נקודתו לעיון בשאלות הסגרה. פרק בבניה
הסגרה למדינה אחרת היא רגע קשה ביותר לכל מי שמעורב בהליך המשפטי.
מדובר במעבר למערכת דינים שונה, למציאות שונה, למדינה שלא תמיד יש לך קשר מהותי אליה, שפה אחרת ועוד.
אני מביא מפסק דין מהותי בסוגיה – קטעה קטן, בשאיפה במשך הזמן יעלה ויכתב פרק של ממש בנושא זה.
עורך דין פלילי מוטי אדטו. 24.3.20.
מפסק הדין על הסגרה :
מיותר לציין כל הדגשים והכותרות לא במקור.
דנ"פ 5212/19 גבר : "ביום 1.11.2017 הורתה שרת המשפטים להביא את המבקש לפני בית המשפט המחוזי בירושלים על מנת שיקבע האם הוא בר-הסגרה ובהחלטתו מיום 29.11.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי כך הדבר. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי בין ישראל לארצות הברית קיים הסכם בדבר הסגרת עבריינים וכי מתקיימת בעניינו של המבקש דרישת "הפליליות הכפולה" לפיה נדרש כי העבירה שבגינה הוא עומד לדין בארצות הברית היא עבירה גם בישראל ושדינה מאסר של שנה או יותר. עוד נקבע כי מרכז הכובד של העבירות המיוחסות למבקש מצוי בארצות הברית, בין היתר, מאחר שבעבירות המבוצעות במרשתת ניתנת משמעות פחותה למיקומו הפיסי של המחשב שממנו בוצעו העבירות וכן מאחר שהערך החברתי המוגן שנפגע הוא של אזרחי ארצות הברית, אשר רשויותיה יזמו את החקירה. בית המשפט דחה את טענותיו של המבקש ביחס לשיהוי שנפל בבקשת ההסגרה ואת טענתו בדבר אכיפה בררנית.
- בערעור שהגיש המבקש על ההחלטה לבית משפט זה הוא טען, בין היתר, כי מרכז הכובד של העבירות המיוחסות לו מצוי בישראל מאחר והן בוצעו בישראל, כאן נאסף חומר החקירה והוא הודה גם בעבירות הנכללות בכתב האישום האמריקאי במהלך העמדתו לדין בישראל בשנת 2011. המבקש העלה טענות נוספות וביניהן הטענה שבמוקד הבקשה דנן ולפיה על רקע חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק יסוד: הלאום או חוק היסוד), יש להורות על העמדתו של המבקש לדין בישראל בהיותו אזרח ישראלי ויהודי. המבקש הטעים כי הוא אינו טוען שחוק היסוד מכריע תמיד לטובת אי הסגרה אלא שבנסיבות המקרה דנן, כך לגישתו, הוא מוסיף משקל לטיעוניו ומלמד שמרכז הכובד הוא בישראל.
- ביום 14.7.2019 נדחה, פה אחד, הערעור. בית המשפט (השופט ע' פוגלמן) סקר את המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לדיני ההסגרה וציין כי בענייננו הן לישראל והן לארצות הברית יש סמכות שיפוט להעמיד לדין את המבקש על מעשיו. במצב דברים זה, ההכרעה בשאלה לאיזו מדינה יש עדיפות לקיים את הבירור המשפטי תוכרע בהתאם למירב הזיקות ולמקום בו מצוי "מרכז הכובד" של העבירות המיוחסות. בית המשפט קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי לפיה מרכז הכובד במקרה דנן מצוי בארצות הברית ולא בישראל, בין היתר, נוכח העובדה כי בעבירות מחשב ואינטרנט, שהן בעלות אופי אקסטרה-טריטוריאלי, מיקומו הגיאוגרפי של מבצע העבירה מאבד מחשיבותו ונכון להצביע על מרכז הכובד לפי מיקומן של הנפגעות
