קבלת דבר במרמה

2.2.1 יסודות העבירה של קבלת דבר במרמה

מתוך : פ 29739-07-17 נוי: "

סעיף 415 לחוק העונשין, קובע כעבירה קבלת דבר במרמה:

"המקבל דבר במרמה, דינו-מאסר שלש שנים, ואם נעברה בנסיבות מחמירות – דינו מאסר חמש שנים"

סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר מהם "דבר" ומהי "מרמה":

"דבר – מקרקעין, מטלטלין, זכות וטובת הנאה;

מרמה – טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ולרמות – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל"

היסוד העובדתי של עבירת המרמה הוא קבלת דבר מאחר באמצעות טענה כוזבת. העבירה כוללת שלושה יסודות – הראשון, המרמה, היינו הטענה הכוזבת, השני, הדבר שהתקבל, והשלישי – קשר סיבתי בין השניים. כפי שצוין בדנ"פ 2334/09 ישראל פרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סד (3) 502 (2011), בפסקה 57 בעמ' 46:

"יסודותיה של עבירת המרמה הם שלושה: האחד – ביצועה של מרמה; השני – קבלתו של "דבר"; והשלישי – קיום קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת הדבר …. המונח "קבלת דבר במרמה" הוא בעל משמעות רחבה, והוא כולל גם מצבים שבהם הבעלות לא עברה למקבל, וכן כאלה שבהם הדבר נתקבל בשביל אדם אחר שאינו מבצע המרמה."

עוד ליסודות העבירה ולניתוח הקשר הסיבתי ראו: ע"פ 4190/13 עידו סמואל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2014) פסקה 78 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק ארז). היסוד הנפשי הינו הידיעה של המרמה שהטענה שטען אינה אמת או שלא האמין באמיתות הטענה (להבדיל מהאמת האוביקטיבית)".

. הערך החברתי המוגן ע"י העבירה של קבלת דבר במרמה

2.2.2.א. מהו ערך חברתי מוגן

המשפט הפלילי מגדיר כעבירות עניינים בהם המחוקק סבור כי יש למנוע תופעה אנטי-חברתית. הערך החברתי המוגן ע"י עבירה מסוימת הוא אינטרס או ערך חברתי שהחברה בחרה להגן עליו, והמחוקק עיגן אותו בהוראות חוק במשפט הפלילי. העבירה הפלילית נועדה לכוון התנהגות. על כן העיקרון של המשפט הפלילי הקובע מעשים כאסורים כדי למנוע פגיעה בערך חברתי, משמש בשלושה תפקידים. בראש ובראשונה הדבר מהווה אמת מידה למחוקק. מתי ראוי להגדיר התנהגות כעבירה פלילית – רק כאשר מדובר בפגיעה בערך חברתי. התפקיד השני הוא אמת מידה פרשנית לבית המשפט בבואו לפרש את היקפה של נורמה פלילית, ולבסוף, מדובר בהכוונת התנהגות של הציבור. כאשר מעשה מסוים נקבע כעבירה, הציבור מודע לערך החברתי המוגן בבסיס העבירה, ולאורו יכול לכוון את התנהגותו (ראו לעניין זה: מוחמד סיף-אלדין ותד, "הערך החברתי המוגן באמצעות עבירת המרמה",  בתוך: ספר אור- קובץ מאמרים לכבודו של השופט תיאודור אור, 529, 535 ((אהרן ברק, רון סוקול ועודד שחם, עורכים, 2013, להלן: ותד, הערך החברתי המוגן).

מכאן שתכליתה של כל עבירה היא להגן על ערך חברתי מסוים. ככלל, ניתן ללמוד על הערך המוגן ממעשי הליבה האסורים על ידו, ממיקומו בדין הפלילי, דברי ההסבר לחקיקתו וגורמים נוספים (ראו: ותד,  הערך החברתי המוגן, עמ' 536).

1969: "האינטרס החברתי המוגן באמצעות עבירת המרמה" הפרקליט כו 85 (1969), מבהיר עניין זה:

"בכל מקרה ישנן סיטואציות ברורות פשוטות ויום-יומיות, שלגביהן ברור ומוסכם על הכל שהן ראויות לענישה, וכן שהן ראויות לענישה במסגרת עבירה נתונה דווקא…. אם כשעוברים מסיטואצית הגרעין למקרים אחרים, השונים ממנה במידה גדולה והולכת (להלן: סיטואציות  השוליים), יכול להתעורר ויכוח אם ראויות הן לענישה אם  לאו. במקרה שעבירה קיימת זמן ממושך, התהליך פשוט יותר מאחר וסיטואציות שוליים רבות נידונו על ידי בתי משפט, אשר החליטו אם לכללן במסגרת העבירה אם לאו. קביעות אלו של בית המשפט, אם יש בהן מידה של עקיבות, ניתן לבטאן בצורה תמציתית על ידי נוסחה המגדירה את האינטרס החברתי של העבירה. בנוסחה זו ניתן להיעזר לאחר מכן כדי לקבוע ולהחליט אם סיטואציות שוליים חדשות, שלא נתקלו בהן קודם לכן שייכות למסגרת העבירה הנתונה אם לאו".

במקרה של העבירה של קבלת דבר במרמה נדון הערך המוגן מספר פעמים רב יחסית, ונקבע ערך מוגן רחב ביותר שהביא להתפרשות רחבה של תחולת העבירה. על כך להלן.

2.2.2.ב. הערך החברתי המוגן בעבירה של קבלת דבר במרמה

על אף שמקורה של העבירה של קבלת דבר במרמה הוא בעבירות הרכוש (ראו מרדכי קרמניצר, המרמה הפלילית, 143, (2009, להלן: קרמניצר, המרמה הפלילית), הרי שהפסיקה קבעה כי הערך החברתי המוגן הינו רחב ונוגע לחופש הרצון והבחירה של המרומה. כך למשל קבע כב' השופט א' א' לוי (בע"פ 37/07 משה פרג נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 2008), בפסקה 70 לפסק דינו:

"עבירה זו באה להגן על חופש הרצון והבחירה של הפרטים, ועל יכולתם לקבל החלטות מושכלות…… ערכים אלה נפגעים כאשר אדם מוסר לחברו פרטים מטעים ובעקבות כך מקבל הלה החלטה שונה מזו אליה היה מגיע לו ידע את מצב הדברים לאשורו. חופש בחירה קיים מקום בו פרושה בפני מקבל ההחלטה אינפורמציה מלאה ומהימנה. מסירת פרטים שגויים באופן מודע, משכללת את יסוד ה"מרמה" (סעיף 414 לחוק העונשין). כאשר בעקבות מרמה זו מתבצעת העברה של רכוש או זכויות ("קבלת דבר"), הופכת העבירה של קבלת דבר במרמה למוגמרת"

מכאן שאם מצאתם עצמכם נחקרים באזהרה בגין עבירה של קבלת דבר במרמה אתם חייבים לקבל ייעוץ של עורך דין פלילי שידאג לטפל בעניין בצורה היסודית והטובה ביותר.

קבלת דבר במרמה

מידע נוסף

מה נחשב לאלימות

בכדי לדעת מה נחשב לאלימות יש צורך לבחון את המקרה, להבין את המהות ואת מה שעומד מאחורי הדברים, אך לא פעם קיימת הפרדה ברורה בין

קרא\י עוד »

ניצול יחסי מרות

ניצול יחסי מרות הם ניצול של מעמד בתפקיד בכיר, או במקום בו לאדם יש שליטה על אדם אחר, ומתוך תפקידו או מעמדו הוא מנצל את

קרא\י עוד »

היזהרו מהבטחות

היזהרו מהבטחות! אחד הדברים שצריכים להנחות אתכם בבחירת עורך דין פלילי במרכז היא לדעת להיזהר מהבטחות. לא תמיד הדברים תלויים בידיו של עורך הדין המייצג

קרא\י עוד »
לייעוץ 052-2332651 דילוג לתוכן