עו"ד פלילי שימוע פלילי
עו”ד פלילי שימוע פלילי

השימוע פלילי – מדובר בזכות, המסורה לחשוד כמו כל מתנה התחום הפלילי מותר וראוי לפקפק בה.

המטרה הרישמית של השימוע היא לנסות ולמנוע את הגשתו של כתב אישום פלילי ! (או להגביל אותו). אין חובה להשיב לכתב החשדות!

הזכות ניתנת למי שחשוד בעבירת פשע!

ההיגיון מאחורי הזכות הוא שניתן בהסברים ראויים למנוע לאשם את הנזק מאישום פלילי שלא במקום – מול זה גם למנוע מהמדינה להגיש כתב אישום במקום בו זה אינו נדרש.

למה לפקפק? שכן לא אחת אחרי השימוע המדינה מבצעת מקצה שיפורים.

מקצה שהיא לא הייתה מסוגלת לו ללא הבנה של הטענות.


שימוע פלילי סעיף 60 א

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982.

(א). רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.

ד). חשוד רשאי בתוך 30 ימים מתוך קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה….. בבקשה מנומקת , להימנע מהגשת כתב האישום או מהגשת כתב האישום בעבירה פלונית…..”

:: https://www.adato.co.il/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A2-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7/


השימוע מאפשר לחשוד לנסות ולמנוע את הפיכתו לנאשם!

אבל יש לכך גם צד שני.

השימוע גורם לרבים מאוד כן להפוך לנאשמים שיורשעו בקלות ייתר.

החשודים שסומכים ובטוחים בשימוע, מיד אחרי אחרי שמיעת טענותיהם המדינה ממוקדת הרבה יותר באישומים ומדייקת את עצמה.

– כך שהשלמות החקירה יסתרו טיעונים אפשריים.

בפועל אנשים שיכולו לצאת זכאים, מיקדו את החשדות באופן שהפכו להיות נאשמים ללא קווי הגנה.

בנסיבות אלא יש לא מעט שמוותרים על השימוע ומעדיפים לנסות את מזלם בבית המשפט (מר אהוד אולמרט).


זכות השימוע כיום מחולקת לשתי זכויות משנה

א. מכתב יידוע לחשוד שמקבל הנחקר לשעבר מיד עם מעבר התיק הפלילי לידי התביעות/פרקליטות.

ב. שימוע בפועל אחרי שהוחלט להגיש כתב אישום.

מדובר בשני אירועים שונים לחלוטין הדורשים טיפול שונה לחלוטין.


מכתב יידוע לחשוד

במכתב היידוע מתבשר החשוד שהתיק הפלילי עבר לפרקליטות והוא עדיין לא זכה לעיון.

אבל הוא יכול להגיב ללא עיון בחומר, במרבית המקרים התייחסות רק לנסיבות אישיות.

מדובר במכתב ש”מרדים” רבים. הדבר נאמר לאור העובדה שהם רואים במכתב הזדמנות לדבר ולספר.

הם לא מבינים שבעצם המכתב הם מספקים חומר ראיות נוסף לחקירה.

חובה להיעזר בעורך דין פלילי בעת מכתב זה!


בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

מה יותר תמים מהגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום?

מדובר כבר במכתב שני שמגיע כבר עם טיוטה של כתב האישום והנאשם בפוטנציה מקבל את הזכות להגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

מיותר לציין – מדובר בטעות קשה לרבים, שאפילו לא מעיינים בחומר הראיות לפני התגובה.

חובה להסתייע בסנגור פלילי לצורך אותה התמודדות.


הסיכון המרכזי בשימוע 

שימוע
שימוע
חובה לעיין בחומרי החקירה – לפני התגובה, כך לא ימצא שקר אחד נוסף!
בנוסף, אתה, הנחקר בעבר, חושף את קווי הטיעון שלך למשפט הפלילי – כחלק מהטיעון שלך בזמן השימוע.

תובעים רבים מנסים למנוע ממך החשוד את מלוא חומרי החקירה וכתב החשדות שהם יספקו הוא לקוני ולא ממש ברור.

כך יוצא מצב שנחקרים רבים באים ועונים על שאלות שהם מעולם לא נשאלו.

לאור העובדה שלא הוגש כלל כתב אישום – אתה נחקר נימצא בסיכון שהפרקליטות תורה על השלמת חקירה (אין את המורכבות של אחרי כתב אישום).

חקירות שיובילו לקבלת הראיות החסרות על ידי המדינה ! כך יבוסס התיק הפלילי כנגדך – והסיבה לכשל היא אתה עצמך!


הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אתה זכאי לקבל את בסיסי הראיות של התיק הפלילי.

חשוב לדעת – לא מדובר בכל הראיות, אלא בעיקרן.

באופן עקרוני אני ממליץ לכול נחקר לצלם את התיק פעם נוספת אחרי הגשת האישום – ואז מתגלים פערים לא אחת.

חשוב מאוד לעבור על כל ההנחיות אחת לאחת ולשלוט בהן!!!

file:///C:/Users/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99/Downloads/14.21.pdf


הגשת אישום פלילי ללא שימוע

חשוב לדעת, ראש יחידת תביעות יכול להוציא “פטור מחובת שימוע” וזה יתקיים במיוחד באירועים שם יש תנאי שחרור (בנוסף לפטור הגורף בחוק בייחס לעבירות מסוימות וכן לאנשים שנמצאים תחת מעצר).

במקום בו מוצא פטור כתוב (משוחרר) חובה לבחון את קיומו של הפטור בפועל, כמו גם לשאול את השאלה האם אנו רוצים את אותו השימוע – ולפעול בהתאם.


מי זכאי לשימוע לפני הגשת כתב אישום

ככלל כל אדם שנאשם בעבירות פשע – היינו מעל ל 3 שנות מאסר.

לא כולל עצורים ולא כולל עבירות של אלימות במשפחה.

החוק:

)ה( החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים
שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום,
בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן.

)ד(. )ו( אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

)ז( הוראות סעיף קטן )א( לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה
היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

)ח( הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל )החלטות והנמקות(, תשי”ט-
1958 ,לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על
החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין
את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

)ט( שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי
לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן )א(.


היתרון בשימוע – אישי ציבור

זהו יתרון שנמצא לא מעט אצל אישי ציבור, אחרי השימוע, היינו הצגת הטיעון בפני הפרקליטות (אצל בכירים עדיין שימוע בעל פה פעמים רבות, אנשים “רגילים” השימוע העיקרי הינו בכתב – במרבית המקרים).

שימוע יכול למנוע אישום חמור!

ראינו את זה אצל מר זינגר (ראש עיריית רמת גן ). שם שימוע הוביל למניעה של אישום חמור לחלוטין ! (ייצוג משרד אחר).

שם היה כתב אישום חמור מאוד (כטיוטה לאישום) שלא ראה את העובדה הפשוטה שמדובר באיש פוליטי. שהמתן שיוחס לו הם מילים שגם ל”מקבל” לא הייתה שם כוונה כלל ולא היה דבר בפועל!

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001247966


פרשת קצב – האם יינתן שימוע נוסף

בפרשת הנשיא מר קצב לאחר השימוע הוסדר כתב אישום מינורי – שאם מר קצב היה בוחר בו הוא לא היה ניכנס לכלא והיה מדובר באמת בזוטי דברים. (מאסר על תנאי).

מר קצב סרב – ואז חודשה החקירה בסופה סרבה המדינה לשימוע נוסף – והתיק עבר לניהול עד לסוף המר. כאן סרבו במדינה לערוך שימוע נוסף – להבנתי הרבה בשל הגישה של מר קצב כנגד החוקרים והפרקליטות.

זאת דוגמה שלא תמיד כדאי להתנגח במי שמחזיק בפועל את הברז.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3316404,00.html


האם אפשרי חיסול פוליטי על ידי כתב אישום?

אחת הסכנות הגדולות לשלטון החוק במדינה הוא שמערכת המשפט תחסל פוליטית אישי ציבור שלא באים לה בטוב.

נישמע כמובן לא הגיוני ולא יאומן, אולם סידרה ארוכה של אישי ציבור שיצאו זכאים במשפט, או אפילו שבסיומה של החקירה הפלילית המתינו במשך שנים לסגירתו של התיק הפלילי ארוכה ביותר.

די אם נציין שמר רובי ריבלין (יו”ר הכנסת אז) המתין 3.5 שנים לסגירת תיקים פליליים – שלא היה להם בסיס באופן מהותי ! השארת התיק הפלילי פתוח משאירה למערכת כוח רב על החשוד.

בכתבה למטה על כתבי אישום חסרי תוכן וחסרי מהות – שהסתיימו בזיכויים !

https://mida.org.il/2017/01/04/%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99/

פרשת ליברמן בראי שלטון החוק

פרשת השר ליברמן גילמה את הימשכות הליכים במשך אין סוף זמן וסיומם בזיכוי !

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-87930-00.html

זיכויים של “אנשים רגילים”

חשוב להבין אין כמעט זיכויים במערכת המשפט בארץ לאנשים “רגילים” אחוז הזיכויים הוא בסביבות 2% !

באישי ציבור המציאות שונה – האומנם הדבר הוא בשל המוכנות ייתר שלהם ? או אולי בשל מציאות של אישומי ייתר ולכן שניתנה בזמנו הזכות לשימוע רק להם היה בכך הבנה מערכתית שיש כשל מובנה בשלטון החוק ?

קשה לדעת.


שימוע פלילי בעבר 

בשנים הרחוקות עוד יותר השימוע הפלילי ניתן לנבחרים מעם – שלא לומר מורמים מעם, אקט שכולו העדפה של בכירים שונים.
בשנים האחרונות, לאור המחאה הציבורית שהדבר גרר, הדבר ניתן כשיגרה לכול חשוב בפשע (שאינו עצור).
בניגוד להטבה המקווה – הדבר הוביל לנזק ניכר לחלק גדול מהאנשים ! פשוט יש רבים שלא מבינים את המשמעות של המכתב שימוע  ורואים בו אירוע שאפשרי להתמודד עמו בקלילות.
– כך שהם משרבטים תגובה לשימוע ללא עורך דין פלילי – בלי להבין כלל מה הם עושים !
עורך דין פלילי אדטו מוטי שימוע
שימוע פלילי – עורך דין פלילי

הנזק לקו ההגנה שיוצרים רבים מהם ניכר!

 מרבית השימועים לא ימנעו את כתב האישום ! אלא רק ימקדו את התביעה הפלילית!

 ראוי שהשימוע יבוצע שעה שהאדם הוא בסטטוס של חשוד ולא במקביל להגשת כתב האישום!

רק כך אפשרי לדאוג לנפש חפצה! בפועל לא תמיד ימחקו כתבי האישום שהוגשו ללא שימוע – אבל במקרים רבים הדבר מתקיים!

שימוע בדיעבד

קיימים מקרים לא מעטים – בבהם למרות העובדה שלא קוים כל שימוע – ויש טיעון לכך שהייתה החובה לבצע שימוע – שלמרות זאת – שימוע יבוצע גם אחרי הגשת כתב האישום – ובלי למחוק אותו.

חובה להבין – שימוע (כמו כל זכות) היא זכות יחסית. לכן מופעלת הדוקטורינה של “בטלות יחסית”. היינו קיום שימוע בדיעבד ! כאן חייבים לבחון האם יש נסיבות נוספות בתיק שבכוח הצטברותן להוביל למחיקה.


 שימוע פלילי החוק

מתי מתקיים שימוע פלילי ?

השימוע הפלילי הוא – מה אמור להיות – כפסע בין האזרח חופשי ללא מגבלות או פחדים ובין כתב האישום הפלילי בעבירת פשע.
 ניתנת לאזרח האפשרות למנוע מעצמו את עוגמת הנפש הקשה שמתלווה לאישום פלילי בדרך של הסבר.
דוגמה לשימוע המרכזי במערכת המשפט:

פרשת הנשיא לשעבר משה קצב היא קובעת ההלכות המרכזית ברגעים אלו – שם הוגש הסדר טיעון לתיק כולו – הסדר לו מר קצב סרב והסיום ידוע.


 דוגמה – שימוע פלילי

גישת מר אהוד אולמרט (ויתור על השימוע הפלילי בסיום הליך דיוני מסוים מול הפרקליטות). בעצם הוויתור קיימת אמירה (שגם נאמרה בקול רם).
– כתב אישום יוגש בכול מקרה – השימוע הוא פיקטיבי.
לאור זאת אין כל סיבה לערוך את השימוע ולתת להליך המשפטי מעין גושפנקה של עמידה בכללים תוך חשיפת נקודות שראוי יותר לחשוף במהלך התיק הפלילי.
החשש שליווה הוא שאחרי השימוע הפלילי המדינה, לא פעם, מבצעת השלמת חקירה ומבטלת טענות הגנה ובפועל יוצרת הליך של מקצה שיפורים.

שימוע פלילי – חשיפת קו ההגנה

כאן נימצא כשל מהותי ב”שימוע הפלילי” – “שימוע” אמת חושף חלק מקו ההגנה של התיק הפלילי ובכך גורך לנזק קשה לנאשם – באם לא יצלח השימוע. כמובן שאחוז ההצלחה של שימוע אינו ברור כלל – אבל לבטח אינו גדול.

מה מתקיים שלא מתקיים שימוע פלילי?

שלא מתקיים שימוע פלילי אפשרי לבטל את כתב האישום – יש אין סוף פסקי דין של ביטולו של כתב האישום – ואז יתקיים שימוע – אחריו המדינה תחליט שוב מה לעשות !

במקרים רבים מעבר הזמן הניכר יוביל למסקנה שאין עוד טעם להגיש כתב אישום פלילי – וזה יינטש ! לכן חשוב ביותר להקפיד על מתן הזכות לשימוע.


מתי לא להסכים לשימוע פלילי?

אין תשובת בית ספר של כן/לא.
לביצוע שימוע פלילי כל מקרה ידון לפי הנסיבות – אבל לבטח אסור להסכים לשימוע פלילי מהותי ללא ההבנה האם יהיה כאן כתב אישום פלילי או שלא.
אחרי שמתברר שהשימוע הנו שימוע של אמת – יש לבחון מהן ההשגות על ההליך הצפוי?

האומנם בחשיפת קו ההגנה יש כדאי להוביל את התיק אל מחוץ לסיכוי סביר להרשעה פלילית ?


שימוש מוגבל בשימוע

יודגש: לא תמיד ראוי להשתמש בשימוע הפלילי, ולעתים יעשה בו שימוש מוגבל.
כמו במקרים שיוגש שימוע שלא יגע בשאלות העובדתיות שבמחלוקת או לעתים אחרות יחשוף רק עובדה זאת או אחרת בלבד.
פעמים רבות נעשה שימוש בשימוע לא מתוך מטרה לבטל אישום – אלא להגבילו.
פעמים אחרות המטרה של השימוע הפלילי הוא “סחיבת זמן” היינו גרירת ההליך עוד ועוד.

זה המקום להדגיש – ההכנות לשימוע פלילי

לעתים בסיום כתיבת השימוע הפלילי (מרבית השימועים הם בכתב, וגם אילו בעל פה ראוי לרשום אותם לאור הצורך שלא לחרוג ממסכת שנקבעת על ידי עורכי הדין שראוי לחשיפה).
מתברר שכתב האישום יוגש בכול מקרה, ולאור נסיבה זאת או אחרת עדיף להימנע מהשימוע הפלילי, או, להגביל אותו לנקודה מסוימת בלבד.
היינו שלא לחשוף את קו ההגנה במקום בו ברור שכתב אישום פלילי יוגש.

שימוע פלילי

קיימים סוגים שונים של “שימועים” בהליכים אילו ואחרים (עובדי מדינה וכו), אולם אילו אינם חלק מפרק זה. גם קיימת אפשרות של שימוע לאחר הגשת כתב אישום – בד”כ במקרים בהם לא קוים שימוע בזמן.
כמו כן השימוע הפלילי המדובר כאן הוא זה שנעשה במסגרת יחידת התביעות/פרקליטות/פרקליטות המדינה במסגרת תיק משפט פלילי.
החובה המרכזית שקיימת על המדינה במהלך הליך זה היא – נפש חפצה לשמיעת הטיעונים של הטוען.
שימוע פלילי
שימוע פלילי

 חוק “הסדר מותנה” כמשנה הלכות – בשימוע פלילי 

לאחרונה שעה שצפיתי בפרק זה שאלתי את עצמי האם לא הגיע הזמן לקבוע שההלכות בייחס לשימוע התגבשו? 

הנה הגיע חוק הסדר מותנה (תיקון 66 לחוק העונשין) שיחל ב2.5.13 ואמורה להיות לו השפעה ניכרת בתחום.


כזכור בשימוע פלילי יש כדאי ליצור סיכון מהותי לחשוד

הוא פורס את עצמו ואת גרסתו – ומצד שני יש צד שרק מקבל את החומר ויכול להחליט שלא להתחשב בנתונים כלל.
בייחס לחשוד שמכין את המכתב בשמו שלו – הדבר יכול לשמש את הפרקליטות בעת הגשת האישומים.
המציאות משתנה – “חוק הסדר מותנה” (אמור להיות פרק באתר) מתייחס באופן מיוחד לאותם האנשים שהיה רצון להעמיד לדין.
בשימוע תיווצר מציאות של יכולת לסגור את התיק הפלילי בהסדר שימנע ענישה שתכלול.
יש לקרוא את שאלת השימוע הפלילי בכפוף לכך שהדבר יוצר את היכולת להיכנס לתוך “הסדר מותנה”.
לציין עדיין קשה לראות את מלוא השלכות השימוע על נושא זה, כך שעדיין נכון לציין שנושא השימוע הוא נושא פתוח לחלוטין.

פרשת קצב – שימוע הפלילי ככלי להצלחה

נושא השימוע הפלילי בפרק חדש וניפרד לאור פסק הדין בנושא נשיא המדינה לשעבר מר משה קצב.
בפרשת הנשיא לשעבר מר הנשיא קצב נערך שימוע פלילי.
שימוע אשר הוביל לתוצאות נדירות.
תוצאות אשר לפני כתיבת הפרק היו נחשבות לתוצאות שלא יאומנו עבור מר קצב.
למעשה ניבנו הלכות חדשות בתחום זה על ידי צוות ההגנה עד כדאי כתיבת הלכות משפטיות חדשות.
השימוע הפלילי שם הפך את האירוע ה”חמור מאוד” לאירוע מינורי יחסית. כתב אישום מתוקן וקטן שהמתלוננות שם הן “לא אמינות”. לדעת הפרקליטות.
זהו הישג נדיר בשימוע ומתבסס בחלקו על “הימור” מושכל שלעורכי הדין שהחליטו ל”חשוף את הקלפים” בתבונה רבה  בשימוע.

חשיפה מלאה בשימוע ?

עצה זאת, ש חשיפה של כל “הקלפים” בשימוע אינה מתאימה לכל המקרים, אפילו ניתן לומר שבד”כ הסכנה מחשיפת קווי ההגנה.
כאשר מתמודדים במצב של חוסר ודאות הוא מסוכן ביותר.
במצב של ודאות (טיוטת כתב אישום ) מסוכן לחשוף את מלוא הטיעונים.
פרק זה נכתב גם בהתבסס על שיחות עם גורמים המקורבים להליכים שם, על המחשבות והשיקולים שהנחו אותם – ממקור ראשון.
כזכור מר קצב סרב למאסר על תנאי – השמיץ את המתלוננות וסרב להסדר – התוצאה הייתה 7 שנות מאסר!
מה שממחיש את ההישג בעת השימוע הפלילי.

שימוע מדהים לרוה”מ נתנתיהו

כפי הנראה עורכי דינו של רוה”מ נתניהו הגיעו למסקנה שלא יתקיים שימוע של אמת. ללא ספק העובדה שהפרקליטה המובילה טסה לספארי באפריקה בזמן השימוע היה אירוע מהותי בהבנה זאת.

כך יצא שחלק מהותי מהטיעונים השאירו לטענות המקדמיות!

עתה הטענות עומדות עד לסיומו של התיק – בלי שהמדינה יכולה לתקן את עצמה (הכל מהתקשורת).

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001351870

תגובת המדינה לטיעון המקדמי:

https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/files-general/he/3.12.2020.pdf

היינו חשיפה של הטיעונים הנ”ל בשימוע הייתה פוגעת קשות ביכולת להעלות אותם באופן שהועלו – בטיעון המקדמי!


בשימוע פלילי – ראוי לשים לב למספר נקודות מכריעות

 שימו לב, התביעה שולחת את המכתב ביחס לשימוע עוד לפני שהיא יודעת האם היא מתכוונת להגיש כתב אישום בכלל.

זהו אינו שימוע כדין, אלא, פעולה טכנית שמספרת שהתיק כנגדך הגיע לידי המדינה.

אי עמידה בדרישה זאת בתנאים מסוימים מאפשרת ביטול כתב האישום.
שימוע פלילי
שימוע פלילי – עו”ד אדטו

לציין, באחוזים נכבדים של התיקים בכלל אין כוונה להגיש כתב אישום. עצם הכניסה ל”משא ומתן” מרע את הזכויות של החשוד לשעבר בצורה אנושה.

ראוי לציין – רק חלק קטן מהתיקים הופך לכתבי אישום. במהלך הדברים הרגיל – כך שלא פעם כל פעולה שהי יכולה להחמיר את המצב.

 מתי לא נשלחת הודעה על הזכות?

לפי החוק – ביחס לעצורים שהכוונה היא להגיש את כתב האישום במהלך ימי מעצרם.
חובה לדעת, למרות שגם שם ניתן לבקש שימוע וזה יבוצע. אולם זה יתקיים אחרי הגשת האישום.

האם נכון וראוי להגיע להסדר טיעון כולל כבר בשלב השימוע?

לכאורה השאלה היא האם קודם לחכות שיוגש כתב אישום ורק לאחר מיכן להגיע להסדר טיעון?
יש בדבר סוג מסוים של טעם לפגם להגיע להסדר שהרי אולי לא יוגש כתב אישום בכלל?
אבל באם יוגש כתב אישום אזי הנזק יהיה חמור שבעתיים!!
אילו השיקולים.
בפסק הדין בנושא קצב נקבע בין היתר שקודם צריכים לחכות להגשת כתב האישום. רק לאחר מיכן להיכנס למשא ומתן ביחס להסדר הטיעון.
הרי אם לא כן הנאשם שהוא באופן קבוע “שונא סיכון” יסכים אל מול איום בכתב אישון חמור להתפשר!
באופן שהוא יודע בכתב אישום החמור הרבה יותר מאשר כתב האישום המרבי שהיה מוגש כנגדו ומתבסס על הראיות.

חשיפת כתב האישום וחומר הראיות בזמן שימוע פלילי

 לא פעם הנאשם אינו יודע מהו חומר הראיות ואין לו טיוטה של כתב אישום (בניגוד למקרה קצב). במצב דברים שכזה צריך להיות מתאבד על מנת להיכנס לשימוע פלילי.
עצור !!
 
אתה יכול לקבל את טיוטת כתב האישום וכן את עיקרי חומר הראיות.(בפועל כמעט את כולו).

מה עושים במצב בו השימוע הפלילי הוא ב”עיניים סגורות”

 הדבר הראוי לעשות זה לבחון האם אנו בכלל רוכשים יתרון מהשימוע?
אם לא אסור לשתף פעולה עם הליך.
אפשר לבקש להזדקק לשימוע במועד שאחרי כתב האישום. בשימוע מוקדם לפחות יש לעמוד על קבלה של חלק מהחומר ראיות.
במקרים אחרים אפשר לבצע שימוע “שטחי” יחסית. תוך מיקוד בטיעון זה או אחר.

ההבחנה בין הליך זה לבין שימוע פלילי היא שבהליך שכזה מדובר למעשה ב”חקירה משופרת” של הנחקר.

עיבוי תיק החקירה תוך התעלמות מהראיות והמידע, במהלך שכזה מלבישים את הראיות הידועות בלבוש “הנכון” מבחינת הנחקר.


חשוב לדעת – שימוע פלילי 

  • לאחר הגשת האישום, אנו מקבלים את החלק הנוסף של החומר ראיות .
  • מקרה התיק כנגד השר אביגדור ליברמן מגלה סוגיה נוספת.
  • יום לפני הגשת כתב האישום השמיעו מקורבים הערות אודות העובדה שמדובר באירוע “פסיבי” והפרקליטות חשבה, שקלה, וביצעה חקירות נוספות וכתב האישום הוחמר.
זוהי דוגמה למדוע לא נכון לחשוף קו הגנה לפני הדיון בבית המשפט עצמו.