מדובר בעבריין אשר למען הקלה בענישה (או ללא ענישה כלל) הופך לעד מטעם המדינה כנגד נאשמים אחרים.
יודגש, מדובר בעבריין (לא עיקרי – אמור להיות, אלא בסייגים) המעורב באירוע פלילי או בחלק מסדרת המעשים הפליליים (או אירועים פליליים אחרים).
תמורת הטבה (ברורה) זאת או אחרת (בהימנעות מאישום, ענישה, כספים ועוד הטבות כיד הדמיון), הוא מוסר עדות כנגד חבריו "הישנים".
הדגש, בבחינת העדות, נימצא בהטבה (לדוגמה ללא ענישה פלילית) תמורת העדות הפלילית.
הבנת מערכת היחסים מול עד מדינה
על מנת שמערכת היחסים תהה ברורה לכול – חייב להיות הסכם בכתב, עליו הוא חתום כמו גם המדינה.
הסכם אשר יגדיר את ההטבה שהוא מקבל!
בלי הסכם הרי אין דרך שנבין את מלוא ההטבה! ההטבה חייבת להיות כזאת שהיא מוגדרת היטב! (היינו ההחלטה שלא לחקור אירועים היא בעייתית).
הנחיות היועמ"ש לעדי מדינה. file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99/Downloads/42201.pdf
יוזמה של מי להיות עד מדינה?
יש חשיבות קריטית בשאלה מי פנה למי?
במידה של פיצוץ ההסכם, באם הפניה היא מהמדינה – כל החומרים אינם חלק מהתיק הפלילי!
בנסיבות אלא מתנהל פעמים רובת משפט זוטא על מנת לבחון את השאלה.
אחד הפרקים העצובים להבנה היא שלאור החוק שוטרים וחוקרים לא אומרים את המילה "עד מדינה" אולם רומזים עליו בשלל דרכים, היינו תרבות של שקר ומרמה. כולם ממתינים ברגע של של תחילת 2024 להחלטה בפרשת גנוב (משפט הזוטא).
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1033747
החובה לתעד את המגעים בדרך
לאור המצב יש חובה מוגברת לתעד את הנושא של מה מוביל לעודת המדינה.
"אולם, כשבעד מדינה עסקינן, שחקירתו החלה כחשוד ורק בשלב הבא עבר
להיות עד מדינה, חוסה חקירתו תחת כנפיו של חוק התיעוד, כל עוד הוא חשוד
ואין מתחיל משא ומתן עמו כדי שיהא עד מדינה; שהרי עד אותו שלב היה
כחשוד לכל הדעות.
אוסיף, כי כפי שיוסבר, ישנו צורך ממשי בתיעוד חקירתו
של עד מדינה גם בשלב שבו חוק חקירת חשודים אינו מקים חובה כזו, קרי,
משעת המשא והמתן ואילך" )עניין זגורי, פסקה כ"א לפסק דינו של כב' השופט
רובינשטיין(
"חובת תיעוד המשא והמתן גם לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה חלה גם
בשלב זה, ואין נפקא מינה אם גורמי החקירה כינו את המפגשים הבאים
כשיחות ולא כחקירות.
חובת התיעוד נובעת ממהות המפגשים ולא מכותרתם,
וככל שהאמור ב"שיחות" שימש במשא ובמתן בין רשויות האכיפה לעד המדינה
הפוטנציאלי – נדרש היה לתעדן" )עניין זגורי, פסקה ל"א לפסק דינו של כב'
השופט רובינשטיין( )
עד מדינה לחצים לא הגונים
בתיקים מרובי חשודים – יש בעיה קשה. לא אחת יש את אותו עורך דין שמנהל את ההגנה של מספר חשודים.
באם אחד החשודים רוצה להית עד מדינה – הדבר ידלוף בואפן מידי לשאר החשודים, מה שיכול להוביל להפעלת לחצים על ידי האחרים.
בנסיבות אלה יש את החובה להפריד את הייצוג – למעשה חובה שהחשוד יהיה מיוצג, אולם באם הייצוג אינו מודע למצב – אין בפועל ייצוג. כך נוצר מעגל בעייתי ביותר. בסופו הסכם ללא יצוג.
למעשה החשוד מתבקש בין בהבנה ובין באמירה מפורשת להתכחש לייצוג – ובכך מאבד את היכולת לנהל משא ומתן בואפן ראוי והגון. כך משיגים החוקרים יתרון לא ראוי עליו.
עד מדינה? עבריין כעובד בצוות החקירה
יש מקרים שההטבה קורצת במיוחד.
שם הרצון של עבריינים בהצלחת הפעולה שלהם רבה – פעמים רבות מעט יותר מידי!
הם מקבלים כסף, הם מקבלים מחיקה של תיקים פליליים, הם רוצים לשנות חיים (או להמשיך בחיים) – לא פעם להיכנס לרשות להגנת עדים. לצורך זאת הם משוחררים ופועלים כנגד אחרים. לא אחת יוזמים מהלכים ועוד ועוד.
בפעולותיהם הם מורידים חשדות כמו גם "מעלים" את האטרקטיביות שלהם באופן שיפעלו להפליל אחרים – לא אחת בלי קשר למציאות.
על עבודת עד המדינה בפרשת טלגרס – 2019.https://www.kan.org.il/item/?itemid=51544
עד מדינה? מי פנה למי?
על מנת למנוע מציאות במסגרתה העד משקר מתוך מחשבה על ההטבות, ראוי שהפניה תבוא מהעד ולא מצוות החקירה.
המרבית ההסכמים יש סעיף שמסביר את זה, שהפניה הייתה מהעבריין/עד ולא מהרשות.
מיותר לציין, תביקי נתניהו למדנו שההצהרה הנ"ל היא בשקר יסודה, פונים לעד בשלל רמזים, לא אחת ללא תיעוד ראוי ומשם מהרגע שהוא מסכים להצעה, ייחסו את הפניה אליו.
שינוי מציאות ושינויי תודעה
על מנת להוביל עדים שירצו להיות עדי מדינה משנים עבורם אמונות בסיס ונתוני בסיס.
לפעמים בסיוע מומחים לבריאות הנפש.
היינו מספקים להם מידע מוטעה לחלוטין על החיים בכלל – לא פעם המידע המסופק הוא שיקרי לחלוטין, לא אחת הוא כולל איומים קשים. לשינוי תודעה זה יש שם – גזליטינג.
קשה מאוד להוכיח אותו, אולם חשוב להיות מודע לנושא ולהסתייע בעורך דין פלילי בכול שלבי החקירה.
עדים שלא רוצים להמשיך להישאר עדי מדינה
המטרה היא עדות אמת.
אולם במדינת ישראל מפעילים לא אחת לחצים שהם ברמה הפיזית/נפשית על העדים בפוטנציה – אלא רק על מנת לחדול את הלחצים מוכנים להודות שהם "עבריינים" גם שלא ביצעו כל עבירה שהיא.
זה המקום להסביר – מרגע שיחתם הסכם עד המדינה היחס אליהם ישתנה לחלוטין.
הלחצים של החקירה הפלילית קשים, דוגמא קיבלנו בפרשות נתניהו שם העדים הפוטנציה עברו מסכת של התעללות ממש. גם נפשית באיום לחשוף את חייו האחרים לכול, וגם פיזית בתאים מלאי פשפשים, אוכל מגעיל, מניעת שינה ועוד ועוד.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001203090
לא אחת מתקיים אירוע במהלכו העד מפחד הלחצים וחוסר יכולת להתמודד איתם מודה ומפלילי אחרים – גם שהדבר אינו נכון.
או שהזמן עד המשפט מוביל את העד למחשבה על רצון לסגת מהעדות – כאן העדות יכולה להתהפך כנגדו והוא בסכנה של העמדה לדין. כלי מרכזי באישום כנגדו תהווה ההודעה שהוא מסר.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5582617,00.html
https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/5949504
הרצון לבטל את הסכם
בשלב הקבלה של ההטבה – תמיד יש רצון לקבל – ולו על מנת לעצור חקירה שלא אחת היא אלימה בשלל דרכים. אולם בעת הצורך במתן התמורה בבית המשפט "מגלים" לא אחת העדים מטעם המדינה שהם "פחות" רוצים להעיד.
לא מעטים מהם רוצים לאחר מיכן לשוב בהם מהעדות במשטרה ולא לקחת חלק בעדות בבית המשפט או לשנות חלקים ממנה. הדבר נעשה משלל סיבות.
– בנסיבות אלא העדויות שמסרו יהיו חלק מהמסכת הראייתית כנגדם, היינו הם יפגעו באופן חמור מהעדות.
המשטרה מנסה לצבוע את החזרה מהעדות כפחד וכו', אולם פעמים רבות אדם מתקשה לחיות עם דבריו, לדוגמה שהוא שיקר והוא חושש שהשקרים יחשפו. היינו לחץ פנימי בלבד.
החשש חזק במיוח,ד כאמור, כאשר מדובר בשקרים שסיפר והגזמות שניכנס אליהן. בנסיבות אלא חשוב מאוד לפני ההסכם לחשוב היטב לא פעמיים אלא הרבה מעבר.
ראוי לציין – בפרשות נתניהו הופעל על מר אלוביץ לחצים להיות עד מטעם המדינה – לחצים שאין רבים שלא היו נכנעים להם! ללא ספק כמעט כל אדם היה מעדיף להעיד שקר – רק לא לעמוד בשלל הלחצים והמעשים חלקם לא יאומנו שהופעלו עליו ועל בני משפחתו.
עכשיו עומדת השאלה מה משקלה של עדות שניתנת לאחר מסכת לחצים שכזאת?
כאן מר אלוביץ סרב – אולם מי מהקוראים מסכים היה לעבור את מה שהוא עובר – ולא להסכים להעיד מטעם המדינה ולזכות לשקט ופטור?
סעיף חסינות למדינה – מול עד המדינה
מדינת ישראל בחלק מהפרשיות מודעת לכך שהיא חוצה קווי התנהלות והיא מחתימה את עדי המדינה על כך שהם מוותרים על היכולת לתבוע את המדינה על מעשים שהמדינה ביצעה כלפיהם בעת ניהול המשא ומתן.
מדובר כמובן בפיסקה "מוזרה" האומנם המדינה ביצעה עבירות פליליות בידיעה כלפי אותם העדים? אילו עבירות אחרות מהן חוששת המדינה?
החשש של המדינה לא חאת מוביל ואתה לכלול עוד סעיפים מוזרים בהסכם כמו שהעדים לא ימשיכו להיות מועסקים על ידי השרות הציבורי, או שיועמדו לדין משמעתי.
כתב האישום כאירוע סודי?
אחד האירועים המוזרים ביותר ברמת הסכמי עד המדינה התנהל כלפי מר גנור (פרשת הצוללות – 3000). מר טוביה גנור חתם על הסכם עד מדינה, בלי לקבל את טיוטת כתב האישום שמאיימת עליו, ולמרות זאת התחייב לעונש, כבד, מבלי לראות את כתב האישום שצפוי להיות מוגש.
לאחר חזרתו מהסכם עד המדינה, סרבה המדינה ולחמה עד לבית המפשט העליון על מנת שלא לתת לסנגורים בתיק שם את טיוטת כתב האישום המיוחסת לו. היינו שנים אחרי המדינה ניסתה להסתיר זאת. בש"פ 4673/23 טוביה גנור.
הטבות לעד, מהן?
למרות החובה לרישום המלא של ההטבה, קשה, לא פעם, להבין, לצדדים שלישיים, את כל היקף ההטבה שמדובר ב"עד המדינה"!
הקושי ממשיך (גם אחרי קריאה של הסכם "עד המדינה").
לפי החוק, הסכם חייב להיות!
מטבע הדברים הדרישה להסכם היא של החשוד – שמפחד שגם הוא יועמד לדין באם לא יהיה ההסכם שיגן עליו.
החוקרים לפני הכול מנסים להבין מהם הצרכים של החשוד, עד כמה שזה הזוי, חלקם כל שהם רוצים הוא אדם לחלוק עמו את הנטל של החיים – וגם אחרי שחוקרי המשטרה יפרו את ההסכם – הם יראו בחוקרים חברים. (גם שהם בכלא).
https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1002737
בין ההטבות אפשר למנות גם קיצור של תקופת ההתיישנות בהמשך! מדובר בהטבה שלא רשומה בשום מקום, אבל אפשרית בהמשך.
https://posta.co.il/article/925465-2/
הטבה נוספת היא התערבות בתביעות אזרחיות כנגד עדים מטעם המדינה! או אולי על מנת למנוע פגיעה בעדות שלהם.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001343350
האמת המוזרה היא שלא תמיד אנו מסוגלים להבין את מלוא ההטבות. נכון הדין דורש, אבל לא תמיד התמונה באמת ברורה. האם יש שחרור ממאסר? הטבה בתנאים? הסכמה לשליש? מה עוד? מי יודע.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001423407
הסכם עד מדינה
הסכם, מיותר לומר, אמור היה למצות את כל ההטבות שיש ושהובטחו!
כמו גם לתת בסיס למה שהוא ימסור.
נהוג שבהסכם יש סעיף שקובע שאסור לעד להתראיין בתקשורת – שגם אז יהיו לחשוד המרכזי כלים רבים להמשך.
השימוש ב"עד מטעם המדינה" הנו שימוש באחד "הכלים" בעלי העצמה הגדולה ביותר שיש למשטרה ולפרקליטות לצורך השגת ראיות להוכחתו של אירוע פלילי קשה וחמור.
משם לאישום פלילי בבית המשפט. מכאן נובע השלב בו ייחתם הסכם עד המדינה (בד"כ) – שלב החקירה במשטרה.
אדם לא יכול להיחשב לעד מטעם המדינה באם אינו צד להסכם!
אין לכפות הסכם מסוג זה – שכן הדבר מראש הופך את העדות, של העד, לחלשה יותר – ולכך אסור למדינה להסכים.
חשוב להבין – לפי המדינה הפרות של ההסכם (לדוגמה בראיונות באם הדבר אסור) יכול ויביאו לביטולו של ההסכם ולהעמדת האיש בדין!
מטרת ההסכם לעולם אינה מילוט אדם מהאישומים כנגדו – אלא סיוע בחיזוק האישומים כנגד אחר!
בנסיבות אלו, באם המידע כולו נמסר למדינה – בלי הסכם – לא יעלה על הדעת לקיים הסכם בהמשך!
עוד חשוב לדעת – חובה למצות את החקירה כלפי כל המעורבים קודם ליצירת ההסכם!
הסכם לביצוע עבירות פליליות?
פרשת עו"ד אפי נווה העלתה את הנושא של עדים מטעם המדינה ברמה שם יש חוזה למעשה בלי שום מידע וחסינות לאנשים שמבצעים עבירות פליליות לצורך השגת חומרים – חומרים שאין דרך לעשות בהם שימוש כלשהו – מלבד השפלה של אחרים!
כאן המדינה הכחישה זמן ממושך את קיומו של ההסכם – שלא עמד בשום כלל של הסכם לעדות מטעם המדינה.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5448765,00.html
המכשיר נפרץ – ובאופן מדהים יש הסכם!
https://www.kikar.co.il/304123.html
ראוי לציין שוב – אין שום התכנות להעמדתו של מר נווה לדין! זהו הסכם עברייני להבנתי – שמקנה חסינות לגניבה ופריצה – ואפילו בזמן אמת לא נלקחו כל החומרים מגלי צה"ל.
למה קיים הצורך להיות עד מדינה?
הצורך של אנשים להיות עדים מטעם המדינה לא רק על הרצון לענישה מקלה – חלקם הרי שוליים בפרשה והעונש שהם צפויים לקבל לא שונה מהותית מההסדר.
הצורך בנוי רבות על סוג של התעללות מכוונת של החוקרים בעת המעצר והחקירות.
לא אחת הלחצים קשים ביותר, ההתחלה היא מניעת שינה, חקירות של שעות רבות, העברה של העצור ממקום למקום ללא הרף, אוכל לא מספק ועוד.
כל אלא שוברים רבים מהנחקרים בעת החקירות!
אני מביא ציטוט מפרשה של הברחת סמים מאתר פוסטה – 2.2.20:
"מה מצבך בבית המעצר?
"הייתי מרוסק, זה קל מאוד להגיד אבל זה אמתי, אני כאילו חיכיתי למעצר הזה…. היו לי יותר מדי סימנים, שלוש פעמים הגעתי עד תחנת גלילות ונמנעתי מלהיכנס ולדווח על מה שאני עושה… לכן, ביום המעצר חשתי הקלה גדולה, כי כל הדבר הזה התפרק… זה היה סוף עידן מצד אחד, וקושי פיזי מצד שני…
"נכנסתי למערכת של מעצר, אזיקים, תנאים מאוד קשים בימים הראשונים, חקירות מאוד קשות וארוכות, הרבה קשיים וזה מבלבל… בשבועיים הראשונים באגף 6 בכלא הדרים הייתי כלוא בסוג של צינוק, לא ישנתי טוב, לא אכלתי טוב…. ללא מקלחת… היו מביאים אותי מהחקירות בעשר בלילה ומוציאים אותי בשתיים בלילה לחדר המתנה לקראת נסיעה ביום המחרת לחקירות… הייתי רעב כל הזמן… החוקר היה מלטף את הכרס שלו מולי כאשר אני אכלתי רק איזה סנדוויץ… סבלתי מחוסר ריכוז ועייפות כל הזמן, היה ממש קשה…
מה לגבי הפוביות והפחדים שהעלית בפני החוקרים?
"שמעתי שכאשר הם יודעים על נקודות רגישות אז הם לוחצים שם… אז אמרתי לחוקר שאני מפחד מנחשים וממקומות סגורים… סבלתי מלחץ דם וסוכרת, הייתי אחרי שלושה התקפי לב…
"אחרי שהחלטתי לשתף פעולה הכל היה אחרת, מכל המובנים… יש הבדל מהותי בין החקירה הראשונה הקשה, לבין החקירה שאחרי (השיתוף פעולה), אתה ישן, מתקלח, אוכל, מקבל קפה, תרופות בזמן, שעות חקירה נורמליות, ברור שזה משפיע על מצב הרוח".
הסכם לעדות ממתי?
זאת למרות שהתיק הפלילי היה בשלב הסיכומים של המשפט. ללא ספק מציאות מוזרה ביותר.
מה אמור להכשיל הסכם אפשרי?
ברגיל, בהנחיות היועמ"ש ניקבע ש"לא ייחתם הסכם עם אדם שהורשע בעבר בעבירה שיש בה יסוד של אי אמירת אמת או הטיית משפט".
לכאורה כלל ברור – בפועל לא אחת יש הסכמים עם אנשים שכאלה (המקרה האחרון בפרשת אסי אבוטבול).
סוג העבירה הפלילית
לדוגמה עד מדינה
הפסקת חקירה בנושא מסוים! החל מנושאי מסים ועוד.
מי נהנה מההטבה
יכול שהנה מההטבה הוא אחר – לדוגמה בהסכם יובהר שלא ימוצו ההליכים כנגד אשתו או בן משפחה אחר.
האם מדובר בהסכם חובה?
ברור שחייב להיות הסכם – וברור שהמדינה והחשוד חייבים לעמוד בכללים מסוימים – אבל בחינת המהות מלמדת שדי בהוכחת ההטבות על מנת להוביל למסקנה שמדובר בעד מדינה – גם ללא הסכם כתוב!
הסכם לעדות מדינה
– זהו ההסכם באמצעותו הופכים עבריין המעורב בתיק הפלילי (בד"כ) או קשור לאירועים באופן פלילי ואינטימי ל"עד תביעה" בתיק הפלילי כנגד חבריו "הישנים".
תמורה לעדות אמורה להביל לחשד מובנה בעדות!
חיסיון פרטיו של עד המדינה
הדבר אמור להיות הגיוני אל מול ארגוני פשע, אולי, אבל למעשה יש בדבר שימוש הרבה יותר נרחב! באופן לא ברור.
לדוגמה להסכם בשלבי החקירה במשטרה
הסכם עד מדינה – הצהרה על טיב השרות
– תוך כדאי כך שהדברים שימסור ישמשו כנגדו, כך שברור לחלוטין שלא רק התמורה מנחה אותו אלא גם סוג של "רצון עז בתוצאה" ופחד מחריגה מההסכם, מקביעה שיפוטית קשה על עדותו.
מיותר לציין – הדבר מטיל צל כבד מראש על העדות של עד המדינה ברמת האמון, אבל לפי החוקר במידה ויש אמון אפשרי להתגבר על הצל בסיוע של "ראיית סיוע" שבסיועה אותה העדות תקבל את מלוא המשקל.
עד מדינה מול עד תביעה
ההטבה ל"עד מדינה" – יכולה להיות עונש קל, תשלום כספי וכו – אז, במקרים שכאלו, קל לכמת.
אבל ההטבה יכולה להיות חיצונית כמו "עזרה" בהתמודדות מול ראשות אחרת, כמו רשות המסים, ביטוח לאומי ועוד – אז בלתי אפשרי תמיד לכמת.
עד מדינה – העומס הרגשי על שאר הנחקרים
מיותר לציין שהעובדה שאחד מהעורבים באירוע יכול להפוך לעד תביעה תוך קבלת הטבה אישית מהותית.
הדבר מוביל לעומס עצום רגשי ונפשי על הנחקרים האחרים בתיק הפלילי, בזמן החקירות – עומס שהחוקרים פועלים להעצים ומשתמשים בו.
"מרוץ הנחקרים" בדרך ל"עד מדינה"
קיימים מקרים בהם הפרקליטות והמשטרה יוצרים בתוך עצמם מתוך מטרה להוביל את החשודים השונים לכדי רצון עז להיות עדי מדינה ובכך "לנצח" במירוץ.
הלחץ הוא על הנחקרים כמו גם על עורכי הדין הפליליים.
הסכם שלא קיים בפועל
חשוב לציין, לא אחת שוטרים מצליחים בהבטחות על הסכמי עד מדינה להוביל את החשוד בעת החקירה במשטרה למציאות שהוא סבור שגילוי מלא יסייע לו באופן מהותי, רק לאחר מיכן הוא יבין שאין הסכם, יש מקבץ הבטחות ללא שום משמעות.
בנסיבות אלא חשוב לציין – הסכם עד מדינה עורכים רק עם עורך דין פלילי!
יובהר עד מדינה
מיהו עד המדינה
ברור לחלוטין שככלל, עבריינים יש להעניש.
משמעות הסכם עד מדינה
– "ההקלה" שיכולה להגיע עד כדאי אי העמדה לדין כלל ! (שלא לדבר על הכניסה לתכנית להגנת עדים שמשמעותה כסף ועוד).
פתור בלא כלום לעבריין?
לא פעם אנו נעניש את אותו אדם – כל פעם לפי האירוע הספציפי שיעמוד מולנו כל מקרה לפני נסיבותיו.
הפעלת לחץ נפשי על ידי השוטרים כחלד מהליך גיוס "עד המדינה"
סיכונים לעדי מדינה.
לדוגמה עדת מדינה הגב' זקן
דוגמה כבוד הרב פינטו
בעייתיות בעד עצמו
דוגמה לאמון בתי המשפט בעדי המדינה: אפריל 2014:
הצורך בעדות סיוע – בעדי מדינה
ע"פ 2854/18 אליעד : "בידוע הוא, כי עדותו של עד המדינה צריך שתבחן במשנה זהירות, בהיותו שותף לדבר העבירה אשר לו ניתנה או הובטחה טובת הנאה (ראו ע"פ 1361/10 מדינת ישראל נ' זגורי, פסקה 2 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (2.6.2011)). בהתאם לכך, סעיף 54א(א) לפקודת הראיות מורנו כך "בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה;
ואולם אם היה השותף עד מדינה – טעונה עדותו סיוע" (ההדגשה הוספה – א.ש.).
על מנת שראיה תוכל להוות סיוע, עליה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
על הראיה לנבוע ממקור עצמאי ונפרד מהעדות הטעונה סיוע;
עליה לסבך, ולו פוטנציאלית, את הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו;
ועליה להתייחס לנקודה מהותית שביריעת המחלוקת בין בעלי הדין (ראו ע"פ 7477/08 גץ נ' מדינת ישראל, פסקה 75 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (14.11.2011) (להלן: עניין גץ); ע"פ 486/16 שירזי נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (13.9.2018); ויעקב קדמי על הראיות – חלק ראשון 267-264 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009) (להלן: קדמי)).
באשר לתנאי האחרון, ככל שיריעת המחלוקת בין הצדדים רחבה יותר אזי מלאכת מציאתה של ראיית הסיוע הופכת קלה יותר, שכן די בהתייחסות הראיה לאחת מנקודות המחלוקת כדי שראיה זו תהווה סיוע (ראו ע"פ 387/83 מדינת ישראל נ' יהודאי, פ"ד לט(4) 197, 204 (1985); ועניין גץ, פסקה 75 לפסק דינה של השופטת ארבל).
שיקרי נאשם כסיוע
"…..מושכלות ראשונים הם כי ניתן לראות בשקריו של נאשם ראייה עצמאית המהווה סיוע לראיות התביעה, מקום שבו מדובר בשקרים מהותיים; ברורים וחד משמעיים; המכוונים לסיכול החקירה ולהטעיית בית המשפט; אשר הוכחו כשקריים באמצעות ראיה פוזיטיבית ועצמאית; ואשר קשורים לעבירה עליה נסב המשפט.."
(ראו ע"פ 814/81 אל שבאב נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(2) 826, 833 (1982); ע"פ 557/06 עלאק נ' מדינת ישראל, פסקה 28ה (2007) (להלן: עניין עלאק); ע"פ 1645/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (3.9.2009) (להלן: ע"פ 1645/08); וע"פ 3731/12 סוילם נ' מדינת ישראל, פסקה 75 (11.11.2014) (להלן: עניין סוילם))
עד כמה רוצים להיות עדי מדינה
אותם אנשים מעדיפים ענישה מכבידה והעיקר שלא להיחשב לעד מדינה – בפועל הם מקבלים את הענישה בגין מה שכבר הודו בו ולא פעם יהפכו לעדים כנגד החשוד המרכזי גם ללא רצונם.
מצד שני – עד מדינה
מתי מתגלה עד המדינה
מיותר לציין – הנחקר בפלילים חי שמכיר את המציאות – להיות ברמת מודעות שאומרת שיש אפשרות שאחד מחבריו ינסה להפליל אותו מתוך מטרה לדאוג לעצמו.
– בדרך של הסכם "להעיד עבור המדינה בעת המשפט הפלילי". לאור זאת בכול מקרה שהוא נחשף לחשד שכזה עליו להודיע מיד על כך לעורך הדין הפלילי ויחד בוחנים את בסיס הראיות החדש – וכיצד ומתי להגיב לו.
סוכן משטרה?
פרשת נתניהו גילתה לנו שיש גם הפעלה של סוכני משטרה – בלי הסכם.
את הנושא אפשרי לגלות לפי מספר פרמטרים:
א. האדם פועל עבור החקירה – כאן לקחה חומרים שלא שלה ומסרה אותם למשטרה.
ב. המפגשים לא היו בתחנת משטרה – לדוגמה מפגשים בחניונים אלה ואחרים.
ג. האדם פועל מול אחרים.
חשוב לנסות לזהות את זה – אל מול הכללים של הפעלת סוכן – לדוגמה הצורך להקליט מפגשים שלו עם אחרים.
לא אחת יש תעודות חיסיון על חלקים של ההפעלה, חשוב לנסות לפרק את זה.
עד אחר עבור המדינה – מקרה ייחודי
היינו שהעבריין על מנת לחמוק מעונש יהיה מוכן לספק את הסחורה המתבקשת, היינו העדות, אפילו מדובר בעדות שקר!
לכן החוק נלחם חשש המובנה מהעדות באופן שהוא מורה על החובה ליצור "תגבור" ראייתי (אפילו ברמה הטכנית) לעדות העד טעם המדינה.
– על מנת לתת לאותה העדות את מלוא המשקל וכמובן להיות מסוגלים להרשיע, את הנאשם, על פיה.
מיותר לציין – שכל חשד בעדות יכול ויפגום במשקל העדות אנושות – לא מעט בשל החשד מראש בעדות.
ראוי לדעת עדות פגומה מהבסיס אין דרך לחזק!
לכן יושקע, על ידי הפרקליטות והמשטרה, מאמץ לתת לעדות את מלוא האמון ומצד שני יושקע מאמץ אדירים אצל ההגנה ליצור את החוסר אמינות בעד!
עד מטעם המדינה מוסווה
"הוקעה" של העד עבור המדינה
הסכם עד מדינה
עד עבור המדינה הסיבות לרישום הפרק
הצעה להסכם, להעיד מטעם המדינה, ממי?
לכן חשוב במיוחד שאת המגעים לא יערוך האדם עצמו אלא עורך הדין הפלילי עבורו.
השוט והאיום כנגד העד!
מהן החובות של המדינה כלפי העד מטעמה?
טובת הנאה
מאשר ההסדר
הסכם עד מדינה הוא בכתב
הסמכות לחתום הסכם
בייחס לנאשם – חייבים להגיע להסכם באמצעות עורך דינו
השתחררות מהסכם מצד המדינה
פרשת "בר-נוער"
הודיה בעבירות שלא היו?
כיצד זה אדם שנימצא בנקודה של טיפול בבני נוער אינו שם לב לגילו של הצעיר?
בייחס לאחר שפעל כמטעם המדינה – התחושה קשה עוד יותר. האומנם עבר עבירה פלילית? או אולי לחצי החקירה וה"חבל" שנזרק לו הם הבעיה? כאן מובאה הסיום של הפרשה עם הסכם פיצויים לאיש. חובה להפנים!
פרשת הולילנד
זה המקום לא להבין למה הגב' זקן לא הלכה לבית המשפט וביקשה למסור עדות מטעם עצמה – ומתוך צפייה לקבל את ההטבות בהמשך – הרי ברור לחלוטין שהיא שיקרה במשפט ולא סביר שבית המשפט יאמין לעדותה.
בסיומו של התיק הגברת הביאה חומרים – אלא החזירו את התיק – והגברת קיבלה הטבה פחותה בהרבה – אבל עדיין הטבה בייחס למצב בו היא הייתה קודם לכן.