שימוע פלילי החוק

שימוע פלילי החוק  – הסבר :

החוק קובע את הכללים לקיומו של שימוע פלילי.

שימוע שבעבר היה רק נחלתם של נבחרים, בעבירות מסוג פשע – ירד אל העם.

בנוסף מתקיים נוהל שימוע מדורג. היינו שיש הודעת יידוע שהתיק הגיע לידי המדינה, ורק אז גם הודעת שימוע.

אז מאפשרים לו לפרוס את עמדתו!


האם שימוע פלילי הוא דבר נחוץ לחשוד?

לאחר החקירה במשטרה מגיע התיק הפלילי עם או בלי המלצות היחידה החוקרת לידי הפרקליטות או יחידת התביעות – אז מתחיל הליך היידוע ובעקבותיו השימוע.

יידוע הוא הודעה על מעבר התיק לפרקליטות ! עם "הזמנה" להגיב על המציאות הנ"ל.

שימוע כולל טיוטה של כתב אישום והזדמנות להגיב עליו – לפני הגשתו לבית המשפט !


השלמת חקירה אחרי שימוע

חובה לזכור, כמו שכול עורך דין פלילי מסביר, אחרי שימוע יכול ויבואו פעולות של השלמת חקירה !

– כך שלא תמיד הוא ירוויח מכך שיסביר כל נקודה ונקודה במהלך השימוע.


הסיכונים בשימוע פלילי, לחשוד, הם רבים וקשים

אין כמעט עורך דין פלילי שלא הצטער על כי חשף מעט יותר מידי במהלך השימוע. מה שאפשר למדינה למקד את עצמה טוב הרבה יותר בכתב האישום הסופי.

בנסיבות אלא חשוב לזכור שלעולם לא מגלים הכול  – ואם מחליטים לגלות הדבר מתבצע אחרי שיקול דעת מורכב ומלא והבנה שיש נכונות של אמת להקשיב בצד האחר !


שימוע פלילי החוק 

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982.

(א). רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.

ד). חשוד רשאי בתוך 30 ימים מתוך קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה….. בבקשה מנומקת , להימנע מהגשת כתב האישום או מהגשת כתב האישום בעבירה פלונית….."

לכאורה קיימת חובה כמעט להגיש בקשה לשימוע לחשוד עוד בטרם יהפוך לנאשם.

הזכות לשימוע מביאה לחובות על בתביעה:


ההלכה פשוטה וברורה בייחס לשימוע פלילי – לשון החוק 

מרגע שנכנס לתוקפו סעיף 0 6 א(ד) חסד"פ. בלשון חד משמעית, מחייב המחוקק את רשויות התביעה להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע.

כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.  

התביעה מחויבת לקיים את זכויותיהם החוקתיות של חשודים ונאשמים, ואם אינה עושה כן, בית המשפט יחייבה לתקן את טעותה. 

בהעדר נסיבות מיוחדות וכשאין חשש לפגיעה ממשית באינטרס ציבורי.

הפרת סעיף 60א תביא לביטול כתב האישום שהוגש תוך הפרת הוראת סעיף 60 א לחסד"פ.


לאחר הביטול של כתב אישום ללא שימוע  

לאחר הביטול, חזקה על התביעה, שברוח הוראות בית המשפט העליון בבג"צ 4175/06 , תקיים שימוע.
תתייחס לאדם שמולה כאל נחקר חשוד, תאזין לטענותיו בנפש חפצה ובכובד ראש, תוך נכונות להשתכנע.
כך שלאחר השימוע, תשקול הנסיבות כולן, ואז תחליט המדינה אם למרות כל מה ששמעה
– והנסיבות המקרה והאיש האם עדיין נכון להגיש כתב אישום פלילי.
אם ישתכנע בית המשפט במקרה ספציפי שאין ל"רפא" את הפגם באמצעות שימוע מאוחר, כשכתב האישום תלוי ועומד בבית המשפט.
בית המשפט יבטל את כתב האישום לאור התנהלות הרשות.
 
זמין 24/7 דילוג לתוכן