חקירה חוזרת

עורך דין פלילי אדטו מוטי חקירה חוזרת
עורך דין פלילי אדטו מוטי חקירה חוזרת

"חקירה חוזרת" היא הסוף – סוף העדות של העד בבית המשפט (נתעלם "משאלות ברשות", שיכולות עוד לבוא אחרי החקירה החוזרת, או, שאלות של בית המשפט שלא קשורות לנושא).

מבצע החקירה הוא מי שזימן את העד וחקר אותו בחקירה הראשית.

במקרה של עד תביעה  – הפרקליט/תובע.

במקרה של הנאשם, או, עד הגנה – עורך הדין הפלילי!

החקירה החוזרת דרושה לשם הבהרה שנובעת כתוצאה מקיומה של החקירה הנגדית!

במקרים בהם אין חקירה נגדית (בכלל ,או בנושא מסוים) – אין הבהרות, אין חקירה חוזרת!


חקירה חוזרת אינה מקצה שיפורים

חשוב להבין! חקירה חוזרת זאת לא חקירה ראשית נוספת!

עוד חשוב לזכור זהו לא "מקצה שיפורים" לחקירה הראשית, אלא הבהרות בלבד שנובעות מהחקירה הנגדית!

חובה על הצד האחר (בעת החקירה החוזרת) להיות ערני בנקודה – ולהתנגד לפני התשובה במקום בו הדבר נידרש. לא לאפשר מציאות של תיקון ו/או יצירה של חקירה חדשה מתוקנת, או שאלות בנושאים שלא עלו בנגדית ודורשים הבהרה!

מכאן עולה השאלה, היחידה, לעורך הדין של "החקירה הנגדית": האומנם השאלה (שבנתה את החקירה החוזרת) הייתה דרושה בעת החקירה הנגדית ???? "מתחייבת" יותר מדויק! אם ניתן היה להימנע ממנה – לא אחת הדבר מתבקש!

התשובה לשאלה (לעתים) מושפעת רבות מהכרות עם הצדדים למשפט!


האם יש צורך בחקירה חוזרת?

חשוב לזכור, לצד שהביא את העד, אין חובה לקיים את "החקירה החוזרת"! (יש שיגידו שעצם קיומה מלמד על אפשרות לסדק בעדות כתוצאה מהחקירה הנגדית).

עבור המזמן, החקירה הראשית הייתה זאת שראוי היה שישמעו בה הפרטים כולם, שתסיר את הספקות.

האירוע של חקירה חוזרת בחלק גדול מהמקרים הוא רצוף "התנגדויות" – לא תמיד הוא קל לתמרון. שוב יודגש, בניה נכונה של החקירה הראשית יכולה פעמים רבות למנוע את הצורך בחקירה חוזרת.

חשוב להזכיר ולזכור, העדים בחקירה חוזרת לא נבחנים על יכולתם לקרוא את הדוחות שמילאו, או החקירות שעברו – ובדיוק כמו בעת החקירה הראשית, החקירות שעברו והדוחות שמילאו אינם מולם (כללי חקירה ראשית) אלא באם יש צורך מיוחד בדבר (הגשה, או אירוע של עיון – שנירשם בפרוטוקול).

אפשרי בעת החקירה החוזרת להגיש מסמכים – כמו בחקירה ראשית.


הסיכון בעת "החקירה הנגדית"

בעת שאלת שאלה בשעת "החקירה הנגדית", חייב להיות ברור, לשואל, שיש כאן סיכוי לתיקון עבור הצד האחר!

שאלות ההבהרה שיבואו בעת החקירה החוזרת, יכול ויהפכו את התמונה. חובה לשקול היטב מה לשאול בנגדית!

כל חוקר נגדית חייב לשאול את עצמו: האם היה הצורך להיכנס לנושא מסוים? האם אין בעצם הכניסה לנושא פתח לצד האחר ? האם השאלה שלי זולגת לנושא שלא ראוי שתזלוג אליו?

בכול שאתה בעת החקירה הנגדית חייבים לזכור : הכול ניגזר מתוך הידיעה שבכך פותחים את הפתח לחקירה חוזרת! חקירה שבא הכול יכול להשתנות כולל הגשות של עדויות, הכרזת עד עוין ועוד ועוד!

כאנקדוטתה אפשרי לציין  – בזמן ההתמחות שלי (1996-7 בבית המשפט המחוזי בתל אביב) אמר לי אחד מעורכי הדין המוערכים ביותר בתחום הפלילי של אז, את המשפט הנ"ל להסביר את הנושא :

התמחות למדתי מה לשאול, את כל השאלות שאפשרי לשאול, מאז אני לומד מה לא לשאול".


חקירה נגדית הצגת מסמכים

חשוב לדעת, העד מסר את הגרסה במשטרה, כך שלתובע/פרקליט קל לשואל אותו האם שיקרת במשטרה?

קשה לאנשים לתאר מצב במסגרתו הם שיקרו. בנוסף חשוב לדעת, באם הוא שיקר במשטרה, מהי הסיבה? למה שלא ישקר ברגע זה?

כלי מרכזי בחקירה הנגדית היא איתור מסמכים/עדויות חיצוניות שהן מעבר לכול ספק.

כאן אני ממליץ לבצע חקירה מצד עורך הדין ולצאת מתוך החומר שנימסר על ידי ראשויות התביעה – ובכך להביא חומר "חדש" כזה שמשנה את המארג בתוך האולם פנימה.

במצב דברים שכזה, החקירה החוזרת היא סוג של מרוץ מצידו לנסות להבין כיצד קורסת לה החקירה הראשית בתוך חומרי החקירה הנגדית.

מה העצה? לבצע חקירה! לא להסתפק בחומרים של התביעה בעת ההכנות לחקירה הנגדית.


חקירה חוזרת, היא הסוף, נתחיל לרגע מההתחלה 

בעת שמיעת העדים במשפט, הכול מתחיל ב"חקירה הראשית".

מדובר בחקירה הראשונה לעד במשפט הפלילי, את החקירה מבצע הצד שזימן את העד.

שם המטרה, לבטח בפלילי, קבל את גרסתו של העד שידועה למזמן העדות (שמדובר בעד תביעה לשני הצדדים). העד משיב לשאלות "פתוחות" במילותיו שלו עצמו. אסור לבצע הובלה לתשובה או לשאול שאלות סגורות ! (או מדריכות).

– היינו הגרסה אשר אמורה לתמוך בקו שהצד המזמן מוביל! (לא פעם יוגשו הודעותיו במשטרה במקום החקירה הראשית, או כחלק ממנה).

לא יעלה על הדעת (לבטח עבור המדינה) לנסות להוכיח גרסה שונה ממה שרשום בעדות (בייחס לעד תביעה).

במידה ויש ידיעה על שינוי גרסה צפוי לעד יש סידרה ארוכה של הנחיות שאמורות למנוע את "ההפתעה". (הסבר בהמשך).


מטרת החקירה הראשית ע"י התביעה באה להוכחת האישום 

במשפט הפלילי על התביעה להוכיח את הנטען בכתב האישום. התביעה מחויבת לציין בשם את כל עדיה, בכתב האישום !

כמובן גם להעביר את מלוא החומר של התיק להגנה ! חומר שביחס לכול עד חייב להתקיים. אין עדים לא חומר ריאות בייחס אליהם.

יודגש  – לא יכול להיות עד תביעה שאין להגנה חומר ראיות בייחס לתפקידו בתיק ומעשיו בחקירה !

מרגע מסירת התגובה לאישום, במקרים של הודיה חלקית זאת או אחרת בעובדות המדינה תחליט מי מהעדים עדיין נידרש ! העדות היא בתשובה לשאלות ככול שהשאלה כללית יותר – והעד מדבר מתוך זכרונו, הרי זה משובח.

שעד מתחיל ל"שכוח" בין בכוונה ובין בשל חשש זה או אחר ואפילו מתוך העדר זיכרון – הכללים של שאלות פתוחות יכול וישתנו, אולם זהו לא הפרק הדן בכך.


רענון עדים לפני "החקירה הראשית" 

עורך דין פלילי אדטו
עורך דין פלילי אדטו

לצד אשר מזמן העד יש את הזכות (והחובה) לשבת עם עדיו ולהכין אותם כיאות לחקירה עצמה.

לעבור איתם על הגרסה ! הכול על מנת שהגרסה שימסרו תהה אמת – ובאופן המקדם את העדות כל הזמן.

המטרה של ההכנה היא לא לשנות את העדות – לא לספק לעד מידע על דיברי העדים האחרים, אלא לשבת ולבחון את העדות. לפני העדות בבית המשפט.

בפועל כל צד בוחן שהעדות מקדמת אותו בכך שהיא, באמת, משתלבת במארג הכללי.

עדות שלא תורמת דבר – אין הרי טעם להביא בפני בית המשפט!


העד מעיד על מה שקלט בחושיו

לצד אשר מזמן העד, בשום תנאי, אסור כמובן לשנות את העדות אפילו לא לרמוז ל"מה הוא צריך" להעיד לצורך שיפור המצב המשפטי !

למזמן העד אסור כמובן לתת לעד מידע על דברי העדים האחרים (או קו ההגנה).

אסור להוביל את העד להעיד מתוך הידע שלו על התיק – אלא לפי מה שהוא קלט בזמן אמת (שהעיד במשטרה).

אסור לתרגל חקירה נגדית ! המטרה היא שמיעה של הדברים כמו שהעד חש אותם.

במשפט הפלילי – בייחס לעדי התביעה – נהוג שהתובע מעביר לעד את המסמכים שערך העד – ולעבור עמו עליהם. מרבית התובעים לא יכנסו מעבר לרמה מסוימת לחומר – על מנת שלא לפגוע באותנטיות של העדות.


חקירה ראשית – חשוב לדעת 

במידה ולעד יש הסבר ששולל את הרשום, או, מרחיב באופן מהותי, בנקודה מהותית את הדברים, על התובע לבצע רישום של הדבר (במזכר) ולהעביר את המזכר להגנה – עוד לפני העדות.

תמיד יש לתובע את הזכות להחליט שלא לשמוע את העד – אולם אז תהה לגנה הזכות לזמן את העד ולחקור אותו בנגדית !


במידה ומדובר בשינוי קרדינאלי בין הכתוב לאמור ברענון – ועד חשוב – על המשטרה לגבות עדות מחדש. היינו על התובע להעביר את המידע למשטרה לצורך חקירה מחדש. (הנחיות היועמ"ש).

"תרשומת שעורך פרקליט מראיין עם עד:

25: "ראיון עדים לקראת עדותם בבית המשפט הינו מרכיב חיוני בעבודות הפרקליט, הנדרש כדי להבטיח שעדי התביעה יוכלו למסור בבית המשפט עדות אמת מלאה ומפורטת, ככול שהדברים רלוונטים לתיק הנדון בבית המשפט ובהתאם לכללים המקובלים……. ככלל, תרשומת ראיון של פרקליט עם עד אינה בגדר חומר חקירה. עם זאת, אם מעלה העד בראיון פרטים חדשים ומהותיים שלא נזכרו בהודעתו במשטרה, יש חובה להעביר פרטים אלו לידיעת ההגנה. העברת פרטים אלה תהיה, ככלל, בדרך של גביית הודעה נוספת מהעד במשטרה ביחס לפרטים  אלה, והודעה תמסר להגנה: עניין מסיקה".


האיסור על מפגש עם עד 

להגנה אסור לפגוש בעדי התביעה (ולהפך) לפני העדות ומתוך מטרה להשפיע על העדות. הדבר יכול להוביל לתיק פלילי של הטרדת עד!

חובה לדעת יש עדים שהם מתוך חוסר הבנה מאפשרים להגנה "לטעום" אותם, לדוגמה בקשה לצו הגנה אזרחי הצמוד לתיק הפלילי. לא אחת הדבר מאפשר להגנה את היכולת להעריך אותם מכול צד ולהבין אותם.

דוגמאות:

בתיק של אירוע מיני בתוך מוסד אקדמי ניתנה להגנה האפשרות לחקור את העדים במסגרת המוסד האקדמי בתוך ההליך המשמעתי – התוצאה ? התיק הפלילי הסתיים ללא ענישה כמעט (ללא הרשעה) למרות חומרה רבה שיוחסה לו תחילה.

דוגמה אירוע מיני חמור:

אימא של מתלוננת בעבירת מין פתחה בהליך של "צו הגנה". הדבר היה מוזר שכן הייתה הרחקה פלילית, הבקשה הייתה בלתי סבירה – ופחותה מההרחקה הפלילית.

כאן ההגנה קיבלה טעימה מהגברת – מה שהוביל את התיק לסגירה בלי ענישה כמעט בכלל.


האם הכנת העד חשובה?

בעת החקירה הנגדית תיבחן פעמים רבות הכנת העד על ידי עורך הדין הפלילי של הצד שכנגד על מנת להבין האם הכנת העד לעדות חרגה מהראוי. (לדוגמה העד נחשף לדברי עדים אחרים על ידי הצד שזימן אותו).

יש מקרים שהעד הוכן גם על ידי אחרים ! לדוגמה ישב עם חשוד נוסף בבית המעצר ועוד.

במסגרת הבדיקה בוחנת ההגנה (נקודת הראות של האתר היא ההגנה) מה החומרים שהתובע הציג לעד התביעה ! האם הוא הסביר לו הסברים ? האם העד הוא בעל מטרה בתיק ?


עדים שלא יוכנו לעדות

חקירה חוזרת
חקירה חוזרת

יש עדים שהתובע ככלל ימנע מלהכין – ואלו הם מעורבים באירוע הפלילי שהם עבריינים ! (זה לא תמיד אמור להיות כך, אולם זה מה שמתקיים בפועל).

כאן הם פועלים בהכנה בחסות עורכי הדין שלהם או הכנה אחרת. לכול צד המזמן עד, חשוב תמיד לדעת מה המטרה של העד !

מתוך פרוטוקול החוקר הוא הח"מ – הנחקר הוא עבריין שהוא עד התביעה המרכזי :

1074/18: אדטו: "אבל יש עוד נקודה. המטרה שלך הרי היא להגיע, להוריד הריגה ל שלוש שלוש….. לעבירה של תקיפה, נכון ? להוריד את (בכוונה תחילה לא אומרים את שם העבירה! אלא מספר בלבד בחוק העונשין – המטרה בחון את העד, היינו לבחון את רמת ההכנה שלו לדיון  – איש לא אמור לדעת מהו מספר של עבירה פלילית, לבטח לא נאשם בתיק מקביל).

העד : ת: חבלה בנסיבות מחמירות. (האיש, נאשם, מזהה את המספר של הסעיף מחוק העונשין ! היינו הוא הוכן בהכנת ייתר לדיון ! עד שהוכן יותר מהנדרש – יש בסיסים לא להאמין לו).

אדטו: לחבלה בנסיבות מחמירות. עכשיו הדבר הכי חשוב מבחינתך, ברגע זה, עד כמה שאני מצליח להבין בחבלה, שלא תהיה בקשירת הקשר לשום שלב, בזה אני צודק ? מה ?

ת: כן.".

מה שעולה באופן ברור היא העובדה, ברור שהעד נימצא ב"הכנת ייתר" – השקר ברור! בהמשך הדבר יקבע גם בהכרעת הדין.


חקירה ראשית – הכניסה לעולם הדמיון 

לעדים יש מחשבה שלעולם לא יגיע הרגע שם האמת תכה בהם!

לכן הם פעמים רבות בעת החקירה הראשית יפליגו למחוזות הדמיון ! הצד שלהם הרי חיזק אותם ותמך בהם – והדמיון עובד שעות נוספות ! הם מנסים לחזק את עדותם בעוד ועוד אמירות, כאלה שלא מופיעות בחקירתם במשטרה.

עד כמה שזה ישמע לא הגיוני – גם עדים מומחים נופלים לא פעם לעולם הדמיון, הם מפריזים לא אחת. סומכים על כוחם ללהטט בהליך המשפטי !

לדוגמה בחוות הדעת שלהם, לא פעם, ברמת הניסיון שלהם ! זהו חלק מהותי מהעדות שלהם! הרי העדות בנויה על אותו ניסיון ! כאן חובה לציין – החשיפה כואבת !

מומחים רבים סבורים שלא יבוא שום מומחה אחריהם ! שזה מגיע  -התוצאה עבורם יכולה להיות קשה.

החשיפה תתקיים בעת החקירה הנגדית – לכן חשוב לצד שמזמן עד מומחה לבקש לרואת ולדעת ולהקפיד על נושא זה.


חשיפה נוספת תבוא בעת פרשת ההגנה !

פרשת ההגנה תמחיש את שקרי עדי התביעה ! הם בשלב העדות שלהם כלל לא יכולים לדמיין את המציאות שעוד תתקיים :

מתוך תיק בניהולי :

הכרעת הדין עמוד 30: "מחלוקת המומחים הייתה לשאלת סדר הזמנים בין דקירת הסכין בבטן לבין חתכי הסכין היפנית בזרוע ובגב". הכרעת הדין: עמוד 35: "שמענו שני מומחים לעניין זה, ולדעתי יש להעדיף באופן חד משמעי את עדותו וחוות דעתו של מומחה ההגנה ד"ר קוגל על פני עדותו של מומחה המאשימה ד"ר זיצב.".

כך בונים תיק – המומחה ההגנה קרע את המסכות מעל מומחה התביעה !


עו"ד פלילי החקירה הנגדית 

אחרי החקירה הראשית תבוא החקירה הנגדית – החקירה הנ"ל היא של הצד שכנגד. כאן המטרה היא לפגוע בגרסה שהצד האחר מנסה לבנות (בגדול).

אסור לצד שכנגד לפגוש את העד לפני החקירה ו/או לשוחח עמו על העדות.

הדרך לפגוע בעדויות היא לא פעם באמצעות העובדה הפשוטה שמציגים פעולות שעל העד היה לבצע – ומשלא ביצע אותן נוצר ספק בפעולותיו.

קדמי על הראיות חלק רביעי – 1980:

"….מחדל חקירה פירושו, כי עקב רשלנותן של ראשויות התביעה [ לרבות ראשויות החקירה] אבדה ראיה בעלת פוטנציאל מזכה, או הוחמצה הזדמנות למצות קו חקירה אשר היה עשוי להועיל להגנת הנאשם. הלכה היא, כי מחדל חקירה נזקף לחובת התביעה. פירושו של דבר, כי מיוחס משקל מסוים לאפשרות שאילו היו מתרחשים הדברים אחרת – ראיה הייתה מושגת, פעולת חקירה …. הייתה נעשית וכדומה – הייתה בפנינו הוכחה המחזקת את גרסאת הנאשם" (ע"פ 4384/93, מליקר: מתוך ע"פ 7443/06 , ארקה).

היינו יש בעת הנגדית להצביע על הכשלים!


אפשרי בהחלט להראות שמוביל צוות החקירה אינו מכיר את התיק שהוא עצמו ניהל

1055/28: ש:  "..יש טענה שהמנוח התנגש או בעמוד, או בא… , או ברוכב אופניים.            מוביל הצוות : – ת: איפה הטענה הזאת ?

1056/1 מוביל הצוות  : "מאיפה אתה אומר ? איפה זה בעדויות ? תפנה אותי. 3: תפנה אותי בעדויות.  5: "תפנה אותי בעדויות, איפה זה נאמר.

105610: כ.ה.ש: "כן, זה עלה, זה עלה. היה.

מוביל הצוות : : בעדויות בבית המשפט ?

כ.ה.ש: "גם, לא, גם בשחזורים, שהיה איזה התנגשות במשהו. או קי.

ככה בדיוק נראית חקירה נגדית של מוביל צוות חקירה בתיק רצח. האיש אינו מכיר את התיק שהוא היה האחראי לחקירתו. לכאן מגיעים אחרי תכנון מדויק של החקירה הנגדית.

חשוב לדעת – לעד בחקירה הנגדית אין את התמונה המלאה של התיק – ולכן אפשרי שהוא ידבר שטויות ואת ההוכחה נביא דרך עד אחר, היינו אין את הצורך שהוא יסביר את המשגים שלו – אלא המציאות הכוללת !


סירוב לחקור נגדית

ניהול נבון של חקירה נגדית אינו ניהול ארוך!

השאלה היא תמיד מה אנו כעורכי דין פליליים רוצים להוכיח בחקירה נגדית. היינו איזו חבלה אנו רוצים להכניס לתיק של המדינה בחקירה הנגדית של עד תביעה זה או אחר.

שיש מספר רב של עדים לאירוע פעמים רבות נחליט לחלק נושאים באופן זה או אחר מול העדים.

זה המקום לציין – שעולה עד לדוכן, את חקירתו הראשית מגישים כחקירתו מהמשטרה (בהסכמה) ואז אין נגדית – אין דרך לתקן (לצד שמביא את העד) !

זה המצב גם שהחקירה הנגדית במפגיע נוגעת בנושא אחר מהעדות.

לכן לפני כל הכנה לחקירה יש תמיד לשאול מה הנזק שהעד הספציפי הזה יוצר – והאם אנו יכולים לחיות עמו ?


חקירה חוזרת

חקירה חוזרת באה אחרי החקירה הנגדית – מותר לחקור רק על על היבטים שנבעו מהחקירה הנגדית ! זאת לא חקירה ראשית חוזרת !

היא מתקיימת בסיום החקירה הנגדית. היינו על ידי הצד שביצע את החקירה הראשית!

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא – אין חובה שתהה "חקירה חוזרת" !

כאן חוקר הצד שזימן את העד. המטרה של החקירה החוזרת היא הבהרת תשובות או השלמת תשובות שניתנו על ידי העד בעת החקירה שכנגד.

מדובר באירוע של הבהרה והשלמה כתוצאה מהחקירה הנגדית ! לא אירוע של חקירה ראשית מחדש !

באם יש ניסיון לחקירה מחדש – זהו סימן לאי מוכנות לעד בפעם הראשונה.

על מנת להסיר ספק – אפשרי בהחלט להגיש את העדות במשטרה באותו השלב, או להכריז על עד כעוין וכלן כל פעולה שמותר היה לבצע בעת החקירה הראשית – ובלבד שהדבר התעורר בשל החקירה הנגדית !


החיסרון מעצם קיומה של חקירה חוזרת 

חקירה ראשית
חקירה ראשית

בעצם החקירה החוזרת (לבטח באם היא ארוכה, או נוגעת בסוגיות מפתח) יש כדי ללמד על נזק גדול לגרסה שהצד שזימן את העד חווה.

לכן לפעמים חשוב לבחון כיצד לקצר ככול שניתן את החקירה החוזרת, או, למקדה לנקודות מחלוקת ישירות, או אף לא לקיימה כלל.

הבעיה, של מזמן העדות, היא שקשה להתמודד עם שינויי גרסה לא מובנים – בין החקירות. כאן, בחקירה זאת, מנסים להכניס הבנה לשינויי הגרסה שהתקיימו בעת החקירה הנגדית !


פעמים רבות : תכנון החקירה הנגדית למניעת חקירה חוזרת

עורך דין פלילי חכם מנסה למנוע את החקירה החוזרת של עדי הצד השני.

כסנגור – הרי די בספק (תאורטי, נכון).

בנסיבות אלו מתכננים את החקירה הנגדית כך שאם אין חובה להיכנס לנושא מסוים – לדוגמה בשל ספק מובנה בו – לא נכנסים אליו על מנת למנוע את הצורך בחקירה חוזרת בנקודה !

בנסיבות אלו – עורך דין חייב לבחון האם כדאי עבורו להעלות נקודה זאת או אחרת בעת החקירה הנגדית ? או אולי להסתפק במה שיש לו מהחקירה הראשית !

זה הרגע לחזור להלכה שחשוב לזכור : האויב הגדול של המצוין – הוא הטוב מאוד! לא תמיד צריך להבהיר הכול – הרי יש צורך רק בספק סביר !


נישאל ונענה 

בעת החוזרת, חובה להיות ערני לשאלות של הצד האחר.

התנגדות לשאלה היא מניעת התשובה למעשה, והיא יכולה לבוא (בין היתר) בטענה שמדובר בשאלה שהייתה אמורה להישאל בעת החקירה הראשית. שהשאלה אינה נובעת מהחקירה הנגדית ואינה דרושה להבהרת נושא שעלה בחקירה הנגדית.

הבעיה מתחילה בחוסר ערנות שהעד כבר ענה – לפני הקימה וההתנגדות – אז התשובה היא "נישאל ונענה".

הדבר ממחיש את החובה להיות ערניים לאורך החקירה החוזרת.


עד עוין בעת חקירה חוזרת 

גם בעת החקירה החוזרת אפשרי להכריז על עד כעוין – וכתוצאה מכך לחקור אותו באופן של שאלות מנחות.

מיותר לציין – אפשרי גם להגיש חומרים בשלל סיבות ונסיבות גם בעת החקירה החוזרת, כולל הגשת הודעותיו במשטרה.


הבניית החקירה החוזרת 

המטרה של החוזרת היא לדייק את העד בנקודה. יש מקרים שחובה לעושת זאת שכן יש חבלה בחקירה הראשית – בשל החקירה הנגדית. הרעיון של תקלות בעת החקירה הראשית – הוא רעיון עצוב מידי. צריך להיות ממוקדים בעת החקירה מול היעדים.

לפי החוק נקודה שעורערה בעת החקירה הנגדית ! לכן אירועי החקירה החוזרת חשופים הרבה יותר להתנגדויות של הצד השני.

אני חוזר על מה שנאמר שוב ושוב : חשוב לדייק מאוד בעת החקירה הנגדית, למניעת היכולת של החקירה החוזרת.

חשוב לזכור – די לצד של ההגנה להוביל לספק – ולעתים הרצון בעוד שאלה בנגדית יוצר את היכולת לחקירה חוזרת.

כאן חשוב לדייק את השואל שלא יחרוג מהחקירה הנגדית ומה שנפתח שם. היינו שהשאלות בחוזרת יהיו רק לצורך הבהרת הנקודה של החקירה הנגדית ולא תיקון מחדש של החקירה.

הקושי המרכזי בהבניה היא הדינמיות של החקירה – החוזרת מתחילה (במרבית המקרים) מיד בסיומה של החקירה הנגדית!


הבניית החקירה החוזרת

יש מציאות שבזכות החקירה החוזרת אנו מצליחים לתקן את עצמנו בשל כשל בחקירה ראשית, כשל שאנו מבחינים בו בלי שום קשר לחקירה הנגדית.

בנסיבות אלא השאלה הבסיסית חייבת להיות בעלת קשר לחקירה הנגדית – לנבוע ממנו, ולזלוג במעט.

מכאן אנו זקוקים להרחבות מצב העד. הרחבות שעוד יובילו לכניסה לנושא.


כיצד מובילים עד להרחבה?

לעדים שונים סגנונות אנושיים שונים.

– שעה שבונים חקירה נגדית, כמו גם חקירה ראשית כדאי מאוד להיות מסוגלים להבין מיהו העד, מה מוביל אותו, מה הרצונות שלו מההליך ועוד ועוד.

את ההכרות עם העד (לבטח עד של נגדית) אפשרי לעשות מקריאת החקירות, מצפייה בסרטי החקירות, קבלת תרשימי הפגישה מהפרקליט, דרך המדיה שם הוא מככב יותר ופחות (פייסבוק כמשל), שיחות עם הלקוח בשעה שהם מכירים, הכרות עם עדויות קודמות, עבר פלילי, תיקים פתוחים ועוד ועוד.

לא אחת עדים שסיננו קללות כלפי לפני הדיון, או כאלה שבאו וביקשו לדר עמי ולהציע לי הצעות יצרו את היכולת שלי להבין מיהם ומה המטרה שתנחה אותם.

חובה להבין – שעד נישאל על השיחה עם הפרקליט/ה ומסביר שהוא לא רצה להגיע לפגישה הזאת, או להיפך שהוא מאוד רצה – הדבר מלמד רבות.


חקירה חוזרת – נאשם

עלייתו של נאשם לדוכן העדים הוא אירוע קשה לכול הגנה.

תמיד "מהצד" הנאשמים סבורים שהם ימסרו את עדותם בלי שום קושי. שהם יעמדו על הדוכן וידברו  – והאמונה בהם תהה רבה.

לא אחת שישבתי עם נאשמים (אפילו ברמת הנחקר) וניסיתי להבין את גרסתו לאירועים – ברור היה שהוא בטוח שיאמינו לדבריו.

אז, אחרי החקירה הראשית, באה הנגדית – וכאן, פעמים רובת, יש טווח של ממש בנאשם וגרסתו. כך שיש תא החובה לחקירה חוזרת.

זה המקום לציין – חובה להתכונן לחקירה הנגדית. נאשם שמתכונן לחקירה הנגדית מכיר את כל התיק הפלילי, כולל כל הראיות – והוא אף התמודד עם האמור בהם, לאורך התיק.


חקירה חוזרת למתקדמים :

סנגורים, במרבית המקרים, חוקרים את החקירה הנגדית של עדי התביעה.

בפועל, לא אחת, אין דרך לנצח עד שמתבצר בעמדתו. עד שבא מוכן לחקירה ומתכוון לספר את דבריו.

זה המקום לחבל בעדות באופן עקיף –  שלא יוביל לחזרה על העדות. להוציא את האיש מהתבנית שבנה לעצמו. מההכנה.

לדוגמה : מתיק כאן המוזכר בהישגים. (שי כהן  – זיכוי באין להשיב לאשמה).

עדי התביעה היו רבים, וכושלים.

המתנו ל"עד המרכזי" זה הגיע אחרי ניתוח קשה שעבר. לאור מצבו – הוגשה עדותו כחקירה ראשית.

הוא נישאל שתי שאלות בסיס:

א. כמה בעיטות בראש היו ? השיב במספר.

ב. כמה בעיטות בפנים ? השיב במספר.

זה היה בדיוק הזמן להודות לאיש. לא היה שום טעם להמשיך לדון עם העד בתיק אלימות שהמתלונן עצמו לא טען את שהוא טען !

לא היה שום טעם לתת לו לתקן את עצמו. לא היה שום טעם לתת לתובע את היכולת לתקן את העדות !

היה פרט ידוע – אין בעיטות בראש ולא בפנים – זה היה ידוע מהרופא, זה היה ידוע מהמתלונן מכרזי. העד בא על מנת לחזק את העדות – ופירק אותה בפועל.

מידע נוסף

מה נחשב לאלימות

בכדי לדעת מה נחשב לאלימות יש צורך לבחון את המקרה, להבין את המהות ואת מה שעומד מאחורי הדברים, אך לא פעם קיימת הפרדה ברורה בין

קרא\י עוד »

קבלת דבר במרמה

2.2.1 יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה מתוך : פ 29739-07-17 נוי: " סעיף 415 לחוק העונשין, קובע כעבירה קבלת דבר במרמה: "המקבל דבר במרמה,

קרא\י עוד »

ניצול יחסי מרות

ניצול יחסי מרות הם ניצול של מעמד בתפקיד בכיר, או במקום בו לאדם יש שליטה על אדם אחר, ומתוך תפקידו או מעמדו הוא מנצל את

קרא\י עוד »

היזהרו מהבטחות

היזהרו מהבטחות! אחד הדברים שצריכים להנחות אתכם בבחירת עורך דין פלילי במרכז היא לדעת להיזהר מהבטחות. לא תמיד הדברים תלויים בידיו של עורך הדין המייצג

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן