|
עבריינות נוער - גיל הנער בפלילים:
שעורך דין פלילי המייצג נער מגיע לרגע של בניית תוכנת שיקום עליו לבחון ראשית איכן נקודות החוזק של הנער – היינו מה הוא אוהב לעשות בחייו ומהם חלומותיו.
אחת הבעיות שעברות פליליות שמבוצעות על ידי נערים ונערות היא חוסר ראיה של סופו של ההליך.
לדוגמא:
לא פעם מתקשה הנער לראות את הקשר שבין כניסה למצב לסופו.
דוגמא מרכזית היא עבירות נהיגה בידי קטינים, חלקם על סף קבלת רישיון נהיגה – הלכידה מובילה לשנים של שלילות רישיון הנהיגה - שמובילות לשנים של נהיגה ללא רישיון וענישה שהולכת ומתגברת.
מקרים אלו הם מקרים "קלים" יחסית לשיקום שכן בגיל צעיר דרך ההתנהגות של הפרת החוק עדיין לא מושרשת.
בעיה קשה הרבה יותר נמצאת אצל קטינים שלא רואים את הקשר בין ימים של בטלה בקרנות רחוב לבין אירועים פליליים של אלימות – שלפי הבנתן האלימות היא תגובה לאירוע אחר – ותמיד מוצדקת.
כאן יש ללמד את מעגל האלימות – המעגל שבסופו יפרוץ אירוע אלים.
בשתי הדוגמאות הללו יש חשיבות עליונה להורים:
הורים שמעלימים עיין מנהיגה של הנער מובילים לכך שהנער חי בשתי מערכות של ערכים ובוחר בקלה ביותר.
לאור זאת קיימת חשיבות עליונה שההורים ידאגו לחסמים – עליהם הם יקפידו – וכך גם לנער יהיו גבולות ברורים -גבולות ששרטוט שלהם לעיני קציני המבחן יובילו לבחירה באופציה הטיפולית באחוזים גבוהים הרבה יותר.
מעורבות שירות המבחן בשיקום:
הדמות המרכזית בכול הליך שיקומי לנער הוא קצין המבחן ולא עורך הדין הפלילי.
הצורך בעורך דין פלילי הוא פשוט – זהו האדם שמייצג את הקטין !
קצין המבחן מייצג את משרד העבודה והרווחה -והוא כלי עזר להליך המשפטי – כך יוצא שקצין המבחן ירשום תסקיר אודות הנער – ושם ירשום את התרשמותו מהנער – ראוי לנער שעורך דין הפלילי יכין אותו ויסביר לו מהן ההשלכות של כל התנהלות שלו – כמו גם יתווה עבורו את דרך ההתנהלות מול שרות המבחן בכלל וקצין המבחן בפרט.
תוכנות שיקוםמהותיות יציגו את גילו של הנער ואת "חוסר ניסיונו" בחיים, כסיבה מהותית לביצועהאירוע - בשל העדר שיפוט מלא - מול זה התוכנית תציג את התועלת החברתית והרתמות בשלהתיק הפלילי בדמות השיקום, הבטחת מניעת ביצוע העבירה בעתיד, התקדמות הנער בסולםהחברתי ואת הרצון החברתי שלא לפגוע בתוכניות אילו ועוד.
מצטיירת התמונה, מקריאת הפרק, שרק "קטינים" ורק בבית המשפט לנוער - נהנים מיתרונות ה"שיקום והטיפול" שהם חליפיים לענישה פלילית, כמובן אין הדבר כך - גם אנשים שאינם קטינים יכוליםלהנות מיתרונות הטיפול והשיקום לאורך ההליך הפלילי.
אולם כל הדיוןבאותם "בגירים" מתקיים בפרק על השיקום והטיפול בהליך הפלילי - היתרון המרכזי שלשיקום הנער הוא היכולת לשנות קווי התנהלות בקלות יחסית - יחסית לאדם בו הם מושרשיםבאופן מלא הרבה יותר.
בגירבבית משפט לנוער:
הענישה בקטיניםשונה מהותית מענישה בבגירים - כל כך שונה עד לבלתי יאומן.
הבסיס לענישת קטיןהוא עיסוק בהרשעה - ולא בעונש (כמו בבגירים).
בנסיבות אלו ראויבכול תיק של צעיר שעל סף הקטינות לבחון האם אפשר להעביר את התיק לבית המשפט לנוער. העברה זאת תשנה את התיק מהקצה אל הקצה.
משרדעורך דיןפלילי ייצג צעיר שהעבירה הסופית הייתהלאחר הבגירות אולם לאור היות חלק גדול מהעבירות מגיל נוער התיק הועבר לבית המשפטלנוער - וכך תיק סחר בסמים חמור הסתיים בגיל 20.5 של הנער - ללא הרשעה.
בעיותרפואיות:
מדהים כמה תיקינוער בנויים על בעיה רפואית שהיא קלה לטיפול.
החל מבעיית שמיעה - נער שאמור להעזר במכשיר שמיעה - מסרב בגלל תחושה שזה יפגע במעמדו החברתי - ומכאןהנער מסתובב עם מטען של ניתוק ריחוק ואלימות על מנת להוכיח את מעמדו החברתי הואמבצע עבירות פליליות.
דבר דומה ואףבעייתי יותר הוא הנושא של הפרעות קשר וריכוז - לא פעם שהגיע נער שבכיתה ז' הוא אינויודע כמעט קרוא וכתוב - ההורים מתוך בורות מסרבים להתחיל טיפול ברטלין ודומיו - הנער שמתוסכל מחוסר יכולתו הופך לאלים.
באותו המיקרה טיפולרפואי בקונצ'רטה הוביל את הילד להיות תלמיד מצטיין שנתיים לאחר מיכן.
מיותר לציין שישהפרעות פיזיולוגיות ונפשיות רבות ומגוונות - וחשוב להיות ערים למצב הפיזי של הקטיןבכול רגע נתון - חייבים לטפל בנושא הבעיה לפני כל נסיון לטיפול בסימפטומים שהםלפעמים מה שעולה על פני השטח.
הפנמתהאירוע הבעייתי:
לא נעים לומר וישלכך פרק מיוחד בהמשך, אולם ההורים עצמם מהווים לא פעם את המכשלה העיקרית להליכיהשיקום.
קיימות שתי דוגמאותקיצוניות לדבר, אחד הורים לא מבינים שהילד יכול להיות תלמיד מצטיין, נער מחונךונעים בבית וחסר גבולות מחוץ לבית - מקרים אלו מחייבים טיפול משפחתיכולל.
מקרים מסוג שני הםהורים שלאור החקירה במשטרה מעוניינים העניש את הילד בעונשים קשים ביותר - כוללסילוק מהבית - שעה שאין בעיה אמיתית אלא נקודתית.
לאור זאת חשובביותר להורים שמתמודדים עם בעיה של אירועים פליליים של נער/ה לנסות להבין שלא מדוברבסוף העולם אלא בהליך שצריך להתמודד עמו ובסופו לא פעם, המצב ישתפר בהרבה לעומתמ
דוגמא מהימיםהאחרונים:
לאחרונה בפרשת אונסבה מעורבים קטינים רבים ביותר וקטינה אחת שעברה בין היתר התעללות נפשית וכניראה גםפיזית קשה הסביר אחד מעורכי הדין את הפרשיה במילים אילו (בקירוב) : "השאלה היא לאמה העבירה הפלילית אלא איזה דמות קטין אנו רוצים כאדם בחברה, הנערה היא הקורבן, רקהפנמה של האירוע החמור על ידי הקטין יכולה ליצור שינוי".
למה מכוון עורךהדין ?
הכוונה פשוטה: התמקדות באירוע הבודד והבדיקה הדווקנית יכולה להכניס את המערכת המשפחתית ואת הקטיןלאווירה של חוסר הפנמה, אווירה של "מלחמה" משפטית ורצון להביס את הנאנסת עודועוד.
במקום שהשאלה תהההאם היא "מגזימה" "כאן" או שמע "כאן" - תוך התמקדות בנקודת ראיה שונות (רשומון) ישצורך להוריד את הראש בפני הכשל העצמי של הקטין והמערכת התומכת שלו עצמו.
כאן הוא אומר, "רגע". "סליחה".
מיד לאחר ההפנמהוההבנה שהיה אירוע חמור, והקטין אשם, הפנמה על ידי הקטין והמערכת התומכת שלו (בד"כמשפחה) תבוא "תוכנית השיקום".
ושוב יובהר, ללאהפנמה של הבעיתיות - לא תהה תוכנית שיקום -הרי אין דרך לתקן מה שלא התקלקל !!!
ללא תוכנית שיקוםוללא אופק טיפולי לחברה החברה ומערכת המשפט תהפוך למתגוננת, התוצאה תהה אחת - ענישה.
ולכן על מנת להגיעלהליך הטיפולי/שיקומי יש צורך קודם כל להבין את הכשל, לאחר הבנת הכשל יש צורךבסביבה שאינה מגבה ואינה תומכת בעבירה הפלילית - ורק לאחר שני אילו תהה האופציההשיקומית פתוחה בפני הנער.
כך שהתנהלותעורך הדין במקרה זה ראויה לכול שבח והלל.
ה"טיפול" המשפטי בתיקפלילי : בבית המשפט לנוער:
ההבחנה למעלה יוצרתמציאות בה כל חשוד/נאשם מנסה לסווג את עצמו באופן שיקל בעונשו בצורהמיטבית.
לא פעם ניראה שלאחרשאלת האשמה התיק הופך להיות חד מימדי לחלוטין, ומתמקד בטיעון לעונש ובשאלה כיצדניתן לשכנע את המערכת שהטיפול הראוי ביותר אינו בפן הפלילי אלא בפןהטיפולי/שיקומי.
כמובן בתיקים בהםשאלת האשמה ברורה יחסית ינסו הנערים להתחיל את ההליך השיקומי/טיפולי בהקדם האפשרי - וכבר מהחקירות במשטרה יתחילו לבנות את ההליך השיקומי - אילו שלא החלו בכך עוד קודםלכן.
לאור זאת ראויונכון להתחיל, ביחד עם קבלת התיק ובחינת שאלת האשמה, לבנות את שלב הטיעון לעונשובחינת שאלת הענישה (דבר שנכון בכול תיק הופך בתיק נוער לקריטי הרבהיותר).
הדרך לכך היא "לימוד" נורמטיביות ושילוב בטיפול שימחיש שמדובר באירוע חד פעמי, דרך הכוחניותבתיקים פליליים בנוער היא דרך בעיתית, הרי אין הורה שמעוניין שבנו ילמד להיות חסרלב לקורבן - מה שיכול לגרור לנזקים בהמשך - ולכן ראוי ללכת על הגבול הדק שבין זיכויוחילוץ הנער ובין הבנה של הקורבן והפנמה שלא הכול מתמצא בתחום הפלילי ותתכן סטייהמוסרית ! (לא פלילית).
לדוג' - תיק אונס, האנס (החשוד באונס) נער שלומד עם הנערה שולחן ליד אותו שולחן בבית הספר (לטענתויחסי מין בהסכמה שהוא הלך והפיץ לכול חבריו את הסיפור).
נכון המשטרה מחליטהשאין צורך בתנאי שחרור (אחרי חמשת הימים הראשונים) - ברור שלא מאמינים לנערה, אבל... האם לא יהיה זה ראוי יותר שהוא מצידו יעבור כיתה (מה עוד שמדובר מספר ימיםלפני פירוק הכיתה ויציאה לחופשת סוף שנה שסופה חלוקה לתיכונים).
במידה והנער היהעושה כן הדבר היה מפחית את החיכוך עם הנערה (יסייע בשאלת האשמה אם נגיע לכך), מלמדעל נורמטיביות - ובנוסף לסיוע בתיק הפלילי הדבר היה נקודת זכות מהותית ביותר בעת כלשיקול לעונש.
אז בטיעון לעונש (גם בתיק יוברר) מדובר לפתע בקטין שהפנים את האירוע החמור ושעשה הכול להקל עלהמתלוננת - ולא קטין ש"ניצח" או לפחות ניסה לנצח את המתלוננת ולגרום לה לקשייםקשים.
הרי ברור לחלוטיןשהנערה שהתלוננה על חבר לכיתה (לאחר יחסי מין בהסכמה לפי דבריו) נמצאת במצב רגיש - האם באמת צריך להמשיך ולרמוס אותה ? (אפילו בהנחה שהיא משקרת ובאמת היו היחסיםבהסכמה).
תיאור זה ממחיש עדכמה ראוי ונכון לשקול את מלוא התמונה בתיקי נוער, שיקולים שיכולים להיות משמעותייםביותר בשלב הטיעון לעונש שהמטרה היא גם להציג אנושיות לשלב ניהול התיק הפלילי (קיימת חשיבות גם בשאלת האשמה) - דוגמא זאת גם ממחישה מדוע ראוי לבנות את התיק עלשני הבסיסים מלכתחילה ולא לחכות לסיומו של התיק על מנת להגיע לבחינה של הטיעוניםלעונש האפשריים.
כאן המקום להתייחסגם לפן הלא משפטי - איזה מסר אנו מעבירים לקטין אם כל מה שעומד מולינו הוא רמיסתכבודה, הלא קיים, של אותה הנערה.
זה המקום לצייןהנער כן חזר לכיתה - הנערה התלוננה בפרקליטות והסיפור שהפך שכבר התפוגג עלה מחדש - כולל פירסומים בתקשורת.
ההורים והסביבההקרובה:
כמעט ואין דרך לשקםקטין בלי סיוע של הסביבה הקרובה - סיוע שחלק ממטרתו הוא הבהרה לקטין שהתרחש משהושדורש שינוי - וחשוב שהמסר יהיה אחיד וחד משמעי - מסר כפול מבלבל את הקטין ולמעשהמלמד אותו שהתנהלותו הייתה ראויה.
לדוגמא:
קטין שהחל להתאמןבאגרוף והיכה אחרים.
שנמסר הדבר לאב הואחש גאווה אין סופית חייך וצהל - האב אמר והקטין שמע : "אסור להכות ואסור אלימותויעיפו אותך מבית הספר אם הדבר יחזור על עצמו אבל....סוף סוף הילד מתנהג כמוגבר".
השמחה נעלמה בהמשךשהקטין הוסיף להסתבך בפלילים ללא הפסקה
מרבית ההוריםמבינים את הבעייתיות - אולם לא תמיד מהאירוע הפלילי הראשון ! לא תמיד ברור וחד משמעי שצריךלנקוט בצעדים גם בבית על מנת לאפשר את השיקום.
גם הורים שמביניםאת הצורך בשיקום ושינוי מתקשים לא פעם לקחת חלק פעיל וחיובי באותו השיקום.
הרי שיקום הנער הואלא פעם שינוי צורך הקיום המשפחתית, שינוי צורת החשיבה ועוד ועוד.
חלקם מסוגל להציגתמונה של חוסר הפנמה שרק מסבירה מדוע התרחש אירועפלילי
לדוגמא:
ילד עם בעייתאלכוהול.
מוצא לאב למנועכניסת אלכוהול לבית - האב מסכים מודיע שלא ירכש יותר אלכוהול - תיק נוסף - שובאלכוהול מעורב, ועולה השאלה כיצד ? מתברר שבבית יש עדיין בקבוקי אלכוהול יקרים בהםהאב אינו מוכן לגעת.
"בזה הילד לאינגע....הוא יודע שזה שלי וזה יקר".
לדוגמא:
אב שבנו בן ה 13תחב את איבר מינו לפה של ילדה בת 9.
מוצא לאב לשלוח אתהילד לפסיכולוגית, האב מחפש פסיכולוגית שתהיה רכה ונעימה עם הילד - על מנת שלאלהחמיר עמו.
לאלו שלא הבינו - הילד הוא אנס - אם הוא היה בגיר הוא היה נשלח לשנים רבות במאסר, יש בעיה מהותית. איזה שדר משדר האב לילד בכך שהוא מחפש איש טיפול שיעשה יותר קוסמטיקה מאשר טיפולאמת ?
לדוגמא:
הורים שנימצאיםבסכסוך תמידי בו הילדים לוקחים חלק בריבים, דוגמא קונרקטית, האימא מסתמשת בילד עלמנת להשפיל את האב ולנזוף בו על אי עמידה במטלות הבית.
כך שהילד כל הזמןנוזף לאביו - האם לאותו האב נותרת סמכות הורית כלפי הילד ? האם האב יכול להכריח אתהילד לעמוד במטלותיו ?
כך יוצא שחלקמהטיפול בקטין במקרה שכזה מחייב טיפול משפחתי כולל ושינוי היחסים בתוך הביתפנימה.
דוגמאנוספת:
הורים שמעניקיםלילד סכומי כסף אדירים בלי בקרה.
הילד נתפס בעבירותשל גניבה.
הבעיה אינה בכספיםאלא בצורך להחזיר את הילד מבחינת הוצאות לגילו הכרונולוגי - האם הפסקת מתן הכסף עלידי האב ולמידה של עמידה בכללים כספיים יכולה להתקיים שעה שהאם "מגניבה" כסף לילד ?
דוגמאנוספת:
במסגרת תוכניתשיקום לנער הנער מתבקש לקחת חלק בסידרה של מטלות.
ההורים עושים אתחלק מהמטלות במקומו.
או שההורים אינםמסכימים לחלק מהטיפול ובמקום לציין זאת בפני הגורם המטפל - הם מפסיקים חלקיםמהטיפול אצל הנער.
דוגמאנוספת:
נער אלים שנישלחלפסיכולוג.
הפסיכולוג שולחלפסיכיאטר.
האימא מתנגדתלטיפול פסיכיאטרי.
כאן ראוי לציין, פסיכיאטר הוא רופא, אם הרופא יהיה סבור שאין בעיה הוא לא יטפל סתם כך !!!
כך שהימנעות מטיפולהוא המתכון הבטוח לאירוע אלים נוסף.
הסירובלראות בעיה:
מכשלה מהותיתבשיקום הנער יכול ויהיו בני המשפחה הקרובה שמתקשים להבין שקיימת בעיה - לא פעםההורים רואים בקטין נער שהסביבה מדרדרת אותו - גם שעה שהוא נער עבריין לכול דברונאשם ב מעל ל 10 אירועים בהם פעל לבדו !
כך שלעיתים חלקניכר מהבעיה היא היכולת לרתום את הסביבה הקרובה להבנה של הבעיה !
(כמובן ישנה גםבעיה הפוכה במסגרתה תחילתו של שיפור מובלה את ההורים להפסקת הליך הטיפול החיצוני - וכך אין המשך להליך הטיפולי).
דוגמאות:
תיקי אונס והתעללותבנערה שעלו לאחרונה, חלק מההורים מתראיינים בתקשורת וטוענים שמדובר בנערה "שרצתה" את זה (חלק מהאירועים היו בבתים של ההורים שהם שם ומספר נערים שכבו עם הילדה) - מדובר כמובן בהורים שמכשילים את הנערים, אפילו "רצתה הנערה את זה" - האם אין בכךבהמיות שיש להגן על הנערה מולה במיוחד שעה שלצורך "חידוד הרצון" מכבים עליה סיגריות ? מפעילים עליה לחצים ? שוכבים עימה מספר נערים במקביל ?
כאן אנו ניצבים מולמציאות שעצוב שהמשטרה היא הראשונה לתקוף, הרי הורים ששמעו על האירועים (ויש להניחושהיו הורים שכאילו) לפחות בחלקם, במקום לטפל בבעיה ראו בכך סוג של "גבריות" שלילדיהם - כך שהכשל אינו רק של הילדים אלא בראש ובראשונה של ההורים.
אבל מרגע שמתבררתתופעה שכזאת הנערים שיטיבו את מצבם ביותר הם אילו שיפנימו את הצורך בשינוי בסידריההתנהלות שלהם ויתנו אופק שיקומי לחברה שהם מעוניינים כל כך לא להיבעט ממנה - ואופקשיקומי הוא טיפול פסיכולוגי במקרים מסוג זה, טיפול המשולב בלימודים, גיוס לצה"ל (אםניתן) ועוד.
דוגמאות:
אביו של נער הגיעלמשרד בטענה שהסביבה מדרדרת את בנו ולאור זאת הם יעברו דירה מקרוב (התברר שהם גריםבשכונת יוקרה בוילה עם בריכה) - עיון בכתב האישום מגלה - 9 מיקרי פריצה לרכביםואלימות נגד נערים אחרים הנער אינו לומד (כבן 15 לערך).
האב לא הצליח להביןשיש בעיה עם הילד ולהבנתו מכירת הבית ומעבר הדירה יפתרו את הבעיה.
מיותר לציין שלאחרכל אירוע שכזה האב נתן לבנו כספים בלי הגבלה - על מנת "שלא יצטרךלגנוב".
זהו מקרה בולט שלאובדן הסמכות ההורית - אין קניה של שקט !!! הצורך הוא בהתמודדות עם הנער והקנייתגבולות - מיותר לציין שהאב לא רוצה תוכנית טיפול שתעצבן את הנער שלהבנתו הוא "ילדניפלא".
בנסיבות אילו איןכל דרך להבנות תוכנית שיקום לנער.
הסדרי סגירה:
בתיקיםפליליים בנוער קיים "עולם סמוי" של סגירות תיקים פליליים בתחנת המשטרה ופתיחת תיקיםפליליים ב א.ת (אי תביעה) - כמו גם "הסדרים" במסגרתם הנער הולך לקצינת מבחן לפני כלהחלטה בקשר לתיקפלילי (בניגודלבגירים שםהתסקיר של שירות המבחן הוא אחרי ההרשעה) אפילוהחלטה על עצם העמדה לדין.
לאחר התסקיר שלשירות המבחן מחליטים, במקרים של תסקיר חיובי, בחלק ניכר מהמקרים לסגור את התיקהפלילי.
הדרך לכול אותםהסדרי סגירה תלויה לא פעם לא רק באירוע הפלילי עצמו אלא גם בטיפול נכון מצד המשפחהבתיק הפלילי.
במקרים אילו בד"כ - מגיעה המשפחה לקצין המשטרה האחראי על מחלקת הנוער, משוחחים עימו, מפגינים הבנהויכולת ראיה של המציאות הכוללת - כמובן גם הנער הוא חלק מכך.
מידי פעם היה משרדזה מעורב בשיחות מסוג זה והגעה להסדרים עם קציני משטרה.
המסקנה מכול העבודהמול המשטרה היא מעט מוזרה - לבצע תיעוד בכתב של השיחות עם אנשי המשטרה - משום מהקיימות גישות שונות והתחלפות קצין החקירות (מה שמתרחש כל הזמן) יכולה להוביל להחלטהשל המשטרה על שינוי סוג הטיפול בנער.
בכול אופן דרך זאתשל טיפול מול המשטרה נחוצה במרבית התיקים והתועלת היא חד משמעית בתיקים קטניםולעיתים גם בתיקים שם העבירה היא חמורה - אולם - מול העבירה עומד נער חיוביביותר.
עבריינות נוער - נוער בשיקום:
שיקום נער שעברעבירה פלילית הוא אינטרס חברתי עליון.
החזרת אדם שטעהבגיל צעיר הוא מטרה ראויה.
לאור זאת קטין שטעהומטפל בבעיתו יקבל ענישה קלה הרבה יותר.
הבעיה מתחילה בקשהבבעיות השיקום - אנו רואים את הקצה של הבעיה - ולא פעם לאור הגיל הצעיר אנו לארואים את כלל הנסיבות.
בנקודה זאת חייביםלהסתייע בגורמים מהחוץ שיסייעו לבחון את מלוא הנתונים - האם מדובר בקרחון שאנורואים את קצהו או אולי בגוש קרח שכולו ניראה מרחוק.
לדוגמא:
קטין שהציץ לילדהבאבריה האינטימיים.
לעיתים מדוברבעבריין מין שנגלה הוא רק חלק קטן מסך העבירות בהן הוא מעורב.
לעיתים מדובר בילדלא בוגר שהלך אחרי חבריו וחלקו זניח - ואין סיכוי שהדבר יחזור על עצמו.
דוגמא:
קטין שבעת שיכרותניפץ חלונות ראווה.
העבירה קלה - היזקלרכוש בזדון - במקרה ומדובר בנער נורמטיבי שלומד, האירוע חד פעמי, ובלי סעייתשיכרות - אירוע "קל".
מה המצב אם אנונמצאים בפני נער עם בעיית שתיה - אלים, שיכור ומסוכן - שרק הנסיבות הובילו שהואנתפס בפעם הראשונה ?
מיותר לציין ששניאירועים שונים לחלוטין !!!
|
