תיקים פליליים יוכרעו לא אחת לפי התנאים שיוטלו על הנאשמים בעת השחרור.
כאשר יש תנאי שחרור קשים, הדבר "מעודד" להודיה בתיק הפלילי!
לאור זאת כעורך דין פלילי הנושא הוא מהותי ביותר מתי ואילו תנאים יחולו? האם אפשרי לסיים את התנאי שחרור?
הארכת תנאי שחרור לאחר שאלו פגו היא נושא מורכב ביותר המצריך שימת לב לפרטים. לא אחת בעצם העובדה שאנו מונעים את הארכת תנאי שחרור בשלל סיבות – התיק יוכרע לכיוון אחד.
החובה להיות מודע לתאריכי התנאים
חשוב ביותר להיות במודעות מלאה בכל רגע ונגע נתונים לתוקפם של התנאים, על מנת שלא ליפול למציאות של כישלון בראיה של התנאים כך שמצד אחד לא תהה הכבדה שלא במקום ומאידך שלא יהיה מצב של הפרת תנאים.
במעצר ימים גם באם יש מציאות של מעצר, מעצר שהוא לא חוקי, הרי האדם ניכנס לתוך אולם המשפט שהוא נחשב למשוחרר.
הסיבות שמעצר יכול להפוך ללא חוקי הן רובת, החל מתום שעות המעצר, דרך עוד נסיבות וסיבות. תמיד חובה לשלוט בטכני.
לדוגמה:
לקוח של המשרד שוחרר בשעה 23:45 מהתחנה.
הוא שוחרר לחמישה ימי מעצר בית.
חובה לזכור גם רגע שעה הם יום.
כאשר הוגשה בקשה ביום השישי – הבקשה נדחתה.
הארכת תנאי שחרור למשוחרר
הפרק כאן דן בשאלה מה מתקיים שיש אדם משוחרר ועתה המדינה רוצה להאריך את תנאי השחרור – ואלה כבר פגו בשל סיבה ונסיבה זאת או אחרת.
הארכת תנאי השחרור במעצר ימים בנסיבות שכאלה היא למעשה מעצר מחדש של האדם. מעצר מחדש על כל המורכבות המיוחדת בכך.
שחרור שתמו בו התנאים
פסק הדין המנחה כאן: בש"פ. 7094/22 עזריאל.
סעיפים 42, 44 ו-48 לחוק המעצרים מסדירים את האפשרות לשחרר חשוד ממעצר בערובה ובתנאים מגבילים.
סעיף 58 לחוק (שכותרתו "תוקף הערובה") קובע את תוקפם של ערובות ותנאי שחרור ממעצר לגבי חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, וזו לשונו:
תוקף ערובה – הארכת תנאי שחרור
58. (א) הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים;
אולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע.
(ב) בית המשפט רשאי להורות על הארכה נוספת של הערובה ותנאיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה.
האומנם יש תקופה מקסימאלית?
"על פניו עניינו של הסעיף בקביעת רף מקסימלי לתקופת הערובה ולתנאי שחרור שהוטלו על חשוד. הכלל המעוגן בסעיף הוא כי תוקפה של הערובה ותנאי השחרור שנלוו לה יתבטלו בתוך 180 ימים אם לא הוגש כתב אישום נגד החשוד בפרק זמן זה, כאשר בית המשפט מוסמך להאריך את הערובה "בתוך תקופת הערובה" ב-180 ימים נוספים, ואם ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה, בעוד 90 ימים נוספים".
הארכה קצרה יותר
"אין חולק כי ניתן להאריך את הערובה לתקופה קצרה יותר מ-180 יום (וראו: בש"פ 2066/13 ישראל נ' מדינת ישראל (25.4.2013) (להלן: עניין ישראל)). זאת גם על פי הגיונם של דברים, ובהתאם לכלל "בכלל מאתיים מנה" (בבלי סנהדרין ל"א, ע"א), שכן השלם כולל את חלקיו. השאלה בה נחלקו הצדדים בהקשר זה, היא האם ניתן "להאריך" את תנאי הערובה טרם חלפו 180 הימים, במקום שבו פקעה הערובה".
14. לא מצאתי כי יש בהחלטות אליהן הפנה המשיב, כדי לשנות ממסקנה זו. אדרבה, בהחלטות שניתנו בעבר בבש"פ 962/01 רבינוביץ' נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 529 (2001) (להלן: עניין רבינוביץ') ובבש"פ 4586/06 חלידו נ' מדינת ישראל (22.8.2006) (להלן: עניין חלידו) נדונה במפורש הסוגיה הישירה שאותה מסדיר סעיף 58(א) לחוק – הארכת תקופת הערובה לתקופה נוספת של למעלה מ-180 ימים. בהחלטות אלה הנחת היסוד הייתה כי "תקופת הערובה" היא תקופת 180 הימים, כאשר נקבע כי בית המשפט לא רשאי להאריכה אלא אם הוגשה הבקשה בתוך "תקופת הערובה", היינו בתוך 180 הימים. הא ותו לא. אם כן, גם לעמדתי, כעמדת המבקשת, "הוראותיו של סעיף 58(א) אינן רלוונטיות כלל לערובה שפקעה בטרם חלפו 180 ימים להטלתה" (סעיף 15 לבקשה).
חידוש מחדש של התנאים
"אולם, זו היא רק תחילת הדרך, ולא סיומה. שכן יש לברר מהן ההוראות הרלוונטיות למצב הדברים שבו מתבקשת הארכת – או שמא ראוי לומר חידוש – תנאי הערובה לאחר שפקעו בתוך תקופת 180 הימים. לטענת המבקשת ובלשונה "אין אפוא מניעה בדין לחידושה של ערובה שפקעה בתוך 180 הימים הראשונים בנסיבות המצדיקות זאת" (ההדגשה הוספה). היינו, גם לשיטת המבקשת אין המדובר בהארכת תנאי שחרור בערובה, אלא בחידוש תנאי השחרור. בעניין זה חל ההסדר הקבוע בסעיף 52(א) לחוק, שעניינו עיון חוזר, הקובע כך:
52. (א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.
חידוש תנאים שפקעו
16. אם כן, אם המבקשת חפצה בחידוש תנאי הערובה, לאחר פקיעת הערובה, עליה להצביע על קיומן של נסיבות המצדיקות זאת – שהן נסיבות המצדיקות עיון חוזר, היינו אם נתגלו עובדות חדשות או אם נשתנו הנסיבות (והשוו לעניין חידוש הערובה לאחר תום 180 הימים: עניין רבינוביץ', עמ' 536-535; וראו גם: עניין חלידו, פסקה 10; בש"פ 6100/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (17.11.2013)). אוסיף כי פרשנות זו הולמת גם את תכלית הסעיף, שהיא לאפשר לבית המשפט לפקח ולאזן בין האינטרס הציבורי בניהול החקירה לבין אינטרס החשוד כי זכויותיו לא תיפגענה יתר על המידה (עניין ישראל, פסקאות 10-9; בש"פ 1332/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (3.5.2021)).