בקשות סגירת תיק פלילי | כיצד להוביל תיק לסגירה

בקשות סגירת תיק פלילי.

נושא השימוע הפלילי שמתבצע בסיום החקירה במשטרה עבר לפרק אחר לאור החידושים הר בים פרק זה דן בהגשות בקשה לסגירת התיק הפלילי כחלק מהטיפול בחקירה הפלילית כמו שזו מתנהלת במשטרה.

הבסיס לכול: ראוי לציין למשטרה סמכות לסגור תיקים רבים כמו גם המלצת המשטרה על סגירת תיק פלילי היא בעלת משמעות ניכרת – ואסור לדלג עליה.

גם במקום בו אין סמכות לפי החוק, לעיתים, קצין משטרה קובע את העבירה הפלילית באופן שהוא יוכל להוביל לסגירת התיק הפלילי בכוחותיו.

כך שחשוב, במקרים הראויים, לפנות ולבקש, לא אחת, כמובן בלי ליצור נזקים (דבר שראיתי לא אחת שנעשה על ידי חשודים – המודים בפועל בעבירה!!!).

נושא ההבניה של "הסדר מותנה" נימצא גם הוא בפרק אחר!

_____________________________________________________________________________________________

סגירת/מחיקת תיקים (רישומים) פליליים לפני משפט

בקשות סגירת תיק : בניגוד למחשבה רווחת, לא כל התיקים הפליליים מגיעים לבית המשפט !!! גם באם נושא האשמה הפלילית ברור לחלוטין על פניו !!!

יודגש, גם לא כל התיקים הפליליים בהם קיימת אשמה ברורה כפי שעלה בחקירה המשטרה (כולל באם הנאשם הודה) מגיעים לבית המשפט בצורת כתב אישום – יודגש: אפילו הנאשם מודה בעבירה הפלילית ויש ראיות תומכות לרוב.

בפועל: תיקים פליליים רבים נסגרים עוד לפני הגשת כתב האישום, הסגירה יכול ותיהיה משלל סיבות ונסיבות – עם עבודת עורך דין פלילי נכונה וגם בלי כל עבודה ואפילו בלי עורך דין פלילי. מטרת עורך הדין הפלילי היא , פשוט, להגדיל את הסיכוי שהתיק ייסגר!

בניית עילת הסגירה במהלך החקירות

לאור האמור לעיל, לכול חשוד, חשוב ביותר יחד עם העבודה על התיק הפלילי להבנות את הסיבות לסגירת התיק הפלילי והכנתו לשימוע ובקשות לסגירה – הכול עוד בתחילת החקירות או לכול היותר בהמשכן.

ראוי לדעת התנהלות לא נבונה, בשלבים מקדמיים ובמיוחד בחקירה הפלילית, היא קשה ביותר לתיקון בהמשך . לפרקים בלתי אפשרית לתיקון.

הדברים הבאים באים להמחיש מציאות של סגירות תיקים רבים – עוד לפני השימוע בפני הפרקליטות או יצירת "הסדר מותנה" לצורך סגירת התיק הפלילי – אפשר לסגור תיק פלילי בעת החקירה במשטרה ! פרק זה דן בכך.

ביסוס עילות הסגירה/מחיקה של התיק/הרישום הפלילי

העובדה שאחוז התיקים הפליליים הנסגרים אינו קטן (יותר יקים פליליים נסגרים מאשר מוגש כתב אישום), ולמעשה חלקם הגדול של התיקים לא יגיעו לכתב אישום פלילי.

בנסיבות אילו חשוב ביותר לנחקר בחקירה פלילית במשטרה – להתחיל לבסס את העילות לסגירת התיק הפלילי בהמשך (גם ששאלת האשמה ברורה).

כמובן לאור זאת חשוב ביותר לבוא מוכן לחקירה במשטרה ו"לסייע" לחוקר במשטרה במתן תשובות שישרתו את המטרה של סגירת התיק הפלילי בהמשך.

הזדמנות מעצם החקירה

זה המקום להזכיר – חקירה פלילית במשטרה היא לא פחות מ"הזדמנות" לנחקר להוביל את החקירה הפלילית ולהגיע על ידי כך לתוצאות הרצויות עבורו הרבה יותר מכול דבר אחר, נחקר "חכם" פלילי מנצל את ההזדמנות הזאת ופועל על מנת למקסם אותה.

כאן המקום להדגיש, נחקר חכם מתכונן לחקירה הפלילית במשטרה נפגש עם עורך דין פלילי קודם לחקירה והוא מוביל את החקירה לא פחות משהו מובל בחקירה.

– הוא מציב חזית שכול השלכותיה ברורות לו ומנבט את החקירה לפי הראיות שהוא יודע שקיימות – ומתעמת עם הראיות שהוא בוחר להתעמת איתן.

עבודת עורך דין פלילי בבקשות

עבודת עורך דין פלילי נכונה מובילה, לא פעם, לערעור הרצון הטבעי של המשטרה.

עו"ד פלילי אדטו מוטי — עורך דין פלילי מוטי אדטו

רצון להגשת התיק לבית המשפט – מתוך ידיעה ברורה שיש בתיק הפלילי המסוים הזה משום סיבוך מובנה והדברים אינן פשוטים כפי שהם נראו תחילה.

ראוי לדעת, תיק פלילי יכול שייסגר/ימחק/יעוכבו ההליכים ע"י מספר גורמים כל פיהם שהתיק נימצא בתחום סמכותם.

כל אחד בשלב שונה במהלך חיו של התיק הפלילי, החל מרגע החקירה ועד להגעה למשפט, במשפט ועד להכרעת הדין וגזר הדין.

לאור זאת חשוב לדייק אל הגורם הרלוונטי בבקשת הסגירה לתיק הפלילי והצגת מלוא הנסיבות בתיק הפלילי.

– נסיבות שהזמן להצגתם הוא החקירה הפלילית במשטרה – רק לאור כשל (או החלטה אסטרטגית ליצירת סידרה של הסברים) בהצגה זאת הנסיבות יוצגו בהמשך בשלל צורות.

___________________________________________________________________________________________

סגירת רישומים פליליים (היחידה החוקרת)

כאמור, לא כל תיק פלילי מגיע לבית המשפט – לא כולם גם יעברו לפרקליטות הפלילית, גם אם הוכחה האשמה הפלילית באמצעות החקירה הפלילית במשטרה – אפילו אם הנאשם עצמו הודה בחקירותיו במשטרה באשמה.

קיימות מבחר סיבות ונסיבות בשלן תיק פלילי לא יגיע אפילו לאישום פלילי בבית המשפט.

הדרך המרכזית היא תיעדוף – בלי כל קשר לדבר החלטה שלא להעמיד לדין בעבירה ראשונה בעבירה זאת או אחרת, או "קטנות" האירוע והסטייה הלא חריפה באותו אירוע מהנורמה הפלילית.

____________________________________________________________________________________________

סגירת רישומים פליליים בשל "תעדוף"

תעדוף, או "אין עניין לציבור" היא עילה שלמרות האשמה אין צורך בהמשך החקירה.

– לא פעם בשל נסיבות חיצוניות לחקירה –החל מסיפור ארוך ומורכב שלו פנים אזרחיות ופליליות שמתערבבות, דרך הסבר אלטרנטיבי לאירועים, דרך אשמת אחר גדולה יותר ועוד.

____________________________________________________________________________________________

מה החשוד חכם מנסה ליצור לאור מידע זה?

לאור סעיף האישום הפלילי מנסים חשודים להצביע על נסיבותיהם המיוחדות על מנת להימנע מאישום בעניינם.

____________________________________________________________________________________________

בקשות סגירה תיק פלילי בעת החקירות

דרך מרכזית למניעת האישום/מחיקתו הן בקשות לסגירת ה"תיק פלילי" המוגשות ליחידה החוקרת, בקשות לסגירה המוגשות ליחידת התביעות/פרקליטות ושימוע.

– בבקשות פורס הנחקר את נסיבותיו האישיות, נסיבות העבירה ושיקולי מדיניות מיוחדים בעינינו.

– שם ראוי במקרה זה או אחר להימנע מלהאשים אותו באירוע פלילי בבית המשפט.

הבקשות המוגשות לאחראים על התיק החל מקציני המשטרה (קצין החקירות) דרך יחידת התביעות (עוד לפני הבקשה לשימוע).

עד בקשות לסגירת התיק הפלילי לתובעים השונים שמטפלים בתיק הפלילי.

מה חשוב לציין בבקשות לסגירת תיק פלילי ?

חשוב לבחון את המציאות ואם יש צורך לגשת לטיפול ייחודי במציאות – לדוגמא טיפול זוגי וכו'.

בבקשה מוצגת המציאות (לא פעם תוך התעלמות מהאירוע עצמו) ומוצגות הנסיבות הכוללות, במיוחד באם קיימות נסיבות מסוימות שאינן בידיעת המשטרה לאור חקירה כושלת/חוסר עניין של החוקר חשוב למקד את הטיעונים בתיקון הנקודות.

לא פעם הגשת הבקשה לא נועדה להביא לסגירת התיק הפלילי, אלא, ללימוד הרשות החוקרת על המציאות שעה שהחשוד/נאשם בפוטנציה נימצא בנחת ויכול למקד את טיעוניו ולהסביר את הנסיבות הכוללות באופן בהיר וברור יותר.

כמובן קיימות גם הבקשות שמוגשות ללשכת היועץ המשפט לממשלה – לאחר הגשת כתב האישום.

מה חשוב לא לציין בבקשות:

לא פחות מלדעת מה לציין ראוי לדעת מה לא לציין – המטרה אינה לימוד של החוקרים על הנסיבות כולן !

זהו אינו סוג של מקבץ להסבר – לכן חשוב לדעת שלא ראוי לפרוס את כל הטענות במכתבים אלו

מי מגיש את הבקשות לסגיתר תיק פלילי

זה המקום להסביר, ראוי לבקשה שתוגש על ידי עורך דין פלילי – או לפחות בפיקוחו.

הסיבה לכך היא שלא פעם בבקשות הנאשם מודה ומחזק את האישומים כנגדו – מתוך ראיה לא ראלית של המצב בתיק הפלילי – ובכך הוא גורם לעמו נזקים להמשך.

האם להגיש בקשת סגירה ?

השאלה העולה בחלק ניכר מהתיקים היא: האם להגיש בקשה לסגירת התיק הפלילי (בסיום החקירה הפלילית במשטרה)?

למרבה הפלא התשובה על השאלה לא חד משמעית וחובה לבחון את הנסיבות המדויקות של כל מקרה ומקרה קודם לתשובה.

לעיתים עצם הגשת הבקשה היא בעיתית, בד"כ השאלה היא מה התוספת החיונית למניעת האישום שתוצג בבקשה.

נתון היסוד הוא שככול ש"כתב אישום" יוגש מאוחר יותר כן ייטב.

לציין, לעיתים הדבר החכם ביותר הוא לא לעשות דבר ולצפות שהזמן המרבי יעבור ללא כל החלטה שהיא – הגשת בקשה יכולה להוביל לעיון בתיק הפלילי ולהגשת כתב אישום.

כמו כן על הבקשה להיות כזאת שתסייע במניעת כתב האישום ו/או תפחית מחומרתו בשל הנסיבות שיחשפו שם.

לציין, לא פעם הבקשה אינה מתייחסת לעבירה עצמה אלא לנסיבות חיצוניות לעבירה הפלילית – נסיבות שלא היו ידועים למדינה בעת החקירה – או אפילו הדגשה של נקודות קיימות שהיו ידועות.

בקשות סגירת תיק פלילי

לא כל אירוע פלילי מגיע לאישום או משפט פלילי.

סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשל"ב -1982.

59. ……..בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור…".

להדגיש עבירה מסוג פשע היא עבירה של מעל ל 3 שנות מאסר.

בקשות לסגירת תיק פלילי: תובע/פרקליט

ניתן גם לאחר העברת התיק לפרקליט/תובע להגיש בקשה לסגירת התיק הפלילי. בין אם העבירה היא מסוג פשע ובין אינה פשע.

הבקשה יכולה להתמקד בשלל נסיבות החל מנקודות הנמצאות באירוע הפלילי וכלה בנסיבות אישיות של המבקש.

עורך הדין הפלילי המתמקד בתיק יכול לאתר את הנסיבות החשובות ביותר לעיון.

לא פעם הגשת בקשה לא מקצועית יכולה למעשה ליצור נזקים למגיש הבקשה ולחשוף את קו ההגנה במשפט הפלילי – קו הגנה שחשיפתו יכולה להביא לנזק בהמשך ולמקד את התביעה הפלילית.

התובע/פרקליט יכול להתנות את סגירת התיק בהתניות כאילו ואחרות מתוך רצון לשמור על ערכי החוק – כמו תרומה משמעותית מכתב התנצלות ועוד.

שימוע- הנושא עבר לראש פרק ניפרד – לאור פסק דין בעניין נשיא המדינה לשעבר מר קצב.

נהלי הח"מ – משטרת ישראל

שימוע – או התאבדות משפטית

ביחס לשימוע קיים פרק ניפרד.

שימוע הוא הזכות של הנחקר לעתור כנגד העמדתו דין לאחר עיון בעיקרי חומר הראיות.

המדינה מקפידה לשלוח מכתב על הזכות לשימוע – מיד עם קבלת חומרי החקירה בידי המאשימה עוד ליפני ההחלטה האם להעמיד לדין – רוב הנחקרים גם לא מעיינים בחומרי החקירה ליפני שהם שולחים מכתב תגובה – זה לא שימוע – כאן מדובר בסוג של התאבדות משפטית.

שימוע בעל פה

מרבית השימועים מתקיימים בכתב.

למעשה רואים במכתבו של הנאשם כמימוש זכותו לשימוע. הבעיה היא כמובן שהשימוע לא התקיים -הרי בשלב שהוא קיבל את המכתב כלל לא הייתה כוונה להעמידו לדין.

בכך בפרק על שימועים

כאן ראוי לציין שקיימים גם שימועים שמתקיימים בעל פה – (הדוגמא המפורסמת ביותר הוא תיק קצב במתכונתו הראשונה).

שימוע בעל פה הוא הרבה יותר "נכון" באופן הביצוע לאור העובדה שהוא מאפשר לסנגור להחליט תוך כדי כמה מחומרי הראיות הוא מעוניין לחשוף.

בקשה לסגירת תיק אצל היועץ המשפט לממשלה

סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982.

(א). בכול עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפט לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט:…"

בד"כ עיכוב ההליכים הוא סיומם למעשה. לעייתים נדירות יוכלו ההליכים להיות מחודשים.

היועמ"ש מידי פעם מתנה את עיכוב ההליכים בבדיקות שתן, צדק מאחה, שירות לקהילה ועוד התניות שבאות לשרת את המטרה של צדק חברתי כך שגם הקהילה לא תצא ניזוקה מהמהלך.

בקשה מרכזית לסגירת התיק הפלילי ועיון מחדש בנסיבות האישיות ע"י האחראי על התביעה הפלילית.

חשוב לדעת לפי חוק המרשם הפלילי – כיום (עד ינואר 2021) אין דרך למחוק מהרישום תיקים שנסגרים אצל היועמ"ש בבקשות אלא ואחרות. היינו עילת הסגירה ממשיכה להיות רשומה.

בקשות סגירת תיק : סגירות תיקים

קיימים תיקים רבים בהם נסגרו התיקים בשל בקשות סגירה למשטרה/לשכת התביעות/יועץ משפטי לממשלה.

בחלק מהתיקים הסגירה הותנתה בתרומה כספית או אחרת לקהילה סליחה של הקורבן (צדק מאחה)- יודגש – הסגירות שלא סיום דיון בפני שופט.

מרבית התיקים נגנזו (גם אצלי) בהכנת האתר נמצאו מספר תיקים שבהחלט לא מייצג את הכמות הנכבדה של תיקים שנסגרו בבקשות שונות, אחד מאפיוניו של המשרד לאור העובדה שהוא מטפל בלקוחות נורמטיביים היא הגשת בקשות סגירה/עיכוב הליכים כמעט בכול תיק ותיק.

לא פעם בתיקים מסוימים הוגשו אפילו שלוש בקשות סגירה עד לקבלת התוצאה המיוחלת, כמובן שהייתה דינמיות בין הבקשות והמוטב היה שונה בכול פעם.

דוגמאות אילו מתיקים בכול הארץ מיצגים חלק מהתיקים.

פ"א שועפת 103/11 – תיק תקיפת שוטרים – לאחר הגשת האישום שימוע (היה כשל שמנע את השימוע לפני) – ההסכמה תרומה של 2000 ₪ ומכתב התנצלות. (גם הזהרה שהם יוכלו לשוב ולפתוח את התיק באם ידרשו). הסגירה באופן פורמאלי בעת ההקראה.

1747/06 ורסנו (צפון) – חזרה מאישום לאחר הזהרה.

540/04 – קציר – תיק מהצפון הרחוק – תרומה של 2000 ש"ח.

2054/04 – נעים – 2000 ש"ח תרומה – תיק ממרכז הארץ.

595/04 – זיו – תיק מהצפון הרחוק – הזהרה ומחיקה.

2925/01 – דאוס – סגירה בלשכת התביעות.

2495/02 – קשת – סגירה ביועמ"ש.

4820/002 – פלג – צפון רחוק – סגירה ביועמ"ש.

1786/00 – זיסינובודלי – סגירה ביועמ"ש.

7781/01 – (גליל) – סגירה בלשכת תביעות.

פ"א 1665/02 – יורי – סגירה בלשכת תביעות.

פ 1845/02 – בר יוסף – סגירה בלשכת תביעות.

פ 2347/03 – כץ – חזרה מאישום.