פרק בבניה 8/20.
האם אחידות הענישה היא כלל בסיס?
כל אדם רוצה שעורך הדין הפלילי "ידאג" עבורו לענישה מקלה משל האחרים! חייב תמיד לזכור, אחרי תיקון 113 לחוק העונשין הענישה נקבעת רבות לפי הנסיבות, הנסיבות חייבות לקבל איזכור בכתב האישום. בנסיבות אלה שתמיד יש שוני בנסיבות הפנימיות ובנסיבות האנושיות, לא פשוט להוביל למציאות של ענישה דומה – הרי המקרים הם שונים.
אל מלוא הנסיבות אנו נחשפים בעת החקירה במשטרה.
כידוע, החקירה הפלילית מתחילה את הכול, אולם חשוב לזכור היא גם מובילה לעובדות שלאחר מיכן יהוו את הבסיסים של הענישה הפלילית בתיק הספציפי שבפנינו!
בנסיבות אלא חשוב להכניס לתוך התיק חרטה במקום בו הדבר חשוב, אסור להזניח תוכניות שיקום בזמן שעד המשפט, חובה להוביל את המציאות לכזאת שבית המשפט יראה את הצד הטוב והראוי של האדם.
עיקרון אחידות הענישה הוא המקום אליו אתה פונה שאתה חש שהמצב של האחר טוב משלך.
הסדרי טיעון:
במקום בו יש הסדרי טיעון, משלל סיבות ונסיבות, אין מה לדון באחידות הענישה לשום כיוון.
בנסיבות אלא חשוב להיות מודע לסיכונים, ההסדר אינו רק בסיס למירב הענישה – ולא תמיד הוא זה שיקבע את הענישה בתיק – לבטח שמדובר בהסדר סגור ללא שק"ד.
ע"פ 1944/20: חריגה מעיקרון האחידות בעונש?
"12. אין לקבל את טענותיו של אמארה גם לעניין חריגה מעיקרון אחידות הענישה. קיימים הבדלים משמעותיים בין עניינו של אמארה לבין עניינם של הנאשמים האחרים בעבירות נשק במסגרת פעילותו של הסוכן המשטרתי, שעליהם עמד בית המשפט המחוזי בגזר הדין. מכל מקום, אין מדובר ב"פרשה אחת" שבקשר אליה קיימת חריגה מעיקרון אחידות הענישה. כתבי האישום שהוגשו במסגרת פרשת הסוכן המשטרתי דנן הם כתבי אישום נפרדים, שמתארים עסקאות נשק שונות לחלוטין, וכל שמקשר בין הנאשמים הוא מעורבותו של הסוכן המשטרתי – ואין בכך כדי להפוך את הנאשמים לחלק מ"פרשה אחת" (ע"פ 315/20 אבו טאה נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (7.6.2020); ע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (6.9.2012))".
חשוב לזכור את ההלכות הבאות בייחס לאחידות הענישה
בר"ע 5248/20 פלוני: דגשים לא במקור, כותרות לא במקור. כל פסק דין, בוודאי של בית המשפט העליון ראוי לקרוא במקור.
"….לא מצאתי ממש בטענתו של המבקש לפגיעה באחידות הענישה. כידוע, "עקרון אחידות הענישה אינו משמיע לנו הפעלה של נוסחה מתמטית לפיה יש להעתיק באופן מכני עונשים מנאשם אחד למשנהו. מלאכת הענישה היא לעולם אינדיבידואלית וכרוכה ברכיבים הנוגעים למעשה העבירה וכן לעושה המסוים שחטא בה" (ראו ע"פ 6873/16 עטיה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.8.2017)).
פסק דין מנחה – ע"פ 6873/16 עטיה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.8.2017))