפת בנושא.
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.6530172
עורך דין פלילי מול שקרים בחקירה
האמונה ששקר פותר הכול היא שטות מוחלטת – לפעמים חובה להקטין נזקים, גם שהנזקים הם ברורים וקשים.
המחשבה שבתיקים מסוימים ראוי להיות כוחני לרגע, לסרב להשתתף בחקירה, לא להביע רגש – ואז לצפות להקלה מהותית בענישה היא שטות מוחלטת.
צריך לפעמים לבקש סליחה.
יש מקרים שבקשת סליחה עושה פלאות ומובילה לתיקי ענק לסיום שונה לחלוטין ממה שהיה צפוי בתחילה.
חשוב לדעת – לעיתים ההתנצלות היא בשאלה שלא במחלוקת – לדוגמה בפגיעה באדם, הכל מבלי להודות באשמה שיש בפגיעה, או תוך הסבר שמעקר את מרבית הפליליות של האירוע.
במקרים שכאלה הענישה תהה קשה בהרבה!
שקרים של נאשם במשפט פלילי
פרק זה לא דן בשקרים של נאשם, על דוכן העדים, אבל … שנאשם משקר על הדוכן, בעת עדותו, במרבית המקרים בית המשפט מתקשה לקבל את עדותו גם במקומות בהם הוא אומר אמת!
חובה לזכור שאחרי החקירה הראשית יש גם חקירה נגדית!
עוד חשוב לציין, בזמן החקירה אין לחשוד את חומר החקירה – הוא כעיוור בחקירה, בעת האישום, שהוא עולה לעדות, החומרים כולם לפניו – אבל לא לשכוח, פרקליט חכם מכין ראיות לסתור!
היינו ראיות שיתמודדו עם שקרי הנאשם!
את הראיות לסתור הוא משיג בשלל אמצעי המדיה הגלויים כמו פייסבוק, משפטים קודמים ועוד ועוד. כך שחשוב לזכור מה אתה מפיץ, ומהו "הרעל" שאדם מפזר סביבו.
גרסה מתפתחת של נאשם
כאשר לא חושבים לעומק יש מציאות של גרסה מתפתחת.
ע"פ ברמאלי – 2455/21
"…..המערער הציג גרסה מתפתחת ששינתה את פניה מעת לעת, בהתאם לראיות עמן התבקש המערער להתעמת. כך, למשל: גרסת המערער בסוגיית מספר המשקיעים בקרנות קלע החלה באמירה לפיה אין הרשות לניירות ערך משיתה הגבלה על מספר המשקיעים; נמשכה בטענה כי אין הגיון בהטלת חובה אשר אוסרת על גיוס מספר גדול של משקיעים; עברה לטענה כי פעילות קרנות קלע עמדה בהנחיות הרשות; והסתיימה בהודאה כי בקרנות קלע היו למעלה מ-200 משקיעים – מספר אשר עולה באופן ניכר על מספר המשקיעים המותר בדין (35). מדובר בדוגמא אחת מני רבות".
מדובר באחת הבעיות הקשות ביותר שיש.
האומנם קשה לברר מהן ההנחיות של הרשות?
למה לנסות לשכנע את החוקר במציאות שקל להוכיח את ההפך, הרי הדבר צובע אחר כך חלקים ניכרים מהעדות.
שקרים של עדים במשפט פלילי
בייחס לעדי תביעה בתי המשפט הם סלחנים בהרבה, בשאלת השקרים "הקטנים".
לבטח שמדובר בעבריין שגם מעורב בתיק, או במתלוננים, שלא לומר במתלוננות בעבירות מין – שם הסלחנות כלפי שקרים מוחלטים היא כמעט ואין סופית, שזה נוגע לנושאים שלא בליבה.
יודגש, חובה על מי שחוקר את העדים, בחקירה הנגדית, לחבל בעדויותיהם בסיוע גילוי של שקרים ועדיף שאלה יהיו כמה שיותר מהותיים.
השאלה היא תמיד הבנת הרציונל של השקר – והשאלה האם זהו רציונל שממשיך גם לתוך נושאי הליבה של העדות ?
חובה להבין – יש אולי ציניות מסוימת בדברים שנאמרים כאן, צריך להשליך את הציניות לצד, חובה על עורך הדין למצוא את התקלות, ההגזמות, השקרים הקטנים והגדולים -כל אלא יוצרים תמונה מלאה אחת של העדים.
לא תמיד אנו יכולים להבין את המניעים – אולם מהרגע שאנו מבינים שהעדות היא לא מתוך החושים אלא מתוך האינטרסים – העדות חייבת להיות מושלכת.
שקרים ללא כוונה לשקר
אנשים אשר נחקרים מקבלים את נקודת הראות של החוקר לדברים רבים, לא אחת הם מאמינים לעובדות שמספק להם החוקר ובהמשך ינקבו באותן העובדות כאמת מוחלטת.
הדבר ניקרא גז ליטינג, על שם סרט ישן שם מצליחים לערער אדם על ידי פגיעה באמונות הבסיסיות שלו.
לאור העובדה שבמרבית המקרים תיקים פליליים בארץ לא מתנהלים – רווחה האמונה שהשוטרים דוברי אמת, אולם תיקי נתניהו גילו לנו על יצירת מציאות. מציאות שהחוקרים יודעים שהיא לא אמת אצל נחקרים.
לכך יש שם דוגמאות לרוב.
ממליץ לעיין בסרט הבא למרות אורכו עד לסופו.
https://www.youtube.com/watch?v=tvqnliR6Dwc
כך מתנהלת חקירה פלילית במשטרה (חשודים)
חקירה פלילית אינה אירוע מלבב – לבטח לנחקר.
החוקרים יכול ויסו את העובדה שאתה חשוד ! לא חוקי? זה קרה בתיקי מפתח.
החוקרים יכול וימסרו לך סוג של גרסה מיטבית – לפי מה שהם יציגו כראיות – ואתה תאמין.
אבל … באם שיקרת ולו פעם אחת – הנושא יימשך לנצח. בית המשפט יתקשה ביותר "לסלוח".
פעמים רובת לשקר יש סיבה, לדוגמה אדם שמודע לעובדה שהכול צפוי לדלוף והוא לא מעוניין לספר לחוקרים דברים אישיים לשו עצמו – שלהבנתו לא מוציאים אותו באופן מיטבי – גם אם לא פלילי!
צעד מסוג זה הוא צעד קריטי בעת חקירה במשטרה -חובה להתייעץ בעורך הדין הפלילי לפני! יכול ויש כאן תקלה שכמעט בלתי אפשרי יהיה לתקן אותה בהמשך.
האם חוקרים במשטרה משקרים?
ראוי להפנים היטב את כל ה"חוקים" לחוקרים אין כאלה פעמים רבות, החוקרים משקרים, ממציאים, מאיימים – חלק מהאיומים אינם ברי התמודדות עבור הנחקר! הוא לא תמיד ידע מי חוקר, מי שוטר ליווי, מי עצור שעמו בתא ועוד ועוד.
עולם אי הוודאות בהתגלמותו!
מתוך המציאות הזאת – הנחקר בפלילי צריך לכלכל את צעדיו! נושא זה מתכתב גם עם נושא הגרסאות הכבושות.
לא מדובר תמיד ב"תרגילי חקירה" מובחרים – אלא פשוט בסוג של סחיטה באיומים.
בבית המשפט השלום בירושלים אני מנהל תיק פלילי במסגרתו החוקר הוציא תמונה של אביו של החשוד – תמונה כעצור.
באותו הרגע הנחקר הסכים להודות בכול – והפך לאובדני בעיני המערכת. תרגיל פשוט שנגע בעצב חשוף – וזה אפילו לא יודדר "תרגיל חקירה" אלא "סתם" התנהלות.
מיותר לציין – האב לא היה חשוד בדבר.
עוד על חקירות פליליות כתבה שמסבירה את הנושא : https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001262038</a>
שקרים בחקירה הפלילית
הסיבה לשקרים בעת החקירה הפלילית בדרך כלל ברורה – החשוד מנסה לנתק את עצמו מאירוע שבעיניו הוא "בעייתי".
הבעיה מתחילה בכך שלא פעם על מנת להרחיק את עצמו מהאירוע הוא למעשה קושר את עצמו לאירוע באופן חזק הרבה יותר – בהמשך יהיה מאוד קשה לתקן את הרושם.
ההלכה על שקרי נאשם
ע"פ 409/89 מדינת ישראל נ' רוימי, פ"ד מד (3) 465, 468 (1990): (פסקי דין קוראים במקור).
"שקרים של נאשם, הם בלבד, אינם יכולים לשמש בסיס עצמאי להרשעה;
שקריו של נאשם יכולים לשמש לערעור מהימנותו או כראיה מחזקת המצטרפת לשאר ראיות התביעה. … .
משמע, בסיס ההרשעה, כמו בכל אישום פלילי, הוא מערכת עובדות המסבכות את הנאשם עם העבירה ויוצרות ראיות לכאורה לחובתו; הכזבים, כמו גם אי-מתן הסבר אמין מצדו למה שהוכח, עשויים להכריע את הכף לחובה, באשר הראיות לכאורה הופכות להיות מוחלטות".
שקרי המערער 9608/11 פלוני.
"….בתנאים מסוימים, שקריו של נאשם יכולים לשמש כראיית חיזוק ואף כסיוע לגרסה המפלילה. ארבעה תנאים עיקריים לכך נקבעו בפסיקה: 1. השקרים יתייחסו לעניין מהותיים, ולא לעניינים קלי ערך; 2. השקרים יהיו ברורים; 3. השקרים מוכחים מתוך עדויות אחרות, ולא רק מתוך העדות הטעונה תוספת ראייתית; 4. השקר ייעשה בזדון, על-מנת להעלים את האמת מבית המשפט (ראו ע"פ 161/72 סרסור נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 203 (1974); דנ"פ 4342/97 אל עביד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 117 (28.4.1998); ע"פ 7004/09 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 28 (17.7.2012)). במקרה דנא לא מצאתי ששקרי המערער, עליהם הצביע בית המשפט המחוזי בקובעו שגרסת המערער אינה אמינה, הינם מהותיים דיים כדי שיתקיים בהם דרישת הסיוע. כיון שגם בית המשפט המחוזי לא האריך לדון בנושא, לא ראיתי לנכון להרחיב בכך.".
שקרי נאשם – (במשטרה)
שקרי נאשם יכול ויגיעו לרמה של סיוע – אבל לא לראיה למה שאין !!! (דגשים לא במקור).
ע"פ 2921/18: "דיני הראיות לפיהם אנו מרשיעים ומזכים נאשמים אומרים לנו כי שקרי הנאשם יכולים רק לחזק את ה"יש" (ראו למשל: ע"פ 210/81 עקביוב נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(3) 393, 418 (1982)). מקום שאין "יש" ויש "אין", שקרים כאמור אינם יכולים להועיל למדינה בהוכחת אשמתו של הנאשם (ראו ע"פ 476/72 טרנובסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד כז(1) 376, 380 (1973)).
הנפקות של שקרים
ע"פ 10033/17 בליאל : " בנסיבות אלה, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי השינויים התכופים בגרסתו של המערער ושקריו אינם מאפשרים ליתן בו אמון. זאת ועוד, לא למותר לציין כי שקרי נאשם עשויים לעלות כדי חיזוק ואף סיוע לראיות התביעה, כאשר מדובר בשקרים מהותיים ברורים וחד משמעיים היורדים לשורש העניין מבלי שניתן להם הסבר מספק (ע"פ 1645/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (3.9.2009); ע"פ 2854/18 משה נ' מדינת ישראל, פסקה 63 (27.8.2019))".
הצורך להסיר שקרים
(המשך": " ה"הסבר" שניתן לחלק מהשקרים על דוכן העדים, באשר להכחשתו הגורפת כי נכח בעבר בעיר אשדוד, אינו הסבר כלל, נוכח העובדה שהמערער תירץ את שקריו בכך ש"פחד" (פרוטוקול הדיון מיום 12.7.2015, עמ' 274-273; עמ' 281-280). לא רק שאין בהסבר זה כדי לבאר את שינוי הגרסאות, הרי שיותר משהוא יכול להועיל למערער, מחדד הוא את הקושיה – ממה "פחד" המערער. שמא מגילוי האמת?".
לדוגמה – שקר בעבירת מין
החשוד חשוד בכך שכפה אירוע מיני עם גברת.
הדרך "להינצל" היא די פשוטה עבורו. הוא חושב שהוא מזהה "חוסר ביטחון" אצל החוקר -ומכחיש את כל האירוע המיני !
כאן מתקיים עתה אירוע לא יאומן – עבור החשוד למעשה בלבד! החוקר החזיק תחת ידו תיעוד טלפוני רב עוצמה על שיחת בזמן עבר. על מיסרונים וכו.
מהמסרונים עולה שהיה קשר -היינו השקר נחשף.
עכשיו עולה השאלה כיצד להסביר את השקר ? האם משהו יאמין ? מיותר לציין, עמדת הבסיס של עורך דין פלילי אדטו היא שחובה לנסות ולשוחח עם עורך הדין הפלילי בשקיפות כך נוכל להבין מהן ההשלכות של כל מעשה!
עדות שקר היא עבירה פלילית
אחד המשפטים שיעלו עוד ועוד על ידי חוקרים מנוסים היא שלהעיד שקר היא עבירה פלילית.
נחקר חכם – זוכר הוא לא חייב להעיד – הוא יכול פשוט לשתוק ! ולהמתין עם מסירת העדות.
עדויות כבושות מול שקרים
מתוך פסק דין של בית המשפט העליון :
"…..לסתירות בגרסאותיו של סלים מתווסף גם יסוד של כבישת הגרסה הסופית, שהוא טוען לאמיתותה. בהערכת גרסה כבושה, מתחייבת זהירות מיוחדת, ומשקלה של גרסה כזו הינו מועט כל עוד לא ניתן הסבר סביר לכבישה.
…כלל זה חל לא רק על הערכת עדות הניתנת בבית המשפט, אלא גם על גרסה כבושה שנולדה באיחור בעת חקירת משטרה (ע"פ 4364/02 מלמד נ' מדינת ישראל, פד"י נז(1) 634, 639-40). העלאת גרסה כבושה בשלב מאוחר של החקירה עשויה להצביע על חוסר אמינותה, ולחזק בכך את ראיות התביעה (ע"פ 6375/02 בבקוב נ' מדינת ישראל, פד"י נח(2) 419, 428-9).
…..שינויי גרסאות של חשוד בחקירותיו במשטרה שאינן מתיישבות זו עם זו עשויות ללמד על שילוב של שקרים וגרסאות כבושות כאחד. גרסאות סותרות בחקירה מצביעות על קיומם של שקרים לפחות בחלק מן הגרסאות. גרסה המאוחרת מבין הגרסאות ניתנת לאחר שקודם לכך הועלמו פרטים חדשים הנטענים עתה, ונכבשו. הסברו של נאשם לשקרים ולסתירות, וכן לכבישת הגרסה האחרונה שהוא טוען לה צריך להבהיר באופן סביר את הטעמים שהביאו אותו הן לסתירות ולשקרים, והן לדחיית העלאתה של גרסת האמת (ע"פ 677/84 דוד נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 33, 40-39).
…עוצמתם הראייתית של החיזוקים לראיות התביעה בגין שקרים וגרסאות כבושות נגזרת, בין היתר, מסבירות ההסבר הניתן להם מפי הנאשם – בין במפורש ובין במשתמע".
הזיכרון מתעתע הרצון לרצות את החוקרים
יש דוגמאות הפוכות לא פעם, אנשים שמנסים לרצות את החוקר – וממש משלימים את עדותו ואת החוסרים שיש לחוקר בתיק – תוך זניחת העצמי.
פעמים רבות יבוא חשוד, או אפילו נאשם למשרדי ויציג תמונה עובדתית מסוימת, ומצד שני התיק הפלילי יינקוב במציאות אחרת – שנבנת מפיו.
הוא פשוט לא הבין את המשמעות המלאה של החקירה, והיה מוכן להפליל את עצמו הרבה מעבר לא רק מ"הנדרש" – אלא מהאמת ממש.
עורך דין פלילי – לדוגמה הפללת ייתר – שקרים בחקירה
אדם אשר נתפס בעת גנבה מחנות.
הוא מתחיל לספר על אירועים רבים של גנבה.
אדם מכובד, מקצוע טוב.
שהוא נישאל על ידי האם באמת גנב את כל אלא – הוא כלל אינו יודע !
עבורו אותה תקופה מעורבבת בין מציאות לדמיון ! הוא כלל לא אוחז במציאות ! הוא בטיפול נפשי, הוא היה מועק, הוא אמר את מה שהוא חשב שנכון יהיה לומר – על מנת לסיים את החקירה בהקדם !
יש מקרים כאלה.
"זיכרון ייתר" – שקרים בחקירה
העדים שנחקרים הם אלא שיהפכו את עצמם לחשודים בהמשך במקרים רבים.
"עודף זיכרון" מפיל אותם, פעם אחר פעם אנו נתקלים באנשים שלא הפנימו את העובדה שהשאלות שנשאלו "כעדים" הם הבסיס לאישום הפלילי, נכון הם לא הוזהרו, הם לא הבינו -שאלו כללי בסיס.
אולם, המשטר הלא בוחלת באמצעים על מנת לקבל גרסה. תרגילי חקירה הם דבר של יום ביומו.
תרגיל חקירה – שישנה תמונה בהמשך
תרגיל החקירה נגד הנער חשוד בהרכבה על אופניים חשמליים את חברו שנפטר באונת פגע וברח, הנער הרי נשר ז"ל.
מדובר בתרגילי חקירה בסיסים, שנערכים שהחשוב אינו מבין את מלוא המשמעות של החקירה – שכן אין לראות בו (בעיני עצמו) כאשם פוטנציאלי. הוא רואה את עצמו כקורבן – וככזה הוא שמח לדבר עם חוקרים, או לפחות, גם אם לא שמח – חסר הגנות של אמת.
https://www.mako.co.il/news-law/legal-q4_2018/Article-9c3a90ef4415761004.htm
דוגמה: שקרים בחקירה של עדים
שקרים של עדים במשפט מתקבלים בסוג של "סלחנות" במרבית המקרים.
לדוגמה אסור (האיסור הסתיים, אבל לא ממומש בפועל הסיום) להעמיד לדין מתלוננת על עבירת מין אשר שיקרה בתלונה.
עדים כל יום נמצאים משקרים – ואין להם חשש כלל להימצא במצב דברים שכזה.
שזה על הדוכן – זה בולט ביותר – שזה בחדרי חקירות – לא תמיד הגילוי הוא מהיר מספיק.
מתוך פרשיות נתניהו – תיק 1000 – המקור העיתונאי אלי ציפורי –
https://elizipori.co.il/facebook/facebook-log-220714/
עו"ד חדד (לידה): "שאלתי אותך כבר אם את מוגנת".
קליין: "לא אמרו לי שאני מוגנת, לא שאלתי ולא אמרו".
עו"ד חדד: "שללת נחרצות".
קליין: "למיטב זכרוני, לא אמרו לי שאני מוגנת, לא ביקשתי הגנה".
עו"ד חדד: "מקריא לך מתוך חקירתך: 'אני גם אמרתי לעידן, ביום מן הימים, אתה יודע, ישאלו אותי. ארנון יגיד, הוא לא יגיד, אבל אתה יודע, גם לא ארנון, באופן כללי, יגידו מה נתת', עידן אמר לי 'את מוגנת לחלוטין איתם'" (חדד תופס אותה בעוד שקר – הסבר מר ציפורי).
קליין: "זה בקשר לקלסרים מול החומרים מול ארנון. זה מקום העבודה שלי".
עו"ד חדד: "והשוטרים יגנו עליך אצל ארנון?"
קליין: "כמובן".
עו"ד חדד: "ולמה לא סיפרת ששאלתי אותך על ההגנה?"
קליין: "את זה אני לא זוכרת".
עו"ד חדד: "למה ביקשת להיות מוגנת".
קליין: "זה בהקשר למסמכים".
עו"ד חדד: "מה אמרו לך בקשר למסמכים, כי אין לי שום תיעוד. יש שיחות ביניכם בטלפון?"
קליין: "תקשיב, אולי היו שיחות לתאם להגעה, בדצמבר, תיאמנו את החנייה בפארק ברעננה".
עו"ד חדד: "לקבל מסמכים בצורה הזו, זו עבירה, למרות שביקשו ממך, ואני חושב שאת הבנת שאת עושה מעשה פסול".
קליין: "הרגשתי בנאמנות שלי ביני לבין ארנון, ממש לא חשבתי שזאת עבירה".
מה שהוכח זה שהיא לקחה מסמכים – מסרה אותם בחניון, והיא קיבלה הבטחה להגנה מפני המעסיקים שלה. מרתק.